לפנינו הליכי חדלות פירעון של אחד בשם סעיד מוסטפה ואשתו אינאס מוסטפה שלא עובדת ויש להם 5 ילדים.  החובות הם על סך 425,000 ש”ח ל 9 נושים.  הוא מבקש רשות לנהל תיק נזיקי נגד המעסיק. חדל”פ 30162-08-22.

לאישה אינאס נתנו הפטר בהסכמת כולם, כולל הסכמתה של שמרית אוחיון שהיא נציגת משרד המשפטים, על סך 250 ש”ח ב 40 תשלומים, כלומר 10,000 ש”ח.

לגבי סעיד הנאמן טען שלפני החדל”פ היה עובד ב 18,000 ש”ח לחודש, קנה ג’יפ יקר, ומנהל תביעת נזיקין נגד המעסיק.  הנאמן דרש הפטר תמורת 3,000 ₪ למשך 60 חודשים (180,000 ש”ח), וכן מימוש רכב (ג’יפ) ששוויו 136,000 ₪ במועד הגשת הדו”ח. ע”פ ההצעה, יופקדו לקופה בסה”כ 316,000 ₪.

סעיד טען שהוא הפך נכה בגלל תאונת דרכים, שאת הג’יפ קנה האח שלו והוא זה שמשלם את התשלום החודשי, ושאת ההליך הנזיקי שדורש אישור מהשופט לניהול, יש לאפשר בטענה בעל פה בדיון, ללא צורך בבקשה בכתב.

השופט פסק ש”על היחיד להוסיף לקופת הנשייה סך של 96,000 ₪, שישולמו ב-48 תשלומים של 2,000 ₪”.//  “סכום זה מגלם סך של 1,200 ₪ לחודש ו-800 ₪ לחודש המבטא את היוון הרכב”.  כלומר הוא הפחית מהתשלום החודשי שדרש הנאמן 1,000 ש”ח וקיצר את התקופה מ 5 שנים ל 4 שנים.

בתמונה:  הממונה על התיק מטעם משרד המשפטים, שמרית אוחיון

חסרות הוראות כיצד יפוזרו “הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד” לנושים

עד כאן הכל בסדר ואין פה משהו לא שגרתי, למרות שהדיבידנדים מאוד גבוהים לגבר, אבל לגבי ההליך הנזיקי, השופט קבע “ניתן בזאת היתר לניהול ההליך ת”א 8621-11-20 בין היחיד לבין כח מנוע ואח’, בכפוף לקבלת הסכמת הנאמן לכל פשרה ובכפוף להעברת כספים שמקורם בהפסדי השתכרות לעבר ולעתיד לקופת הנשייה”.

מדובר בתביעה נגד 3 נתבעים: כוח מנוע 1988 בע”מ, סולומון פאלס הוטל בע”מ, ומנורה חברה לביטוח.  את סעיד מייצג עו”ד סאלח מוחסן בתביעה זו.

ועל זה אנו שואלים….  נניח שייקבע שכתוצאה מהתאונה ייקבעו הפסדי שכר של 100,000 ש”ח.  לפי מה שכתב השופט כל זה צריך לעבור אל הנושים.  אבל השופט “שכח” לכתוב הוראות אופרטיביות איך זה ייצא לפועל.

קודם כל כדי לייצר את התקבול של, הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד, עו”ד צריך לעבוד ומישהו צריך לשלם לו.

בעיקרון הנאמן הוא זה שצריך לפעול למקסם את הקופה ולתבוע, אבל הנאמן משאיר את זה בידי המסכן שהוא ייקח את הסיכון שבסוף לא יצא מזה כלום.

מי שעובד על התיק הוא עו”ד סאלח מוחסן והוא ייקח את שכרו, אם התביעה תצליח.  לא ידוע אם הוא עובד באחוזים או בתשלומים.

לכן דבר ראשון השופט צריך לקבוע שעל התקבול הזה צריך להיות קיזוז של כל עלות התביעה, עורכי הדין, מומחים, אגרות, צילומים, נסיעות וכו’.

פושט הרגל עובד על ההליך הנזיקי ובסוף יקחו לו את כל הכסף ללא תיגמול

דבר שני מגיע לפושט רגל גמול על העבודה שהוא השקיע והסיכון שהוא נטל בניהול התביעה הנזיקית.  הרי אם הוא מפסיד, יחולו עליו הוצאות וזה סיכון גדול שהנאמן לא משתתף בסיכון זה.  הוא גם משקיע בימי עבודה של הכנת התביעות והעדויות.

מגיע לו גמול בשווי הקצאה של שווי העבודה שהאדם בעצמו השקיע בימי עבודה אבודים.  אפשר לגלם את זה ב 20%.

אחר כך התקבול מגיע לנאמן, והוא גוזר מזה עמלת כניסת תקבול לקופה שזה כ 20% מבלי שהוא תרם או עשה משהו.

מכיוןן שהנאמן לא תרם לייצור התקבול, וכל הסיכון היה בידי הפשוט רגל, לדעתנו לא מגיע לו כלום.

הוא הרי סיים עבודתו במתן פסק הדין של ההפטר, וכל מה שיקרה אחר כך בתביעה הנזיקית, זה בבחינת “כסף שנופל מהשמיים”.

לכן צריך לתת הוראות ספציפיות שיגבילו את החזירות של הנאמן, ושאם באמת יתקבל תקבול, לאחר כל הקיזוזים וההפחתות, זה יפוזר לידי הנושים ללא עמלות של הנאמן.

שימו לב ששמו של סעיד מוסטפה לא מופיע בתיק, אבל הוא הגיש הליך קודם לפשט”ר שאוחד עם התיק חדל”פ 30162-08-22 סעיד מוסטפא נ’ ממונה על חדלות פרעון, ובתיק הראשון השם שלו כן מופיע. חדל”פ 56532-12-21: סעיד מוסטפא נ’ ממונה על חדלות פירעון.

להלן ההחלטה חדל”פ 30162-08-22

1. היחיד הגיש בקשה לצו פתיחת הליכים ביום 27.12.2021. ביום 15.2.2024 התקיים לפניי דיון במתן צו שיקום כלכלי.

2. במסגרת הדיון שהתקיים התברר, כי מוסכם על הצדדים שיש מקום לתת ליחיד צו לשיקום כלכלי, ואולם פרטיו של הצו נתונים במחלוקת, נוכח טענות עובדתיות ביחס להתנהלותו הכלכלית של היחיד בטרם הגשת בקשתו למתן צו לפתיחת הליכים וכן במסגרת ההליכים עצמם.

3. יצוין, כי ביום הדיון, 15.2.2024 ניתן בהסכמה צו שיקום כלכלי לאשת היחיד בשיעור 250 ₪ לחודש למשך 40 חודשים.

רקע רלבנטי

4. כאמור, ביום 27.12.2021 הגיש היחיד בקשה לצו לפתיחת הליכים. מבקשתו עולה כי הוא נשוי, אב לחמישה ילדים קטינים (אחת מהם בעלת צרכים מיוחדים המטופלת באופן עקבי וסדיר, הוגש מסמך בעניין), ובעת הגשת הבקשה עבד כשכיר בתפקיד אחזקה והשתכר כ-7,000 ₪ נטו. הוא דיווח כי בת זוגו אינה עובדת וכי נוספת להכנסתו קצבת ילדים בסך 880 ₪. נמסר כי הוצאות המחיה גבוהות מהכנסות התא המשפחתי. היחיד הצהיר על חובות בשיעור כ-452,000 ₪ לתשעה נושים.

5. ביום 23.2.2022 ניתן ע”י הממונה צו לפתיחת הליכים שבמסגרתו חויב היחיד לשלם תחילה 150 ₪ לחודש ולאחר מכן סך של 850 ₪ לחודש.

6. בחודש יוני 2023 הגיש הנאמן את דו”ח ממצאי בדיקתו וב”כ הממונה הגיש את המלצתו בהתבסס על הדו”ח. על-פי מסמכים אלו עלה, כי היחיד עמד בצו התשלומים החודשי אך דיווחיו העתיים לא היו מלאים. ב”כ הממונה המליץ על מתן צו שיקום כלכלי על בסיס תשלום חודשי בשיעור 3,000 ₪ למשך 60 חודשים וכן מימוש רכב (ג’יפ) ששוויו 136,000 ₪ במועד הגשת הדו”ח. ע”פ ההצעה, יופקדו לקופה בסה”כ 316,000 ₪.

7. בדיון שלפניי טענו הנאמן וב”כ הממונה את הטענות הבאות:

• כושר השתכרות – היחיד אינו ממצה את כושר השתכרותו נוכח ממצאים המעידים על הכנסות בסך 18,000 ₪ עובר למועד שבו הוגשה בקשתו לפתיחת הליכים. מהערכה זו לגבי כושר השתכרותו, יש לגזור את התשלום לקופת הנשייה;
• רכישת רכב ערב הגשת הבקשה לפתיחת הליכים – הג’יפ נרכש ע”י היחיד בכספי הלוואה שנטל חודשיים בלבד לפני הגשת בקשתו לפתיחת הליכים ועל-כן יש לממש את הרכב או לחילופין, לפדות את שוויו;
• היתר ניהול תביעה – היחיד מנהל תביעה נזיקית (ת”א 8621-11-20) בגין טענותיו לנזקי גוף שנגרמו לו, וזאת מבלי שביקש היתר להמשך ניהול ההליך, כאשר יש לחלץ מכל סכום שייפסק לו סכומים הנובעים מהפסדי השתכרות לעבר ולעתיד.

8. בתשובה לכך, טענו היחיד ובאי-כוחו את הטענות הבאות:

• אשר לטענה בדבר מיצוי כושר השתכרות – היחיד סיפר (והדבר עולה הן מפרוטוקול הבירור בפני הנאמן והן מחקירתו לפניי), כי לפני שעבד אצל המעסיק הנוכחי, עבד במשך 11 שנה במקום עבודה אחר בתפקיד אחראי, עד שנפגע בתאונת עבודה בשנת 2018. בעקבות זאת נקבעה לו נכות ובשל מכאוביו ומגבלותיו התקשה להמשיך לעבוד באותו אופן. לכן החל לעבוד במקום עבודתו הנוכחי בשנת 2018 בתפקיד הדורש עבודה פיזית פחותה, ובמקביל עבד במקום עבודה נוסף עד לסוף שנת 2020. בתשובה לשאלה, כיצד מתועדות בדפי החשבון הכנסות מאותו מקום עבודה גם בסוף שנת 2021, מסר היחיד תשובה עניינית. עוד סיפר היחיד, כי בשל הפגיעה בכושר עבודתו בעקבות תאונת העבודה, נקבעה לו נכות בשיעור 12.5% אחוז, ועל מנת להמשיך לכלכל את משפחתו רכש אוטובוס בכספי הפיצויים שקיבל ובכספי הלוואה שנטל במהלך שנת 2020. הוא מסר, כי עבד תקופה קצרה על האוטובוס ומכאן גם ההכנסות שנראו בדפי החשבון, וציין כי בשל משבר הקורונה חדל מכך. בסופו של יום, מכר היחיד את האוטובוס לחלפים בשל השחתת האוטובוס נוכח עמידתו ללא תנועה תקופה ארוכה. היחיד טען, שאת מרבית התמורה בשיעור כ-34,000 ₪ העביר לאחר לו היה חייב כספים. עוד הסביר היחיד, כי נעזר באחרים כדי לשמור על הכנסות לכלכלת משפחתו ומכאן כספים שהופקדו בחשבונו. היחיד מסר כי כיום משתכר רק ממקום עבודתו הנוכחי. ב”כ היחיד מסרה, כי הצעת ב”כ הממונה והנאמן לצו השיקום הכלכלי מבוססת על הנחות בלתי מבוססות, ואינה מתיישבת עם אמות המידה לקביעת תשלום חודשי לחייו שפרסם הממונה. לדבריה, יש להתחשב בהכנסתו הריאלית של היחיד בהינתן צרכי התא המשפחתי, הוצאותיו והכנסותיו.

• אשר לטענה בדבר הרכב – היחיד מסר, כי רכש את הרכב בכספי הלוואה בשווי 150,000 ₪ ואולם מסר את הרכב לאחיו, המשלם עליו באמצעות חשבון אמם סכום של כ-3,000 ₪ לחודש על-חשבון ההלוואה. ב”כ היחיד טענה, כי ממילא הרכב משועבד וההלוואה בגינו משולמת ע”י אחר, כך שאין כל טעם במימושו.

• אשר לתביעה המתנהלת – ב”כ היחיד ביקשה בעת הדיון היתר לניהול ההליך. ב”כ הממונה סברה כי לא ניתן להסתפק בבקשה בעל-פה בהקשר זה.

דיון והכרעה

9. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, קובע את הדברים הבאים:

• אשר לכושר ההשתכרות של היחיד והבסיס לחישוב הכנסתו – מקובלת עלי עמדת היחיד, כי יש לבחון את הכנסתו כיום ולא את מצבו עובר להגשת הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים. הסבריו של היחיד, הן לפני הנאמן והן לפניי, מתיישבים באופן מדוייק עם הממצאים מדפי החשבון, הן מבחינת הסכומים שנכנסו לחשבונו (פרוטוקול הבירור בפני הנאמן ומסמכי בנק ומסמכים נוספים הוגשו בהסכמה), והן מבחינת התאריכים. מעבר לכך, הסבריו של היחיד משקפים מאמץ כֵּן שלו למצות את כושר השתכרותו ואף באופן יצירתי, הן בדרך של עבודה נוספת כשכיר, הן בדרך של רכישת אוטובוס כנהג עצמאי. מכיוון שאין חולק, כי היחיד נפצע במהלך עבודתו ונקבעה לו דרגת נכות קבועה, אין לזקוף לחובתו את חוסר יכולתו להתמיד בעבודה בה התקשה. כך גם אין לזקוף לחובתו את העיתוי שבו רכש את האוטובוס, בזמן מגיפת הקורונה שפגעה קשות בחיי המסחר והכלכלה, בין יתר פגיעותיה הרעות. לא התרשמתי שהיחיד מתעצל, ההיפך מכך. לטעמי, טענתו שלא נסתרה, כי השקיע מכספי הפיצויים שקיבל ממקום עבודתו ברכישת אוטובוס (יחד עם כספי הלוואה), מלמדת על מעוף ויוזמה. אלא שבצוק העתים היוזמה לא הבשילה לכדי הגדלת הכנסת המשפחה. בשורה התחתונה, מקובלת עלי טענת ב”כ היחיד בהקשר זה, גם ביחס לדרך חישוב התשלום החודשי (פרו’ עמ’ 7, ש’ 25 – 27).

• אשר לטענה בדבר הרכב – בעניין זה דעתי כדעת הנאמן והממונה. יש קושי ממשי להתעלם מעובדת רכישת הרכב חודשיים בלבד לפני הגשת הבקשה לפתיחת הליכים. אם קבעתי שהיחיד גילה יוזמה ומעוף בהקשר לרצונו להגדיל את כושר השתכרותו, הרי שביחס לרכישת הרכב, גילה היחיד חוסר אחריות קיצוני. שכן כבר באותה עת (אוקטובר 2021 כעולה מדו”ח ממשרד התחבורה שהגיש הנאמן) צריך היה לדעת שיתקשה לעמוד בעלות הרכב, שהרי אך חודשיים לאחר מכן (דצמבר 2021) כבר הגיש את בקשתו לפתיחת הליכים. גם אם כיום משולמת ההלוואה בגין הרכב ומקובל עלי שאין מקום לממשו, יש לחייב את היחיד בגין שווי הרכב, גם אם לא באופן מלא.

• אשר להיתר לניהול ההליך הנזיקי – בידוע, שסדרי דין אינם חזות הכל. באופן מהותי, יש לאפשר את בירור זכויותיו של היחיד במסגרת ההליך הנזיקי, ולכן מקובלת עלי פניית ב”כ היחיד בעל-פה במהלך הדיון.

צו לשיקום כלכלי

10. נוכח כל האמור, ולאחר ששקלתי את עמדת הממונה והנאמן, ובהעדר התנגדות מטעם מי מהנושים, ולנוכח הטעמים שפירטתי בהרחבה לעיל, בנסיבותיו האישיות של היחיד, בהתחשב במצבת נכסיו וביכולת השתכרותו עליהן עמדתי, ובהמשך להצעת הממונה שהוגשה לפי סעיף 154 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע”ח- 2018 (החוק), ניתן בזה צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161לחוק בתנאים המפורטים להלן:

א. תשלומים לקופת הנשייה – על היחיד להוסיף לקופת הנשייה סך של 96,000 ₪, שישולמו ב-48 תשלומים חודשיים שווים ורצופים על סך 2,000 ₪ כל אחד החל מחודש אפריל 2024 (לאחר הרמדאן). סכום זה מגלם סך של 1,200 ₪ לחודש ו-800 ₪ לחודש המבטא את היוון הרכב. סברתי שאין לפסוק תקופה של 60 חודשים שאינה מדתית ואינה נדרשת בנסיבות הענין.

ב. היתר לניהול הליך – ניתן בזאת היתר לניהול ההליך ת”א 8621-11-20 בין היחיד לבין כח מנוע ואח’, בכפוף לקבלת הסכמת הנאמן לכל פשרה ובכפוף להעברת כספים שמקורם בהפסדי השתכרות לעבר ולעתיד לקופת הנשייה.

ג. נכסים הנכללים בקופת הנשייה ואופן מימושם– בהתאם להצעת הממונה, ליחיד אין נכסים למימוש. בעניין זה חל סעיף 164 לחוק המורה שנכס שיוקנה ליחיד במהלך תקופת התשלומים, לרבות נכס פיננסי שיהפוך לנזיל בתוך תקופת התשלומים, ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט נכסים על פי ההתניות הנקובות שם.

11. תחולת ההגבלות– ההגבלות אשר הוטלו על היחיד במסגרת הצו לפתיחה בהליכים יוסיפו לחול עד לסיום מילוי הוראות הצו לשיקום כלכלי. במידת הצורך, ניתן לפנות לממונה על חדלות פירעון לביטול הגבלות לפי סעיף 143 לחוק או להתלייתן לפי סעיף 169 לחוק.

12. בכפוף למילוי ההוראות דלעיל, יהיה היחיד פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה, בהתאם לסעיף 174 לחוק. ההפטר לא יחול על חובות המנויים בסעיף 175 לחוק. ככל שתביעת החוב של המרכז לגביית קנסות כוללת גם רכיב של קנס פלילי, הרי שרכיב זה לא ייכלל במסגרת ההפטר.

13. הפרת תנאי תכנית הפירעון– ככל שהיחיד יפר את הוראות הצו לשיקום כלכלי, יהיה חשוף לסנקציות על פי הוראות החוק כדלקמן:

א. הארכת תקופת התשלומים – בהתאם להמלצת הממונה והנאמן, ניתן יהיה להאריך את תקופת התשלומים בכל אחד מן המקרים הבאים:

היחיד לא קיים תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי, ובכלל זה אם אינו עומד בחובת התשלומים הקבועה בצו;

היחיד נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים;

היחיד לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה;

היחיד הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון;

ליחיד חוב אשר נוצר באחת מן הנסיבות הבאות –

א. מהתחייבות או מהתקשרות בעסקה בהיקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו;

ב. החוב נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב;

ג. מקורו של החוב בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין, התשל”ז-1977;

היחיד ביצע פעולה כאמור בסעיפים 219 עד 221 לחוק במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים;

ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חדלות הפירעון.

ב. הגדלת סכומי התשלומים – בית המשפט יהיה רשאי להגדיל את סכומי התשלומים החודשיים, לאור שינוי נסיבות או גילוי עובדות חדשות.

ג. הטלת הגבלות – במקרה של הפרת הוראות צו זה, בית המשפט רשאי להטיל מחדש של הגבלה שהוסרה על ידי הממונה בהתאם לסעיף 169 לחוק.

ד. ביטול הליך – בית המשפט רשאי לבטל צו זה ו/או הפטר שניתן ליחיד, בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 176 לחוק; או לבטל את הצו לפתיחת הליכים בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 183 לחוק. ביטול צו אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול.

ה. הסתרת מידע מבית המשפט או מהממונה בנוגע לזכויות היחיד, עלולה להוביל לביטול צו זה וההפטר שניתן או ביטול ההליך. כמו כן, הדבר עלול להוביל להגשת אישום פלילי בהתאם לסעיף 346 לחוק.

ו. הקניית נכסים לקופת הנשייה – כל נכס, כספים וזכויות להם זכאי היחיד מכל מקור שהוא ולא דווחו במהלך הליכי חדלות הפירעון, יועברו לקופת הנשייה מיד עם גילויים בין אם נתגלו לאחר אישור התכנית לשיקום כלכלי, לאחר סיום ביצועה או אף לאחר מתן הפטר חלוט.

14. הנאמן יפעל ליישום הצו לשיקום כלכלי ויפקח על עמידתם של היחיד בתנאיו.

15. הממונה יפנה לבית המשפט בכל בקשה נדרשת במקרה של הפרת הצו על ידי היחיד.
    לחילופין, הממונה יגיש דו”ח מסכם לבית המשפט לצורך מתן הפטר בתום תקופת התשלומים.

16. בהתאם לתקנה 109(ב) לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע”ט – 2019, יגיש היחיד דו”חות אחת לששה חודשים.

המזכירות תשלח לצדדים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, י”ג אדר א’ תשפ”ד, 22 פברואר 2024, בהעדר הצדדים.

PDF