בעיתון דה מרקר מתלוננים שהשבוע יהיה בליץ של חקיקה אנטי דמוקרטית. הכתב אבי בר אלי התבקש לפרסם כתבה שמדובר בבליץ, של "11 הצעות חוק, שתכליתן ערעור היסודות הדמוקרטיים של ישראל או התרסה כלפי מינהל תקין. 96 שעות של שיכרון חושים, במרוץ בלתי מוסבר נגד השעון". 9/12/2025.
איך משריינים חוקים מפני עתירות חונטה לבג"ץ?
ובכן, מה שאבי בר-אלי לא מספר לקוראיו זה שמאחורי הקלעים יש פעילות לשריין את הצעות החוק האלה מפני עתירות של הג'ינג'י וודפנה הולץ פלוץ ע"י הכנסת סעיף חוק תקדימי "סעיף קריאת תגר".
לפי הנוסח המוצע שיישלף ברגע האחרון, בכל הצעת חוק כזו ייכתב:
"לא יוגש הליך לקריאת תגר על חוקיות חוק בזה בכל ערכאה שהיא מבלי שלמגיש ההליך יש נגיעה אישית להליך והוכחות כי עלול להיגרם נזק אישי מוחשי בוודאות קרובה למדי, וכן בכל מקרה שמתעוררת קריאת תגר על חוקיות סעיף זה, צד המלין נגד חוקיות חוק זה ישלם 500,000 ש"ח אגרה, ויפקיד 500,000 ש"ח עירבון, ותנאי לשמיעת כל הליך המתנגד לחוקיות הליך זה הוא הגשת תצהיר המפרט מי המתלונן, איזה נזק אישי נגרם לו, רשימת העמותות והארגונים שהוא מכהן בהן או מייצג אותם או מקבל מהם תשלומים, כולל רשימת כל התורמים לאותו ארגון ב 3 השנים האחרונות מעל 20,000 ש"ח, והצהרה האם ההליך הוזמן או מומן ע"י צד אחר ממי שהגיש אותו".
תזכורת לחקיקות הדורשות בליץ דחוף
עוד נציין שרשימת החוקים שקידומם יזורז השבוע אינה מספיקה. צריך לקדם גם את החוקים האלה:
תקופת צינון של 5 שנים לפני שפרקליט יכול להעמיד עצמו מועמד לשפיטה.
ביטול השיפוט המשמעתי לפרקליטים בבית הדין המשמעתי לעובדי מדינה, והעברת הטיפול בעבריינות פרקליטים לידי גוף עצמאי, בדומה למח"ש.
הוצאת מח"ש מהפרקליטות.
הוצאת מחלקת יעוץ וחקיקה מהפרקליטות.
הכפפת כל נוהלי פרקליט המדינה והיועמ"ש לאישור וועדה בכנסת.
העברת כל העתירות נגד פיטורי עובדי מדינה לבית הדין לעבודה.
העברת כל העתירות שקשורות למחבלים, נוחבות, נתיני מדינת אויב, פלסטינים, הרשות הפלסטינית לבית משפט מחוזי לעניינים מנהליים, והקמת סניף של בית המשפט בשדה תימן ששם יישמעו כל עתירות המחבלים, הנוחבות והפלסטינאים.
הגדלת האגרה ל"עותרים ציבוריים" ל 200,000 ש"ח במקום 2,000 ש"ח.
הפחתת הפיצוי בלשון הרע מ ללא הוכחת נזק מ 50,000 ש"ח ל 20,000 ש"ח.
תיקון חוק המעצרים סע' 21 כך שלשם מעצר עד תום ההליכים יידרשו ראיות מעבר לספק סביר, במקום ראיות לכאורה. כלומר ביטול הלכת זאדה.
ביטול חסינות השופטים לפי סע' 8 לפקודת הנזיקין.
להלן הכתבה בדה מרקר של אבי בר אלי פורסם 8/12/2025
16 דיונים בארבעה ימים: חקיקת ההפיכה המשטרית חוזרת לבליץ של 96 שעות
ראש הממשלה נתניהו מגביר את הלחץ על מתן חנינה — ואנשיו מתכוונים לרתק את ועדות הכנסת גם לדיוני ערב ■ אם האופוזיציה לא תתעורר, מנסור עבאס עוד יעביר את חוק ההשתמטות ■ בן גביר חגג תוספת של 3,000 תקנים למשטרה — אבל במשרד האוצר הכינו לו הפתעה
לאחר הפוגה בת חודש כתוצאה מהאי־יציבות בקואליציה, חזרה אתמול (א') ועדת השרים לענייני חקיקה לקדם הצעות חוק מטעם חבריה. אל לוח הזמנים המנומנם שתוכנן תחילה נוספה במוצאי שבת הצעת חוק נשכחת שהגישו בדצמבר 2024 חברי הציונות הדתית צבי סוכות ושמחה רוטמן.
צופים פני עתיד, השניים הציעו לתקן את חוק סדר הדין הפלילי, ולקבוע כי במקרה שבו המשטרה תבקש לחקור את היועצת המשפטית לממשלה או את פרקליט המדינה — שר המשפטים יוסמך למנות, על דעתו, תובע חיצוני שילווה את החקירה.
במשך שנה שכבה ההצעה כאבן שאין לה הופכין — עד שנזכר בה מאן דהוא בשבוע שעבר. הרקע: פרשת הפצ"רית והאישור העקרוני שבג"ץ העניק למינוי פוליטי של מפקח חיצוני לחקירה.
הטריגר לקידום הצעת החוק: פסילת שני מינויים של שר המשפטים, יריב לוין, למפקחים (השופטים בדימוס אשר קולה ויוסף בן חמו), וכן קריאות מפורשות שנשמעות בשורות הקואליציה לחקור באזהרה את היועמ"שית גלי בהרב־מיארה — גם בלי ראיות שמצדיקות זאת. הכל כדי להביא לפיטוריה. שרי הממשלה אישרו אתמול להביא את הצעת החוק הפרטית להצבעת מליאה בקריאה טרומית.
בה בעת התברר כי זהו רק הספתח לבליץ דיונים שמתכננת השבוע הקואליציה לצורך קידום ההפיכה המשטרית. לא פחות מ–15 דיונים נוספים התקיימו ויתקיימו עד יום רביעי בכנסת ב–11 הצעות חוק, שתכליתן ערעור היסודות הדמוקרטיים של ישראל או התרסה כלפי מינהל תקין. 96 שעות של שיכרון חושים, במרוץ בלתי מוסבר נגד השעון.
כיפוף כללים
ועדת התקשורת הטרייה — זו שכוננה בכנסת רק בשבוע שעבר, אד־הוק, רק לצורך קידום חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי — תכונס שלושה ימים ברצף (היום, מחר ומחרתיים).
ועדת חוץ וביטחון תכונס אף היא שלוש פעמים, לרבות פעמיים באותו היום (!). יו"ר הוועדה, ח"כ בועז ביסמוט, כה להוט לקדם את החוק שיפטור חרדים מגיוס לצה"ל, עד שקבע למחר דיון ב–9:30 ואז דיון נוסף בשעה הלא שגרתית 17:30.
בקואליציה בוחנים את האפשרות לקיים דיונים לתוך הערב גם בהצעת "חוק אל־ג'זירה" (חסימת שידורים של ערוצים עוינים). כלומר, לכנס את הוועדה לביטחון לאומי לאחר שמליאת הכנסת תינעל.
דיון כפול (היום ומחר) צפוי גם בוועדת החוקה בהצעת החוק לפיצול תפקיד היועמ"שית ולהפרטת הייעוץ המשפטי למשרדי הממשלה. במקביל, יו"ר הוועדה, ח"כ רוטמן, מתכוון להתחיל בדיונים על הצעת החוק הפרועה שתכשיר הדלפת ידיעות ביטחוניות סודיות לדרג הפוליטי ("חוק פלדשטיין") — במטרה, לכאורה, לנקות מאשם את גיבורי פרשת "בילד" ואת יועצי ראש הממשלה.
שלא במקרה, ריכוז הדיונים המתוכנן יביא לחפיפה שתקשה על חברי אופוזיציה, על שומרי הסף, על הפקידות המקצועית וגם על התקשורת להימצא בכל החדרים במקביל. "טקטיקת הצפה" שתקשה להעלות התנגדויות ולקיים דיונים מעמיקים. מצד שני, הלחץ מעלה את המשקל שראש הממשלה, בנימין נתניהו, שם על כף המאזניים — כנגד שקילת הדרישה שלו מנשיא המדינה לחנינה (קרי, לביטול משפטו הפלילי).
כך, בשעה שהרשות המחוקקת מוסיפה לשמש כלי משחית בידיו של ראש הממשלה — יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, התעופף לניו יורק ועם נחיתתו מיהר לפקוד את קברו של הרבי מלובביץ'. ומה תגובת ראשי האופוזיציה לכיפוף הכללים? צרצרים.
דיל פוליטי או סחיטה באיומים?
שבועיים להשקת קמפיין "האחים המוסלמים" של נתניהו ושות' — נראה כי זה מניב פרי. אחרי שראש הממשלה הכריז כי בכוונתו להוציא את ארגון האחים המוסלמים מחוץ לחוק, ולאחר ששותפיו לקואליציה הסבירו כי תכלית המהלך היא לפסול את מפלגת רע"מ מהתמודדות בבחירות הארציות הבאות, ובכך להטות אותן — ברע"מ ממצמצים.
יו"ר המפלגה, ח"כ מנסור עבאס, הכריז בשבת ("פגוש את העיתונות", ערוץ 12) כי בכוונתו "לאזרח" את רע"מ — קרי, לנתק אותה ממועצת השורא ומהתנועה האיסלאמית ולהקים לה מוסדות חדשים נפרדים. "בחודש הבא יש לנו ועידה, והיא תאשר את השינויים", אמר.
במקביל, נבלמה הצעת ההחלטה שקידמו השרים מאי גולן ואיתמר בן גביר לגריעת 1.8 מיליארד שקל מהתוכנית לצמצום פערים בחברה הערבית (תוכנית תקדום) ולהסטת הכסף לטובת משטרת ישראל ושב"כ. עבאס הזיע בימים האחרונים בניסיון למנוע את המהלך, שעשוי היה להמיט אסון בעיקר על מערכת החינוך בחברה הערבית.
במה שמריח כמו דיל פוליטי — ולחלופין סחיטה באיומים — הוחלט ביום שישי כי ייעוד הכסף יוכפף להחלטתה של ממלאת מקום מנכ"לית משרד ראש הממשלה, דרורית שטיינמץ. היינו, יוכפף לנתניהו.
האם צעד התגובה של רע"מ יהיה אפוא הירתמות לטובת הקואליציה, כדי לאפשר את חקיקת ההשתמטות החרדית במליאת הכנסת? האם בעוד כמה שבועות נגלה היעדרות מתואמת של חמשת חברי סיעת רע"מ מהמליאה — בדיוק בשעת ההצבעה על חוק ההשתמטות — כדי לאפשר לחוק לעבור בלי קולותיהם של חברי הכנסת החרדים? ימים יגידו, ככל שבאופוזיציה שוב יירדמו בשמירה.
בוזזים, אבל ביחד
חודש חלף מאז הבהיר שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', באופן לא רשמי, כי בכל מה שנוגע לתיקון פקודת מס הכנסה, הוא דוגל בשיטת "יד רוחצת יד". משמע, כל הטבת מס שתאושר בלחץ פוליטי עבור יישובי האלקטורט הליכודי — תאומץ גם עבור המגזר המתנחלי. אחרת, אף הצעת חוק לא תקודם — גם אם היא ממשלתית.
הגם שלא ברור כיצד כריכה יחדיו בכפייה עוברת את הייעוץ המשפטי במשרד האוצר — לפי שעה נראה כי ההתניה שרירה וקיימת. עיון בלוח הזמנים של ועדת הכספים מגלה כי זו תדון היום בהצעת החוק של ח"כ ניסים ואטורי (הליכוד) לאישור נקודות זיכוי במס ל"ערים מעורבות" — הצעת חוק שנועדה להיטיב עם נוף הגליל, שראש העירייה בה הוא איש הליכוד רונן פלוט.
מחר תדון ועדת הכספים בהצעת החוק הממשלתית להחלת הטבות המס שהובטחו ליישובי תקומה גם על אשקלון (בראשות איש הליכוד תומר גלאם); וביום רביעי תכונס הוועדה לדון בקידום הצעת החוק המקבילה שהגיש חבר סיעתו של סמוטריץ', ח"כ סוכות, להחלת אותן הטבות במס גם בהתנחלויות.
אם כבר שורפים מיליארדי שקלים ומזהמים פוליטית את מס הכנסה — אז שכל המגזרים שקרובים לצלחת ולשלטון ייהנו מהביזה.
היכונו למשבר התורן
השר לביטחון לאומי בן גביר מיהר ביום שישי לחגוג "ניצחון" על משרד האוצר. כמו חבריו לשולחן הממשלה, גם הוא נופף בהישגים לכאורה שרשם במסגרת אישור תקציב המדינה ל–2026.
בין היתר דיווח בן גביר על תוספת תקציבית של 4.5 מיליארד שקל למשרדו וכן על תוספת של 3,000 תקנים חדשים לגופי הביטחון האזרחי. "מדובר בהישג חשוב לביטחון הלאומי של מדינת ישראל, ובצעד שמבטא את מחויבותו העמוקה של השר לחיזוק המשטרה, שב"ס והכבאות", מסר בן גביר.
עם זאת, עיון בדפי ההחלפה שהוציא האוצר בסוף השבוע מגלה מציאות אחרת. במסמך שמתרגם את השינויים שנעשו בטיוטת התקציב המקורית ושפורט את הסיכומים בעל פה לכתובים, התבררה דווקא גריעה של 480 תקנים. כיצד זה קרה? על כך נלמד במשבר הקואליציוני הממשמש ובא.