לפני יומיים, יום א’ 19/1/2025 החמאס החזירו 3 חטופות, אבל מהציבור בישראל נמנע השידור בזמן אמת של רגע קבלתן ע”י כוחות מדינת ישראל וכניסתן למדינה. במקום זה שידרו בטלוויזיה דיווחים סתמיים ש”הן כבר עברו את המחסום”…. “הן עכשיו בידיים של כוחות הביטחון”… “הן עכשיו מוטסות לבית חולים שיבא”. בקיצור שידור מאכזב של משגל נסוג.
ניהול האירוע הזה היה כישלון אחד גדול. אומה שלמה (שמשלמת מחיר מאוד יקר תמורת השחרור הזה) חיכתה לאירוע ובסוף שידרו להם עבודה בעיניים. מסתבר שכל הטמטום הזה הוא עבודה של מפגרת פמיניסטית רות הלפרין קדרי, שהבהילה את כל הרשויות המטפלות בשחרור ש”אסור שהציבור יראה שהחטופות חוזרות עם ילדי האונס מהמחבלים”.
רות הלפרין קדרי היא זו שהמציאה את הסיפור שכל יום אונסים את החטופות והיא פחדה שהן יחזרו ויתגלה שלא אנסו אותן. כלומר שהיא שיקרה לכל החברות הפמיניסטיות שלה באו”ם.
הציבור משלם מחיר ופתאום ממציאים טענה שהחטופות זכאיות לפרטיות וצנעת הפרט?
זה מסביר מדוע ברגע שהתחילו לדבר על מימוש העסקה החלו להופיע פרסומים שמשפחות החטופות רוצות לשמור על צנעת הפרט, ושיש לכבד את הפרטיות של החטופות ולא לצלם אותן ברגעים הפרטיים שלהן, רגעי החזרה לישראל….
לא ניתן שום הסבר פרט לטענות ערטילאיות שהמשפחות חשות שמנצלים את הפרטיות שלהן, לקידום מטרות לאומיות, ושיש להניח להן להשתקם ולא להטריד אותן.
עוד פעם מכבסים אירוע ומסתירים את האמת????
אבל הכל היה עורבא פרח. החשש היה שהחטופות תחזורנה עם ילדי אונס או עם בטן הריונית. ולכן נשאלת השאלה למה קשה להגיד את האמת? למה היה קשה להגיד שיש חשש שהחטופות תגענה בהריון או עם ילדים? מה הם חשבו לעצמם מי שהחליטו למנוע את השידור החי של השחרור? שניתן יהיה להסתיר את זה שהחטופות בהיריון? שזה לא ידלוף? שאנשים שייחשפו לזה לא יספרו?
ככה זה תמיד בישראל. תמיד חושבים שהציבור מטומטם, שהמדינה צריכה להחליט עבור הציבור מה מותר לו לדעת, תמיד עוטפים כל תפוח אדמה לוהט במילים מכובסות ובעקרונות משפטיים שמישהו המציא, והכל אפוף בפטרנליזם פסיכי ומטומטם, מהסוג שהיה רווח ברוסיה הסובייטית.
עכשיו צוחקים על מדינת ישראל בעולם שהישראלים פוחדים שיתגלה שלא היה “אונס בשבי”
ומה יצא מההסתרה הזו? עכשיו בכל הרשתות לועגים למדינת ישראל “איפה הנאנסות?” כל הטוויטר מלא בצייצנים שקובעים שהסיבה שהעלימו את החטופות ביום השחרור, זה בגלל שהמדינה מתביישת בשקר שלה שהחטופות “עוברות אונס ברוטלי” יום יום…..
מבחינת יחסי ציבור, ההחלטה להעלים את החטופות ביום השחרור פעלה כבומרנג. עכשיו כל הדוברים הישראלים שצעקו יום ולילה שאונסים את החטופות יצאו שקרנים. הרי אם במשך שנה וחצי צעקו בלי הרף שאונסים בעזה את החטופות, וברגע האמת מעלימים אותן כשהן משתחררות, זה רק מראה שהדוברים והיחצ”נים של מדינת ישראל הם שקרנים.
מי שאחראית לסיפורי התבהלה שאונסים את החטופות בשבי היא הפסיכית רות הלפרין קדרי. היא עומדת בראש מכון הסתה פמיניסטי נגד גברים, והיא הייתה שליחת ישראל לוועדת האו”ם לקידום נשים והפות CEDAW. רות הלפרין קדרי הבינה שנקרתה בדרכה הזדמנות פז לתפוס טרמפ של יחסי ציבור למכון שלה, ולכן היא המציאה את סיפורי האונס.
וזה עבד לה היטב. כל מיני צנגאוקריות באו לכנסת וטענו שמי שאונס את החטופות הוא ביבי בעצמו, בזה שהוא עסוק בשרידות פוליטית, ואין לו עניין להפסיק את אונס החטופות.
רות הלפרין אפילו ערכה כנסים במכון שלה בהם טענה שה 7 באוקטובר הוא תוצאה של תרבות פטריאכלית, ושאונס הנשים (שכן קרה ב 7 באוקטובר) הוא תוצאה של שנאת נשים. האמת שאנסו גם גברים וחתכו לגברים בולבולים לא הפריע לה להסית שהנוחבות הם שונאי נשים פטריאכליים.
למה החטופות המשחררות אומרות “פגיעה מינית” ולא “אונס”?
שימו לב שהחטופות שכן שוחררו לא דיברו על אונס בשבי. הן דיברו על “פגיעות מיניות” שזה ביטוי מכובס לכלום ושום דבר, ולהמצאות פמיניסטיות סובייקטיביות.
עו”ד עמית סוסנה אמרה שהיא אולצה למצוץ. “הוא הגיע אליי, דחף את הנשק שלו לכיוון המצח שלי – והכה אותי. הוא גרר אותי לחדר הילדים, חדר מלא בפוסטרים של ילדים – ואז כיוון עליי את הרובה, והכריח אותי לבצע בו מעשה מיני”. אבל חדירה כנראה לא היתה שם, ולדבריה “כשהמחבל חזר – לדבריה – הוא הראה סימני חרטה. “הוא אמר ‘אני רע, אני רע. בבקשה אל תספרי לישראל”.
עמית סוסנה היא אישה יפה לכל הדעות, ואין ספק שעברה עינויים שאין לתאר, אבל בכל פעם שמנסים להבין מה בדיוק קרה… או שחותכים את הריאיון שלה, או שמפסיקים את הציטוט ושותלים את המילה המכובסת “פגיעה מינית”, שזה לא אומר כלום. ממה שהצלחנו להבין היא מצצה בעל כורחה. אבל לא הצלחנו לראות אפילו מקום אחד בו היא אומרת את זה במילים שלה. ככה לא עושים הסברה.
הביטוי “פגיעה מינית” לא מצליח לשדר את המסר, וזאת בעיקר בגלל השימוש הבנאלי שכל פמיניסטית שגבר לא בא לה טוב בספייס האישי שלה, היא מעלילה עליו ש”פגע בה” “פגיעה מינית”.
אחרת, זקנה עם מבטא אמריקאי אמרה שמישהי אמרה לה בשבי שהמחבל “נגע בה” וזו פגיעה מינית….נו. מזה אפשר לבנות קייס לאונס? אולי הוא נגע בה כי היא לא זזה והיה צריך למהר לאן שהוא? למה היא לא יכלה להגיע מה זה בדיוק ה”נגיעה” הזו? ככה עושים הסברה?
עו”סיות כתבו מאמרים על הפגיעות הפסיכולוגיות של אונס בשבי ללא בדל של ראיה
רות הלפרין קדרי שהתחילה את השמועות שהנשים החטופות נאנסות, בגלל ש”המחבלים שונאים נשים” גרמה לשמועה להתפשט כאש בשדה קוצים. נעשה בזה שימוש כדי להתנגח בביבי שבגלל שהוא לא עושה עסקה, ושבגללו כל יום אונסים בעזה חטופות.
שיא השימוש הציני בטענות האונס בשבי נרשם כאשר פורסם בכתב העת “הרפואה” של ההסתדרות הרפואית, ע”י ד”ר לאה שלף מבית הספר לעבודה סוציאלית במכללת ספיר, והפסיכיאטר ד”ר גיל זלצמן מבית החולים גהה שלחטופות צפויות “הלכות פסיכולוגיות” כתוצאה מאונס במצבי מלחמה”…..הן סובלות ממגוון בעיות נפשיות ובהן חרדה, דיכאון, הפרעות דיסוציאטיביות, הפרעות בתפקוד המיני לצד צריכת אלכוהול, סמים וניסיונות התאבדות. הסיכון לפתח “פוסט טראומה” – PTSD, לאחר אירוע אונס, גבוה פי 6.2 , וכאשר מדובר בנשים שנחשפו לאירועים טראומטיים אחרים כמו תקיפה, עינויים, הרג או אונס של אחרים, מתלוות לפוסט הטראומה הפרעות פסיכיאטריות קשות ארוכות טווח. סקירה של הספרות מצביעה על כך שהסיכוי להיריון כתוצאה מאונס בשבי עלול להגיע גם ל-20%”.
נו….. איפה התסמינים האלה אצל החטופות שחוזרות? זה לא בושה מקצועית לכתוב מאמר כזה דרמטי על פאלש, בלי בדל של ראיה לאונס בשבי?
כעת כשמתחילים להחזיר חטופות, נראה שהצד הישראלי בסיפור יצא שקרן, שהמציאו סיפורי אונס והיריון בשבי, וכעת מנסים להסתיר את השקר הגדול. ככה לא עושים הסברה ואי אפשר לעבוד על הציבור.
הפקת האירוע של קבלת החטופות המשוחררות היתה פלופ וביזיון. צריך להתמודד עם האמת כמו שהיא ולא להמציא לציבור סיפורים על צנעת הפרט ופגיעה בפרטיות.