לפנינו עתירה שהוגשה לבימ”ש עליון ע”י עמותה הממומנת מכספים זרים בשם “גישה הזכות לנוע”. עורכות הדין אסנת כהן ליפשיץ, מוריה פרידמן שריר וסיגי בן ארי. הן טוענות שהממשלה מונעת סיוע הומניטרי מעזה, ושבעזה אוכלים דשא ומיספוא ושותים מי ביוב.
על פניו קריאה של העתירה הזו מראה שבית המשפט העליון הפך בית ספר להתלמדות על דיני משפט בינלאומי הומניטרי. כל פוסטמה שרוצה לשכשך רגליה במים, ולצבור ניסיון בכתיבה, יושבת וכותבת “עתירה”.
העתירה נראית כתובה ע”י תלמידים בשנה א’ במכללה למשפטים או ע”י בינה מלאכותית. פשוט אין בה כלום…….
אין בעתירה כלום כי אין בה סיפור אנושי אחד של מישהו שנפגע מחוסר סיוע הומניטרי. אין אפילו תצהיר של אדם אחד שנגרם לו נזק.
כל העתירה מבוססת על ליקוטי פרסומים, שרובם מצויצים ע”י גורמי תעמולה אינטרסנטיים של אויבי ישראל, במסווה של “פורסם בתקשורת ש…”
למשל הן כותבות בעמ’ 9 שיש רעב בעזה ועזתים אוכלים דשא ומספוא. הם חופרים באדמה כדי להגיע לצנרת המים הקבורה באדמה כדי להוציא ממשם מים לשתייה. זה מבוסס לכאורה על ראיון של עזתיות ב BBC וה CNN מפברואר 2024.
נו ומי אמור להאמין ל BBC ו CNN? השופטים בבגץ? הרי אלה ערוצי תעמולה פרו נאציים של צוררי ישראל, שלא מהססים לשדר גם סרטים מבויימים (פאליווד), והכל במטרה לבייש את ישראל . על זה מבססים עתירה? על תעמולה של BBC?
חסר בעזה בונבוניירות של פררו רושה? לאונידס? גודייבה?
גם אין בעתירה הסבר של הסעד. הסעד הוא להורות למדינה להגביר את הסיוע ההומניטרי, אבל לא מפורט מה בדיוק חסר? חסר מים? חסר חשמל? חסר דלק? חסר בונבוניירות פררו רושה? מה חסר וכמה עוד צריך? שום עבודה לא נעשתה פה לא בהצגת הנתונים ולא בהצגת הסעד המבוקש.
מה בדיוק המדינה תענה? שהמדינה מספקת כל מה שצריך והיא לא מבינה מה רוצים ממנה? מה בדיוק בית המשפט יפסוק אם תתקבל העתירה? “אנו מורים לממשלה להגדיל את הסיוע”? זה סעד של מס שפתיים אבל לא משהו אכיף.
אנחנו בכלל לא מבינים מה הקשר של עמותה לזכות לנוע, לבין הספקת מזון ומים וסיוע הומניטרי לאוייבנו ושונאינו?
המטרה הרשמית של “גישה הזכות לנוע” היא “הגשת סיוע משפטי לאנשים אשר חייהם מושפעים על ידי מצבים של סכסוך אזורי, במטרה להגן על זכויותיהם היסודיות וביניהן הזכות לחופש התנועה וכבוד האדם”.
אז הזכות לנוע זה הזכות לחופש התנועה, אבל מה הקשר של זה למשבר הומניטרי של רעב בעזה? למי יש זכות לנוע בעזה? לעכברים המגיחים מהמחילות? לטרוריסטים המגיחים מהמסגדים עם RPG ויורים על חיילנו?
בשביל מה צריך רשימת מכולת של עותרים מאותו בית יוצר?
למה העתירה לא מוגשת בשם הגוף שמממן אותה, הקרן החדשה לישראל? גישה הזכות לנוע ועדאללה ושאר העותרים הם פרוקסים של הקרן החדשה לישראל. העתירה הוזמנה ע”י הקרן החדשה לישראל.
כותרת ההליך צריכה להיות “הקרן החדשה לישראל באמציות גישה” או “הקרן החדשה לישראל באמצעות עדאללה”.
“גישה הזכות לנוע” הם לא העותרים היחידים. יש עוד 4 עותרים: “המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד״ר לוטה זלצברגר, רופאים לזכויות אדם – ישראל, האגודה לזכויות האזרח בישראל, ועדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל.
מה זה מועיל לרשום רשימת מכולת של עותרים? למי זה תורם שיש 5 עותרים שכולם מקבלים מימון מאותו מקור שמפעיל אותם ומזמין מהם עתירות, וכולם ניזונים מכולם והם בעצם גוף אחד, פרוקסיז של התורמים הפרוגרסיבים מאמריקה, והקרן החדשה לישראל….
ולמה יש 4 משיבים ולא משיבה אחת: מדינת ישראל
ומה זה מועיל לעתור נגד 4 משיבים: ממשלת ישראל, ראש הממשלה, שר הביטחון, מתאם פעולות הממשלה בשטחים? איזה סעד נדרש מכל אחד ואחד בנפרד שצריך לעתור פה נגד 4 משיבים שונים? הרי המשיבה האמיתית פה בכלל לא רשומה כמשיבה, הלא היא מדינת ישראל.
אף אחד מהמשיבים לא פועל על דעת עצמו ואף אחד מהם לא פועל עצמאית. ביבי ידיו כבולות להחלטות ממשלה. הממשלה כבולה ליעוץ המשפטי של גלי בהרב מיאה, שר הביטחון בכלל לא אחראי על סיוע הומניטרי לעזה כי זה לא קשור לביטחון ישראל, ומתאם הפעולות רק עושה מה שאומרים לו.
עותרות פוסטמות רוצות ללמד את בית משפט עליון מה זה דין הומניטרי…..
מעמוד 18 על עמוד 33 מפורט הטיעון המשפטי אבל גם זו רשימת מכולת של סעיפי אמנות בינלאומיות. הפוסטמות האלה צריכות ללמד את השופטים מה כתוב באמנות הבינלאומיות? הרי מצטטים לשופטים את אותם סעיפים כל יום 10 פעמים בכל עתירה שמוגשת על אותו דבר יום יום, פעם אחר פעם. כבר שנה.
גם הנחת היסוד שצה”ל הוא צבא כובש, שהעותרות כותבות ש”אין מחלוקת על זה שצה”ל הוא צבא כובש”, היא שנויה במחלוקת. צה”ל הוא לא צבא כובש, אלא צבא לוחם. בעיצומה של מלחמה. זה לא הופך את צהל לצבא כובש.
שימו לב שתחת מיצוי הליכים העותרות כותבות שהן פנו כבר ביום החמישי שאחרי מרחץ הדמים של שמחת תורה 2023 :
“כבר ביום 12.10.2023 פנו חלק מהעותרות, עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי ב רופאים לזכויות אדם י גישה מרכז לשמירה על הזכות לנוע והמוקד להגנת הפרט, לשר הביטחון, שר האנרגיה, מתאם פעולות הממשלה בשטחים והיועצת המשפטית לממשלה בעניין הפסקת אספקת חשמל, דלקים ומים לרצועת עזה. בפניה התריעו העותרות מפני ההשלכות המסוכנות של ניתוק המים והחשמל לעזה ומניעת מעבר דלקים. בין היתר ציינו, כי בשל כך יפגעו אנושות שירותי הבריאות ותפקוד בתי החולים, ייגרם נזק בלתי הפיך לחולים, מערכת שאיבת המים תושבת ולא תתאפשר נגישות למי שתייה נקיים, אספקת מזון וסיוע הומניטארי תפגע וכך גם היכולת לטיפול בשפכים. הודגש כי הפעולות שביצעה ישראל מנוגדות לחובתה לקיים את הדין הבינלאומי, כמו גם את התחייבותה בפני בית משפט נכבד זה, ונדרש כי היא תחזור לאפשר לאלתר, אספקת מים, חשמל ודלקים. הפניה לא נענתה וכפי שהתריעו הארגונים המצב ההומניטארי התדרדר במהירות”.
איך הם ידעו 5 ימים אחרי ה 7 באוקטובר 2023 ש”יפגעו אנושות שירותי הבריאות ותפקוד בתי החולים, ייגרם נזק בלתי הפיך לחולים, מערכת שאיבת המים תושבת ולא תתאפשר נגישות למי שתייה נקיים, אספקת מזון וסיוע הומניטארי תפגע וכך גם היכולת לטיפול בשפכים”?????
הרי צה”ל בכלל לא נכנס לעזה בחודשיים הראשונים שאחרי ה 7/10/2023.
לטענתן הן שלחו עוד מכתב ב 11/2/2024 ולא ענו להם. האם זה מספק ששלחו מכתב אחד ולא ענו להם? מי שרוצה תשובה שולח תזכורת ועוד תזכורת ועוד תזכורת, וגם מחייג למשרד ומשאיר הודעה אצל המזכירה שמבקשים שיחזרו אליהם.
הגשת עתירות לזכויות נוחבה כדי להראות לתורמים לעמותה פעילות ואקשן
פה ברור שזה היה כתב “מן השפה ולחוץ”, שכן לא באמת מעניין אותם השפכים והביוב בעזה ואכילת הדשא, הן פשוט רצו להתאמן בהגשת עתירות, לצבור ניסיון ולהראות לתורמים שלהם שהם פעילים כדי לקבל עוד כסף.
ב 2023 הן קיבלו 6,200,000 ש”ח תרומות מחו”ל והעסיקו 28 עובדים.
והכי בידור זה שהן כותבות שאהרון ברק בייפוי כוח ממדינת ישראל הודה בהאג שמדינת ישראל מפרה את האמנה לג’נוסייד…..
לא הגיע הזמן להחיות את הצעת חוק השתולים?
ב 2015 ח”כ קיש הציע “הצעת חוק סוכן זר”, להטיל חובת דיווח על ה”שתולים” ואוסרת שיתופי פעולה בינם לבין משרדי ממשלה וצה”ל, למעט מקרים שייקבעו על ידי שר המשפטים, ומעניקה לגורמים המוסמכים ולציבור כלים להתמודדות עם כרסום הדמוקרטיה וקידום הדה־לגיטימציה הפנימית בישראל, הממומנים על ידי הישויות המדיניות הזרות.
על פי ההצעה, דין “שתול” שהפר חובה לפי החוק זה יהיה קנס של 100 אלף שקלים. כמו כן מוצע לקבוע בחוק כי רשם העמותות יהיה רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לפירוק הארגון ה”שתול”, שיש במטרותיו או במעשיו או במעשי המועסקים בו פעילות עוינת נגד המדינה.
אותם גופים שתולים יחוייבו לציין בכל מסמך רשמי, דף אינטרנט, שילוט או פרסום מטעמו, את המילה “שתול” בצמוד לאזכור שם הארגון, זאת בגודל שלא יפחת משמינית העמוד או משמינית שטח הפרסום. הפרת חובה זו, על פי ההצעה, מהווה עבירה פלילית שדינה קנס של 100 אלף שקל.
בנוסף ביקש קיש להחיל חובת הגשת דו”ח מדי רבעון שבו יפורט האם יש במטרותיו של הארגון או של מועסקיו “פעילות עוינת נגד המדינה”. פעילות שכזו כוללת: קריאה להעמדה לדין של חיילי צה”ל בערכאות בינלאומיות; קריאה לחרם, למשיכת השקעות או לסנקציות על מדינת ישראל או על אזרחיה; שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית;
תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל, ו”תעמולה תבוסנית” (עבירה הקבועה בחוק העונשין האוסרת בשעת לחימה הפצת ידיעות “שיש בהן כדי לערער את רוח חיילי ישראל ותושביה בעמידתם בפני האויב”, וזאת בכוונה לגרום בהלה לציבור). גם הפרתה של הוראה זו מהווה עבירה פלילית שדינה קנס של 100 אלף שקל.
https://www.israelhayom.co.il/article/340053
ב 2016 היועץ המשפטי לכנסת דאז, קוקסי עו”ד איל ינון “קבע” כי הצעת חוק “לוקה בפגמים חוקתיים חמורים”. הוא ניסח חוות הדעת בה כתב “”עמדתנו היא כי הצעת החוק לוקה בפגמים חוקתיים חמורים”, כתב ינון בחוות דעתו. “ואולם, הואיל ותקנון הכנסת אינו מונע הנחת הצעות חוק לא חוקתיות על שולחן הכנסת”.
“תכלית החקיקה, כפי שעולה מהצעת החוק, היא ‘להוציא אל מחוץ לגדר’ ולתייג כמעיין ‘בוגדים’ ארגונים המקבלים תרומות או פרסים ממדינות ומארגונים זרים”….”וזאת על-ידי יצירת ‘כינוי גנאי סטטוטורי’ לחלק מארגוני החברה האזרחית בישראל, שחלקם מקדמים תפיסת עולם פוליטית ביקורתית, השונה מזו של הממשלה המכהנת, וחלקם מקדמים יוזמות שונות בתחום החברתי, המחקרי או הפילנטרופי, ונעדרים זיקה לזירה הפוליטית”.
ועוד: “אין זה מקובל במדינה דמוקרטית לעשות שימוש בחקיקה לשם תיוג/’ביוש’ שכזה, ובוודאי כאשר קבלת תרומות ופרסים כאמור אינה אסורה בדין הישראלי. בהקשר זה חשוב להזכיר כי אין מדובר בקבלת תרומות מגורמים עוינים לישראל, אלא ממדינות ידידותיות שחלקן אף תורמות למדינת ישראל ולצה”ל סכומים ניכרים”.
לדבריו של קוקסי אייל ינון “חקיקה בעניין הגברת השקיפות כבר מקודמת על ידי שרת המשפטים, וכי החידוש העיקרי בהצעה הנוכחית הוא הוספת כינוי הגנאי “שתול” וחיובן של עמותות “שתולות” להוכיח מדי רבעון כי הן ומועסקיהן אינם מקיימים פעילות עוינת נגד המדינה, כהגדרתה בהצעה”.
הקוקסי הזה הציע עצמו כמועמד לבית המשפט העליון……
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4764233,00.html
להלן הדיון בוידאו בעליון: עוזי פוגלמן, יצחק עמית ונעם סולברג 4/4/2024
ב 4/4/2024 התקיים דיון בעתירה. לאחר הדיון הורה בית המשפט למדינה להגיש הודעה משלימה שתתייחס לצעדים הננקטים להגדלת היקף הסיוע הנכנס לרצועת עזה.
לטענת העותרות בהודעה שהגישה המדינה ב 15/4/2024 גלי בהרב מיארה “הודתה למעשה כי לא נקטה בצעדים ההכרחיים כדי למנוע את האסון ההומניטרי בעזה, כולל בצפון הרצועה”, ונכתב בה שיש כוונה לנקו פעולות עתידיות ותכנונים ללא לוחות זמנים או תקציב למימושם.
ב 19/4/2024 הגישו הארגונים העותרים את תגובתם להודעת המדינה וביקשו צו על תנאי. בתגובה הודגש כי “מדינת ישראל לא עומדת בחובותיה מכוח הדין הבינלאומי והישראלי. המצב הקטסטרופלי ברצועה דורש נקיטת צעדים רחבי היקף באופן מידי, ומהודעת המשיבים מתחוור כי זמנה של המדינה בידה וכי היא אינה רואה את חומרת המצב ומתכחשת לאחריותה וחובתה לפעול לאלתר על מנת לתקנו”.
ב 21/4/2024 הורה בית המשפט למדינה להגיש הודעה משלימה נוספת, ולהתייחס להתפתחות הצעדים הננקטים, לתקצובם ולעבודת המטה שמתבצעת בנוגע לחישוב היקף הסיוע ההומניטרי הנדרש.
ב-30.04.2024 הגישה המדינה הודעה משלימה נוספת, שבה פירטה צעדים שננקטו להסרת המכשולים וההגבלות על כניסת סיוע לעזה ועל חלוקת הסיוע ברחבי הרצועה, כולל בצפון עזה. גם הפעם המדינה לא סיפקה מענה בנוגע לאופן שבו היא מחשבת את היקף הסיוע הנדרש לתושבי הרצועה.
ב 2/5/2024 הגישו העותרים תגובה נוספת בה חזרו והדגישו כי האסון ההומניטרי בעזה מחייב מענה מיידי, עקבי ונרחב מטעם המדינה מתוקף חובותיה תחת הדין הבינלאומי. בתגובה צוין כי בשבועות מאז שהוגשה העתירה נרשמה עלייה מסוימת בהיקף הסיוע הנכנס לעזה בכלל ולצפון עזה בפרט, אך לא מדובר בהיקף המספיק לענות על הצורך הנרחב הקיים ברצועה ועל המחסור באוכל ובציוד חיוני.
דיון שני בעתירה התקיים ב 5/5/2024. למחרת הורה בית המשפט למדינה להגיש הודעה משלימה נוספת שלישית, עד ל 16/5/2024, ולהתייחס לתוצאות עבודת המטה ולמצב הצעדים שעליהם הצהירה בהודעתה הקודמת.
ב 13/5/2024 הגישו העותרים הודעה מעדכנת בעקבות הפעילות הצבאית באזור רפיח והשתלטות ישראל על מעבר רפיח. בהודעה נכתב כי “עם השתלטות ישראל על מעבר רפיח וביסוס שליטתה באזור, אין עוד מקום למחלוקת כי היא מחזיקה את רצועת עזה תחת כיבוש מלא ועליה למלא את חובותיה ככוח כובש לא רק בצפון הרצועה“. עוד הוסבר כי האזור שעליו השתלטה ישראל הוא האזור שבו נמצאים מעבר כרם שלום ומעבר רפיח בגבול עם מצרים, שדרכם נכנס עיקר הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה, ושם ממוקם המרכז הלוגיסטי שבו פועלים ארגוני הסיוע הבינלאומיים על מנת לאחסן ולשנע את הסיוע לרחבי הרצועה. למרות זאת ישראל סגרה אותם ללא התרעה מוקדמת, ומבלי שנערכה להכנסת סיוע הומניטרי ממעברים אחרים. משמעות הדבר, על פי עדויות של גורמים וארגונים בינלאומיים העוסקים במתן סיוע הומניטרי ברצועה, היא פגיעה אנושה בהיקף הסיוע הנכנס וביכולת לחלק אותו לתושבים הזקוקים לו. הסיוע תקוע, המלאי הקיים ברצועה, לרבות מזון, הולך ונעלם במהירות, והמחסור החמור בדלק משפיע בין השאר על פעולתם של בתי חולים ורכבי חירום. לפיכך נטען כי ישראל פוגעת ביודעין ביכולתה של האוכלוסייה המוגנת לקבל סיוע הומניטרי החיוני להישרדותה, ולכן מפרה את חובותיה מכוח דיני הלחימה ודיני הכיבוש.
בהודעת העותרים הודגש כי כצד ללחימה וככוח כובש, האחריות להבטיח את אספקת הסיוע ההומניטרי מוטלת על מדינת ישראל. חובה זו לא מתבטלת בשל העובדה שחמאס מפר את החובות המוטלות עליו, ואינה תלויה גם בהתנהלותן של מדינות שלישיות שאינן צד ללחימה כגון מצרים, שעליה ניסתה ישראל להטיל את האחריות לצמצום הסיוע.
להלן העתירה
One Comment
מהרסייך ומחרבייך ממך ייצאו