חקירות ה”מטריקס” בפרקליטות: פתיחת תיקי חשד לשוחד עובדי ציבור בחו”ל על סמך כתבות בעיתונות (ג’ואי אש)

הכירו את חקירות המטריקס בפרקליטות.  אלה חקירות שנפתחות על סמך כתבות ופרסומים בעיתונים, ללא מתלוננים, אשר מדינת ישראל מחויבת לנטר על סמך התחיבויותיה ל OECD בכל פעם שעולה חשד שאזרח ישראלי משלם שוחד במדינות זרות.

חקירות המטריקס האלה מאוד אטרקטיביות לפרקליטות כי הן יכולות להניב תפיסות של רכוש בהיקפים עצומים וכך לשפר לפרקליטות את מדדי האפקטיביות.  בפועל רוב התלונות האלה הן פרי שתילת כתבות ע”י מתחרים, אינטרסנטים שממציאים סיפורים כי לא שילמו להם שכר או כי יש להם אינטרס לחסל מתחרה.

מי שהיה אחראי צוות מטריקס היה הפרקליט ג’ואי אש שפרש לפני 3 שנים.  הוא זה שנלחם נגד הזיכוי של דדורוב והאמין שזדורוב הוא הרוצח על סמך המדובב שהצמידו לזדורוב.   מי שעובד מול ה OECD ישירות בדיווח מידע למטריקס הבינלאומי היה הפרקליט יצחק בלום.

 

 

מה זה חקירת מטריקס

 

ה OECD מחייב מדינות לנהל מאגר מידע לאיסוף מידע ופיקוח על חקירות של אנשים החשודים במתן שוחד לעובדי ציבור בעולם בהתאם לאמנה בינלאומית (OECD Anti-Bribery Convention).  נציג ישראל שהשתתף בניסוח המודלים לאיסוף המידע הוא יצחק בלום.  ישראל מככבת במקום מאוד נמוך בטבלה, כלומר ישראל היא מדינה של משחדים בזירה הבינלאומית בעצימות גבוהה. אפילו פרו שהיא מצב יותר “נקי” מאשר מדינת ישראל.

נציגים של ה OECD מגיעים למדינת ישראל אחת לכמה שנים ומראיינים תובעים, פרקליטים וגם מפגישים אותם עם 2 שופטים (אחד מחוזי ואחד מהשלום).  על סמך זה נציגי ה OECD כותבים דו”ח עם ליקויים שיש לתקן.  השופטים הישראלים שהתראיינו אמרו שחוק העונשין מאוד לא ברור, הניסוחים של החוק בישראל מאוד עמומים, ולמעשה בלי “פרשנות” של בית המשפט העליון הם נאלצים להמציא “הלכות” בלית ברירה בכל תיק שמגיע אליהם ספציפית לאותו תיק.

 

הטבלה הזו לא באמת מוכיחה שישראל היא מדינה של מחשדים בזירה הבינלאומית, כי:

א. רוב המקרים שם של ישראלים שגרים בחו”ל בעסקאות מקומיות בחו”ל של העסקים השוטפים שלהם בחו”ל, ואין לזה שום קשר לישראל.

ב.  הפרקליטות בישראל להוטה לתפור תיקים ולפתוח חקירות בגלל התימרוץ לתפוס נכסים ולחלט אותם ובכך לייצר סטטיסטיקה מלאכותית של הצלחה ומיגור פשע.  לכן בישראל פותחים תיקי מטריקס שמקומות אחרים לא נוגעים בהם בכלל.

 

שרי אריסון היא כוככבת חקירות השוחד של המטריקס ולא עשו לה כלום

 

מעיון בטבלאות (כולל גרסאות משנים קודמות) ומסמכי לוואי שבאו איתם, עולה כי המשחדת הכי גדולה במטריקס היא שרי אריסון הבעלים של שיכון ובינוי – סולל בונה. ודווקא היא ששיחדה כושים בהמון מדיניות כושיות….  לא עשו לה כלום.

שרי אריסון נחקרה בלהב 433 ע”י סנ”צ אסף ולפיש ורפ”ק עודד אררה מיאח”ה, וחוקר רשות ני”ע, אודי אבקסיס באוגוסט 2019.  תומר גנון בכלכליסט כתב שהיא הגיעה מוכנה והיה ברור שהסנגורים שתלו בה גרסאות.  היא אמרה “אני אישה ערכית ומי שפשע, תלכו אחריו, אבל לא נגדי.  על החקירה זה עובדים ממורמרים שממציאים סיפורים”.

וכך יצאה שרי אריסון מהחקירה בלי פגע….  וזה תיק הדגל של המטריקס!

 

https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3901430,00.html

ראו גם: “המשטרה: תשתית ראייתית נגד שרי אריסון”

https://www.inn.co.il/news/402889

 

 

דוגמאות לחקירות מטריקס

 

ראו את החקירה על ירדנה עובדיה:  “ירדנה אישה פשוטה שמאד קרובה לנשיא גיניאה המשוונית. שציינה בכתבה שכל עסקה במקום חייבת לעבור דרכה. אמירה שיכולה להיות מאד בעייתית”….. “24/5/17:  המשטרה תפנה לרשל”ה, ואם לא יצא מזה כלום נמחק את הפרשה”….21/11/2017 יעל: עדכון שהמידע הגלוי של המשטרה ינסו לעקוב אחר פעילותה של ירדנה עובדיה בגיניאה נוכח הפעילות הרבה שלה שם + המקורבות שלה לנשיא גיניאה. החלטנו להתעניין בפעילות שלה באמצעות המחלקה למידע גלוי של המשטרה שהתחלנו לשת”פ איתם”.

קודם כל מה זה הביטוי “אישה פשוטה”????  שנית מה היא בסך הכל אמרה?  שעסקאות חייבות לעבור דרכה?  על זה רצו לרשות להלבנת הון בישראל לפתוח לה תיק?  לא פלא שהיא לא רוצה להגיע לישראל יותר.  היא גרה בגינאה, מתפרנסת בגינאה, העסקאות בגינאה….  מה יש לרשות להלבנת הון לחפש עליה בישראל?

ראו חקירה על שמואל אבישי נריה שמוגדר כ”מקורב לנתניהו”:  “הגיע מיאח”ה, מידע שהאמריקאים העבירו. איש עסקים חרדי, אמיד, משמש קונסול של מקסיקו בישראל. חשוד ששילם מ 2013 שוחד לבכירים במקסיקו לרבות הנשיא, כסף או חליפות יוקרה לנשיא כדי לזכות בחוזים להספקת מיגון לסוהרים ובחוזים במשרד החינוך והמים.  המשטרה קיבלה פניה מודיעינית מהאמריקאים קשור לחברת KBH. כתוב שהוא עשה את הונו מעסקאות ביטחון. מקורב לנתניהו…. אריאל מעדכן שהוא קיבל מידע פוליס-פוליס שהוא שילם שוחד, אין מקורות. החוליה ביקשה מהאמריקאים להעביר בקשה לעזרה משפטית. מדובר בפרשה שה FBI חוקרת כי הכסף עבר דרך חשבון בנק אמריקאי.  המקסיקנים לדעת אריאל לא יודעים. יונינה מעדכנת שהם כבר ביקשו שיעבירו בקשה לעזרה משפטית, הם עדיין לא הגיבו”.

פלא שהחקירה הזו מדליקה אותם?  האיש מקורב לנתניהו….. והמבין יבין.

ראו למשל חקירה על אדם בשם ירון ימין שהוא בכלל תושב דרום אפריקה, שמישהו הלשין עליו שנתן שוחד של $2,000 לשר בממשלת זימבבואה.  למה זה בכלל נחקר בישראל אם הוא תושב דרום אפריקה, ולא דרום אפריקה ולא זימבבואה הגישו בקשה לחיקור בישראל?  כתוב שאתי בן דור תגיש כתב אישום על $2,000 על סמך “מחברת”.  אבל איך יוכיחו את זה כשמקבל השוחד חי בזימבבואה?

או ראו למשל חקירה ש”הביאה אמי פלמור” כלומר אמי פלמור היא המתלוננת, וזה על סמך כתבה בעיתונות האתיופית שאזרח ישראלי בשם איתי טרנר (בעלים של אבורניגה טכנולוגיות בע”מ שמאוגדת גם בישראל וגם באתיופיה ומחזיקה באתיופיה מפעל מתכות) שילם שוחד לסגן ראש השב”כ האתיופי “לבניית מדור וקניית ציוד האזנה”.  איך בישראל חוקרים כזה דבר כשהשוחד הנטען בוצע באתיופיה, והוא חלק ממערכת יחסים עסקית באתיופיה?

עיון בגוגל מראה שעובד ממורמר בשם שמעון רובין תבע בישראל על הלנת שכר על עבודתו באתיופיה. סעש 16661-09/15 שמעון רובין נ’ אבורניגה טכנולוגיות בע”מ.  כלומר לעובד היה אינטרס להכפיש את המעסיקים שלו בעיתונות כנקמה. ועל סמך זה ביקשה אמי פלמור לפתוח חקירה בישראל…..

גם הפרשה נגד בני שטיינמץ על שוחד בגינאה נפתחה על סמך כתבה בעיתון.  בני שטיינמץ טען בחקירתו שהמתחרה שלו סורוס ממציא סיפורי בדים.  שוב פעם זה רק מראה כמה קל להפליל אנשים ע”י שתילת “תחקיר” מוזמן בעיתונות.

באופן דומה התפרסמו כתבות באקונומיסט ובגארדיאן על שוחד של דן גרטלר בקזחסטן.   “ליאת מעדכנת שבוצעה סקירה מודיעינית שאינה מקדמת את החשדות. יש צורך בשיתוף פעולה של הבריטים שכן החומרים נמצאים אצלם….ג’ואי אומר שאולי נבקש בהמשך מרשל”ה להוציא כתבה מעודכנת עליו ואולי נבדוק את חשבונות הבנק שלו כדי להבין מה קורה שם”.  (רשל”ה – רשות לאיסור הלבנת הון”).

פרשה אחרת שאיתה התעסקו נקראת מספנות ישראל.  החשד הוא שאחד בשם עמית שדה ליכטנפלד הקשור לחברת דויטק העביר מהחברה ב 2012 $30,000 לנציג משרד הביטחון הלאומי בניגריה ו $80,000 דולר לאיש כספים של מפלגת השלטון תמורת תיווך בין חברות אווירונטיקס (חברה לייצוג מזלטים בבעלות אבי לאומי) ומספנות ישראל לממשלת ניגריה.  בישיבות היה ברור להם שאין שום ראיות ששני האנשים היו עובדי ציבור ניגרים, ובכל זאת החליט הפרקליט ג’ואי אש לבצע פשיטה בישראל ולתפוס רכוש בשווי 40,000,000 ש”ח (40 מיליון ש”ח!!!!).

רק אחרי ה”פרוץ” התברר להם ששני הניגרים הם לא עובדי ציבור ולכן אין שוחד.  פתאום צץ ישראלי שגר בלטביה, שי טל שנתן להם טיפ “שאם יפנו לניגריה יוכלו לקבל חומרים”.

בעודם מחזיקים רכוש תפוס של 40,000,000 ש”ח, כשהם מחפשים קצה קצה של חוט להצדיק את התפיסה, פנו לניגריה ואז רשמו “לא יצא שום דבר משי טל. הגשנו בקשה לעזרה משפטית לניגריה ולא שמענו מהם”.

בסוף המשטרה המליצה לסגור את התיק ולהחזיר את הכסף, אבל ג’ואי אש לא רצה.  אתי בן דור טענה ש”יש ראיות נסיבתיות”.  התוצאה שהמשיכו להחזיק את הכסף ולפנות שוב לניגריה…..

בקיצור, מי שבא לו לחסל מתחרה עסקי בחו”ל, לוקח יחצ”ן ששותל כתבה בעיתונות הזרה, זה מגיע ליחידת המטריקס בישראל, והופה……  חקירות, חיקורי דין, פשיטות על רכוש, בדיקות מודיעיניות על חשבונות בנק בישראל,  בקשות עזרה משפטית… ומה לא.

כל זה קורה בלי מתלוננים כמובן.

 

להלן טבלת המטריקס של הפרקליטות מ 17/6/2019

כתבה:  מיכל עמרם.

 

פרשות המטריקס תקצירים מילוליים – נכתב ע”י תמר וולדמן

 

תוכן עניינים

תיקים שהועברו מהפרקליטות.. 1

1. “רוקחים ללא גבולות” – תיק חקר  139700637 של יחידת יהלום. 2
2. תיק אביב נעורים – תקציר לקראת ביקורת FATF (בהתאם לפורמט) 5
3. מ”י נ’ יעקב ג’רבי תפ 40131/08 לצורך הביקורת – אורנה גלבשטיין 9
4. ת”פ 40083/07 מדינת ישראל נ’ חג’אמי ואח’ 12
5. ת”פ 26228 – 07 – 14 מ”י נ’ מאיר אוחנה ות”פ 26123-07-14 מ”י נ’ מגן 14
6. לירז רז וחברת “כאן גרים בע”מ” ת”פ 38548-06-16 (מחוזי ת”א) 18
7. אורן כהן, עו”ד אופק תבור ומרים כהן ת”פ 14088-02-17 (מתנהל) (סמארטאקסט. 20
8. תיק נמל אשדוד (“לא לעולם”) – תקציר לקראת ביקורת FATF (בהתאם לפורמט) 22
9. מד”י נ’ רמין ביביאן ונאהיד גודסי 27
10. יצחק סלכגי כהן וחברת פרסום אדיר ע”פ 8551/11. 30
11. הנדון: סקירה של תיק כ.א.ל – לקראת ביקורת ה-FATF. 32
12. -10-15 מדינת ישראל נגד יונה יחיאל מצגר. 34

תיקים שהועברו מרשות המיסים. 37

13. “פ 53665-11-11 מ”י נ’ שירזי (פרשת מס לשון) 37
14. ת”פ (ב”ש) 19755-07-12 מדינת ישראל נ’ יניב קנרש (פורסם בנבו, 25.10.2016) 40
15. ת.פ 55365-03-12 מד”י (רשות המסים) נ’ פיסו 41
16. פרשת “זוג משמים” רשות המסים נ’ כוכב (ת”פ 21315-07-13( 43
17. פוליטיב ת.פ 54684-09-14. 44
18. שלמה אליהו 21/11. 46

תיקים שהועברו על ידי המשטרה. 47

20. נוי חדד (חפצי נוי) כללי : 47
21. הנדון: תיק “כחלונים” 50
22. הנדון: סיכום תיק “הכל לטובה” – מחוז צפון (טובא זנגריה) 54
23. תיק “סידור לבן” – כח משימה מלביני הון מקצוענים. 57
24. הנדון: (512)תיק ארגון אברג’יל –רוחן סחר בסמים ותיקי אלימות.. 63
25. תיק “ברינה יקצורו” – כח משימה מלביני הון מקצוענים. 66
26. הנדון: פרשיית “הימור מסוכן”- יאל”כ. 70
27. הנדון: פרשיית “זוג משמיים”- סמי כוכב. 72
28. תיק “מגנזי תשתיות בע”מ” – מפלג’ ג’ יאח”ה. 74
29. תיק “גלובוס הזהב” – כח משימה מלביני הון מקצוענים. 78
30. הנדון: חשד לכספי הונאה- משפחת BOBROFF ( דרא”פ) 82
31. הנדון: פרשיית “רחימי”- יאחב”ל. 85

תיקים שהועברו מהפרקליטות

 

1. “רוקחים ללא גבולות” – תיק חקר  139700637 של יחידת יהלום

 

 

פרשה שנחקרה ע”י יחידת יהלום ברשות המסים, חקירות מע”מ ירושלים וימ”ר ירושלים של משטרת ישראל.

 

החשודים נחקרו בחשד לביצוע עבירות של קשירת קשר לפשע, הברחה, קבלת דבר במרמה, אי דיווח על עסק והעלמת הכנסות, עבירות בתרופות מפק’ הרוקחים והלבנת הון.

 

1. IO1 –מדובר בתיק שבמרכזו הברחת תרופות מיצרנים עלומים במזרח הרחוק לארצות הברית, כאשר התשלומים עבור התרופות נעשו בסלובקיה באמצעות סליקה אינטרנטית ובשיתוף חברות מקומיות. הגם שהסחורה האסורה כמו גם רוב כספי העבירה כלל לא עברו בישראל, רשויות החקירה בישראל החליטו להידרש לתיק כדי למנוע עבירות של עבריינים ישראלים במישור הבינ”ל, וכדי למנוע מעבריינים את פירות העבירה בכל מקום – והכל אף אם העבירות בוצעו בפועל, ברובן ובמהותן, כלפי תושבים של מדינות זרות. תיק זה מדגים התמודדות עם סיכון של פשיעה חוצת גבולות, בהתאם לממצאי ה NRA.
2. IO2 – בתיק זה בוצעו שיתופי פעולה בינלאומיים נרחבים עם רשויות חקירה ואכיפה בינלאומיות. בין השאר, התקיים שיתוף פעולה בינלאומי בכל ההיבטים הנוגעים לטיפול הפלילי בעניין הברחות של תרופות בין מדינות, חשיפת מנגנון הלבנת ההון ותפיסת פירות העבירות.

בין השאר, הוגשו בקשות עזרה משפטית לחמש מדינות, שהעבירו תוצרים ראייתיים טובים; בוצעו חיקורי דין בשתי מדינות (ארה”ב וסלובקיה) שהעמידו חוקרים שסייעו בחשיפת אופרציית ההברחות והלבנת ההון וסייעו בחקירות תושבים מקומיים; ונתפסו ח.ן בהונג קונג ובהם סך של כ- 700,000 ₪ במטבעות זרים.

3. IO6– המידע הפיננסי אותו העביר הרשות, העשיר בצורה משמעותית את החקירה, חשף קשרים בין החשודים לבין החברות הקשורות למערך ההלבנה והביא את היחידה החוקרת לחקור חשדות להלבנת הון, שלא היו ברורים בטרם הועברו הכתבות המודיעיניות מן הרשות.
4. IO7 – התיק הוא דוגמא מובהקת לניסיון של רשויות החקירה בישראל והפרקליטות לחקור ולהעמיד לדין בגין עבירות הלבנת הון מתוחכמות, לרבות במקרים בהם עבירת המקור בוצעה בחו”ל ולתפוס רכוש אסור גם במקרים בהן הסחורה האסורה שבה ביצעו את הפעילות העבריינית כלל לא הגיעה לישראל וגם כאשר רוב כספי העבירה התקבלו מחוץ לישראל והועברו למדינות אחרות – אף הן מחוץ לישראל.
5. IO8 – בתיק נתפסו נכסים (דירות ורכבים) וכן כספים בארץ ובחו”ל בהיקפים שמסתכמים כדי 9 מיליון ₪, ובדעתנו לבקש את חילוטם במידה ותושג בתיק הרשעה.

 

 

 

6. החשודים בתיק (שישה במספר) הקימו ותפעלו מערך הברחה, מכירה והפצה בינלאומי של תרופות מרשם לכל דורש. החשודים דאגו לשינוע התרופות מיצרנים מפוקפקים במזרח הרחוק אל עשרות אלפי לקוחות בעיקר בארה”ב.
7. החשודים הקימו תפעלו ושלטו ברשת של אתרי אינטרנט ייעודיים שבאמצעותם, מכרו לרוכשים מכל רחבי העולם, ובעיקר בארה“ב, תרופות מסוגים שונים – לרבות ובעיקר תרופות המחייבות מרשם רופא. את התרופות, שמקורם אצל יצרנים עלומים במזרח הרחוק הבריחו החשודים לתוך ארה”ב ומכרו אותם לעשרות אלפי לקוחות, מבלי שדרשו ומבלי שהוצגו בפניהם מרשמים רפואיים. החשודים פעלו “מתחת לרדאר” של רשויות המכס ומנהל התרופות האמריקאי, מבלי שקיבלו כל אישור שלהן להכניס תרופות למדינה.
8. באמצעות חברה שהקימו החשודים בישראל, שלטו על מרכז שיווק ומכירות של תרופות בישראל, שבו הועסקו כ- 20 עובדים רובם דוברי שפת אם אנגלית, שיצרו קשר טלפוני עם לקוחות פוטנציאלים בארה”ב ועם לקוחות שכבר רכשו תרופות, ומכרו להם תרופות מרשם. בהמשך הקימו החשודים מוקד מכירות נוסף, בסלובקיה, שהעסיק אף הוא עובדים רבים ופעילותו הייתה דומה.
9. החשודים פעלו כך שהתרופות יישלחו ללקוחות בארה”ב כשהן ארוזות באריזות המסוות את תוכנן (כגון תיקים או קופסאות נעליים) וזאת על מנת להימנע מיירוטן במכס בארה”ב. כך אמנם גם הנחו את ספקי התרופות במזרח.
10. את סליקת תשלומי האשראי ביצעו החשודים בעיקר בסלובקיה, באמצעות חברות סליקה שהחשודים פעלו מולן בסיועו של איש קשר סלובקי. ההכנסות מהפעילות האסורה הועברו מחברות הסליקה ליעדים שונים ברחבי העולם ולחשבונות שבשליטת החשודים.
11. בכדי להיקשר בהסכמים כאמור לעיל מול החברות הסולקות ולאפשר את סליקת העסקאות מול הלקוחות השונים, הסתירו החשודים מחברות הסליקה את העובדה כי הטובין הנמכרים הנם תרופות. כך, עסקאות המכירה לא בוצעו בקוד סליקת האשראי (MCC – Merchant Category Code) הרלוונטי עבור תרופות מרשם, אלא בקודי סליקה של מוצרים אחרים.
12. תרומת ה– FIU לחקירת הלבנת ההון: במסגרת החקירה העבירה הרשות מספר כתבות, אשר פרטו את מערך החברות שהוקם לצורך העברת הכספים שהופקו במכירת התרופות המזויפות, והתקבלו מן החברות הסולקות את עסקאות המכירה באינטרנט.

• מערך הלבנת ההון נבנה באמצעות חברות זרות, אשר פתחו חשבונות במקומות שונים בעולם, בין היתר בקפריסין והונג קונג. בטרם הועבר המידע מן הרשות לא היו אינדיקציות מספקות לביצוע חקירת הלבנת הון בידי צוות החקירה. הכתבות המודיעיניות שהועברו על ידי הרשות פרטו את אופן העברת הכספים מחו”ל לישראל והיו המניע העיקרי של חקירת עבירות הלבנת ההון. המידע חשף כי חברות ישראליות מוציאות חשבוניות פיקטיביות לחברות בחו”ל, אשר בתורן מעבירות את כספי העבירה דרך הונג קונג וסין לישראל. הקמת החברות והוצאות החשבוניות היו אמצעי ההלבנה ושמשו ככסות לגיטימית, לכאורה, להעברת הכספים. המידע שהועבר קשר בנוסף את החשודים לפעילות החברות, ולעבירות הלבנת ההון.

13. הפעילות העבריינית האמורה התרחשה במשך מספר שנים – החל בשנת 2008 ועד שנת 2014, והניבה לחשודים הכנסות רבות בישראל ובחו”ל.
14. מחזור זה הסתכם כדי עשרות מליוני ₪ לאורך תקופת ביצוע העבירות. רק חלק קטן מההכנסות הועברו ע”י החשודים לישראל – וזאת לצורך תפעולה השוטף של החברה שהקימו בישראל. יתר ההכנסות, ‘פוזרו’ ע”י החשודים לחשבונות שונים ברחבי העולם שהיו בשליטתם, או שהועברו כתשלום שכר לגורמים שונים כגון ספקי התרופות במזרח הרחוק, נותני שירותי הסליקה, מקדמי אתרים, ועוד.

 

 

 

2. תיק אביב נעורים – תקציר לקראת ביקורת FATF (בהתאם לפורמט)
3. שם התיק, שנה, מיקום, ציטוט ( אם התקבל פסק דין סופי).

כתב האישום בפרשת אביב נעורים הוגש לבית המשפט המחוזי מרכז ביום 30.4.17 כנגד 3 נאשמים בגין ביצוע עבירות מקור מסוג קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועבירות הלבנת הון. אישום כללי יוחס לנאשמים בגין עבירה של קשירת קשר לביצוע (המהווה אף היא עבירת מקור). סה”כ מדובר ב- 7 אישומים (אחד כללי, ביחס לעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, 5 ביחס לאירועים ספציפיים של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וכן נסיונות לכך, אישום ביחס להלבנת הון על בסיס עבירות המקור של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות).

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרם של הנאשמים עד תום ההליכים נגדם.

הנאשמים נעצרו באיזוק אלקטרוני על פי החלטת בית המשפט המחוזי הנכבד.

2. הרשויות המוסמכות.

הפרשה נחקרה על ידי היאל”כ במשטרת ישראל. החקירה לוותה וכתב אישום הוגש על ידי הפרקליטות הפלילית בפרקליטות מחוז מרכז ועל ידי החוליה הכלכלית השייכת למחוז. כמו כן, חיקורי דין נשלחו על ידי המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה.

3. העבירות והוראות החוק הרלוונטיות.

עבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לביצוע פשע.

עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון: עבירות לפי סעיפים 3(א) ו-4

4. רלוונטיות ל- IOs  1, 7 ו-8.

• 1 IO – עבירות מרמה, פשיעה בינ“ל
• IO 7 – הלבנת הון בוצעה בחו”ל. עבירות המקור מהארץ. המדובר במרמה המכונה “מרמת נשיא”. עבירת המקור בוצעה בתחכום רב, תוך שימוש בטכנולוגיה מפותחת. הלבנת הון בוצעה בחו”ל, תוך שהנאשמים עושים שימוש מתוחכם בחשבונות בנק שאינם בשליטתם, על מנת להסוות את מקור וזהות בעלי הכספים. למעשה מדובר בתיק חובק עולם, כאשר פניה של מדינת ישראל הם אשר על הכוונת, היות ומבצעי העבירות הם ישראלים, שפגעו בחברות בחו”ל בעלות מוניטין.
• IO 8 – כפי שפורט לעיל היקף פוטנציאל החילוט בתיק זה הנו משמעותי במיוחד ומגיע בשלב זה ל-3.78 מיליון ₪, זאת כאשר אם היה לנאשמים רכוש נוסף, היה ניתן לתפוס “בשווי” העבירות, עד לסכום של כ- 7.5 מליון ₪. באשר להליכי החילוט, בתיק מצוי בדיונים ביחס לבקשה לסעד זמני שהוגשה בתיק. דיון צפוי להתקיים ב- 18.9.17. הרכוש התפוס מורכב מדירות, חשבונות בנק, כלי רכב.

 

• IO2– בתיק הוגשה בקשה לחיקור דין. חלק מהתוצרים כבר התקבלו. הבקשה התייחסה לתלונות רשמיות של חברות היעד המרומות, כמו גם מידע מהבנקים ביחס להעברות, כמו גם מידע ביחס לחשבונות היעד שאת פרטיהם מסרו הנאשמים לחברות היעד המרומות. בינתיים המידע שהתקבל הוא ביחס להקפאת הכספים על ידי הבנקים וביחס לתלונות רשמיות של חברות היעד המרומות. טרם התקבל מידע ביחס לפרטי חשבונות הבנק שאותם מסרו הנאשמים (נציין שהקונסטרוקציה בה נקטנו ביחס להלבנת ההון, הייתה שיש לייחס לנאשמים עבירות אלה במצבים בהם בוצעה עבירה של קבלת דבר במרמה, כיוון שהנאשמים מסרו פרטי חשבון בנק שאינם שייכים להם, באופן המסתיר ומסווה את הזהות שלהם כבעלי הכספים).

5. סיכום קצר של הרקע והעובדות הרלוונטיות בתיק.

על פי עובדות כתב האישום [ ההתייחסות הנה לכתב האישום המתוקן שיש בכוונת המאשימה להגיש בימים הקרובים ] –

• הנאשמים הינם מכרים ותיקים, עולים חדשים מצרפת ודוברי צרפתית שוטפת.
• במועד שאינו ידוע למאשימה, עובר לחודש פברואר 2017, קשרו הנאשמים קשר, בינם ובין אחרים, להונות חברות באירופה (להלן: חברות היעד למרמה) באופן מתוחכם, שיטתי ומתמשך, וזאת על דרך של איסוף מידע פיננסי אודות חברות היעד למרמה, יצירת מסמכים מזויפים ופנייה מהארץ אל החברות באירופה בדרישה להעברות כספים בהיקפים מיליוני אירו, תוך הצגת מצגים כוזבים ושימוש במידע שנאסף.
• במסגרת הקשר ולשם קידומו, יצרו הנאשמים, בעצמם או באמצעות אחרים, תשתית נרחבת ליצירת המצגים הכוזבים וקבלת כספי המרמה, כמפורט להלן:
• א. הנאשמים, וכן אחרים שפעלו ביחד איתם, אספו מידע אודות חברות רבות באירופה הכולל מידע פיננסי, מידע אודות בעלי תפקידים, דרכי התקשרות של חברות היעד למרמה.
• ב. הנאשמים זייפו מסמכים רבים הכוללים מצגי שווא לפיהן מנהלים בחברות היעד למרמה מבקשים לבצע העברות כספיות ורכישות של חברות, ופונות לשם כך למנהלי החשבונות של חברות היעד למרמה.
• ג. כן זייפו הנאשמים מסמכים רבים, הנחזים להיראות כטפסים של המשרד הפדרלי לרגולציה פיננסית הקרוי BaFin (להלן: “BaFin“) לשם ביצוע תכנית המרמה ולקבלת כספי המרמה מחברות היעד למרמה.
• ד. הנאשמים יצרו כתובות מייל מזויפות, הנחזות להיראות ככתובות מייל רשמיות של בעלי תפקידים בחברות היעד למרמה.
• ה. הנאשמים יצרו כתובות מייל מזוייפות, הנחזות להיראות ככתובות מייל רשמיות של עורכי דין בחברתCONSULTANT CMS – חברה עולמית המעסיקה עורכי דין ובעלי מקצוע אשר מלווים עסקאות פיננסיות (להלן: “חברת CMS “ׂ) וכן התחזו לעורכי דין מטעם חברת CMS וזאת כחלק מתכנית המרמה כלפי חברות היעד למרמה.
• ו. במהלך התקופה הרלוונטית לביצוע העבירות, שכרו הנאשמים דירה בנתניה (להלן: “דירת המרמה”) בה הציבו הנאשמים מערך טכנולוגי הכולל מחשבים ניידים, טלפונים סלולריים ניידים וסוללות תואמות, כרטיסי SIM רבים (prepaid cards), החסנים ניידים וכן חיבורים אינטרנטיים סלולריים (נטסטיק).
• במסגרת הקשר ובניית המערך להונאת חברות באוסטריה, בצרפת ובגרמניה, פעלו הנאשמים בצוותא חדא, יחד עם אחרים, על מנת להוציא אל הפועל את תוכנית המרמה, כפי שתפורט באישומים הבאים.
• בעקבות הקשר, וכפי שיפורט להלן, קיבלו הנאשמים לידיהם במרמה סכום של 1,946,929.18 אירו.  יצויין כי עמדת המאשימה ביחס לקבלת הדבר במרמה – הנחת דעתם של מנהלי הכספים בחברות היעד למרמה, בכך שהשתכנעו ממצגי השווא של הנאשמים והחליטו לפעול להעברת כספים מחברות היעד למרמה אל חשבונות הבנק שאת פרטיהם מסרו להם הנאשמים.
• במטרה להסתיר ולהסוות את זהות בעלי הרכוש האסור, מיקומו ותנועותיו, שיושג בעבירות הזיוף והמרמה ואת מיקומו של הרכוש האסור, הנאשמים הורו לחברות היעד למרמה להעביר לחשבונות במדינות זרות את כספי המרמה, המהווים רכוש האסור לפי חוק איסור הלבנת הון תש”ס-2000. כל זאת באותו סכום של עבירות קבלת הדבר במרמה.
• יצוין עוד, שחלק מהכספים שהתקבלו במרמה בבנקים, שאת פרטיהם מסרו הנאשמים למנהלי הכספים בחברות היעד למרמה, הוקפאו הלכה למעשה על ידי הבנקים, זאת לבקשת חברות היעד למרמה, שגילו לאחר העברת הכספים ובסמוך להעברתם, שהכספים הועברו על ידם בעקבות מצגי השווא. בפועל – הכספים שהוקפאו הועברו חזרה לחברות היעד למרמה. אין בידי המאשימה ראיות לכך שהנאשמים עצמם גזרו רווחים כתוצאה מהתנהלותם העבריינית.

 

6. תוצאות.  התיק עדיין מצוי בהליכים מקדמיים. כפי שצוין, בקשה לסעדים זמניים תידון ב- 18.9.17, זאת לאחר מספר דיוניים מקדמיים בנושא.

 

 

3. מ”י נ’ יעקב ג’רבי תפ 40131/08 לצורך הביקורת – אורנה גלבשטיין

הרשויות המוסמכות – החקירה נפתחה בעקבות ביקורת רשם נותני שירותי מטבע ונחקרה על ידי המשטרה

העבירות – עבירה לפי סעיף 3 (ב) לחוק איסור הלבנת הון

הרלבנטיות ל ios  –

IO 1 –  התיק מדגים את האפקטיביות של טיפול בתיק של נותן שירותי מטבע.

IO6 – היקף המידע הפיננסי בתיק היה גדול, כבר בתחילת דרכה של הרשות. המידע שהתקבל והועבר בצורה יזומה העלה את החשדות לביצוע עבירות הלבנת הון על ידי החשוד והחברה בבעלותו, כפי שפורט לאחר מכן בכתב האישום. העדר הדיווח לרשות על ידי הנש”מ היווה את הבסיס להרשעתו.

• IO 7– התיק מדגים את האפקטיביות ביכולת הזיהוי, הגשת כתב אישום והרשעה בגין ביצוע עבירות הלבנת הון שבוצעו על ידי מלבין הון מקצועי. התיק מדגים התמודדות עם נש”מ ומלבין הון מקצועי.
• IO 8 – התיק מדגים את היכולת לחלט רכוש בשווי.

סיכום העובדות הרלבנטיות

הנאשמים יעקב ג’רבי והחברה הורשעו ביום 1.9.13 בעבירה על פי סעיף 3 (ב) לחוק איסור הלבנת הון בכך שבתקופה שבין מאי 2002 לאוגוסט 2006 ,במשך ארבע שנים, מסרו מידע כוזב במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון או כדי לגרום לדיווח לא נכון.

הנאשמים פעלו באופנים הבאים:

• ביצעו שירותי ניכיון צ’קים כנגד תשלום במזומן ללקוחות בסכומים של 50,000 ש”ח ומעלה החייבים בדיווח. בכל אחת מהעסקאות הנפיקה הנאשמת שיק לתמורה, אך השיק לא נמסר ללקוח. סך העסקאות האמורות הסתכם בכ – 156 מיליון ₪. עסקאות אלו לא דווחו לרשות לאיסור הלבנת הון.
• ביצעו שירות ניכיון צ’קים בסכומים שמעל 500,000 ש”ח החייבים בדיווח ופיצלו אותם למספר שירותים הנמוכים מסכום של 500,000 ש”ח. עסקאות אלו לא דווחו לרשות לאיסור הלבנת הון.
• הנאשמים נמנעו מלקיים חובות זיהוי כנדרש על פי החוק.
• בספרי החשבונות של הנאשמת נרשם מידע כוזב כי תמורת נכיון הצ’קים הללו שולמה בצ’קים.
• הנאשמים רשמו שירותים ניכיון צ’קים על שמות אנשים שלא קיבלו את שירותי הניכיון.

 

ברשות לאיסור הלבנת הון התקבלו עשרות דיווחים בלתי רגילים מבנקים שונים בהם ניהל החשוד חשבונות על שם החברה בבעלותו, כנותן שירותי מטבע. עוד בטרם נפתחה החקירה, זיהתה הרשות את פעילות החברה, והועברו כתבות מודיעיניות המפרטות את דפוסי הפעילות אשר הופיעו לאחר מכן בכתב האישום, לרבות משיכת שיקים לפקודת לקוחות והסבתם על ידי הלקוחות ומשיכת מזומן על ידי החברה, זיוף חתימות ההיסב, ומשיכת שיקים ללא שם המוטב ומילוי הפרטים מאוחר יותר. הכתבות זיהו את השליחים אשר בפועל בצעו את משיכות המזומן והפקדות השיקים, ופירוט חשדות לביצוע עבירות הלבנת הון לפי סעיף 3ב’ לחוק איסור הלבנת הון. מידע היווה חלק מן הראיות לביצוע עבירות הלבנת הון, ומניעת הדיווח לרשות.

כמו כן, פרטו הכתבות חשדות לפיצול פעולות משיכת מזומן מתחת לרף הדיווח, על מנת למנוע דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון. החשדות כנגד החברה ובעליה הועברו במסגרת כתבה יזומה למשטרת ישראל

בנוסף, בוצעו פניה של צוות החקירה לרשות על מנת לבדוק אלו פעולות דיווח החשוד לרשות כנותן שירותי מטבע. בדיקת הרשות העלתה כי לא הועברו דיווחים לרשות על ידי החשוד. העדר הדיווחים לרשות, היווה חלק ממסכת הראיות אשר הביאו להרשעתו בעבירות הלבנת ההון.

הפעולות בהן נקטו הנאשמים הינן פעולות אקטיביות של מרמה על מנת להימנע מחובת הדיווח.

בית המשפט הנכבד קבע שהנאשמים היו מודעים לחובות הדיווח ונמנעו במכוון מחובות הדיווח ועל מנת להסוות את העסקאות החייבות בדיווח נקטו בין היתר בפעולות שפורטו לעיל.

היקף העבירה בה הורשעו הנאשמים הינו משמעותי מאוד 173 מיליון וכך גם משך ביצוע העבירה.

הנאשם בתוקף עיסוקו כנותן שירותי מטבע רשום אמור היה לשמש שומר סף עבור רשות איסור הלבנת הון, אך  הוא הפר את משטר הדיווחים ובכך סיכל את תכלית חוק איסור הלבנת הון.

 

על תכליתו של סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון כתב בית המשפט הנכבד בהכרעת הדין:

“סעיף 3 של חוק איסור הלבנת הון הוא כלי לחימה משפטי במלביני הון שבא בעבירה. כעין איל ברזל דו ראשי. הראש האחד מיועד לנגח את מלביני ההון עצמם והוא יצוק סעיף 3(א) לחוק. הראש השני מכוון כלפי מנגנוני ההסתרה והניתוב הלוגיסטי של ההון המולבן והוא סגסוגת של חובות הדיווח ואיסורי דיווח כוזב יצוקת סעיף 3(ב) לחוק.

תכליתה של הוראת הדין בדבר איסור הלבנה במחדלי דיווח היא ליצור חגורת ביטחון שתעמוד בדרכו של מי שמבקש להלבין הון שהושג בעבירה.

…קשה להפריז בחשיבותו של קיום דקדקני ודווקני של חובות הדיווח לשם השגת תכלית החוק.”

ביום 12.1.14 נגזר דינו של יעקב ג’רבי ונגזרו עליו, במסגרת הסדר טיעון לעניין העונש בלבד, עונש של שישה חודשי עבודות שירות, קנס בסך 100,000 ₪ וחילוט מכוח חוק איסור הלבנת הון בסך של 4 מיליון ₪.

החילוט שהוטל על ג’רבי הינו בהיקף אדיר, כאשר מתוך סכום של 5.5 מיליון ₪ הרשומים על שמו של ג’רבי בלבד, חולט סכום של 4 מיליון ₪ המהווה 80% מהסכום התפוס הרשום על שמו של ג’רבי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

4. ת”פ 40083/07 מדינת ישראל נ’ חג’אמי ואח’

ע”פ 4316/13 ו – 4715/13 מ”י נ’ חגאמה

לצורך הביקורת – אורנה גלבשטיין

 

הרשויות המוסמכות – חקירה של צוות חקירה משולב של משטרה, מס הכנסה ומעמ

 

העבירות – עבירות לפי סעיף 3 (ב) לחוק איסור הלבנת הון, עבירות לפי פקודת מס (220) הכנסה וחוק מעמ (117), עבירת קבלת דבר במרמה (415), עבירת שיבוש (244)

 

הרלבנטיות ל ios  –

• IO 1 – התיק מדגים את האפקטיביות של טיפול בתיק של נותן שירותי מטבע.
• IO 7–  התיק מדגים את האפקטיביות ביכולת הזיהוי, הגשת כתב אישום והרשעה בגין ביצוע עבירות הלבנת הון שבוצעו על ידי מלבין הון מקצועי. התיק מדגים התמודדות עם נש”מ ומלבין הון מקצועי. כמו כן התיק מדגים רף ענישה גבוה
• IO 8 – התיק מדגים את היכולת לחלט רכוש בשווי.

 

סיכום העובדות הרלבנטיות

ביום 4.9.2012 הרשיע בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב’ השופט מודריק) את רמי חג’אמי, נותן שירותי מטבע, בעבירות שונות וביניהן עבירה של עיסוק במתן שירותי מטבע בלא רישום לפי סעיף 11יב(א)(1) לחוק וכן בעבירת הלבנת הון של עשיית פעולה ברכוש במטרה שלא יהיה דיווח או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון לפי סעיף 3(ב) לחוק. בית המשפט קבע כי התביעה הוכיחה מעבר לכל ספק סביר כי חג’אמי פעל לניכיון שיקים בהיקפי עתק בעבור לקוחות שונים, וכי בפעילותו זו נקט בדרכי הסתרה של זהותו כמנכה השיקים. בין היתר, הוא פעל בחשבון על שם אחר ובאמצעות “אנשי קש” שונים. עוד נקבע, כי חג’אמי ביצע מהלכים מלאכותיים לפיצול שיקים שנמסרו לו לניכוי כך שערכו של כל שיק בנפרד לא יעלה על הרף המחויב בדיווח. כל זאת בהיקף של כ-117.5 מיליון ₪. בנוסף, דן בית המשפט בסוגיית היסוד הנפשי הנדרש לצורך הרשעה בסעיף 3(ב) לחוק ובפרט בצורך להוכיח את הרכיב של “מטרה” לכך שלא יהיה דיווח. בעניין זה קיבל בית המשפט את עמדת התביעה, שלפיה ניתן להסתייע בהלכת הצפיות לצורך הוכחת רכיב זה. בהקשר זה נקבע כי “המודעות או הסבירות הגבוהה להתקיימות מודעות בפועל לכך שפעולות הנאשם יגרמו למחדלי דיווח בהתאם לחוק איסור הלבנת הון שקולה כנגד כוונה או מטרה לבצע את המחדל האמור. במודעות שקולת כוונה זו מגולם היסוד הנפשי הנדרש לעבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון”. בעקבות זאת, קבע בית המשפט כי הוכח שחג’אמי היה מודע בדרגת הסתברות גבוהה לכך שהפעולות שביצע יגרמו למחדלי דיווח בהתאם לחוק, והרשיע אותו בעבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון. בנוסף, הרשיע בית המשפט את חג’אמי גם במתן שירותי מטבע ללא רישום במרשם וכן הרשיע אותו ואת אשתו בניסיון לקבל דבר במרמה. בעניין זה נקבע כי חג’אמי פעל בצוותא עם אשתו על מנת להציג בפני הרשם מצג לפיו אשתו היא בעלת השליטה והמנהלת היחידה בחברה, אף על פי שבני הזוג ידעו כי חג’אמי הוא שינהל את החברה ויהיה הגורם הפעיל בה כנותן שירותי מטבע. זאת, שכן חג’אמי ידע כי העובדה שיש לו עבר פלילי תעכב או תמנע את קבלת האישור מהרשם.

ביום 13.5.13 ניתן גזר הדין ועל הנאשם על רמי חג’אמי הוטלו העונשים הבאים:

36 חודשי מאסר (3 שנות מאסר), קנס בסך של 750,000 ₪ או 15 חודשי מאסר תמורתו

כמו כן קבע השופט שבהתאם להסכמה שהגענו עם הסנגור לגבי החילוט, ישלם הנאשם 3.7 מיליון ₪ חלף חילוט נכסיו.

מבחינת אכיפה כלכלית יש חשיבות לגזר הדין לאור החילוט והקנס הגבוהים, במובן זה שיש להכות עבריינים כלכליים בכיסם בבחינת בל ייצא חוטא נשכר.

בתיק זה הנאשמים הגישו ערעור לעליון על עצם ההרשעה והמדינה הגישה ערעור על קולת העונש. בית המשפט העליון (כבוד הש’ ג’ובראן, דנציגר וברק-ארז) קיבל את עמדת המדינה והחמיר את עונש המאסר בפועל שנגזר על רמי חג’אמי, נותן שירותי מטבע, שהורשע בעבירות הלבנת הון מס ועבירות על חוק העונשין, ל-4.5 שנות מאסר בפועל . הקנס הכספי בסך 750,000 ש”ח וכן תשלום בסך 3.7 מיליון ש”ח במזומן (חלף חילוט נכסיו), שנגזרו על חג’אמי במחוזי ת”א, נשארו על כנם.

 

 

 

 

 

5. ת”פ 26228 – 07 – 14 מ”י נ’ מאיר אוחנה ות”פ 26123-07-14 מ”י נ’ מגן

פרשת הבורסה ליהלומים לצורך הביקורת – אורנה גלבשטיין

 

הרשויות המוסמכות – חקירה שהחלה ברשות לאיסור הלבנת הון, אשר זיהתה כי בנקים אשר מתמחים בניהול חשבונות יהלומים החלו מעבירים דיווחים בלתי רגילים על פעילות חריגה המבוצעת על ידי יהלומנים שונים. המידע המדווח העלה חשדות לביצוע עבירות לפי סעיפים 3א ו3ב’ לחוק איסור הלבנת הון. בגין חשדות אלו העבירה הרשות מספר רב של כתבות לגבי גורמים שונים, אשר הביאו לפתיחת חקירה על ידי כח משימה מלביני הון מקצועיים כאשר החקירה נוהלה על ידי של צוות חקירה משולב של משטרה, מס הכנסה ומעמ ובסיוע הרשות לאיסור הלבנת הון.

כמו כן ניתנה עזרה משפטית ע”י ארה”ב ונערכה חקירה בארה”ב והליך של תפיסת רכוש (של אוחנה)

 

העבירות –אוחנה –  עבירות לפי סעיף 3 (א) ו3 (ב) לחוק איסור הלבנת הון, עבירות לפי פקודת מס הכנסה וחוק מעמ, פקודת המכס, עבירות קבלת דבר במרמה (415).

מגן –  עבירות לפי סעיף 3 (א) ו3 (ב) לחוק איסור הלבנת הון, עבירות לפי פקודת מס הכנסה וחוק מעמ, עבירות שיבוש.

 

הרלבנטיות ל ios  –

• IO 1 – הן התיק של אוחנה והן של מגן מדגימים את האפקטיביות של טיפול בתיק של נותן שירותי מטבע, במסגרת פעילות כח משימה משולב (המורכב מנציגי משטרת ישראל, רשות המסים (מס הכנסה ומעמ), הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ופרקליטות המדינה), המתמקד בתופעת מלביני הון מקצועיים.
• I02 – במסגרת החקירה בוצעו על ידי הרשות פניות לחמש FIUs מקבילים, אשר הניבו מודיעין איכותי ביותר. המידע שהתקבל הביא למיפוי רשת ההלבנה ברחבי העולם, ואפשר את הוכחת ביצוע עבירות הלבנת ההון.
• I06 – תיק אשר תחילתו בדיווחים בלתי רגילים אשר הועברו מן המוסדות הפיננסים לרשות. איתור החשדות התבסס על מידע פיננסי רב שהתקבל בדיווחים בלתי רגילים מן המערכת הבנקאית. ניתוח המידע על ידי הרשות בוצע במסגרת ניתוח אסטרטגי בפרוייקט ייעודי לתחום היהלומים, זאת לאור זיהוי והבנת סיכון הגלום בענף. הניתוח האסטרטגי העלה תוצאות אופרטיביות בדמות חשדות לניהול בנק מחתרתי בבורסה ליהלומים וביצוע עבירות הלבנת הון. החשדות הועברו בכתבות מודיעיניות למשטרת ישראל והביאו לפתיחה בחקירה כנגד חלק מן הגורמים אשר הוחשדו על ידי הרשות. התיקים מדגימים את היכלות של הרשות לאתר תופעות הלבנת הון, להצביע על יעדים מהותיים לגביהם חשדות לביצוע עבירות הלבנת הון, וליזום חקירה של הלבנת הון מקצועית.
• IO 7–  שני התיקים מדגימים את האפקטיביות ביכולת הזיהוי של עבירות הלבנת הון על סמך מידע פיננסי, הגשת כתב אישום והרשעה בגין ביצוע עבירות הלבנת הון שבוצעו על ידי מלביני הון מקצועים. התיק מדגים התמודדות עם נש”מ ומלבין הון מקצועי. כמו כן התיקים ובפרט התיק נגד אוחנה מדגים רף ענישה מאוד גבוה.
• IO 8 – התיק מדגים את היכולת לחלט רכוש בשווי. כמו כן התיק של אוחנה מדגים את שיתוף הפעולה עם רשויות ארה”ב הן בחיקור דין שנערך בארה”ב שתרם להוכחת העבירות שביצע והן בתפיסת רכוש בארה”ב בעקבות חיקור הדין שנערך (8 נכסי מקרקעין בארה”ב)

 

העובדות הרלבנטיות

 

כשלוש שנים בטרם החלה החקירה, זיהתה הרשות לאיסור הלבנת הון גידול ניכר בדיווחים בלתי רגילים של בנקים המתמחים בניהול חשבונות עבור יהלומנים, אשר העלו חשדות לביצוע עבירות הלבנת הון בהיקפים של מאות מיליוני שקלים במתחם הבורסה ליהלומים. הרשות ניתחה את הסיכונים הגלומים בענף וכן זיהתה יעדים פוטנציאליים החשודים בביצוע העבירות, לגביהם הועברו כתבות מודיעיניות למשטרת ישראל בחשד לניהול בנק מחתרתי בבורסה ליהלומים על ידי מלביני הון מקצועיים. בשנת 2011 נפתחה חקירת הלבנת הון מקצועית על ידי כוח המשימה של יאחה – מלביני הון מקצועיים ביעד שכונה מתחם הבורסה שמקורו היה במידע מודיעיני על עבירות המבוצעות במתחם הבורסה ליהלומים ברמת גן.

בחקירה הסמויה הופעלו אמצעים שונים של משטרת ישראל שכלל האזנות סתר וצילומי סתר (ח”ס) בבנק המחתרתי בבורסה ליהלומים.

החקירה הגלויה בפרשה החלה בינואר 2012  ובוצעה ע”י 3 יחידות חקירה – יאח”ה, יחידת יהלום של רשות המיסים ויחדת החקירות של מכס ומעמ ירושלים בליווי פרקליטי מיסוי וכלכלה. עם פרוץ החקירה ב8.1.12 נעצרו 16 חשודים ונתפסו כספים, יהלומים ונכסי מקרקעין.

בנובמבר 2013 בוצע חיקור דין בארה”ב

עד היום הוגשו 22 כתבי אישום בפרשה כאשר 7 מהם הסתיימו כבר בהרשעה.

עד היום חולטו בפרשה  למעלה מ12 מיליון ₪.

מדובר בפרשה מסועפת ורחבת היקף בה נחשפה מסכת פעילות עבריינית כלכלית חמורה בהיקפי ענק, שנעשתה תוך שימוש במתחם הסגור של הבורסה ליהלומים ברמת גן.

להלן מספר דוגמאות מההרשעות בפרשה זו:

מ”י נ’  מאיר אוחנה ת”פ 26228 – 07 – 14

ביום 26.10.15 הרשיע כב’ השופט רוזן את מאיר אוחנה, לאחר ניהול משפט הוכחות, בפרשת הבנק המחתרתי בבורסה ליהלומים, בעבירות חמורות על חוק איסור הלבנת הון (3(א) ו 3(ב)), פקודת מס הכנסה, חוק מס ערך מוסף ופקודת המכס וכן עבירות על חוק העונשין של קבלת דבר במרמה וזיוף והכל בהיקפים של מעל 100 מיליון דולר (כחצי מיליארד ₪).

מאיר אוחנה הורשע בכך, שהיה רשום כיהלומן בבורסה ליהלומים, אך בפועל, פעל בשנים 2011-2010 כנותן שירותי מטבע שונים ולא כיהלומן. אוחנה פעל להוצאת כספים לחו”ל של אנשים שונים ללא דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ובמסווה של ייבוא יהלומים. זאת תוך ביצוע שורת מעשי מרמה חמורים כלפי מפקחי מכס של משרד התמ”ת בבורסה ליהלומים ופקידי בנק שונים ותוך גריפת עמלות של מיליוני שקלים. כמו כן בתקופה זו מאיר אוחנה הוציא ליהלומנים שונים בבורסה חשבוניות פיקטיביות בהיקפים אדירים של מעל ל100 מיליון דולר, גם כן תמורת עמלה שגרף לכיסו.

ניתן לחלק את פעילותו אוחנה שהינו מלבין הון מקצועי לשני חלקים. החלק הראשון הוא הפצת חשבוניות פיקטיביות המדמות עסקאות יהלומים בהיקף של מעל ל – 100 מיליון דולר . אוחנה יצר מצג כוזב של מכירת יהלומים ליהלומנים בבורסה. הוא לא מכר יהלומים אלא קיבל שיקים מיהלומנים שונים ובתמורה נתן להם מזומן וחשבוניות כוזבות כאילו מכר להם יהלומים.

בגין מעשים אלו הוא בעבירות מס רבות הן על הפצת חשבוניות כוזבות והן על העלמת הכנסה מעמלה שקיבל בגין החשבוניות הכוזבות  כמו כן, הורשע גם בעבירות לפי ס’ 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון על מתן שירותי המטבע ללא דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון.

החלק השני הינו הוצאת כספים מישראל באותו הסכום של מעל 100 מיליון דולר אל מחוץ לגבולות ישראל במרמה, תוך יצירת מצג של עסק לגיטימי לסחר ביהלומים. אוחנה יצר מצג כוזב של רכישות יהלומים בחו”ל ולאחר מכן תשלום לספקים בחו”ל מחשבונו בארץ בגין רכישות אלו. בפועל לא היו רכישות יהלומים והכספים שהועברו לחו”ל היו כספים שהועברו למערער מחלפנים שונים שרצו להעביר כספים לחו”ל עבור לקוחותיהם. לשם יצירת המצג הכוזב הזה של רכישת יהלומים בחו”ל ביצע אוחנה עבירות הלבנת הון (הן על סעיף 3(א) והן על סעיף 3(ב)) ועבירות מרמה וזיוף הן כלפי פקידי מכס והן כלפי פקידי בנק [הוא היה מכניס ארצה בעצמו או באמצעות אחרים יהלומי דמה ומצהיר בפני פקידי המכס בכזב שמדובר ביהלומים אמיתיים, בהמשך היה משאיל יהלומים אמיתיים ומחליף את יהלומי הדמה בהם באמצעות פעולות זיוף של אטימה מחדש של השקית של המכס באמצעות מלחם. המערער גם היה מזייף אינבויסים לכאורה בגין ייבוא היהלומים על ידו,  ועם כל אלה היה מציג מצגים כוזבים בפני המפקח על היהלומים ולאחר מכן בפני הבנק וזאת על מנת להעביר לחו”ל כספים כאילו מדובר בתשלום בגין ייבוא יהלומים (כאשר בפועל היה מדובר בכספי החלפנים)]

השיקים שקיבל מהיהלומנים שימשו אותו לביצוע העברת כספי החלפנים לחו”ל במסווה של עסקאות יהלומים והמזומנים שקיבל מהחלפנים שימשו אותו לפריטת השיקים עבור היהלומנים

ב6.12.15 גזר כב’ השופט רוזן על מאיר אוחנה 10 שנות מאסר בפועל, קנס בסך מיליון ₪ ושנתיים מאסר על תנאי.

בגזר דינו אמר כב’ השופט רוזן :

“הנאשם הפעיל מנגנון רמייה מתוחכם ורב זרועות, במסגרתו הבריח מחוץ לגבולות המדינה כספים הנאמדים במאות מיליוני שקלים, הוציא וסחר בחשבוניות כוזבות בסכומי עתק, וזייף מסמכים רבים. העבירות בהן הורשע הנאשם הינן פרי תכנון שיטתי ומדוקדק ובוצעו בעבור בצע כסף.”

עןד אמר :

“מדובר במכונת הונאה משוכללת ומתוחכמת של זיוף והונאה. מכונה שנבנתה על ידי הנאשם והופעלה על ידו, לצורך העברת מאות מיליוני ₪ לחו”ל בדרכים עקלקלות של שבילים נעלמים ומוסתרים.”

כמו כן לאחר שנערך דיון בחילוט רכושו של אוחנה ביום  28.2.16 החליט כבוד השופט רוזן על חילוט רכושו של מאיר אוחנה.

השופט רוזן החליט לחלט את כל רכושו של מאיר אוחנה ובכלל זה נכסי מקרקעין בארה”ב, למעט רכוש שהתביעה החליטה להחריג  לשם קיומה היום יומי של אשתו. הרכוש שחולט הוא בהיקף של כ6 מיליון ₪.

 

בהחלטתו של השופט רוזן הוא קבע  כי סעיף 21 (א) לחוק קובע חובת חילוט ובתיק זה לא בססה ההגנה קיומם של נימוקים מיוחדים הגוברים על חובת חילוטו של מלוא הרכוש המבוקש ע”י המדינה. כמו כן קבע כי החילוט הוא בשווי ואין הכרח כי לרכוש המחולט תהיה זיקה לעבירות.

 

 

מ”י נ’ מנחם מגן ת.פ. 26123-07-14

מדובר באחד מתיקי הפרשה מסועפת בה נחשפה מסכת פעילות עבריינית כלכלית חמורה בהיקפי ענק, שנעשתה תוך שימוש במתחם הסגור של הבורסה ליהלומים ברמת גן. הנאשם ניהל במשך שנים צ’יינג לא רשום במתחם הסגור של הבורסה ליהלומים ונתן שירותי מטבע ליהלומנים רבים בהיקפים של מאות מיליוני דולרים, ללא דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ותוך השמטת ההכנסה משירותים אלה. בנוסף פעל לקבלה והוצאת חשבוניות פיקטיביות עבור הלקוחות היהלומנים בהיקפים של מאות מיליוני דולרים.

ביום 15.6.15 גזר השופט רוזן את דינו של מנחם מגן, במסגרת הסדר טיעון, והטיל עליו ארבע שנות מאסר בפועל, קנס של 125,000 ₪ וחילוט בהיקף של למעלה מ5 מיליון ש”ח. דובר בהסדר טיעון של נאשם ששיתף פעולה בחקירתו ואף הביא לחשיפת ראיות חפציות.

מנחם מגן הודה והורשע בכתב האישום נגדו, בשורה של עבירות על חוק איסור הלבנת הון, פקודת מס הכנסה, חוק מס ערך מוסף וחוק העונשין.

השופט אמר בגזר הדין כי הנאשם פעל בתחכום רב במשך תקופה למען מטרה אחת – להעשיר את כיסו הפרטי על חשבון הציבור כולו.

 

 

 

 

 

 

6. לירז רז וחברת “כאן גרים בע”מ” ת”פ 38548-06-16 (מחוזי ת”א)

הוגש ערעור על גזה”ד בלבד

הנאשמת היא אישה מתוחכמת שלעיתים ניצלה את המגבלה הגופנית שלה בהיותה עיוורת על מנת לרכוש את אמון הקורבנות, זיפה מסמכים המתיימרים להיות מסמכים רשמיים של מדינת ישראל, על מנת להציג מצג שווא כאילו ההשתתפות במכרזים הכוזבים היא אמיתית, הונתה את הקורבנות בסכום מצטבר של 3,400,000 ₪ וניסתה לקבל במירמה סכום נוסף מצטבר ל-900,000 ₪.

 

 

15. תלונות ראשונות התקבלו בתחנות משטרה שונות, הפרשה נחקרה כפרשה אחת ע”י מפלג הונאה מחוז תל אביב בשיתוף עם יחידת יהלום של מס הכנסה ומחלקת חקירות של כונס הנכסים הרשמי. התיק נוהל על ידי פמת”א פלילי בביהמ”ש המחוזי בתל אביב.

 

 

16. הנאשמות הורשעו בריבוי עבירות לפי הסעיפים כמפורט:
    • א. קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין (להלן: “החוק”).
    • ב. זיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות – 418 אמצע + סיפא לחוק.
    • ג. שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות – 419 לחוק.
    • ד. הלבנת הון – עבירה לפי סעיף 3 (א) (1) לחוק איסור הלבנת הון.
    • ה. שימוש במרמה, ערמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס – עבירה על סעיף 220 (5) לפקודת מס הכנסה.
    • ו. השמטת הכנסה במזיד בכוונה להתחמק ממס – עבירה על סעיף 220 (1) לפקודת מס הכנסה.
    • ז. אי מסירת מידע – עבירה לפי סעיף 213 א (א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש”ם-1980 (להלן: “הפקודה”).
    • ח. אי-גילוי נכסים – עבירה לפי סעיף 216 (1) לפקודה.
    • ט. השמטה – עבירה לפי סעיף 216 (6) לפקודה.
    • י. מניעת הצגת מסמכים – עבירה לפי סעיף 216 (8) לפקודה.
    • יא. מרמה במסמכים – עבירה לפי סעיף 216 (10) לפקודה.

 

17. IO1 – הונאה, עבירות מס.
18. IO7 – סעיף 7.4 – הנאשמות הורשעו בהסדר פתוח ובגזה”ד נקבעו מתחמי ענישה כמפורט:

• א. בגין כל אירוע של קבלת כספים במירמה תוך זיוף מסמכים ושימוש בהם מתחם עונש שבין שנתיים לחמש שנים מאסר בפועל

 

 

 

בסופו של יום נגזרו על נאשמת 1 6 שנות מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי שלא תעבור עבירות מרמה, מס או הלבנת הון, כ-1,500,000 ₪ פיצויים ו-100,000 ₪ קנס או 6 חודשי מאסר נוספים תמורתו. חלקה בדירה שנרכשה מכספי המרמה חולט ונמכר כאשר תמורת המכירה תהיה לפיצוי נפגעי העבירה, ובנוסף חולט חשבון בנק.

 

 

 

19. נאשמת 1 היא בעלת המניות והמנהלת היחידה של נאשמת 2, חברה הרשומה ופועלת בישראל.
20. החל בשנת 2012, הוציאה נאשמת 1 במרמה סכומי כסף בהיקף של מיליוני שקלים מקורבנות העבירות בעסקאות נדל”ן פיקטיביות, תוך ניצול עובדת היותה עיוורת, קשרי ידידות שרקמה, ובהציגה מצגי שווא שקריים לפיהם היא אשת עסקים בעלת חברה מצליחה בתחום הנדל״ן, או שהיא עובדת ברשות מקרקעי ישראל, שהיא שמאית מקרקעין מורשית, שהיא בעלת היתר מיוחד להגשת הצעות במכרזים לרכישת נכסי נדל״ן המפורסמים ע״י כונס הנכסים הרשמי של מדינת ישראל (להלן: “הכנ”ר”).
21. במטרה לרכוש את אמונם של קרבנות העבירות, קיימה את פגישותיה בבנייני משרדים יוקרתיים בתל אביב, עשתה שימוש ברכב מפואר, נהוג על ידי נהג, ובעוזרת אישית, וקיימה שיחות טלפון רבות שנחזו להיות שיחות עסקיות חשובות.
22. במטרה להסתיר את בעלותה וזכותה ברכוש האסור שקיבלה, את מקורו ומיקומו, יצרה מצגי שווא של דחיפות, בעטייה דרשה וקיבלה את הרכוש האסור במזומן, כך שלאחר קבלתו לרשותה תוכל לעשות בו שימוש עתידי, ולהמשיך ולעשות פעולות ברכוש האסור באופן שיימנע דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ולכונס הנכסים הרשמי.
23. בנוסף עשתה שימוש בחשבון נאמנות פיקטיבי שפתח עבורה עו”ד מטעמה, וכן העבירה ישירות חלק מתקבולי המרמה לרכישת נכס נדל”ן במשותף עם אחר, ורשמה את הנכס על שם האחר.
24. הנאשמות לא דיווחו על הכנסותיהן מן המרמה לרשויות המס – בעבירה על פקודת מס הכנסה.
25. כל הפעילות הכלכלית העבריינית מעלה בוצעה שעה שהנאשמת היתה בהליכי כינוס נכסים ובעבירה על פקודת פשיטת הרגל.

 

7. אורן כהן, עו”ד אופק תבור ומרים כהן ת”פ 14088-02-17 (מתנהל) (סמארטאקסט

 

 

26. התיק נחקר ע”י מפלג הונאה מחוז תל אביב, ועל ידי משרד העבודה והרווחה, מנוהל על ידי פרקליטות מחוז תל אביב בשיתוף משרד העבודה והרווחה.

 

27. הנאשמים הואשמו בריבוי עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, רישום כוזב במסמכי תאגיד עבירה לפי סעיף 423 לחוק והלבנת הון – עבירה לפי סעיף 3 (א) (1) ו- 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון, ותיווך שלא כדין להעסקת ילדים בעבירה על הסעיפים 33ד(א), 4, 33ו, ו- 33(א)(1) לחוק עבודת נוער, תשי”ג-1953.

 

 

 

28. IO1 – מרמה, ישויות משפטיות. הנאשם פעל באמצעות מערך מסועף של חברות קש, שהוקמו בחלקן ע”י עורך הדין – נאשם 2, תוך החלפה ורישום כוזב של בעלים ודירקטורים שונים, מעת לעת, הן כדי לאפשר את עצם ביצוע עבירות המרמה, והן במטרה להלבין את הרכוש האסור.
29. IO7 – הנאשם ניהל באמצעות חברות הקש מערך מאורגן ומסועף של פרסום באמצעי תקשורת שונים, טלמרקטינג, מבחני בד פיקטיביים, סליקה באשראי והתמודדות עם קורבנות שדרשו השבת כספם מראש והגנה משפטית נגד תביעות, הכל במטרה למקסם את כספי המרמה ולמנוע השבת הכספים.
30. IO8 – בשלב זה נתפס להבטחת חילוט עתידי רכוש בשווי כ- 7,500,000 ₪ בחלקו רכוש שהתקבל מהעבירות ובחלקו רכוש אחר לחילוט בשווי.

 

 

 

 

 

31. בין השנים 2009-2015 פעל נאשם 1 לנצל את שאיפתם של רבים, בעיקר קטינים לזכות בפרסום בסרטי קולנוע ובתוכניות טלוויזיה נחשקים במטרה לקבל במרמה סכומי כסף גדולים באמצעות מצגי שווא לפיהם ביכולתו ללהק את הפונים כשחקנים וניצבים בסרטים, סדרות טלוויזיה פופולריות ופרסומות, בתמורה לתשלום בסך אלפי שקלים שקיבל מכל אחד מהפונים.
32. נוכח העובדה כי כבר פעל בעבר לפי תכנית מרמה דומה והדבר פורסם באמצעי התקשורת ובמרשתת ידע נאשם 1 כי בזהותו האמתית יסרבו חברות אשראי לסלוק עבורו כספים, חברות הפקה יסרבו להזמין ממנו ניצבים, וקרבנות פוטנציאליים יזהרו ולא יפלו ברשתו.
33. במטרה להסתיר את בעלותו, שליטתו וזכויותיו בחברות, ולשם הונאת כל הגורמים האמורים מעלה, הקים נאשם 1 מערך חברות קש ושכנע או אילץ אחרים להרשם בהן כבעלים ודירקטורים.
34. תחת הכסות של חברות הקש חתם על הסכמי סליקה עם חברות כרטיסי האשראי וקיבל סליקת כספים שלא כדין, חתם על הסכמי הצבת ניצבים עם חברות הפקה שונות והחתים במרמה אלפי קרבנות תמימים על הסכמי ייצוג כשהוא מקבל במרמה מכל אחד מהם אלפי שקלים, ובסה”כ קיבל במרמה כ-20,000,000 ש”ח.
35. את כל האמור ביצע כאשר לא היה בידו היתר לתיווך בהעסקת הילדים הנ”ל מאת שר הכלכלה והתעשייה ובעבירה לחוק עבודת נוער תשי”ג-1953 (להלן: “חוק עבודת הנוער”).
36. במטרה להסתיר את זכותו ברכוש האסור שקיבל מהעבירות מעלה, ולמנוע דיווח ע”י הגופים הפיננסיים, עשה נאשם 1 כדלקמן:
    • א. פתח חשבונות סליקה בחברות האשראי תחת הכסות של חברות הקש וסלק באמצעותם את הרכוש האסור.
    • ב. פתח חשבונות בבנקים שונים תחת הכסות של חברות הקש והפקיד בהם רכוש אסור.
    • ג. פתח חשבון בנק על שם אמו הפנסיונרית (נאשמת 3), והעביר דרכו את הכספים שהתקבלו בחשבונות חברות הקש – קודם שהוציאם לשימושו.
37. נאשם 2 הוא עורך דינו של נאשם 1, והשתתף וסייע בביצוע העבירות כדלקמן:
    • א. הקים ורשם בכזב במסמכי חברות הקש אנשי קש כבעלים ודירקטורים, והעביר דיווחים כוזבים לרשם החברות.
    • ב. שכנע אנשי הקש להרשם בכזב כבעלים ומנהלים בחברות הקש.
    • ג. הכין ואישר בחתימתו מסמכים כוזבים לצורך פתיחת חשבונות הבנק.
38. נאשמת 3 היא אמו של נאשם 1 והלבינה ביחד עמו את הרכוש האסור באמצעות חשבון בנק שפתחה על שמה למטרה זו.

 

 

 

 

8. תיק נמל אשדוד (“לא לעולם”) – תקציר לקראת ביקורת FATF (בהתאם לפורמט)
9. שם התיק, שנה, מיקום, ציטוט ( אם התקבל פסק דין סופי).

כתב האישום בפרשת נמל אשדוד הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע ביום 27.3.2016 כנגד 6 נאשמים, לרבות חברת דנה לוגיסטיקה בע”מ, תאגיד ששימש, ע”פ כתב האישום, לביצוע עבירות הלבנת ההון נשוא הפרשה (להלן: חברת דנה).

בד בבד עם הגשת כתב האישום גובש הסדר טיעון עם הנאשמים שאינם עובדי הציבור בפרשה, בעליו ומנהליו של התאגיד הנ”ל.

במסגרת הסדר הטיעון הודה בעליה של חברת דנה, יניב בלטר, איש עסקים מוביל בעיר אשדוד, בביצוע עבירות הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה, קשירת קשר לפשע ועבירות נוספות, ובהתאם נגזר עונשו למאסר בפועל לתקופה של 18 חודש, מאסר על תנאי, חילוט בסך 2.9 מיליון ₪, קנס בסך 500,000 ₪.

אורי בלטר, מנכ”ל חב’ דנה, הודה והורשע בעבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד ומרמה והפרת אמונים של עובד ציבור (הגם שאינו עובד ציבור ואינו עובד חב’ נמל אשדוד), קבלת דבר במרמה, קשירת קשר לפשע ועבירות נוספות והוטלו עליו 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות,   מאסר על תנאי, וקנס בסך 500,000 ₪.

חברת דנה הורשעה אף היא בעבירות הלבנת הון ועבירות נוספות והוטל עליה חילוט בסך 600,000 ש”ח וקנס בסך 100,000 ₪.

סה”כ עיצומים כספיים בהתאם לחוק איסור הלבנת הון (קנסות וחילוט) 4.6 מיליון ₪ !

במסגרת גזר הדין שניתן כנגד הנאשמים הנ”ל ביום 10.1.2017 קבע בית המשפט המחוזי, כב’ השופטת גילת שלו את הדברים הבאים:

” עובדות כתב האישום בהן הורשעו הנאשמים, מגוללות מסכת חמורה ומתמשכת של עבירות מרמה בהיקף עצום, אשר פגעו פגיעה קשה בנמל אשדוד; בלקוחותיו אשר נאלצו לשכור את שירותי הנאשמים תמורת ממון רב מחשש שתפגע פרנסתם; בעובדיו שנוצלו מבלי דעת להגשמת מטרותיהם הפרטיות והתעשרותם של הנאשמים ועובד הציבור; וכן פגעו בקופה הציבורית ובציבור בכללותו. יתרה מכך, מעשי הנאשמים פגעו פגיעה אנושה באמון הציבור בעובדיו ובמשרתיו בכלל, ובשמם הטוב של כלל עובדי נמל אשדוד(שלא היו מעורבים בעבירות המרמה), שכן העבירות בוצעו בניצוחו של יו” ר ועד העובדים שלהם, ומי שהתיימר לקדם ולהבטיח את ענייניהם ואת סביבת עבודתם.”

 

משפטם של עובדי הציבור בפרשה, לרבות מי ששימש יו”ר וועד העובדים בנמל ומי ששימש מנכ”ל הנמל בתקופה הרלוונטית, עודנו נמשך בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, בפני כב’ השופט יואל עדן, ובמסגרתו התקיימו עשרות רבות של דיוני הוכחות ונשמעו עשרות עדים.

הליך שמיעת הראיות נמצא בשלביו האחרונים וצפוי להסתיים בשנת המשפט הקרובה (2017-18).

 

2. הרשויות המוסמכות.

הפרשה נחקרה במסגרת “כוח משימה נמלי ים” שהוקם ע”י פורום הוועדה המתמדת.

בכוח המשימה היו שותפים היחידה הארצית לחקירות כלכליות (יאל”כ) בלהב 433, פרקליטות מחוז דרום- פלילי, רשות המיסים (יחידת יהלו”ם), הרשות לאיסור הלבנת הון, ופרקליטות מחוז דרום-אזרחי.

3. העבירות והוראות החוק הרלוונטיות.

עבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון: מרמה והפרת אמונים בתאגיד, קבלת דבר במרמה, שוחד, סחיטה באיומים, קשירת קשר לביצוע עבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד ולקבלת דבר במרמה

עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון: עבירות לפי סעיפים 3(א) ו-3(ב).

4. רלוונטיות ל- IOs  1, 7 ו-8.

• IO 1 – פרשת נמל אשדוד הנה דוגמה טובה לעשיית שימוש בחוק איסור הלבנת הון כדי להתמודד עם שחיתות שלטונית, אשר הניבה למבצעיה הכנסות כספיות משמעותיות, וכן עבירות מרמה.

 

נעשה שימוש בעבירות המקור הקבועות בחוק: מרמה והפרת אמונים בתאגיד, קבלת דבר במרמה, ושוחד כדי לבסס קיומו של רכוש אסור לגביו נעשה שימוש במטרה להסתירו (הסתרת עצם השגת הכספים בעבירה והסתרת העברת כספים לעובד הציבור) ובהתאם בוסס כתב האישום המאפשר תפיסת רכוש רב לצרכי חילוט.

 

כבר בשלב זה חולטו סכומים נכבדים (4.6 מש”ח) והוטלו עונשי מאסר בפועל, וכן הורחק יו”ר וועד העובדים מתחומי הנמל תוך הסתייעות בהליכים אזרחיים.

 

ראוי לציין כי חשיפת הדברים והגשת כתב האישום ויתר המהלכים שפורטו לעיל הובילו לשינוי המציאות בנמל אשדוד (שהוא נמל הים הגדול במדינה) לשינוי סדרים, גיבוש נהלי עבודה חדשים ועוד.

 

הצלחת רשויות האכיפה בפרשה זאת היוותה פריצת דרך בחקירת מקרי שחיתות בחברות ממשלתיות ולאחריה ביצעה היחידה החוקרת (יאל”כ) חקירות משמעותיות גם בחברות ממשלתיות נוספות (חב’ החשמל, התעשייה האווירית, נת”ע ועוד) תוך יישום תובנות ולקחים שגובשו אגב הליכי החקירה והאכיפה בתיק דנן.

 

• IO6 – הרשות, בהיותה חלק מכוח המשימה, ליוותה את החקירה בהיבטים הפיננסיים והיבטי הלבנת ההון לאורך כל החקירה. הרשות היתה שותפה בישיבות כוח המשימה והיחידה החוקרת, שנועדו לגבש את התזות החקירתיות בנוגע לעבירות המקור ועבירות הלבנת ההון (ישיבות בהשתתפות כל גופי האכיפה הרלוונטיים, לרבות גורמי טיפול בפן האזרחי דוגמת פרקליטות אזרחית).
• בקשות לקבלת מידע מן הרשות הועברו לגבי החשודים בפרשה. דיווחים בלתי רגילים התקבלו מן המוסדות הפיננסים לגבי כל החשודים, והציפו את אופן ההתנהלות הפיננסית של חברת דנה, קשרים בין חברת דנה ובעליה לבין יתר החשודים בתיק, הלוואות שניתנו בין החשודים והציפו חשד לניגודי עניינים, עו”ד שהיה מעורב בפעילות הפיננסית ופעילות פיננסית בהקשר לנכסי נדל”ן של החשודים וכן נחשפו העברות כספים שבוצעו לצורך רכישת נדל”ן.
• IO 7 – כתב האישום שהוגש מדגים טיפולוגיה מפותחת במיוחד של הלבנת הון תוך עשיית שימוש בתאגידים. כאשר עיקר הכספים שהושגו אודות להתקשרויות העסקיות, שהיו נגועות בעבירות המקור לעיל הוזרמו לחב’ דנה, תאגיד שהוקם ע”י הנאשמים, כאשר מתוך פרטי הבעלות בתאגיד הושמטו פרטי קרובו של עובד הציבור, אשר בתורו פעל להעברת הכספים האסורים מחברת דנה לחברות שבשליטת עובד הציבור (החברות א.י. הופס בע”מ ובן עידן הובלות בע”מ) תוך שימוש בתאגיד מסוג “חברת ארנק” (חברת ד.ח. בע”מ) אשר הייתה בשליטת קרובו של עובד הציבור, ואגב כך נעשה נסיון להסתיר את עצם העברת הכספים האסורים מחברת דנה לחברות שבשליטת עובד הציבור.

 

• IO 8 – כפי שפורט לעיל היקף החילוט בתיק זה הנו משמעותי במיוחד ומגיע בשלב זה ל-4.6 מיליון ₪, כאשר ההליכים עודם נמשכים כלפי עובד הציבור וקרובו, אשר ככל ויורשעו יושתו עליהם עונשי קנס וחילוט בשיעורים דומים ואולי אף למעלה מכך.

 

 

5. סיכום קצר של הרקע והעובדות הרלוונטיות בתיק.

כאמור, פרשת נמל אשדוד הנה פרשת שחיתות משמעותית שארעה בתחומי נמל הים הגדול בישראל (70% מכלל הסחורות הנכנסות לישראל עוברות דרך נמל זה).

הפרשה הדגימה אירועים מתוחכמים של עשיית שימוש לרעה בסמכויות פורמאליות ושאינן פורמאליות, אשר הוחזקו בידי מי שעמד בראש וועד העובדים בנמל, ונהנה ממעמד רב עצמה בנמל.

האירועים כללו התקשרויות עסקיות שהושגו עבור מקורביו של עובד הציבור בהיקף של עשרות מיליוני ₪ ונגעו לחברות מובילות במשק (חברת כי”ל, חברת נשר, חברת שמן) כאשר לצורך העברת הכספים לשליטתו של עובד הציבור נעשה שימוש מתוחכם בתאגידים מסחריים (חברת דנה, חברת ד.ח., חברת הופס וחברת בן עידן הובלות בע”מ).

פיתוח החקירה בתיק זכה לתנופה משמעותית אודות למידע שהועבר לצוות החקירה מהרשות לאיסור הלבנת הון ונגע לקשרים פיננסיים ומסחריים בין עובד הציבור (אלון חסן) לבין בעליה של חב’ דנה. המידע כלל פרטים שעלו מדיווחים בלתי רגילים לגבי החברה, החשבונות המנוהלים על ידה והגורמים המעורבים בחשבונות אלו. כמו כן, כלל המידע התייחסות להעברות כספיות שבוצעו מול חשבונות החברה על ידי חשודים אחרים, פרטי הלוואות בין החשודים העיקריים בפרשה אשר העלו חשדות לניגודי עניינים, מעורבות של בני משפחה בהעברות הכספיות ופרטי החשבונות של בני המשפחה המעורבים בפעילות הפיננסית. המידע שהועבר על ידי הרשות חיזק את התזות החקירתיות וסייע בבניית תזות חקירתיות נוספות. ככלל, מיפוי הפעילות הפיננסית של חברת דנה, וכתוצאה מכך החשדות לביצוע עבירות הלבנת הון על ידי החשודים, נעשה על סמך מידע שהועבר מן הרשות.

ניתוח המידע הפיננסי והצפת החשדות לביצוע עבירות הלבנת הון, לרבות פירוט מדוקדק של כלל הפעולות הפיננסיות בחברה, נעשה הן במסגרת הכתבות המודיעיניות של הרשות והן במסגרת ישיבות עיתיות בהן היו שותפים כל חברי כוח המשימה לרבות נציגי הרשות וזאת למשך זמן ניהול החקירה. בישיבות אלו, נותחו בין השאר החומרים שהוצפו על ידי הרשות, והחשדות לביצוע עבירות הלבנת הון העולים מן המידע.

המידע לעיל, שהצטרף למידע נוסף שנצבר ביחידה החוקרת הוביל לחקירה ממוקדת, יעילה ואפקטיבית שהניבה ראיות מספיקות הן לעבירת המקור העיקרית (מרמה והפרת אמונים בתאגיד) והן לעבירות הלבנת ההון, ובהתאם הביאו את חלק ממבצעי העבירות להודות בכתב האישום בשלב מוקדם ולהסכים לענישה משמעותית שכללה עיצומים כספיים בהיקף משמעותי.

הגם שבשלבי החקירה השונים, ובעיקר עם המעבר מחקירה סמויה לחקירה גלויה, נתפסו פרטי רכוש רבים לטובת חילוט בשווי, הרי שבסופו של יום חולטו מידי הנאשמים שהודו והורשעו סכומי כסף כנגד הרכוש שנתפס בעוד הרכוש עצמו שוחרר.

אשר לנאשמים שעדיין משפטם מתנהל הרי שנתפס מלוא רכושם והכרעה לגבי שיעור החילוט תבוא בתום ההליך הפלילי וככל שתושג הרשעה בעבירות הלבנת ההון שיוחסו.

6. תוצאות.

כאמור, עד כה הורשעו 3 מתוך 6 נאשמים לגביהם הוגשו כתבי האישום בפרשה.

הוטלו עונשי מאסר כמפורט לעיל ועיצומים כספיים בסך 4.6 מיליון ₪- מצ”ב גזר הדין.

 

עובד הציבור לגביו הוגש כתב האישום הושעה מעבודתו בנמל – מדובר בתקדים חשוב שכן עד לפרשה דנן לא הורחקו עובדי נמל ממקום עבודתם אלא לאחר הרשעתם בדין.

 

נערכו מספר דיונים בביה”ד לעבודה שבתחילתם התנגדה ההסתדרות להשעיה טרם הרשעה ואולם נוכח “כתב החשדות” החמור שהועבר לעיון ביה”ד, ואודות לסיוע שהתקבלת מהפרקליטות האזרחית, הודיעה ההסתדרות על הסכמתה ! להשעיה עוד טרם הגשת כתב האישום!

 

 

7. מידע רלוונטי אחר.

בעקבות הצלחת היחידה החוקרת בפענוח עבירות השחיתות והלבנת ההון שבוצעו במסגרת חברת נמל אשדוד הוגדלה מצבת חוקרי היאל”כ ובאו לעולם מספר חקירות משמעותיות כלפי עבירות שבוצעו בחברות ממשלתיות נוספות (חב’ החשמל, תעשיה אווירית, נת”ע ועוד) תוך הסתמכות על תובנות ולקחים שהופקו אודות לפרשת נמל אשדוד.

 

 

17.   שם התיק, שנה, מיקום, ציטוט (אם התקבל ופורסם פסק דין סופי)

 

18.   הרשויות המוסמכות

• מד”י נ’ רמין ביביאן ונאהיד גודסי

 

19.   העבירות או הוראות החוק הרלוונטיות

• תיק שנחקר בעקבות בקשה לעזרה משפטית מאת הרשויות המוסמכות בארה”ב, נחקר על ידי היאל”כ בסיוע הרשות לאיסור הלבנת הון, ונוהל בבתי המשפט על ידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.

 

40. נאהיד גודסי, אמו של ביביאן הורשעה בעבירה על סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון.
41. כנגד רמין ביביאן הוגשה בקשה לחילוט אזרחי לפי סעיף 22 לחוק איסור הלבנת הון ובקשה לאכיפת צו חילוט זר לפי סעיף 33 לחוק עזרה משפטית בין מדינות התשנ”ח- 1998.

20.   רלוונטיות ל-IOs

 

 

 

42. IO2 – ההליך כולו החל בעקבות בקשה לעזרה משפטית של ארה”ב, שהחלה כבקשה לחיקור דין בקשר לנכסים, המשיכה לבקשה לאכיפת צו חילוט זר. הרשויות בארה”ב סיפקו את חומרי החקירה שנאספו בארה”ב וסייעו ומסייעים בהמצאת מסמכים וזימונים למשיב, ביביאן.
43. במקביל, ישראל נוקטת בכל הליך אפשרי להגיע לחקר האמת, ולמנוע מהעבריין את פירות העבירה, למרות שההליך העיקרי נוהל והסתיים בארה”ב. לשם כך ניהלה ישראל חקירה פלילית, הליך פלילי נגד אמו של המשיב, הוגשה בקשה ארוכה ומפורטת לחילוט אזרחי וכעת נדון גם הליך לאכיפת צו חילוט זר כאשר בכל אלו המשיב אינו משתף פעולה ומתנגד לכל הליך ובכלל זה טענות לעניין העדר ייצוג ובקשות לשחרור הרכוש התפוס.
44. IO6– במהלך החקירה נעשה שימוש במידע פיננסי, באמצעות פניה לרשות לאיסור הלבנת הון בנוגע לגורמים החשודים. המידע הפיננסי במאגר נותח על ידי חוקרי הרשות, כחלק מן הסיוע שניתן על ידי הרשות לחקירה. במסגרת ניתוח המידע הפיננסי, עלה כי ברשות התקבלו דיווחים בלתי רגילים על החשודים בתיק, לאור פעילות חריגה שבוצעה בחשבונות הבנק המנוהלים על ידם ו/או קשורים עמם.המידע הפיננסי הביא לחשיפת העברות כספים וניסיון להסתיר את הכספים בחשבונות שלא היו מוכרים לכוח המשימה. המידע הפיננסי שהועבר על ידי הרשות חשף יתרה בהיקף של מאות אלפי דולרים, אפשראת הקפאת הכספים וחילוטם במסגרת ההליכים.
45. IO– במסגרת ההליכים נתפסו בתיק כל חשבונות הבנק של המעורבים, שולם כבר קנס לקרן החילוט בהיקף של 250,000 ₪ ועדיין נותר תפוס מלוא היקף הרכוש האסור שנותר לחילוט על פי כתב האישום, כ- 1.9 מליון דולר ארה”ב, לבין הסכום שחולט כבר בארה”ב, כ- 1.25 מליון דולר ארה”ב.

21.    סיכום קצר של הרקע והעובדות הרלוונטיים בתיק (באורך של בין עמוד אחד לארבעה עמודים – ייקבע לפי מספר ה-IOs הרלוונטיים בתיק). 22.

 

 

 

 

46. תושב ארה”ב, רמין ביביאן הואשם בהפצת רישיונות נהיגה מזויפים בארה”ב ובעבירות נגזרות שונות, במקביל הוגשה בקשה לעזרה משפטית נוכח קיומן של ראיות להעברת כספים, יחד עם אמו, נאהיד גודסי, כבת 75, לחשבון בנק בבעלותם, בישראל.
47. תרומת הרשות לאיסור הלבנת הון: צוות החקירה (יאלכ) פנה לרשות בבקשה לקבלת מידע לגבי החשודים בתיק. הרשות העבירה מספר כתבות הכוללות את המידע הפיננסי ברשות לגביהם. במסגרת הכתבות המודיעיניות שהועברו, פורטו דפוס של ניסיון הברחת כספים שבוצע על ידי האם עבור בנה, בלא שהצהירה עליו כנהנה בכספים וכן צויין החשד לביצוע עבירות לפי סעיף 3ב’ לחוק איסור הלבנת הון.

• הרשות איתרה חשבונות המנוהלים על שם האם, לרבות החשבון אליו ניסתה להעביר את הכספים. הסכום אותו ניסתה להעביר עמד על מיליוני שקלים, כאשר הבנק אישר משיכה של מחצית מן הכספים, ויתר הכספים נותרו בחשבון. מידע זה הועבר לרשות, אותר והועבר ליחידה החוקרת. פרטי החשבונות לא היו מוכרים קודם לכן לצוות היחידה, אשר הוציא צווים לגבי החשבונות, וכן הקפיא את יתרת הכספים בחשבונות.
• כספים אלו חולטו לאחר מכן במסגרת ההליך המשפטי, והמידע היווה חלק מהוכחת עבירות הלבנת ההון שבוצעו על ידי החשודים.

48. בעקבות הבקשה לעזרה משפטית נתפסו חשבונות בנק שכללו את כל היתרה שלא נתפסה על ידי הרשויות בארה”ב ונפתחה חקירה כנגד גודסי, בחשד לביצוע עבירות הלבנת הון. גודסי הורשעה בעבירה על סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון במסגרת הסדר, בו ויתרה על טענות לזכות בכספים בחשבון והועבר סך של 250,000 ₪ לקרן החילוט.
49. ביביאן הורשע במסגרת הסדר בהפצת רישיונות נהיגה מזויפים וכי גרף מפעילות זו הכנסות בהיקף של כ- 1.9 מיליון דולר ארה”ב (ההסדר לא כלל הרשעה בעבירות הלבנת הון).
50. במסגרת פסק הדין הוטל צו חילוט בהיקף הרכוש שהופק מהעבירות בארה”ב כאשר סכום של כ 1.25 מליון $ נתפס בארה”ב והיתרה, נותרה תפוסה בישראל.
51. המדינה הגישה בקשה לחילוט אזרחי של היתרה התפוסה בישראל.
52. עם הפיכת צו החילוט לסופי, הוגשה בקשה עזרה משפטית על ידי הרשויות בארה”ב, במסגרתה התבקשה אכיפת צו החילוט האמריקאי מכח חוק העזרה המשפטית בין מדינות.
53. המדינה ביקשה לנהל הליך אחד בשתי העילות, חילוט אזרחי ובקשה לאכיפת צו חילוט זר במקביל, אולם בית המשפט הורה לפצל את ההליכים. ההליך לחילוט אזרחי נמחק מבלי לפגוע באפשרות להגישו מחדש וכיום מתנהל הליך שענינו בקשה לאכיפת צו חילוט זר, בבית משפט פלילי.
54. הרכוש שמבוקשת לגביו אכיפת צו החילוט תפוס בתפיסה זמנית בישראל, בתחילה על ידי בית משפט השלום במסגרת חקירה פלילית שבוצעה ובהמשך מכוח צו שהוציא בית המשפט המחוזי במסגרת הליך חילוט אזרחי וכיום מכח הבקשה לאכיפת צו חילוט זר לגבי כ- 650,000 $ המוחזקים בחשבונות בנק בישראל.
55. בימים הקרובים צפוי דיון בבקשה למתן צו זמני ברכוש ובבקשה לאכיפת צו חילוט זר.

 

 

 

 

 

23.   שם התיק, שנה, מיקום, ציטוט (אם התקבל ופורסם פסק דין סופי)

 

10. יצחק סלכגי כהן וחברת פרסום אדיר ע”פ 8551/11

24.   הרשויות המוסמכות

 

 

25.   העבירות או הוראות החוק הרלוונטיות

• חלק מפרשה שנחקרה על ידי היאל”כ, בראשות מחלק קניין רוחני ארצי ונוהלה בבית המשפט על ידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.

 

26.   רלוונטיות ל-IOs

• הנאשמים הורשעו בסיוע להפרת סימני מסחר (60(א)3 לפקודת סימני מסחר ובעבירה על סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון.

 

58. IO1 – עבירות סמים. בעקבות חקירה סמויה ממושכת של מחלק הקניין הרוחני של משטרת ישראל, נאספו ראיות לקיומו של מערך להפצת טבליות אין אונות המפרות סימני מסחר של חברות התרופות Pfizer,Lilly ו – Bayer. הנאשמים היו חברת פרסום ומנהלה שפרסמו פרטים לרכישת התרופות המפירות ובכך קידמו את מערך ההפצה.
59. IO7 – הנאשמים לא היו חלק ממערך ההפצה באופן ישיר, הכנסותיהם נבעו מעמלות הפרסום בגין השירותים שנתנו למפיצים.
60. IO8 – על פי הראיות שהובאו בפני בית המשפט, הוסכם כי היקף הכספים שהועבר לידי הנאשמים מהמפיצים של הטבליות המפירות עמד על 1.5 מליון ₪. עמלות הפרסום היו כ 15-20% מתוך הסכום הנ”ל, אלו הם הכספים שנותרו בידיהם. בית המשפט קבע חילוט בהיקף 1.5 מליון ₪, בכך שהורה על חילוט דירה בסכום זה, שהייתה רשומה על שם אמו של הנאשם. זאת בנוסף לקנס על סך 200,000 ₪ מהנאשם ו 50,000 ₪ קנס מהנאשמת.

27.    סיכום קצר של הרקע והעובדות הרלוונטיים בתיק (באורך של בין עמוד אחד לארבעה עמודים – ייקבע לפי מספר ה-IOs הרלוונטיים בתיק). 28.

 

 

61. הנאשמים שימשו את המפיצים השונים כדי לפרסם את הפרטים להתקשרות, והציעו למפיצים וללקוחותיהם האחרים, גם כרטיסי sim על שם הנאשמת. כרטיסי ה sim שימשו את המפיצים להסתרת זהותם ואת הנאשמים לשימור הלקוחות כמפרסמים.
62. הנאשמים סייעו למפיצים כך בכך שבחלק מהמקרים, המפיצים הורו לשליחים שעבדו עבורם להעביר את התמורה ישירות לנאשמים, כדי שזו תירשם לזכותם ותשמש לפירעון חובות הפרסום להם. כרטסות המפיצים נרשמות על שמות בדויים כדוגמת אלי V או שלומי V, או שנכללו בכרטסת כללית של “לקוחות שונים”.
63. הנאשמים עבדו באופן דומה עם מספר מפיצים של טבליות מפירות כאמור, בין השנים 2006- 2010.
64. התיק נגד המפיצים נוהל כתיק מעצר, במסגרתו נקבעה מסוכנות ועילת מעצר עד תום ההליכים בנסיבות.
65. במסגרת הדיון בבית המשפט העליון נבחנה סוגיית היסוד הנפשי בעבירה על סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, בעיקר נוכח טענת ההגנה כי הלבנת הון מחייבת יסוד נפשי של הכשרת הרכוש. בית המשפט קבע כי לא נדרשת כוונה כזו, יחד עם זאת הדגיש את הצורך בכוונה להסתיר לעניין הלבנת ההון באופן מובחן מהכוונה להסתיר את עבירת המקור.

 

 

 

 

11. הנדון: סקירה של תיק כ.א.ל – לקראת ביקורת ה–FATF

 

החשדות

חברת כ.א.ל היא אחת משלוש חברות האשראי בישראל. בשנים 2007 – 2010 עסקה החברה בסליקת עסקאות במסחר האלקטרוני הבינלאומי (רכישות באתרי אינטרנט על ידי מחזיקי כרטיסי אשראי אירופאים ואמריקאים).

 

בהתאם לתנאי הרשיון של ארגוני האשראי הבין-לאומיים, דוגמת MasterCard  ו-Visa, מחויבות חברות הסליקה להגדיר לכל חשבון בית עסק את תחום המסחר בו עוסק בית העסק, באמצעות קוד בין-לאומי בן 4 ספרות (Merchant Category Code – MCC). עסקאות בתחום ההימורים מיוצגות על ידי הקוד הבין-לאומי 7995. במסגרת פעילות הסליקה הבינלאומית של החברה בשנים 2007 – 2009, סלקה החברה עסקאות של אתרי הימורים בהם הימרו מחזיקי כרטיסי אשראי אמריקאיים ב-MCC כוזב, שאינו 7995, באמצעות חברת הבת שלה, כ.א.ל אינטרנשיונל. בכך הטעתה חברת כ.א.ל אינטרנשיונל את המנפיקים האמריקאיים, ומנעה מהם את האפשרות לסרב לסלוק עסקאות הימורים, ככל שהם נדרשו לכך בהתאם לחוק האמריקאי.

 

תחומי מסחר מסויימים, כגון פארמה, פורנו, הימורים ותוספי מזון, מוגדרים על ידי ארגוני האשראי הבינלאומיים כתחומי מסחר בסיכון גבוה לביטול עסקאות (ChargeBack – CHB). בשל כך, מקיימים  ארגוני האשראי מנגנוני בקרה קפדניים על היקפי ביטול העסקאות בכל בית עסק שעוסק בתחומים אלה, מגדירים רף מותר לביטול עסקאות בכל בית עסק, ומטילים קנסות על חברות הסליקה שבתי העסק שלהן חורגים מהרף המותר של ביטול עסקאות. חברת כ.א.ל אינטרנשיונל סלקה בתי עסק רבים בסיכון גבוה, שאוגדו על ידי מאגד קנדי בשם Paygea, מבלי לערוך להם חיתום כנדרש בתנאי רשיון הסליקה שלה, ובאופן שגרם לחריגה משמעותית של אותם בתי עסק מהרף המותר של ביטול העסקאות. כדי להסתיר את חריגת בתי העסק מהרך המותר, ולהמנע מקנסות בשל כך, סגרה חברת כ.א.ל את חשבונות הסליקה של בתי העסק החורגים, ופתחה אותם מחדש לסליקה בחודש שלאחר מכן תחת שם אחר.

תרומת הרשות לאיסור הלבנת הון: החקירה נוהלה על ידי כוח משימה הימורים באינטרנט, בליווי צמוד לאורך כל החקירה של נציג הרשות בכוח המשימה. במסגרת זו, בנוסף על ניתוח המאגר והעברת מידע פיננסי וחשדות לביצוע עבירות הלבנת הון, כפי שיפורטו לעיל, קוימו ישיבות עבודה עם נציגי כוח המשימה על מנת לנתח את המידע הפיננסי שהועבר על ידי הרשות במסגרת התיק, וכן ישיבות התייעצות של כוח המשימה עם ראש הרשות, היועץ המשפטי ונציגי אגף המחקר, על מנת לגבש את כיווני החקירה, והחשדות כנגד החברות ובעלי התפקיד הבכירים בהן. בין היתר, נערכו גם פגישות עם בנק ישראל, הרגולטור של חברות כרטיסי האשראי, ביחד עם נציגי הרשות.

כוח המשימה העביר בקשות לקבל מידע לגבי כלל המעורבים בתיק, לרבות בקשות המשך ככל שהתפתחה החקירה. בשנת 2010 הועברה לרשות בקשה לקבלת מידע לגבי המנכ”ל של חברת האשראי וחברת הבת, איש העסקים וחברת הסליקה שלו וכן לגבי נציגי מאדים שעבדו עם חברת האשראי בתחום סליקת ההימורים. הרשות ביצעה ניתוח מעמיק של כלל המידע הקיים במאגר המידע, תוך הצלבתו עם מאגרי מידע נוספים, וכן פנתה לגופים מקבילים לחו”ל לצורך קבלת פרטים על פעילות המאגדים, והגורמים המעורבים בהם.

לגבי אחד המאגדים שנחקרו כמעט ולא היו ראיות לגבי מעורבותו. בשלב מסוים החלו מועברים דיווחים מחברת כרטיסי האשראי על הפעילות של בתי העסק. דיווחים אלו, חשפו את מעורבותו של המאגד כי שסלק את העסקאות של בתי העסק הבעייתים, וכתוצאה מכך נאספו ראיות המוכיחות את מעורבותו של המאגד בעבירות המקור ועבירות הלבנת ההון. הדיווחים הבלתי רגילים הובילו להבנת חלקו של המאגד בעבירות, וכן סייעו בהבנה של תהליך סליקת העסקאות והלבנת ההון (בלא הדיווחים הבלתי רגילים, המאגד לא היה נכלל בכתב האישום).

בנוסף, כתבות הרשות כללו מידע ממנו למד צוות החקירה על היקפי הפעילות, וכתוצאה מכך יכלו לכמת את היקפי הלבנת ההון.

במסגרת הטיפול של הרשות בוצעו פניות לקבלת מידע מגופים מקבילים בחו”ל. בין הפניות בוצעה פניה לארה”ב, ממנה עלה:

• היקף חלק מן העסקאות לגביהן בוצע קידוד כוזב.
• פרטי עסקים אשר היה מידע כי עסקו בהימורים, למרות שהעסקאות דווחו בקוד MCC אחר. מידע זה אישש את החשדות שהיו בידי הצוות החוקר והפרקליטות.

מידע לגבי מאגד נוסף, חשף את היקפי פעילותו וכן מדינות בהן בוצעה הפעילות הפיננסית, הקשר של החשודים לפעילות ולחשבונות הקשורים למאגד, מידע על בני משפחה של בעל השליטה במאגד.

במסגרת הטיפול של הרשות הועבר מידע לגוף מקביל באירופה לגבי הפרשה, כמענה לבקשה שהתקבלה ברשות.

בגין כל אלה, נחשדה החברה בקבלת דבר במרמה ובפעולה ברכוש אסור. כמו כן, נחקרו באזהרה מנכ”ל כ.א.ל, בועז צ’צ’יק ומנכ”ל כ.א.ל אינטרנשיונל, סטיב גרינשפן, וכן נציגי מאגדים שעבדו עם החברה בתחום סליקת ההימורים – שי בן אסולין ודגנית באשא ודיטמר קנוכלמן.

 

שיתוף הפעולה הבין לאומי בחקירה

במסגרת החקירה נערכו שני חיקורי דין מוצלחים: חיקור דין אחד בארצות הברית, במהלכו מסרו עדויות נציגי אגף ניהול הסיכונים בחברת Master Card World Wide, וכן העבירו מאות מסמכים רלוונטיים לחקירה. חיקור הדין נעשה בשיתוף פעולה מצוין על נציגי הפרקליטות הפדרלית בניו יורק ועם נציגי ה-FBI; וחיקור דין מורכב בקנדה, במהלכו נגבו הודעות מנציגי חברת Paygea. חיקור הדין בקנדה הצריך שיתוף פעולה מורכב של מספר יחידות משטרתיות במקומות שונים בקנדה והסתיים בהצלחה.

העמדה לדין בישראל

שי בן אסולין, דגנית באשא ודיטמר קנוכלמן הורשעו במסגרת הסדרי טיעון בעבירות של קבלת דבר במרמה (בן אסולין) וסיוע לקבלת דבר במרמה (באשא וקנוכלמן). על בן אסולין נגזר עונש של 5 חודשי מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות, ועל באשא 3.5 חודשי מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות. על שלושת הנאשמים נגזר גם קנס בשווי 1.5 מליון ₪ כל אחד (סה”כ 4.5 מליון ₪), ומדיטמר קנוכלמן חולטו לאוצר המדינה (מכח סעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי) 7.5 מליון ₪ נוספים.

חילוט רווחי העבירות במסגרת הסדר מותנה

חברת כ.א.ל אינטרנשיונל נסגרה בעקבות הפעילות הפלילית שנעשתה במסגרתה, ומוזגה לתוך חברת כ.א.ל, שלקחה אחריות על מעשי חברת הבת. במסגרת הסדר עם חברת כ.א.ל, חולטו מהחברה לקרן החילוט (הלבנת הון) 85 מליון ₪, שמגלמים את רווחי החברה בישראל מהפעילות הבלתי חוקית.

 

12. -10-15 מדינת ישראל נגד יונה יחיאל מצגר

התיק שבנדון עוסק ברב הראשי לישראל לשעבר, הרב יונה יחיאל מצגר, אשר שימש כאחד משני הרבנים הראשיים לישראל בין השנים 2003 עד 2013. העבירות שהתיק עוסק בהן הן עבירות נגד סדרי שלטון, עבירות שוחד והפרת אמונים, ועבירות מרמה, מס והלבנת הון.

בתיק היו מעורבות מספר רשויות אשר פעלו במקביל ושפעולתם המשותפת הובילה לתוצאה בתיק. הרשות החוקרת הפעילה משאבים רבים, וצוות חקירה מיוחד ביאח”ה טיפל בתיק. הצוות הורחב בימים בהם הפכה החקירה מסמויה לגלויה. במסגרת החקירה הופעלו יחידות האזנת סתר, עוקבים, וכן חוקרים מרשויות המיסים שחקרו מספר חשודים בתיק.

כשהגיע התיק לפרקליטות, הוקם צוות שטיפל בתיק, סיכם אותו וערך חוות דעת, וכן העריך וביקש מספר רב של השלמות חקירה. הצוות עבד מול לשכת פרקליט המדינה לאורך כל הדרך, וכן מול המנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית. בשלבים מאוחרים יותר טיפלו בתיק גם פרקליטים בצוות אכיפה כלכלית במחוז ירושלים עצמו, וכן פרקליטים מהמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה.

כפי שיפורט להלן, הפעילות האינטנסיבית של אותן הרשויות, הביאה להעמדתו של הרב מצגר לדין, להרשעתו בעבירות נגד סדרי השלטון וכן לכך שכספים שהושגו בעבירות שולמו לקופת המדינה.

 

ראשית חשיפת הפרשה:

החקירה בעניינו של הרב מצגר החלה באופן סמוי בשנת 2011 על ידי היחידה המרכזית לחקירות הונאה – להלן יאח”ה. החקירה החלה לאחר שהתקבל ביחידה מידע, לפיו הרב הראשי לישראל דאז (להלן: הרב מצגר), ועוזרו האישי המשמש גם כנהגו, מתווכים בין תורמים עשירים לעמותות צדקה, זאת עבור תשלום העולה לכדי עשרות אחוזים מסך כל תרומה.

כאמור, החקירה החלה באופן סמוי בשנת 2011, בדרך של האזנות סתר לעוזרו האישי של הרב מצגר, והתגבש צוות מיוחד ביאח”ה אשר טיפל בתיק, וניתח את תוצאות האזנות הסתר. החקירה לוותה מראשיתה על ידי פרקליטות מחוז ירושלים. השלב הסמוי של החקירה נמשך כשנתיים, במהלכן בוצעו פעולות סמויות נוספות. בחודש אפריל שנת 2013 אישר היועץ המשפטי לממשלה דאז, מר יהודה וינשטיין, לפנות לבית המשפט בבקשה להאזנת סתר לרב מצגר, בקשה שהתקבלה. האזנת הסתר לרב מצגר, האזנה שנמשכה שלושה שבועות, לא הניבה ממצאים והוחלט להפוך את החקירה לגלויה בחודש יוני 2013.

באותו חודש נפתחה החקירה הגלויה, ונעצרו חשודים מרכזיים, ביניהם הרב מצגר אשר שימש עדיין בתפקידו. הרב מצגר שוחרר בתנאים מגבילים.

זמן לא רב לאחר שנפתחה החקירה הגלויה, חתמו הגורמים המשפטיים המטפלים בפרקליטות המחוז, בליווי לשכת פרקליט המדינה, הסכם עד מדינה עם עוזרו האישי של הרב מצגר, אשר פרש בפני רשויות החקירה את מסכת העבירות שביצע יחד עם הרב מצגר במהלך שנות כהונתו של הרב מצגר כרב הראשי לישראל.

דובר על מספר דפוסי פעולה שהמכנה המשותף להם הוא ניצול של הרב מצגר את מעמדו הרם למען השגת רווח אישי. הרב מצגר קיבל טובות הנאה בעד פעולות הקשורות בתפקידו ומעמדו, ויחד עם עוזרו גייס בעלי ממון שיתרמו לעמותות וקיבל חלקים נכבדים מן התרומה לכיסו. כמו כן נחשפו מקרים רבים של קבלת מתנות בסכומים ניכרים מאנשים אשר רצו בקרבתו של הרב מצגר בשל היותו הרב הראשי לישראל.

לאחר מספר חודשים בהם המשיכה החקירה באופן סמוי, במובן זה שהעובדה שנחתם הסכם עד מדינה עם העוזר האישי לא הייתה ידוע לרב מצגר, אשר המשיך להיחקר, נשלח עד המדינה להקליט את הרב מצגר כשהשניים משוחחים על פרטי חלק מן העבירות.

לאחר פעולת חקירה זו, בנובמבר 2013 התחדשה החקירה הגלויה, ונעצרו חשודים רבים לרבות הרב מצגר אשר נעצר למשך תשעה ימים. בסיומה של חקירה ארוכה הועבר תיק החקירה לפרקליטות מחוז ירושלים, בתחילת שנת 2014.

במהלך שלבי החקירה השונים הצטרפו לצוות החקירה חוקרים מרשויות המס, וכן נתפס רכוש רב השייך לרב מצגר ולמשפחתו, בין היתר נדל”ן,  ובוצעו חקירות הנוגעות למקור הרכוש. לאחר הגשת כתב האישום שוחרר בהסכמה חלק מן הרכוש אשר הובהר כי שייך לבני משפחתו של הרב מצגר ולא שייך לו, וכן שלא הושג בעבירה.

ההליכים בתום החקירה:

לאחר בחינת התיק, התבקשו ובוצעו מספר רב של פעולות השלמת חקירה, וחקירות נוספות של עדים. פרקליטות המחוז הגישה חוות לדעת לפרקליט המדינה, והתקיימו ישיבות בהן נותח התיק מבחינה משפטית וראייתית במשרדי פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה.

בתחילת שנת 2015, לאחר גיבוש כתב החשדות הסופי, החלו הליכי שימוע עם באי כוח דאז של הרב מצגר, אשר נמשכו מספר חודשים.

באותו זמן בוצעו גם פעולות חקירה בחו”ל, בסיוע המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה שהייתה בקשר עם רשויות ארה”ב. במסגרת אותו שיתוף פעולה נסע חוקר מיאח”ה לניו ג’רזי, שם איתרו הרשויות המקומיות חשוד בתיק, ושם בוצע הליך חיקור הדין.

כתב האישום וניהול התיק:

בחודש אוקטובר 2015 הגישה פרקליטות מחוז ירושלים לבית המשפט המחוזי בעיר, כתב אישום נגד הרב מצגר. הרב מצגר הואשם ב-8 אישומים, המפרטים עבירות רבות הפוגעות בסדרי השלטון: עבירות קבלת שוחד, קבלת דבר במרמה וניסיון קבלת דבר במרמה, גניבה, הלבנת הון ועבירות מס. הסכום הכולל של הכספים שהתקבלו במרמה מביצוע העבירות על פי כתב האישום היה כ-8.000.000 ₪, מתוכם הכניס לכיסו הרב מצגר כ- 5,000,000 ₪.

יחד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשת חילוט בנוגע לנכסים שנתפסו, בקשה בהיקף של מיליוני שקלים.

במהלך הליכי ניהול התיק, ביוני 2016, הגישו ב”כ של הרב מצגר מסמך טענות מקדמיות, ובו בקשה למחוק חלקים נכבדים מכתב האישום נגד הרב מצגר. הפרקליטות השיבה לטענות במסמך משלה.

בנובמבר 2016 ניתנה החלטה הדוחה את הטענות המקדמיות נגד כתב האישום, והמותירה אותו על כנו, תוך שמורה לתביעה להוסיף ולפרט כמיטב יכולתה את פרטי כתב האישום.

הסדר הטיעון:

בינואר 2017 הגיעה המדינה להסדר טיעון עם הרב מצגר, הסדר הכולל תיקון כתב אישום וענישה מוסכמת. במסגרת הליכי החתימה על ההסכם עורבו רשויות רבות: לשכת פרקליט המדינה, הצוות המטפל בפרקליטות המחוז, החוליה הכלכלית בפרקליטות המחוז אשר טיפלה בנושאים הכלכליים הכרוכים בחתימה על הסדר הטיעון, וכן נציגים מרשויות המס.

כתב האישום תוקן בדרך של שינוי חלק מסעיפי העבירה ומחיקת אישומים. הרב מצגר הודה בעבירות של קבלת שוחד קבלת דבר במרמה, הלבנת הון ועבירות מס, זאת בהיקף של כ-5.000.000 ₪, אותם קיבל יחד עם שותפו.

במסגרת הענישה המוסכמת, הצדדים טענו למאסר בפועל של שלוש שנים וחצי. כמו כן כלל הסדר הטיעון ענישה כלכלית ותשלום חובות בסך כולל של 5,000,000 ₪, על פי הפירוט הבא:

חילוט דירה השייכת לרב מצגר, או תשלום של 2,000,000 ₪, קנס בגובה 1,000,000 ש”ח או שנה וחצי מאסר תמורתו, ובשל עבירות המס שביצע, וכן שומה מוסכמת בסך 2,000,000 ₪ נוספים.

ביום 23/2/2017 ניתן גזר דין, אשר אימץ את הענישה הכלכלית וחבות התשלום שהגיעו אליהם הצדדים, ודחה את העונש המאסר אליו הגיעו הצדדים, וחלף עונש זה הטיל על הרב מצגר ארבע וחצי שנות מאסר.

ב”כ של הרב מצגר הגישו ערעור על גזר הדין, וביום 30/4/2017 קיבל בית המשפט העליון את ערעורם וקבע כי הסדר הטיעון עליו חתמו הצדדים בתחילה ראוי ויעמוד.

 

 

תיקים שהועברו מרשות המיסים

13. “פ 53665-11-11 מ”י נ’ שירזי (פרשת מס לשון)
14. הרשויות המוסמכות:

רשות המסים בחקירה משותפת עם המשטרה.

 

2. העבירות:

 

1. קשירת קשר לביצוע פשע (סע’ 499 לחוק העונשין)
2. רישום כוזב במסמכי תאגיד (סעיף 423 לחוק העונשין)
3. הוצאת חשבוניות פיקטיביות במטרה להתחמק מתשלומי מס הכנסה ומע”מ (סעיף 117(ב)3 יחד עם סעיף 117(ב2)(2) ו-(3) לחוק מע”מ וסעיף 4220(4) לפקודת מס הכנסה)
4. הוצאת חשבוניות פיקטיביות במטרה לסייע לאחר להתחמק מתשלומי מס הכנסה ומע”מ (סעיף 117(ב1) יחד עם סעיף 117(ב2)(2) ו-(3) לחוק מע”מ)
5. שימוש במרמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלומי מס הכנסה ומע”מ (סעיפים 117(ב)(8) ביחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק וסעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה).
6. עבירות הלבנת הון בהיקף של כ-14 מיליון ש”ח (סעיפים 3(א) ו-4 לחוק איסור הלבנת הון)
7. עבירות איומים (סעיף 192 לחוק העונשין)
8. עבירת שיבוש מהלכי חקירה (סעיף 244 לחוק העונשין)

 

3. סיכום הרקע והעובדות

 

במהלך סוף שנת 2010 ולאורך שנת 2011, פעל שירזי לביצועה של תוכנית עבריינית במסגרתה נתן הלוואות בריבית קצוצה ללווים שונים וביצע עבירות מס, מרמה, הלבנת הון ואיומים, בין היתר במטרה להסתיר את מתן ההלוואות על ידו, להתחמק מתשלום מס הכנסה ומתשלום מע”מ בגין הריביות אותן גבה, ולהלבין רכוש שמקורו בעבירות או אשר שימש ואפשר את ביצוען.

בתקופה הנ”ל שירזי ועד המדינה קשרו קשר לביצוע פשע במסגרתו נהגו לתת לעוסקים שונים הלוואות לתקופות קצובות ובריבית קצוצה בשיעור כולל של עשרות אחוזים מקרן ההלוואה. בנוסף, וכחלק מאותן הלוואות, סיפקו שירזי ועד המדינה לעוסקים הלווים חשבוניות פיקטיביות (על שם עוסקים שונים בהם עשו שימוש לצורכיהם, ובעיקר על שם חברת לב אנרגיה, עליה השתלטו שירזי  ועד המדינה, הפכו אותה לחברת קש ובאמצעותה הוציאו את רוב החשבוניות הפיקטיביות ללווים (להלן: “חברת הקש”))

 

החשבוניות הפיקטיביות היו חלק אינטגרלי מתנאי ההלוואה.

במסגרת הקשר העברייני – שירזי נהג לממן את ההלוואות ואילו עד המדינה נהג לספק את החשבוניות הפיקטיביות ללווים, ואת תשלומי הריבית שהרוויחו חילקו ביניהם על פי רוב באופן שווה. כך למשל, שירזי נתן לאחד הלווים הלוואה בסך של 570,000 ש”ח ובחלוף שלושה חודשים (קרי, תקופת ההלוואה) שלשלו שירזי ועד המדינה לכיסם ריבית קצוצה בסך של לא פחות מ- 480,000 ש”ח, אשר התחלקה ביניהם באופן שווה.

במקביל, ובהתאם לתנאי ההלוואה כאמור, אותו לווה קיבל משירזי ומעד המדינה חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מאות אלפי שקלים, כלל אותן בדיווחיו למע”מ כתשומות פיקטיביות ובכך הקטין את נטל תשלומי הריבית שחלו עליו בגין אותה הלוואה. בשיטה הזו שירזי ועד המדינה נתנו במהלך תקופה של פחות משנה כ- 17 הלוואות ל-6 לווים שונים, וקיבלו לידיהם סך של כ- 13.8 מיליון ש”ח (קרנות וריביות). במקביל הוציאו שירזי ועד המדינה חשבוניות מס פיקטיביות ללווים בהיקף כולל של כ- 25 מיליון ש”ח.

יש לציין כי מלבד לווה אחד אשר בחר לנצל באופן חלקי את זכאותו לקבלת חשבוניות פיקטיביות ולווה נוסף אשר לא הספיק לקבל את החשבוניות הפיקטיביות (בשל פרוץ החקירה הגלויה ומעצר המעורבים) – יתר הלווים קיבלו משירזי ומעד המדינה חשבוניות פיקטיביות יחד עם ההלוואות שנטלו.

אספקת החשבוניות הפיקטיביות ללווים – כחלק מתנאי ההלוואה שסוכמו מראש עם הלווים – “שירתה” את שירזי בשתי דרכים עיקריות:

ראשית, היא אפשרה לשירזי למקסם את רווחיו ולהטיל ריבית קצוצה בשיעורים אדירים שאינה מקובלת אף לא בשוק האפור: כאמור, קבלת החשבוניות הפיקטיביות אפשרה ללווים לכלול אותן בספרי הנהלת החשבונות שלהם ולדווח עליהן לרשויות המס כתשומות פיקטיביות – בדרך זו הקטינו הלווים את תשלומי מס ההכנסה החלים על עסקיהם וקיבלו מרשות המיסים החזרי מע”מ שלא כדין. כך, הם למעשה הקטינו את תשלומי הריבית שהוטלו עליהם ואף ניתן לומר שהלכה למעשה רשות המיסים השתתפה בתשלום הריבית ששולמה לשירזי.

שנית, היא אפשרה והקלה על שירזי הן להסוות את מעורבותו ואת פעילותו הכלכלית בפרשה והן להלבין את רווחיו הבלתי חוקיים:

משקיבלו העוסקים חשבוניות פיקטיביות יחד עם הלוואות – הם יכלו לרשום אותן בספרי העסק שלהם כהוצאות בגין סחורה או שירותים ולהציג כנגדן תשלומים לגיטימיים לכאורה. כך, למעשה, הלווים שילמו את תשלומי הקרן והריבית בגין ההלוואות באמצעות המחאות שנרשמו העוסקים על שמן יצאו החשבוניות הפיקטיביות, כאשר בפועל ובסופו של יום – אותם תשלומים הגיעו לידיהם של שירזי ועד המדינה.

 

הנה למשל, במסגרת חקירת הפרשה, אותרו המחאות משוכות על שם אחד הלווים שנרשמו לפקודת אחת החברות על שמן יצאו החשבוניות הפיקטיביות ואשר הוסבו לטובת חברת קמור (יבואנית BMW) ושימשו את שירזי לרכישת רכבי יוקרה לגרושתו ולבתו של שירזי.

בנוסף, במהלך חקירת הפרשה נחשף עוד כי שירזי, כמי שנוהג להישאר מ”תחת לרדאר” ומי שהקפיד שלא לנהל שום חשבון על שמו, השתמש בשמה של חברת הקש ופתח על שמה חשבון עו”ש אצל נש”מ. באותו חשבון סודי (שנחשף בעקבות עדותו של עד המדינה ובסיוע האזנות סתר) אותרו מאות המחאות אשר הוכח כי ניתנו לשירזי על ידי הלווים השונים בגין החזרי ההלוואות והריביות שהוטלו עליהם.

מלבד זאת שירזי הואשם והורשע בעבירות איומים על אחד הלווים שלא עמד בפירעון ההלוואות שנטל בשיטה הנ”ל ועל חוקרי משטרה ורשות המיסים במהלך החקירה.

 

4. תוצאה:

בתום הליך הוכחות אינטנסיבי שנמשך כארבע שנים, שירזי הורשע בעובדות כתב האישום (מלבד עבירת איומים אחת שלא קשורה לפרשה) ונגזרו עליו 8 שנות מאסר (6 שנים על עבירות המס והנבנת ההון, שנה וחצי על עבירות האיומים וחצי שנה על עבירת השיבוש).

 

5. חילוט:
6. זכויות מההמחאות המעותדות אשר נתפסו אצל הנש”מ בו נוהל החשבון הסודי שלו בסך של כ-3 מיליון ש”ח.
7. יתרת זכות בסך 60,000 ₪ (לטובת חברת הקש אצל עו”ד)
8. רכבים:

רכב מסוג מרצדס מ.ר. 96-798-71 – בשווי 740,000 ₪ (נכון לאוקטובר 2011).

רכב מסוג ב.מ.וו מ.ר. 63-970-16 – בשווי 265,000 ₪ (נכון לאוקטובר 2011).

רכב מסוג ב.מ.וו מ.ר. 63-881-16 –  בשווי 173,000 ₪ (נכון לאוקטובר 2011).

4. שעון מסוג הובלוט, בצבע שחור עם יהלומים שחורים, דגם מספר – בשווי 176,000 ש”ח (נכון לאוקטובר 2011).

 

יצויין כי בשל העובדה ששירזי הגיש ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין טרם החל הליך החילוט בתיק.

6. מידע אחר:

הערעור בעליון קבוע לדיון בנובמבר 2017.

 

 

 

 

 

 

14. ת”פ (ב”ש) 19755-07-12 מדינת ישראל נ’ יניב קנרש (פורסם בנבו, 25.10.2016)
15. הרשויות המוסמכות:

חקירת הפרשיות אנרגיה מתחדשת וחזרה גנרלית נוהלו על ידי רשות המסים מע”מ ומס הכנסה בשיתוף פעולה עם יאל”כ ובסיוע הרשות לאיסור הלבנת הון.

2. העבירות

קנרש הורשע בביצוע עבירות לפי ס’ 117(ב) ובדגש על סעיף קטן (3), חוק איסור הלבנת הון (סעיפים 3 ו-4), קשירת קשר לפי חוק העונשין (499) ופקודת מס הכנסה.

יחד עם התיק בבאר שבע (אנרגיה מתחדשת) צורף התיק בבית המשפט המחוזי בחיפה (חזרה גנרלית) והוא הורשע גם בביצוע עבירות של קבלת דבר, חוק הבלו ותכנון ובנייה

3. סיכום הרקע והעובדות

ביולי 2012 הגישה רשות המסים כתב אישום נגד קנרש, בעל מספר חברות בענף הדלק ותחנות דלק, בפרשת “אנרגיה מתחדשת”. בכתב האישום יוחסו לקנרש וליתר הנאשמים בפרשה עבירות שונות וביניהן הוצאה וקיזוז של חשבוניות פיקטיביות באמצעות החברות שבבעלותם, התחמקות מתשלום מע”מ, והלבנת הון.

בינואר 2016 הוגש כתב אישום  נוסף נגד קנרש ואחרים בגין שורת עבירות על חוק המע”מ, הלבנת הון, קבלת דבר במרמה, הדחת עדים ועבירות נוספות, במסגרת פרשה חדשה שכונתה “חזרה גנרלית”. לפי כתב האישום, קנרש ביצע את העבירות המיוחסות לו בזמן ששהה במעצר-בית, בעת שהתנהל נגדו המשפט בפרשיית “אנרגיה מתחדשת”.

4. תוצאות

קנרש – במסגרת ההסדר נגזר עונש של 10 שנות מאסר 3 שנות מאסר על תנאי, וקנס בסך 600,000 ש”ח. חילוט של 10 מיליון ₪.

בית המשפט התייחס בגזר הדין לכך שקנרש הוא בעל עבר פלילי עשיר, ולכך שכתב האישום בפרשת “חזרה גנרלית” הוגש בעת שהיה קנרש משוחרר בתנאים מגבילים במסגרת היותו נאשם בפרשת “אנרגיה מתחדשת”. כמו כן, ציין בית המשפט כי העובדות המתוארות בכתבי האישום מלמדות על תפקידו המרכזי של קנרש בקשרים הפליליים שנוצרו וניתן לומר כי הוא המבצע העיקרי של העבירות, בוודאי של אלו אשר הובילו לגזל של הקופה הציבורית בסכומים משמעותיים. אברהם אוסקר (במסגרת אנרגיה מתחדשת) הורשע בביצוע עבירות של קשירת קשר, סיוע לביצוע עבירות מע”מ (117ב) וכן סיוע לביצוע עבירות הלבנת הון. במסגרת ההסדר המדינה טענה לעונש של 7.5 שנים ולבסוף נגזרו עליו 6 שנים. כמו כן חולט רכוש בשווי 8.5 מיליון ₪.

5. מידע אחר

קנרש ואוסקר הגישו ערעור לבית המשפט העליון על רכיב עונש המאסר בלבד. הערעור צפוי להישמע בספמטבר.

למיטב זכרונו של הפרקליט הייתה כתבה של הרשות.

15. ת.פ 55365-03-12 מד”י (רשות המסים) נ’ פיסו
16. הרשויות המוסמכות:

רשות המסים (מחלקת החקירות מכס ומע”מ חיפה והצפון ומחלקת חקירות מס הכנסה חיפה והצפון), בסיוע הרשות לאיסור הלבנת הון.

2. העבירות

קיזוז והפצה של חשבוניות פיקטיביות בנסיבות מחמירות, עבירות על סעיף 220 לפקודת מס הכנסה, ס’ 3 (א) לחוק איסור הלבנת הון.

3. סיכום הרקע והעובדות

הנאשמים – העוסקים בסחר בעץ – מכרו לבידי עץ מסוג א’ ללקוח ברש”פ וטענו כי מדובר בסחורה שהינה סוג ב’. בהתאם, הוציאו ללקוח חשבוניות פיקטיביות שבהן נרשם פירוט סחורה שונה ומחיר שונה ממזה ששולם בפועל, ושילמו מע”מ נמוך מהנדרש. בשלב זה, נותר בידי הנאשמים עודף כספי לא מוסבר (שהרי קיבלו מהלקוח ברש”פ את התמורה המלאה). כמו כן, כיוון שהסחורה נמכרה ב”שחור” ללקוח ברש”פ, נוצר חוסר במלאים. על מנת להלבין את הרכוש האסור שנצבר אצלם כתוצאה מהוצאת החשבוניות הפיקטיביות, וכן להתאים את רמת המלאים, ביצעו הנאשמים במהלך השנים 2003- 2009 ייצוא פיקטיבי לסין, בהיקפים המסתכמים בלמעלה ממאה מיליון ₪ תוך יצירת חוזים פיקטיביים והסתמכות עליהם. יחד עם זאת, הכספים לא הועברו מן היבואן הסיני ישירות לישראל, אלא הועברו מן הלקוח בשטחי הרש”פ אשר קנה בפועל את הסחורה.

ע”פ עובדות כתב האישום המתוקן בו הורשעו הנאשמים, הוציאו יוחאי ומאיר פיסו ביחד עם החברות שבשליטתם חשבוניות פיקטיביות בסך של כ-169 מיליון ₪ לעוסקים ברשות הפלסטינאית ולסין וזאת במהלך  השנים 2003 עד 2010.  כמו כן ביצעו יוחאי פיסו וחברת פיסו נכסים ואחזקות עבירות הלבנת הון בהיקף של כ-41 מיליון ₪.  בנוסף, הורשע יוחאי פיסו בעבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד ובעבירות של הברחה לפי פקודת המכס. מאיר ויוחאי פיסו והחברות שבשליטתם הורשעו בעבירות מס במיליוני שקלים הכוללות  השמטת הכנסות, תשלום משכורות ב”שחור” לעובדים ועוד.

תרומת הרשות לאיסור הלבנת הון: סה”כ לאורך חיי החקירה העבירה הרשות 8 כתבות, לגבי כלל המעורבים בחקירה והחברות הקשורות. הכתבות המודיעיניות שהועברו, חשפו את אופן הלבנת הכספים של החשוד העיקרי. בעת הפניה לרשות, היה מידע כי ככל הנראה ההלבנה מבוצעת באמצעות נותן שירותי מטבע, אך פרטיו לא היו ידועים. כתבת הרשות, חשפה מספר נותני שירותי מטבע מולם פעלו בני המשפחה והחברות, ובעיקר נש”מ אחד, אשר היה הצינור העיקרי להלבנת הכספים. המידע המודיעיני העלה פעולות שבוצעו בנש”מ זה מול החשודים העיקריים, לרבות פעולות לצרכים אישיים של החשוד העיקרי, וכן אותרו פרטי השליחים אשר היו מגיעים לנש”מ על מנת להפקיד כספים ולמשוך כספים, ועובדת הקשר שלהם לחשוד העיקרי כמי ששולח אותם לנש”מ.

סעיפי הלבנת ההון בכתב האישום, נסמכו לאחר שהולבנו על ידי צוות החקירה, על המידע שהועבר בכתבות המודיעיניות של הרשות.

כתבת הרשות העיקרית, מיפתה 41 חשבונות המנוהלים על שם החברות הקשורות וחשבונות פרטיים של בני המשפחה, 20 חברות בבעלות החשודים, 3 נש”מים מולם בוצעו הפעילות, נכסים שמושכנו וזיקות למספר מדינות בחו”ל.

בין הנכסים שאותרו בכתבות המודיעיניות, וחולטו במסגרת ההליך הפלילי, היה נכס נדל”ן, אשר המידע הצביע על אופן מימונו באמצעות בני המשפחה, ורישומו על שמם, כאשר מקור הכסף היה בהעברות שבוצעו על ידי החשודים העיקריים.

4. תוצאות

במסגרת הסדר הטיעון הודה יוחאי פיסו בעבירת ההברחה, והושתו על שני הנאשמים העיקריים, יוחאי פיסו ומאיר פיסו, תקופות מאסר בפועל (40 חודשים על יוחאי ו-20 על מאיר) ומאסרים מותנים

חילוט: מיוחאי פיסו ומנאשמת 3 לכה”א המתוקן, חולטו 33 מיליון ₪.

מכלל הנאשמים בתיק חולטו קנסות בסך של 2,000,000 ₪ (ההתפלגות תובא מיד)

בנוסף, במסגרת הסדר שומות אזרחי שערכו הנאשמים עם מע”מ ומס הכנסה, הוסכם על שומה של 35 מיליון ₪- זו שולמה כמעט כליל ובכל מקרה, הועמדו בטוחות לתשלומה

כלומר בסה”כ שילמו 70,000,000 ₪ במסגרת ההסדר הפלילי והאזרחי.

5. מידע אחר

• בתיק היו כתבות של הרשות (נאספו עוד טרם יצאנו לחקירה הגלויה).
• ככלל החקירה העיקרית היתה רק של רשות המיסים. עם זאת, חלק מהאישומים בכה”א המקורי שעניינם חשד לשוחד, הפרת אמונים וכו’ נחקרו בשת”פ עם המשטרה (יאח”ה וזרוע של היאל”כ)  – עם זאת, במסגרת הסדר הטיעון, נמחקו אישומים אלו.
• היה ניסיון לערוך חיקור דין בסין- והוגשה בקשה רשמנית בעניין מהמחלקה הבינל’ בפרקליטות- קיבלנו תשובות לא רשמיות מהסינים, אך נכון ליום ההסדר אליו הגענו בשנת 2014, 3 שנים לאחר תחילת החקירה הגלויה, לא התקבלו תשובותיהם הרשמיות של הסינים.

 

 

 

 

16. פרשת “זוג משמים” רשות המסים נ’ כוכב (ת”פ 21315-07-13(
17. הרשויות המוסמכות:

רשות המסים בחקירה משותפת עם המשטרה.

2. העבירות

ס’ 3(א) + ס’ (4) לחוק איסור הלבנת הון (עבירת המקור היא קשירת קשר להפצת חשבוניות פיקטיביות 117(ב)(3)), קשירת קשר לביצוע פשע, שימוש במרמה או בתחבולה על מנת להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות (117(ב)(8)), עבירות על סעיף 220 לפקודת מס הכנסה.

3. סיכום הרקע והעובדות

ביוני 2013 נעצרו כ- 30 חשודים המעורבים בהתארגנות עבריינית מתוחכמת, רחבת היקף ומסועפת, שתכליתה ביצוע שורה של עבירות מס, בין היתר הפצה וקיזוז של חשבוניות פיקטיביות  לשם  החדרת זהב “שחור”  הנעדר תיעוד חשבונאי משטחי הרשות הפלסטינאית לשטחי ישראל וייצואו.

כפי שעלה, לצורך  החדרתו, מכירתו וייצואו של הזהב השחור, כמו גם הונאת הרשויות, המעורבים יצרו מארג מסועף ומתוחכם אשר כלל שימוש במספר חברות ליצירת מצג כוזב של מכירה ו/רכישה  לגיטימית תוך יצירת כסות חשבונאית פיקטיבית להכשיר את מקורו של הזהב “השחור”, וכל זאת על מנת לאפשר החדרתו לצינורות הלגיטימיים, ואף לאפשר בסופו של דבר ייצואו לחו”ל, תוך גזילה מהקופה הציבורית מאות מיליוני ש”ח מיסים כמו גם ביצוע עבירות של הלבנת הון בהיקף של למעלה מ 370 מיליון ש”ח.

במסגרת התיק הוגשו כתבי אישום כנגד 4 מעורבים, כאשר המרכזי ביותר שבהם הוא סמי כוכב.

4. תוצאות

כל כתבי האישום נסגרו בהסדר טיעון.

להלן פירוט לגבי סמי כוכב: מאסר בפועל 6 שנים, 18 חודשים על תנאי, קנס 850,000 ₪

חילוט: 337,000 דולר  + 2,678,600 ₪ + זהב גולמי במשקל כ – 15 ק”ג, וכסף גולמי 150 ק”ג.

 

 

 

 

 

 

 

17. פוליטיב ת.פ 54684-09-14
18. הרשויות המוסמכות:

רשות המסים. לא היה חיקור דין בתיק או שת”פ בינלאומי. עם התגבשות הסדר הטיעון נעשה שיתוף פעולה עם דנה נאמן בכל הנוגע לאופן מימוש החילוט (בגין נכסי מקרקעין בשווי העבירה) העבירות:

ס’ 4 לחוק איסור הלבנת הון

הברחת טובין לפי 211(א)(1) לפקו’ המכס

הכנת והצגת חשבון מכר שאינו אמיתי לפי 212 (א)(3) לפקו’ המכס

הגשת רשימון כוזב לפי 212(א)(4) לפקו’ המכס

הטעיית פקיד מכס לפי 212 (א)(9) לפקו’ המכס

2. סיכום הרקע והעובדות:

עפ”י כתב האישום, הנאשמים הגישו לרשויות המכס רשימוני יצוא כוזבים למצרים, בעלי קוד “קוויז”, בצירוף חשבוניות ספק פיקטיביים בסכומים של מיליוני ₪. בפועל, יעדם האמיתי של הטובין היה ארה”ב או מקסיקו. הנאשמים ייצאו את הטובין ליעדם האמיתי דרך מצרים, תוך ניצול הסכם הקוויז (הסכם סחר בין ישראל- מצרים- ארה”ב) ותוך הגשת מסמכים כוזבים.

הנאשמים סיפקו את חשבונות הספק הפיקטיביים לחברה מצרית אשר העבירה לנאשמים “עמלה” עבור הניירת הפיקטיבית. ה”עמלה” הגיעה לסך של כ- 6.6 מליון דולר (לפי כתב האישום המקורי). בהמשך, במסגרת הליך הצ”א, ולאור טענת הנאשמים כי חלק גדול מהעמלות כלל לא הועבר אליהם, “הרכוש האסור” עמד על סך של 14,692,453 ₪.  תיק זה הינו ראשוני ותקדימי מסוגו, שכן עד כה לא הוגשו כתבי אישום בגין עבירות על הסכם הקוויז. בנוסף, בתיק זה אין כל גרעון מס, היות שמדובר ביצוא, והמע”מ הינו בשיעור של 0%, עבירת הלבנת ההון הינה לפי ס’ 4 לחוק איסור הלבנת הון (פעולות מצטברות לסכומים של כ- 500,000 ₪ בתוך תקופה של 3 חודשים לפי התוספת השניה).

3. תוצאות:

גזה”ד כולל קנס על החברה בגובה של 400,000 ₪, על שני הנאשמים הוטלו  6 חודשי עבודות שירות, 12 חודשי מאסר על תנאי, 170,000 ₪ קנס לכל אחד התחייבות בסך 200,000 ₪ להימנע מביצוע עבירה.

חילוט בסך 14,500,000 ₪ לטובת קרן החילוט מכוח חוק איסור הלבנת הון. (החילוט הינו בגובה העבירה בהתאם לכ”א המתוקן)

 

4. מידע אחר:

לא היו כתבות של הרשות לאיסור הלבנת הון. התיק התחיל כתיק חקירה רגיל (לא צח”מ).

 

 

 

18. שלמה אליהו 21/11

ברשות לאיסור הלבנת הון התקבלו דיווחים בלתי רגילים לגבי הנ”ל עקב פעילות חריגה אשר בוצעה בחשבונותיו הפרטיים וחשבונות המנוהלים על שם חברו פרטיות בבעלותו. ניתוח של כלל המידע לגבי הפעילות החריגה תוך הצלבה של המידע עם מאגר הצהרות המכס העלה חשדות לביצוע עבירות הלבנת הון, ואי הצהרה על כספים בעשרות מיליוני ₪ אותם הוציא לחו”ל מבלי להצהיר. כתבה מודיעינית הועברה למשטרת ישראל, המפרטת את חשדות עבירות הלבנת ההון ודפוסי הפעילות, כולל זיקות של הפעילות הפיננסית לחו”ל.

בעקבות הכתבה המודיעינית של הרשות לאיסור הלבנת הון, פתחה משטרת ישראל בחקירה כנגד שלמה אליהו, בחשד שהפר את החובה לדווח על הוצאה של כספים מישראל ועל הכנסה של כספים לישראל, בניגוד להוראות סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.

על פי ממצאי החקירה, שלמה אליהו, איש עסקים, מייסד ויושב ראש חברת הביטוח “אליהו” ובעל מניות בבנק איגוד ובבנק לאומי, הפר 39 פעמים את החובה לדווח על הוצאה של המחאות בנקאיות מישראל והכנסה לישראל של המחאות בנקאיות, בסכום כולל של 11.5 מליון פאונד ועוד 2.6 מליון אירו (בערך 92.5 מליון ₪), בתקופה שבין חודש ינואר 2007 לחודש אוגוסט 2009.

לאור יציאותיו של שלמה אליהו לחו”ל, הרשות פנתה בבקשות לקבלת מידע מן ה FIUs במדינות אשר היו יעדי נסיעותיו.

במהלך החקירה התברר כי חלק נכבד מההמחאות הבנקאיות נפרעו על ידי בתי הימורים בלונדון ובפריז וכי מדובר בהמחאות שנמשכו מחשבונות בנק פרטיים על שמו בישראל או הופקדו לחשבונות בנק אלו, בהתאמה.

לאור העובדה שהפרת הדיווח בוצעה באמצעות המחאות בנקאיות שנמשכו מחשבונותיו הפרטיים או שהופקדו לחשבונותיו הפרטיים ולאור העובדה שלא הוכח במהלך החקירה כי מקור הכסף בעבירה או הכסף יועד לביצוע עבירה, הוחלט להפנות את המקרה לערוץ המנהלי, דהיינו לוועדה להטלת עיצום כספי הפועלת במכס.

 

הוועדה התכנסה למספר דיונים, במהלכם שמעה את טיעוניו של שלמה אליהו לעניין היעדר הדיווח על הכספים.

הוועדה החליטה להטיל על שלמה אליהו עיצום כספי בסך 2.8 מליון ₪ (כ-550 אלף אירו).

 

 

תיקים שהועברו על ידי המשטרה

20. נוי חדד (חפצי נוי) כללי :

1. מחלק מוסר במחוז ת”א אסף במרוצת השנים ראיות כנגד שתי חשודות העוסקות בסרסרות זנות. החשודות הן : 1. נוי חדד, 2. שרית יצחק המכונה “גל”. שתי החשודות עפ”י חומרי החקירה הפעילו וסרסרו זונות בשני בתי הבושת הנחשבים לגדולים בעיר ת”א: 1. האחד ברחוב יצחק שדה 36  (בית הבושת נסגר בצו שיפוטי בתאריך 15.9.2016 ומאז הוא סגור), 2. השני ברחוב טברסקי 4. שני בתי הבושת הנ”ל עבדו במתכונת של שתי משמרות במשך 24 שעות שבעה ימים בשבוע.
2. ניהול בתי הבושת התבצע תוך הפעלת מערך שלם של פקידות ומנהלות משמרת ובראשן חנה אמג’ר, אשר שמשה כזרוע הארוכה של החשודות בניהול המקום ולשליטה בבנות שספקו שירותי זנות במקום.
3. הרשויות המוסמכות : משטרת ישראל – ימ”ר ת”א, רשות המיסים – יהלום ( היחידה הארצית לפשיעה מאורגנת), הרשות לאיסור הלבנת הון, פרקליטות פלילית מחוז ת”א, מחלקת מיסים בפרקליטות האזרחית, יחידת החילוט של האפוטרופוס הכללי,  חקירות ביטוח לאומי, מוקד המודיעיני המשולב.

 

1.  העבירות המיוחסות לחשודים בכתב האישום: 

• חוק העונשין התשל”ז- 1977, סעיף 199 “סרסרות למעשה זנות”.
• חוק העונשין התשל”ז- 1977, סעיף 202 “הבאת אדם לידי עיסוק בזנות”.
• חוק העונשין התשל”ז- 1977, סעיף 204 “החזקת מקום לשם זנות”.
• חוק העונשין התשל”ז- 1977, סעיף 205 ג. “איסור פרסום בדבר שירותי זנות של בגיר”.
• חוק העונשין התשל”ז- 1977, סעיף 244 “שיבוש מהלכי משפט”
• חוק העונשין התשל”ז- 1977, סעיף 246 (ב) “הדחה בעדות”
• פקודת הסמים המסוכנים, התשל”ג 1973 סעיף 13 יצוא, יבוא מסחר והספקה.
• חוק לאיסור הלבנת הון התש”ס סעיף 3 “איסור להלבנת הון”
• חוק לאיסור הלבנת הון התש”ס סעיף 4 “איסור עשיית פעולה ברכוש אסור”
• פקודת מס הכנסה סעיף 220 “מרמה” – השמטת הכנסות.

 

סיכום קצר של הרקע והעובדות הרלוונטיים בתיק:

• א. במהלך איסוף הראיות בתיק עלה כי בשני בתי הבושת עובדות מעל ל- 30 נשים בזנות, ישנן לפחות 6 פקידות, קיים מערך סדור של נותני שירותים לבתי הבושת שכולל : מחלקי כרטיסי ביקור, מאבטחים , תחזוקה ועוד. כמו כן עולה כי עשרות לקוחות מגיעים מדי יום לבתי הבושת ואלה מייצרים על פי החשד הכנסות, אשר אינן מדווחות לרשויות המס, בהיקפים של למעלה ממיליון ₪ לחודש.
• ב. במהלך החקירה נחקרו כ60 בנות שעבדו בזנות אצל החשודות במהלך השנים.
• ג. מחקירה הגלויה והסמויה עלה כי הבנות היו מקבלות כסף מלקוח, חצי מהסכום היה מועבר לפקידה שנמצאת במקום. הפקידה הייתה משלמת למאבטח, למחלק כרטיסי פרסום, לספק מגבות וכו’. הכסף הנשאר היה מועבר לחשודות המרכזיות במזומן, חלק מהסכום הופקד במזומן כל חודש בחשבונות הבנק שלהן וחלק מהסכום הועבר לאימא של החשודה המרכזית לצורך רכישת נדלן להשקעה.
• ד. במהלך החקירה הנדונה התברר כי אמא של נוי חדד הייתה בעבר עובדת בנק, יחסית בכירה, וכי הכספים שהתקבלו מהפעילות הפלילית הולבנו דרך חשבונות הבנק שלה. בהמשך, רכשה האם באמצעות הכספים מספר נכסי נדלן על שמה.
• ה. תרומת הרשות לאיסור הלבנת הון: המידע האמור בסעיף ד’ לגבי מעורבות האם ורכישת נכסי נדל”ן, הגיע כתוצאה מדיווחים בלתי רגילים על הפעילות הפיננסית שביצעה האם, שהועברו מן הגופים הבנקאיים לגבי חשבונות המנוהלים על ידה. כספים שמקורם בעבירות המקור, ובהיקפים גדולים, היו מועברים לחשבונות המנוהלים המדווחים. בכספים אלו רכשה האם נדל”ן ורשמה את הנכסים על שמה. בפועל המידע של הרשות חשף את הנתיב בו הולבנו כספי העבירה, וכן כי מדובר בשימוש באם כמעין מלבינת הון מקצועית, לאור הידע שלה כבכירה במוסד בנקאי.
• נכסי נדל”ן שנרכשו על ידי האם, אותרו על סמך מידע מן הרשות, ונתפסו לצורך חילוטם כחלק מן ההליך המשפטי.
• ו. במהלך החקירה הסמויה בוצע תחקיר פיננסי ונמצא כי נכסים שמשמשים כבית בושת הינם בבעלות שתי החשודות (בטאבו): הנכס ביצחק שדה- הינו בבעלות של החשודה נוי חדד והנכס ברח’ טברסקי הינו בבעלות החשודה שרית יצחק. הנכס ביצחק שדה נקנה ע”י החשודה נוי חדד בשנת 2011 ואילו הנכס בטברסקי 4 נקנה ע”י דוד אגרנובה, שהינו בן זוגה לחיים של החשודה שרית יצחק, בסוף שנת  הבעלות על הנכס הועברה לחשודה שרית יצחק לאחר כשנה. בפועל, החשודות החתימו אנשים אחרים על חוזה פיקטיבי לפיו הם מפעילים את הנכסים בעוד החשודות מרחיקות עצמן.
• ז. בנוסף נמצאו במסגרת חיפוש מסמכים אודות רכישת נדלן בקבוצות רכישה אשר לא היו רשומות בטאבו.
• ח. בנוסף החשודות הציגו חוזי שכירות פיקטיביים שנעשו מול אנשי קש בכדי להצדיק את סכומי הכסף שהתקבלו כסכומי כסף שמקורם בשכירות תמימה.

 

1. רלוונטיות :

הפרשיה שבנדון מדגימה מספר IOS  הן מבחינת אופי העבירות ומקום ביצוען, והן לעניין האכיפה בפועל, וכפי שפורט להלן. כך, לעניין IO7 , התיק רלבנטי בהיותו מדגים את האפקטיביות ביכולת הזיהוי של עבירה שזוהתה כסיכון בהערכת הסיכונים. החקירה בתיק זה והשת”פ הביאו לאיתור וביסוס הפעילות העבריינית באמצעות מערכת הבנקאית ולהתחקות אחר רכישת נדלן במקרה זה, גם ע”י צד ג’ (אימא של החשודה ואנשי הקש שהחוזים נרשמו על שמם) ושבאמצעותם בוצעה חלק ניכר מפעילות הלבנת ההון. הנדונים הואשמו יחד עם החשודות העיקריות והועמדו לדין.  

התיק רלבנטי גם לעניין  IO6, שכן, נעשה שימוש נרחב במודיעין פיננסי שהתקבל מהרשות לאיסור הלבנת הון ומרשות המיסים, כאשר נתונים אלו היוו בסיס לחקירות, ובהמשך העמדה לדין של החשודים.

1. תוצאות:
2. בסופו של יום, נתפס רכוש בשווי כולל של כ 16 מיליון ₪  הכולל בין היתר חשבונות בנק, נכסי נדל”ן, רכבים ( לציין כי טרם קיימת הערכת שמאי לגבי נכסי הנדל”ן) . בנוסף, הוגש כתב אישום לגבי העבירות שפורטו לעיל כנגד 10 חשודים שלכל אחד חלק בשרשרת, וכן עבירות של הלבנת הון בהיקף של כ 100 מיליון ₪.  וגם כ”א בעבירות מס בסכום של כ100 מיליון ₪  לציין כי חלק מהחשודים עצורים עד תום ההליכים בתיק זה.

 

 

 

21. הנדון: תיק “כחלונים”

1. כללי :

התיק שבנדון, החל כחקירה סמויה במחוז ת”א במהלך חודש יולי 2016 ועבר לחקירה גלויה במהלך חודש ינואר 2017. בעקבות מידע שהתקבל, לפיו האחים כחלון עוסקים בהלוואות בריבית ובסחיטת חייבים, הועלו עמדות האזנת סתר כנגד החשודים הנ”ל. תוך כדי החקירה הסמויה אושש החשד כי החשודים עוסקים בהלוואות בריבית גבוהה ביותר – מופקעת. חייבים שאינם עומדים בהחזר שנקבע מאוימים ונסחטים  ע”י החשודים ונדרשים לשלם סכומי ריבית וקנסות כראות עיני החשודים.

בחקירה עלה כי מדובר בדרך פעולה שיטתית ומאורגנת הפועלת בהיררכיה בה מעורבים חשודים נוספים  המאוגדים כארגון פשיעה, שפעל במשולש הערים חולון בת ים ראשל”צ. מטרתו המרכזית של ארגון הפשיעה הייתה לאפשר לראשי הארגון וחבריו לעסוק בעבירות פליליות שונות, ובתוך כך לבצע עבירות נלוות נוספות, כגון סחיטות באיומים ומתן הלוואות בריבית תוך ביצוע עבירות מס, והלבנת הון – והכל כדי להפיק רווחים כספיים מעבירות אלו. אחת מהעבירות הנלוות לפעילות הארגון הייתה רצח דוד ציצאשוילי.

בדיקה ברשות לאיסור הלבנת הון העלתה  שהחשודים הינם בעלי נש”מ בראשון לציון,  כאשר ישנם מספר נש”מים נוספים אשר אינם רשומים / רשומים ע”ש אחרים – באמצעותם ודרכם מתבצעת פעילותו הכלכלית של ארגון הפשיעה.  כמו כן, פעילותם הפלילית בוצעה תוך שימוש ב”אנשי ביצוע “, “אנשי קש”, משפחה ועוד.

 

1. הרשויות המוסמכות : משטרת ישראל – ימ”ר ת”א, חוליית חילוט ת”א, חוליית הלבנת הון ומימון טרור, רשות המיסים – יהלום (היחידה הארצית לפשיעה מאורגנת), הרשות לאיסור הלבנת הון, המפקח על נותני שירותי מטבע – משרד האוצר, פרקליטות פלילית ת”א, מחלקת מיסים בפרקליטות האזרחית ויחידת החילוט של האפוטרופוס הכללי .

 

1.  העבירות המיוחסות לחשודים: 

1. עמידה בראש ארגון פשיעה סעיף 2(א)(1)
2. חברות בארגון פשע-חוק מאבק בארגוני פשיעה, תשס”ג-2003
3. רצח סעיף 300 לחוק העונשין התשל”ז
4. הלבנת הון- סעיף 3א’ ו3ב’ חוק איסור הלבנת הון, תש”ס-2000
5. סחיטת באיומים ובכוח-סעיף 427 (א) 428 חוק העונשין תשל”ז
6. העלמת הכנסות- סעיף 220 לפקודת מס הכנסה

 

סיכום קצר של הרקע והעובדות הרלוונטיים בתיק:

• במהלך החקירה הסמויה של העבירות שתוארו קודם, סחיטה ואיומים בכוח, שהינו סיכון לאומי על פי הערכת הסיכונים הלאומית שבוצעה, התקיימה גם חקירה כלכלית. במסגרת חקירה זו, הועבר מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון, אשר חשף את אופן הלבנת כספים הארגון.  מן המידע עלה כי החשודים המרכזיים משתמשים במשרד נותן שירותי מטבע הרשום על אימם של שני ראשי הארגון.
• תרומת הרשות לאיסור הלבנת הון: במסגרת החקירה הכלכלית בוצעו שתי פניות לרשות לאיסור הלבנת הון על מנת לקבל מידע לגבי הגורמים החשודים והועברו שתי כתבות מענה לבקשות שהתקבלו. בכתבות פורטו חשדות לביצוע עבירות לפי סעיף 3ב ולפי סעיף 11יב לחוק איסור הלבנת הון.
• באמצעות הכתבה שהועברה על ידי הרשות הצליח צוות החוקרים להבין את צורת הלבנת הכספים של ארגון הפשיעה. המידע הצביע על נותן שירותי המטבע, אשר היה בשליטת החשודים, וזאת בלא שהוצהרו בו כבעלי שליטה (נשלט על ידי בת משפחה). עוד העלה המידע, כי לכל “חייל” בארגון קיימת כרטסת פיקטיבית אצל הנש”מ, כאשר לצורך מתן הסבר לכספים בוצע רישום פיקטיבי של פעולות בצ’יינג’ שבוצעו לכאורה על ידי “חיילי” הארגון. פעולות פיקטיביות אלו דווחו לרשות. דיווח זה חשף את המעורבים, הקשר שלהם לארגון ואת השיטה בה נרשמים הכספים. מן החקירה הסתבר כי ה”חיילים” היו אוספים את כספי הסחיטה מדי יום ומפקידים כספים אלו על שמם בצ’יינג’ בכסות של ביצוע פעולות ניכיון. כמו כן, אותרו פעילות של חברה בשליטתו של אחד הבנים אל חשבון הנש”מ.
• שיטה נוספת שנחשפה באמצעות המידע הפיננסי ברשות הנה שימוש בשירותי הברקת מזומנים. שירותים אלו שמשו את הנסחטים להעברת כספים לאנשי הארגון. כספים אלו הופקדו על ידי אנשי הארגון לחשבונות של ראשי הארגון.
• בהמשך למידע שהתקבל מן הרשות, צוות החקירה ביצע בדיקה אל מול הממונה על נותני שירותי מטבע מטעם משרד אוצר. בדיקה זו העלתה כי ראשי הארגון לא יכלו לפתוח משרד על שמם (עקב רישום פלילי קודם), ועל כן, המשרד נפתח על שם האם, היחידה ללא רישום פלילי במשפחה.
• בשלב הסמוי, בוצעה העתקת מסד הנתונים של הנש”מ, בידי צוות החקירה. מניתוח מסד הנתונים עלה כי לחברי הארגון נפתחו כרטסות פיקטיביות ובהם מחזור בשווי מיליוני ₪. פעילות זו נועדה להלבין את הכספים שהתקבלו מקו ההלוואות בריבית שהחשודים ניהלו תוך סחיטה ואיומים ועבירות נלוות אחרות. הצלבת המידע שהועתק מול דיווחים שהועברו לרשות, העלתה כי מדובר בדיווחים על עיסקאות פיקטביות.
• במהלך החקירה נאספו ראיות המצביעות על כך כי השליטה הממשית והמוחלטת במשרד הנש”מ הנדון, הם בידי ראשי הארגון, ולא בידי האם. בכך, נאספו ראיות לקבלת דבר במרמה כלפי משרד האוצר לעניין הפעלת הנש”מ, וכן לעניין עבירות הלבנת הון לגבי כלל הסכומים שהתקבלו מהפעלת הנש”מ.
• הראיות שנאספו לעניין הבעלות והשליטה האמתיים בנש”מ ביססו גם את עבירת הלבנת ההון מכוח סעיף 3(ב) כלפי הבנק במצג שווא ובמרמה כלפיו, והן את עבירת סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון כלפי הבנק , וזאת לאור מקורו של הכסף הנדון בעבירת מקור.
• במהלך החקירה הסמויה התברר כי ראשי הארגון פתחו חברה קבלנית שעסקה בעבודות בלניות במסגרת תמ”א 38. בתוך חשבון החברה הופקדו כספי קורבנות אשר אולצו למכור את דירתם בכדי לשלם את חובותיהם הכספיים כלפי הארגון, וזאת תוך הצגת מצג שווא כלפי הרשויות כאילו מדובר בכספי השקעה.
• במהלך החקירה הסמויה והגלויה עלה כי החשודים רוכשים נכסי נדל”ן וזאת באמצעות כספי העבירות, כאשר חלק מנכסי הנדל”ן נרשמו ע”ש קרובי משפחה או חיילים זוטרים בארגון.
• בנוסף עלה ממידע שהתקבל מהרשות לאיסור הלבנת הון, כי החשודים הפקידו בחשבונות הבנק שלהם ושל קרובי המשפחה מיליוני ₪ במזומן והשתמשו בין היתר בשירות “מזומן בזמן” של בנק הדואר, לטובת ביצוע גבייה מחייבים. חלק מן הכספים נתפסו לצורך חילוטם
• כמו כן , נחקר החשד כי במסגרת הלבנת ההון בנדל”ן, שימוש באנשי קש ועוד, פעלו החשודים גם להלבין את רכושם באמצעות רכישת זכיות של משחקי מזל ( טוטו), במאות אלפי ₪.
• בשלב החקירה הגלויה, נחקרו מאות לווים וקורבנות. העדויות חיזקו את התיק, וביססו את היקף העבירות וכן את אופיין.

 

 

1. רלוונטיות :

הפרשיה שבנדון מדגימה מספר IOS  הן מבחינת אופי העבירות ומקום ביצוען, והן לעניין האכיפה בפועל, כפי שפורט להלן. כך, לעניין IO7, התיק רלבנטי בהיותו מדגים את האפקטיביות ביכולת הזיהוי של עבירות המקור והלבנת ההון, כפי שבא הדבר לכדי ביטוי בתיק זה הן באמצעות איתור וביסוס הפעילות העבריינית באמצעות מוסד הנש”מ, והן באמצעות המערכת הבנקאית. במקרה זה, גם צד ג’ (החיילים בארגון), באמצעותם בוצעה חלק ניכר מפעילות הלבנת ההון, הואשמו יחד עם ראשי הארגון בעבירות והועמדו לדין.  

התיק רלבנטי גם לעניין  IO6, שכן, נעשה שימוש במודיעין פיננסי שהתקבל מהרשות לאיסור הלבנת הון ומרשות המיסים, כאשר נתונים אלו היוו בסיס לחקירות, ובהמשך העמדה לדין של החשודים. המידע שהתקבל מן הרשות חשף את הצ’יינג’ דרכו בוצעה ההלבנה. כמו כן, המדיע חשף פרטים של אנשי הארגון אשר נרשמו כקשורים לפעילות. עוד חשף המידע את השימוש בהעברת מזומן באמצעות שירות “מזומן בזמן”, ואת אנשי הארגון המעורבים בקבלת הכספים והפקדתם לראשי הארגון.

עבירות הלבנת ההון בתיק זה בוצעה באמצעות נש”מ, באמצעות נדל”ן ובאמצעות ישות משפטית ( חברת התמ”א), ובכך עונה למעשה על IO8.

IO8 – ראו סעיף תוצאות להלן. בהתייחס למידע פיננסי שהועבר מן הרשות – המידע הביא לאיתור כספים בחשבונות הצ’יינג’ ולתפיסתם לצורך חילוט כ 1.2 מיליון ₪).

 

1. תוצאות:

בסופו של יום, נתפס רכוש בשווי כולל של כ 17 מיליון ₪  הכולל בין היתר חשבונות בנק, נכסי נדל”ן, רכבים שעונים ותכשיטים  (לציין כי טרם קיימת הערכת שמאי לגבי נכסי הנדל”ן). בנוסף, הוגש כתב אישום לגבי העבירות שפורטו לעיל, וכן עבירות של הלבנת הון בהיקף של למעלה מ 100 מיליון ₪.  לציין כי חלק גדול מהחשודים עצורים עד תום ההליכים בתיק זה.

 

10. מידע רלבנטי אחר :

יש לציין, כי התיק משמעותי בהיותו בעל השלכות רוחב לאור אופי הפעילות העבריינית, היקפה, השפעתה על הפשיעה באזור גוש דן וכמות הקורבנות.

 

 

 

22. הנדון: סיכום תיק “הכל לטובה” – מחוז צפון (טובא זנגריה)

 

1. כללי : תיק כנגד ארגון פשיעה מן היישוב טובא.

הפעילות בתיק החלה בתאריך ה – 3.7.16.

מעצר החשודים בוצע בתאריך ה – 16.1.17.

כתב האישום בתיק הוגש בתאריך ה – 17.2.17.

במחוז הצפון התחוללה בשנים האחרונות תופעת פשיעה חמורה ורחבת היקף במסגרתה עבריינים תושבי טובא, סחטו “שרותי שמירה”, מקבלנים ובעלי עסקים בכל אזור הצפון, החל מכביש 65 ועד רמת הגולן בצפון, אזור כרמיאל במערב ואזור עפולה במזרח.

הנאשמים בתיק דאגו להפצת שמם באמצעות מדבקות ועליהן הכיתוב “רעם” ומספרי טלפון, אותם הדביקו באתרי הבנייה ועל הכלים הזוכים להגנתם, בתמורה לדמי החסות, והיוו תחליף לשמירה בפועל על הכלים, אשר לא סופקה מצדם. באמצעות המדבקות, התריע ארגון הפשיעה על שליטתו במקום, הפיץ את המוניטין שלו והרתיע גורמים עבריינים אחרים מלהתקרב לאתרים ולכלים אשר זכו בחסותם.

 

12. הרשויות המוסמכות : משטרת ישראל, פרקליטות מחוז צפון, רשות המיסים – חקירות מע”מ חיפה ויחידת יהלו”ם, הרשות לאיסור הלבנת הון ומשרד הכלכלה.

 

13. העבירות המיוחסות לחשודים, כפי שבאו לידי ביטוי בכתב האישום:  

הנאשמים המרכזיים בתיק הינם פראג’ וגולן הייב. להלן אישומים המרכזיים בעניינם:

1) פעיל בארגון פשיעה (ראש ארגון) – סעיף 2 (א) + 2 (א)(1) לחוק מאבק בארגוני פשיעה.

2) איסור הלבנת הון – סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון + 29 לחוה”ע  יחד עם סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.

3 ) קשירת קשר לביצוע פשע – סעיף 499 (א)(1) לחוה”ע.

4 ) סחיטה באיומים – סעיף 428 רישא לחוה”ע.

 

14. סיכום קצר של הרקע והעובדות הרלוונטיים בתיק:

• תחילתו של התיק , עם הקמת המפקדה המשימתית במחוז צפון, בראשית יולי 2016.
• במהלך ששה חודשים פעל צח”מ המשותף לימ”ר צפון עם חוקרי המע”מ, יחידת “יהלום” של מס הכנסה ואנשי משרד הכלכלה. צוות החקירה לווה כל העת, על ידי צוות פרקליטים מפרקליטות מחוז צפון.
• במסגרת הפעילות הוגשה בקשה לצח”מ משותף עם רשות המיסים. השת”פ בתיק חקירה זה היה מאבני היסוד למימוש החקירה בתיק ובדגש למול הפעילות עם חוקרי מע”מ.
• במהלך החקירה, נאספו 229 עדויות של עדי תביעה בניהם קבלנים, אנשי מקצוע, פקידי בנק ואחרים. נאספו חומרים הכוללים המחאות, פלטי עו”ש, תיעוד הסכמים ומסמכים. בוצעו מחקרי תקשורת על החשודים ועל כלל המעורבים בתיק. כמו כן בוצעו האזנות סתר כנגד ראשי ארגון הפשיעה.
• בהמשך, ובמסגרת צווים שהוצאו בבתי המשפט, התקבלו חומרי בנק ביחס לכלל החשבונות שנוהלו בידי החשודים או מי מטעמם.
• במהלך החקירה עלה כי בחלק מהמקרים חשו הלקוחות כי אולצו לשכור את שרותי השמירה של גולן ופרג’ הייב. זאת אם כתוצאה מהתבטאויות מהן השתמע כי אם לא ישכרו או לא יחדשו את שרותי השמירה, יגרם להם נזק.
• פרג’ וגולן הייב הפעילו מספר עבריינים זוטרים, אשר ביצעו את פעולות הגניבה וההיזקים בפועל.
• גולן ופרג’ הייב, פעלו באמצעות מספר חברות שמירה לגיטימיות לכאורה, תוך שיתוף פעולה עם הבעלים הרשומים של בעלי החברות.
• תרומת הרשות לאיסור הלבנת הון: במסגרת הפעילות הוצאו שלוש כתבות של הרשות לאיסור הלבנת הון. הכתבות היוו חלק מהאיסוף הכלכלי בפרשה זו.
• כתבה ראשונה במענה לבקשה לקבלת מידע מצוות החקירה זיהתה דפוס של משיכת כפסים מאחד מחשבונות הנש”מ אשר שימש את החשודים. אותרה פעילות של הפקדת מזומנים אל חשבון נש”מ נוסף ששימש את החשודים כנגד “פקדון” שנרשם אצל הנש”מ. כמו כן, דיווח בלתי רגיל העלה חשד כי חשבונו הפרטי של בעל הנש”מ כ”חשבון צינור” עבור אחר.
• כתבה שהועברה במענה לבקשת המשך כללה חשדות לכאורה לעבירות לפי סעיף 3ב לחוק. כמו כן, אותרו טיפולוגיות הלבנת הון מוכרות של שימוש באיש קש וניצול לרעה של פעילות לגיטימית אצל נותן שירותי מטבע, לצורך הלבנת הון. עוד אותרו אינדיקציות לכך שהמעורבים בבקשה קשורים לגורמים פלילים.
• כתבה נוספת הועברה לגבי נש”מ נוסף שפעל בצפון, לגביו הועברה בקשה לרשות עקב חשד כי פיצל פעולות מתחת לרף הדיווח על מנת שלא לדווח לרשות על פעולות שבוצעו אצלו. ברשות אותר מידע התומך בחשד זה, קרי, דפוס פעילות של משיכת מזומנים בסכומים הנמוכים מעט מרף הדיווח. אותרו כ 150 פעולות פיצול בהיקף של מיליוני ₪, אשר העלו חשד לביצוע עבירות לפי סעיף 3ב לחוק איסור הלבנת הון.
• במסגרת החקירה זוהתה פעילות של חבר קרוב לראשי ארגון הפשיעה. אשתו של אותו חבר, היתה רשומה כבעלת “ציינג’ ” בקריית שמונה. חבר ארגון הפשיעה, רעייתו וראש ארגון הפשיעה היו למעשה שותפים בניהול ה”ציינג’ ” ונהגו בו מנהג בעלים. ראשי ארגון הפשיעה הלבינו את הכספים באמצעות ה”ציינג’ ” כאשר חברות השמירה משמשות צינור להלבנת אותם כספים. המידע שהתקבל מן הרשות אפשר את קביעת היקפי העבירה, לאור היקפי הדיווחים הרלוונטים בצ’יינג’.
• כתב אישום הוגש כנגד 27 נאשמים ו – 13 חברות. כנגד 17 מתוך כלל העצורים הוגש כתב אישום תוך תקופת מעצרם. 10 מקרב הנאשמים נעצרו עד לתום ההליכים בעניינם.
• בכ”א 341 עדים. מתוכם 229 אזרחים.
• לאחרונה נעצר אחד משני הנאשמים העיקריים בתיק, אשר היה אחד משני היעדים המרכזיים בתיק “הכל לטובה”. מעת ביצוע מעצר יתר הנאשמים ועד מועד הגשת כתב האישום, נמלט אחד משני הנאשמים המרכזיים מאימת הדין ואותר רק בשלהי חודש יולי בשטחי הרשות הפלסטינאית.

 

15. רלוונטיות: התיק מהווה כאבן דרך במחוז צפון, להגדלת יכולת המשילות בכלל ויכולת האכיפה הכלכלית בפרט. התיק העצים את היכולת לשלילת רכוש עבריינים ויתרה מזאת, העצים את האפקט שיצר התיק במחוז, הן ברמה התודעתית והן ברמה המהותית. בכך הביא התיק להרחבת שינוי המציאות בתחום המחוז.

 

16. תוצאות: הגשת כ”א בעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון ולפי חוק המאבק בארגוני פשיעה. כמו כן נתפס רכוש לחילוט בשווי של 30 מיליון ₪.

 

 

 

23. תיק “סידור לבן” – כח משימה מלביני הון מקצוענים

כללי

תיק הלבנת הון כנגד רשת של מלביני הון מקצוענים בינלאומיים שהקימה והשתמשה ברשת קשרים ומוסדות פיננסיים במספר מדינות לטובת ניוד כספים והלבנת הון מישראל ולישראל ולעיתים אף ללא מעבר כלל בישראל בהיקפים עצומים, תוך הסתרה והתחמקות ממשטר הדיווחים הנדרש בחוק בישראל ובמדינות הנוגעות.

הרשויות המוסמכות

היחידה הארצית לחקירות הונאה – משטרת ישראל, הרשות לאיסור הלבנת הון, רשות המסים, מע”מ, פרקליטות מיסוי וכלכלה משטרת בלגיה, משטרת צרפת,FBI   ארה”ב.

 

העבירות שנחקרו בתיק  

1. הלבנת הון – סעיפים 3(א), 3(ב), 11יב(א)(1).
2. קשר לפשע.
3. רישום כוזב במסמכי תאגיד.
4. זיוף בנסיבות מחמירות.
5. שימוש במסמך מזויף.
6. עבירות על פקודת מס הכנסה ומע”מ.

 

סיכום קצר של הרקע והעובדות הרלוונטיים בתיק:

• א. בשנים 2013-2014 התנהלה בכוח משימה מלביני הון מקצוענים, שביחידה הארצית לחקירות הונאה, בשת”פ בינלאומי (רשויות החוק בבלגיה, צרפת וארה”ב) חקירה כנגד רשת מלביני הון מקצוענים, אשר ביצעה פעולות של ניוד כספים שעל פי החשד מקורבם בעבירות פליליות והלבנת הון תוך ניצול מגוון טיפולוגיות הלבנת הון.
• ב. החקירה הסמויה, החלה במידע שהתקבל אודות ביצוע עבירות מקור בחו”ל (סמים, הנדסה אזרחית) הנתמכת בפעילות הלבנת הון חובקת עולם, בה נוטלים חלק אזרחים ישראלים בארץ ובחו”ל ואזרחים זרים.
• ג. חשדות: המדובר בחקירה של רשת הלבנת הון מקצועית אשר פעלה ברחבי העולם. במסגרת החקירה נמצא כי חשוד ישראלי (להלן: “מר X“), בעליו של נש”מ רשום בישראל (ושל נש”מ נוסף לא מדווח), הפעיל והיה חלק מרשת בינלאומית לניוד כספים בכל רחבי העולם, תוך שימוש בטיפולוגיות הלבנת הון ובחשבונות בנק ע”ש חברות קש בארה”ב, אירופה המזרח הרחוק כמו גם שת”פ עם מלביני הון מקצוענים אחרים אשר העמידו לטובתו ככל הנדרש שירותי ניוד כספים והלבנת הון ו/או הסתייעו בשירותיו של מר X. הרשת בצעה פעולות רבות של העמדת נכסים בארץ ובחו”ל תוך טשטוש והסתרת מקור הכספים, דיווח כוזב והתחמקות מדיווח ורישום כחוק.
• ד. שיטת הפעולה בה נקטה רשת הלבנת ההון המקצועית הייתה:
• שימוש במערך קשרים גלובלי של מלביני הון, כל אחד ממדינה אחרת ו/או בעל יכולת לפעול באותה מדינה זרה (להלן: “חברי הרשת”). חברי הרשת פועלים במסווה ו/או באופן ו/או תוך ניצול אמצעים באופן שפעילות ניוד הכספים שלהם, רובה ככולה, אינה מדווחת.
• לכל אחד ממלביני ההון גישה לשיטה/ות הלבנת הון בה הוא עושה שימוש והוא ערוך לתת או לקבל שירות של ניוד כספים, בין אם באמצעות תשתית עסקית / פיננסית ובין אם על ידי העמדת נכסים / בלדרות / אחר.
• הציר בו הכספים ינועו ו/או תבוצע העמדת הנכסים ו/או הבלדרות תהיה תלויה בעלות התשואה שמציע מבקש השירות (סמים 14%, הנדסה חברתית עד 25%, עבירות אחרות סביב 7% וביתר בין 0.5 ועד 3 אחוז), זמינות חברים ברשת (יכולתם לבצע את העסקה בהינתן עסקה נגדית / או בהיעדר) ביטחונות שמבקש השירות מבקש לקבל או מוותר ופרק הזמן הנדרש לביצוע ההעברה (מידי /רחוק).
• ה. מר X, לבד ובסיוע חברי הרשת, פעל להעברת כספים גלובלית של גורמים פליליים ו/או כאלה שביקשו להסתיר את פועלם באופן שיטתי ומתוחכם, באמצעות תשתית פיננסית רחבה בארץ ובחו”ל הכוללת חברות קש זרות, עמותות, יהלומנים, יבואנים ויצואנים, כספי עובדים זרים, בלדרים ועוד, והכל במטרה לסייע בהלבנת ההון ולסייע בהסתרת מקור הכסף. היקף העמדת הנכסים שיוחסה לרשת עמד על למעלה מ 200 מיליון ₪.
• ו. במהלך החקירה הסמויה נעשה שימוש נרחב באמצעים מודיעיניים בארץ ובחו”ל כגון: חקירות פרונטאליות, תרגילי חקירה, האזנות סתר, שימוש במאיצים, עיקוב, בארץ ובחו”ל, ויירוט כספי בלדרות בחו”ל, במהלך מבוקר ובשת”פ בינ”ל (תפיסת רכב, שעשה דרכו מצרפת לספרד ובחזרה, כאשר בתוכו הוסתרו, בספרד, 460 אלף יורו במזומן). הבלדר נעצר עם שובו לצרפת יחד עם משפחתו.

הרשות לאיסור הלבנת הון/שימוש במודיעין פיננסי: במסגרת החקירה, עשה כח המשימה שימוש רב במודיעין פיננסי, לרבות: הוצאת צווים לגופים פיננסים, וכן בוצעו פניות בבקשת מידע מרשל”ה (לרבות בקשות לפנות מדינות זרות), לטובת קבלת מידע, קבלת דפי בנק של בנקים בחו”ל. במסגרת החקירה הועברו לרשות 19 בקשות לקבלת מידע על כלל המעורבים ברשת הבינלאומית וכן עשרות כתבות מודיעיניות הועברו במענה לבקשות המשטרה, אשר כללו מידע פיננסי רב. המידע כלל מיפוי של חברות בבעלות החשודים, מיפוי פעילות עסק נותן שירותי מטבע בבעלות החשוד אשר שימש את הרשת, כלל החשבונות הקשורים לישויות החשודות, עשרות דיווחים בלתי רגילים לגבי החשודים וכן פעילות העברות בינלאומיות ענפה.

• ז. רשלא”ה פנתה לרשויות מקבילות לה (FIUs) במדינות זרות (גרמניה, פנמה, ארה”ב, קנדה והונג קונג), על מנת למפות את פעילות הרשת ברחבי העולם. רשויות המודיעין הפיננסי העבירו לרשות מידע, אשר סייע בחשיפה ומיפוי של רשת ההלבנה הבינלאומית. המידע כלל חשבונות אשר שימשו את רשת המלבינים שלא היו מוכרים קודם לכן, וכן פרטים לגבי הדמויות שהיו מעורבות בהקמת חשבונות אלו, אשר לא היו מוכרים קודם לצוות החקירה. על פי החשד חשבונות אלו שימשו להעברת כספים שמקורם בפעילות פלילית. אותרו חשבונות הקש שהוכנו מראש (גרמניה, הונג קונג, פנמה, וונצואלה וכן מדינות נוספות במזרח אירופה ובמזרח הרחוק). כמו כן, מידע שהתקבל מהרשויות הפיננסיות בחו”ל סייע להוכחת החשדות הנחקרים, בכל הקשור לשימוש בחשבונות מעבר בארה”ב וקנדה. מידע זה אף סייע לעמיתים בחו”ל בפעילותם.
• ח. מקרה אחר שנחשף הינו פניה של מחזיק בכספים החשודים ככספי עבירה, ממדינה בדרום אמריקה אל מלבין הון מקצועי ברשת המתגורר בישראל. מבקש השירות ביקש להעביר כספים הנמצאים בחדר מלון בקנדה לדרום אמריקה. מלבין ההון ברשת פנה אל מקורבו בקנדה וביקש ממנו לסור אל המלון, לתת סימנים ולקחת מזוודה ובה שטרות בסכומים קטנים. לאחר נטילת המזוודה פנה המקורב בקנדה לקזינו והמיר את השטרות לז’יטונים. לאחר פרק זמן הומרו הזיטונים בחזרה לשטרות גדולים והכסף הועבר ליעדו.
• ט. כ”כ נעשה שימוש במודיעין כלכלי כגון: הוצאת צווים לבנקים ובקשות לכתבות רשלה”ה, בקשות מרשלה”ה לפנות מדינות זרות, לטובת קבלת מידע, קבלת דפי בנק של בנקים בחו”ל.

 

• י. בחודש ספטמבר 2014 החקירה הסמויה הפכה לגלויה. במסגרת החקירה נעצרו עשרות חשודים, ובכללם מר X. החשודים רובם ככולם היו חשודים בדבר היותם ממערך כולל של רשת מלביני הון מקצוענים. נתפסו כספים במזומן, נכסי נדל”ן, חשבונות בנק, רכבים, יהלומים, פוליסות ביטוח בהיקף של למעלה מ 35 מיליון ₪.
• יא. עם התקדמות החקירה, בוסס המידע שקשר את מר X ואת חברי הרשת האחרים שנעצרו. נחתמו הסכמי עד מדינה, נגבו הודעות שאוששו את המידע אודות שיטות הלבנת הכספים, תעבורת הכספים בעולם וכן נמסרו מסמכים ורישומים אישיים התומכים בהודעות.
• יב. ממצאי החקירה העלו כי מר X הינו החשוד המרכזי בתיק ואחד השחקנים הראשיים בתחום הלבנת ההון בישראל. מהחקירה עולה כי המעורבים כינו את הפרשיה “עשרת ימי תשובה של המגזר החרדי” וכי עלויות העברת הכספים הבינ”ל, אלה אשר היו דבר שבשגרה עלו משיעור של 1/2 אחוז לעבר 4% (באותם מקרים בהם היה ידוע על צורך בהעברת כספי עבירה דרך מספר תחנות דובר על כ- 14%).
• יג. דמותו של מר X עוברת, כחוט השני, בין מספר רב של חשודים בפרשה, מלביני הון בעצמם, אשר פנו אל מר X מאחר והיה מוכר בתחום הלבנת ההון כ”בנק מחתרתי”, שמסוגל להעביר כספים בהיקפים עצומים ולסייע בפעולת הלבנת ההון עבור אחרים. משרדו של מר X, הלא רשום ולא מדווח, שכן בקומה 30, במגדל משרדים בעיר, מבלי שבקבלה של המבנה ידוע במה הוא עוסק. הכניסה אל משרדו של מר X היתה דרך דלת מרכזית בקומה שהובילה אך שלושה משרדים. על הדלת המרכזית הופיע שם של משרד עוה”ד, שאכן פעל באחד משלושת המשרדים אולם המשרד של מר X היה נפרד (שכירות משנה של מר X מעו”ד, דבר שהקשה על איתורו ועל ביצוע חלק מפעולות החקירה הסמויה).
• יד. מר X פעל מול אנשי קשר שונים בישראל ובחו”ל, על מנת להקים מערך של חברות קש וחשבונות בנק אשר ישמשו אותו לצורך קבלת והעברת כספים בחו”ל כנגד כספים שהוא מקבל/מוסר בישראל.
• טו. מר X קיבל לחשבונות הנש”מ העברות כספים מחו”ל ופעל לרשום אותם על שם נהנים פיקטיביים, בחשבון בנק בישראל. במשך תקופה ארוכה, יום ביומו, נמשכו מחשבון הבנק הנדון כספים במזומן וחולקו לגורמים שונים אשר אינם הנהנים בחשבון, ללא ידיעת הנהנים בחשבון, ובמטרה להסתיר את יעד הכספים שהועברו. לבנק עצמו לא הועבר עדכון בדבר נהנים חדשים.
• טז. שיטת הלבנת ההון העיקרית שבה פעל מר X הייתה שימוש בחשבונות בנק של חברות קש ו/או בנהנים בחשבון שלא היו מודעים לתפקידם זה. שיטת העמדת הכספים פעלה באופן הבא: הוצאת כספים מישראל ללא דיווח – מר X היה מקבל מלקוחותיו כספים במזומן בישראל או בהעברות אל חשבון הבנק של “הנש”מ” בבנק הפועלים, ומנגד היה מוציא ומעביר כספים, מחשבונות בהם עשה שימוש בחו”ל אל היעד המבוקש, לפי הנחיית הלקוחות.
• יז. כמו כן, מר X עשה שימוש בחשבונות בנק אלו גם לצורך הכנסת כספים לישראל ללא דיווח – לקוחות אשר ביקשו להעביר כספים לישראל מחו”ל ללא דיווח, העבירו לפי הנחייתו של מר X, כספים לחשבונותיו בחו”ל ומנגד היו מקבלים ממנו את הכסף במזומן בישראל. פעילות זו, בגינה מר X גבה עמלות נאות, לא דווחה ולא נרשמה בספרי הנש”מ הלא רשום שלו בנש”מ הרשום (לדוגמא : שכרם במזומן של עובדים סינים השוהים בישראל הופקד בידי מר X, בתמורה הוא דאג להעביר כספים למשפחותיהם בסין מחשבונות בנק שנפתחו על ידי מקורבו מבעוד מועד ושאליהם הועברו כספי עבירה ממדינות שונות דרך חשבונות בנק באותן מדינות שאליהם הועברו כספי קורבנות / עבריינים (בהנדסה חברתית). כספי המזומן אותם קיבל מר X מהעובדים הזרים בארץ שמשו אותו בישראל להעמדת נכסים לכל מי שהיה מעוניין להשתמש בשרותי ההלבנה שסיפק. כאמור, כספים אלו לא נרשמו ולא תועדו בספרי הנהלת החשבונות של הנש”מ).
• יח. כאשר מר X נדרש לספק הסברים ואסמכתאות עבור הבנקים בחו”ל, הנ”ל סיפק הסברים שקריים, פעל לזייף סוופטים ואף חשבוניות פיקטיביות במידת הצורך. אותר תיעוד לכך.
• יט. במסגרת שיתוף פעולה עם רשויות האכיפה בחו”ל נפתחה תיבת המייל של מר X Cחברת g-mail, אשר חשפה עשרות רבות של סוופטים (העברות בנקאיות) שהוצלבו עם שיחות הה”ס שנקלטו בארץ, וביססו את הראיות על העברות של עשרות מיליוני דולרים בחשבונות שונים בעולם.
• כ. בחינת דפי התנועות בחשבון הבנק של הנש”מ של מר X, מצביעה על כך שבין השנים 2013-2014 נמשכו במזומן מחשבונותיו עשרות מיליונים בש”ח ובמט”ח. ובנוסף הועברו מחשבונותיו וחשבונות הקשורים אליו (למעלה מ 15 חשבונות בנק בסין, הונג קונג ואירופה) בהעברות בנקאיות מחו”ל כ- 70 מיליון דולר תוך הסתרה וטשטוש מקור הכסף ועקבותיו.
• כא. היקף העבירה בתיק עומד על למעלה מ 150,000,000 דולר, רק בשנתיים בהם התקיימה החקירה ועל בסיס התיעוד הקיים.
• כב. נתפסו נכנסים בשווי של כ – 35 מיליון ₪.

 

 

רלוונטיות התיק

פרשיית סידור לבן  עונה על מספר IOS  : 2,  6, 7, ,8,9.

מדובר בפרשייה רחבת היקף וחובקת עולם, אשר התמקדה בפיצוח תופעה של מלביני הון מקצוענים בארץ ובחו”ל שביצעו הלבנת הון בהיקפים גדולים, תוך שימוש בשיטות הלבנת הון מגוונות ובאמצעים סמויים ובכלל זה שימוש בחשבונות בנק וחברות קש בחו”ל, בלדרים, חוואלות. במסגרת הפרשייה נתפסו וחולטו עשרות מילוני שקלים. בתיק זה היה שת”פ מוצלח בין רשויות אכיפה בארץ לחו”ל וניתן דגש על שימוש במודיעין כלכלי שטרם לביסוס החשדות ומועדי העברות הכספים.

תוצאות

• התיק הועבר במהלך שנת 2016 לפרקליטות מיסוי וכלכלה, טרם הוגש כתב אישום.

 

מידע רלבנטי אחר

• במסגרת החקירה הוצאו פלטי חשבונות בנק של החשודים בארץ ובעולם (נשלחו בקשות לחיקור דין להונג קונג, קפריסין ובפיליפינים במטרה לקבל חשבונות בנק) התבקשו מס’ כתבות רשל”ה, בדגש על קבלת מידע פיננסי מחו”ל וזאת במטרה להעמיק המידע הפיננסי ולקשור את החשודים לחשבונות הקש בחו”ל.
• נערכה פגישה עם רשויות קנדיות על מנת לעדכן בנוגע לעשרות מליוני שקלים שמועברים מקנדה לישראל.
• לאחרונה (2017) נעצר מר X בבריטניה, בעקבות בקשת הסגרה שהוצאה לן ע”י צרפת. בקשה זו הינה בהמשך לבקשת עזרה משפטית של צרפת, שהועברה לישראל ושבמסגרתה נחקר בשנת 2014 מר X – בידיעת ומעורבות כוח המשימה מלביני הון מקצועיים.

 

רלוונטיות התיק

פרשיית סידור לבן  עונה על מספר IOS  : 2,  6, 7, ,8,9.

מדובר בפרשייה רחבת היקף וחובקת עולם, אשר התמקדה בפיצוח תופעה של מלביני הון מקצוענים בארץ ובחו”ל שביצעו הלבנת הון בהיקפים גדולים, תוך שימוש בשיטות הלבנת הון מגוונות ובאמצעים סמויים ובכלל זה שימוש בחשבונות בנק וחברות קש בחו”ל, בלדרים, חוואלות. במסגרת הפרשייה נתפסו וחולטו עשרות מילוני שקלים. בתיק זה היה שת”פ מוצלח בין רשויות אכיפה בארץ לחו”ל וניתן דגש על שימוש במודיעין כלכלי שטרם לביסוס החשדות ומועדי העברות הכספים.

תוצאות

• התיק הועבר במהלך שנת 2016 לפרקליטות מיסוי וכלכלה, טרם הוגש כתב אישום.

 

מידע רלבנטי אחר

• במסגרת החקירה הוצאו פלטי חשבונות בנק של החשודים בארץ ובעולם (נשלחו בקשות לחיקור דין להונג קונג, קפריסין ובפיליפינים במטרה לקבל חשבונות בנק) התבקשו מס’ כתבות רשל”ה, בדגש על קבלת מידע פיננסי מחו”ל וזאת במטרה להעמיק המידע הפיננסי ולקשור את החשודים לחשבונות הקש בחו”ל.
• נערכה פגישה עם רשויות קנדיות על מנת לעדכן בנוגע לעשרות מליוני שקלים שמועברים מקנדה לישראל.
• לאחרונה (2017) נעצר מר X בבריטניה, בעקבות בקשת הסגרה שהוצאה לן ע”י צרפת. בקשה זו הינה בהמשך לבקשת עזרה משפטית של צרפת, שהועברה לישראל ושבמסגרתה נחקר בשנת 2014 מר X – בידיעת ומעורבות כוח המשימה מלביני הון מקצועיים.

 

 

 

24. הנדון: (512)תיק ארגון אברג’יל –רוחן סחר בסמים ותיקי אלימות

1. כללי : תיק ארגון פשיעה אברג’יל ורוחן , שענינו תיקי סחר בסמים ופרשיות רצח, החל משנת 2002 שבוצעו בידי חברי ארגון הפשיעה.
2. הרשויות המוסמכות : משטרת ישראל , הרשות לאיסור הלבנת הון, המחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים, רשות המסים, וכן שיתוף פעולה עם הרשויות הרלבנטיות בארה”ב ובקנדה.
3.  העבירות המיוחסות לחשודים: 

עבירות לפי סעיפים 2(א)(1), 2(א)(2)  ו- 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה

-עבירות לפי סעיף  4  לחוק איסור הלבנת הון.

-רצח וניסיון רצח

-סחר בסמים

1. סיכום קצר של הרקע והעובדות הרלוונטיים בתיק:

• בעקבות חקירה משטרתית בפרשה המכונה “512”, הוגש ביום 13.7.15 כתב אישום בעבירות שונות לפי חוק המאבק בארגוני פשיעה, חוק העונשין, פקודת הסמים המסוכנים, פקודת מס הכנסה חוק איסור הלבנת הון, כנגד איציק אברג’יל, אחיו, מאיר אברג’יל, חברי הארגון אבי רוחן, מוטי חסין ו- 14 נאשמים נוספים. כתב האישום מייחס לנאשמים אחריות לפעילות במסגרת ארגון פשיעה, במסגרתה נרצחו שלושה חפים מפשע ונפצעו עשרות חפים מפשע אחרים, כחלק ממאבקי השליטה בעולם התחתון. על פי כתב האישום הארגון ניהל רשת גלובלית של סחר בסמים, בהיקפים ניכרים, והלבין את הרווחים שהופקו מפעילות זו. פרשה זו הנה אחת הפרשיות המרכזיות שניהלו המשטרה והפרקליטות בשנים האחרונות במסגרת מאבקן המשותף בארגוני הפשיעה.
• חקירה שהחלה בארה”ב ב- 2002 כנגד ארגונו של יצחק אברג’יל, הובילה בשנת 2008 להסגרה של החשודים לארה”ב. החקירה שימשה בהמשך בסיס לגיוס עדי מדינה מרכזיים, לאחר מגעים מורכבים.
• הסכמי עדי המדינה שנחתמו מאוחר יותר עם החשודים הובילו לקבלת הודעות אשר שפכו אור על שורת עבירות חמורות בהן מעורבים עבריינים בכירים מרביתם מארגון אברג’יל.
• ועדיין, שורה של בעיות במישור הבינ”ל וסוגיות משפטיות עיכבו את הגעת העדים ארצה. באוק’ 2014 חודשה בקשה לסיוע משפטי מישראל, שהובילה לאישור העברת העד המרכזי לישראל
• ברקע הדברים, בעצימות פעילות שונה, פעלו צוותי חקירה מתוגברים (עשרות שוטרים בשילוב יחידות ארציות ומחוזיות )בישראל, במשך תקופה ארוכה, לאיסוף ראיות חיצוניות התומכות בעדויות שנתנו ובהכנת התיקים ליום הפרוץ.
• עדויות אלה של עדי המדינה הביאו לגיבוש ראיות בכ- 15 תיקי רצח , ניסיון רצח וקשירת קשר לרצח וכן לכ- 18 פרשיות סחר בינלאומי בסמים.
• במסגרת חקירת תיקי הסמים נאספו בין היתר ראיות לכך שהמעורבים בסחר ביצעו פעולות הלבנת הון בכספים שנתקבלו מהסחר בסמים והכל ביודעם שהם מבצעים פעולה ברכוש אסור בעשרות מיליוני ₪ – דבר המהווה בין היתר עבירה לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון.
• במהלך החקירה בוצע שת”פ עם רשויות אכיפה בישראל – שילוב רשות המיסים בחקירה, הסתייעות ברשל”ה. וכן שת”פ עם משטרות בחו”ל – סיוע משפטי, חיקורי דין, איתורים, הסגרות, גירוש.
• הן במסגרת החקירה הסמויה והן תוך כדי חקירה גלויה נעשו פעולות רבות לאיתור רכוש לחילוט, לרבות מיצוי מודיעיני כלכלי ממאגר המודיעין המשטרתי, אשר הניב מידע בדבר עסקים בהם חלק מהחשודים הינם שותפים סמויים (אולם אירועים, מסעדות, חברות, צ’יינג’ ועוד).
• בוצעו פעולות לאיתור רכוש בחו”ל במדינות רבות: בלגיה, שוויץ, ארה”ב, קנדה, יפן, ספרד ואוסטרליה. הניסיון לאיתור הרכוש בחו”ל בוצע הן באמצעות פניות לרשל”ה ול- FIU במדינות רלוונטיות (הניב מידע בדבר רכוש בשוויץ, ארה”ב וקנדה), הן באמצעות בקשה לארגון CARIN (שלא הניבה תוצאות), והן באמצעות הסתייעות בנציג ה- FBI בישראל (דבר שהניב מידע על חשבון בנק בקנדה של אחד החשודים).
• תפיסות הרכוש (חשבונות בנק, נכסי נדל”ן ורכבים) במהלך החקירה בוצעו במספר שלבים, בכפוף לראיות שנצברו בחקירה ובסך כולל של כ- 75 מיליון ₪.
• לתפיסות בתיק זה הייתה השפעה גם על התגלגלות החקירה והצטברות הראיות בה. בעקבות גיוס עדי מדינה נוספים (החקירה החלה עם שני עדי מדינה והסתיימה עם שישה), בוססו הראיות כנגד חשודים נוספים וכך התאפשרו תפיסות נוספות לחילוט.
• הפעילות בחו”ל כללה: חיקורי דין – צ’כיה, ספרד, יפן, בלגיה, תאילנד, ארה”ב, קנדה- פעילות מבצעית לאיתור – גרמניה, קמבודיה, דרא”פ ,מרוקו – מעצר/הסגרה – גרמניה, דרא”פ, אנגליה –

והגנה על עדים – ברזיל, ארה”ב.

1. רלוונטיות :

התיק נבחר להצגה , לאור היותו מדגים מספר IOS  הן מבחינת אופי העבירות ומקום ביצוען, והן לעניין האכיפה בפועל, וכפי שפורט להלן. התיק מטפל באחד הסיכונים שזוהו כסיכון לאומי בהערכת הסיכונים הלאומית- ארגוני פשיעה (ראה IO1). פיתוח החקירה בדבר עבירות מקור בארץ ובחו”ל, ביצוע החקירה, לרבות בהקשר איתור נכסים לחילוט, בארץ ובחו”ל, הנם תולדה של שת”פ לאומי ובינ”ל רחב (ראה IO2). איתור הנכסים לחילוט, הן באמצעות מערכת המודיעין המשטרתית והן באמצעות כלל האפשרויות לאיתור רכוש במדינות רבות בחו”ל (רשל”ה, ארגון CARIN, נציג ה- FBI) מדגים באופן מיטבי את ההסתייעות במודיעין הפיננסי (ראה IO6ׂׂ) עצם ביצוע החקירה, תוך הקפאת ותפיסת הנכסים, וכתב האישום אשר הוגש בסופה,  מדגימים את האפקטיביות הרבה שבתיק זה בכל הנוגע ל- IO7, IO8.

 

 

תוצאות:

• כאמור הוגש ביולי 2015 כתב אישום כנגד 18 נאשמים. בין היתר, 3 מראשי הארגון הואשמו בביצוע עסקת סמים בקנדה בהיקף של 32 מש”ח, ובביצוע פעולות ברכוש אסור בהיקף זה. ההליך נגדם עדיין מתנהל.
• בנוסף, במסגרת הסדר טיעון עם אזרח קנדה, הוא הואשם והורשע בהלבנת כ- 13 מש”ח מתוך כספי הסמים. עפ”י כתב האישום ההלבנה בוצעה בשני אופנים מרכזיים: הראשון- העברה בנקאית מקנדה לישראל תוך יצירת מערך של 4 חוזים כוזבים שנפרסו על פני 6 שנים טרם ביצוע ההעברה, המציגים מצג כוזב לפיו מדובר בהחזר השקעה של מקבל הכספים. השני- העברה במזומן באמצעות בלדרים ללא דיווח בעת הכניסה לישראל. נאשם זה קיבל עונש מאסר של 18 חודשים, חילוט בסך 8.1 מש”ח (מתוכו 3.6 מש”ח לקרן החילוט, ו- 4.5 לנפגעי עבירות האלימות), וקנס בגובה 1 מש”ח.
• במהלך החקירה נתפס רכוש בשווי של כ- 75 מיליון ₪ ברוטו (כ- 67 מש”ח לאחר ניכוי שעבודים). כנגד הסדר טיעון עם חלק מהחשודים שוחררו נכסים בשווי של כ- 26 מש”ח. בנוסף, צפויות לצאת שומות בגובה של עשרות מיליוני ₪.

 

 

 

25. תיק “ברינה יקצורו” – כח משימה מלביני הון מקצוענים

 

כללי

תיק הלבנת הון כנגד מס’ נש”מים אשר ביצעו העברות כספים בינ”ל באמצעות חשבונות קש בחו”ל, עו”ד  וחוואלות.

הרשויות המוסמכות

כוח משימה מלביני הון מקצוענים, ביחידה הארצית לחקירות הונאה – משטרת ישראל, הרשות לאיסור הלבנת הון, רשות המסים (יחידת יהלום), מע”מ חיפה, פרקליטות מיסוי וכלכלה, משטרת גרמניה.

 

העבירות שנחקרו בתיק  

1. הלבנת הון – סעיפים 3(א’), 3(ב’) ו- 4
2. רישום כוזב במסמכי תאגיד
3. קשירת קשר לביצוע פשע
4. קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות
5. עבירות מס הכנסה ומע”מ

 

סיכום קצר של הרקע והעובדות הרלוונטיים בתיק:

• במהלך השנים 2011-2013 התנהלה בכוח משימה מלביני הון מקצוענים, שביחידה הארצית לחקירות הונאה, חקירה כנגד מספר רב של חשודים אשר קשרו קשר לבצע עבירות מקור (סחר ביצירות אומנות מזויפות – אוונגרד רוסי) ועבירות הלבנת הון בקנה מידה בין לאומי. החקירה נתמה בחלקה במידע שהתקבל בתיק “הבורסה ליהלומים”, שטופל בכוח המשימה, תיק אשר תחילתו במידע על חשדות לניהול בנק מחתרתי בבורסה ליהלומים, שהועברו במסגרת כתבות מודיעיניות של הרשות לאיסור הלבנת הון למשטרת ישראל.
• החקירה בחשדות לעבירות זיוף וסחר ביצירות אומנות מזויפות נעשתה בשת”פ מלא של מטרת ישראל ומשטרת גרמניה BKA. על פי החשד עבירות המקור בוצעו בישראל ובחו”ל (הן הזיוף והן הסחר). הוגשו בקשות לעזרה משפטית, בוצעה בתיאום פעילות האזנת סתר בארץ ובחו”ל וכן פעולות חקירה נוספות.
• במסגרת החקירה הנדונה בוסס חשד לפיו אליהו אלפר, יוסי הוכברג ואביו מיכאל הוכרברג, נהלו רשת נש”מים בשם “א.ש.א המרות מט”ח”. אליהו אלפר, אשר שימש בעבר כבעל מניות ברשת נש”מים תחת שם אחר, נרשם כבעלים של שני משרדי נש”מ כשבפועל האחד היה תחת ניהולו המלא של יוסי ברח’ ז’בוטינסקי 75 בר”ג והשני בניהולו המלא של מיכאל, אביו של יוסי, במתחם הבורסה ליהלומים בר”ג.
• מחומר החקירה עלה כי השלושה המוזכרים חברו לעו”ד אבי לביא ולבנקאי מוטי רוזנס (ישראלי המתגורר בשוויץ ועובד בנקUBP בז’נבה) ופעלו בצוותא חדא, במטרה לנייד כספים שהתקבלו במזומן בישראל לחשבונות בנק שונים ברחבי העולם, זאת תוך חלוקת תפקידים מוגדרת ותיאום בין בעלי ההון בישראל לבעלי ההון מחוץ לישראל, על דרך העמדת נכסים (“חוואלה“).
• החבורה הסתייעה בשני נש”מים רשומים אחרים : דוד אליגולא, בעליו של נש”מ “לינבר ציינג’” ויצחק גבסו בעליו של נש”מ “פינוי פיניי ישראל“. תפקידם של נש”מים אלה היה לדאוג להזרמת מזומנים אל הנש”מים של יוסי ומיכאל הוכברג. מקור המזומנים היה לא אחת כספים עובדים זרים בישראל שנדרש היה להעבירם למזרח הרחוק.
• ממצאי החקירה העלו כי החשודים פעלו בשיטה הבאה :
  • עו”ד לביא ביקש מיוסי ומיכאל, כספים רבים בשטרות שונים תוך שימוש במילות קוד.
  • יוסי ומיכאל פעלו על פי דרישתו, והעבירו לידיו מזומנים ככול שיכלו, כאשר לא הסתייע בידם לעמוד בדרישתיו של לביא, פנו אל בעלי הנש”מ גבסו ואליגולא בכדי לספק לעו”ד לביא את היתרה החסרה לפעילות.
  • מנגד, העביר עו”ד לביא עבור מיכאל ויוסי הוכברג כספים (מיליוני דולרים) באמצעות חשבונותיו וחשבונות אשר היו בשליטתו (בשוויץ וארה”ב). הכספים הועברו אל חשבונות בנק הנמצאים בפיליפינים והונג קונג, וזאת על פי בקשתם של יוסי ומיכאל וכנגד הכספים שניתנו להם מאליגולא וגבסו.
  • מיכאל ויוסי ניהלו רישום פנימי לגבי תעבורת הכספים בארץ ובחו”ל. במסגרתה ביצעו “קיזוזים” פנימיים ובאמצעותם עקבו אחר העמדות הנכסים ברחבי העולם.

 

• במסגרת החקירה בוצעו פניות רבות לרשות לאיסור הלבנת הון לגבי כלל המעורבים, וכן הרשות התבקשה לבצע פניות לקבלת מידע מגופים מקבילים בחו”ל (ארה”ב, שוויץ, פנמה, הונג קונג ופיליפינים). סה”כ הוגשו 10 בקשות לקבלת מידע מן הרשות והועברו 13 כתבות מענה, הכוללות את המידע שהתקבל מחו”ל.

המידע שהועבר בכתבות הרשות, פירט העברות כספים מול שוויץ, הונג קונג והפיליפינים, העלה דפוסי הלבנת הון בהם עשו חברי הרשת, והצביע על כך שהכספים הועברו בשיטה של “הוואלה”. באמצעות המידע במאגר והמידע שהתקבל מפנמה ושוויץ, הצליחה היחידה החוקרת למפות את נתיב העברת הכספים והשיטה בה פעלו החשודים.

מידע זה הביא להגשת בקשות לחיקורי דין. משוויץ התקבלו אסמכתאות לגבי אופן העברת הכספים לנש”מים בישראל, אשר שימשו לצורך הגשת כתב האישום והרשעתם של המעורבים.

חשיפת נתיב הכספים לנש”מים אלו, אף הביאה לאיתור כספים שהוחזקו בחשבונות על שם צדדים שלישיים עבור החשודים. בחשבונות אלו אותרו כ 7 מ’ ₪, אשר חולטו במסגרת ההליך המשפטי.

• החקירה הסמויה נערכה ביקורת יזומה ע”י משטרת ישראל ורשות המיסים בנש”מ של יוסי הוכברג בר”ג. ממצאי הביקורת אישרו כי כספים אשר נכנסו ויצאו מהנש”מ לא נרשמו בקופת הנש”מ ולא דווחו כדין לרשות לאיסור הלבנת הון. ממצאי הביקורת כאמור, חיזקו את החשדות כנגד החשודים.
• בחודש יוני 2013 עברה החקירה לשלב הגלוי, הן בישראל והן בגרמניה. במסגרת החקירה נעצרו מס’ רב של מעורבים ונתפס רכוש (ובכלל זה כ- 1500 יצירות בגרמניה החשודות כמזויפות). החשדות בישראל היו הן לגבי עבירות המקור (בארץ ובחו”ל) והן לגבי עבירות הלבנת ההון (בארץ ובחו”ל). עו”ד אברהם לביא, אשר היהי מעורב על פי החשד הן בעבירת המקור והן בהלבנת ההון, יצא את הארץ יום לפני פרוץ החקירה הגלויה, במטרה להיעדר ליום בודד (ע”פ כרטיס החזרה), אולם הוא לא שב ארצה מאז ועד עתה.
• במסגרת החקירה הגלויה של משטרת ישראל, רשות המסים, יהלום מע”מ ומכס, בוצעו עשרות חיפושים במספר אתרים ומחשבים (כולל חיפוש במשרדו ומחשבו של עו”ד אבי לביא במסגרת התרת חסיון עו”ד לקוח – הליך ארוך ומורכב). במסגרת החיפושים אותרו מסמכים רבים שקשרו את יוסי ומיכאל הוכברג, אברהם לביא ואחרים ואת החברות לעבירות הלבנת ההון המיוחסות להם.
• היקף העבירה המיוחס לחשודים עמד על כ – 100 מיליון ₪.
• נתפסו נכסים בהיקף של : כ – 40 מיליון ש”ח במזומן, יהלומים, נדל”ן, פוליסות ביטוח, רכבים.

 

רלוונטיות התיק

פרשיית ברינה יקצורו  עונה על מספר IOS  : 2,  6, 7, ,8,9.

מדובר פרשייה רחת היקף וחובקת עולם, אשר טיפלה בתופעה של מלביני הון מקצוענים שביצעו הלבנת הון בהיקפים גדולים, וזאת תוך שימוש בחשבונות בנק וחברות קש בחו”ל. במסגרת הפרשייה נתפסו וחולטו עשרות מילוני שקלים. וניתן דגש על שימוש במודיעין כלכלי שטרם לביסוס החשדות ומועדי העברות הכספים. ובימים אלו, על סמך חומרי החקירה, בכוונת הפרקליטות לבקש מארה”ב את הסגרתו של אחד החשודים בתיק – עו”ד אברהם לביא, השוהה שם ממועד פרוץ החקירה.

 

תוצאות

• בתאריך 30/12/2015 נחתם הסדר טיעון טיעון עם אחד החשודים, שלמה אבוחצירא, במסגרתו הורשע בעבירות לפי סעיף 11 ב’ לחוק איסור הלבנת הון (מתן שירותי מטבע ללא רישום) ועבירות מיסים לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה. במסגרת ההסדר נשלח אבוחצירא לשישה חודשי עבודות שירות וחולט רכוש בשווי של כ – 7 מיליון ₪.
• בתאריך 17/5/2016 נחתם הסדר טיעון עם יוסי ומיכאל הוכברג, במסגרתו הורשעו השניים בעבירות לפי סעיף 3 ב’ לחוק איסור הלבנת הון ועבירות מיסים לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה. במסגרת הסדר הטיעון נשלחו השניים לשישה חודשי עבודות שירות, וחילט רכוש בשווי של כ –  11 מיליון שקלים.
• הציינגרים אליגולא וגבסו הופנו להליך עיצומים (יש לבדוק מול ועדת העיצומים מה גובה העיצום והעונש שהוטלו עליהם).
• חשוד נוסף, עו”ד אבי לביא טרם שב ארצה, ובכוונת הפרקליטות לפעול להסגרתו ארצה (שוהה בארה”ב).

 

מידע רלבנטי אחר

במסגרת החקירה הוצאו פלטי חשבונות בנק של החשודים בארץ ובעולם (נשלחו שלוש בקשות לחיקור דין בשוויץ, הונג קונג ובפיליפינים במטרה לקבל חשבונות בנק) התבקשו מס’ כתבות רשלה”ה, בדגש על קבלת מידע פיננסי מחו”ל (באמצעות העמיתים) וזאת במטרה להעמיק המידע הפיננסי ולקשור את החשודים לחשבונות הקש בחו”ל. אולם עד כה התקבלו פלטי חשבונות בנק חלקיים בלבד של חשבונות החשודים בשוויץ (עד היום לא התקבלו פלטי חשבונות מהפיליפינים ומהונג קונג).

 

 

 

26. הנדון: פרשיית “הימור מסוכן”- יאל”כ

1. כללי : פרשייה בתחום ההימורים באינטרנט, שראשיתה בכוח משימה הימורים באינטרנט
2. הרשויות המוסמכות:  משטרת ישראל- כוח משימה הימורים באינטרנט, ויאל”כ,  רשות המסים.
3.  העבירות המיוחסות לחשודים: 

• ניהול מקום הימורים אסור- סעיף 225 לחוק העונשין
• פעולה ברכוש אסור- סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון
• עבירות לפי פקודת מס הכנסה

1. סיכום קצר של הרקע והעובדות הרלוונטיים בתיק:

• בראשית שנת 2008 התקבל במשטרת ישראל מידע מודיעיני לפיו החשוד, אבי שאולי, מפעיל אתר הימורים בשם bet555.net, שעל פי ההערכה הנו אתר המהווה ציר מרכזי ביחסי הגומלין בין אתרי הימורים שונים המיוחסים לארגוני פשיעה שונים בישראל.
• עוד עלה במידע אודות קשריו של אבי שאולי עם גורמים עבריינים אחרים ובהם שלום דומראני, ראש ארגון פשיעה ארצי. לפי המידע, החשוד שאולי קיבל מראש ארגון הפשיעה, שלום דומראני, חסות בתמורה לאחוזים מרווחי אתר ההימורים.
• במהלך החקירה הסמויה אותה ניהל כוח משימה הימורים באינטרנט, נאספו ראיות לכך שאבי שאולי הנו הבעלים והמנהל של אתר ההימורים.
• במהלך החקירה התחקה כוח המשימה אחר השרתים בהם נעשה שימוש ובעליהם, אשר נחקרו ומסרו כי העניקו את האירוח בשרת לאתר ההימורים בשל סחיטה באיומים שהופעלה כנגדם.
• בהמשך החקירה התגלה כי שמו של אתר ההימורים שונה וכי הוא הועתק אל שרתים אחרים.
• פעולות החקירה הוכיחו כי אתר ההימורים גלגל מחזור עסקאות של מיליוני ₪ במשך פעילות של כשנתיים וחצי (ובכלל זה רווח נקי של מיליוני ₪ שנכנס לכיסי מפעילי האתר). בין היתר, ניתוח חשבונאי של מסדי נתונים שהופקו מאתרי ההימורים, העלה התחשבנות לפיה אתר ההימורים קיבל תשלום גם במקרה בו המהמר הפסיד, וכן אותרה התחשבנות פיננסית מול בעלי קוד משתמש, השונה שניתן למהמר באתר, אשר השתתפו ברווחי אתר ההימורים בתמורה לתיווך.
• היקף העבירה אשר נמצא בחקירה בהתייחס לאבי שאולי ולשותפיו הינו כ- 67 מש”ח.
• האתר עבד במסגרת מאורגנת אשר כללה שותפים/מנהלים- שחלקו אחוזי בעלות באתר וזכו לקבל חלק מרווחיו בתקופת זמן מסוימת, את עובדי האתר- שסייעו בתחזוקת האתר, וכן שליחים לאיסוף הכסף מהמפסידים ו/או חלוקה למרוויחים. כמו כן אותרו בוני/תומכי התשתית הטכנולוגית של אתר ההימורים, ולבסוף- מארגני קבוצות מהמרים- שגרפו אף הם אחוזים ממחזור ההימורים של המהמרים אותם הביאו לאתר ההימורים ואשר לחובותיהם ערבו.

 

1. רלוונטיות :

התיק מטפל באחת מתופעות הפשיעה אשר מופו כגורם סיכון בהערכת הסיכונים הלאומית- הימורים באינטרנט והלבנת הון (ראה IO1). החקירה בוצעה תוך שת”פ עם רשויות המס, רשלה”ה – שימוש במודיעין פיננסי ובטכנולוגיה (ראה IO6). עצם ביצוע החקירה, תוך הקפאת ותפיסת הנכסים, וכתב האישום אשר הוגש בסופה,  מדגימים את האפקטיביות הרבה שבתיק זה בכל הנוגע ל- IO7, IO8.

 

תוצאות:

• סך הרכוש שנתפס הנו בשווי של כ- 6.5 מש”ח.
• הוגשו 3 כתבי אישום נגד 23 נאשמים, חולט סכום של כ- 5 מש”ח, ויצאו שומות של כ- 150 מש”ח.

 

 

 

27. הנדון: פרשיית “זוג משמיים”- סמי כוכב

1. כללי : צח”מ משותף של רשות המיסים- חקירות מכס ומע”מ, ומע”מ ת”א מרכז, משטרת ישראל- יאל”כ, ובליווי של פרקליטים מטעם רשות המיסים, שעניינו חקירת חשד לביצוע עבירות של הפצה וקיזוז חשבוניות פיקטיביות במאות מיליוני ₪ ועבירות הלבנת הון. החקירה בפרשה סבה סביב שני מסלולים עיקריים של הפצת חשבוניות פיקטיביות: בענף המסחר בזהב, ובענף אספקת כוח אדם לחברות ניקיון ושמירה.
2. הרשויות המוסמכות : משטרת ישראל, רשות המסים והרשות לאיסור הלבנת הון.
3.  העבירות המיוחסות לחשודים: 

• חשבוניות פיקטיביות- עבירות שונות לפי חוק מע”מ
• התחמקות ממס- סעיף 220 לפק’ מס הכנסה
• עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון- סעיפים 3(א), 4

1. סיכום קצר של הרקע והעובדות הרלוונטיים בתיק:

• במהלך חקירה סמויה עלה חשד כי החשוד, סמי כוכב, רכש זהב לא מעובד וללא תיעוד חשבונאי מתושבי הרשות הפלשתינאית, והעבירו לזיקוק בישראל. לאחר זיקוקו הופץ הזהב ללקוחות ישראלים, חלקם יצואנים אשר ייצאו אותו לחו”ל. התשלום עבור הזהב התבצע ע”י הלקוחות תוך שימוש בנותני שירותי מטבע. כנגד מכירת הזהב הוצאו חשבוניות פיקטיביות של מספר חברות.
• הפעילות הסמויה נגד החשודים כללה עיקובים, האזנות סתר, הוצאת צווי המצאת מסמכים לחשבונות בנק, בדיקות סמויות של ייצוא זהב לחו”ל וכללה איתור מסמכים רבים. הדבר הוביל לביסוס תשתית ראייתית לביצוע עבירות הפצה וקיזוז של חשבוניות פיקטיביות ועבירות הלבנת הון.
• החקירה הגלויה החלה בתאריך 16.6.13, במעצרם של כ- 20 חשודים, ולאחר ביצוע חיפושים בבתיהם ובמשרדיהם. במהלך החקירה נגבו מאות עדויות, נתפסו דירות, רכבים, כספים, זהב, כסף ותכשיטים, הוקפאו חשבונות בנק, ובוצעו חקירות כלכליות אודות הרכוש שנתפס.

 

1. רלוונטיות :

התיק עסק באחת מתופעות הפשיעה אשר מופו כגורם סיכון בהערכת הסיכונים הלאומית- הלבנת הון באמצעות זהב, ובסיכוני הלבנת הון- עבירות מקור של חשבוניות פיקטיביות (ראה IO1). החקירה בוצעה תוך שת”פ עם רשויות המס ושימוש במודיעין פיננסי (ראה IO6). עצם ביצוע החקירה, תוך הקפאת ותפיסת הנכסים, וכתב האישום אשר הוגש בסופה,  מדגימים את האפקטיביות הרבה שבתיק זה בכל הנוגע ל- IO7, IO8.

 

תוצאות:

• כתב האישום שהוגש נגד סמי כוכב בבית המשפט המחוזי בת”א, מפרט עבירות של העלמת הכנסות בסכום של כ- 317 מש”ח, התחמקות מתשלום מע”מ בסכום של כ- 44 מש”ח, והלבנת הון בסכום של כ- 268 מש”ח.
• סך הרכוש שנתפס הנו בשווי של כ- 6.5 מש”ח.

 

 

 

28. תיק “מגנזי תשתיות בע”מ” – מפלג’ ג’ יאח”ה

(סימוכין פל”א  343046/15)

 

כללי

הקבלן גבי מגנזי, נחקר כחלק מפרשיית מטה קסמים (שוחד במועצה האזורית מטה יהודה) במהלכה עלה החשד כי מגנזי באמצעות ישות משפטית, חברה בשם “מגנזי תשתיות בע”מ“, השיג במרמה סיווג קבלני שונה מזה לו היה זכאי, אשר סייע בידו להתמודד במכרזים גדולים ומורכבים ברשויות המקומיות השונות.

הרשויות המוסמכות

היחידה הארצית לחקירות הונאה – משטרת ישראל, רשות המסים, רשות לאיסור הלבנת הון, היחידה להגבלים עסקיים, רשם הקבלנים, פרקליטות מיסוי וכלכלה, יחידת החילוט, פרקליטות הבין לאומית, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).

העבירות שנחקרו בתיק  

1. הלבנת הון – סעיף 3 (א ו- ב).
2. שוחד.
3. עבירות על פי חוק ההגבלים העסקיים.
4. עבירות על חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות.
5. רישום כוזב במסמכי תאגיד.
6. קבלת דבר במרמה.
7. זיוף בנסיבות מחמירות.
8. עבירות מס עפ”י פקודת המיסים.

 

סיכום קצר של הרקע והעובדות הרלוונטיים בתיק:

1. בשנים 2015-2016 התנהלה ביחידה הארצית לחקירות הונאה בשת”פ עם הרשות להגבלים עסקיים חקירה מורכבת ומסועפת כנגד “קבוצת מגנזי” בכלל וכנגד חברת “מגנזי תשתיות בע”מ” בפרט.
2. על פי החשד מגנזי השיג במרמה מרשם הקבלנים סיווג קבלני גבוה מזה לו היה זכאי, באמצעות הצבת “איש קש” בעל הניסיון הנדרש לסיווג גבוה, כבעל המניות בחברת “מגנזי תשתיות בע”מ”. קבלת הסיווג הגבוה יותר אפשרה לו לגשת למכרזים רחבי היקף ומורכבים ברשויות מקומיות שונות.
3. לאחר הזכייה באותם מכרזים העבירם מגנזי לביצוע במסגרת חברות אחרות “בקבוצת מגנזי”, להן היה סיווג קבלני נמוך יותר.
4. יצוין כי, זכיות קבוצת מגנזי, במכרזים השונים, נחקרו גם כחלק מפרשיית שוחד רחבת היקף בשת”פ עם הרשות להגבלים עסקיים. על פי החשד הזכיות היו גם חלק מעריכת הסדר כובל, תיאום מחירים והגשת הצעות לחלוקת רווחים בין קבלני משנה ויזמים שונים, אשר התמודדו במכרזים לכאורה כמתחרים.
5. ממצאי החקירה העלו כי לאחר שרכש מגנזי את חברת “מגנזי תשתיות בע”מ”. הוא פנה אל המהנדס  גיל שולדנפריי (בעל סיווג קבלני ג’ 5, המאפשר לגשת למכרזי רשויות מקומיות),  שהינו מהנדס ותיק ומנוסה, וביקש ממנו שיסכים לקבל לידיו את מניות חברת מגנזי תשתיות בע”מ ולהירשם באופן פיקטיבי כמהנדס ראשי של חברה זו, במטרה שהחברה תוכל לקבל סיווגים גבוהים בכל ענפי הבניה והתשתיות.
6. שולדנפריי הסכים לבקשה ואף חתם עם מגנזי על הסכם לפיו אין לשולדנפריי כל חלק וזכויות בחברה הנדונה והסיבה היחידה שהוא רשום כבעל המניות וכמהנדס ראשי הינה מטעם חברי גרידא ועל מנת שהחברה תוכל לקבל סיווג קבלני גבוה. בשלב מסוים אף נחתם כתב שיפוי לשולדנפריי על מנת שיהיה מכוסה באם תוגש תביעה נזיקית או חוזית כנגד החברה בה החזיק פיקטיבית.
7. מחומר החקירה עלה כי מטרתו היחידה של החשוד מגנזי הייתה להשאיר את שולדנפריי כבעל מניות בחברה, על מנת לאפשר את שימור הסיווג הקבלני לחברה, ללא כל פיקוח כנדרש על פי החוק (כחלק מהגדרת הסיווג הקבלני), ובמטרה לאפשר לחברה לגשת למכרזים בתחומים שונים, אליהם לא יכולה היתה לגשת ללא יצירת מבנה האחזקות הפיקטיבי.
8. חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות קובע כי, קבלן המבקש להירשם בפנקס הקבלנים נדרש להוכיח לרשם הקבלנים כי המנהלים שכישוריהם וניסיונם משמשים בסיס לרישומו של התאגיד, אכן משמשים כמנהלים בפועל של התאגיד, הן במישור הכספי והן במישור המקצועי הנדסי.
9. מגנזי, דאג להסתיר והסווה את זהותו כבעל מניות (מאחר ולא עמד בקריטריונים הנדרשים), וביקש מגיל שולדנפריי להמשיך ולהחזיק במלוא המניות בחברה, ללא כוונה להעבירם אליו כאמור.
10. מממצאי החקירה הצביעו על כך שמגנזי ושולדנפריי הונו את רשם הקבלנים, החברת “מגנזי תעשיות” זכתה במכרזים שאילולא הצגת מצג השווא לא הייתה יכולה לעבור את דרישת הסף לקבת סיווג מתאים למכרזים בהם התמודדה ( סיווג 5ג’).
11. תרומת הרשות לאיסור הלבנת הון: החקירה נוהלה על ידי כוח משימה שחיתות שלטונית, אשר הרשות הנה חברה בו, וליוותה את ההיבטים הפיננסיים של החקירה, והיבטי הלבנת ההון. במסגרת זו הועברו על ידי כוח המשימה בקשות לקבלת מידע לגבי קבוצת החברות, בעל השליטה בהן, וגורמים קשורים נוספים.

• ניתוח המידע שבוצע על ידי נציג הרשות בכוח המשימה, חשף את האופן בו מבוצעות עבירות המס ומועברים כספים השוחד, וזאת באמצעות גורמים ברש”פ.
• ניתוח המידע הפיננסי העלה, כי מבוצעות העברות כספים מול חשבון ברש”פ, ככל הנראה נותן שירותי מטבע. צ’קים שנמשכו מחשבון אחת החברות בקבוצה, נפדו במזומן אצל נותן שירותי המטבע ברמאללה, אשר היה בנוסף עובד של מגנזי. משיכת השיקים נעשתה מחשבון קשור לקבוצת החברות של מגנזי כנגד חשבוניות פיקטיביות והמזומן שהתקבל ברמאללה חזר לחשודים ושימש לשתי מטרות: מחד, על מנת לשלם באמצעות המזומן שכר לעובדי החברות בקבוצת מגנזי בלא דיווח, תוך ביצוע עבירות מס, מאידך להשתמש במזומנים לצורך תשלומי השוחד עבור הזכייה במכרזים אליהם נגשו החברות בקבוצה.
• בנוסף לחשיפת הנתיב בו הכספים הולבנו או שימשו לצורך תשולם השוחד, חשפה כתבת הרשות קשרים נוספים בין קבוצת החברות של מגנזי, ובין החשודים וסייעה להבין את הקשרים הכלכליים בין מגנזי לבין החברות הקבלניות והחברות שהוציאו את המכרזים.

1. שווי העבירה שכומתה, בהתאם להיקף המכרזים בהם זכתה חברת “מגנזי תשתיות” ושאותם ביצעה עבור מועצת מטה יהודה, עיריית ראש העין, עיריית חדרה, עיריית טייבה והמרמה מול רשם הקבלנים עמד על מאות מיליוני שקלים.
2. נתפסו לחשוד ולחברה נכסים בסך של למעלה מ – 100,000,000 ₪ בחשבונות בנק, נדל”ן, כלי רכב פרטיים, כלי צמ”ה, כלי שייט (יאכטה), כסף מזומן ועוד. נכון להיום כמעט כל הרכוש נשאר תפוס בידי המשטרה (כ 97 מיליון).

 

 

פרשיית מגנזי  עונה על מספר IOS  : 6,8,2

1. מדובר פרשיית הלבנת הון באמצעות השיגה חברת תשתיות סיווג קבלני במרמה, שאפשר לה לגשת ולזכות במכרזים שלא כדין. פעילות שלוותה אכיפה משולבת (פלילית ואזרחית) משמעותית בעלת תוצאות אפקטיביות.
2. היקף העבירה המיוחס לחברה הינו סך כל המכרזים אותם השיגה החברה במרמה, ובהתאם להיקף העבירה נתפס גם רכוש החברה ורכוש של בעליה: בשווי של כ –  100 מיליון ₪.
3. במהלך החקירה, התגלתה ע”י צוות החקירה, עובדת קיומה של יאכטה פרטית בבעלות מגנזי אשר עגנה ביוון. בשיתוף פעולה עם הפרקליטות הבינלאומית שפעלה מול גופי האכיפה ביוון ומול נציג משטרה ישראל בבלקן, ובסיוע יחידת החילוט באפוטרופוס הכללי, נתפסה היאכטה.

תוצאות

• בהליך הפלילי – הוצאו מכתבי שימוע לחשודים בתיק לקראת הגשת כתבי אישום.
• בהליך האזרחי – בתאריך 7/3/17 הורה רשם הקבלנים על ביטול רישומה של חברת מגנזי תשתיות בע”מ בפנקס הקבלנים בכל הענפים בהם היא רשומה. הוגש ערר על החלטה, היון בערר נקבע ליום 17.9.17. עיכוב ביצוע הוחל רק על פרויקטים אשר ביצועם הוחל בטרם התקבלה החלטת הרשם (כלומר אין אפשרות לקבל פרויקטים חדשים).

מידע רלבנטי אחר

במסגרת הפרשייה הוצאו צווי לחשבונות הבנק השייכים לגבי מגנזי

נערכה פנייה לרשל”ה במטרה לאתר רכוש נוסף של החשוד בחו”ל.

 

 

 

29. תיק “גלובוס הזהב” – כח משימה מלביני הון מקצוענים

 

כללי

פרשת הונאות “הנדסה חברתית ” בינ”ל, באמצעות האינטרנט, והלבנת הון מקצוענית. החקירה הסמויה החלה בשנת 2015 בלהב 433 במסגרת בקשה לעזרה משפטית מארה”ב, בה התבקש סיוע של חולית הסוכנים בהפעלת סוכן של ה- FBI בישראל. לאחר פרק זמן קצר הוחלט על הקמת צוות חקירה משותף של ישראל וארה”ב, והעברת החקירה הסמויה לטיפול כוח משימה מלביני הון מקצוענים, יאח”ה (משטרת ישראל, רשות המסים, רשלה”ה, פרקליטות מיסוי וכלכלה). כוח המשימה בסיוע חולית סוכנים להב וה- FBI הפעיל במשך למעלה משנה מלבין הון מקצועי כסוכן, בארץ ובחו”ל. עם פיצוח הפרשיה היא נחקרה ביאח”ה בשת”פ רשויות האכיפה בישראל ובארה”ב.

הרשויות המוסמכות

היחידה הארצית לחקירות הונאה וכוח משימה מלביני הון מקצועיים, מחלק סוכנים להב – משטרת ישראל, הרשות לאיסור הלבנת הון, רשות המסים, פרקליטות מיסוי וכלכלה, רשויות האכיפה בארה”ב (ה- FBI ותובע מוושינגטון).

 

העבירות שנחקרו בתיק  

9. הלבנת הון – סעיף 3(א’).
10. קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
11. סחיטה באיומים ס’ 428 לחוק העונשין.
12. זיוף המשפיע על עסקאות
13. עבירה במסגרת ארגון פשיעה ס’ 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
14. עבירות על פקודת מס הכנסה, פקודת המכס וחוק המע”מ.

 

סיכום קצר של הרקע והעובדות הרלוונטיים בתיק:

1. בכוח משימה הלבנת הון יאח”ה נוהלה חקירה סמויה בין השנים 2015-2016, כנגד מספר דמויות, חלקם מבצעי עבירות מקור וחלקם מלביני הון מקצועיים. החשודים, שפעלו כארגון פשע, עסקו בביצוע עוקצים בינלאומיים בסכומי עתק, וכן איומים וסחיטה, ניוד כספי העוקצים תוך שימוש בשירותי מלביני הון מקצועיים שהעמידו לטובת ניוד כספי העבירה חשבונות בנק בינלאומיים ע”ש חברות זרות, שהוקמו באירופה (תחנה ראשונה/שניה) ובמזרח הרחוק (תחנה נוספת), בלדרים וחוואלות.
2. תחילת החקירה בינואר 2015 עם מעצר אחד החשודים בחו”ל וגיוסו בהמשך כעד מדינה באותה מדינה. החשוד הנדון נעצר במסגרת חקירה סמויה כנגדו וכנגד אחרים אשר נטלו חלק במזימות עוקצים בינלאומיות (הנדסה חברתית והונאות אינטרנט) והלבנת כספים. הלבנת הכספים בוצעה בסיוע מלביני הון מקצוענים אשר עשו שימוש בבלדרים ו/או העמדת נכסים ו/או סייעו בהעברות בנקאיות של כספי העבירה אל חשבונות בנק ע”ש חברות קש / אנשי קש שנפתחו מראש במדינות פחות מעוררות חשד מבחינת הקורבנות במקביל לחשבונות בנק נוספים (להלן: סוכן 1).
3. במסגרת החקירה הסמויה קיים סוכן 1 מפגשים בישראל עם מעורבים שונים, ישראלים, החשודים בפעילות הונאה בינ”ל כנגד קורבנות במדינות באירופה וארה”ב ובפעילות הלבנת הון מקצוענית. הפעילות האמריקאית בישראל בוצעה בשת”פ עם מחלק סוכנים להב, במסגרתה סוכן 1 פעל מול, תיעד, הקליט שיחות טלפון עם מעורבים שונים במטרה לאסוף ראיות ולבסס את החשדות.
4. כתוצאה מפעילות זו נעצר בהמשך ע”י רשויות האכיפה בארה”ב, אחד המעורבים, ישראלי, אשר שימוש במשך שנים כמלבין הון מקצועי. בפועלו כאמור פעל מלבין ההון המקצועי כחלק מרשת הלבנת הון שתמכה בצרכי העברת הכספים ממדינות שונות אל מדינות אחרות והעמדת כספים כנגדם במדינה בה מבקש מתכנן ההונאה לקבלם. מלבין ההון המקצועי פעל לפתיחת חשבונות בנק בחו”ל או רכישתם מגורמים מתאימים, הקמתן של חברות קש ו/או רכישת חברות כאלה, ריכוז מזומנים שמקורם בעובדים זרים כנגד העברת כספי עבירה אל אותן משפחות של עובדים זרים, במדינות מוצאם, ומנגד העברת כספי העובדים הזרים אל המעורבים בפעילות הפלילית ועוד.
5. מעצרו של מלבין ההון המקצועי בוצע לאחר שסוכן 1 העביר לשימושו של מלבין ההון חשבון בנק בארה”ב. אל חשבון הבנק הנדון העבירו החשודים בביצוע הונאה 1.4 מיליון דולר, שהתקבלו במרמה מחברה במדינת ערב (הונאת הנדסה חברתית). מעצר מלבין ההון הישראלי בוצע בתיאום עם משטרת ישראל, כך שעם המעצר הגיע צוות ישראלי לארה”ב וגייס את העצור הישראלי לטובת פעילות סמויה בישראל.
6. כאמור, הישראלי – מלבין הון מקצועי מזה מספר שנים הפועל אל מול קבוצת מלביני הון אחרים, גויס הן על ידי רשות האכיפה האמריקאית והן על ידי משטרת ישראל כסוכן ובהמשך כעד מדינה (להלן : סוכן 2). סוכן 2, זוהה על ידי החשודים, גם אחר מעצרו, כמלבין הון מקצועי.
7. במסגרת הפעלתם של סוכן 1 וסוכן 2 בוצעו כ 30 שיגורים שונים של משטרת ישראל בשת”פ העמיתים מחו”ל. לציין כי השת”פ עם גופי האכיפה בארה”ב היה הדוק ונמשך לאורך כל חקירה, תוך עדכון הדדי, ביצוע שיחות, סיכול הונאות, עיבוי הראיות וכד’.
8. במסגרת הודעותיהם של סוכן 2 וסוכן 1, פרטו השניים את דרך הפעולה של החשודים השונים ודרך התנהלתם המאורגנת שפעלה באופן מסודר ושיטתי, הן בעבירות המקור והן לגבי דרכי ניוד הכספים והלבנת ההון. בנוסף, בצע סוכן 2 רכישה של חשבונות בנק ממלביני הון מקצועיים אחרים ו/או סייע בתיעוד מפגשים עם מלביני הון מקצועיים כאמור.
9. נקודה ראויה לציון הינה העובדה שהתבררה במהלך הפעילות לפיה מלביני ההון המקצועיים ברשת היו, בין השאר, בעלי יכולת לספק חשבונות בנק בעלי מאפיינים שונים. כאלה שהיקף המחזור בהם קטן ו/או בינוני ו/או גדול. חשבונות בנק אלה הותאמו לצורך במטרה שלא ליצור פעילות חריגה שיש בה כדי לעורר את חשדות הרגולטורים וכדי למנוע מקרים בהם העברה תסורב בשל מאפייניה שאינם מתאימים לחשבון.
10. השניים, סוכן 1 וסוכן 2, שתפו מידע הן לגבי פלטפורמות אינטרנטיות ותוכנות מחשב בהם נעשה שימוש לטובת יצירת מצג שווא אל מול קורבנות התרמית/הונאה וכן אודות מערך חשבונות הבנק שהוקמו לטובת ניוד כספים (חברות בינלאומיות), פעילות איסוף כספי העובדים הזרים במדינה אחת אל מול העברת כספים למשפחותיהם מכספי עבירה שרוכזו במזרח הרחוק.
11. במסגרת התרמית גורמים שונים בחברות המטרה התבקשו, בתרמית, להעביר סכומי כסף ניכרים אל חשבונות בנק בינלאומיים (בעיקר במזרח אירופה) שנפתחו בטרם עת על ידי שלוחי החשודים.
12. מחשבונות בנק אלו העבירו החשודים ו/או מלביני ההון את כספי העוקצים תוך זמן קצר אל חשבונות בנק אחרים, בדרך כלל במזרח הרחוק מהם נמשך הכסף תוך זמן קצר ע”י החשודים – במזומן, חוואלות כנגד כספי עובדי זרים בישראל או העברה בנקאית מחו”ל לחשבונות של נש”מים בארץ.
13. במסגרת ביצוע עבירות המקור החשודים השתמשו בשמות חברות פיקטיביות, מיילים פיקטיביים, מסמכים מזויפים ואנשי קש אשר שמשו את מלביני ההון המקצועיים לפתיחת חשבונות בנק בינלאומיים.
14. מהודעותיהם ומחומרי החקירה עלה כי בכול שלב בהונאה ישנם אנשים אחרים שאחראים על הוצאת ההונאה לפועל, איתור חשבונות הבנק שיקלטו את כספי ההונאה (חשבונות חדשים או משומשים, חשבונות עם נפח גדול או קטן), העברת הכספים ולבסוף הלבנתם.
15. על פי החשד כספי העבירה נמשכו והולבנו בדרכים שונות, בין היתר בחוואלות, והגיעו לידי החשודים בארץ לא אחת באמצעות נש”מים.
16. פעילות עבריינית זו גובתה ע”י משפחות פשע בישראל שקיבלה נתח מהרווחים העצומים שמקורם בפעילות פלילית בינלאומית זו, בתמורה למתן הגנה למבצעי ההונאות וגביית הכספים, תוך סחיטה ואיומים, במקרה הצורך. יודגש כי בחלק ניכר מהמקרים דובר בפעילות פלילית כנגד חברות במדינות ערב, שלישראל אין כלל קשרים עמן. דבר המדגיש את המחויבות למאבק בהלבנת הון, ללא תנאי.
17. עדי המדינה בפרשיה פרטו אודות עשרות הונאות גדולות וקטנות ברחבי העולם, היקף עבירת הלבנת ההון שיוחסה לחשודים בישראל, באותן פרשיות שבוצעו בעת החקירה הסמויה, עמד על כ- 25 מיליון ₪.
18. בחודש מרץ 2017 החקירה הסמויה הפכה לחקירה גלויה, כאשר תאריך הפרוץ תואם עם רשויות האכיפה בארה”ב, שבמקביל עצרו חשודים שונים נוספים ברחבי העולם.
19. במסגרת הפרשייה נחקרו מספר רב של הונאות עליהם סיפרו הסוכנים, בין יתר ההונאות: הונאת קרן פנסיה בבחרין חברת- ACR 10,479,159$, הונאת מייל חברה בערב הסעודית 2015- 570,000$, תיק הונאת חברת כיבוי אש בערב הסעודית- 430,000$, הונאת חברת ביטוח מערב הסעודית 1,037,000$, הונאת חברה בכווית 780,000$, הונאת פרזידנט חברה בארה”ב (?) 1,270,000$, ונאת SEPA- שנת 2015 – 300,000$, תיק הונאת חברת – GENERAL INSURANCE CORPORATION OF INDIA(DUBAI) – 1,400,000 $, הונאת חברת תרופות אמריקאית UPSHVE SMITH שנת 2014 52,000,000$, הונאת חברת טבע בשנת 2013- 2.5 מיליון אירו, הונאת חברת SCHINDLER -9,000,000 אירו, הונאת חברת נשק שויצרית – 3,226,000 אירו, הונאת חברה אוסטרית בשנת 2015 – 1,270,000$. ועוד
20. במסגרת החקירה נתפסו כספים בשווי של כ – 6.2 מיליון ₪.

 

 

רלוונטיות התיק

פרשיית גלובוס הזהב  עונה על מספר IOS  : 2,  6, 7,8 .

מדובר פרשייה רחת היקף וחובקת עולם, שטיפלה בתופעה של רשת מלביני הון מקצוענים שסייעו בביצוע עבירות מקור כמו גם ביצוע הלבנת הון בהיקפים גדולים ובשיטות מתוחכמות. בפרשיה זו היה שימוש מאסיבי בחשבונות בנק ברחבי העולם, פתיחת חברות ותיבות מייל פיקטיביות לטובת “בניית עוקצים” ובהמשך הלבנת ההון עבור החשודים וצדדי ג’ שהיו קשורים. במסגרת הפרשייה היה קשר עמוק ורציף עם רשויות חוק שונות ברחבי העולם, ובעיקר עם ה – FBI אך גם עם מדינות אחרות באירופה, בין אם דרך נציגי משטרת ישראל ובין אם רשלה”ה. הוגשו מס’ חיקורי דין לפולין, צרפת, אוסטריה ופינלנד במטרה לאסוף ראיות שפזורות ברחבי העולם כנגד החבורה. הוצאו מס’ כתבות רשל”ה ונעשה שימוש מודיעין כלכלי על מנת לבסס את הראיות ואת החשדות ביחס להעברות הכספים ברחבי העולם. במסגרת הפרשייה נתפס רכוש בשווי 6.2 מיליון ₪.

 

תוצאות

• בחודש מרץ 2017 הגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה חמישה כתבי אישום בתיק.
• כנגד שלושה חשודים נוספים, הוגשה בקשה להסגרתם לידי רשויות החוק בארה”ב.

 

 

 

 

30. הנדון: חשד לכספי הונאה- משפחת BOBROFF ( דרא”פ) 

1. כללי : תיק משפחת בובורוף , החל בחודש פברואר 2017 . מתנהלת חקירה מקומית בישראל במקביל לחקירה בדרום אפריקה.
2. הרשויות המוסמכות : משטרת ישראל, חולית הלבנת הון ומימון טרור, נציג משטרת ישראל באפריקה ויחידת ההונאה ממחוז ת”א. הרשות לאיסור הלבנת הון, המחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים, רשות המסים, וכן שיתוף פעולה עם הרשויות הרלבנטיות בדרום אפריקה.
3.  העבירות המיוחסות לחשודים: 

עבירות לפי סעיפים 3(א) ו- 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון.

חשד לביצוע עבירות של מרמה, הונאה והלבנת הון בדרום אפריקה – במסגרת סיוע משפטי בינלאומי בישראל.

קבלת דבר במרמה מהבנק – העברת המידע הסתירה את מקור הכספים באופן שלו הבנק ידע לא היה מתי העברתם.

1. סיכום קצר של הרקע והעובדות הרלוונטיים בתיק:

• תחילתו של התיק , בחודש פברואר 2017.
• התקבל דיווח מקצינת ציות של בנק מזרחי טפחות בדבר פניה בבקשה להעביר סך 3 מיליון $ מחשבון הבנק, של Darren Rodney BOBROFF, בישראל, לחשבונו באוסטרליה. בהמשך, לאחר שהבנק סירב לבצע את הפעולה, הגיעה בקשה לבצע משיכה של כלל הכספים בחשבון הבנק, בסך כולל של 25 מיליון ₪. עם קבלת הפניה פנה הבנק מיוזמתו אל חוליית הלבנת הון ומימון טרור , משטרת ישראל, וביקש לקבל הנחיות.
• פרק זמן קצר לאחר מכן התקבל דיווח נוסף ממחלקת ציות בבנק דיסקונט, ממנו עולה שבעל חשבון בבנק דיסקונט, ששמו רונאלד בבורוף (האב), מבקש להעביר סכום כסף משמעותי מחשבונו בבנק זה לחשבון על שם בנו או חברה בבעלות בנו, באוסטרליה.  גם במקרה זה התבקשו הנחיות.
• משטרת ישראל ביצעה על אתר בדיקות מהן עולה שבעלי חשבונות הבנק הם אזרחי דרום אפריקה, אשר נמלטו לאוסטרליה ויש כנגדם צווי מעצר בינ”ל מחודש מאי 2016. צווי המעצר הבינ”ל הוצאו לבקשת הרשויות בדרא”פ, בגין עבירות של מרמה, הונאה הלבנת הון והעלמות מס. בסיס החשד הוא הונאת וגניבת כספי לקוחות שייצגו, כעורכי דין.
• לאור האמור, ביצעה משטרת ישראל מספר רב של פעולות חקירה בישראל ובחו”ל. נעשו פניות בכל הצינורות הקיימים אל הרשויות בדרום אפריקה, ובכלל זה דרך האינטרפול, Carin, נציג משטרת ישראל הנודד.
• ראשית, הוצאו צווי הקפאה לחשבונות הבנק הרלבנטיים, בכדי לסקל הברחת הכספים החשודים ככספי עבירה. סה”כ נתפסו כ 27 מיליון ₪.
• בהמשך, ובמסגרת צווים נוספים שהוצאו בבתי המשפט, התקבלו חומרי בנק ביחס לכלל החשבונות שנוהלו בידי החשודים או מי מטעמם בישראל. מהממצאים עלה כי אכן העברת הכספים בוצעה במועדים סמוכים למועד ביצוע העבירות המיוחסות לחשודים בדרא”פ. עוד נמצא כי בוצעו עבירות של מרמה והצגת מצג כוזב כלפי הבנקים בישראל, תוך שימוש בבני משפחה, גורמים זרים ועוד.
• במקביל, בוצעו מספר פניות לרשות לאיסור הלבנת הון, בישראל, לטובת קבלת מידע, בדגש על מידע פיננסי מחו”ל. המידע שהתקבל ביסס את החשד בדבר העברת כספי העבירה של החשודים למספר חשבונות בישראל בתקופה הרלבנטית .
• בהמשך לכך נגבו עדויות מנציגי הבנק הרלבנטיים בישראל. מחומר החקירה עולה בברור כי החשודים ניסו לעשות שימוש בחשבונות הבנק שפתחו בישראל, תוך שהם עושים שימוש בצדדי ג’ לטובת העברת והפקדת כספי מזומן, והכל בניסיון להסוות ולטשטש את מקור הכסף, תוך שהם נמנעים מלספק הצהרות ומסמכים נדרשים ואף יוצרים מצג שווא כלפי הבנק באשר לזהות הבעלים. האמור תומך פעם נוספת בעובדה שניסו לבצע הלבנת הכספים, גם בחשבון החדש שנפתח בבנק מזרחי. וזאת לאור דרישה עקבית של  בנק לאומי מהחשודים להמציא הצהרות נדרשות ביחס למקור הכסף אותו הם מבקשים להעביר.
• במסגרת הפעולות הוגשה בקשה להתרת חיסיון מול רשות המיסים, אך לא אותרו ממצאים נוספים רלבנטיים.
• במישור הבינלאומי, התיק לווה מראשיתו ע”י המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. במקביל, לפניות לא רשמיות ותכתובת מיילים (משטרה – למשטרה), הוגשה לרשויות בדרום אפריקה בקשה רשמית לעזרה משפטית, במסגרתה בקשה משטרת ישראל חומרי חקירה בתיק המתנהל שם.
• בתיאום עם משטרת ישראל הוציאו הרשויות בדרא”פ צו תפיסת נכסים, המופנה לרשויות בישראל, ובו בקשה להמשיך ולתפוס את חשבונות הבנק המוקפאים. בנוסף, התקבלה טיוטת בקשה לעזרה משפטית (הבקשה הרשמית מצויה בהליכי חתימות).
• נכון למועד זה התקיימו בערכאות המשפט בישראל שני דיונים לעניין שחרור הכספים התפוסים בחשבונות הבנק. בדיון הראשון, בביהמ”ש השלום, מחודש מאי 2017, ביהמ”ש הותיר את צווי ההקפאה על כנם, והאריך תוקפם עד לחודש נובמבר 2017.  הדיון הנוסף, הינו ערר על החלטת ביהמ”ש שלום, שהתקיים ביום 14.08.17, וטרם התקבלה החלטה.

 

1. רלוונטיות :

התיק נבחר להצגה , לאור היותו מדגים מספר IOS  הן מבחינת אופי העבירות ומקום ביצוען, והן לעניין האכיפה בפועל, וכפי שפורט להלן. כך, תחילתו של התיק מדיווח שהתקבל מהבנקים בישראל, מדגים את האפקטיביות ביכולת הזיהוי בדגש על עבירות הלבנת הון, שבוצעו ע”י זרים תוך שימוש באנשי קש וישויות משפטיות ( ראה IO7 ,  IO3). גם לעצם הקפאת ותפיסת הכספים בחשבונות הבנק של החשודים בישראל יש בכדי לענות על ההצבעה בדבר היכולת לחלט כספים שהתקבלו מעבירת מקור שבוצעה בחו”ל ושתוצריה בארץ, כפי שנעשה בתיק זה (על אף שבשלב זה מדובר על תפיסה זמנית) ( ראה IO8 ). גם בהקשר של  IO6, התיק מדגים שימוש במודיעין פיננסי שהתקבל מחו”ל, אשר טרם לביסוס החשד , לעניין מועדי העברת הכספים החשודים ומקורם.

1. תוצאות:  בשלב זה , תפוסים סך של כ 27 מיליון ₪ בחשבונות המוקפאים, וזאת במסגרת סעדים זמניים.   אנו מצויים בעיצומו של תיק החקירה, ועם קבלת החומרים שהתבקשו מטעמנו, וקבלת בקשה רשמית מהרשויות בדרא”פ, תתקבל החלטה סופית לעניין המשך תפיסת הכספים בדגש על המסלול הנבחר  ( חילוט אזרחי, העברת הכסף לדרא”פ וכיו”ב).
2. מידע רלבנטי אחר :  יש לציין, כי התיק משמעותי בהיותו מדגים פן קריטי של שיתוף הפעולה הבינלאומי בין מספר מדינות, בדגש על עבירות הלבנת הון שבוצעו בחו”ל ושתוצריהם הועברו ארצה.

 

 

31. הנדון: פרשיית “רחימי”- יאחב”ל

1. כללי : פרשייה הלבנת הון בתחום הציינג’ים, שראשיתה בכוח משימה יאחב”ל.
2. הרשויות המוסמכות:  משטרת ישראל- כח משימה ה”ה יאחב”ל, יחידת יהלום, רשות המיסים (מע”מ). רשל”א.
3.  העבירות המיוחסות לחשודים: 

• . ס’ 3(א) לחוק איסור ה”ה.

1. ס’ 3(ב) לחוק איסור ה”ה.
2. ס’ 4 לחוק איסור הלבנת ה”ה.
3. ס’ 220 לפקודת מס הכנסה- השמטת הכנסות.
4. קבלת דבר במרמה- ס’ 415 לחוה”ע.
5. סחיטה באיומים – ס’ 428 לחוה”ע.
6. רישום כוזב במסמכי תאגיד- ס’ 423 לחוה”ע.
7. עבירות על חוק המע”מ, סעיף 117.
8. קשירת קשר לביצוע פשע- ס’ 499 לחוה”ע.

1. סיכום קצר של הרקע והעובדות הרלוונטיים בתיק:

• . במהלך השנים2015-2016 נפתחה חקירה סמויה כנגד מישל יעקובי בחשד כי הנ”ל עוסק במתן הלוואות וניכיון שיקים, תוך כדי שימוש בנש”מים, שרישיונם הושג במרמה ותוך כדי פתיחה ושימוש במרמה בחשבונות בנק רבים (פרטיים ועסקיים) וקבלת מסגרת אשראי ומסגרת ניכיונות בנקאיים, וזאת על ידי הסתרת מהות העיסוק וזהות הבעלים בחשבונות. עוד עלה כי פעילות זו לא דווחה כלל לרשויות המס ודווחה באופן כוזב.

26. בתאריך 26.6.17 יצאה יאחב”ל, בהובלת כ.מ. ה”ה בא”פ ובשת”פ יהלום ומע”מ, לחקירה גלויה כנגד מישל יעקובי ואח’, כאשר במהלך המבצע בוצעו חיפושים ב-12 זירות, נחקרו באזהרה כעשרות חשודים ונגבו מאות הודעות נוספות בין היתר מלקוחות ועובדי בנקים.
27. במהלך החקירה נתפס רכוש בשווי כולל של כ- 82 מיליון ₪, הכולל בתים, רכבים, חשבונות בנק, מזומנים ושעונים יקרי ערך.
28. במהלך החקירה עלה כי מישל יעקובי הפעיל, מערך הלוואות וניכיון שיקים, מתוך משרדו בבני ברק, עשה שימוש בחשבונות של אחרים (בני משפחה ומקורבים) לשם הסתרת פעילותו הכלכלית. הפיקד כספים בחשבונות שונים ומשיכת שיקים נגדיים כנגד הכסף שהופקד תוך שימוש ב”קופים” (שי אדרי, ישראל בוסקילה, אהרון שרו ואח’), שפתחו על שמם צ’יינג’ים וחשבונות בנק, ובצעו באמצעותם פעילות כלכלית בהנחייתו.
29. עוד נמצא כי הציינג’ים השונים עבדו מול הבנקים תוך מצג שווא שכן הבנקים לא היו מודעים כי רחימי הוא זה שעומד מאחוריהם. עבירת המרמה באה לידי ביטוי גם בכך שמישל “זוכה” לקבלת אשראי נרחב מהבנקים לצורך פעילותו, שעה שהבנק אינו יודע מה טיב העסק לאשורו ולא היה נותן את האשראי שנתן אילו ידע כי מדובר בעסק להלוואות/ניכיונות.
30. מחומרי החקירה שנאספו עולה חשד כי מישל יעקובי.

1. רלוונטיות :

התיק מטפל בתופעות פשיעה אשר מופו כגורם סיכון בהערכת הסיכונים הלאומית- הלבנת הון באמצעות נש”מ, וכן ארגון פשיעה ( רחימי משויך מודיעינית לארגון אברג’יל). החקירה בוצעה תוך שת”פ עם רשויות המס ונעשה שימוש במודיעין פיננסי רב מבחינת הבנקים,רשות המיסים וכתבות רשל”א.בחקירה הגלויה נתפס רכוש רב.

 

תוצאות:

1. מניתוח הפעילות הכלכלית הפלילית עולה חשד ל:

• היקף עבירת 3ב לחוק איסור הלבנת הון כ-320 מיליון ש”ח, הכספים שנכנסו לחשבונות הבנק במהלך השנים 2009-2017, כאשר הצהרת המבקש לרשויות עמדה על כ-6,000 ש”ח בחודש בלבד. (לא כולל פעילות בחשבונות בנק של שי אדרי שנפתחו עבור מישל).
• היקף עבירת 3א לחוק איסור הלבנת הון כ-45 מיליון ש”ח, פעילות של הלוואות וניכיון צ’קים באמצעות חשבונות הבנק, שנפתחו במרמה וחלקם אף תוך מצג שווא (לא כולל פעילות בחשבונות בנק של שי אדרי שנפתחו עבור מישל).
• היקף עבירות 3א לחוק איסור הלבנת הון כ–5 מיליון ש”ח, פעילות ניכיון צ’קים באמצעות נש”מים שרישיונם התקבל במרמה.

 

1. מידע רלבנטי אחר :  החקירה עודנה בעיצומה ובימים אלו מושלמות החקירות מול עובדי הבנק השונים.

 

PDF

תמר וולדמן פירוט חקירות מטריקס של הפרקליטות שוחד עי ישראלים לעובדי ציבור בחול
 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרשות המופיעות בטבלת המטריקס לפי טבלה

 

חברה וחשדות	עסקה ותאריך	עדכונים ופרטי הטיפול על ידי הצוות	בקשה לסיוע משפטי	התייחסות הOECD לפרשה או עדכון שלנו במסגרת מפגשי קבוצת העבודה
Teva Pharmaceutical (Romania) (10/15)	מתוך המטריקס: שוחד שניתן בין השנים 2012-2015 על ידי חברת טבע לעובדי ציבור בכירים בתחום הבריאות ברומניה בתמורה לכך שיתנו מרשמים של התרופות של טבע לחולי סרטן.   נפתחה חקירה ברומניה. אין מידע לגבי הליכים בארה”ב.	2.3.16: יצחק פנה לארה”ב ושאל אם זה חלק מהפרשה של טבע הכללית. הם אמרו שלא ממש. הוא פנה לרומניה ושאל אם יש פרשה כזו. משימה: יצחק, המשטרה ורשל”ה יבררו עם רומניה האם יש חקירה בעניין זה. ככל שנגלה מתבצעת חקירה, אנחנו נפתח בחקירה ונגיש בקשה מסודרת לעזרה משפטית. 30.3.16: עדכון מיצחק: כנראה, יש ברומניה חקירה גדולה ורחבה ביחידת השחיתות ברומניה לגבי שוחד של חברות בת של חברות תרופות בינלאומיות גדולות, כולל טבע. כנראה החקירה אינה מתמקדת רק בטבע והם אספו המון מסמכים וחומר מחשוב והם בעצמם אינם בטוחים לגבי מה שנמצא אצלם בידיים. הוא אמר שהמודעות של חברות האם של החברות הרומניות אינו לגמרי ברור כעת. לעמדת יצחק יש להמתין שהחקירה ברומניה תתקדם קצת ושרק נודיע להם שאנו מעוניינים בכל דבר שיעלה חשד של עבירה מצד חברות או גורמים ישראליים. 28.9.16: יצחק מעדכן שאמרנו לרומנים שיעדכנו אותנו כשיתקדמו בחקירה. יצחק יפנה לרומנים שוב אם יש חדש שאפשר להעביר לנו. המשטרה תפנה למשטרה הרומנית לבדוק אם יש מידע שעולה מהחקירה אצלם לגבי טבע ישראל. המשטרה תברר עם ני”ע האם קיבלו דיווח על הפרשה. 21.11.16: יעל ועמית פנו לני”ע, לא עלה משם מידע חוץ מזה שטבע דיווחה שהם שמו כסף בצד לצורך ההסכמים. יונינה מעדכנת שיוסי אומר שאין חדש. לקראת הנסיעה לפריז בדצמבר יצחק ישלח מייל האם יש חדש ויהונתן ויצחק יפנו לרומנים במפגש של גורמי האכיפה.  23.3.17 – יצחק אומר שלדעתו זה נבלע בפרשת טבע ארה”ב וצריך לחקור גם על זה. הרומנים אומרים שיש להם מידע לגבי הרבה חברות, יצחק יברר עם הרומנים אם יש להם מה להוסיף. אריאל ויעל מציעים לשאול במסגרת החקירה של טבע ארה”ב על רומניה, זה יכול לגרום לטוויסט לטובה. אריאל בדק במאיה ואין דיווחים ברשות ני”ע. 20/4/17: יצחק: ככל הנראה רומניה סגרו את התיק. לא נראה שנקבל משהו מרומניה. לא נראה שיש לנו מספיק חומרים משלנו כרגע. יצחק דיווח כי בדק עם הרשויות ברומניה אשר הודיעו לו כי לא נמצאו די ראיות נגד החברה. סוכם כי יצחק יפנה שוב ויוודא שאכן כך המצב. 21.11.17: יצחק בלום יבדוק עם העמיתים מרומניה שהם לא ממשיכים לחקור את טבע רומניה. אריאל- חקרו את טבע בעקיפין על האירוע ברומניה, אבל הם לא ידעו על זה שום דבר.   17/5/18: פנינו לרומניה מס’ פעמים, לפי מה שמסרו לנו התובע ברומניה הגיע למסקנה שאין בסיס להעמדה לדין. משכך מבקשים למחוק מהמטריקס.   21.11.18: לבקש בקשה למחוק מהמטריקס. אשלח ליעל את הטבלה, נסגור מול ר’ אח”מ ואז נסגור במטריקס.   24.3.19: יצחק: הייתה חקירה כללית ברומניה לא מצאו ראיות נגד טבע ויסגרן את זה. אין חקירה ברומניה אין לנו מה לעשות. יעל תפעל מול ר’ אח”מ לסגור את התיק. ג’ואי: טבע רומניה נבקש למחוק מהמטריקס לאחר קבלת אישור ראש אחמ.   28.4.19 יעל עדכנה שהתיק נגנז במשטרה. אנחנו לא מוחקים את זה עד שלא מקבלים החלטה לגבי טבע אמריקה הלטינית.
חברה וחשדות	עסקה ותאריך	עדכונים ופרטי הטיפול על ידי הצוות	בקשה לסיוע משפטי	התייחסות הOECD לפרשה או עדכון שלנו במסגרת מפגשי קבוצת העבודה
Och-Ziff Capital Management Group LLC/Fleurette Group (Democratic Republic of Congo) (9/15)	מתוך המטריקס: לא ידוע תאריך. חשדות כי החברה הבטיחה עסקאות כרייה בקונגו בעזרת תיווך של דן גרטלר וחברה באחזקתו בשם Fleurette Group שהשתמש בקשריו עם ג’וסף קבילה, נשיא קונגו.   נפתחה חקירה בארה”ב, אין מידע לגבי הליכים בקונגו.	2.3.16: יצחק יפנה לארה”ב בבירור לגבי החקירה. 28.6.16: יצחק מעדכן שהאמריקאים אמרו שיש משהו אבל הם לא יכולים לדבר על זה בשלב זה. כן מעדכן שבינתיים היו ידיעות בתקשורת על הסכם שהגיעו אליו עם הבן של נשיא גבון. יצחק אמור להיפגש עם יובל ששון שרוצה להסביר מדוע אוח סיף לא שילמה שוחד, יעדכן לאחר מכן. אריאל אומר שחושב שיש כאן ניסיון לטפס על התיק שנגנז בבייטמן ליטווין. יצחק יעדכן אחרי הישיבה עם יובל ששון. 21.11.16: גרטלר עולה כמתווך בהסדר שפורסם. עולה שאלה אם מה שיש בהסדר מספיק כדי לחקור את גרטלר. אריאל אומר שלא חושב שכתוב שם בהסדר אבל היו גם כתבות. יהונתן מציין שההסדר הזה הוא לא הליך שגרטלר מגיע לבימ”ש ומודה ולכן זה לא מאוד חזק. יהונתן ואריאל יעברו על ההסדר, יהונתן ויצחק ידברו עם האמריקאים בפריז בדצמבר 23.3.17– יצחק מציע שבשיחה עם האמריקאים בשבוע הבא נשאל אותם גם על אוח זיף. עם זאת הוא חושב שאם היה להם משהו מועיל על גרטלר הם היו מבקשים בקשה לעזרה משפטית מישראל. אריאל עבר על ההסכם שחתמו מול החברה בארה”ב, עולה ממנו באופן ברור שמדובר בגרטלר אם כי זה לא כתוב באופן מפורש.   20/4/17: אריאל: קרא את ההסדר שהגיעו עם אוח זיף ונראה ששולם הרבה כסף למיליונר ישראלי- יש לנו אינדיקציה שזה גרטלר. אבל חוץ מאינדקציה – אין לנו מעבר לכך. ממשיכים לחכות להתפתחות עם האמריקאים.   17/5/18: מבינה מיצחק שאנגליה וארה”ב לא פנו אלינו בעניין זה, בינתיים בארה”ב נסגר בהסדר. נועה מציעה למתן המענה: פנינו למדינות חברות רלבנטיות לקבלת חומרים ולא קיבלנו. כמו כן, לא קיבלנו בקשות לעזרה משפטית, אם בתוך הבקשות נקבל מידע שמצדיק בדיקה או חקירה מההיבט של הסמכות הישראלית –  אז נפתח חקירה. הערה לגבי דן גרטלר ß ג’ואי אומר שאולי נבקש בהמשך מרשל”ה להוציא כתבה מעודכנת עליו ואולי נבדוק את חשבונות הבנק שלו כדי להבין מה קורה שם.   21.11.18: יצחק מעדכן שקיבלנו בקשה לסיוע משפטי מהולנד [קוואקמן], יצחק ביקש שיבהיר מספר הבהרות לגבי הבקשה. לכן אנחנו נמתין לקבלת הבהרות מהולנד ונראה על איזה פן הם מדברים בנוגע לפרשה. לא ניזום מעבר לכך, בשל רגישות שהתגלתה בגלל תיק אחר הקשור לדן גרטלר, (בהקשר א.ל)   24.3.19 יונינה: גם הולנד וגם אנגליה שלחו בקשות. התיק של הולנד נורא נסיבתי ומבוסס על כתבות והם רוצים פרטים על חשבונות בנק של גרטלר ואבו חצירא. יאח”ה צריכה לעדכן אם אפשר לקבל צווים על בסיס החומר. אנגליה והולנד מבססים את הראיות של על Och-Ziff.   יצחק: הולנד כל הזמן מבקשים להיפגש איתנו ואנחנו התחמקנו מהם.   יעל: את הבקשות לעזרה משפטית נבצע ככול שהן מבססות תשתית. קיבלנו לאחרונה כתבת רשל”ה כאשר המידע הגיע מאירלנד שמדבר על אבו חצירא. ואין בכתבה הרבה חוץ מאינדיקציה שכדי לעקוף הגבלות גרטלר קונה נכסים באמצעות אבו חצירא על ידי חברה אירית שבבעלותו. הצפנו במשטרה שאלה האם נכון להתחיל לבדוק את דן גרטלר לא רק מבחינת נקודתית. מבקשים החלטה של פ.מ. האם לעשות זאת.     דרור (רשות המיסים): במסגרת החקירה של וינרוט ז”ל השם של דן גרטלר עלה כחשוד נוסף. גרטלר שילם 250 מיליון שקל בהסדר (לפני כמה שנים). אצל קמיל יש מקרה דומה של נאמנות שגרטלר אמור לשלם שם סביובת 400 מיליון ₪.   אתי: שאלה את ליאת אם יש חדש לגבי גרטלר, ליאת לא יודעת על התיק של הפיסיקאלית.   יעל: גם ליאחב”ל יש תיק על גרטלר עכשיו.   יניב: לגבי הבקשות של הולנדים והאנגלים – זה בביצוע. חשבונות של גרטלר וחשבונות של מקורבים נוספים.   הבקשה של הולנד מבוססת על Och-Ziff וקשורה לפלורט.   גו’אי: לסיכום צריך ישיבה אצל פ.מ. לגבי גרטלר. ואפשר להודיע להולנד ואנגליה שהבקשה שלהם בטיפול. מבחנית המטריקס נכתוב שאנחנו מבצעים את בקשות הסיוע וככול שהחומרים יבססו חשד נחקור אותם.
חברה וחשדות	עסקה ותאריך	עדכונים ופרטי הטיפול על ידי הצוות	בקשה לסיוע משפטי	התייחסות הOECD לפרשה או עדכון שלנו במסגרת מפגשי קבוצת העבודה
BSGR Resources Ltd. (Guinea) (10/13) חברה ישראלית של בני שטיינמיץ שרשומה באנגליה חשד לתשלום שוחד לשם קבלת חוזים לזכויות כרייה רווחיות.	על פי הדיווח שהופיע בדה-מרקר ביום 3.11.12 (שהסתמך על כתבה מ-Sunday Times), BSGR קנתה את הזכויות לכרייה במכרות עתירי מחצבים של סימנדו בגינאה תמורת 160 מיליון דולר במהלך שנת 2008, לאחר שזכויות הכרייה נלקחו מחברת ריו טינטו. מכתבה נוספת ב-Financial Times מה-2.11.12 עולה כי בגינאה נפתחה חקירת/ בדיקת שחיתות נגד BSGR על ידי ועדה ממשלתית בנוגע לפרויקט. בגין החשדות ע”פ הכתבה מתן שוחד לשר, לנשיא ועמלה גבוהה לאשת הנשיא.   16.4.13: פורסם בדה-מרקר שאדם המקושר לחברת BSGR  – פרדריק סילינס – נעצר בארה”ב בחשד לשיבוש הליכי חקירה, השפעה על עדים והשמדת מסמכים. על פי הכתבה, סילאן עבד כנציגו של שטיינמץ בגינאה ונעצר במסגרת חקירה אמריקאית שהחלה בינואר בגין תשלומים בלתי חוקיים שניתנו על ידי החברה בגיניאה לשם השגת תנאים מועדפים במכרזים על זכויות כרייה.   חוץ מזה, אנחנו יודעים על העברות של 2 האורגנים מיכל נוי ואברהם לב רן לחברה בבהאמס שהכספים משם הועברו לאשת הנשיא.	המקרה נודע זמן קצר לפני הדיווח השנתי למטריקס ביוני 2012 ומופיע במטריקס החל מחודש יוני האחרון. 13.6.12: עדכון מהמשטרה כי מבחינה קפדנית של הכתבה לא עולים נתונים המצביעים על עבירה וכן הם שוללים קיום מידע נוסף בידי המשטרה בנושא אשר מעלה חשד לקיום עבירה.   הפרשה רלוונטית גם לישראל וגם לבריטניה. בעקבות פניה של מחלקת יעוץ וחקיקה אל הבריטים, העניין הועבר ל-SFO. היחידה החוקרת פנתה לנציגיה בגינאה ונמסר לה כי מתנהלת חקירה בנושא זה. לא ברור אם המעשים הנטענים נעשו לפני או אחרי חקיקת העבירה.   14.1.13: עובר לישיבה התקבל עדכון לפיו נודע על המקרה זמן קצר לפני הדיווח השנתי של ישראל למטריקס ביוני 2012. סוכם כי נציגי משרד החוץ יערכו בירור על סמך מקורותיהם, מבלי לפנות באופן רשמי לגינאה, במטרה לבדוק האם ישנו מידע עדכני בנושא המעיד על חשד למעורבות ישראלים במתן שוחד בגינאה. במקביל, יפנה יצחק בלום למקביליו בבריטניה על מנת לנסות לברר פרטים נוספים אודות החקירה בגינאה.   בישיבה ב-3.6.13 עדכנה לילך רביד ממשרד החוץ כי נפלה טעות ולא מדובר בגינאה המשוונית (איתה יש לישראל יחסים דיפלומטיים) אלא בגינאה קונקרי (שם יש משטר צבאי ואין לנו איתה שום יחסים). לכן, אין לנו דרך לקבל מידע מהם והם בהחלט לא יתנו לישראל עזרה משפטית. סוכם: אנשי המשטרה יפנו לאנגליה ולארה”ב ויאמרו ששמענו שמתנהלות חקירות אצלם בעניין חברת BSGR שבבעלות אזרח ישראלי ואם יש להם חומר המצביע על חשד לכך שישראלי מעורב במתן שוחד אנו מבקשים לקבלו. במפגש הקרוב של ה-OECD נעדכן שהמשטרה פנתה (או למצער מתכוונת לפנות) לאנגליה ולארה”ב בבקשה לקבלת חומר בכל הנוגע לחשד שישראלי היה מעורב במתן שוחד.   בישיבה ב-3/9/13: המשטרה עדכנה שפנו דרך נציגי המשטרה באנגליה ובארה”ב ולא קיבלו מענה. יצחק בלום גם כתב לבעל תפקיד אמריקאי מקביל לו אך לא קיבל מענה. הוחלט – הנציגות ישאלו בשולי הדיון של קבוצת העבודה עם הנציגים של אנגליה וארה”ב. המשטרה תתזכר את הנציגים. אפשר לדווח שהמשטרה פנתה ותזכרה. בנוסף, בגלל הפרסום יום קודם שהייתה פשיטה במשרדי החברה בשווייץ ובצרפת– המשטרה תפנה גם לשוויץ ולצרפת. עדכון מהמשטרה – 10/10/13 – הגורם הבריטי שאליו פנה נציג המשטרה אמר שהרשות להלבנת הון הישראלית תפנה לזו הבריטית. בנוגע לשוויץ וצרפת – לאחר קבלת אישור ר’ אח”מ נציג המשטרה למדינות אלה יפנה לגורמים באותן מדינות. 23/10/13 – עדכון מדנה שהתכתבה עם פרקליטה שוויצרית בנוגע לפניה של משטרת ישראל לפרקליט בשוויץ שמטפל בזה. הפרקליטה שאלה אם זה מקובל שהיא תפנה לפרקליט לפני שמשטרת ישראל פונה אליו. 31/10/13 – חן מהמשטרה מסרה שאין להם התנגדות שהפרקליטה השוויצרית תפנה לפרקליט המטפל בזה בשוויץ לפני שהם פונים אליו. 10/10/13 ו-3/11/13 – עדכונים מהמשטרה שהנציג באנגליה סבר שכדאי שהרשות להלבנת הון בישראל תפנה לזו הבריטית. 11/10/13 – עדכון מדנה לגבי קבוצת העבודה. מבקשת אישור לכתוב לנציג האנגלי בנוגע לפרשה זו (שוחחה איתו במהלך המפגש). כן עדכנה שדיברה עם הנציג הצרפתי וזה נתן לה את פרטי הקשר של מי שמטפל בצרפת בפרשה זו.   ישיבה – 12/11/13: יצחק עדכן שפנה לארה”ב בנוגע לבקשה. ארה”ב ואנגליה מתואמות. לילך: לפי החוק, רק המשטרה יכולה לפנות לרשות להלבנת הון. סוכם – 1.       נמתין לבקשה 2.       בינתיים לא נפנה לרשות להלבנת הון, אם הבקשה לא מתקבלת אפשר לפנות לאיש הקשר של דנה ולרשות. 3.       דנה תפנה היום והמשטרה תפנה עוד שבוע.  המשטרה אחראית לעדכן את הצוות מה קורה עם צרפת ועם שוויץ.   ישיבה מיום 4.3.14: יצחק: 4.       הגיעה בקשה מארה”ב. האדם שנעצר בקשר לפרשה (סילינס) אינו אזרח ישראלי, אך מחזיק בחשבונות בנק בארץ. יש לבצע הבקשה לעזרה משפטית על מנת לברר אם הוא ישראלי. 5.       האמריקאים מנהלים חקירה גלויה, ועמם מתקיימים חילופי מידע. התקבל מידע שסילאן עובד של שטיינמץ, והאמריקאים חושדים  שהפרשה קשורה לפרשת השוחד של שטיינמץ. 6.       בכוונתו לדבר גם עם הבריטים.   דנה: 7.       התקיימה בדיקה נוספת בגיניאה. 8.       נציג המשטרה בצרפת פנה לצרפתים, אך הם עדיין לא ענו. 9.       מהשוויצרים קיבלנו שם של הפרקליט המטפל.   סוכם: 10.   הגיעה בקשה מארה”ב והיא מטופלת. 11.   יצחק ידבר עם האמריקאים בפאריז. 12.   תיעשה פנייה גם ל-SFO. יצחק יבדוק מי ממונה על טיפול בפרשה הזו שם. 13.   לא לוותר על הערוץ בריטי. 14.   יש לברר היכן הדברים עומדים בנוגע לצרפתים ולשוויצרים.   עדכונים של דנה מ-27.4.14: 15.   גינאה: לפי פרסומים, ביום 18.4.14 אימצה ממשלת גינאה את המלצות הועדה הציבורית בגינאה לשלול את זכויות הכרייה של BSGR  במדינה, וזאת לאור חשד כבד כי זכויות הכרייה הושגו בדרך של מתן שוחד לנשיא המדינה דאז, באמצעות אחת מנשותיו. 16.   המלצות הוועדה התקבלו, ככל הנראה, לאור חומרים וראיות שנאספו במסגרת חקירה שניהל ה-FBI. 17.   אין עדיין פרסומים בנוגע להעמדת מי מן המעורבים בפרשה לדין. מאחר שלמדינת ישראל אין יחסים דיפלומטיים על גינאה קונקארי, לא ניתן לפנות ישירות לגינאה בבקשת מידע על הפרשה ועל החקירה.   18.   ארה”ב: כפי הידוע כבר, ה-FBI מנהל חקירה רשמית וגלויה נגד BSGR בפרשת השוחד בסימאנדו. 19.   בפרשה קשורה נעצר פרדריק סילינס, אזרח צרפתי שהיה שותף של שטיינמץ. במרץ האחרון הגיע סילינס להסדר טיעון עם התביעה בארה”ב, ובמסגרתו הודה בעבירה של שיבוש הליכי חקירה, והוא צפוי לעונש מאסר ולקנס. 20.   צרפת: לבקשת ארה”ב, ערכה צרפת חיפושים בנכסיו של שטיינמץ במדינה. בעקבות הישיבה האחרונה, נציג משטרת ישראל בצרפת קיבל הנחייה לפנות למשטרת צרפת בבקשת מידע לא רשמית על הפרשה. עדיין לא התקבלה תשובה בנוגע לכך. 21.   שוויץ: לבקשת גינאה, ערכה גם שוויץ חיפוש בנכסיו של שטיינמץ בשטחה. בעקבות גילוי המסמכים בנוגע לפרשה, נפתחה בשוויץ חקירה רשמית, במסגרתה שטיינמץ נחקר על ידי התובע שוויצרי (להזכיר, שפרטי התובע השוויצרי נמסרו לנציגי המשטרה, לשם יצירת קשר, ויש להתעדכן מה נעשה בעניין). 22.   אנגליה: לבקשת ארה”ב, נפתחה חקירה בפרשה. אנו פנינו אל האנגלים, במסגרת מפגשי קבוצת העבודה של ה-OECD, בבקשות לא רשמיות לקבלת מידע.   23.   כמו כן, הן יצחק והן המשטרה פנו אל עמיתים ב-SFO באנגליה, שהבהירו, כי יש לבצע הפנייה באמצעות הרשות להלבנת הון הישראלית אל הרשות להלבנת הון הבריטית, שהיא זו שמטפלת בחקירה. 24.   גינאה: כפי שצוין, בגינאה מתקיימת חקירה. על פי הפרסומים, אולם אין עדיין פרסומים   עדכון של יצחק מ-30.4.14: ארה”ב: 25.   לאור סיום משפטו של סילינס בארה”ב, אין כעת בקשות לעזרה משפטית תלויות ועומדות. 26.   ב-12.3.14, במסגרת ישיבה של קבוצת העבודה בפאריז, נפגשו עמית ויצחק עם תובע פדראלי אמריקאי, מי שעומד בראש המחלקה המטפלת בשוחד של עובדי ציבור במדינות זרות במשרד המשפטים האמר’. 27.   לשאלתנו, התובע הבהיר, שהודיית סילינס במסגרת הסדר טיעון אינה כרוכה בהתחייבות מצדו לשתף פעולה בחקירה נגד שטיינמץ. 28.   החקירה נגד שטיינמץ נמשכת.   אנגליה: 29.   בשיחות קודמות על נציגי SFO, הבהירו כי הם ממתינים לראות מה יתפתח בגינאה ובארה”ב.   סיכום ישיבה מיום 30.4.14: 30.   לאור העובדה, שכפי הנראה עבירת השוחד בוצעה לכל המאוחר ב-2008, טרם תיקון החוק, יצחק יפנה אל הגורמים בארה”ב כדי לקבל נתונים מדויקים של החשדות. 31.   במקביל תפנה המשטרה לנציג ה-FBI בארץ בפנייה דומה. 32.   ככל שיתברר, כי מעשה העבירה בוצע לכאורה ב-2008, נחליט להפסיק את הטיפול בפרשה זו.     עדכון של דנה מיום 12.5.14: תקציר של תצהיר שנתנה אשת נשיא גינאה בזמן הענקת הזיכיון, ממנו עולה, לכאורה, שחלק מתשלומי השוחד עבור קבלת הזיכיון שולמו גם לאחר כניסת העבירה לתוקף בישראל.   עדכון מיום 20.11.14 משטרה: בעקבות בקשה משוויץ, יאח”ה בודקת חשבונות בנק בארץ של גורמים הקשורים ל-BSGR – מסתבר שהועברו מליוני יורו לחשבונות אלו. עם זאת, מדובר בחברות גדולות וסכומים אלה אינם חריגים. עדכון ישיבה מיום 23.2.15 – המשטרה תברר מי בדק את החומרים של הMLA האמריקאי, תברר אופציה להעביר את החומרים של הMLA השוויצרי לרשות המיסים, תדאג להנחות את דני הנציג בצרפת לבדוק מה מצב החקירה בשוויץ. עדכון של ליאת במייל מיום 1.3.15 – הנציג בצרפת הונחה לפנות לעמיתיו בשוויץ ולבחון מצבה של החקירה בעניין BSGR   במייל של דנה מיום 30.3.15 היא מעדכנת לגבי מידע שעולה מכתבה שהתפרסמה במרץ בוול סטריט ג’ורנל בנוגע להתפתחויות בפרשת השוחד בגינאה – להלן סיכום הנקודות העיקריות העולות מפרסום זה: 33.   בהערכת מצב שקיימו רשויות התביעה של ארה”ב עם נציגים בכירים של ממשלת גינאה עדכנו האמריקאים כי יכול להיות שיוגשו עד שישה כתבי אישום בארה”ב נגד מעורבים בפרשה, וביניהם, מספר מנהלים בכירים בחברת BSGR. הערכת המצב התקיימה לאחר שחרורו של פרדריק סילינס ממאסר בארה”ב לאחר שריצה את עונשו על שיבוש הליכי החקירה בפרשה. 34.   עם זאת, דווח כי רשויות ארה”ב טרם החליטו סופית לגבי הגשת כתבי האישום וכמו כן, אין צפי ברור לגבי מועד הגשתם. כן צוין כי רשויות ארה”ב עדיין עשויות להחליט לעצור את החקירה בשלב זה. דוברי משרד המשפטים האמריקאי וה-FBI סירבו להגיב לדברים. 35.   בגינאה חקירה ממשלתית העלתה מעשי שחיתות של BSGR בהליכי קבלת זכויות הכרייה בסימאנדו ובעקבות זאת שללה את זכויות החברה במכרה. המדינה מתכננת להוציא את זכויות הכרייה במכרה סימאנדו למכרז (auction) מחדש בחודשים הקרובים. לאחרונה הועברו לממשלת גינאה כ-10000 מסמכים הנוגעים למכרה סימאנדו ממשרד המכרות והממשלה בוחנות את פרסומם. 36.   בשוויץ מתקיימת חקירה בפרשה מ-2013. 37.   באנגליה, ה-Serious Fraud Office (SFO)  מנסים להשיג מידע אודות הפרשה משני משרדי עורכי דין שפעלו בשמה של BSGR. דווח כי בדצמבר  BSGRביקשה מביהמ”ש לבחון את חוקיותן של פעולות אלה המיוחסות ל-SFO.   סיכום ישיבה מיום 19.4.15: מול שוויץ: 38.   בקשות השוויצרים בוצעה, השוויצרים יקבלו את החומרים. 39.   אנו נעביר לרשות המסים את התוצרים של ה-MLA שהתקבלו משוויץ. 40.   התובע השוויצרי הציע שנציגי יאח”ה יגיעו לביקור עבודה ויבדקו את החומרים שברשותם.   מול ארה”ב: 41.   העברנו לאמריקאים מספר פעמים שאנו מעוניינים בחומרים, לא גילו נכונות לשתף פעולה. 42.   יצחק יפנה לאמריקאים וינסה לברר האם בין החשודים הנוספים יש גם כאלה הקשורים לישראל.   אנגליה: 43.   יש לפנות ל-SFO לקבלת חומרים.   כללי: 44.   עמית תנסה לארגן פגישה ביוני בכנס בין נציגי המדינות הקשורות ל-BSGR, בניסיון לחלץ מידע.   סיכום ישיבה 10.9.15 – משטרה – היה ביקור של המשטרה בשוויץ. הוציאו בקשת MLA לקבל משוויץ את כל החומרים שהם קיבלו בצורה בלתי פורמלית ושביססו את ההליך אצלם. דווח כי ה-SFO האנגלי אינו משתף פעולה, ונציגו הבהיר ליצחק כי שפעולות החקירה שלהם נובעות מבקשת סיוע משפטי מגינאיו קונקרקי. יצחק יבדוק האם בקשת המשטרה לסיוע משפטי משוויץ הועברה אליו וישלח אותה. יאח”ה יפנו לרשלה.   סיכום ישיבה מיום 22.11.15 – ליאת מעדכנת שלמיטב ידיעתם אין חקירה בצרפת. ערן מעדכן שהועברו חומרים לשוויץ בעקבות בקשה שלהם לעזרה משפטית ובקשה משלימה. במקביל נפתח תיק בארץ ובדקו את חשבונות הבנק מעבר לבדיקה השוויצרית ועלו תנועות כספיות משמעותיות מהחשבונות בישראל המזוהים עם שטיינמץ לאשתו של נשיא גינאה ממדי טורי הנמצאת היום בפלורידה. היו שתי העברות כספיות שהועברו ישירות לממדי טורי, יש העברה לחברה שקוראים לה אולימפיה והיא כנראה קשורה לממדי טורי ועוד העברה מבני שטיינמץ לבהאמס. יש שני ישראלים שמעורבים – נוי ולברן. בעקבות הממצאים יצאו 3 בקשות לחיקור דין: לארה”ב, לשווייץ ולאיי הבהאמס. 45.   עדכון מרשל”ה – יש העברות רבות, גם לבהאמס וגם לשווייץ. תצא כתבה בימים הקרובים. יעדכנו. 46.   ערן – ידבר עם נציג האפ בי איי בישראל כדי לנסות ולקבל חומרים מארה”ב.   ישיבה 20.1.16- BSGR– שוויץ – שוחד לאשת הנשיא גינאה. היתה לנו פגישה טובה עם העמיתים מהשוויץ. הם דיברו באופן לא פורמאלי על הממצאים. נראה כי יש להם ממצאים איכותיים. בני שטיינמיץ נחקר שם ושומר על זכות השתיקה. הם ביקשו שנגיש בקשה מסודרת. במקביל, הגשנו בקשה מסודרת לארה”ב. חומר חקירה: נראה כסף שעובר מחשבון הבנק של שטיינמיץ לשני חשבונות בנק של אורגנים בישראל, מיכאל נוי ואברהם לב רן, מהחשבון שלהם עובר הכסף  לאשת הנשיא [אחרי שבעלה נרצח, כשהיא כבר לא עובדת ציבור, אם כי ההסכמים היו לפני]. הבעיות: 47.   שומר על זכות השתיקה. אינו קשור ל- BSGR. עם זאת, אשת הנשיא עדת מדינה בארה”ב- שם היא חושפת את הפרשה ואת הקשר של שטיינמיץ. 48.   סיכון הכפול. השוויצרים מתקדמים מאד עם בני שטיינמיץ ותהיה לנו בעיה להעמיד אותו לדין. עם זאת, אנחנו ננסה לפנות ל- 2 האורגנים האחרים. 49.   השוויצרים לא העבירו חומרים. החומרים שלהם יעזרו לנו. עם זאת לפי החוק שלהם, כשמעבירים למדינה אחרת חייבים להעביר לחשוד, אבל החומרים הועברו גם ככה לארה”ב, כך שיש לחשוד את כל החומרים. הם מציעים: צוות החקירה ימקד את החומרים הדרושים להם, ואותם יעבירו בהעתק לרשות. במקום להעביר את הכל החומר, כי זו כמות מאד גדולה. החלטה: 50.   יש לפנות לבנקים השוויצרים כדי לבדוק מה הדיווח שהם [האורגנים] נתנו לאותם כספים שהגיעו והועברו מחשבון הבנק שלהם והלאה. עדכון– קיבלנו את כל החומרים מהרשות להלבנת הון עם ההסברים שלהם בנוגע להעברת הכספים. 51.   להגיש בקשה לשוויץ לקבלת כל חומר החקירה. לפני כן, יצחק בלום יבדוק עם התובע משוויץ קודם – מה היקף החומרים, מה הקשיים לגבי ביקור שלנו אצלם למיון חומרים, ומה משמעות העברת החומרים. 52.   ארה”ב- מוכנים שאנחנו נחקור שם את אשת הנשיא. אבל צריך לפנות דרך הערוצים הרשמיים כדי שנקבל את כל האישורים הנדרשים לכך. יצחק בלום יפנה לעמיתה שלו בארה”ב לקבלת אישור רשמי שאנחנו נשתלב בחקירה שם.   עדכון מיום 29.1.16–  יצחק בלום יצר קשר עם התובע משוויץ. התובע ציין כי יש חשיבות רבה כי מי מטעמנו ייסע לשם לצרוך סינון החומרים, כדי לצמצם הליכים בבהמ”ש של התנגדות הנאשמים להעברת החומרים. התובע כבר שלח הודעה לעו”ד של שטיינמץ כי ישראל מבקשת את החומרים, והוא הודיע כי הם יתנגדו לכך. עוד יצר קשר עו”ד יובל ששון ממשרד מיתר ושות’ המייצג את שטיינמץ עם יצחק וביקש להיפגש כדי להבהיר “כמה עניינים”. בהתאם לאמור, ג’ואי ביקש מלילית לשקול שוב את נושא הנסיעה מבחינה תקציבית. מחכים לתשובה. בנוגע לפגישה עם עו”ד ששון- הוחלט כי זו תהיה עם הפרקליטות בשיתוף המשטרה – אלון. עדכון מיום 13.2.16- 1.       נקבעה ישיבה עם עו”ד יובל ששון ליום 23.2.16 עם אלון צרפתי. 2.       ארה”ב- פנינו פורמלית לארה”ב בבקשה לעזרה משפטית שהוגשה בתאריך 5.1.1.6. יצחק שוחח עם התובע בתיק, Tarek Helu, יחד עם העמיתה מהמחלקה לעניינים בינלאומיים במשרד המשפטים, Patricia Petty. במסגרת השיחה, הם אישרו את קבלת הבקשה ואמרו כי הם משתדלים להעביר את החומרים שביקשנו. אולם, הם ציינו שרוב החומרים התקבלו על פי צווים של ה-Grand Jury שם ומכך דורשים צו בית משפט נוסף על מנת להתיר את העברתם לישראל. אז זה ייקח קצת זמן. אם יש חומרים שהם יכולים להעביר בלי צו, יעשו את זה בהקדם. אולם, הם ציינו שבשלב זה הם לא יכולים להתיר את גביית העדות של Mamadie Toure, עדת המדינה שלהם, כיוון שזה עלול לפגוע בחקירה שלהם, וגם לא יכולים להעביר מסמכים הקשורים להודאות שלה. לגבי שני העדים האחרים שביקשנו לחקור, Adam Schiffman ו- Alan Marcus, הם אומרים שהם יכולים לארגן את זה אבל קרוב לוודאי ש- Schiffman, הכי חשוב ביניהם, ישמור על זכות השתיקה. אז הם לא יודעים אם כדאי לנו להגיע במיוחד עבור ניסיון גביית עדותם, אבל זו החלטה שלנו. בכל מקרה, יש להמתין עד שנקבל את המסמכים מארה”ב. בסוף השיחה הוסכם ש-Tarek Helu ישלח מייל שיסכם את ההיבטים האופרטיביים של השיחה ככל שקשור לבקשה שלנו 3.       במהלך השיחה הנ”ל עלה כי קיים אזרח אמריקאי נוסף בשם מחמוד ת’יאם שכיהן בין השנים 2009-2012 כשר האנרגיה והכרייה בגינאה וככל הנראה לקח שוחד מגורמים רבים, כולל BSGR הם גם בודקים את קשריו עם אלוף לשעבר ישראל ברוך זיו. כך שיכול להיות שיתווסף לתיק זה חלק נוסף, או שתפתח פרשה חדשה. 13.3.16: ערן זיהה תנועות משמעותיות בחשבונות של 2 המזוהים עם שטיינמץ לאשת הנשיא בפלורידה ומכאן המשמעות הרבה. יצחק: עו”ד ששון אמר שהעברות היו כדי לשלם לפנטלר על החלק שלו בעסקאות. יצחק: רוב החומרים שהאמריקאים אספו זה בחסות חבר מושבעים, וכדי להעביר את החומרים הם צריכים להוציא צווים חדשים. יש חומרים שיכול להיות שהם יעבירו אלינו, אבל את החומרים שקשורים לאשת הנשיא, הם לא יעבירו לנו. החוקרים נוסעים באפריל למיין ולהביא את החומרים שיש בשוויץ. מחכים לאפריל לנסיעת יחא”ה לשוויץ. יצחק יהיה בקשר עם ארה”ב בנוגע להעברת החומרים אלינו לאחר קבלת הצווים החדשים.   22.5.16 לקראת הטיסה לפריז– סיכום: הנסיעה לשוויץ נדחתה ליוני. מארה”ב לא קיבלנו דבר בינתיים. בינתיים אנחנו בקשר עם עו”ד ששון.   28.9.16: יונינה מעדכנת שהיו נציגי משטרה בשוויץ. עשו רשימה של חומר שרוצים להעביר, זה נמצא בהליכים בשוויץ. אריאל אומר שיש העברות ישירות מהחשבונות בארץ של שני האנשים ה”קטנים” בסיפור ישירות לממדי טורה. רוב הכסף הועבר דרך צינורות – חברה בבהאמס או ד”ר עו”ד שיפמן שנחקר על ידי האמריקאים, אמר שהוא מבצע הוראות. הפרקליטות תקיים ישיבת הכנה לקראת הנסיעה באוקטובר וינסו לקבל מידע נוסף. 21.11.16: אריאל מעדכן שב5.12.16 תיחקר ממדי טורה על ידי נציג משטרת ישראל בארה”ב בצרפתית. החקירה תוכן על ידי אריאל ויוני שהמטרה היא לאשר את הסכמי השוחד עליהם חתמה, את העדות שלה בפני הגינאים ואת השיחה המוקלטת שניהלה עם סוכני האף בי איי. האמריקאים העבירו חומר נוסף לגבי הנכסים של השותפים הישראלים בין היתר. יהונתן מעדכן שהם מבקשים להימנע מהקלטה ומוסכם על יונתן וכורש שזה לא חובה. הבקשה לגינאה היא לקראת יציאה, היא מבוססת על המידע שנמצא באינטרנט. מוטב היה שזה יועבר כמובן בצינורות המקובלים אבל לא נשהה את זה בשביל זה. יונינה מעדכנת שנציג של אפריקה שנמצא בארץ יכול לעזור ככל שיש צורך עם הבקשה לגינאה. אריאל מעדכן שלגבי עופר קרצנר – שותף של שטיינמץ בחברה הזדמנות – שהעביר כספים מחשבון שלו מקייב לשווייץ, משווייץ לסילינס ומשם לממדי. העברות הכספים הן מ2014. המשטרה פנתה לאוקראינים וכך גם הרשות לאיסור הלבנת הון. כתבת הרשלה הוסיפה שיש כספים נוספים המועברים לחברת צ’ואנג – חברה של קרצנר בשווייץ. הבקשה לעזרה משפטית באוקראינה ממתינה אצל יצחק. בעניין סלקום: אריאל מסביר שבאותו מפגש בארה”ב הנציג השווייצרי סיפר שהגינאים הפנו אליו אדם שהגיע מפוחד ואמר שהביאו לו כסף הממונים שלו המקושרים לשטיינמיץ כדי שיתן אותם לתובע בגינאה כדי שירדו מהחקירה נגד שטיינמץ באפריקה. איתרו בארץ את מי שהחליף את האדם בגינאה וקוראים לו יעקב עידו רוזנבלום. הגיע לארץ יחד עם בני שטיינמץ וקרצנר. המשטרה החליטה לא לחכות שיגיע לארץ אלא שהאנשים בגינאה יבקשו ממנו לבוא לישראל (כמו שעשו בשווייץ). אריאל ביקש וממתין לתשובה מהגינאים בעניין זה. אחרי ה5.12.16 הפרקליטות והמשטרה יחליטו איך מתקדמים. יצחק מעדכן שיובל ששון פנה כי ראש האף בי איי לשעבר רוצה להיפגש ולהסביר שההאשמות הן ההאשמות שווא. האיש כתב דו”ח ורוצה להיפגש ולהציג בפנינו את הטענות שלו. יעל מציעה לקבל את מה שיש לו בכתב, ג’ואי אומר שבכל מקרה אם יוחלט להגיש כתב אישום נגד שטיינמץ יהיה שימוע והוא יוכל להציג שם כל מה שהוא רוצה. 23.3.17 –  נפתחה חקירה, יש מגעים אינטנסיביים עם ארה”ב בנוגע לממדי טורה. במקביל מתנהלים מגעים עם רשויות נוספות בעיקר שווייץ שמתקדמים לעבר הגשת כתב אישום נגד שטיינמץ, סנדרה מלוני בעלת תפקיד בחברה ופרידריק סילינס. אריאל התרשם ממדי טורה שהיא מהימנה, זוכרת את האירוע. נודע ליהונתן על הרבה חומרים – הפקדות כספים במזומן בסכומים אדירים. נמצאים בשיח פורה עם ארה”ב, אמורים לקבל עוד חומרים. מתקיים סוג של מרוץ ביננו לבין שווייץ, קלאודיו נחוש להגיש כתב אישום בנושא. האמריקאים אומרים שהפוטנציאל הגדול ביותר הוא בישראל, החשוד המרכזי נמצא כאן. יש קשיים לא מעטים בהעמדה לדין בישראל – הסכמי השוחד נחתמו ב2006 לפני שהיה חוק בישראל, הנשיא מת והעדה מקבלת כספים במעמד לא ברור. המשיכו לשלם לה כדמי שתיקה. שטיינמץ מעדיף שעניינו יתנהל בשווייץ, הצפי הוא לשנת מאסר, שפיטה בהיעדר שאינה קיימת בישראל. קלאודיו הבהיר שאם יהיה הליך בישראל הוא לא יוכל להגיש בשווייץ. יצחק מציין שכדאי לבדוק אם העובדה שקלאודיו ממשיך בפעולות החקירה שלו מזיק לתיק שלנו. יהונתן אומר שצריך להבין אם יש לנו בסיס מוצק כי אם כן נמשיך בכל העוצמה. צריך לקבל החלטה מושכלת איפה צריך להמשיך בתיק הזה. קלאודיו אמר במפורש שהוא לא מתכוון להעמיד את האורגנים ואת החברה על הלבנת כספים. יש מידע מרשל”ה לגבי המטוס שאינו של שטיינמץ אבל יהונתן אומר שכדאי בכל מקרה לקבל את המידע כי יש פה הרבה הרמות מסך לעשות. יונינה מעדכנת שמיכאל נוי די בורח, יצא מצרפת, מתכנן להגיע לארגנטינה. אריאל אומר שמאז פרוץ הפרשה הוא בורח. 30/7/17 – עופר איש עסקים מאד בכיר, שתף איתנו פעולה והציע להיות עד מדינה בתיק. עד עכשיו חיכינו לאישור של האמריקאים שלא יעמידו אותו לדין. כיום האמריקאים אישרו. הסנגור של עופר רוצה לעבור על פריטי ההסכם ולאשר בטרם הוא הופך לעד מדינה. לכן אנחנו מחכים לפרוץ. 21.11.17: אריאל- העסקה עם עופר נסגרה והוא בסטטוס של עד מדינה היום. נקבל דיווח מאתי אחרי שהיא תחזור מרומניה. רקע: יש דיווח על פרשה  חדשה לפיו טל זילברשטיין ובני שטיינמיץ שילמו שוחד לבכירים ברומניה. ואתי טסה לבדוק אם יש קשר בין התיק שם לתיק שלנו. השוויצרים מבקשים לחקור את עופר, נוכח שיטת העבודה שלהם אנחנו כרגע לא מאפשרים את זה. לישיבה הבאה נבקש עדכון ממיסוי וכלכלה היכן התיק עומד.   13/2/18 : אנחנו מקדמים חקירה ברומניה על פרשה חדשה של שוחד. עופר נתן לנו אינפורמציה גם על הפרשה הזו – על האופן בו הועברו כספי השוחד. רומניה- אנחנו צריכים לדבר עם הרומנים כדי לברר מולם – מה הם רוצים לחקור ומה לוח הזמנים שלהם. עוד נציין כי אנחנו מתקשים לעזור להם בגלל עד המדינה ללא פירוט. לדעתה של אתי, לא כדאי להעמיק בחקירה הזו כרגע כי אנחנו “לא על קרקע בטוחה” עם עד המדינה. שוויץ- ממתינים לראות אם יש התקדמות בנוגע לאפשרות של שוויץ להעניק פטור וביטחון מלא לעופר. בסופו של יום אנחנו בהמתנה בנוגע לשתי הפרשות.   21.11.18: אתי: לפני שבועיים נסעו שני שוטרים ופרקליטה וחקרו שורה של עדים ברומניה. במקביל נחקרו בני שטיינמיץ וטל זילברשץ בארץ. כרגע ברומניה לא פתחו בחקירה, מסיבות פוליטיות, אבל יש שת”פ מצוין עם רומניה והם העבירו לנו חומרים רבים ומועילים. בינתיים החקירה מתנהלת, ובמקביל היחידה החוקרת צריכה להגיש בקשה לחיקור דין של גרינברג בארה”ב. [גרינברג נתן ייעוץ פוליטי לרומני וכנראה טל זילברשטיין שילם לו לטובת הייעוץ].   24.3.19: אתי: עורכי הדין של בני שטיינמיץ מגיעים היום לפגישה במיסוי וכלכלה. החשיבה הייתה לעשות תיק הלבנת הון ולא תיק שוחד, יש קושי עם עבירת המקור ועם הראיות (לגבי גינאה). קיים קושי להשיג ראיות הקושרות את שטיינמץ לגבי שוחד ברומניה. יאח”ה חוקרת וממתינה לקבלת מסמכים נוספים מרומניה. ג’ואי: לסכם, לגבי BSGR העסק מורכב וממשיך להיות מורכב.   17.6.19: אתי: קלאודיו עדכן שהוא ממשיך עם התיק ושטיינמיץ ביקש לזמן עדי הגנה. ורותי ליטבק הודיעו שדיוויד ברנע לא יגיע לשוויץ . יש טיוטת חוות דעת. יש לחץ עם ה 250 מיליון תפוסים ומתנהל הליך שומה אזרחית הכי גדול שהיה אי פעם בישראל. שחרננו להם הרבה מאוד חומר חקירה.	בנוסף לבקשות הפורמאליות המפורטות מטה, היו בפרשה זו הרבה פניות של נציגים ופרקליטים, מפורט בישיבות.   עדכון מישיבה 4.3.14 – התקבלה בקשה לעזרה משפטית מארה”ב בנוגע לחקירת פ’ סילינס.     עדכון מישיבה 19.4.15 – התקבלה בקשה לעזרה משפטית משוויץ – בוצעה.   עדכון מישיבה 10.9.15 – הועברה בקשה לעזרה משפטית לשווייץ.   עדכון מישיבה 22.11.15 – הועברו בקשות לחיקור דין לארה”ב, שווייץ ואיי הבהאמס.   עדכון מינואר 2016- פנינו פורמלית לארה”ב בבקשה לעזרה משפטית שהוגשה בתאריך 5.1.1.6.	במפגש ה-OECD  ב-11/6/13 ישראל עדכנה: The case is alleged to have taken place in Guinea Conakri with which Israel does not have diplomatic relations, rendering it impossible to request information or MLA from that country. Israel was in contact with the UK for information, but has received no information yet that shows evidence for suspicionthat acts of foreign bribery have been committed by Israelis. From the Matrix and recent publications, we learned that the US has opened an investigation in this case. The Israel Police is studying this new information and will consider requesting the UK or the US for further materials they may have that give rise to the suspicion that acts of foreign bribery have been committed by Israelis.
חברה וחשדות	עסקה ותאריך	עדכונים ופרטי הטיפול על ידי הצוות	בקשה לסיוע משפטי	התייחסות הOECD לפרשה או עדכון שלנו במסגרת מפגשי קבוצת העבודה
ENRC (Kazakhstan, DRC) (5/13) שוחד, הונאה ושחיתות בהקשר לרכישת זכויות כרייה.	המשרד הבריטי לחקר פרשות הונאה חמורות (“Serious Fraud Office”/”SFO”), פתח באפריל 2013 בחקירה פלילית בנוגע למעשים והשקעות של חברת ENRC  (Eurasian Natural Resources Corporation) בקזחסטן ובקונגו. לפי כתבות מעיתוני ה-Economist וה-Guardian, ENRC קנו זכיות כרייה, בין היתר באמצעות חברות בחו”ל הנמצאות בבעלותו של הטייקון הישראלי דן גרטלר. לפי הכתבות המצ”ב, ENRC ויתרו באופן המעלה תהיות על הזדמנות לקנות זכויות בחברת כרייה בבעלות מדינת קונגו, רק בכדי לקנותן לאחר מכן מחברה בבעלות גרטלר אשר רכש את הזכויות ממשלת קונגו בסכום נמוך מאוד. ה-SFO  חוקרת את חברת ENRC בחשד לשוחד, הונאה, ושחיתות.	בישיבה ב-3.6.13 המשטרה עדכנה שהעניין לא מוכר לה ואין בקשה לעזרה משפטית בהקשר אליו. יש בקשה מרוסיה בעניין גרטלר בעניין אחר.   סוכם: המשטרה תפנה לבריטניה ותבקש לקבל חומר בענין זה, אם יש לבריטים חומר המעלה חשד לעבירה על החוק שלנו על ידי ישראלים. במפגש ב-9/6/13 ב-OECD  נאמר שלמדנו על הפרשה מהמטריקס והמשטרה מתכוונת לפנות לרשויות הבריטיות במטרה לבדוק אם אכן יש אצלם חקירה בנושא ובמטרה לבקש שאם יש בידם חומר שמצביע על כך שישראלי עבר על החוק, החומר ימסר לנו.   בישיבה ב-3/9/13 – המשטרה עדכנה שהנציג פנה לאנגליה ביולי ולא קיבל עדיין תשובה. סוכם שהמשטרה תתזכר. הנציגות יעדכנו במפגש שהמשטרה פנתה ביולי ואף תזכרה בספטמבר שוב.   10/10/13 ו-3/11/13 – עדכונים מהמשטרה שהנציג באנגליה סבר שכדאי שהרשות להלבנת הון בישראל תפנה לזו הבריטית.   11/10/13 – עדכון מדנה לגבי קבוצת העבודה. מבקשת אישור לכתוב לנציג האנגלי בנוגע לפרשה זו (שוחחה איתו במהלך המפגש).   ישיבה ב-12/11/13: סוכם – המשטרה תפנה לרשות להלבנת הון ותגיד לה שהבריטים הציעו שהם יפנו  – אם יש בעיה, יערבו את לילך. במקביל, יצחק ישאל ב-SFO.   ישיבה מיום 4.3.14: ·         לילית בדקה מול הרשות להלבנת הון, ולדבריהם, אין להם מידע. נאמר, שתיעשה פנייה לרשות להלבנת הון הבריטית. סוכם שיש לקדם אפיק זה. ·         יצחק ינסה לברר מה התקדם בפרשה זו, מול הנציגים שעמם ייפגש בפאריז.   ישיבה מיום 20.11.14 – המשטרה קיבלה מ-FIU הבריטית כתבה על גרטלר שעברה ליאח”ה. הבריטים פנו לנציג המשטרה לגבי כתבה שהתפרסמה בחו”ל.   עדכון ישיבה מיום 23.2.15 – המשטרה תבחן את הכתבה של הFIU והאם יש קשר לפרשה זו ותנחה את הנציג בבריטניה לברר האם אפשר לקדם את התיק.   עדכון של ליאת מיום 1.3.15 – הנציג באנגליה הונחה לפנות לעמיתיו על מנת לברר נכונותם למסור מידע בנוגע ל- ENRC המשטרה תבחן את הכתבה שהתקבלה מהFIU בעניין גרטלר והאם יש לה קשר לפרשה זו. סיכום ישיבה מיום 19.4.15: ·         יאח”ה בחנה את הכתבה של ה-FIU והתברר, שאין בה דבר שמסייע לנו. ·         מובהר כי גרטלר הוא אזרח ישראל. ראש אח”מ ינחה לערוך בדיקה מודיעינית על גרטלר ועל ENRC, שתרכז את כל המידע. לאחר מכן נשקול פנייה ל-SFO (בווידאו קונפרנס), בניסיון לקבל משהו עדכני יותר. ·         יש להעביר לדרור (רשות המסים) מסמך ובו העניינים שאנו מבקשים שייבדקו.   סיכום ישיבה מיום 22.11.15 – ליאת מעדכנת שבוצעה סקירה מודיעינית שאינה מקדמת את החשדות. יש צורך בשיתוף פעולה של הבריטים שכן החומרים נמצאים אצלם. ·         אלון ידבר עם ראש הSFO בפגישה הקרובה בפריז. ·         יצחק ישלח מייל מקדים ויבקש לקבוע פגישה כזו. ·         רשל”ה יוציאו כתבה מעודכנת על גרטלר.   מייל של יצחק מ27.12.15 – מעדכן כי יצר קשר בפריז עם נציג הSFO John Carrol ושאל אותו אם יש מידע חדש בעניין שהוא יכול למסור. ג’ון אמר שהוא דיבר עם מי שמטפלים בפרשה והם מסרו שאין משהו חדש למסור. 2.3.16: מיצינו את היכולת לפתוח בחקירה- נבקש ביוני, לסגור ולמחוק את הפרשה- נחכה למחיקה רשמית מהטבלה עד אחרי יוני. 28.9.16: לקראת הפגישה של קבוצת העבודה בפריז בדצמבר, יצחק יברר עם האנגלים מה קורה אצלם (ככל שלא שלא יהיו הפתעות נבקש שיימחק מהמטריקס). 21.11.16: נבקש בקשת מחיקה ביוני 17. 23.3.17 – יצחק יפנה שוב לאנגלים להגיד שאנחנו רוצים למחוק ואם יש מניעה והאם יש להם חומרים חודשים שיעבירו לנו.   עדכון 17/5/18: אין לנו עדכון חדש. לא נבקש למחוק את הפרשה כי האנגלים עדיין חוקרים את הפרשה, נוכח ההליכים המתבצעים בבריטניה להעברת מסמכים מENRC לרשויות נראה מה קורה עם זה, ואנחנו בקשר עם המדינות הרלבנטיות. לא נפתחה אצלנו חקירה, ונעשה בדיקה אם נפתחה בדיקה. האם דיווחנו על בדיקה? ומה בדיוק בדקנו? נועה מציעה למתן המענה: פנינו למדינות חברות רלבנטיות לקבלת חומרים ולא קיבלנו. כמו כן, לא קיבלנו בקשות לעזרה משפטית, אם בתוך הבקשות נקבל מידע שמצדיק בדיקה או חקירה מההיבט של הסמכות הישראלית –  אז נפתח חקירה. הערה לגבי דן גרטלר ß ג’ואי אומר שאולי נבקש בהמשך מרשל”ה להוציא כתבה מעודכנת עליו ואולי נבדוק את חשבונות הבנק שלו כדי להבין מה קורה שם.     21.11.18: נפנה לבריטים לשאול אם יש חדש SFO   24.3.19: יצחק: קיבלנו מהבריטים בקשה לסיוע לגבי 2009-2012, היא בביצוע. נמסר לנו מהבריטים שלא כדאי לסגור את התיק ושקוראים דברים. ג’ואי יבקש ישיבה אצל פ.מ. בכל ענייני גרטלר. לקראת יוני ניתן יהיה לעדכן שהבקשות של הולנד ואנגליה בטיפול.	עדכונים מישיבות 10/13 ו11/13 – נציג המשטרה פנה לנציג הבריטי שהמליץ כי המשטרה תפנה לFIU הבריטית.   עדכונים מישיבה 20.11.14 – המשטרה פנתה לFIU וקיבלה מהם כתבה על גרטלר. הבריטים פנו לנציג המשטרה לגבי כתבה שהתפרסמה בחו”ל.	במפגש ה-OECD ב- 11/6/13 ישראל עדכנה: Israel has learned about this case just recently from the Matrix and the Israel Police is studying the information. After reviewing the information, if it finds that the information so merits, the Israel Police will consider approaching the UK with a request for any further materials that may raise suspicion that acts of foreign bribery have been committed by Israelis.
חברה וחשדות	עסקה ותאריך	עדכונים ופרטי הטיפול על ידי הצוות	בקשה לסיוע משפטי	התייחסות הOECD לפרשה או עדכון שלנו במסגרת מפגשי קבוצת העבודה
Shapir Structures Limited (Romania) (3/14)	חברת בת של שפיר – שיחדו מישהו בעירייה ברומניה בשביל לזכות במכרז בנייה של פרויקט בעיר.   מתן שוחד ע”י נציג חברת שפיר ברומניה אברהם מורגנשטרן [חלק מהכספים הועברו דרך חברה בשם מלצי ששוורצנברג] לראש עיריית קוסטנזה במטרה שיקדם פרויקט בניה בעיר יש להשלים	עדכון ישיבת צוות מיום 22.1.15: הבקשה לעזרה משפטית בוצעה במלואה. יש הליך פנימי במשטרה לטייב ולסרוק את החומרים כי יש פוטנציאל לתיק שוחד והלבנת הון פנימי. לא ניתן להעביר את החומרים לרומניה כי מתנהל הליך משפטי בעניין וניתן צו מניעה.   עדכון ישיבה צוות מיום 23.2.15: נקבע מועד לדיון בבית המשפט בנוגע לטענות המשפטיות של עו”ד מעוז המייצג את מורגנשטרן – 2.3.15. בינתיים התקבלו חומרים נוספים מהרומנים שמצביעים על כך שהטענות של עו”ד מעוז כנגד העברת המידע אינן נכונות. ליאת עדכנה שיבקשו בקשה לעזרה משפטית מרומניה.     עדכון מיצחק 14.4.15: ההליך במחוזי הסתיים והוגשה מטעם החשוד בר”ע  לעליון.   סיכום ישיבה מיום 19.4.15: ליאת: נפתחה חקירה ביאח”ה נגד שפיר. החומרים שאספנו מה-MLA משמשים אותנו לחקירה סמויה שמתבצעת כאן. ממתינים לתוצאות חקירותיו של מורגנשטרן שם. החומרים שקיבלנו נמצאים בתרגום. הוחלט: אתי (מיסוי וכלכלה ת”א) תלווה את הפרשה. נעדכן את המטריקס שמתבצעת חקירה סמויה, בלי לציין את פירוט הדברים. סיכום ישיבה 10.9.15 – משטרה – עוד לא קיבלו את כל החומרים על מורגנשטרן. הרבה חומרים בהליך של תרגום, יש פניות לקבלת חיקורי דין של קפריסין וליכטינשטיין דרך רומניה. קיבלו כמה דיסקים, הרבה לא רלוונטי. את החומרים שהכי רוצים – האזנות סתר, הודאות יתר החשודים בתיק, האם היה חיפוש במשרדים של שפיר ברומניה ומה היו תוצאות החיפוש, חשבונות בנק קפריסין וליכטנשטיין – טרם קיבלו. יאח”ה תפנה בבקשה של POLICE TO POLICE כדי לקבל חומר נוסף (גם מקפריסין וליכטנשטיין). יאח”ה תעביר ליצחק רשימה של מה חסר, ויצחק ימשיך ללחוץ בצינורות מולם הוא עובד. כלומר, תהליך קבלת החומרים מתבצע בשני מישורים – P TO P ובאמצעות MLA אתי – עיינה בחומרים ברפרוף. יש חומרים בעברית, שיחה של מורגנשטרן עם מישהו בשם גיל. רשלה בודקים מידע בנושא. המשטרה תפנה לרשלה ותבקש שיבדקו בנוסף למידע מקפריסין ומרומניה גם מידע מליכטנשטיין. סיכום ישיבה מיום 22.11.15 – ערן מעדכן שהגיע כתב אישום על עבירות מיסים, המשטרה מתרגמת אותו. הרשות שחקרה את השוחד עוד לא העבירה את החומרים. מורגנשטרן מעוכב יציאה. אתי מעדכנת שנוסף למורגנשטרן יש אדם בשם שוורצנברג שאין לו עיכוב יציאה, הוא הדמות שדרכה עבר הכסף, דרך חברה שלו. אתי מציעה לחכות ולראות על מה הרומנים מגישים כתב אישום. אם הם מגישים על שוחד של מורגנשטרן, כנראה שלא נגיש. לגבי החברה – יש חברה בשם מלצי ששוורצנברג קשור אליה. הוא אזרח ישראלי, יוצא ונכנס. שפיר מבנים זו חברה רומנית שבונה בגרמניה, היא חברת בת של שפיר ישראל. אם מורגנשטרן יועמד לדין ברומניה צריך יהיה להחליט מה עושים עם החברות. טרם קיבלנו חומרים מלכטנשטיין וקפריסין. יצחק תיזכר את רומניה שם נמצאים החומרים. הוא פנה לליכטנשטיין והשופט החוקר ענה שהדברים בהליך של בית משפט. כנראה שכשרומניה ביקשו את זה. הם היו צריכים אישור של בית משפט שמדובר כמו בבקשה של עזרה משפטית. בתשובה האחרונה בעניין זה השופט חוקר אמר שהוגש ערעור על החלטתו להעביר את החומרים, כנראה ששפיר יודעים שאנחנו רוצים את החומרים. ערן – נכון לכרגע אנחנו ממתינים לקבל את החומרים דרך הנציג שלנו, אנחנו מניחים שבהאזנות הסתר של מורגנשטרן תהיה אינדיקציה לקשר של החברה. אחרי שנקבל את החומרים ואת כתב האישום, נחליט כיצד פועלים. כתב האישום עתיד לצאת בשבועות הקרובים. ממתינים לקבלת החומרים – האזנות הסתר וכתב האישום כדי לקבל החלטה כיצד להתקדם – האם להוציא צו ולתפוס מסמכים או לפעול בדרך רכה יותר.   ישיבה ביחא”ה מיום 20.1.16: יונינה – תקבל את התכתובות לגבי חומרים חסרים שלא קיבלנו מהבקשה הראשונה מרומניה, והיא תפנה ליצחק מכתב מסודר על החומרים החסרים. והוא יפנה לעמיתים ברומניה.   עדכון יצחק בלום מיום 29.1.16: יונינה עדכנה את יצחק כי כל החומרים החסרים יגיעו בפברואר. יצחק לא שלח בהתאם לכך דרישה לרומניה.   עדכון מיום 13.2.16: 1.     ליכטנשטיין – כזכור בין המסמכים שביקשנו מרומניה, היו מסמכים שרומניה קיבלה במקור מליכטנשטיין. מהפגישה ביאח”ה בחודש שעבר, עלה שאלו לא החומרים העיקריים בשלב זה של החקירה, עם זאת אנחנו עדיין מנסים לקבל את האישור של רשויות ליכטנשטיין להעברתם. לפני הרבה זמן רומניה הגישה בקשה לקבל היתר להעביר את החומרים אלינו, ויצחק כתב במקביל לשופט-חוקר בליכטנשטיין כדי לתמוך בבקשה זו של רומניה. שלשום קיבלנו הודעה מליכטנשטיין, בה עלה כי שבית המשפט הגבוה דחה את בקשת רומניה להעברת החומרים לישראל על בסיס הקביעה שהחוק לעזרה משפטית בליכטנשטיין כלל אינו מאפשר לתת הסכמה שכזו. השופט-חוקר ציין כי קביעה זו חסרת תקדים ושהם מתכוונים לערער על כך לבית המשפט העליון בליכטנשטיין ושהוא משוכנע שבית המשפט העליון יהפוך את החלטת בית המשפט הגבוה, ויאפשר את העברת החומרים. עוד ציין השופט חוקר כי כרגע אין טעם שנעביר בקשה רשמית לעזרה משפטית לליכטנשטיין מאחר ולעמדתו בהמ”ש העליון יקבל החלטה במהירות. יש לציין כי אנו לא יודעים מי עומד מאחורי ההתנגדות להעברת החומרים מזרה- החשוד בקבלת השוחד או שפיר. בכל מקרה כרגע נמתין להחלטת בהמ”ש העליון של ליכטנשטיין. 2.       קפריסין– גם אנחנו וגם רומניה העברנו בקשה דומה לקפריסין [לא מדובר בחומרים דחופים]. טרם התקבלה תשובה ואולי נשקול הגשת בקשה עצמאית.   2.3.16: אלון ורשל”ה ידברו ביניהם בנוגע לאפשרות לפנות לחו”ל, או בירור עם צד ג’ בניסיון להשיג מידע נוסף. 13.3.16: קיבלנו מרשל”ה עוד כתבה, היא לא הוסיפה לנו הרבה אלא יותר הבהירה דברים. מחכים לכל חומר החקירה וכ”א שהוגש נגד מורגנשטרן. במידה שהעמידו אותו לדין, קרוב לוודאי שאנחנו יכולים לפנות לאכיפה נגד החברה עצמה. לדברי אלון, בחומר שיש לנו כרגע [דרך police to police], אין לנו מספיק ראיות נגד החברה. אלון יבדוק אם החומרים נמצאים בידיו של יוסי מהמשטרה כבר. סיכום – אלון ישלח מייל אחרי שיבדוק עם נציג המשטרה האם החומרים בידנו. אם החומרים אצל יוסי מהמשטרה הם יועברו ליחא”ה ואם הם לא אצלו, אז יצחק יפנה לרומניה בבקשה להעביר לנו את החומרים.   4.4.16: העמיתה מרומניה מעדכנת שסוף סוף הוגש כתב אישום נגד החשודים בתיק הזה והיא צירפה לינק להודעה שיצאה לתקשורת מצד התביעה (היחידה נגד שחיתות) ברומניה בעניין. ראדו ואלכסנדרו מזארה מואשמים בקבלת שוחד ובדיווחים כוזבים, ואלכסנדר מורגנשטרן מואשם בנתינת שוחד. 22.5.16 לקראת הנסיעה לפריז: העברנו חומרים לרומניה, עם זאת הם טענו כי חסרים להם עדיין חומרים. אם כי אנחנו עומדים על כך שהכל הועבר אליהם. מרומניה קיבלנו את רוב החומרים. חסרים לנו חומרים של ליכטנשטיין וקפריסין – מדובר בחומרים מודיעיניים, ככל הנראה מדובר בחומרים שלא יועברו אלינו ללא בקשה. . המשטרה עברה על כל החומרים שקיבלנו. אין לנו כרגע ראיות נגד חברת שפיר הישראלית. לכן אנחנו שוקלים לפנות לשפיר בחקירה פתוחה. יצחק – נגיש בקשה רשמית לליכטנשטיין וקפריסין.   28.6.16: אלון – יש למצות את החקירה של מורגנשטיין [מנכ”ל חברת הבת], כי הוא לא נחקר על החברה הישראלית- על המעורבות של חברת האם. מאחר שהוא נמצא ברומניה- ביקשנו שיגיע נציג לשם ויגשש אם הוא מוכן להיחקר. העמיתים ברומניה לא היו מוכנים שהנציג יגשש ללא בקשה לעזרה משפטית. לכן יש להגיש בקשה לעזרה משפטית. ג’ואי- יש לפתוח בחקירה, נבקש מהחברה שתעביר לנו את כל המסמכים שעל סמך זה הם דיווחו על החשד לשוחד.   28.9.16:  יונינה מעדכנת שיצאה בקשה פורמלית לעזרה משפטית כדי לבוא ולחקור אותו. התאריך המיועד לחקירה של מורגנשטרן ושני אנשים נוספים שצוינו בבקשה זה ב7.11.16. המשטרה תגשש לגבי אפשרות להגיע להסדר עם הרומנים ברוח ההסדר עם הניקוב – במסגרתו יקבע שמורגנשטרן ושפיר ישתפו פעולה בישראל. נתעדכן מהמשטרה אחרי רומניה. נקיים בסוף אוקטובר ישיבה עם המשטרה לקראת הביקור ברומניה ב7.11.16 כדי לבחון אפשרות להגיע להסדר עם שוורצנברג או מורגנשטרן בתמורה לשת”פ שלהם עם החקירה הישראלית. 21.11.16: יעל מעדכנת שמורגנשטרן לא הסכים לדבר בחקירה, החיקור דין לא העלה דברים מועילים. הכסף הועבר מחברת לרטן שהחשבון שלה בקפריסין לחברת מלצי שהחשבון שלה בליכטנשטיין ומשם לחשבון של ראש העיר הרומני ואחיו שהחשבונות שלהם בבנק דיסקונט בארץ. שוורצנברג – המתווך – כנראה עוסק בעניינים אחרים גם בהלבנת הון, הוא העביר מסר דרך צד ג’ שהוא רוצה להיפגש עם המשטרה, לא ברור באיזה עניין. ג’ואי מציע לנצל את המפגש הזה כדי לעודד אותו לשתף פעולה בשפיר. יצחק מחדד שצריך לשים לב שהוא מיוצג על ידי איתן מעוז וצריך לשים לב על מה הוא מדבר. יש גם בקשת הסגרה בעניינו. ג’ואי ויוהנתן מחדדים שאין בעיה בכל זאת לדבר איתו על שפיר אם הוא מגיע למשטרה מיוזמתו בלי עו”ד. יעל מעדכנת על פרטים המבססים קשר בין שפיר רומניה לישראל, בין היתר גיל שפירא שהוא נושא משרה בשתי החברות. יעל תברר מתי תתבצע הפגישה עם שוורצנברג. ככל שלא תתרחש בחודשיים-שלושה הקרובים אולי נפנה ישירות לחברה, יעל תעדכן עוד חודש. המשטרה תבקש בקשה עדכנית מרשל”ה. 23.3.17 – יונינה מעדכנת שמורגנשטרן הורשע ברומניה על עבירות מיסים, נידון ל12 שנים והגיש ערר. הוא עומד לדין על שוחד אבל לא ברור מה התוצאה. שוורצנברג המתווך היה בעל חברה שממנה הועברו הכספים לראש העיר ואחיו. יש לנו בקשת הסגרה לגבי שוורצנברג. הוא כרגע בארץ ויעל מעדכנת שהגיע למשטרה אבל לא יצא מזה כלום. יצחק מעדכן שיש שני אנשים, עובדי החברה ברומניה, שנחקרו ברומניה בנוסף למורגנשטרן שלא אמר כלום והם אמרו ששפיר הם הבוסים הגדולים. יעל תבדוק מה היה בפגישה עם שוורצנברג והמשטרה תפנה לרשל”ה בבקשה למידע. יצחק יקבל את גזר הדין בעניין מורגנשטרן, נעביר את גזר הדין גם לדרור דניאל. יעל אומרת שהיא הציפה את הרעיון לחקור את החברה. יהונתן ידבר עם כורש על התיק הזה. אולי אחד הדברים שצריך לקדם בעקבות העניין הזה שהכל ינותב במשטרה לטיפול יאח”ה. יעוח”ק ינסחו טיוטת מכתב מפמ שהכל ינותב ליאח”ה, גם ברשל”ה הכל מטופל על ידי אותו גורם.   20/4/17: עודכן שהושת על מורגנשטרן 12 שנות מאסר ברומניה. התקבל התרגום של העדויות המפלילות את החברה בישראל.  נצידי יאח”ה ביחד עם יהונתן ויצחק יקיימו ישיבה עם ראש יאח”ה כדי לבחון חקירת החברה בישראל.  נוסף על כך, יעל תבקש מידע מראשל”ה.   21.11.17: מורגנשטיין עדיין בגדר נעלם. שוורצנברג – בארץ, ויש בקשת הסגרה נגדו ברומניה. ככל הנראה העמדה של הבינ”ל-יהיה להסכים. נקיים פגישה ביחא”ה – פרקליטות ומשטרה עם כורש, כדי לקדם את תיק שפיר, הודו, והבנק העולמי.   13.2.18: ביום חמישי היה פרוץ. נחקרו ארבעת האחים של שפיר– בעלי השליטה של החברה, הם הקימו את החברה, שוורצנברג, ואנשי הכספים. היא קנתה פעילות ברומניה, הם טוענים שזו פעילות זניחה ביחס לפעילות שלהם בארץ. מורגנשטיין בארגנטינה במעצר בית. כרגע צריך להעמיק במסמכים שנתפסו. מהחקירות לא עלה יותר מדי חוץ ממנכל הכספים שאמר שכל העברת הכספים לרומניה היתה מתואמת איתם. בעיות: תפסנו כספים של מורגנשטיין ושוורצנברג. יש בקשת הסגרה של הרומנים נגד שוורצנברג. שוורצנברג נתן פעם ראשונה ביום חמישי- הוא אמר היו לי עסקים עם האחים ואני מכיר אותם קודם, ה175 אלף דולר זה חלק מתשלום גדול יותר, הוא אמר את זה גם ברומניה. הגרסה של האחים היא שמורגנשטיין היה עצמאי. הסכמנו לשחרור התפוסים של מורגנשטיין של הדירות כי תפסנו את הכספים של החברה ותפסנו את שווי הסכומים של השוחד, אנחנו לא יודעים מה הסכום של התיווך. ולכן את היתר יש לשחרר. נמשיך להתקדם עם החקירה.   17/5/18: יצחק יכתוב דיווח קצר אחרי שיחזור מבריסל, החוקר מיחא”ה אמור להצטרף. אתי: החקירה לא התקדמה. תפסנו נכסים בסכום של 50-60 מיליון ₪. היתה התקדמות בשבועיים האחרונים, אחרי שהפעלנו לחצים. מצאנו מסמכים שם יש ריכוז תשלומים לשוורצנברג וכו’. ונמצאו תשלומים נוספים של שוורנצנברג למקומות אחרים, שאינם קשורים לפרשה [בין היתר לתשלומים של סלילת כבישים ברומניה שבוצעה על ידי שפיר]. צריך שוב לפנות לרשל”ה עם כל המסמכים.   21.11.18: מורגנשטיין וראש עיריית קונסטנטין ואחיו זוכו בתיק ברומניה על שוחד, כפי הנראה, לאור קביעת בית המשפט שם שכנראה  שהם לא ידעו שדובר בכספי שוחד. הוגש ערעור על הזיכוי. נמתין עד גמר הערעור,  ובהתאם לכך נחליט כיצד מתקדמים.  ללא קשר לכך,  יחא”ה ממשיכה לחקור. בחיפוש בחברה נמצאו העברות נוספות לחשבון הבנק של גבריאל סטרוטינסקי. נברר עם רומניה על הקשר של גבריאל עם ראש העיר.   24.3.19: יצחק: אצלנו יש 2 בקשות שאנחנו אמורים להגיש – האחת לקפריסין  לקבלת מידע על חשבונות בנק ולא קיבלנו מענה ואחת לרומניה. יעל: הסטטוס של החקירה – עוד לא קיבלנו מידע מרומניה. הבקשות יצאו מהמשטרה אבל עוד לא יצאו מהארץ. הזיכוי ברומניה לא יפגע בתיק אם נמצא העברות חדשות ויש העברות שאין להן הסבר טוב להבדיל מאחרות. אתי: איתן מעוז ביקש שחרור הכספים בגלל הזיכוי. הייתה איזשהי התקדמות בחקירה. ג’ואי: נבדוק אם הוגש ערעור. לגבי המשך חקירת יאח”ה נפעל לקבל ראיות על הקשר בין גבריאל סטרוטינסקי עם ראש העיר וגם נפעל לחקור את אותו גבריאל שנמצא בכלא הרומני (לא יודעים על מה הוא כלוא) על רקע הדברים עמדתה של אתי שצריך לחשוב על הגעה להסדר מותנה, הדבר אפשרי כי חברת שפיר היא חברה ציבורית ואפשר לעשות זאת משפטית לפי חוק ניירות ערך. אם מיסוי וכלכלה חושבים שיש סיכוי להסדר – יעדכנו אותנו (יש פגישה אצלם ביום שלישי עם יאח”ה).   17.6.19: אתי: עו”ד משה מזור הגיע והציע הסדר מותנה. ני”ע לא חקרו ואין אזהרה. כמו כן הוא לא מוכן לקבל אחריות אפילו מינימלית. הארוגנים זה 4 אחים – האחים שפירא (שניים מתוכם יותר רלוונטיים). ברומניה מתנהל ערעור בבית המשפט העליון. חזר עו”ד מזור הציע 3-4 מיליון עם קבלת אחריות מסוימת. עכשיו אתי ויפעת כותבות חוות דעת. יש תפסוים של מורגנשטיין – כ- 5מיליון שח. ג’ואי – לא היה משחרר את התפוסים בשלב הזה (לא של מורגנשטיין ולא של החברה) .	התקבלה בקשה לסיוע משפטי מרומניה במאי 2014.   בישיבה מיום 10.9.15 סוכם כי יאח”ה תפנה בבקשה של משטרה למשטרה לרומניה כדי לקבל חומרים שהם קיבלו מקפריסין וליכטנשנטיין. התקבלו חומרים שהועברו לתרגום.

חברה וחשדות	עסקה ותאריך	עדכונים ופרטי הטיפול על ידי הצוות	בקשה לסיוע משפטי	התייחסות הOECD לפרשה או עדכון שלנו במסגרת מפגשי קבוצת העבודה
Teva Pharmaceutical Industries Ltd. (Latin America, Eastern Europe and Russia) (3/13)   נסגר בהסדר מותנה	יש חקירה של הרשות לניירות ערך של ארה”ב שמתנהלת על חברה נכדה של טבע. נדרשו לדווח לרשויות. שלחו מכתב.	דנה שאלה – ונאמר לה שזה לא חברה נכדה אלא טבע עצמה. החקירה החלה מדרום אמריקה והתרחבה להודו. חושבים שיש קייס. אמרו שישאלו ויעבירו מידע. זה מופיע במטריקס של ארה”ב. בישיבה ב-3/9/13: מאחר שמתחלף הנציג של המשטרה בארה”ב יקח זמן מה עד שיהיה נציג חדש שיוכל לפנות ולשאול אם יש מידע שמעלה חשד לשוחד. בינתיים, דנה תשאל במפגש הקרוב של קבוצת העבודה. הילה תפנה למחלקה הבין-לאומית ברשות לניירות ערך – בבקשה שיפנו לעמיתיהם האמריקאים. אם זה לא מועיל – תעדכן את יצחק שיפנה ל-DOJ. 3/11/13 – עדכון מדנה על פרסום בנוגע לחברת טבע – הפנתה את המידע לרשות לניירות ערך כדי שיבחנו אם יוכלו לפנות לעמיתיהם ב-SEC  בשאלה אם יש בידיהם מידע על הבדיקות שמתנהלות ביחס לטבע שיוכלו להעביר אלינו. ישיבה ב-12/11/13 – דנה – פנתה לרשות לניירות ערך – בינתיים לא קיבלתי תשובה. ישיבה מיום 4.3.14: דנה: האמריקאים מתייחסים לחברה כחברת טבע עצמה. פנתה לרשות לני”ע שסירבה לפנות לרשות לני”ע האמריקאית (מהטעם שזה לא נהוג, וכן מן הטעם שבשלב זה לא רוצים להתחיל בצעדים נגד טבע). סוכם: דנה תעביר ליצחק את פרטי הפרקליט האמריקאי, ויצחק יפנה לקבל חומר, וכן לגבי השאלה, מה הוא אופן שיתוף הפעולה הנכון אתם. ישיבה מיום 20.11.14: אריה פטר דיבר עם מתיו בוושינגטון ושאל אותו אם קיימים חומרים או אפיק לשיתוף פעולה. מפנייה זו לא יצא דבר. עדכון ישיבה מיום 23.2.15 – יש דיווח פנימי שנעברו עבירות בדרום אמריקה וברוסיה. ג’ואי מציע לקבוע ישיבה לבחון אילו פעולות חקירה ניתן לנקוט. עדכון מחלקה בינ”ל 15.4.15 – בירור מול רשות ני”ע העלה שהם אינם חוקרים את הפרשה. סיכום ישיבה 10.9.15 – יצחק: האמריקאים אמורים היו להעביר מכתב ובו בקשה לסיוע. בינתיים, מכתב כזה טרם התקבל. הוחלט שלילית תעביר את הטיפול בתיק ליאח”ה שיתחילו בדיקה מודיעינית. סיכום ישיבה מיום 22.11.15 – ערן מעדכן שביצעו בדיקה מודיעינית ולא מצאו כלום. מה שנטען על ידי אותה גברת שנמצאת בהליך בארה”ב נגד טבע הוא שטבע שיחדה במשך שנים חברות שונות (מתחבר לחשד החדש במטריקס ברומניה). ועולה שאלה האם לא צריך לטפל בזה מההיבט שלנו, של טבע הגדולה הישראלית. הגברת האמריקאית מספרת שהחברה לא נקטה בצעדים בה הייתה צריכה לנקוט מבחינת הרגולציה, היא התריעה גם לישראל ולא נתנו את הדעת לאזהרות. בסוף פיטרו אותה. היא לא מציינת שוחד אלא מדברת בהיבטים הרגולטורים של מניעת שוחד. יש מישהי בשם אוסנת שהשם שלה עולה מהדברים של הגברת האמריקאית. רשל”ה אומרים שיש העברות שכדאי לבדוק מטבע. ערן יפנה לרשל”ה בבקשה רשמית שיבדקו העברות מטבע. יצחק יפנה לאמריקאים בפריז ויברר אם יש מבחינתם עניין בשיתוף פעולה איתנו ויגיד שאנחנו שוקלים לפתוח בחקירה בארץ. יצחק יברר גם האם הפרשה החדשה במטריקס מוכרת לאמריקאים ואם יש להם מידע אם קשור לפרשות אחרות. עדכון מיום 13.2.16: יצחק שוחח עם האמריקאים בפריז על הפרשה, אבל לא עלה מכך הרבה. לטענתם הפרשה הרומנית אינה חלק מחקירתם. הוא יפנה אליהם בהמשך בשנית. 2.3.16: יצחק בלום – שיחת ועידה עם ארה”ב – האם הם מוכנים לשתף אותנו בחקירה, כדי שנדע האם אנו צריכים לפתוח בחקירה, כדי לקדם את העניינים גם אצלנו. 28.6.16: היו כמה שיחות ועידה, האחרונה לפני חודש, שבה הם לא מסרו מידע נוסף על התיק. אצלם התיק נמצא בשיא החקירה. אלון מציע להתחיל בפעולות חקירתיות מול טבע, תוך תיאום מול האמריקאים, מבלי לחכות לחומרים שלהם. הפתיחה בחקירה היא על בסיס דיווח של החברה בבורסה. החלטה: נפנה לאמריקאים- יצחק, נגיד להם שאנחנו שוקלים לפתוח בחקירה. נבקש לדעת כמה זמן ייקח להם להעביר לנו את החומרים שיש להם ונבקש מיצחק שיגיש בקשה לעזרה משפטית. 28.9.16: ביוני, בפריז האמריקאים אמרו שאין בעיה לעשות בישראל מה שאנחנו רוצים, זה לא מפריע להם. הם אמרו שאם נגיש בקשה לעזרה משפטית תחת האמנה הם ימלאו את חובתם תחת האמנה. ג’ואי יפנה לנציגים שמארגנים את הפגישה בוושינגטון כדי לקבוע ישיבה על טבע ולבקש מהאמריקאים מידע [לא דיברו בוושינגטון]. יעל תבדוק מה עלה מהפניה של ערן קמין לרשל”ה בנובמבר 2015 21.11.16: יעל ועמית פנו לני”ע, לא עלה משם מידע חוץ מזה שטבע דיווחה שהם שמו כסף בצד לצורך ההסכמים. ג’ואי מסכם שיש לפתוח בחקירה. אריאל יפנה ליצחק כדי להגיש בקשה לעזרה משפטית. רשל”ה יערכו בדיקה כללית על טבע. 23.3.17 – פרקליט המדינה מעורב, עולות שאלות כיצד לטפל כיוון שכבר נסגר בארה”ב. אריאל מעדכן שהתחילו לחקור – נחקרו ויגודמן ועוד. שבוע הבא יחקרו נוספים. יהונתן מעדכן שהם במו”מ מולם, אמרו שאין מה לדבר בלי הרשעה. הם מנסים לראות איך אפשר לסיים את זה. זה לא מופרך וזה טוב שבינתיים מתנהלת חקירה. פרקליטות ומשטרה יבחנו אם יש צורך לבחון מידע מרשל”ה לאחר פגישה שיש להם בשבוע הבא עם האמריקאים. אין טענה שהחברה הייתה נגועה בהעלמת מס בישראל ולכן כרגע נראה שאין צורך לבדוק ברשות המיסים, הוצאות השוחד הן במדינות בהן פועלות חברות הבת.   20/4/17 – ישיבה אצל פ”מ בנוגע להמשך הטיפול בתיק [בנוגע להסדר מול טבע]. 17/5/18: נחתם הסדר מותנה לפי חוק ניירות ערך עם החברה על סך 75 מיליון ₪. השיקול לסכום הנמוך: בקנה מידה ישראלי זה לא מעט כסף, ובנוסף שילמו סכום גבוה מאד לאמריקאים במסגרת ההסדר ולכן לא יכולנו לגבות יותר מזה, שכן החברה היתה בקריסה ופוטרו מאות עובדים כתוצאה מכך. בנוגע לאורגנים- נפנה לאמריקאים ויצחק יבקש לקבל סיוע לגבי האורגנים. ואם יהיה לנו קצה חוט, נפתח בבדיקה או חקירה. 21.11.18: יצחק בלום ישלח מייל נוסף לדן קאן כדי לבקש שוב שימקדו אותנו בראיות נגד האורגנים של החברה, ככל שישתתף נציג ישראלי בפגישת LEO  בפריז בדצמבר, יפנה אליהם גם בע”פ בעניין זה. אם לא נקבל עוד הכוונה מהאמריקאים נאלץ לסגור את התיק.   24.3.19: ג’ואי: לגבי “טבע כללי” הגענו להסדר עם החברה שלא נגיש כתב אישום ורק חילטנו הרבה כסף. טבע ביקשה להוסיף לחילוט בתמורה לסגירת התיק נ’ האורגנים. אנחנו לא רוצים לסגור את התיק נגד אורגנים. החברה ספגה המון ולאורגנים לא קרה כלום. אתי: האמריקאים ביקשו שיחה ביקשנו מהם סייעו בטבע לצורך מיקוד החשדות והם הבהירו שהם לא יעשו את זה (יש מייל של יצחק בנושא).   יעל: אין תיק פתוח נגד האורגנים כי סגרו את התיק נגד החברה.   נועה: 2 התיקים נגד טבע פתוחים במטריקס. כנראה לא דיווחנו על סגירת התיק באופן רשמי ולכן לא נמחק.   יצחק: דיווחנו ל OECD על ההסדר.   ג’ואי: טבע רומניה נבקש לסגור לאחר קבלת אישור ראש אחמ. לגבי דרום אמריקה, התיק רק פורמלית פתוח בגלל האורגנים. ג’ואי ייתעץ עם פ.מ. ויחליט אם למחוק מהמטריקס למרות החשד לגבי האורגנים.

12. רומניה – בני שטיינמץ שמעון שבס וטל זילברשטיין
חברה		עסקה ותאריך		עדכונים ופרטי הטיפול על ידי הצוות		בקשה לסיוע משפטי	התייחסות הOECD לפרשה או עדכון שלנו במסגרת מפגשי קבוצת העבודה
לפי הכתבה – http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4737872,00.html המיליארדר בני שטיינמץ שמעון שבס ויועץ התקשורת טל זילברשטיין		המיליארדר בני שטיינמץ, מנכ”ל משרד ראש הממשלה בתקופת יצחק רבין, שמעון שבס ויועץ התקשורת טל זילברשטיין חשודים באחת מפרשות השחיתות הגדולות שהיו ברומניה, שגרמה למדינה נזק של 136 מיליון אירו. כך דיווחה אמש (ה’) התקשורת במדינה.   בפרשה הסבוכה נעצרו כמה בכירים רומנים, ולפי הפרסומים ברומניה הם פעלו לכאורה לסייע לשטיינמץ להשתלט על קרקעות של המדינה תמורת מתנות ושוחד. לפי החשדות שפורסמו, הקבוצה ניסתה להשתלט על קרקעות מדינה, ובהן חווה בשטח של 28 דונם, באמצעות העברתן לבעלות יורש העצר הרומני.   לצורך כך הועבר שוחד לפקידים, אולם למרות שהנסיך טען כי האדמות הללו שייכות לבית המלוכה, לא היה בסמכותם של הפקידים להעביר אליו את האדמות. הנסיך פול עצמו זומן שלשום לחקירה, אך הוא לא הגיע בטענה שאינו חש בטוב.   לפי הפרסומים בתקשורת הרומנית, שלושת הישראלים החשודים מוזכרים במסמכים ובחומר החקירה של הרשות הרומנית למלחמה בשחיתות. בידי הרשות, כך נמסר, גם הקלטות שבהן נשמע לכאורה שטיינמץ משוחח בטלפון עם החשוד המרכזי בפרשה, איש העסקים הרומני רמוס טרויקה, שנעצר שלשום. יחד עם החשוד המרכזי נעצרו שלשום, בצו מינהלי ל-30 יום, גם עורך עיתון רומני בשם דן אנרוניק וכן היועץ מריוס מרקוביץ המחזיק באזרחות רומנית וישראלית. מרקוביץ שוחרר הבוקר ובצהריים יוחלט אם יישפט או שייעצר מחדש עד תום ההליכים.   ערוץ החדשות הרומני דיג’י 24 דיווח כי במסגרת קבוצה מאורגנת פעלו הישראלים, יחד עם אנשי עסקים רומנים, וכן עם גורמים שהיו קשורים לשלטון ברומניה, כדי להעביר אדמות ממשלתיות לידי גורמים פרטיים, ובהם אחד הנסיכים לבית המלוכה הרומני. ברומניה טוענים כי הנזק שנגרם למדינה הוא בסך של יותר מ-130 אירו . שטיינמץ, שבס וזילברשטיין לא עצורים אבל חשודים וטרם הוגשה פנייה רשמית לרשויות בישראל בנוגע לחיקור דין, אך ייתכן שהיא תגיע בשלב מאוחר יותר.   בני שטיינמץ מסר בתגובה: “אין לדברים שום שחר”. שמעון שבס מסר בתגובה: “הייתי שותף בחברה עם טל זילברשטיין ולא עם בני שטיינמץ. לא הייתי מעורב בשום דבר כזה ולא שומעים אותי בשום הקלטה. זו הפעם ראשונה שאני שומע על הדבר הזה”. טל זילברשטיין: “סיפור הזוי ומופרך”.		עדכון מיצחק בלום מיום 27.12.15: יצחק מניח שלא יוכל לקבל ראיות בעניין מבלי להגיש בקשה לעזרה משפטית. הוא ציין שאם יש צינור לעשות את זה, זה הצינור של משטרה מול משטרה ששם בעיקר מתבצע החלפות מידע מודיעיני. אולם, כאשר כולם חוזרים מחופשות החגים שלהם, אשאל אותה איפה הדבר עומד. מצ”ב לינק לכתבה מיום שישי הדן בשאלה האם אחד החשודים בפרשת שטיינמץ ברומניה הוא אכן המלך הלגיטימי של רומניה? אם הרעיון הזה יתקבל, אני מניח שהמלך החדש לא יעזור לנו הרבה. http://www.thedailybeast.com/articles/2015/12/24/is-prince-paul-the-true-king-of-romania.html .   עדכון מיום 29.1.16: העברת ההודעות על פי בקשת רומניה לחשודים הישראלים בעניין (בני שטיינמץ, שמעון שבס, טל זילברשטיין, ומשה אגבי) יצאו כבר בדואר רשום והודענו על כך לרשויות ברומניה. יצחק בלום ציין כי לדעתו מאחר והרומנים ממילא חוקרים הכל, אפשר לחכות שהם יסיימו שם ולאחר מכן המשטרה שלנו תחליט אם יש בסיס לביצוע עבירות לפי חוק העונשין. נזכיר: לא ניתן לייחס לו שוחד מאחר והשוחד בוצע שם טרם הכניסה לתקוף של החוק שלנו על שוחד של פקידי מדינות זרות.   2.3.16: יצחק בלום יעביר בקשה ליונינה שתעביר הודעה לחשודים – שטיינמץ וזילברשטיין להודיע להם שהם חשודים ושהם יכולים להגיע לבהמ”ש ולהסתכל על התיק נגדם.   עדכון מיום 30.3.16: רומניה עדכנו שהם הוציאו צווי מעצר נגד שטיינמץ, שבס וכו’. הם ביקשו מאיתנו שת”פ במידת הצורך בהסגרתם. יצחק השיב כי עלינו לבחון את התיק ולקבל את הראיות לצורך הסגרה ובחינת הראיות. עו”ד ששון יצר עם יצחק קשר וביקש שנוציא מכתב ששת”פ שלנו עם רומניה אפקטיבי ומהיר [זאת בתגובה לכך שהתובע הרומני אמר בבהמ”ש ששת”פ עם ישראל הוא קשה ואיטי]. יצחק הבהיר כי הוא לא יכול להוציא מכתב כזה ובכל מקרה ביקש ממנו לפנות אלינו באמצעות מכתב מסודר. בהמשך שוחח שוב עו”ד ששון עם יצחק ולאחר מכן שלח מכתב ובו ציין כי הוא מייצג את כל ארבעת החשודים בתיק (שטיינמץ, זילברשטיין, שבס, ואגבי) והתחייב שאם תגיע בקשה לעזרה משפטית לגביהם מרומניה, הם ישתפו פעולה באופן מלא בביצוע הבקשה. יצחק ביקש מהמשטרה לבדוק אם העבירות בוצעו לפני 2008 [כניסת החוק לתוקף]. כמו כן, הוא ציין שהוא חושב שכדאי לעדכן את עמיתיו ברומניה בנוגע לקשר שלנו עם עו”ד החשודים.   עו”ד ששון ביקש לקבוע פגישת המשך.   31.3.16: צווי המעצר נגד השלושה בוטלו ברומניה. לא נשלחה בקשה להסגרה. הדחיפות לפגישת המשך עם עו”ד ששון פחתה, אך הוא עדיין מעוניין. עדכון נוסף: מהמייל של אנקה, נמסר שהפעולות הקשורות לחשודים בוצעו ב-2006 וגם ב-2008 (מה קרה ל-2007?). אז עדיין לא ברור אם היו פעולות שבוצעו אחרי כניסה לתוקף של החוק שלנו. אבל בינתיים נראה שאפשר לתת לרומנים לחקור ואז לבדוק את העובדות שיתגלו במסגרת החקירה שלהם.   21.11.16: יש תיק ברומניה נגד הישראלים לכן אין כ”כ סיכוי לקדם כאן, נחכה לראות מה קורה כשהמשפט יסתיים.   13.2.18: ראה דיווח בBSGR.   17.5.18: דיווח בפריז הפרשה הזו לא ככ קשורה לישראל והחשדות הם לכאורה לפני האמנה, בכל מקרה אנחנו חוקרים דברים אחרים בהקשר של שטיינמץ (המידע המובא בנוגע למעצר אינו קשור לפרשה שבמטריקס).   21.11.18: פעם הבאה נשב ונבחן האם צריך לסגור בגלל שהעבירות לפני האמנה. 13/2/18 : אנחנו מקדמים חקירה ברומניה על פרשה חדשה של שוחד. עופר נתן לנו אינפורמציה גם על הפרשה הזו – על האופן בו הועברו כספי השוחד. רומניה- אנחנו צריכים לדבר עם הרומנים כדי לברר מולם – מה הם רוצים לחקור ומה לוח הזמנים שלהם. עוד נציין כי אנחנו מתקשים לעזור להם בגלל עד המדינה ללא פירוט. לדעתה של אתי, לא כדאי להעמיק בחקירה הזו כרגע כי אנחנו “לא על קרקע בטוחה” עם עד המדינה. שוויץ- ממתינים לראות אם יש התקדמות בנוגע לאפשרות של שוויץ להעניק פטור וביטחון מלא לעופר. בסופו של יום אנחנו בהמתנה בנוגע לשתי הפרשות.   21.11.18: אתי: לפני שבועיים נסעו שני שוטרים ופרקליטה וחקרו שורה של עדים ברומניה. במקביל נחקרו בני שטיינמיץ וטל זילברשץ בארץ. כרגע ברומניה לא פתחו בחקירה, מסיבות פוליטיות, אבל יש שת”פ מצוין עם רומניה והם העבירו לנו חומרים רבים ומועילים. בינתיים החקירה מתנהלת, ובמקביל היחידה החוקרת צריכה להגיש בקשה לחיקור דין של גרינברג בארה”ב. [גרינברג נתן ייעוץ פוליטי לרומני וכנראה טל זילברשטיין שילם לו לטובת הייעוץ].   נראה על פני הדברים שהעבירות לכאורה, בקשר לנסיך פול, בוצעו טרם כניסת התיקון לחוק, ועל כן בישיבה הבאה נבחן את סגירת התיק.   24.3.19: יש ראיות שנאספו על ידי רומניה מהמחשבים והייתה שם התקדמות יפה בחקירה. נגד טל זילברשטיין אבל לגבי שטיינמיץ התיק פחות חזק. ברומניה בית המשפט פסל את השימוש במחשב של דנה דרוניק ואנחנו ב”פאוזה” ועצרנו את הבקשה לרומנים כי אנחנו לא יודעים כרגע איך להתמודד עם הפסיקה הזאת מרומניה. ייתכן שבקשה מחדש תרפא את הפגם. התיק מורכב. בכל מה שקשור לבני ושוחד ברומניה – אם לא תהייה פריצת דרך המצב מורכב, תפסנו לו 250 מיליון שקל. חודשו ההליכים האזרחיים בענייני מס. העברנו לפני כחודש-חודשיים מסה של ההודעות מהחקירות מהחקירה הפלילית לרשות המס האזרחית. מבחינת רשות המס התיק טוב.   יניב ואתי: לאחר שהבקשה תצא, היחסים טובים עם רומניה ואפשר יהיה לקבל את החומר יחסית מהר אך זה תלוי בהליך המשפטי שם. אתי: הייתה פניה בעניינו של בני שטיינמיץ לגבי הרשיונות בכריש ותמר והתקבלה אצלנו פניה נוספת לאחרונה. באישור המשטרה העברנו פארפרזה. 9 מיליון מכספי עד המדינה הגיעו לנמקס ואנחנו עושים השלמת חקירה מול הבנקים בישראל לראות מה היה עם ה4 מיליון.  עד המדינה נותן לנו הלבנת הון בלי עבירת המקור. ביקשנו מקמיל עטיה להמשיך להחזיק את הכסף לפי 194 בשומה האזרחית.   יצחק: הגשנו לפני שבוע בקשה לחיקור דין של גרינברג. אתי: האמריקאים חקרו את גרינברג וביקשנו מהם את כל החומרים. יניב: בני מנסה לפתח את המכרה והוא מבטיח לטל 10% של המניות של המכרה וטל מקדם את המכרה. אין ראיה ישירה נגד בני בינתיים.   ג’ואי – החקירה בנוגע לרומניה אנחנו ממתינים לקבל חומרים מהרשות ברומניה, בין היתר מחשב של דנה דרוניק שהוא שותף הרומני ובינתיים יש קושי לבסס את עבירת השוחד ואנחנו נמתין להתפתחות.   17.6.19: אתי: החקירה עדיין בעיצומה. הגשנו בקשה לחיקור דין מהאמריקאים לחקור את גרינברג. יש טיוטה של חוות דעת.		התקבלו בקשות לעזרה משפטית נשלחו בקשות הבהרה.
Katanga   דן גרטל
דן גרטלר – קטנגה		קטנגה כריה שילמה לכאורה למעלה מ -100 מיליון דולר בתמלוגים ובתשלומי בונוס לחברת “אפריקה אופקים”, יחידה עסקית שבבעלותו של דן גרטלר. לדן גרטלר יש קשרים הדוקים עם נשיא הרפובליקה הדמוקרטית ג’וזף קבילה, וככל הנראה הוא שילם שוחד לפקידים בקונגו. התשלומים נעשו לכאורה כדי לקדם את האינטרסים של קטנגה. התשלומים של  קטנגה כרייה היו אמורים להתבצע לגקאמינס (Gecamines) – חברת כרייה בבעלות ממשלת הרפובליקה הדמוקרטית, אך נשלחה לאפריקה אופקים. המשמרת בתשלומים לא דווחה ב Katanga כרייה של גלנקור של החברה סתימות למרות זה היה סיכון ידוע של שחיתות. גלנקור הכירה בתשלומים המשולמים ואמרה שהיא עשתה זאת בעקבות בקשתו של גקאמינס.     https://www.themarker.com/wallstreet/1.6097949		17/5/18:  יעל תברר עמדת משטרה בענייני גרטלר, אתי תברר מול ג’ואי – נדווח לגבי קטנגה, אי אן אר סי ואוח זיף, לא קיבלנו בקשות לעזרה משפטית וכמובן שאם נקבל נטפל בהן. אם במהלך הטיפול בבקשות יעלה מידע שרלוונטי לחקור בישראל כמובן נבדוק. [בנוסף פנינו לשתי חברות בקבוצה בערוץ לא פורמלי כדי לבקש מידע בנוגע לגרטלר, בשלב זה לא קיבלנו מידע]   24.3.18: נחכה לראות מה קורה בישיבה אצל פ.מ. על דן גרטלר.
Odebrecht
Odebrecht/Highway Project (Peru) (2/16) (See also under Brésil et Italie)		[פרשה הקשורה ליוסי מימן ולכאורה החשדות הם לפני כניסת החוק לתוקף]. המשטרה הברזילאית הציעה לנשיא פרו, אולנטה הומלה טסו, לקבל שוחד בסך 3 מיליון דולר מאודברכט בתמורה לכך שהממשלה הפרואנית תיתן אור ירוק להשקעות של Odebrecht בפרו, כולל פרויקט כבישים. תשלומי השוחד נעשו על ידי אדם בשם פרננדו מיגליאסיו ובאמצעות החברה שלו. בפברואר 2017 העיד מנכ”ל חורבך [מיזה?], חורחה בראטה כי הוא ואחרים [שתיחברות נוספות]- ידעו כי Odebrecht שילמו שוחד כדי להבטיח את חוזה לפרויקט הכביש המהיר. ואכן בהמשך אודברכט ושתי חברות אחרות זכו בפרויקט הכביש המהיר.		17/5/18: אנחנו לא רוצים לבקש מחיקה לפני שנבדוק את הדברים מול פרו. יצחק מעדכן שקיבלנו מס’ בקשות לעזרה משפטית בעניין הפרשה הזו, אנחנו בקשר עם הרשויות הרלוונטיות ואם יעלה משהו כמובן נבדוק אצלנו. הדגש הוא ככל הנראה לא על שוחד זר כי המעשים קדמו לחוק והנשיא סיים כהונתו לפני כניסת החוק לתוקף. 21.11.18: ברזיל: במסגרת בקשות לעזרה משפטית עלה שמו של ברוך קורנגוט – יהלומן ישראלי שגר בברזיל, שכנראה היה מעורב בהעברת כספי שוחד דרך חשבון הבנק שלו. הבקשה מברזיל התמקדה בחשבון הבנק שלו במדינת ישראל. הבקשה בוצעה והעברנו את החומרים לברזיל, וביקשנו שברזיל תעביר לנו את החומרים שיש לגביו ואת חשבונות הבנק שלו בברזיל. יצחק ימשיך לפעול בכיוון הזה. פרו: קיבלנו בקשות רבות לסיוע משפטי בנוגע לישראלים שחשודים במעורבות בהעברת כספים לנשיא המושחת. ביצענו את מרבית הבקשות. החשוד העיקרי הוא יוסי מימן. רשויות פרו הגיעו להסדר עם יוסי מימן באופן פרטי, כפי הנראה עבירת השוחד בוצעה לפני כניסת החוק לתוקף. בינתיים אנחנו נותנים סיוע משפטי לפרו. 28.4.19 יצחק ויונינה: יש כמות גדולה של בקשות עזרה מפרו. הבקשות מפרשות על הרבה פרשיות. מימן הגיע להסדר על הכבישים אבל כנראה שיש עוד דברים. אנחנו בעיקר מבצעים את הבקשות שלהם. ברור שיש קשר כספי בין מימון לנשיא לשעבר בפרו. נועה: על גם השם של ברון קורבורך מצד ברזיל. יצחק: שלחנו לברזיל תזכורת אבל טרם שמענו מהם. ג’ואי: לסיכום אנחנו מבצעים את הבקשות לסיוע.   17.6.19 יצחק: העברנו כבר חלק מהחומרים לפרו.
Zed
ZED+ (Russia) (03/17) (See also under Etats-Unis and Espagne)		ZED שילמו לכאורה 30 מיליון דולר שוחד באמצעות חברה בת שלה ברוסיה, גרופו טמה, לשר הפנים של רוסיה. גם האוליגרך הרוסי-ישראלי מיכאיל פרידמן מעורב בתכנית השוחד.		17.5.18: יצחק יפנה לחוליה לעזרה משפטית לבדוק אם קיבלו בקשות בעניין החברה zed, מיכאל פרידמן או בקשות בנושא מארה”ב או ספרד. יעל מבררת האם השם עלה בהקשר לתיק אחר שנחקר. ככל שלא יעלה מידע חדש, נציין כי על פי בדיקתנו עד כה לא קיבלנו בקשות מהמדינות המעורבות ואין לנו שום בסיס של מידע על הפרשה שככל הנראה לא התרחשה בישראל. מיכאל פרידמן קיבל מעמד בישראל רק ב2014. הפרשה הזו היא מ2014-2015 – בודקים את הפרשה, במסגרת הבדיקה עלה שפרידמן קיבל אזרחות ב2014. ממשיכים בבדיקה, לא קיבלנו בקשות ממדינות מעורבות.   21.11.18: יצחק – לפני הפגישה בפריז ביוני יצחק יפנה לרוסיה ספרד וארצות הברית כדי לקבל עדכון לגבי חקירת הפרשה הזו במקומות אלו.   28.4.19 ג’ואי: נפנה לאמריקאים לפני פריז לקבל עדכון.
14. אלביט
חברה	עסקה ותאריך		עדכונים ופרטי הטיפול על ידי הצוות		בקשה לסיוע משפטי		התייחסות הOECD לפרשה או עדכון שלנו במסגרת מפגשי קבוצת העבודה
אלביט	על פי הפרסומים, אלביט דיווחה על חשש להפרה של חוק ה-FCPA, החוק האמריקאי למניעת שוחד של עובדי ציבור זרים, וזאת במסגרת גילוי שנכלל בדו”ח התקופתי והשנתי של החברה לשנת 2015. בגילוי לרשות ניירות ערך, נכתב כי אלביט הדמיה והחברה הבת שלה פלאזה סנטרס (PC) זיהו סוגיות מסוימות הקשורות להסכמים שנחתמו בעבר בנוגע לפרויקט קאסה רדיו (Casa Radio) במרכז העיר בוקרשט [רומניה], אשר עלולות להכיל הפרה פוטנציאלית של הוראות חוק ה-FCPA. בעקבות זאת, ועדת הביקורת של החברה החליטה למנות ועדה מיוחדת שתבחן את הסוגיות הללו, לרבות בדיקה של בקרות פנימיות ונושאים הקשורים לדיווח. כמו כן, פלאזה סנטרס שכרה את שירותיו של משרד עו”ד שיבצע בדיקה עצמאית בנושא, ונמסר כי היא משתפת פעולה באופן מלא עם הרשויות ברומניה. עוד נכתב, כי לפי שעה החברה אינה יכולה להעריך את העלות הכוללת שעלולה להיגרם לה בנושא זה. פרויקט קאסה רדיו הוא אחד מפרויקטי הפיתוח המרכזיים של פלאזה סנטרס, ועלותו הינה כ-460 מיליון ₪, נכון ליום 31.12.15. בשנת 2006 רכשה פלאזה סנטרס 75% מהמניות בחברת Project SPV, אשר אמורה לפתח את האתר של קאסה רדיו במרכז בוקרשט, במסגרת הסכם שנחתם עם ממשלת רומניה. 25% המניות הנותרות של החברה מוחזקות ע”י הרשויות הרומניות (15%) וצד שלישי נוסף (10%). במסגרת ההסכם, Project SPV התחייבה לבנות מבנה ציבורי בגודל של 11,000 מ”ר עבור ממשלת רומניה, והוענקו לה זכויות פיתוח ושימוש באתר למשך 49 שנים, החל מדצמבר 2006		יש להתחיל בהליך בדיקה בנושא 7.4.16: אלון יבדוק מה המידע שאנחנו יכולים להוציא על הפרשה, כדי שנבחן אולי אפשרות לפנות לאלביט בתהליך גילוי מרצון.   28.6.16: כדאי לדבר עם רומניה כדי לברר איזה מסמכים ומידע יש להם. יונינה תבדוק מול יוסי על אופציה של פנייה לאינטרפול, נמתין ליצחק בלום כדי שיפנה לעמיתים שלו ברומניה. נפנה לרשות לניירות ערך, לבדוק אם יש להם חומרים מעבר לדיווח של אלביט.   17/5/18: בחמישי הבא- נדבר על הצעדים שאנחנו עושים: לדבר עם האמריקאים, לשלוח בקשת סיוע לארה”ב. ובדיקת האפשרות לחקור על סמך הדיווח לרשות לניירות ערך בארה”ב.     21.11.18: יצחק: ארה”ב הגיעה להסדר אזרחי עם החברה בנוגע לעבירה שאינה שוחד, והחברה שילמה 500,000 דולר. שאלנו את דן קהאן אם יש לו חומרים והוא השיב  שלא היה להם די ראיות לתיק פלילי.   לא מדובר באלביט הגדול.   ביוני צריך לבקש למחוק את הפרשה הזו מהמאטריקס.
ניגריה (עמית שדה)
מספנות ישראל		הגיע דרך יאח”ה, דרך יהלום. עמית שדה, חברת דויטק העבירה ב2012 30,000 דולר לנציג משרד הביטחון הלאומי בניגריה ו80,000 דולר לאיש כספים של מפלגת השלטון תמורת תיווך בין חברות אווירונטיקס (חברה לייצוג מזלטים בבעלות אבי לאומי) ומספנות ישראל לממשלת ניגריה. עמית שדה ליכטנפלד.	28.9.16: משרד הביטחון יבדוק האם יש להם מידע נוסף על עמית שדה. יהונתן יבחן את החומר הגולמי של רשות המיסים. החומר יועבר למשטרה לאחר קבלת היתר מרשות המיסים לקבל את החומרים.   21.11.16: יהונתן מעדכן שיש תיק של יהלום (מס). עמית שדה תיווך בעסקה ב2012, יש העברות כספים לחשבון בגרמניה בשם המועצה לביטחון לאומי הניגרי או משהו דומה. יהלום עובדים על הכנת תיק, מספנות ישראל מציגים כספים שעמית שדה שילם כהוצאות של החברה למרות שנראה שזה שוחד. רשות המיסים לא קיבלו את זה הטענות. יעל אומרת שקיבלו מידע שהדבר נדון בבית משפט בניגריה. יהלום ממתינים להיתר לחקירה. ג’ואי ידבר עם פמ כיוון שנעשתה פניה של יהלום לדן אלדד ויש טיפול מקביל. יהלום ממתינים להיתר לגילוי חומר מרשות המיסים. אריאל ויפעת ידאגו לאישור פורמלי לפתיחה בחקירה. המשטרה תבקש מרשל”ה עדכון בפרשה זו. 23.3.17 – אריאל בקשר עם יהלום. יש מידע מרשל”ה. יש הכל, צריך פרקליט מלווה. עמית שדה סוחר נשק, שוחד בעסקאות של נשק וספינות. החוסר היחיד הוא שהאדם שקיבל את הכסף הוא עובד ציבור, כרגע זה מידע שיש מקשר פוליס-פוליס. יעל מציינת שראייתית זה בעייתי. יצחק אומר שיש בקשה לעזרה משפטית מאיטליה בעניין שקשור לניגריה. ג’ואי מבקש שיוני ידבר עם כורש כדי לקדם את הדברים. יוני אומר שלפני זה ירצה לוודא שיש די ראיות לשלב הבא. אריאל מציין שלא מדובר בסכום גדול – מאות אלפי דולרים. יוני ישב עם יאח”ה ויבחן אם יש אפשרות לקדם.     20/4/17: אריאל: בחקירות מס – נציגי החברה אווירונטיקס ומספנות ישראל  הודו בהוצאות לעמית שדה שהיה אמור לקדם את המכרזים. עמית שדה לא נחקר ולא הודה בכלום. אין לנו ראיות חד משמעיות שמדובר בעובדי ציבור – המשוחדים. [ היו כתבות בעולם על כספים שהועברו מעמית שדה לשני אנשים בניגריה. לגביהם אנחנו לא יודעים בוודאות שמדובר בעובדי ציבור] עדיין לא בטוח ששני מקבלי הכספים הם עובדי ציבור. עם זאת, גם בשלב זה קיים חשד סביר לביצוע עבירה. על כן הוחלט לפתוח בחקירה נגד נציגי החברות ונגד עמית שדה 21.11.17: מחכים עם הפרוץ. יאח”ה בוחנים חומרים מרשות המיסים, בישיבה הבא הם ידווחו על ההתפתחות. 13.2.18: אנחנו לא יודעים אם הניגרים היו עובדי ציבור. עדיין מחכים  עם הפרוץ. בשלב ראשון אנחנו נחקור את מספנות ישראל, יש להניח כי אנחנו נעבור לאירונטיקס בשלב השני. לא נשלב את זה עם החקירה השניה. ג’ואי ידבר עם משרד הביטחון ויעדכן אותם על הבדיקה- חקירה.   מרץ 2018:     עדכון-   24/5/18: אתי: נפתחה חקירה – נחקרו מספנות ישראל ועמית שדה. נתפס רכוש רב. החשדות על שני האנשים בניגריה- לא הניבו תוצאות כי אחד מהם לא עובד ציבור. לכן השוחד המקורי הופרך כי העובד לא עובד ציבור. התיק הוא קשה ראייתית ועדיין נמצא בחקירה. יש ערוץ תקשורת עם ישראלי שגר בליטא- שי טל שאמר שהרשויות הניגריות יכולות להעביר לנו חומרים חשובים. לכן יצחק יוציא בקשה לסיוע משפטי לניגריה   21.11.18: לא יצא שום דבר משי טל. הגשנו בקשה לעזרה משפטית לניגריה ולא שמענו מהם. יצחק יעביר דרך משרד החוץ מכתב תזכורת לניגריה. נראה שיהיה קשה להתקדם עם פרשה זו. עמית שדה נחקר בצח”מ יהלום ויאח”ה בנוגע למתן טובות הנאה קטנות (בתי מלון וכו’) שנתן לגורם ניגרי (ילאלה) – עובד ציבור דמות מפתח בעולם הביטחוני בניגריה. החקירה מתנהלת.   24.3.19: יעל: המשטרה המליצה לסגור את התיק. על דעת ראש אח”מ (קיבל החלטה השבוע)   אתי: יש מחלוקת בין המשטרה לפרקליטות. מיסוי וכלכלה שלחו את התיק להשלמות. עמית שדה פעל בשם מספנות (לפחות ראיות נסיבתיות). מחזיקים 30-40 מיליון שקל שצריך להאריך את ההחזקה שלהם (אלא אם כן סוגרים את התיק).   יצחק: היה לנו “איתות” מניגריה שנבקש סיוע ואחר כך לא שמענו מהם.   ג’ואי: יש ראיות להעברת כספים מעמית שדה לגורם משמעותי בניגריה בשם ילאלה, צריך לחקור מי הוא אותו ילאלה שבחשובנו הופקדו כספים. בינתיים אנחנו מחזקים כ 40 מיליון ₪, המשטרה סבורה שיש לסגור את התיק והפרקליטות סבורה שלא. ג’ואי יבקש ישיבה עם פ.מ. וראש אח”מ להכריע ובמקבל יצחק בלום יפנה לניגריה.   17.6.19 אתי: לאחר לחץ של הפרקליטות, חקרו את העברות הכספים אבל אל הייתה פריצת דרך בחקירה. בינתיים עדיין יש תפוסים. הפרקליטות עוד לא בדקה את הראיות.  יש ויכוחים סביב הארכת התפוסים מכיוון שאין החלטה סופית. סרגי מיהלום עובד על זה. ההליך האזרחי לא קיים, הם הגיעו להסדר עם רשות המיסים. יצחק פנה לניגריה בהזדמנות אחרונה.   ג’ואי: מבחינת הדיווח – חקרנו את הפרשה אבל אין עדיין החלטה.
תיק הבנק העולמי – קניה- שיכון ובינוי
		חשד למתן שוחד ע”י חברת SBI  [שיכון ובינוי הזרוע הבינלאומית] לפקידים ועובדי ציבור בקניה וזאת כדי לזכות בעבודות תשית נרחבות שממומנות ברובן ע”י הבנק ההעולמי. החשד הוא לשוחד בהיקף של כ- 10 מיליון דולר. שיטת השוחד בעיקרה בהגדלה במכוון של מחיר העבודות כדי ש10% מהכסף העודף יימסר כשוחד למפקחים מטעם המדינה, הוראת העברת כספים לעובדי מדינה כדי לקדם זכייה במכרזים.	20.4.17: עד עכשיו היתה חקירה סמויה. נאסף מידע גלוי ומודיעיני. הבנק העולמי יעביר לנו את החומרים שביקשנו. יונתן יקיים דיון עם רשל”ה להמשך התקדמות בחקירה.   דבריו של יונתן: אנחנו במו״מ עם המועמד שעומד לקראת חתימה על הסכם עד מדינה עם שובו מחופשה ארוכה בחו״ל. לאחר מו״מ ארוך, הוסכם כי המסמכים התומכים בגרסה המפלילה ימסרו לידנו על ידי הבנק העולמי ולא על ידי העד. להבנת התמונה אבהיר כי הפניה הראשונית בהצעה למסירת מידע, הגיעה אלינו על ידי נציג הבנק העולמי מר הווארד דין. המועמד פנה לבנק העולמי כבר לפני זמן מה ומסר לידיהם שורה של מסמכים מפלילים. ואולם, לאחר אירוע זה וללא ידיעת הבנק, חתם העד על הסכם פשרה בתביעה שהגיש כנגד מעסיקיו לשעבר, במסגרתה התחייב לשמירה מוחלטת על סודיות ביחס למעשים שנעשו בתקופת עבודתו בחברה. מטעם זה העד עומד על כך שלא למסור את המסמכים ישירות למשטרה. זאת, למרות שהובהר לו כי העובדה שהינו המקור למסירת המסמכים תהיה ברורה להגנה וגלויה לחלוטין. לפיכך, הוסכם כאמור כי המסמכים ימסרו לנו על ידי הבנק. על פי ההסכם, תנאי לכניסתו לתוקף הינה קבלת המסמכים. אדגיש כי בפגישה שקיימנו עם הווארד דין ואנשיו,  הוצגו לנו המסמכים אשר אמנם תומכים עד מאד בגרסה של העד ומפלילים לכאורה את החשודים. להשלמת התמונה, אציין כי בהסכם תתחייב המדינה לשפות את העד ככל שיתבע על ידי מעסיקיו בשל הפרת הסכם הסודיות (הבלתי חוקי כשלעצמו) לו התחייב במסגרת הסכם הפשרה. סעיף השיפוי בהסכם נוסח על ידי הפרקליטות האזרחית והינו על דעת אורית קוטב ו פ.מ.   *** יש לברר האם מתוקף הנוהל הרגיל, המשטרה פנתה לרשות לניירות ערך. 30/7/17- יש לנו מועמד שבזכותו בנק העולמי העביר לנו את המסמכים. מה מעמדו של אותו חשוד בזכותו קם התיק, הוא ייחקר כחשוד, מה עושים איתו? כי הוא לא רוצה להיות עד מדינה. אי אפשר לצאת לפרוץ לפני שהמעמד שלו מוסדר.   21.11.17: המועמד מסרב להעיד כעד מדינה. צריך לחדש את השיחות בין המשטרה לפרקליטות בנוגע לאפשרויות לקידום התיק. לאחר חזרתה של אתי, ניצור איתה קשר כדי לארגן ישיבה על התיק הזה.   17/5/18: החקירה מתקדמת מאד. תפסנו נכסים משמעותיים. רשל”ה- מבקשים להיות מעורבים בתיק, חשוב להעביר להם את החומרים.   24/5/18: התיק התחיל מעד שמסר אינפורמציה לבנק העולמי. תיק עם ראיות רבות ועדים שחלקם משת”פ, נתפסו חומרי מחשב מעולים על שיטת פעולה של שניפ לפני ואחרי החוק, בכל הדרגות. רשל”ה נכנסו לתמונה. רשות המיסים כרגע לא בפנים. ההתמקדות בהתחלה היתה על קניה והיום ידוע שזה היה בכל דרום אפריקה. יש תפיסות בשווי רב.   קניה רוצים להיפגש איתנו, יצחק ידבר איתם ויבדוק אם יש צורך בפגישה וטיסה. נדבר עם האוורדין מהבנק העולמי בפגישה בפריז.   21.11.18: החקירה פרצה בפברואר. קיימות ראיות טובות מאוד למתן שוחד במשך שנים, בידיעת כל שדרת החברה. נתפשו כ-400,000 ₪. היה חיקור דין מוצלח בקניה, וקיימת עכשיו בקשה לחיקור דין מקניה. החקירה ממשיכה אך צפויה להסתיים בקרוב.   24.3.19: אתי: החקירה בשלבים האחרונים. יש בקנה 2 עניינים בינלאומיים: 1.       קניה פתחה בחקירה פנימית והגישה בקשה לסיוע משפטי ואנחנו מדשדשים בביצעו הבקשה. הם הציעו לקיים פגישה אצלם לקדם עניינים, ראש לה”ב החליט לא לשלוח נציג, אתי שלחה מייל לשכנע אחרת. 2.       בקשה לסיוע משפטי שצריך לשלוח לשוויץ. יש מגעים ראשוניים עם סנגורים ונמצאים בשלב שבוחנים את הראיות, יש עשרות חשודים. חשבנו שצריך להרחיב את החקירה לאוגנדה. תפסנו 250 מיליון שקלו-200 מיליון מהאורגנים. רשות ני”ע מערובת בחקירה.   ג’ואי: באותה ישיבה עם פ.מ. וראש אח”מ נסגור עניינים של שיכון ובינוי.   17.6.19 אתי: יש עוד בקשות שלנו שמבוצעות.

 

• פרשות שלא נכנסו לטבלת המטריקס

 

1. צ’כיה – רפא”ל
חברה	עסקה ותאריך		עדכונים ופרטי הטיפול על ידי הצוות	בקשה לסיוע משפטי	התייחסות הOECD לפרשה או עדכון שלנו במסגרת מפגשי קבוצת העבודה
רפא”ל	פרשיית שוחד של פקידי הרשויות בצ’כיה על ידי חברה אוסטרית “סטייר” בנוגע למכירת נגמ”שים בהם מערכות לחימה שיוצרו על ידי רפא”ל		14.1.13: עדכון מהמשטרה שהתקבלה בקשה לסיוע משפטי – גביית הודעה מנציג רפא”ל. לאור עמדת משה”ב הנושא הועבר ליאחב”ל באוקטובר 2012. בנובמבר 2012 התקבל עדכון מצ’כיה לפיו כבר הוגש כתב אישום ולכן תצא בקשה מעודכנת. בישיבה ביום 14.1.13 סוכם כי נמתין לבקשה המעודכנת מצ’כיה.   3.6.13: המשטרה עדכנה שהעניין הועבר לטיפול הנהלת בתי המשפט והמחלקה הבין-לאומית. מה שנדרש זה עדות של בכיר לשעבר ברפא”ל, שתיגבה בנוכחות הסנגור של הנאשם, בהליך בצ’כיה. עוד הבהירה המשטרה שהישראלי שעדותו נדרשת הוא עד שנכח בישיבות בהן לפי הטענה נדרש השוחד, ולא מדובר בחשוד. בנוסף, על פני הדברים נראה שהמעשים הנדונים נעשו לפני כניסת החוק בישראל לתוקף. סוכם כי אם העד יאמר דברים שמעלים חשדות לפיהם גם ישראלים מעורבים במתן שוחד, במועד הרלוונטי לחוק, נשקול שוב את הטיפול בעניין.   14.1.13: עמדת משה”ב הייתה שאין מניעה בטחונית להיענות לבקשה.   3/9/13: יצחק בלום עדכן שכנראה הוגש כתב אישום על עבירות הרבה יותר קלות. אבל בגלל שכבר הוגש כתב האישום היה צריך לגבות את העדות גם בנוכחות הסנגורים הצ’כים. ואז מדובר בגביית עדות בביהמ”ש ולא במשטרה. העניין הועבר להנהלת בתי המשפט. קיימו איתם ישיבה. הועבר לנשיא ביהמ”ש המחוזי בת”א שימנה שופט. העד [בלובה דרורי] טרם העיד אבל האישורים המנהליים ניתנו. נציג מהמחלקה לעניינים בין-לאומיים יהיה בעדות. לאחר שיקבל את הפרוטוקול ויעביר אותו למשטרה – הם יבדקו אם יש שם משהו שמצביע על חשד למעשה שוחד שנתנו ישראלים.   האם הנציג של רפא”ל [דרורי] נתן עדות? האם העדות העלתה חשד למעשה שוחד שנתנו ישראלים? האם אפשר לסגור את התיק?   2.3.16: דרורי נתן עדות בבהמ”ש, הוא הכחיש הכל. המשוחד בצ’כיה הורשע בעבירות קלות יותר. בלובה דרורי הציע לתת שוחד, לפני שנכנס החוק לתוקף. דרורי נחקר כחשוד בארץ. לאור העובדה שהאירוע המדובר בוצע לפני כניסת החוק לתוקף, וגם נוכח העובדה שדרורי הכחיש הכל בעדותו בבהמ”ש, ומאחר ובצ’כיה התיק נגמר בהרשעה בעבירות מצומצמות. יש לסגור את התיק.   24/5/18: לסגור את התיק.	בקשה לסיוע משפטי מצ’כיה – גביית הודעה מנציג רפא”ל.
2. התיק התאילנדי
חברה	עסקה ותאריך		עדכונים ופרטי הטיפול על ידי הצוות	בקשה לסיוע משפטי	התייחסות הOECD לפרשה או עדכון שלנו במסגרת מפגשי קבוצת העבודה
אזרח תאילנדי שעבד כנראה כמתווך וקיבל שוחד.	מדובר בפרסום שממנו עולה חשד שחברות ישראליות שילמו שוחד בסך 30 מיליון דולר, באמצעות אזרח תאילנדי. מדובר בין היתר בתעשיות ביטחוניות בארץ כולל אלביט ומפעלי נשק בישראל, שהעבירו כספים באופן שיטתי לאותו בחור תאילנדי או לחשבונות הקשורים אליו. על פניו נראה כי הועבר לו יותר מ- 3%  [הסכום המקובל לתת למתווך]. עוד עלה שמו של סמי קצב– בעלים של אחת החברות [נסקא תעשיות] כמי שתיווך בין החברות לבין אותו אזרחי תאילנדי. ההיקף בחשבונות הבנק שלו עומדים על 4 מיליון דולר.		עדכון קודם: הצליחו לזהות את הבחור התאילנדי. בדיקה מודיעין לא העלתה דבר לגביו. נרשמו 10 יציאות וכניסות שלו לארץ וממנה בין השנים 2009-2013. עוד עלה שמו של סמי קצב– בעלים של אחת החברות [נסקא תעשיות] כמי שתיווך בין החברות לבין אותו אזרחי תאילנדי. ההיקף בחשבונות הבנק שלו עומדים על 4 מיליון דולר. הערה- כל עסקה הקשורה לנשק או לביטחון צריכה לקבל את אישור אפ”י- אגף פיקוח ייצור במשרד הביטחון. ישיבה 28.7.15: במשך שש שנים [2006-2014] הועברו כ- 4 מיליון ₪ לחשבון הבנק שלו בישראל [בנק הפועלים].  החברה שהעבירה את הכסף היא פלזמה אינטרנשיונאל של סמי קצב. הוחלט: 1. גיא יעביר בקשה רשמית לרשל”ה לפנות ל- FIU התאילנדי, כדי לקבל מידע על האיש, הנכסים, חשדות וחקירות. או להבין אם היו גופים אחרים שקיבלו מידע. 2. ג’ואי העביר ליחב”ל את החומרים שקיבל ממשרד הביטחון- טבלה ובה עיקר העסקאות הגדולות שהתבצעו– שייבחנו אם הטבלה נותנת לנו מידע שימושי נוסף. 3. ג’ואי יבקש מפ.מ לדבר עם אחז בן ארי [יועץ משרד הביטחון] לפני פניה לגדי וטרמן, כדי להבין מה הם יודעים. 4. גיא גונן – יבדוק אם יש לתאילנדי טלפון ישראלי. הפגישה הבאה תתקיים באוקטובר.   ישיבה 10.9.15 : ג’ואי העביר את המעטפה שהתקבלה ממשרד הביטחון, בנוגע לרישיונות ייצוא, אל לילית שתעביר את זה לבדיקת המשטרה. רשל”ה – מזכיר שלגבי התאילנדי היתה פניה מהונג קונג ב2008. המשטרה ביצעו פניה אך רק במאגר. ועמית מרשלה הנחה את גיא מהמשטרה שיבקש בקשה כללית גם ממדינות אחרות. גיא יבדוק איפה האיש. המשטרה תוציא אסמכתאות של חשבונות בנק כך שניתן יהיה לראות מי הגורם שהעביר את הכספים לחשבון של התאילנדי, ויתר הפרטים החשובים. לאחר שהמשטרה תוציא אסמכתאות היא תפנה לפירוט נוסף ממשרד הביטחון ככל שזה יוכל לעזור. ישיבה 22.11.15: אתי מעדכנת שהמשטרה הוציאה את האסמכתאות של חשבונות הבנק, התאילנדי לא הגיע לארץ לאחרונה אז אין אפשרות לחקור אותו. אין מספיק בסיס בשביל בקשה לעזרה משפטית. לא פנו ממשרד הביטחון לקבל העשרה של הנתונים וקיים קושי לזהות את העסקאות. רשל”ה – ממתינים לתשובות מהFIU בהונג קונג. ג’ואי ידבר עם גדי/אחז בן ארי כדי שיגידו לנו מה הם יודעים על התאילנדי ולשאול למה הם לא יכולים לאתר עסקאות עם תאילנד במועד קרוב לביצוע התשלומים וכן לשאול האם יש להם מידע מודיעיני רלוונטי. 13.3.16: נבקש מגילי מהולל את תדפיסי הבנק שהעברנו להם כדי שנעביר את החומרים לגדי וטרמן שיבדוק את העברות הכספים מול המועדים שהיו עסקאות בתאילנד. לילית אמרה שהיא תנסה להשיג גם התדפיסים שוב מהיחב”ל.   22.5.16 לקראת הנסיעה לפריז: גדי וטרמן אמר שאסור לו להעביר לרשל”ה את הנתונים. לילית תנסה להלבין את העברה בין רשל”ה למשרד הביטחון. משום שאומנם העברנו את המסמכים למשרד הביטחון אבל הם לא יכולים לעשות עם זה דבר אם זה לא עובר דרך המשטרה. רשל”ה קיבלו מידע מהונג קונג FIU . המידע הועבר למשטרה.   20/4/17: יפעת תבדוק אם אפשר להעביר חומרים מרשל”ה למשרד הביטחון את המידע על העברות כדי שהם יבדקו את התאריכים אם היו עסקאות ביטחוניות.   17/5/18: אין לנו חשד סביר לביצוע עבירה. יש פ”א- החוקר יכתוב דוח סיכום ויעבירו אלינו ונסגור.	לבדוק אם היתה בקשת סיוע מהונג קונג.
3. גואטמלה
חברה	עסקה ותאריך		עדכונים ופרטי הטיפול על ידי הצוות	בקשה לסיוע משפטי	התייחסות הOECD לפרשה או עדכון שלנו במסגרת מפגשי קבוצת העבודה
	כתבה מערוץ 2 במאי 2015- ישראלי  [רוייטמן] מחברת מ. טרסיק בע”מ שיחד מישהו מגאווטמלה כדי לטהר אגם מזוהם שם. לא ברור אם הוא שיחד שם מישהו או שהוא עשה תרגיל עוקץ – הם שילמו והוא ברח.		עדכון מישיבה מיום 22.11.15 – נעה העבירה מייל ללילית שוב עם הכתבה ששודרה בטלוויזיה. המשטרה תפנה לנציג לשמוע אם יש מידע בנושא.   2.3.16: רוייטמן נעצר בגוואטמלה. לא ברור אם היה שם שוחד, או מנהל לא תקין [“עקץ אותם וברח”] הוא נעצר ונחקר שם. המשטרה תבדוק אם יש אפשרות לברר דרך הנציג בגואטמלה/מרכז אמריקה מה קורה. החברה – מ. טרסיק – שקשורה לרויטמן רשומה על שם שלמה טרסיק. המשטרה תבדוק האם החברה ישראלית.   17/5/18: נסגור את התיק- לא התבסס שום חשד סביר לפתיחה בחקירה.   17.6.19:   גו’אי: יש הרשעה כבר אז למה לא לפתוח בחקירה? גלית: יש יחסים טובים עם גוואטמלה ושווה לנסות. ג’ואי ישלח מייל לרשות המיסים. גלית תעשה חיפוש בספרדית מידע נדווח שלא היה שיתוף פעולה מול גוואטמלה ושאנחנו מנסים לקבל את ההרשעה כדי להחליט האם לפתוח בחקירה נגד החברה.
4. גל הירש – דיפנסיב
חברה	עסקה ותאריך		עדכונים ופרטי הטיפול על ידי הצוות	בקשה לסיוע משפטי	התייחסות הOECD לפרשה או עדכון שלנו במסגרת מפגשי קבוצת העבודה
גל הירש – גיאורגיה	סגר על עסקאות למתן אימונים צבאיים בגאורגיה. החשד נבע מכך שראינו שיש 2 עסקאות שהן זהות לחלוטין שנסגרו עם גאורגיה ולכן נראה שאחת מהן פיקטיבית. החשד הוא לעבירות מרמה, מס והלבנת הון.		קיבלנו קלטות מ- FBI  מחקירה אחרת שלהם, שם עלה נושא העסקאות של גל הירש. הנושא בחקירה. החשד הוא לעבירות מרמה, מס והלבנת הון. 20/4/17: עמית מרשל”ה: ביקשנו מגיאורגיה חומרים. קיבלנו חלק מהחומרים אבל הם ציינו  שנגיש בקשה לעזרה משפטית אם אנחנו רוצים חומרים נוספים.   24/5/18: אתי: אפיק שוחד אחד לא הוביל לשום מקום, אם היה אירוע שוחד הוא היה לפני כניסת החוק לתוקף. יש אפיק נוסף שנבדק לגבי מימון של בדיקות רפואיות, אבל מגיאורגיה לא קיבלנו כלום. שני אפיקי השוחד לא מובילים לשום מקום, אבל החקירה לא נגמרה, המוקד של החקירה לא שוחד, אבל התיק עדיין מתברר.   21.11.18:   28.4.19: אתי: בהתחלה לא קיבלנו אישור לחקור. הוא מוזמן לחקירה שבוע להשלמות. כרגע תשתית הנחקרת היא תיק מס. במקביל היו שני מהלכים מקבילים שהתקדמו. הפעלנו צווים של בנקים בחו”ל וקיבלנו מסמכים המחזקות את החשדות בתיק המס. לפני פסח התחלנו לקבל חומרים משוויץ אשר עשויים לבסס העברות באמצעות מישקה בנימני (שותף של גל הירש בגיאורגיה). התיק קשה. יש עוד חשוד בשם עודד שחנאי. מצריך המשך חקירה גם באפיקים בינלאומיים. יצחק: חושב שדיווחנו בעל פה ל OECD שיש בעיות עם השוחד בגלל תקופת ביצוע העבירה (וגם בשל קושי ראייתי למודעות). מקבל השוחד זוכה בגיאורגיה. אתי: זה תיק שנמצא בסמוך לחקיקת החוק, יש מרמה כלפי בנק זר, אין הלבנת הון. הבקשות לעזרה משפטית לוקחות זמן. לפני חצי שנה יינו בשוויץ וביקשנו את החומרים וכרגע הם התחילו לזרום ליאח”ה אבל זה יכול קחת גם עוד שנה. אין התלהבות להמשך חקירה וצריך לקבל החלטה אם יש מקום להמשיך לחקור או לא. דרור: תיק המס מבוסס ומשמעותי. לא יכול להיגמר בכופר. יעל: העובד ציבור פרש ב 2008 ואפשר לטעון שהכסף שולם לו אחרי שפרש. אתי: העמדה של פ.מ. היא לקבל החלטה לאחר קבלת החומרים משוויץ. אי אפשר לבקש משוויץ לעבוד ומקביל לקבל החלטה לא לחקור את התיק. צריך לקבל החלטה מהירה על בסיס החומרים שהגיעו בינתיים. ג’ואי:
5. יוסף חיים הרוש- אנגולה
שוחד חברה סרבית במכרז באנגולה	יוסף חיים הרוש נחקר במסגרת חקירה על עבירות מס. במסגרת החקירה עלה כי הוא קיבל כספים מחברה סרבית VALTA TRADE LTD לצורך מתן שוחד לשר באנגולה, במסגרת מכרז שנפתח שם.		28/6/16: אתי עדכנה על התיק שהגיע למיסוי וכלכלה, וציינה כי הוא לא נחקר באזהרה על שוחד עובד ציבור זר. לכן צריך לזמן אותו לחקירה היום עם חוקר מס וחוקר יחא”ה שיחקרו אותו באזהרה על מתן השוחד. בכל מקרה יש לקבוע ישיבה מסודרת כדי להחליט כיצד להמשיך ולפעול בהתאם לראיות בתיק. 28.9.16: ממתינים לתשובה מפמ, כרגע לא עושים כלום. 20.4.17: המשטרה מחכה לסיכום בכתב של הישיבה עם פמ. בה הוחלט לא לפתוח בחקירה.   24/5/18: ישיבה אצל פ.מ – סגר.   3.6.18: ישיבה אצל פ.מ – סגר.     21.11.18:
6. שמואל אבישי נריה- מקסיקו
		הגיע מיאח”ה, מידע שהאמריקאים העבירו. איש עסקים חרדי, אמיד, משמש קונסול של מקסיקו בישראל. חשוד ששילם מ2013 שוחד לבכירים במקסיקו לרבות הנשיא, כסף או חליפות יוקרה לנשיא כדי לזכות בחוזים להספקת מיגון לסוהרים ובחוזים במשרד החינוך והמים. המשטרה קיבלה פניה מודיעינית מהאמריקאים קשור לחברת KBH. כתוב שהוא עשה את הונו מעסקאות ביטחון. מקורב לנתניהו. ג’ואי בדק מול מלמ”ב. אמרו שהם לא קשורים. רם יבדוק שוב מול מלמ”ב. אריאל מעדכן שהוא קיבל מידע פוליס-פוליס שהוא שילם שוחד, אין מקורות. החוליה ביקשה מהאמריקאים להעביר בקשה לעזרה משפטית. מדובר בפרשה שה FBI חוקרת כי הכסף עבר דרך חשבון בנק אמריקאי. המקסיקנים לדעת אריאל לא יודעים. יונינה מעדכנת שהם כבר ביקשו שיעבירו בקשה לעזרה משפטית, הם עדיין לא הגיבו.	28.9.16:   המשטרה תבקש מאשר שפכלר לדבר עם האמריקאים. לקראת סוף השבוע הבא – אחרי ראש השנה המשטרה תעדכן מה עלה בבירור של אשר וכן תעדכן מה קורה עם הבקשה לעזרה משפטית.   נעה תעביר את הכתבה בנושא ליפעת כדי שתעביר לאריאל שיערוך בדיקה מודיעינית על אבי פזנר. יפעת תעביר את הכתבה גם לרשל”ה.   20/4/17: ג’ואי יודיע למשרד הביטחון שאנחנו פותחים בחקירה. דרור יבדוק מידע על אבישי נריה ועל חברות בבעלותו. 24/5/18: יונינה תפנה לאמריקאים לקבלת חומרים, כדי שנוכל לקדם את החקירה. 29.4.19  יונינה תבדוק שוב.
7. ירון ימין
		חקירה משותפת של מס ויחב”ל, שמואל קליין – נחקר בשם ירון ימין מודה שהוא נתן שוחד בסך 2000 דולר לשר בזימבבוה. יש מחברת המפרטת את התשלומים, לפחות 130 אלף דולר, מפורט למי ומתי. הוא נחקר באזהרה ב2014 על עבירות מס, מכס והלבנת הון. התיק מטופל ביחב”ל, התיק נגד שמואל קליין. מיסוי וכלכלה מלווים את התיק הזה במישור שאינו נוגע לשוחד זר. ירון ימין גר בדרום אפריקה. היה בינואר 2016 בישראל. התשלומים היו ב2012-2013.	28.9.16: המשטרה תפתח תיק חדש נפרד ביאח”ה והוא ייחקר על מתן שוחד זר. 21.11.16:   יהונתן מעדכן שהם עובדים על השלמה, החשוד הודה שלא באזהרה ומאז נתן גרסה אחרת. טוען שמשקיעים זרים שילמו את השוחד, אין לו קשר לשטח.    20/4/17:   יונתן: המשימה הבאה היא – שיחה של ליאת בן ארי עם יגאל בן שלום [ראש יחב”ל] להבין מה קורה עם התיק – עם ההשלמות חקירה [תיק חדש של שוחד עובדי ציבור זרים] נחקר על ידי יחב”ל. הודה בלא שהוזהר, ולאחר שהוזהר – הכחיש.  ליאת בן ארי תשוחח עם יגאל בן שלום [ראש יחב”ל] כדי להבין מה קורה עם השלמות החקירה 24/5/18:  התיק נחקר מלווה על ידי מיסוי וכלכלה וצריך להתעדכן מה קורה איתו. 28.4.19  אתי תעביר חוות דעת וטיוטת כתב אישום שוחד 2000$ ברח מהארץ.
8. הודו
דרך עזרה משפטית מהודו. ההודים עשו חיפוש בביתו של המתווך , שתיווך בעסקה של מכירת מסוקים שאינה קשורה לישראל, אלא איטליה, במהלך החיפוש ונמצאו חשבוניות של אלביט, מעלות חדש שאיסטרה העבירו שוחד באמצעות עסקאות אחרות ומכאן ההודים פנו אלינו בבקשה לסיוע משפטי		אלביט ואלישרא	28.9.16:    החוליה ביקשה דרך השגרירות בקשה לעזרה משפטית, חברה בריטית ששילמה שוחד כדי לזכות במכרז אצל ההודים כדי לספק מסוקים שמגיעים לגובה מסוים. אחרי תשלומי שוחד הם עמדו בקריטריונים וזכו במכרז. בחיפושים שעשו אצל החשוד העיקרי שהיה אחד המתווכים מצאו במחשב מספר קבלות של הערות כספים לאלביט ואלישרא. הם מבקשים לדעת מה זה הקבלות האלה, בקשה מאוד רחבה.   30/7/17 –ג’ואי דיבר עם פ.מ הוא נראה אם אפשר בינתיים לעשות בדיקות ולא חקירה ממש. ג’ואי דיבר עם קפלינסקי, תוך כמה זמן נהוג להגיב לעזרה משפטית. המידע הגלוי- יש לנו חשבוניות, דרך עזרה משפטית מהודו. ההודים עשו חיפוש בביתו של המתווך , שתיווך בעסקה של מכירת מסוקים שאינה קשורה לישראל, אלא איטליה, במהלך החיפוש נמצאו חשבוניות של אלביט, מעלות חדש שאיסטרה העבירו שוחד באמצעות עסקאות אחרות ומכאן ההודים פנו אלינו בבקשה לסיוע משפטי. בנקודת הזמן הזו. בנקודה הזו- אין פעולות שאנחנו יכולים לעשות כאן בארץ, לרבות מנהלי חשבונות.ג’ואי אין מנוס אלא במסגרת בדיקה לחקור גורמים בחברה ובעיקר רואי חשבון ומנכ”ל ולהחליט בסופה של הבדיקה כיצד להמשיך, נוכח הרגישות נקיים ישיבה אצל פ.מ. נזמין את יובל או יצחק בלום בנוגע לבקשה לסיוע משפטי. 21.11.17:   היתה ישיבה אצל פ.מ בה הוחלט שצריך לעשות בדיקה ולקבל גרסה של רואי החשבון. ראש אח”מ הקפיא את הבדיקה, בכל מקרה בעת הזו יאח”ה לא היתה מסוגלת לחקור את הפרשה בגלל חקירות אחרות. ולכן אנחנו בינתיים לא נשיב להודים. רשמנו את התזכורת שקיבלנו לפני שבוע מהודו ולא נגיב לה. נקיים תזכורת ב- 25.12.17 לבירור מה קורה עם הפרשה. עדכון מיום 23.11.17: ר’ אח”מ נתן אישור להוציא צו איסור פרסום של בדיקת אלביט. השלב הבא הוא הוצאת צו תפיסת חשבונות בנקים, וגביית גרסת אנשי הכספים בחברה 13.2.18:   עו”ד “קיא טן” הוא כנראה סוג של מתווך של הכספים, אצלו נתפסו חשבוניות של אליסרה ואלביט. יש חשבוניות זרות שנתנו את החשבוניות האלו. אנחנו לא יודעים מה הקשר בין העו”ד לחברות. פנינו ליועמ”ש של אלביט והצגנו בפניו את החשבוניות. הוא הסביר שהם לוקחים סוכני שטח שמזהים אפשרות לבצע עסקאות, איש השטח שלהם הוא שושנט. היועמ”ש אומר בשורה התחתונה שהוא בדק את הדברים מול שושנט וקיאטן [להם הם שילמו]- הם הבהירו לו שכל הפעולה שלהם היתה חוקית וכדין.   המלצות להמשך: יצחק יבדוק אם באמת אסור לעבוד בהודו עם סוכן, אם אכן אסור, אנחנו לא ניתן מענה לבקשת הייעוץ כי זה עלול לפגוע בחברה, ואם אין חשד סביר לביצוע עבירת שוחד אנחנו צריכים להסס להסכים לדבר כזה. יצחק יעבור שוב על הבקשה של הודו ויראה מה הם דורשים ונחליט כיד משיבים להם. לגבי הבדיקה- צריך להמשיך בביצוע הבדיקה בצורה הרגישה ביותר. צריך לקבל אישור של פ.מ לכך. יאח”ה יגישו לנו פעולות המשך לבדיקה.   24/5/18:  אמורה להיות ישיבה אצל פ.מ   3/6/18:   ישיבה אצל פ.מ:   פ.מ אישר המשך ביצוע פעולות – גביית עדות פתוחה מהמנכ”ל אתגר מימון ותפיסת מסמכים. מדובר בפעולות שהן חלק ממתן עזרה משפטית להודו. אם המנכ”ל לא בקיא בפרטים ומפנה לאדם אחר בחברה – ניתן לפנות אליו. כרגע אין חשד לפתיחת חקירה פלילית בישראל נגד אלביט. בשלב זה, אין הצדקה לפתיחה בחקירה או בדיקה מבחינתנו, והבדיקות הן להודו.   21.11.18:   28.4.19  המשטרה ממליצה לסגור. רוצים חוות דעת של מיסוי וכלכלה.
רולס רויס
			21.11.18: יונינה תפנה לנמרוד [נציג משטרת ישראל באתיופיה], כדי להבין איזו פניה נעשתה בנידון, ואיפה זה עומד? יעל תעביר ליצחק את הכתבה מהעיתון, ויצחק יברר מול מישהו על מידע נוסף על הפרשה. ויעל תפנה לרשל”ה לקבל כתבה על החברה של איתי טרנר. 28.4.19 אפשר למחוק
9. אתיופיה
פרשה שהגיעה מאמי פלמור. בעקבות המידע נפגש ג’ואי עם הבחור והוא נשלח למשטרה. מתוך כתבה באתיופיה – הוגש כ”א נגד איתי טרנרavorniga  בחשד למתן שוחד לסגן ראש האינסה [מקביל לביטחון הלאומי] לבניית מדור באינסה וקניית ציוד האזנה.			28.4.19 יעל: החקירה ממשיכה להתנהל כחקירה סמויה.
10. תיק ברזיל
		התקבלה בקשה לחיקור דין מברזיל, ממנה עולה כי בברזיל נחקרת פרשה שעניינה חשד כי נשיא בית הנבחרים הברזילאי (לשעבר) EDUARDO CONSENTINO CUNHA קיבל שוחד מיזמים בשווי של 4 מיליון דולר בכדי שיפעיל את קשריו מול סגן הנשיא של בנק החיסכון הפדרלי בברזיל ע”מ שישחרר את קרן ההשקעות של העובדים בנמל MARAVILHA בשווי 50 מיליון דולר כדי להקים את הפרויקט בנמל. מדובר בכספים שעברו דרך 9 חשבונות בנק, ביניהם 4 חשבונות בנק זרים. אחד החשבונות, אשר מתנהל בבנק דיסקונט בישראל, שייך לאזרח ישראלי בשם ברוך קורנגוט	סטטוס עדכני: הבקשה עצמה הושלמה וכללה הוצאת צווים לחשבון בבנק דיסקונט של ברוך קורגנוט [יהלומן מריו]. החומר הועבר לרשויות. התיק נמצא בשלב מקדמי ביותר של בחינה בדבר אפשרות של חקירה עצמאית. במסגרתה נאסף מידע מודיעיני+ מידע גלוי ובקשה לבירור פרטים ע”י נציג המשטרה בדרום אמריקה. 20/4/17: ברזיל ביקשה שנבדוק 2 העברות חשבון של ברוך. אנחנו מצאנו הרבה העברות כספים של ברוך לחברה בפנמה ומשם זה הועבר ליושב ראש בנק החיסכון. הוחלט- אנחנו מוציאים בקשת MLA- לברזיל במסגרת חקירה. [הבסיס המשפטי הוא האזרחות שלו והחשבונות כאן] הוחלט לפתוח בחקירה. יצחק יפעל להוציא  בקשת MLA לברזיל במסגרת חקירה. [הבסיס המשפטי הוא האזרחות שלו והחשבונות כאן] נעה תפנה למזכירות הOECD כדי לברר מי נציגי ברזיל במפגש הקרוב כדי לקבוע איתם פגישה בפריז.   24/5/18:    יצחק יפנה לברזיל לבקשה חוזרת לסיוע משפטי ונדבר איתם בפגישה בפריז.  29.4.19:  יצחק ממשיך לעקוב.
תיק תנובה
11. תיק תנובה
לעיל לינק לכתבה קשורה.		בתקשורת ישראלית פורסם כי ברשויות החקירה הסיניות (CCDI) מתנהלת חקירה בגין חשד שבכירים בתנובה שילמו כספים לבכירים בחברת ברייד פוד, חברה ממשלתית סינית אשר מהווה זרוע השקעות של ממשלת סין בעסקי מזון בעולם, וזאת כדי לזכות במחיר מופרז לתנובה. בפרשה עצור בסין הנג גואו, מי שמונה מטעם ברייד פוד ליו”ר תנובה שנרכשה.	התיק נמצא בסטטוס מקדמי ביותר של בדיקה, במסגרתה רוכז מידע מודיעיני גלוי, התבקשה פעילות של הפרקליטות לבדיקת נכונות המידע בציר שלהם מול עמיתיהם ולבחון מידת ואפשרות לשת”פ עם הרשויות בסין. טרם התקבלה החלטה על פתיחה בחקירה ולא בוצעו בינתיים פעולות על פי הנחיית ר’ יאח”ה. 20/4/17:  יצחק יפנה לסין לקבלת חומרים ומידע.   24/5/18:  יצחק יפנה בפניה נוספת לסין.   28.4.19:  יצחק לא קיבל תשובה מסין ומניח שלא יקבל אבל ישלח להם עוד תזכורת. ג’ואי: אם עד הישיבה הבאה לא נקבל עדכון מסין אז נסגור את התיק.
12. אווירונאוטיקס 2
		פרשה נוספת אוירונטיקס [ברית המוצעות- לא ממש] במסגרת חקירה של אחד העובדים סיפר על השוחד שהועבר במסגרת העסקה	30/7/17 מועבר ללילית חומר מסווג מהשב”כ. 1.       גואי ידבר עם היועמ”ש של השב”כ לוודא שניתן  לעשות שימוש חסוי במידע- ישיר או מודיעיני. 2.       לדבר עם מלמ”ב כדי לוודא שאנחנו יכולים לפעול. 3.       נרשמה הצעתו של אריאל נצל את החיפוש בתיק ניגרייה [עמית שדה] גם לצורך התיק הזה. 21.11.17:  מאחר שמדובר במדינה שמצויה בקשרים מאד טובים עם ישראל, יש לחשוב שוב על פתיחה בחקירה. עוד נקודה, מקבלי השוחד זה כל צמרת השלטון של אותה מדינה ולכן ברור ששת”פ שלנו איתם תהיה בעייתית. פ.מ החליט שצריך בכל זאת לחקור אבל יש להתמקד בנותני השוחד ופחות במקבלי השוחד. ג’ואי – יאחב”ל חוקרים על הפרשה המקבילה שלהם. סיכום: אין עדכונים בשלב זה לאחר שתיק היאחב”ל יתקדם וגם תיק ניגרייה על ידי יאח”ה. נקיים ישיבה רק על הפרשה הזו, כדי לראות איך מתקדמים עם הפרשה החדשה. 24/5/18:   ממתין לאישור לעשות פעולות. 28.4.19:  אתי: תקוע ולא מעוניינים לחקור. ג’ואי: אדבר עם פ.מ. כדי לבקש את התערבותו כאשר העמדה שלנו היא לחקור.
13. תיק מולדובה – שוורץ
		על פי החשד, שוורץ עוסק ביצוא הבוצה של בז”ן למולדובה, זאת תוך העלמת הכנסות מרשות המיסים ותוך הונאת נושים במסגרת הליכי פשיטת רגל. במקביל, התעורר חשד לפיה שוורץ שיחד את מבקר המדינה של מולדובה לצורך קידום עסקיו במדינה זו.	20/4/17:  נראה כי העניין של היחידה החוקרת. יונתן יבדוק לגבי שמות ישראלים מהמידע הכללי שעלו. עוד שבועיים – שיחת ועידה – דרור, יונתן, אנחנו, יעל ויפעת חסון ß כדי להעביר את התיק מהונאת תל אביב ליחא”ה. 24/5/18:  מלווה על ידי אלון ממיסוי וכלכלה. מנוהל ביאח”ה. צריך להתעדכן בהמשך פעילות החקירה. כנ”ר ביקש סיוע מהמשטרה, הם יעזרו לו ויראו אם עולה משהו מהעזרה הזו מבחינת החקירה.   28.4.19:  יעל: אין ראיות. תבדוק את זה ג’ואי: אם זה מצב אז המשטרה תכתוב חוות דעת סגירה.
14. ירדנה עובדיה – קרובה של נשיא גיניאה משוונית
ירדנה אישה פשוטה שמאד קרובה לנשיא גיניאה המשוונית. שציינה בכתבה שכל עסקה במקום חייבת לעבור דרכה. אמירה שיכולה להיות מאד בעייתית.			21.11.17: יעל: עדכון שהמידע הגלוי של המשטרה ינסו לעקוב אחר פעילותה של ירדנה עובדיה בגיניאה נוכח הפעילות הרבה שלה שם + המקורבות שלה לנשיא גיניאה. החלטנו להתעניין בפעילות שלה באמצעות המחלקה למידע גלוי של המשטרה שהתחלנו לשת”פ איתם. 24/5/17:  המשטרה תפנה לרשל”ה, ואם לא יצא מזה כלום נמחק את הפרשה. 21.11.18:  לסגור? 28.4.19:  עמית: מנסים לבדוק באופן יזום ברשל”ה.

נקיים ישיבה בעוד חודש וחצי לגבי כל המקרים שאינם במטריקס

 

 

PDF

 

טבלת מטריקס חקירות שוחד עי אזרחים ישראלים של עובדי ציבור במדינות זרות 17-6-2019

 

 

וזהו המדריך הרשמי של ה OECD לחקירות מטריקס לאיתור וניטור שוחד עובדי ציבור בזירה הבינלאומית 

 

OECD מדריך רשמי לחקירות מטריקס לאיתור וניטור שוחד עובדי ציבור בזירה הבינלאומית