השבוע מדינות רבות "הכירו" בפלסטין כמדינה. אנחנו לא סבורים שזה אסון. אין בעיה שבמקום לקרוא לרשות הפלסטינית, נקרא לה "מדינה", והכל יישאר כמו שהוא. סך הכול שינוי קוסמטי. 24/9/2025.
אבל אם כבר הפלסטינים רוצים מדינה, בואו ניתן להם גם את מזרח ירושלים, המשולש, אום אל פחם ואום אל זיבי, ואת כל היישובים הערבים שצמודים לקו הירוק. כבר ב 2014 החלה הפרקליטות להתכונן לתרחיש זה של חילופי שטחים: המשולש תמורת ההתנחלויות.
לפנינו חוות דעת שהפרקליטות הזמינה ממי שהיה יועמ"ש משרד החוץ, אהוד קינן ב 2014. הוא כותב שאין מניעה בכלל לחילופי שטחים עם האוכלוסייה שבהם, ושגם לא צריך משאל עם בשביל צעד כזה. זו פרקטיקה מוכרת ומקובלת.
הוא טוען שכדי לבצע חילופי שטחים, עדיף שזה יהיה בהסכמה, והמדינה המעבירה (ישראל) צריכה להכיר במדינה המקבלת (פלסטין). אלא שלא חייבים להכיר במדינה המקבלת כמדינה. לטעמנו אפשר גם להכיר בה כרשות.
בהיותו רגיש למצוקתם של הערבים הישראלים הוא העלה כמה שאלות, כגון האזרחות של האזרחים שיעברו עם השטח שיימסר לפלסטין. הוא טוען שאסור להשאיר אנשים בלי אזרחות. הוא מפקפק אם הרשות הפלסטינית תסכים לתת לתושבי המשולש אזרחות פלסטינית.
אהוד קינן טוען שיש "מגמות" לכבד את זכות הבחירה של התושבים המועברים ולאפשר להם להמשיך להחזיק בזכות הישראלית, אולם הוא מודה שיש חריג, והוא אם אין זהות אתנית ו/או דתית בין התושב שעובר, למדינה שמעבירה אותו. במקרה זה ברור שהחריג רלבנטי מאוד, כי לערבים בישראל אין זיקה אתנית או דתית למדינת ישראל.
לסיום הוא טוען שיש מגמה לפצות את האזרחים המועברים אם צפויה להם פגיעה ברמת החיים, כגון שירותי בריאות ורווחה לא מוצלחים כמו שבישראל. אבל גם זו "מגמה" שאיננה רווחת במשפט הבינלאומי, והוא לא הביא שום דוגמאות לפיצויים.
לסיכום, כבר יש חוות דעת שאפשר להיפטר ממצבור שלם של ערבושקלך, וכנגד השטח שנותנים, אפשר לקבל לגיטימיות על סיפוח ההתנחלויות.
היום 24/9/2025 פורסם שטראמפ הבטיח למנהיגי מדינות ערב שהוא לא יאפשר לביבי לספח התנחלויות….. אבל כפי שעולה מחוות הדעת, בהחלט אפשר לספח התנחלויות אן ניתן לפלסטינים תמורה באמצעות שטח אדמה חלופי.
כתבה בהארץ של ברק רביד
ראו כתבה בג'רוזלם פוסט
אהוד קינן יועמש משרד החוץ תכנית להעברת המשולש לשלטון פלסטיני 17-2-2014
חוות הדעת של משרד החוץ גובשה בסיועו של עו"ד נדב מינקובסקי, [email protected] מי שהיה אז ראש מדור מזה"ת וקש"ח במחלקת הדין הבין-לאומי של הפרקליטות הצבאית. ב 18/3/2024 הרצי הלוי קידם אותו לראש מחלקת לגיטימציה בפרקליטות הצבאית וצ'יפר אותו בדרגת אל"ם.
להלן כתבה של ברק רביד מ 2011 על שירטוט גבולות חדש מול פלסטין
הכתבה הופצה לפרקליטים ע"י הפרקליטה יעל ויינר. מומחית לפמיניזם בינלאומי.
שימו לב שדני תרזה עליו מדברים בכתבה מספר על עצמו שהוא "מומחה לביטחון ואבטחה, הגדרת גבולות, תכנון אסטרטגי וביטחוני. חוקר אורח במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS. מנכ"ל "יוזמות בע"מ" – חברת ייעוץ, ניהול וליווי, יועץ בכיר ב-Cavendish Holdings International ומנכ"ל אדר- פתרונות כלכליים לפיתוח ואבטחה בע"מ. בשנים 1994 עד 2007 עמד אל"מ תרזה בראש יחידת מטה מיוחדת בפיקוד המרכז הממונה על התכנון האזורי והאסטרטגי וסיוע לדרג הממשלתי – ראשי הממשלה פרס, נתניהו, ברק, שרון ואולמרט ושרי הביטחון – בתהליך קבלת ההחלטות שלהם בנושאי ביטחוניים ומרחביים. תרזה השתתף במשלחות הישראליות למשא ומתן לשלום עם הפלסטינים כמומחה לנושאים טריטוריאליים ומיפוי. בתפקיד זה היה אחראי על תכנון תשתיות הביטחון וגדר הביטחון.
ראו כנס אונליין של INSS עם דני תרזה על הסיפוח ושירטוט גבולות חדש בין ישראל לפלסטין 31/5/2020.
https://www.facebook.com/INSS.Israel/videos/272579793797208/?locale=hi_IN
Date : 8/30/2011 12:06:42 PM
From : "Yael Weiner"<[email protected]></[email protected]>
To : "Shavit Matias"<[email protected]></[email protected]>
Cc : "Itai Apter" <[email protected]>, "Hila Kugler-Ramot"<[email protected]></[email protected]></[email protected]>
Subject : ראש הממשלה, בנימין נתניהו קיים דיונים על גבולות פלסטין
ראש הממשלה, בנימין נתניהו קיים דיונים על גבולות פלסטין
דני תרזה, משרטט מפת הנסיגה של אולמרט, מייעץ לרה"מ על גבולות המדינה הפלסטינית. לשכת רה"מ: "לא הוחלט על קו גבול"
אלוף משנה במילואים, דני תרזה, ששרטט עבור ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, את מפת הנסיגה מהגדה המערבית, מייעץ בחודשים האחרונים לראש הממשלה בנימין נתניהו בעניין גבולות אפשריים למדינה הפלסטינית. סבב ההתייעצויות בין נתניהו לתרזה הוא הפעם הראשונה בה מקיים ראש הממשלה עבודת מטה בעניין הגבולות.
לדברי מקור מדיני בכיר בירושלים, נתניהו אף שיגר את תרזה לפני כמה שבועות לפגישה עם הנשיא, שמעון פרס. מטרת הפגישה היתה לתדרך את פרס על רעיונותיו של נתניהו בנוגע לגבולות המדינה הפלסטינית וכן אופציות להכנת מפה של קו הגבול שתייצג את עמדות ראש הממשלה.
כמו כן תדרך תרזה את פרס על סבבי משא ומתן קודמים בין ישראל לפלסטינים בסוגיית הגבולות, ובמיוחד על המשא ומתן שניהלו ראש הממשלה אולמרט ושרת החוץ לבני ב-2008 עם בכירי הרשות הפלסטינית.
התדרוך של תרזה לנשיא התקיים כחלק מהשיחות בין נתניהו לפרס על יוזמתו של האחרון לחידוש המו"מ עם הפלסטינים. בחודשים האחרונים קיים פרס לפחות ארבע פגישות עם יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן. חלקן התקיימו בחשאי בביתו של איש העסקים היהודי, פויו זבלדוביץ, בלונדון.
הפגישה בין תרזה לפרס התקיימה כשבועיים לפני סבב שיחות חשאי נוסף שתיכנן הנשיא לקיים בעמאן עם אבו מאזן. סבב שיחות זה לא יצא לבסוף לפועל, מאחר שנתניהו הטיל עליו וטו. עם זאת, העובדה שנתניהו שלח את תרזה לפרס מעידה על כך שהיה מעורב בצורה עמוקה ואישר את המהלך של פרס עם יו"ר הרשות.
תרזה, בן 52, תושב התנחלות כפר אדומים, נחשב לאחד ממקורות הסמכות המקצועיים הבולטים ביותר בסוגיית גבולות המדינה הפלסטינית. תרזה היה חבר בצוותי משא ומתן משנת 1994. כמו כן שימש ראש מנהלת גדר ההפרדה בתקופת ראש הממשלה אריאל שרון והוא מכיר את הגדה המערבית היטב.
במהלך המשא ומתן שנפתח אחרי ועידת אנאפוליס בנובמבר 2007, היה תרזה חבר בצוות שדן בנושא הגבולות. תרזה היה זה ששרטט את מפת הנסיגה שהציג ראש הממשלה אהוד אולמרט ליו"ר הרשות הפלסטינית, אבו-מאזן, באוגוסט-ספטמבר 2008. מפת אולמרט כללה נסיגה מ-93.2% מהגדה המערבית, עם חילופי שטחים בסדר גודל של 6.5%.
תרזה גם שרטט את מפת הנסיגה שהציעה שרת החוץ דאז, ציפי לבני, בשיחותיה עם אבו-עלא. מפת לבני כללה נסיגה ישראלית מ-92.7% משטחי הגדה המערבית.
תרזה החל לייעץ לנתניהו באופן לא רשמי בסביבות נובמבר 2010. באותה תקופה נכשל הניסיון האמריקאי לנהל משא ומתן ישיר בין ישראל לרשות הפלסטינית. השיחות הישירות הופסקו בסוף ספטמבר 2010 לאחר שלושה סבבים בלבד, עקב סירובה של ישראל להאריך את הקפאת הבנייה בהתנחלויות בגדה המערבית.
הממשל האמריקאי החליט אז לחזור למשא ומתן עקיף בין ישראל לפלסטינים על הגבולות והביטחון, ולחץ על נתניהו להציג את עמדתו לגבי גבולות המדינה הפלסטינית. לדברי מקור מדיני בירושלים, נתניהו, שהכיר את תרזה משנות עבודתו במערכת הביטחון ורוחש לו הערכה רבה, ביקש להתייעץ עמו בשורה של סוגיות שקשורות לגושי ההתנחלויות, לבקעת הירדן ולגבולות המדינה הפלסטינית.
בתשעת החודשים האחרונים בא תרזה מדי כמה שבועות ללשכת ראש הממשלה ונפגש עם נתניהו ועם יועצו, עו"ד יצחק מולכו. בחלק מאותן פגישות, השמיע נתניהו כמה רעיונות לגבי גבול אפשרי של המדינה הפלסטינית בגדה המערבית, אולם ככל הנראה לא ביקש מתרזה לשרטט מפה של אותו גבול.
לשכת ראש הממשלה אישרה כי תרזה מייעץ לנתניהו. "ראש הממשלה נפגש עם דני תרזה על מנת ללמוד ממנו על היסטוריית הניסיונות לגבש מפות לאזור יהודה ושומרון בימי הממשלה הקודמת. בפגישות לא הוחלט על קו הגבול ולא גובשה מפה מוסכמת. תרזה לא קיבל תשלום עבור פגישות אלה", נמסר מלשכת ראש הממשלה. תרזה סירב להתייחס לדברים.
https://www.haaretz.co.il/news/politics/2011-08-30/ty-article/0000017f-dbcd-df62-a9ff-dfdfa2560000
להלן שרשור מיילים בפרקליטות על פיצוי לפלסטינים על אדמות במודל קפריסין
מייל 1 של הפרקליטה הילה צור
הילה צור כותבת לרועי שיינדורף, טל וורנר קלינג, גלית רג'ואן, שרון גפן, תם נכטיגל, גיל עד נועם, רואי אריאב, שני דן, שנון קיש, תומר הרמתי ויעל נגן.
From: Hila Zur
Sent: Tuesday, November 29, 2016 12:38 PM
To: Roy Schondorf
Cc: Tal Werner Kling; Galit Raguan; Sharon Gefen; Tom Nachtigal; Gilad noam; Hila Zur; Roy Ariav; Shani Dann; shannon kisch; Tomer Haramaty; Yael Naggan
Subject: דיון בנושא חוק ההסדרה, עמונה והמודל הקפריסאי בתכנית של רזי ברקאי
רועי שלום,
רזי ברקאי בתכניתו "מה בוער" בגל"צ ערך היום סדרת ראיונות בנושא חוק ההסדרה וסוגיית עמונה.
- ראשון דיבר ניסן סלומינסקי, שהבהיר כי חוק ההסדרה נועד להסדיר את מצבם המשפטי של כלל היישובים באיו"ש, והנושא של עמונה הוא רק סעיף אחד מתוך החוק. לדבריו, הפתרון שמציע היועמ"ש לתושבי עמונה של העתקה זמנית לקרקע לא פרטית אינו מתקבל על הדעת, ורק אם תעלה אלטרנטיבה אמתית שנותנת פתרון קבע הוא יהיה מוכן להוציא את סעיף עמונה מהצעת החוק. [הצעת החוק לרבות סעיף עמונה צפויה לעבור מחר לקריאה ראשונה במליאה].
- שניה דיברה ציפי לבני. לדבריה ההתפתחויות האחרונות בעניין עמונה וחוק ההסדרה עלולות להביא לפגיעה במדינת ישראל כמדינה יהודית, גם במועצת הביטחון וגם בבית הדין הפלילי הבין-לאומי. לטענתה, ההתנהלות של המתיישבים מעמידה את כל מדינת ישראל, וחיילי צה"ל, בסיכון מפני הליכים בבתי משפט זרים ובמיוחד בבית הדין. היא הזכירה שישראל מצויה היום תחת בדיקה מקדמית בבית הדין בנוגע לשאלה האם ההתנחלויות הם פשע מלחמה. לדבריה, משפטנים מעולים פועלים כדי למנוע תוצאה זו ולהביא למסקנה הפוכה, אבל ראש הממשלה מוכן לסכן זאת בגלל לחצים פוליטיים.
כהערה כללית, לבני הדגישה שהטענה של המתיישבים שהם נשלחו על-ידי ממשלות ישראל היא משוללת יסוד, אלא שמדובר בפעילות של תנועת ההתיישבות באמצעות לחצים ומנופים פוליטיים על ממשלות ישראל כדי להביא אותנו לנקודת אל חזור.
- את הנושא סיכם פרופ' עמיחי כהן. לדבריו, הסכנה העיקרית כרגע היא שבית הדין יפתח בחקירה נגד בכירים ישראלים. הוא הדגיש שבית הדין מחפש בכירים ביותר. לדבריו, הדבר יוביל להוצאת צווי מעצר ובעיות ביציאה מהארץ של בכירים [מראש הממשלה דרומה בלשונו של רזי]. בתגובה לשאלה מדוע חקירה לא נפתחה עד כה, הסביר עמיחי שבית הדין הכיר בפלסטין כמדינה רק לפני שנה, וצעד זה הקים לבית הדין סמכות שיפוט לגבי המצב. מאז נפתחה בדיקה מקדמית שמתייחסת, בין היתר, לתלונות שהגישו הפלסטינים לגבי ההתנחלויות. עד כה ישראל טענה שהפלסטינים לא נפגעים מההתנחלויות, אבל המצב הוא שונה כאשר לצורך הקמת התנחלויות לוקחים קרקעות פרטיות של פלסטינים. נוסף על כך, לדבריו בית הדין מצוי בבעיה פוליטית ונתון ללחץ מצד מדינות אפריקה, שכן עד כה נחקרו רק מצבים באפריקה (למעט חקירה חדשה בגיאורגיה). לכן, בית הדין "מחפש" תיק לא אפריקאי. בנסיבות אלו, הוא סבור שהסיכוי שתיפתח חקירה גובר ככל שהפעילות של ישראל בוטה יותר ביחס להתנחלויות.
לגבי המודל הקפריסאי, עמיחי הסביר שהוא מיועד במקור למצב דומה יותר לסוגיית הקרקעות של הפליטים הפלסטינים מ-48 – אנשים שנעלמו מהשטח לעשרות שנים ולא סביר שהם יחזרו. כמו כן, העיסוק במודל מבוסס על הנחה שעזבנו את דיני הכיבוש ונכנסנו לספרה של זכויות אדם. מי שעסק במודל הזה בקפריסין הוא בית הדין האירופי לזכויות אדם, שבחן אותו בראי דיני זכויות האדם ולא לפי דיני הכיבוש. מכאן שהנחת העובדה בפנייה למודל זה היא שישראל מסכימה להחיל את דיני זכיות האדם על איו"ש, מה שעד עכשיו היא סירבה לעשות מכיוון שהמשמעויות הן מתן זכויות שהיום אנחנו מגבילים (כמו חופש תנועה). הוא סיים בטענה שהתעלמות מפסיקת בג"ץ בנושא פינוי עמונה היא "גול עצמי" [במילים של רזי] עבור מפעל ההתנחלויות מפני שעד כה בג"ץ הוא מגן ההתנחלויות, ואם אנחנו מוציאים את עצמנו ממרותו זה יערער את כל הלגיטימציה של מפעל ההתנחלויות.
להאזנה לתכנית (שעה ראשונה): http://glz.co.il/1097-7513-HE/Galatz.aspx
בברכה,
הילה.
הילה צור, עו"ד
המחלקה לתפקידים מיוחדים (בין-לאומי)
משרד המשפטים
משרד: 03 763 4702 | נייד: 052 544 7877
פקס: 02 646 7799
מייל 2 של הפרקליטה הילה צור
Date : 11/30/2016 5:27:24 PM
From : "Hila Zur"<[email protected]></[email protected]>
To : "Sharon Gefen" <[email protected]>, "Galit Raguan" <[email protected]>, "Tal Werner Kling" <[email protected]>, "Roy Schondorf"<[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]>
Cc : "Tom Nachtigal" <[email protected]>, "Gilad noam" <[email protected]>, "Roy Ariav" <[email protected]>, "Shani Dann" <[email protected]>, "shannon kisch" <[email protected]>, "Tomer Haramaty" <[email protected]>, "Yael Naggan"<[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]>
Subject : דיון בנושא חוק ההסדרה והמודל הקפריסאי בפורום משב"ל בעברית
שלום רב,
אתמול התקיים דיון [שלא תוכנן מראש] בפורום למשפט בין-לאומי באוניברסיטה העברית בו נכחתי, בנושא חוק ההסדרה תוך התייחסות למודל הקפריסאי. את הדיון הובילו יעל רונן ויוג'ין קונטורוביץ'. להלן עיקרי הדברים:
- יעל רונן הציגה ראשית את עיקרי הצעת חוק ההסדרה. היא ציינה כי היא יוצאת מנקודת הנחה שדיני הכיבוש חלים (מאחר שכל עמדה אחרת לא מתקבלת על הדעת), ולפיהם לא ניתן לקחת קרקע פרטית שלא לצרכים צבאיים. גם בהנחה שהדבר כן מתאפשר והדינים יפורשו כך שניתן לקחת קרקע לצרכים ציבוריים, היא סבורה כי קשה לטעון כי הקמת התנחלויות מהווה צורך ציבורי.
- סוגיה נוספת שהעלתה יעל היא הסמכות של מדינת ישראל לחוקק באיו"ש. לעמדתה, לא כל חקיקה חוץ-טריטוריאלית, אפילו בשטח כבוש, מהווה סיפוח בלתי חוקי, שכן דרוש להוכיח שבבסיס החיקוק עומדת כוונה להפוך את השטח לשטח מסופח. במקרה הנוכחי, ברור לטעמה שהצעת החוק מהווה חלק מ"קמפיין" של סיפוח שמובל על-ידי גורמים בממשלה. הצעת החוק בנוסחה הנוכחי מכילה את כל מה שדרוש כדי להוות אמצעי לסיפוח, כך לדבריה.
- באשר למודל הקפריסאי – יעל תיארה את המנגנון שהוקם על-ידי הממשל התורכי בצפון קפריסין (TRNC) והיה מוסמך בתחילה לדון בתלונות בדבר לקיחת קרקע פרטית ולתת סעד של פיצוי כספי בלבד. מנגנון זה הוצג לבית הדין האירופי לזכויות אדם במסגרת פרשת דמופולוס תחת טענה של אי-מיצוי אמצעים מדינתיים (שכידוע מהווה תנאי לקבילות תיק בבית הדין). בית הדין דחה את הטענה משמצא שהמנגנון מאפשר סעד של פיצוי כספי (compensation). בעקבות זאת, שינו התורכים את המנגנון והוסיפו אפשרות לסעד של השבה (restitution), צעד שהוביל לקבלת המנגנון בבית הדין כאמצעי מספק לצורך טענת אי-מיצוי אמצעים.
יעל ציינה כי חלק מהתלונות שהוגשו למנגנון באמת הסתיימו במתן סעד של השבה, ואילו במקרים שבעלי הקרקע קיבלו פיצוי כספי, מדובר היה בסכומים גבוהים מאד שמדינת ישראל לא תוכל לעמוד בהם.
- לפיכך, במעבר להקשר הישראלי, יעל הבהירה שמודל שמבוסס על פיצוי כספי בלבד לא יעמוד בסטנדרט הנדרש. כמו כן, היא הדגישה את נושא ה"אשם" של המתיישבים, וטענה שבניגוד למתיישבים התורכים שלא ידעו שהם השתלטו על קרקע פרטית ובאילו נסיבות היא נקלחה מהם – כלומר, ההתיישבות נעשתה בתום לב (או בהנחיית המדינה) – במקרה הישראלי הדבר לא נעשה בתום לב, שכן המתיישבים ידעו מהיום הראשון שהטריטוריה מצויה במחלוקת, ורובם לא עברו בהוראת או הנחיית המדינה. הבדל נוסף בעל חשיבות לטעמה הוא העובדה שבמקרה הקפריסאי שני הצדדים הרלוונטיים להליך הם אזרחי מדינות ויש להם ייצוג מדינתי, בעוד שבמקרה הישראלי הפלסטינים הם חסרי מדינה וחסרי ייצוג. לבסוף, יעל טענה שהמנגנון הצפון-קפריסאי נוצר על-ידי גוף נבחר מבחינת האוכלוסיה המתגוררת בשטח בו הוא מוחל, בעוד שבמקרה הישראלי המנגנון נכפה על תושבי הטריטוריה (הפלסטינים) על-ידי כוח כובש שנעדר לגיטימציה דמוקרטית באזור.
- בסוף דבריה יעל הביעה תמיהה מעבודה שההצעה לאימוץ המודל הגיעה מ"משרד המשפטים" כאשר ברור שהמנגנון פועל בספרה של זכויות אדם ולא של משפט הומניטארי.
- יוג'ין קנטרוביץ' הבהיר שהוא יתייחס לנושא תחת ההנחה (השגויה לעמדתו) כי דיני הכיבוש חלים או לכל הפחות תקנות האג. לטענתו, ישנם סוגים שונים של "לקיחת רכוש" ולא כל סוג הוא אסור תחת דיני הכיבוש. סעיף 46 לתקנות האג קובע איסור על "החרמה" של רכוש פרטי (Private property cannot be confiscated). לא נאמר דבר על הפקעה (expropriation) או לקיחה מסוג אחר. אם כן, לא קיים בדין הבין-לאומי החל איסור על הפקעה לצורכי ציבור (Eminent domain).
בתגובה לשאלה מהקהל בנוגע לצורך הציבורי בהפקעה לצורך התיישבות, יוג'ין הסביר כי הדינים של "הפקעה לצורכי ציבור" אינו מחייב שההטבה תכוון למי שלוקחים לו את הקרקע. במקרה הישראלי, הפלסטינים בכלל לא יכולים לעשות שימוש אחר בקרקע [לטענת יעל זה בגלל שישראל מונעת מהם את השימוש הזה] ולכן פיצוי זה ממילא הדרך המועילה ביותר.
- בבחינת "למעלה מן הצורך", עבר יוג'ין לבחון פרקטיקה רלוונטית של מדינות. הוא ציין מספר מדינות אשר עושות שימוש בהפקעה לצורכי ציבור בלי להציע אפילו פיצוי כספי (אינדונזיה, מזרח טימור, רוסיה). לדבריו, רוסיה העבירה בקרים סדרת חוקים שמאשרים הפקעה של קרקעות ובתים, כאשר פיצוי ניתן במקרה הטוב ביחס לבתים שנהרסו במטרה לבנות גשר גישה לנוחות הרוסים, בין היתר לצורך העברת אוכלוסיה נוספת מרוסיה לקרים. הוא סבור, אם כן, שהפקעה לצורכי ציבור אינה אסורה בפרקטיקה של מדינות, ומדגיש שהפרקטיקה נלמדת לא רק מההתנהלות של רוסיה והמדינות האחרות, אלא מהתגובה (או אי-התגובה) של הקהילה הבין-לאומית. הוא ציין שאף תובעת בית הדין בדו"ח הבדיקות המקדימות לא מזכירה את הנושא הזה ברשימת העוולות שרוסיה (לכאורה) מבצעת בקרים.
- בתגובה לדבריה של יעל הוא טען שהמשפט הבין-לאומי לא יכול להסתמך על תום ליבם של המתיישבים, וכי לא ניתן להגדיר תום לב של אוכלוסיה שלמה.
- ביחס למודל הקפריסאי – יוג'ין ציין שבית הדין האירופי אישר את המנגנון תוך התייחסות מפורשת לכך שדיירי הבתים מושא המחלוקת הם דור שני של המתיישבים התורכים שהגיעו לטריטוריה ואף קובע שזהו שיקול לגיטימי בדיון על הסעד בגין ההפקעה. הוא הוסיף שלטעמו הדיון בבית הדין האירופי בכלל לא רלוונטי כי הוא נעשה בהתאם לדיני זכויות האדם שישראל לא מחילה באיו"ש, כך שלא צריך להיתלות בזה מבחינה משפטית.
בברכה,
הילה.