שב”חית מפולניה בשם אליזיבטה רזיפיאלה חיה בישראל 15 שנים כשב”חית. הפולניה פגשה פולני שב”ח כמוה והמליטה ילדה שקיבלה מעמד קבע מכוח מעמד קבע מכח החלטת ממשלה בעניינם של ילדי זרים והעותרת אליזבטה קיבלה רשיון ישיבה ארעי (א/5) כנלווית לבתה מכח אותה החלטה, ורשיונה הוארך מעת לעת. הבת התגייסה לצה”ל וקיבלה אזרחות.
עכשיו גם הפולניה השב”חית רוצה אזרחות ואמרו לה במשרד הפנים שהיא חייבת לוותר על הדרכון הפולני, ואליזבטה לא רוצה.
השופטת מיכל אגמון גונן קבעה שבגלל שעכשיו יש מלחמה צריך לעזור לחיילות, גם אם הן חיילות לשעבר, לקבל תמיכה מההורים שלהם. במקרה המדובר התמיכה היא שמירה על הדרכון הפולני של האמא.
הסיבה: בחרבות ברזל – מי שהיה לו אזרחות זרה היו לו יותר סיכויים להיחטף ולהישאר בחיים מאשר להיאנס ולהירצח כמו “סתם ישראלי”.
את השופטת הזו (מימין) תוכלו לראות בכל אירוע של העצמת הכוס וזכויות הווגינה בישראל.
בזכות החמאס מגיע לנשים פולניות להתאזרח בישראל ללא ויתור על הדרכון הפולני
התיק הגיע לשופטת מיכל אגמון גונן שקבעה כי “המלחמה בעיצומה אנו שרויים, מעמידה באור מיוחד את נסיבות המקרה של העותרת. במציאות הקשה שאנחנו מתמודדים עמה בימים אלה יש להעניק לחיילים וחיילות הנלחמים על קיומה של המדינה, בין בסדיר ובין במילואים, את כל התמיכה לה הם נזקקים מהוריהם, וזאת בלי תלות בנסיבות הגעתם ושהייתם בארץ (כאשר בעת הבקשה הם שוהים בה כדין). במציאות הנוכחית, יש לאפשר לעותרת, כאם לחיילת ששירתה שירות מלא בצבא, לקבל אזרחות, כאשר ניתן לפרש את הנוהל גם באופן כזה שאינו מחייב וויתור על אזרחותה הפולנית”.
לא הצלחנו להבין מה קשורה מלחמת חרבות ברזל לדרכון הפולני של האישה הפולניה שבכלל לא קשורה למלחמה ולא נפגעה מהמלחמה. גם הבת שלה כבר סיימה את השירות בצה”ל, ואינה משרתת בזמן חרבות ברזל.
אם ככה למה מגיע לפולניה הזו יחס מקל וטיפול VIP מהשופטת מיכל אגמון גונן, רק בגלל שברקע יש מלחמה למיגור מרצחי החמאס?
למה התכוונה השופטת כשאמרה שהדרכון הפולני הוא “כל התמיכה שהחיילת זקוקה לה”????
גם את הביטוי “יש להעניק לחיילים וחיילות הנלחמים על קיומה של המדינה, בין בסדיר ובין במילואים, את כל התמיכה לה הם נזקקים מהוריהם” אנחנו לא מבינים? הרי לא מסלקים את הפולניה מהארץ. סך הכל מבקשים ממנה להיפטר מהדרכון הפולני אם היא רוצה להתאזרח, כמו כל מתאזרח אחר.
איך בדיוק החזקת הדרכון הפולני ע”י האמא, נותן למי שהיתה חיילת בצה”ל את “כל התמיכה לה היא זקוקה”????
אפשר רק לשאר על איזה תמיכה מיכל אגמון גונן מדברת…. הרי כשהחמאסניקים ביצעו סלקציה מי למוות ומי לחטיפה, מי שהחזיק באזרחות זרה קיבל עדיפות לחטיפה (להישאר בחיים), ומי שהוא סתם ישראלי ערפו לטו את הראש או ריססו אותו בצרורות של קליעי RPG.
האם זה מה שהשופטת התכוונה? שבפעם הבאה שהחמאס מגיע לתל אביב (מקום המגורים של הפולניות) התמיכה היא בז שהדרכון הפולני יציל את החיים שלהם לחטיפה ולא לעריפת ראש????
מיכל אגמון גונן: הכנסת לא יודעת להתנסח בהירות
שימו לב שהשופטת מיכל אגמון גונן אומרת שהכנסת (או בעצם מחלקת יעוץ וחקיקה) מנסחים חוקים ונהלים לא ברורים ועמומים הנתונים לפרשנויות, ולכן בגלל שהכנסת ומחלקת חיוץ וחקיקה של משרד המשפטים לא יודעים להתנסח בבהירות, תפקידה הוא לבחור בין פרשנויות.
לכן כל מה שאישה צריכה להמציא איזה דרך יצירתית לפרש את החוק אחרת ממה שנהוג, ותסמכו על השופטת הפמינאצית אגמון גונן שהיא כבר תידע לעשות עבור האישה את העבודה.
נסביר: יש “נוהל הורה לחייל” שלפיו מי שמתאזרחת מכוח היותה הורה לחייל לא צריכה לוותר עך הדרכון. אבל אליזבטה התאזרחה מכוח החלטת ממשלה בעניינם של ילדי זרים (בגלל שהילדה נולדה בארץ) וזה דורש ויתור על הדרכון. לפיכך המציאה “פרשנות” (שלא כל כך הבנו אותה) שמגיע לה להמשיך להחזיק בדרכון כאילו היא מתאזרחת בזכות זה שהבת שלה שירתה בצה”ל.
וזו הפרקליטה שהפסידה רינת רולניק ארז:
להלן כתבה באתר פסק דין פורסם 6/11/2023
שימו לב שהכותרת מטעה ולא נכונה. האמא היא לא אמא לחיילת, אלא אמא לחיילת לשעבר שסיימה את השירות הצבאי.
אמא לחיילת תקבל אזרחות מבלי לוותר על אזרחותה הפולנית
בית המשפט קבע שבתקופת המלחמה בה אנו נמצאים יש לעשות הכל למען החיילים, ולא לעמוד על קוצו של יו”ד כתנאי למתן האזרחות
אזרחית פולין ואם לחיילת צה”ל תוכל לקבל אזרחות ישראלית מבלי לוותר על זו של מדינת מוצאה – כך קבע לאחרונה בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב. על רקע מחלוקת פרשנית בין העותרת ורשות האוכלוסין וההגירה בנוגע לפרשנות נוהל המעניק פטור מוויתור על אזרחות זרה כתנאי לקבלת תעודת זהות כחולה, קבעה השופטת מיכל אגמון-גונן כי בתקופת המלחמה יש ללכת למען החיילים ולא לנקוט בגישה דווקנית הפוגעת בבני משפחותיהם.
העותרת (59) נכנסה לישראל בשנת 1990 כתיירת. בשלב מסוים הכירה פולני ששהה כמותה בישראל שלא כחוק, והביאה עמו ילדה לעולם. בגיל 11 קיבלה הבת מעמד קבע מכוח החלטת ממשלה בעניינם של ילדי זרים. אימה, העותרת, קיבלה רישיון ישיבה ארעי שהוארך מעת לעת, כנלווית לבתה מכוח אותה החלטה.
לאחר כעשר שנים נוספות התאזרחה בתה של העותרת ושירתה בצה”ל. בהמשך קיבלה העותרת רישיון ישיבת קבע בישראל וכעבור מספר שנים נוספות הגישה בקשה להתאזרחות מכוח סעיף 5 לחוק האזרחות. רשות האוכלוסין וההגירה דחתה את בקשתה בנימוק שעליה לוותר קודם על אזרחותה הפולנית. מכאן העתירה שהוגשה לבית המשפט באוקטובר אשתקד, התוקפת את ההחלטה.
לשיטת העותרת, כל הורה לחייל צה”ל שהשלים את שירותו הצבאי זכאי לפטור מוויתור על אזרחות זרה כתנאי לקבלת אזרחות ישראלית. לטענתה רשות האוכלוסין וההגירה טעתה ויש להעניק לה אזרחות בהקדם.
מנגד טענה הרשות כי מדובר בתזה מופרכת שאין לקבלה. הנוהל שמכוחו מוענק הפטור נועד לחול על הורים חסרי מעמד שהגיעו לישראל עקב שירות ילדם בצה”ל, כדי לאפשר להם לשהות לצדם בישראל מבלי שייחשבו לשוהים בלתי חוקיים. העותרת, לעומת זאת, הגיעה לישראל הרבה לפני שבתה גויסה לצה”ל והנוהל לא חל לגביה.
לתמוך בחיילים בלי תלות בנסיבות
השופטת אגמון-גונן העירה שפרשנות הרשות לנוהל הרלוונטי – מתן מעמד להורי חיילי צה”ל שהגיעו ארצה כדי לשהות לצד בנם או בתם, תוך פטור מוויתור על אזרחותם הזרה – הגיונית, אלא שנוסח הנוהל אינו ברור והוא לא מוציא מכלל אפשרות גם את הפרשנות שמציעה העותרת.
“מכל מקום”, כתבה השופטת, “המלחמה בעיצומה אנו שרויים מעמידה באור מיוחד את נסיבות המקרה של העותרת. במציאות הקשה שאנחנו מתמודדים עמה בימים אלה יש להעניק לחיילים וחיילות הנלחמים על קיומה של המדינה, בין בסדיר ובין במילואים, את כל התמיכה לה הם נזקקים מהוריהם, וזאת בלי תלות בנסיבות הגעתם ושהייתם בארץ (כאשר בעת הבקשה הם שוהים בה כדין)”.
היא הוסיפה כי “במציאות הנוכחית, יש לאפשר לעותרת, כאם לחיילת ששירתה שירות מלא בצבא, לקבל אזרחות, כאשר ניתן לפרש את הנוהל גם באופן כזה שאינו מחייב ויתור על אזרחותה הפולנית”.
לפיכך היא קבעה שהרשות תנפיק לעותרת תוך שבועיים מעמד של אזרחית כבקשתה.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב”כ העותרת: עו”ד טל פרושן
- ב”כ רשות האוכלוסין וההגירה: עו”ד רינת רולניק ארז (פמת”א)
אמא לחיילת תקבל אזרחות מבלי לוותר על אזרחותה הפולנית – פסקדין (psakdin.co.il)
להלן פסק הדין:
| עת”מ בית משפט לעניינים מנהליים תל אביב -יפו |
49898-10-22
17/10/2023 |
| בפני השופטת: מיכל אגמון-גונן |
|
| – נגד – | |
|---|---|
| העותרת: אליזיבטה רזיפיאלה עו”ד טל פרושן |
המשיב: משרד הפנים עו”ד רינת רולניק ארז מפרקליטות מחוז ת”א (אזרחי) |
| פסק דין | |
העותרת טוענת כי היא זכאית לקבל אזרחות ישראלית בהתאם לסעיף 5 לחוק האזרחות, תשי”ב – 1952 (להלן: חוק האזרחות), תוך החלת הפטור מוויתור על אזרחותה הפולנית. החלטות רשות האוכלוסין (להלן: הרשות) דחו את בקשת העותרת לרבות דחיית ערר פנימי, ומכאן העתירה שלפניי.
רקע הדברים
- העותרת היא אזרחית פולין ילידת שנת 1964, שנכנסה לישראל בשנת 1990 ברשיון ביקור מסוג ב/2 שהיה בתוקף לשלושה חודשים, ולאחר שפג נותרה לשהות בארץ שלא כדין משך 15 שנה. ביום 30.08.1994 נולדה לעותרת בת מיחסים עם אזרח פולין ששהה כמותה בישראל שלא כחוק. ביום 12.12.2005 קיבלה בתה של העותרת מעמד קבע מכח החלטת ממשלה בעניינם של ילדי זרים והעותרת קיבלה רשיון ישיבה ארעי (א/5) כנלווית לבתה מכח אותה החלטה, ורשיונה הוארך מעת לעת.
- בשנת 2015 התאזרחה בתה של העותרת ושירתה בצה”ל, ובהמשך קיבלה העותרת רשיון ישיבת קבע בישראל, כאשר לבקשתה צורפה גם תעודת שחרור מצה”ל של בתה. בשנת 2017 הגישה העותרת בקשה להתאזרחות, אך זו נסגרה משלא המציאה אישור על וויתור על אזרחותה הפולנית.ביום 24.03.22 הגישה העותרת בקשה נוספת להתאזרחות בהתאם לסעיף 5 לחוק האזרחות ומסמכים לתמוך בה (להלן: הבקשה).
- ביום 01.06.22 ניתנה החלטת הרשות, שנמסרה לעותרת ביום 15.06.22 שלפיה המסמכים התקבלו בלשכה, אך כתנאי לקבלתה, עליה להציג אישור רשמי שהיא ויתרה על אזרחותה הזרה הפולנית. העותרת טוענת כי תנאי זה אינו חל על הורים לחיילים. לפיכך הגישה ביום 20.06.22 בקשה לעיון מחדש, משום שבתה שירתה שירות צבאי כדין שצירפה אישור לגביו לבקשה, ומכאן לטענתה יש לה לפי סעיפים ב.8.5 ו-ג.10.5 לנוהל מתן מעמד להורים לחיילים (להלן: הנוהל) פטור מתנאי זה. ביום 14.09.22 הומצאה לעותרת החלטת הרשות שלפיה ההחלטה הראשונה עומדת בעינה, ולפיכך הוגשה ביום 28.10.22 העתירה שלפניי.
משהוגשו תגובות והתקיים דיון ניתן עתה פסק דין.
תמצית טיעוני הצדדים
טיעוני העותרת
- העותרת טוענת כי הפטור מהוויתור על אזרחות זרה מתוקף הורות לחייל חל לפי הנוהל על מי שעומד בקריטריונים או בעקרונות של נוהל הורה לחייל, גם אם לא קיבל מעמד מכוחו, לרבות לגבי תושבי קבע שקיבלו מעמד שלא מכוחו של הנוהל. העותרת טוענת שברירת המחדל היא הוויתור על האזרחות הזרה, אלא אם אושר פטור מכך, שיכול להינתן ממספר סיבות, שאחת מהן קבועה בסעיף 8.5 לנוהל. לטענתה, הנוהל מתייחס לכל תושב קבע, ואינו דורש כי מעמד הקבע יינתן להורה ספציפית ובמפורש מתוקף היותו הורה לחייל. במסגרת זו נכלל לטענתה גם הורה לחייל שהשלים את שירותו הצבאי. העותרת טוענת כי אילו רצה המחוקק להגביל את הפטור כך שיינתן רק למי שקיבל מעמד ספציפי מתוקף הנוהל, חזקה שהיה מציין זאת ברחל בתך הקטנה ולא מותיר זאת לפרשנות הפקידים בלשכות הרשות. לטענתה, הוראות הנוהל דורשות “עמידה בקריטריונים” והיא עומדת בהם.
- העותרת מוסיפה וטוענת כי החלת הפטור רק על מי שקיבלו מעמד מכח הנוהל תביא לסתירה מול לשון הנוהל ולאפליה פסולה “בין שווים” שהם כולם הורים לחיילים שקיבלו מעמד מכח נהלים שונים של הרשות. עוד טוענת העותרת כי גם אם יתכנו שתי פרשנויות לנוהל, יש להעדיף את הפרשנות המטיבה עמה. לטענתה הגישה לכתחילה את בקשתה יחד עם האישור כי בתה סיימה שירות צבאי כדין, ומכאן שהיא זכאית לפטור.
טענות הרשות
- הרשות טוענת כי הפטור מהוויתור על אזרחות זרה מתוקף הורות לחייל יחול רק אם המעמד ניתן במקור ומלכתחילה מתוקף הוראות נוהל הורה חייל. לטענתה העתירה נסובה סביב פרשנות שגויה ומטעה של סעיפים 5,6,8 לחוק האזרחות ולהחלטת הממשלה 1830 (להלן: החלטת הממשלה) כאילו די בכך שהיא הורה לחיילת כדי לפטור אותה מוויתור על אזרחותה הפולנית. לטענת הרשות, התזה של העותרת שלפיה די בכך שהיא הורה לחיילת כדי להחיל עליה את הוראות סעיף 8.5 לנוהל היא תזה מופרכת הסותרת את החוק ואת הרציונל שמאחורי החלטת הממשלה.
- לטענת הרשות, הנוהל התווסף לנוהל “הטיפול בבקשת התאזרחות לפי סעיפים 5,6,8 לחוק” בהתאם להחלטת הממשלה, ונועד לחול במצב דברים שבו יש לחייל הורה שאינו זכאי למעמד בישראל ומגיע לישראל בעקבות בנו או בתו המשרתים בצה”ל, באופן שנועד לאפשר את שהותו של ההורה לצד ילדו החייל במהלך השירות, שהות שלא היתה אפשרית אלמלא הנוהל. לעומת זאת, העותרת שהתה בישראל כתושבת קבע עוד טרם הגיוס של בתה לשירות בצה”ל, ולכן טוענת הרשות כי אין להחיל עליה את הפטור שלא נועד למצבה, וכי בדין נדחתה בקשתה.
- עוד טוענת הרשות כי החלטתה סבירה ויסודה בדין ואין בה פגם המצדיק להתערב בה. לטענתה, הפרשנות היצירתית שהעותרת מבקשת להחיל על הנוהל הולמת את מידותיה בלבד ונוגדת את תכליתו ואת הרציונל העומד מאחוריו.
דיון והכרעה
- ייתכן כי מטרת הנוהל הייתה כפי גרסת המשיבה, כך שהורי חיילים יוכלו לשהות לצידם, ולחזור לארצותיהם לאחר מכן. עם זאת הנוסח אינו ברור ואינו מוציא גם את פרשנות העותרת. לאור זאת, יתכן כי יש מקום לחדד את הוראותיו.
- מכל מקום, המלחמה בעיצומה אנו שרויים, מעמידה באור מיוחד את נסיבות המקרה של העותרת. במציאות הקשה שאנחנו מתמודדים עמה בימים אלה יש להעניק לחיילים וחיילות הנלחמים על קיומה של המדינה, בין בסדיר ובין במילואים, את כל התמיכה לה הם נזקקים מהוריהם, וזאת בלי תלות בנסיבות הגעתם ושהייתם בארץ (כאשר בעת הבקשה הם שוהים בה כדין).במציאות הנוכחית, יש לאפשר לעותרת, כאם לחיילת ששירתה שירות מלא בצבא, לקבל אזרחות, כאשר ניתן לפרש את הנוהל גם באופן כזה שאינו מחייב וויתור על אזרחותה הפולנית.
סוף דבר
העתירה מתקבלת. הרשות תנפיק לעותרת מעמד של אזרחית כבקשתה, לא יאוחר מיום 1.11.23. לאור העובדה שגם פרשנות הרשות הינה אפשרית על פניה, איני עושה צו להוצאות.
ניתן היום, ב’ חשוון תשפ”ד, 17 אוקטובר 2023, בהעדר הצדדים.
מיכל אגמון גונן, שופטת
רזיפיאלה נ’ רשות האוכלוסין וההגירה – פסקדין (psakdin.co.il)
