החלטה בבקשה לסעד דחוף בהתאם לתקנה 12(א)(2) לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע”ו-2016.

1. על רקע מלחמת “חרבות ברזל” שפרצה בחג “שמחת תורה” ביום 7.10.23, עותרת המבקשת להתיר לה לצאת את הארץ לזמן קצוב ל[…], ארץ מוצאה, יחד עם בתם הפעוטה של הצדדים, […] בת 4.5 חודשים בלבד. מפאת דוחק הזמן והצורך להכריע בבקשה מהר ככל הניתן, אעמוד להלן על נסיבות המקרה ועמדות הצדדים בתמצית.
2. ביום 2.7.23 פתחה המבקשת בהליך לי”ס נגד המשיב, בן זוגה לשעבר. ביום 20.8.23 התקיימה פגישת מהו”ת בתומה הסכימו הצדדים להמשיך בהליך י”ס ולהאריך את תקופת עיכוב ההליכים, שהוארכה עד ליום 31.12.23. מספר ימים לאחר מכן, פרצה המלחמה ביום 7.10.23.
3. ביום 16.10.23 הגישה המבקשת בקשתה דנן על דרך בקשה למתן סעד דחוף, לשם הנפקת דרכון לקטינה והיתר להוציאה מן הארץ. המשיב הגיש תגובתו והמבקשת השיבה בתשובה לתגובה. ביום 27.10.23 ביקש המשיב להשלים טיעוניו ונעתרתי לבקשה. תגובת המבקשת להשלמת הטיעון הוגשה ביום 30.10.23. מפאת חשיבות הדברים ודוחק הנסיבות, קיימתי דיון במעמד הצדדים ובאי-כוחם ביום 26.10.23, במהלכו נשמעו הצדדים באריכות.טענות המבקשת
4. המבקשת בעלת אזרחות כפולה – ישראלית ו[…] ובת להורים בעלי אזרחות […]. לפני כ – 3 שנים עשתה “עליה” והגיעה ארצה בגפה ומטעמים ציוניים. בארץ הכירה את המשיב. לאחר היכרותם נכנסה המבקשת להריון והצדדים הסתכסכו. לטענת המבקשת, הצדדים נפרדו לאחר לידת הקטינה. לאחר פרוץ המלחמה הוצע למבקשת דרך השגרירות ה[…] לעזוב את ישראל בטיסת חירום למשך תקופת המלחמה. לשם כך יש להנפיק לקטינה דרכון. לדבריה, המשיב מסרב ליציאת הקטינה את הארץ ולהנפקת דרכון מטעמים שאינם ענייניים. לשיטתה, על המשיב להסכים ולתת ידו לכך שבתו תצא מאזור סכנה למקום מוגן. המבקשת מתחייבת לשוב לישראל מיד בתום המלחמה. לטענתה, היא עובדת בעבודה מסודרת ב[…] בתפקיד […], ומאז הלידה מצויה בחל”ת עד חודש מאי 2024. כמו כן, המבקשת סטודנטית בשנה אחרונה לתואר ראשון ב[…] באוניברסיטת […]. לדבריה בדעתה להמשיך ללימודי תואר שני בשנת הלימודים הבאה. מרכז חייה בישראל, ויש לה בה חיים מלאים וחברים. המבקשת מוסיפה שהיא מתגוררת לבדה בדירה שכורה ב[עיר צפונית], וקשורה בחוזה עד לחודש 8/2024. אין לה נכסים, רכב או חסכונות להעמיד כבטוחה. המבקשת הסכימה שיוטל עיקול על קרן פנסיה וקרן השתלמות שקיימות על שמה בישראל.עמדת המשיב
5. המשיב מתנגד בתוקף למבוקש, מתוך חשש מבוסס לטענתו, שהמבקשת תשתקע ב[…] או תמשיך ממנה למדינה אחרת ולא תשוב ארצה. כפי שציינה, אין לה נכסים או משפחה בישראל. מתן היתר למבקשת לצאת את הארץ עם הקטינה יביא לחטיפתה ולשלילת זכותו כאפוטרופוס טבעי. לדבריו, המבקשת ציינה בפניו בעבר שברצונה לשוב ל[…] ולהתגורר בחיק משפחתה. המשיב התנגד לכך מלכתחילה. לדבריו עוד המבקשת קבלה את התנגדותו, ביתר שאת לאחר לידת הקטינה ומשהיה ברור שמרכז חייה בישראל. המשיב אינו מקבל את הבטוחה אותה הציעה המבקשת ולדבריו המבקשת הספיקה לחסוך בקרנות האמורות סכומים זעומים בלבד. המשיב מוסיף שהמלחמה מתחוללת לעת הזו באזור הדרום בעיקר, ובמידה ותתפשט לצפון הארץ תוכל המבקשת להתמגן ככל תושבי הארץ. המשיב הציע למבקשת להתגורר עמו ועם אמו ב[עיר במרכז], אך היא סירבה. המשיב מציין כי הוא משמש אב מסור לקטינה, מעורב בגידולה ומגיע ל[עיר הצפונית] 3-2 פעמים בשבוע לשהות במחיצתה. הוא אף נושא עבור המבקשת והקטינה בתשלומים שונים ללא צו שיפוטי שמחייבו לעשות כן. עוד לדבריו מדובר בענייננו בטיסת חירום לכיוון אחד, ללא מועד חזרה וללא כרטיס טיסה חזרה.תשובת המבקשת
6. המבקשת הכחישה כי הביעה רצון לשוב ל[…], ומייחסת האשמה זו לאופיו האובססיבי של המשיב. לדבריה, אכן לא הציגה כרטיס טיסה נוכח התנגדותו להנפיק דרכון לקטינה. ככל שתתקבל בקשתה היא מתחייבת לרכוש כרטיס טיסה ולשוב ארצה בתום המלחמה. המבקשת מוסיפה שהשקיעה מאמצים רבים בלימודיה ומצויה על סף סיום התואר. לצד זאת זכתה למשרה קבועה. אין לה כוונה להוריד הישגים אלה לטמיון ולא לשוב ארצה. המבקשת מתחייבת עוד לאפשר למשיב תקשורת סדירה עם הקטינה בזמן שהותה ב[…]. לדבריה עוד, מזה כשבוע וחצי המשיב לא פגש בילדה ולא יצר עמה קשר. המבקשת מוסיפה שהמלחמה מתחוללת כבר בכל הארץ, בצפון ובמרכז. היא מתגוררת בדירה ללא ממ”ד והיא נדרשת לרוץ במהירות עם הקטינה למקלט ציבורי. היא לא יכולה לקבל את הצעת המשיב להתגורר עמו גם מאחר והוא מתגורר עם אמו, אותה אינה מכירה. לעניין הביטחונות, המבקשת מוסיפה שתוכל לבקש מחבר לחתום על ערבות צד ג’, אך למעט זאת, אין בידה לגייס בטחונות נוספים.
7. ביום 26.10.23 התקיים דיון במעמד הצדדים במסגרתו חזרו הצדדים על טיעוניהם באריכות. האב עמד על החשש מניתוק הקשר עם הקטינה. הוא הציע שהמבקשת תשכור דירה ממוגנת וטען כי בקשת האם מהווה “ניצול ציני של המצב”. עוד הדגיש כי הוא נושא מיוזמתו בדמי מזונות משמעותיים בסך של 2,800 ₪ (בבקשה נוספת שהגיש בעניין הבטחת קשר ציין כי הסכום הוא 2,200 ₪) מבלי שניתנה בנדון החלטה שיפוטית. לטענתו, אין לסמוך על התחייבות המבקשת לשוב ארצה, על רקע דבריה בעבר. עוד לטענתו, המבקשת לא מאפשרת קיום זמני שהות מסודרים וקבועים עם הקטינה (בנדון הוגשה על ידו ביום 29.10.23 בקשה דחופה בהליך דנן, אליה אתייחס בהמשך הדברים).
8. האם מצידה עמדה על החרדה בה היא שרויה עקב המצב הביטחוני וחששה לחיי הקטינה וכן געגועיה למשפחת המוצא. לטענתה, האב לא מתמיד במפגשים סדירים עם הקטינה ו”נעלם” לפרקים. היא זכאית לטיסת חילוץ מטעם השגרירות ה[…]. היא ומשפחתה מוכנים להעמיד ערבות בסכום משמעותי. המבקשת עמדה על כך שעשתה “עליה” לפני כ- 3 שנים מטעמים ציוניים, היא עתידה לחזור לעבודה מסודרת, מצויה בשנה האחרונה ללימודיה האקדמאיים, חתומה על הסכם שכירות עד לשנה הבאה, ו”זה לא הגיוני שאעזוב את כל זה כדי לחזור למדינה שלא היה לי בה טוב”. עוד לטענתה, בדירה השכורה בה היא מתגוררת אין ממ”ד, ובמידה ומופעלת אזעקה עליה לרוץ עם הקטינה למקלט הסמוך. כמו כן טענה כי הדירה בה היא מתגוררת תמיד פתוחה גם לביקורי בני משפחת המשיב, אשר לטענתה לא יצרו עמה כל קשר מאז הלידה.השלמת הטיעון מצד המשיב (לאחר הדיון)
9. המשיב סבור שעמדתו לא הובאה בשלמות. הוא לא ראה עין בעין עם בא-כוחו בהקשר זה ולדבריו סיים עמו את ההתקשרות. את טיעוניו השלים בעצמו, והוא מבקש לבסס את חששו כי המבקשת לא תשוב עם הקטינה ארצה במידה ותצא את הארץ. הוא מתאר שינוי התנהגות מצד המבקשת לאחר לידת הקטינה וניסיון למדרו מחיי הקטינה, לרבות התנגדות המבקשת כי ירשם כאביה. עוד מתאר קשיים שהערימה המבקשת בקיום מפגשים עם הקטינה. לדבריו, סירבה שישהה עמה לבדו או ייסע עמה לפגוש את משפחתו ועמדה על מפגשים בזמנים הנוחים לה בלבד. המשיב צירף העתק מתכתובת “וואטסאפ” כראיה לטענות אלה. המשיב מביא עוד מדברי המבקשת לאמו, במסגרת שיחה שהוקלטה, בה מפצירה המבקשת במשיב “לוותר” על אבהותו בעוד היא תוותר על כל דרישה כלכלית ממנו. לדבריו המלחמה היא רק תירוץ בו עושה המבקשת שימוש ציני, מטעמים פסולים. המשיב מוסיף שמפאת גילה של הקטינה, מימוש אבהותו הוא באופן פרונטלי ופיזי. שיחות וידאו אינן תואמות את גילה והבנתה של הקטינה. המשיב מביע ספק האם […] היא אכן מקום בטוח עבור הקטינה נוכח גלי האנטישמיות במדינה ועליה חדה במקרים של פשעי שנאה נגד יהודים.
10. המשיב מוסיף כי הוא מוכן להפקיד בקופת בית המשפט סכום בסך 15,000 ₪ כמקדמה ותשלום מראש עבור דירת מגורים בעלת ממ”ד, בכל מקום בו תבחר המבקשת – בנוסף לתשלום דמי המזונות. לדבריו הציע למבקשת לממן לה ולקטינה שהות בבית מלון אך המבקשת סירבה. אם אכן היתה רואה את בטחון הקטינה לנגד עיניה היתה מסכימה לכך. הוא מוסיף שהמבקשת צברה בארץ חובות בשיעור 60,000 ₪, וכי השתכרותה מעבודה אינה משמעותית. כרגע ממילא אינה משתכרת ומצויה בחל”ת. המשיב מוסיף שהוא מורגל בטיפול וגידול תינוקות וסייע בגידול אחייניו. כמו כן הקטינה אינה יונקת יותר. הוא מתגורר בסמיכות לאמו ואחותו שתעמודנה לימינו. המשיב מוסיף ומציין שפנה לעורכי דין העוסקים בתיקי חטיפה וקיבל הצעות מחיר בסכומים שבין 150,000 ₪ ל – 250,000 ₪. אין ברשותו סכומים כאלה ובמידה והקטינה תיחטף לא יוכל לממן את ההליכים להשבתה. ככל שבית המשפט ימצא לנכון להתיר את יציאת הקטינה והנפקת הדרכון, המשיב עומד על הפקדת בטוחה בשיעור 250,000 ₪ נזילים, ועל קביעת ערבים.השלמת טיעון מצד המבקשת (לאחר הדיון)
11. המבקשת האריכה בהשלמת הטיעון וחרגה באופי טענותיה מן הדרוש להליך דנן. נביא בתמצית מטענותיה הרלוונטיות לענייננו. לטענת המבקשת אין ביכולתה לעמוד בבטוחות אותן דורש המשיב. המבקשת אף חוזרת בה מטענתה (בתשובה לתגובת המשיב) שמי מחבריה יכול לשמש לה כערב. היא הציעה את כל שברשותה כבטוחה, ומכוונת לכספי הפנסיה שצברה. אביה הסכים שגם כספי הפנסיה שלו ישמשו כבטוחה. מצבם הכלכלי של הוריה אינו מאפשר להם לסייע לה בגיוס ערובה בשיעור גבוה, ולמבקשת אין אפשרות ליטול הלוואה מהבנק. לראיה כי היא מיוצגת על ידי הלשכה לסיוע משפטי. את סירובו של המשיב להסכים לנסיעתה עם הקטינה מייחסת המבקשת לאופיו האובססיבי לדבריה ורצונו לשלוט בה לשיטתה. עוד מתארת המבקשת את המשיב כבעל מזג אלים ונקמני. המבקשת אינה מעוניינת לקבל את הצעותיו של המשיב, בין היתר לאתר מקום מגורים מוגן לה ולקטינה. כך מכיוון שאינה מעוניינת להיות נתונה לשליטתו לדבריה. המבקשת מוסיפה ומתארת באור שלילי את ביקוריו של המשיב את הקטינה, ומעוניינת בקביעת מתכונת ביקורים מסודרת ויציבה.
12. ביום 29.10.23 הגיש המשיב בקשה לסעד דחוף בעניין הבטחת קשר עם הקטינה בטענה שהמבקשת שינתה התנהגותה עם הלידה והחליטה להרחיק את הקטינה ממנו ואף ביקשה שיחתום ויתור על אבהותו. עוד לטענתו, בעוד שהמבקשת ציינה בפניו כי זמני השהות יוסדרו במסגרת עו”ס יח”ס, בפועל הסתבר לו כי המבקשת הגישה טופס 3 ועתרה לסגירת התיק. המשיב עמד על קביעת זמני שהות זמניים ומשמעותיים עם הקטינה. הבקשה טרם הועברה לתגובה.דיון והכרעה
13. נדמה כי המסגרת הדיונית הצמיחה על רקע הנסיבות החריגות ופרוץ המלחמה דילמה לא פשוטה. למותר להרחיב ואין צורך להיאחז בסימוכין לצורך הקביעה שעל בית המשפט לראות לנגד עיניו את טובתה של הקטינה.
14. “טובת הילד” הוא מושג רב פנים ומשמעויות. “מדובר בעקרון עמום, אליו יוצק בית המשפט תוכן בהתאם לנסיבות” (דנ”א 9201/08 ‏פלוני נ’ פלונית, מיום 5.4.2009, פס’ 16). אין מקום, למשל, לפירוש פשטני ל”טובת הילד” ולפיו מטובתו של ילד שלא לשהות באזור בו מתחוללת מלחמה ובכך להכריע את הכף. אפשר להקיש לענייננו מדילמות דומות העומדות בפניי ערכאות השיפוט בתיקי הגירה, בהם הניח בית המשפט העליון גבולות לבחינת טובת הילד. הדברים יפים לענייננו בשינויים המחויבים:”השאלה העומדת לבחינתנו, אם כך, היא האם עולה רצונה של המשיבה להגר מישראל בקנה אחד עם טובת הקטינים. אכן, בהכרעה בשאלת ההגירה העקרון המנחה הוא עקרון טובת הילד. לעקרון זה נוצק תוכן משתנה בהתאם להקשר בו הוא נבחן […] בחינת שאלת טובת הילד אינה יכולה להתבצע במנותק משאלת השפעת ההגירה על הוריו. כלומר, יש ליתן משקל לזכותו של ההורה המשמורן לנהל את חייו כרצונו ולהמשיך ולהתפתח בהם, זאת לצד בחינת זכותו של ההורה שאינו משמורן לשמור על קשר רציף עם הילד […] על בית המשפט להוסיף ולבחון גם את איכות הקשר בין הילד והוריו, את היכולת של ההורה שאינו משמורן לשמור על קשר עם ילדיו אם תאושר ההגירה ואת נכונות ההורה המשמורן לסייע בקיומו של קשר זה […]” (בע”מ 5072/10 ‏פלוני נ’ פלונית, מיום 26.10.2010).
15. כמו כן, במסגרת הכרעות בבקשות לביטול צווי עיכוב יציאת קטינים מן הארץ, אף שלא בעתות מלחמה, עמדו בתי המשפט על מלאכת האיזון הכוללת מגוון שיקולים לרבות גיל הקטין, זכות ההורה שנותר בארץ למול זכות ההורה שמבקש לצאת מן הארץ, טיב הקשר שבין ההורה שנותר בארץ לבין הקטין, קיומן או העדרן של אינדיקציות לניסיונות הגירה של ההורה, האם מדובר בביטול זמני של עיכוב היציאה או בביטול קבוע, השלב הדיוני בו נתבקש הצו, האם המדינה אליה יוצאים חתומה על אמנת האג, האם המדינה אליה יוצא הקטין היא מדינה מסוכנת, שיקולי תום לב ושיקולים של מידתיות בקביעת הערבויות (ראו למשל: תמ”ש (נצ’) 13612-06-14 ע.מ נ’ ט.ע 13.7.14, תלה”מ (פ”ת) 58613-07-20 אלמונית נ’ פלוני 8.6.21).
16. במילים אחרות, טובתה של הקטינה בענייננו משתקפת מבחינת טובתם של הוריה; עמידה על זכויותיהם כהורים והצבת מימושן לעומת מידת הפגיעה בהן. על בית המשפט להעמיד את רצונה של המבקשת לצאת את הארץ עם הקטינה בנסיבות החריגות של פרוץ המלחמה וחירותה לכאורה לעשות כן, לעומת האפשרות שתידרש להישאר עם הקטינה בארץ ובד בבד להעמיד את רצונו של המשיב לקשר רציף עם בתו ומימוש אבהותו כלפיה, לעומת האפשרות שמימוש אבהותו והורותו יפגעו עם נסיעת הקטינה מעבר לים. הצבת כל אחד מן ההורים בכל אחת מן האפשרויות הללו, מקרינה בתורה על טובתה של הקטינה, להיות בקרבת שני הוריה ולשהות בקרבת כל אחד מהם כמה שיותר, כשלכל אחד מן ההורים הפניוּת ואורח הרוח הנדרשים לטפל בה ברוגע בעת מצוקה ודוחק ומידת הביטחון ביכולתו להגן עליה מפני כל רע.
17. לאחר שהקשבתי רוב קשב לטענות הצדדים, התרשמתי מהם באופן בלתי אמצעי ובחנתי את עמדותיהם, שוכנעתי שבלב ההכרעה מצוי איזון ראוי בין החירות הנתונה למבקשת לצאת את הארץ לתקופה קצובה, לצורך התאווררות בחיק משפחת המוצא הדרושה לה על רקע פרוץ המלחמה, לבין ההכרח להשיב את הקטינה ארצה בתום התקופה הקצובה, לקיים קשר רציף ובר-קיימא עם אביה.
18. בתוך כך יש לזכור את גיל הקטינה, פעוטה בת מס’ חודשים ואת העובדה שמניעת יציאתה, תגביל את תנועתה של המבקשת; לכך יש להוסיף כי המבקשת משמשת נכון לעת הזו כמשמורנית ונושאת בעיקר נטל גידול הקטינה; מדברי המבקשת שוכנעתי כי המצב הביטחוני החריג בו אנו מצויים, העובדה שהיא נכון לעת הזו נושאת בעיקר נטל גידול הקטינה, העובדה שדירתה אינה ממוגנת, מקשים עליה והיא זקוקה לפרק זמן של התאווררות בחיק משפחת המוצא. מקובל להניח שרווחתו הנפשית של ההורה, משליכה בתורה על רווחת הקטינה. מנגד, אין חולק על זכותו של האב, כמו גם זכותה של הקטינה לקשר רציף וממשי שאף הוא חלק אינהרנטי מטובתה של הקטינה.
19. מבלי להיכנס לטענות הצדדים בנוגע לרציפות ולכמות המפגשים של האב עם הקטינה בעת האחרונה, עניין הדרוש בחינה והסדרה כשלעצמו, ברי כי קטיעת רצף המפגשים ו/או מניעתם לתקופה ממושכת, עלול לפגוע בטובת הקטינה, הזכאית כאמור לקשר ממשי ורציף עם שני הוריה, עניין שאף הוא בעל משקל ממשי בכל הנוגע לרווחתה והתפתחותה הרגשית התקינה.
20. לא התרשמתי כי בקשת המבקשת נגועה בחוסר תום לב. נראה כי חששה של המבקשת הנו חשש כן (אף המשיב סבור כך כעולה מדבריו בעמ’ 2 ש’ 23 לפרו’) ועל רקע זאת הצורך בפרק זמן של התאווררות ותמיכת משפחת המוצא. עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה שהמבקשת בעלת אזרחות נוספת, עלתה לארץ לפני מספר שנים מועט והיא נעדרת תמיכה משפחתית בארץ ולא ניתן לשלול האפשרות כי רצונה כיום ליציאה לפרק זמן קצוב, עלול להשתנות, לרבות על רקע התפתחות המצב הביטחוני.
21. במהלך הדיון התרשמתי שהמבקשת מוכנה לסגת מחלק מדרישותיה באופן שיש בו להטות את הכף לטובת קבלת בקשתה. כך במסגרת ניסיונות בית המשפט לקרב בין עמדות הצדדים, שאמנם לא הבשילו לכדי הסכמה, הסכימה המבקשת לקצוב את שהותה מחוץ לישראל לתקופה בת 30 יום בלבד, וזנחה את דרישתה לשהות בחו”ל עד תום המלחמה (ע’ 3, ש’ 25; ע’ 4, ש’ 19). אציין בהקשר זה כי מלכתחילה לא היה מקום לקבל את דרישת המבקשת לשהייה מחוץ לישראל לזמן בלתי מוגבל מראש. אין לדעת לעת זו כמה זמן תימשך המלחמה הנוכחית. בעת כתיבת שורות אלה קונה אחיזה דווקא הסברה שמלחמה זו תתארך לעומת משך הקרבות שהציבור התרגל אליו בשנים האחרונות. אי-הגבלת משך השהייה בחו”ל היתה מטה את האיזון כלפי דחיית הבקשה וחורגת ממידת הפגיעה בקטינה אותה אפשר לקבל כסבירה בנסיבות העניין. לא למותר להוסיף שהתמשכות השהייה בחו”ל עלולה היתה להביא לנסיבות בהן עצם חלוף הזמן יביא להצמחת טענה כי הקטינה השתקעה בחו”ל ושהתה שם יותר מאשר בישראל, וטובתה תיפגע במידה ותשוב לישראל. יש להימנע מיצירת נסיבות אלה.
22. כמו כן, המבקשת הסכימה כי לצורך קבלת בקשתה, תצא תחת ידי בית המשפט קביעה פוזיטיבית, בהסכמה, כי מרכז חייה של הקטינה יהיה בישראל (ע’ 3, ש’ 11). הצהרה זו נותנת עוד מענה לדרישת סעיפים 3 ו – 4 ל”אמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים” (להלן – “האמנה”) שאומצה ע”י חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ”א-1991 (להלן – “חוק אמנת האג”). האמנה מתייחסת להרחקה או אי-החזרה של קטין ל”מקום מגוריו הרגיל”. יש בכך משום ויתור מצד המבקשת על טענה עתידית לפיה מקום מגורי הקטינה “הרגיל” או “מרכז חייה” לא היה בישראל. כמו כן, הגבלת השהייה בחו”ל ל – 30 יום שוללת טענה עתידית מצד המבקשת כי הקטינה נקלטה ב[…].
23. בנוסף לכך, המבקשת הסכימה כי במידה ולא תשוב עם הקטינה ארצה בתום התקופה הקצובה, יחשב המחדל ל”חטיפה” כהגדרתם באמנה ובחוק אמנת האג. במילים אחרות, יחשב המחדל כהרחקה או אי-החזרה של הקטינה למדינה בה מקום מגוריה הרגיל.
24. הסכמות אלה מצד המבקשת, כולן יחדיו וכל אחת לחוד, מתיישבות עם הסברה שאין בכוונת המבקשת להשתקע ב[…] וכי בכוונתה לשוב ארצה בתום הביקור. בנוסף לאלה, התרשמתי כי המבקשת נקלטה בישראל בצורה מיטבית. מלכתחילה הגיעה ארצה ממניעים ציוניים, לעשות “עליה” ולתקוע יתד בישראל. המבקשת פנתה ללימודים אקדמאיים, ומצויה כפסע מסיום התואר. לדבריה, בכוונתה להוסיף וללמוד לתואר שני. כמו כן, נקלטה המבקשת במקום עבודה מסודר וראוי. המבקשת יצאה לחל”ת ומשרתה שמורה לה בתום התקופה. יש בכך להוסיף ממד של ודאות לעתיד ולחזק את הסברה כי לא תרצה להוריד לטמיון הישג זה. על אלה יש להוסיף שהמבקשת קשורה בחוזה שכירות עד שלהי שנת 2024. החשש שעודנו מרחף מעל כוונות המבקשת יקבל מענה בדמות הבטוחות עליהן יעמוד בית המשפט.
25. יש להוסיף שהתרשמתי שמצב הדברים הנוכחי אכן אינו מיטיב עם המבקשת, והדברים אינם מתיישבים עם טובתה של הקטינה. המבקשת מתגוררת בדירה שכורה ללא ממ”ד. בבניין בו היא מתגוררת אין מקלט ובעת אזעקה על המבקשת להתפנות, במהרה, למקלט ציבורי. מצב דברים זה אינו רצוי מקום בו המבקשת מטופלת בפעוטה רכה בשנים. במהלך הדיון התרשמתי מדברי המבקשת בהקשר זה: “אתמול היתה אזעקה 10 דקות מהבית שלי, אני מבקשת לצאת עד שהמצב יתבהר. גם אם ידאגו לי לבית עם ממ”ד, אני שואלת מה קורה במצב שאני צריכה לצאת איתה החוצה? ממקדחה היא מפחדת. אני גרה דקה וחצי ממקלט, יש לי תיק מוכן אבל לרוץ בלילה בחושך עם התינוקת זה מפחיד […]” (ע’ 2, ש’ 5). התרשמתי עוד בהקשר זה, שאפשר לצפות שתגובתו של מי שלא גדל בישראל וחווה על בשרו התקפות על העורף ואזעקות, תהיה שונה ממי שבילה בילדותו בישראל ונחשף בעבר למצב קיצוני כגון זה.
26. זה המקום לשוב ולציין שהמבקשת נושאת בעת הזו בעיקר נטל גידול הקטינה, שהנה פעוטה בת מס’ חודשים. המשיב מתגורר באזור המרכז ואינו זמין באופן מלא כדי לסייע בידי המבקשת. ודוק. אין בדברים לדחות או אף לשלול את טענות המשיב בהקשר זה, כי הוא מבקש לשמש אב למופת לקטינה ולשהות עמה זמנים ממושכים. טענות המבקשת כי כשבועיים לפני הגשת הבקשה המשיב לא פגש בקטינה, מחזקות את טענותיו כי קודם לכך הקפיד לבוא ולשהות עם הקטינה. כמו כן, יודגש כי אין בקביעות במסגרת החלטה זו על מנת להביע דעה או לקבוע ממצא בפרטי הסכסוך, בשאלות של אחריות הורית או זמני שהות, או לחילופין על מסוגלותו ההורית של המשיב.
27. סוגיות אלה טרם נדונו ובקשה בנדון מצד המשיב הוגשה רק לאחרונה ולאחר קיום הדיון. יש להוסיף שבית המשפט התרשם לחיוב מן המשיב. המשיב מעביר מידי חודש סכום כספי לא מבוטל לידי המבקשת עבור הקטינה, ללא צו שיפוטי שמחייבו לעשות כן. המבקשת לא הכחישה את הדברים. עוד התרשם בית המשפט שהמשיב אינו מתנכר למצוקתה של המבקשת. הוא מזדהה עם החרדה בה היא מצויה (ע’ 2, ש’ 23) ומוכן להעמיד עצמו ולסייע. אין חולק שהמשיב הציע למבקשת לבוא ולהתגורר באזור המרכז בביתו. כמו כן, בהשלמת הטיעון מטעמו הציע להפקיד בקופת בית המשפט סך של 15,000 ₪ להבטחת חלקו בהוצאות המדור לשם מציאת דירה ממוגנת עבור המבקשת והקטינה, בכל מקום שתבחר. במילים אחרות, קבלת בקשת המבקשת אינה מעמידה את המשיב באור שלילי, והתנגדותו ליציאת המבקשת את הארץ אינה מטילה בו רבב.
28. נוכח כלל האמור לעיל שוכנעתי שהאיזון הראוי המשרת את טובת הקטינה בשים לב לכלל האינטרסים הרלוונטיים של שני הצדדים, מוליך למסקנה שיש להתיר את יציאת הקטינה עם אמה מחוץ לישראל לתקופה קצובה כאמור, בכפוף למתן ערבויות והתקיימות תנאים שיבטיחו את חזרתה ארצה בתום התקופה, בד בבד עם מתן הוראות בדבר הבטחת הקשר עם הקטינה, הן בעת היציאה מן הארץ והן עם החזרה לארץ.
29. את הבטוחות שהציעה המבקשת לא אוכל לקבל. הן אינן ראויות לתכלית לשמה נועדו. על הערבויות הנדרשות לשקף את הצורך של המשיב לפעול במקרה הצורך ובאופן מידי ואף בהול ככל ותופר ההחלטה מצד המבקשת ולא תושב הקטינה במועד, ולהעמיד לרשותו סכום כסף ראוי, נזיל ונגיש באופן מידי לשם נשיאה בעלויות הכרוכות בהשבת הקטינה. הטלת עיקול על קרנות שאינן נזילות אינה עונה על תכלית זו. לא נעלמו מעיני הסימוכין שהציגה המבקשת לעניין קרנות אלה. לאחר שעיינתי בדבר, הסכומים הצבורים בהן רחוקים מלהלום את התכלית עליה עמדתי לעיל. החשש מאי-חזרתה של המבקשת ארצה אינו מופרך. הגם שהתרשמתי כמפורט לעיל, שהמבקשת לא תרצה לזנוח ולהוריד לטמיון את החיים שבנתה בישראל, המצוקה שהיא מנת חלקה כעת, עם פרוץ המלחמה והיותה אם לבת פעוטה, עלולה להטות את הכף. על הערבויות לשקף אפוא איזון בין ההכרה בצורך של המבקשת לצאת את הארץ לזמן מוגבל, לבין החשש הקיים לאי-השבת הקטינה.
30. לאחר שהעמדתי לנגד עיני את כלל השיקולים הרלוונטיים וערכתי את האיזון הראוי ביניהם, ועל בסיס כל האמור לעיל, אני קובעת כדלקמן:
    1. לשם הוצאת הקטינה מן הארץ והנפקת דרכון בהתאם להחלטה זו, תפקיד המבקשת בקופת בית המשפט ערבון בסך 100,000 ₪ במזומן או בהמחאה בנקאית או בערבות בנקאית (להלן – “הערבות”). עם שובה ארצה עם הקטינה, תושב לידה הערבות. במידה ולא תשוב המבקשת עם הקטינה בתום התקופה הקצובה בת 30 יום כנקוב בהחלטה זו, תעמוד הערבות לחילוט מידי לטובת המשיב ללא הוכחת נזק.
    2. בנוסף, תוגש בד בבד עם הערבות המפורטת בסעיף א’, ערבות צד ג’ בלתי תלויה על סך 100,000 ₪. צד ג’ יניח את דעת המזכירות שאין כנגדו תיקי הוצאה לפועל והוא בעל נכסים או זכויות בסך של מעל 75,000 ₪. יציאתו של צד ג’ מהארץ תעוכב למשך התקופה בה תשהינה המבקשת והקטינה בחו”ל.
    3. לחילופין (היינו, חלף התנאים המנויים בסעיפים א’ ו-ב’ שלעיל), ונוכח חזרתה של המבקשת מהצעתה להעמיד בנוסף ערב כמפורט בהשלמת טיעוניה, הסכום שיהא על המבקשת להעמיד כבטוחה יעמוד ע”ס של 150,000 ₪ במזומן או בהמחאה בנקאית או בערבות בנקאית. עם שובה ארצה עם הקטינה, תושב לידה הערבות. במידה ולא תשוב המבקשת עם הקטינה בתום התקופה הקצובה בת 30 יום כנקוב בהחלטה זו, תעמוד הערבות לחילוט מידי לטובת המשיב ללא הוכחת נזק.
    4. בכפוף למילוי התנאים שבס”ק א’+ב’ או לחילופין התנאי המפורט בסעיף ג’, אני מתירה הוצאת דרכון לקטינה. המבקשת תישא בכל עלות הכרוכה בהוצאת הדרכון. עם שובן של המבקשת והקטינה ארצה, יופקד הדרכון בכספת בית המשפט תוך 7 ימים ממועד החזרה. לאחר מילוי התנאים כאמור לעיל המבקשת רשאית להגיש פסיקתא מתאימה להוצאת דרכון כאמור.
    5. אני מורה למבקשת להגיש לבית המשפט תוך 3 ימים העתק מכרטיס טיסה חזרה לארץ למועד החל 30 יום לאחר מועד הגעת המבקשת ל[…]. יציאת המבקשת והקטינה את הארץ והנפקת הדרכון לקטינה, כפופים להצגת כרטיס טיסה כאמור.
    6. לצד העתק מכרטיס הטיסה תגיש המבקשת תוך אותו פרק זמן, התחייבות ערוכה בתצהיר להשיב את הקטינה ארצה ולא להרחיקה בניגוד להוראות האמנה וחוק אמנת האג.
    7. בכפוף למילוי התנאים החלופיים שלעיל, העתק כרטיס הטיסה והתחייבות ערוכה בתצהיר כאמור, אני מתירה את הוצאת הקטינה מן הארץ לתקופה קצובה בת 30 יום, מיום הגעתה ל[…] ועד ליום שובן ארצה.
    8. בנוסף, אני קובעת כי מרכז חייה של הקטינה ומקום מגוריה הרגיל, כלשון האמנה וחוק אמנת האג הוא בישראל.
    9. אני קובעת עוד, שאי-החזרת הקטינה בהתאם להחלטה דנן במועד תהווה חטיפה, הרחקה ואי-החזרה בהתאם לאמנה וחוק אמנת האג.
    10. אני קובעת כי לבית המשפט לענייני משפחה בישראל הסמכות העניינית והבינלאומית לדון בעניינה של הקטינה, בשאלת האחריות ההורית (המשמורת), זמני השהות והאפוטרופסות, וכי ישראל היא הפורום הנאות לדון בכל אלה.
    11. אני קובעת שמענו של בא-כוח המבקשת ישמש מען קבוע לצרכי המצאה למבקשת עד להחלטה אחרת.
    12. אני קובעת שבתקופת שהיית האם והקטינה ב[…], תחויב האם לאפשר שיחות וידאו מדי יום עם המשיב אשר יוכל לראות את הקטינה, למשך כ- 10 דקות בכל פעם ובמועד קבוע ככל הניתן, בו הקטינה נוהגת להיות ערה. הצדדים יתאמו את המועד הקבוע לשיחה ביניהם ועוד בטרם היציאה מן הארץ ויגישו בנדון הודעה לביהמ”ש.
    13. אני מורה בנוסף על העברת הבקשה לקביעת זמני שהות זמניים ומידיים למתן תגובת האם, שתוגש עוד קודם ליציאתה מן הארץ ולא יאוחר מבתוך 7 ימים מהיום. האם תבהיר בנוסף, האם יש מניעה כי עם שובה ארצה ימונו אפ’ לדין ועו”ס לס”ד למתן המלצות בדבר זמני השהות של המשיב עם הקטינה. ביהמ”ש יעיר כבר עתה, כי יש מקום להורות כי עם שובה של המבקשת לארץ, ייסגר התיק דנן וסוגיית הקשר שבין הקטינה לאב יוסדר בהליך שייפתח לשם כך. עם זאת, נראה כי יש מקום ליתן הוראות בדבר מינוי אפ’ לדין ועו”ס לס”ד כבר במסגרת ההליך דנן, למען ייעול וזירוז הסדרת הסוגיה, וזאת למען שמירת טובת הקטינה, זכויותיה וזכויות המשיב כאפוטרופוס טבעי.
    14. בשלב זה התיק דנן לי”ס ישאר פתוח עד להחלטה אחרת. כמו כן, נוכח הנסיבות דלעיל, ההחלטה מיום 21.8.23 בדבר הארכת מועד עיכוב הליכים תיוותר בשלב זה בעינה.המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים בדחיפות.ההחלטה מותרת לפרסום בכפוף להשמטת פרטים מזהים ותיקוני הגהה.ניתנה היום, י”ז חשוון תשפ”ד, 01 נובמבר 2023, בהעדר הצדדים.

        לירן זרבל קדשאי

PDF

1. עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב’ השופטת לירון זרבל – קדשאי) מיום 1.11.2023 (להלן: “ההחלטה קמא”) בתיק י”ס 1660-07-23 (להלן: “התיק קמא”), במסגרתה התירה הנפקת דרכון לבתם הקטינה של הצדדים, כבת 4.5 חודשים (להלן: “הקטינה”), ויציאתה מן הארץ (למדינה אחרת) לתקופה קצובה של 30 ימים.

רקע כמתומצת בהחלטה קמא

2.ביום 2.7.23 פתחה המשיבה בהליך לי”ס נגד המבקש, בן זוגה לשעבר. ביום 20.8.23 התקיימה פגישת מהו”ת בתומה הסכימו הצדדים להמשיך בהליך י”ס ולהאריך את תקופת עיכוב ההליכים, שהוארכה עד ליום 31.12.23. מספר ימים לאחר מכן, פרצה מלחמת “חרבות ברזל” ביום 7.10.23 (להלן: “המלחמה”).

3. על רקע המלחמה עתרה המשיבה (על דרך בקשה לסעד דחוף) ביום 16.10.2023 להתיר לה לצאת את הארץ לזמן קצוב ל…, ארץ מוצאה, יחד עם הקטינה.

המבקש הגיש תגובתו והמשיבה הגישה תשובה לתגובה. ביום 27.10.23 ביקש המבקש להשלים טיעוניו ובקשתו נעתרה. תגובת המשיבה להשלמת הטיעון הוגשה ביום 30.10.23. מפאת חשיבות הדברים ודוחק הנסיבות, קיימה השופטת קמא דיון במעמד הצדדים ובאי-כוחם ביום 26.10.23, במהלכו נשמעו הצדדים באריכות.

4.טענות הצדדים והשלמות טיעניהם פורטו היטב בהחלטה קמא (סעיפים 4-12) ולשם הקיצור נפנה לשם.

ההחלטה קמא

5.במסגרת ההחלטה קמא עמדה השופטת קמא על הדילמות הנובעות מבקשת המשיבה להנפיק לקטינה דרכון ולהוציאה מן הארץ, אף לתקופה קצובה.

לאחר שקלול טענות הצדדים ואיזון ביניהם, ולאחר שהתרשמה כי בקשת המשיבה אינה נגועה בחוסר תום לב (סעיף 20), וגמישות שגילתה המשיבה בבקשתה (הסכימה כי יוכרז בהסכמה כי מרכז חייה של הקטינה בישראל, וכי אם לא תשוב עם הקטינה ארצה בתום התקופה הקצובה, ייחשב המחדל כ”חטיפת” הקטינה בהתאם לאמנת האג – סעיפים 22-23) המלמדת כי אינה מתכוונת להשתקע ב…, נעתרה לבקשה, והורתה כדלקמן (סעיף 30):

” א.לשם הוצאת הקטינה מן הארץ והנפקת דרכון בהתאם להחלטה זו, תפקיד המבקשת בקופת בית המשפט ערבון בסך 100,000 ₪ במזומן או בהמחאה בנקאית או בערבות בנקאית (להלן – “הערבות”). עם שובה ארצה עם הקטינה, תושב לידה הערבות. במידה ולא תשוב המבקשת עם הקטינה בתום התקופה הקצובה בת 30 יום כנקוב בהחלטה זו, תעמוד הערבות לחילוט מידי לטובת המשיב ללא הוכחת נזק.

ב.בנוסף, תוגש בד בבד עם הערבות המפורטת בסעיף א’, ערבות צד ג’ בלתי תלויה על סך 100,000 ₪. צד ג’ יניח את דעת המזכירות שאין כנגדו תיקי הוצאה לפועל והוא בעל נכסים או זכויות בסך של מעל 75,000 ₪. יציאתו של צד ג’ מהארץ תעוכב למשך התקופה בה תשהינה המבקשת והקטינה בחו”ל.

ג.לחילופין (היינו, חלף התנאים המנויים בסעיפים א’ ו-ב’ שלעיל), ונוכח חזרתה של המבקשת מהצעתה להעמיד בנוסף ערב כמפורט בהשלמת טיעוניה, הסכום שיהא על המבקשת להעמיד כבטוחה יעמוד ע”ס של 150,000 ₪ במזומן או בהמחאה בנקאית או בערבות בנקאית. עם שובה ארצה עם הקטינה, תושב לידה הערבות. במידה ולא תשוב המבקשת עם הקטינה בתום התקופה הקצובה בת 30 יום כנקוב בהחלטה זו, תעמוד הערבות לחילוט מידי לטובת המשיב ללא הוכחת נזק.

ד.בכפוף למילוי התנאים שבס”ק א’+ב’ או לחילופין התנאי המפורט בסעיף ג’, אני מתירה הוצאת דרכון לקטינה. המבקשת תישא בכל עלות הכרוכה בהוצאת הדרכון. עם שובן של המבקשת והקטינה ארצה, יופקד הדרכון בכספת בית המשפט תוך 7 ימים ממועד החזרה. לאחר מילוי התנאים כאמור לעיל המבקשת רשאית להגיש פסיקתא מתאימה להוצאת דרכון כאמור.

ה.אני מורה למבקשת להגיש לבית המשפט תוך 3 ימים העתק מכרטיס טיסה חזרה לארץ למועד החל 30 יום לאחר מועד הגעת המבקשת ל…. . יציאת המבקשת והקטינה את הארץ והנפקת הדרכון לקטינה, כפופים להצגת כרטיס טיסה כאמור.

ו.לצד העתק מכרטיס הטיסה תגיש המבקשת תוך אותו פרק זמן, התחייבות ערוכה בתצהיר להשיב את הקטינה ארצה ולא להרחיקה בניגוד להוראות האמנה וחוק אמנת האג.

ז.בכפוף למילוי התנאים החלופיים שלעיל, העתק כרטיס הטיסה והתחייבות ערוכה בתצהיר כאמור, אני מתירה את הוצאת הקטינה מן הארץ לתקופה קצובה בת 30 יום, מיום הגעתה ל…. ועד ליום שובן ארצה.

ח.בנוסף, אני קובעת כי מרכז חייה של הקטינה ומקום מגוריה הרגיל, כלשון האמנה וחוק אמנת האג הוא בישראל.

ט.אני קובעת עוד, שאי-החזרת הקטינה בהתאם להחלטה דנן במועד תהווה חטיפה, הרחקה ואי-החזרה בהתאם לאמנה וחוק אמנת האג.

י.אני קובעת כי לבית המשפט לענייני משפחה בישראל הסמכות העניינית והבינלאומית לדון בעניינה של הקטינה, בשאלת האחריות ההורית (המשמורת), זמני השהות והאפוטרופסות, וכי ישראל היא הפורום הנאות לדון בכל אלה.

יא.אני קובעת שמענו של בא-כוח המבקשת ישמש מען קבוע לצרכי המצאה למבקשת עד להחלטה אחרת.

יב.אני קובעת שבתקופת שהיית האם והקטינה ב…. , תחויב האם לאפשר שיחות וידאו מדי יום עם המשיב אשר יוכל לראות את הקטינה, למשך כ- 10 דקות בכל פעם ובמועד קבוע ככל הניתן, בו הקטינה נוהגת להיות ערה. הצדדים יתאמו את המועד הקבוע לשיחה ביניהם ועוד בטרם היציאה מן הארץ ויגישו בנדון הודעה לביהמ”ש.

יג.אני מורה בנוסף על העברת הבקשה לקביעת זמני שהות זמניים ומידיים למתן תגובת האם, שתוגש עוד קודם ליציאתה מן הארץ ולא יאוחר מבתוך 7 ימים מהיום. האם תבהיר בנוסף, האם יש מניעה כי עם שובה ארצה ימונו אפ’ לדין ועו”ס לס”ד למתן המלצות בדבר זמני השהות של המשיב עם הקטינה. ביהמ”ש יעיר כבר עתה, כי יש מקום להורות כי עם שובה של המבקשת לארץ, ייסגר התיק דנן וסוגיית הקשר שבין הקטינה לאב יוסדר בהליך שייפתח לשם כך. עם זאת, נראה כי יש מקום ליתן הוראות בדבר מינוי אפ’ לדין ועו”ס לס”ד כבר במסגרת ההליך דנן, למען ייעול וזירוז הסדרת הסוגיה, וזאת למען שמירת טובת הקטינה, זכויותיה וזכויות המשיב כאפוטרופסה הטבעי.

יד.בשלב זה התיק דנן לי”ס ישאר פתוח עד להחלטה אחרת. כמו כן, נוכח הנסיבות דלעיל, ההחלטה מיום 21.8.23 בדבר הארכת מועד עיכוב הליכים תיוותר בשלב זה בעינה”.

טענות המבקש בבקשה

6.על ההחלטה קמא הגיש המבקש בקשת רשות ערעור זאת, ובמסגרתה אף הגיש בקשה לעכוב ביצוע ההחלטה קמא (והדגש על הוצאת דרכון לקטינה) עד להכרעה ברמ”ש הנדון.

7.תמצית טענות המבקש כדלקמן:

א.המשיבה, בעלת אזרחות כפולה, …. וישראלית, הערימה קשיים על הקשר שבין המבקש לקטינה, ואף ביקשה כי יחתום על סירוב לאבהות. לכן טענתה כי רוצה לצאת מן הארץ עם הקטינה לזמן קצוב עקב המלחמה, מהווה תירוץ שנועד להבריח הקטינה מן הארץ לצמיתות;

ב.את טענת המשיבה לחשש לבטחונה ובטחון הקטינה בישראל כיוון שגרה בדירה ללא ממ”ד, ניתן לפתור;

ג.המדינה …., לשם רוצה המשיבה לצאת, אינה בטוחה לקטינה מבחינת האנטישמיות בעולם בכלל וב…. בפרט;

ד.למעשה המשיבה מנסה לנכס הקטינה לעצמה, למרות היות המבקש אב אוהב ומיטיב;

ה.הסכמת המשיבה ליציאה לזמן קצוב, מהווה “תרגיל”, שכן אין בכוונתה לשוב ארצה;

ו.הסכמתה של המשיבה להכרה בישראל כמרכז חייה, אינה רצינית, והיא מתכוונת להגר למדינה אחרת.

דיון והכרעה

8.לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא, שוכנעתי לדחות את בקשת רשות הערעור אף ללא צורך בתשובה, וזאת מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(1)+ (5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט-2018.

9.ההחלטה קמא מפורטת ומנומקת היטב, תוך התייחסות לטענות הצדדים, והכרעה בהן.

בנדון ציינה השופטת קמא בסעיף 17 להחלטה קמא, כדלקמן:

“לאחר שהקשבתי רוב קשב לטענות הצדדים, התרשמתי מהם באופן בלתי אמצעי ובחנתי את עמדותיהם, שוכנעתי שבלב ההכרעה מצוי איזון ראוי בין החירות הנתונה למבקשת לצאת את הארץ לתקופה קצובה, לצורך התאווררות בחיק משפחת המוצא הדרושה לה על רקע פרוץ המלחמה, לבין ההכרח להשיב את הקטינה ארצה בתום התקופה הקצובה, לקיים קשר רציף ובר-קיימא עם אביה”.

שוכנעתי כי ההחלטה קמא, על הערבויות שננקבו בה, איזנה כראוי בין הדברים, וצמצמה את סיכון “בריחת” המשיבה עם הקטינה, ואי חזרתם ארצה בתום התקופה שנקצבה (30 ימים).

נדגיש, וכעולה מההחלטה קמא, גם בתקופה הקצובה הובטח הקשר שבין הקטינה למבקש (ס”ק יב).

10.חששו של המבקש כי המשיבה, אזרחית ….. , לא תחזור ארצה מובן, אך השופטת קמא ציינה בסעיף 24 להחלטה קמא כי:

“הסכמות אלה מצד המבקשת (שפורטו ברובן בסעיף 5 רישא לעיל – ח”ש), כולן יחדיו וכל אחת לחוד, מתיישבות עם הסברה שאין בכוונת המבקשת להשתקע ב…. וכי בכוונתה לשוב ארצה בתום הביקור. בנוסף לאלה, התרשמתי כי המבקשת נקלטה בישראל בצורה מיטבית. מלכתחילה הגיעה ארצה ממניעים ציוניים, לעשות ‘עליה’ ולתקוע יתד בישראל. המבקשת פנתה ללימודים אקדמאיים, ומצויה כפסע מסיום התואר. לדבריה, בכוונתה להוסיף וללמוד לתואר שני. כמו כן, נקלטה המבקשת במקום עבודה מסודר וראוי. המבקשת יצאה לחל”ת ומשרתה שמורה לה בתום התקופה. יש בכך להוסיף ממד של ודאות לעתיד ולחזק את הסברה כי לא תרצה להוריד לטמיון הישג זה. על אלה יש להוסיף שהמבקשת קשורה בחוזה שכירות עד שלהי שנת 2024. החשש שעודנו מרחף מעל כוונות המבקשת יקבל מענה בדמות הבטוחות עליהן יעמוד בית המשפט”.

נימוקים אלה של השופטת קמא, שאף התרשמה במישרין מהמשיבה וכנות בקשתה, משכנעים, וטענות המבקש כנגדן, מהוות מיחזור טענותיו בבית משפט קמא.

כך גם טענותיו בדבר הסיכון לבטחונה של הקטינה בחו”ל, שנטען בכלליות, לא שכנע אותי להתערב בהחלטה קמא.

11.במצב דברים זה שוכנעתי לדחות רמ”ש זה אף ללא תשובה, וכך אני מורה.

12.משנדחה הרמ”ש ללא תשובה, ממילא מתייתרת בקשת עכוב הביצוע שהוגשה בנפרד.

המזכירות תעביר החלטה זאת לצדדים.

החלטה זאת מותרת לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.

ניתנה היום, ג’ כסלו תשפ”ד, 16 נובמבר 2023, בהעדר הצדדים.

חננאל שרעבי

https://www.psakdin.co.il/Court/%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%98%D7%94-%D7%93%D7%97%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA-%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5