לפנינו נוסח סופי של הנחיית היועמ”ש 4.1202 “משך טיפול התביעה עד הגשת כתב אישום” מול הטקסט שהסתובב בין הפרקליטים שעבדו על הנוסח.

מדובר בהנחיה שעבדו עליה בפרקליטות כדי לעשות אעוונטה שהפרקליטות מודעת לסחבת במשך הזמן של החקירות, ופועלת למנוע עיוותי דין.  בהערת שוליים 5 כתוב במפורש שהמטרה היא “דעיכת הזעם הציבורי“….. כמפורט במאמרה של רינת קיטאי סנג’רו, “הצדקות להתיישנות עבירות”, עלי משפט יא 227, 228 (2014).

והבידור הוא שרק לפני חודש (4/2024) בפרקליטות הזמינו את ח”כ אלמוג כהן לחקירה שהתחילה לפני 12 שנה על תאונה שקרתה בשירותו כשוטר, והמטרה היתה להפחיד אותו שאם יעשה רעש בעניין המרגל אסף שמואלביץ, הוא עלול למצוא עצמו נאשם בתיק מלפני 12 שנה.  זו ההוכחה הניצחת שההנחיה המדוברת שווה לתחת.

הליקויים הלוגיים והפרקטיים בנוסח הסופי של הנחיית היועמ”ש לטיפול בסחבת חקירות משטרה 4.1202

ראשית, לא ברור מה התועלת בהנחיות היועמ”ש האלה אם בפועל הן אינן מקנות זכויות כלשהן, מי שטוען להפרתן צוחקים עליו, אין להם שיניים ואין להן כל ערך.   כל שופט שתטען בפניו כי הפרקליטות הפרה הנחיות יועמ”ש יצחק עליך בקול גדול.

שנית, כל מיני ניסוחים שבהם כתוב שאפשר להחריג את משך הטיפול בחקירה ולמרוח אותו באישור דרג בכיר או מי שהוסמך לכך, לא מגלים את האמת שהאישורים האלה הם סתם חותמת גומי ואף אחד לא לוקח את זה ברצינות.

שלישית, ניתן לראות שמה שמעניין את הפרקליטים זה להקנות לעצמם מקסימום שיקול דעת ומינימום הגבלות.

הכוונה היתה להגביל את הסחבת בטיפול בחקירות פתוחות, ולזרז את הפרקליטים.  בפועל מה שעניין אותם זה לשים מוקשים בתוך ההנחיה כדי שתמיד יהיה להם תירוץ לסחבת ולעיכובים.  התוצאה הנחיה שלא שווה ניגוב תחת.

ראו למשל התנגדות הפרקליטות לשימוש בהגנה מן הצדק של שיהוי לביטול כתב אישום, כל עוד הפרקליטות עומדת במתחמי הזמן הקבועים בהנחיה.  למה הפרקליטות צריכה להתנגד לדבר כזה?  למה זה מפריע להם?

שלישית, אין בהנחיה שום דבר שמדריך פרקליטים מה הם אמורים לעשות ספציפית כדי לזרז חקירות ותיקים.  כל מה שכתוב עמוס בשיקולי דעת ואיזונים כך שתמיד פרקליט יוכל לטעון שהיה לו תירוץ לסחבת שמפורט בהנחיה.

לא כתוב מי אמור לבדוק שתיק תקוע בסחבת ואם יש סחבת מה צריך לעשות.  כלום.

והדבר הכי חשוב:  לא מפורטות סנקציות.  כלומר באים ומצהירים על עקרונות חשובים שיש להימנע מסחבת, אבל אם היתה סחבת, אז מה?  האם ויסמונסקי מוכן להודות שטיפול בחקירה שהתארך שלא לצורך דינו זיכוי אוטומטי של הנאשם?   חס וחלילה.

להלן הטיוטה עליה עבדו חים ויסמונסקי, עמוס איתן, גבריאלה פיסמן ויפעת רווה

גבריאלה פיסמן ויפעת רווה הן צרעות פמיניסטיות ממשרד המשפטים מחלקת יעוץ וחקיקה.

ולהלן הנוסח הסופי