רוצים לדעת למה הם לא באו 8 שעות?  איפה הם היו 8 שעות?  רונן בר ראש השב”כ הסביר חודשיים לפני הפלישה בשמחת תורה, שהם הקימו כלי של בינה מלאכותית בשם “שאבי” וסמכו עליו שהוא יבנה להם תרחישים.  שב”כ + SHABI = AI.

שאבי הרובוט AI אמר להם שהתרחיש שחמאס יפרוץ את הגדר לא עולה על הדעת, והם האמינו לשאבי.  עכשיו יש את החמור לעזאזל…  זה הכל בגלל שאבי.  הוא אשם שלא באו 8 שעות.

רונן בר מספר בגאווה מוצהרת שחודשיים לפני בוא הנוחבה שהם מתייחסים לשאבי כאל בן אדם, ממש כאל שותף פעיל בהחלטות, ואפילו תיאר אותו בתור Co-pilot  שזה כמו שבתא הטייס יושבים 2 טייסים שווי ערך: אחד בן אדם ואחד רובוט.

לדבריו שאבי מריץ להם את כל התרחישים, מנתח להם את התרחישים, וזה עדיף על בני אדם כי “אנחנו הבנו שאת המלחמות לא מנצחים באבנים ומקלות, אלא בטכנולוגיה”.

עכשיו הבנתם למה צפצפו על התצפיתניות שדיווחו ודיווחו?  את הדיווחים שלהם העבירו לשאבי, ושאבי לא מצא לנכון לשקלל אותן באלגוריתם.   חחח.

אז קיבלתם כבר עכשיו תשובה מה יהיה בוועדת החקירה.  יבואו ויגידו “זה שאבי אשם, לא אנחנו”.

מקרה קלאסי של הגולם (שאבי) קם על יוצריו.

המלצה למקר המדינה מתניהו אנגלמן: תפוס מייד את כל הפלטים של שאבי שיש בשב”כ

אנגלמן אל תשב בחיבוק ידיים.  כבר עכשיו כשאתה קורא את המאמר הזה, קח מונית לשב”כ ותעתיק לך את שאבי, ושים ידייך על כל הפלטים של שאבי ב 5 שנים האחרונות. כדאי שתריץ תרחישים בשאבי בעצמך.

לפניך משימה קשה לצפות בכל השאילתות (תרחישים) שהזינו לשאבי, על סמך דיווחי התצפיניות, דיווחים של האמריקאים וכל שירותי הביון מחו”ל, תראה מי הזין את השאילתא, איזה תשובה שאבי נתן, ואל מי העבירו את ניתוח התרחיש של שאבי.

אנחנו לא צוחקים.  זה שבלילה שלפני 7/10/2023 קיבלו התראות ולא עשו כלום, זה לא בגלל שהם בוגרי ווקסנר.

זה בגלל הסתמכות יתר על שאבי.  הם המציאו לעצמם תיאוריה שהם חכמים מכולם, שהם בחוד החנית של הטכנולוגיה, שהם יצרו את הכלי הכי טוב בעולם ל”מידע סיכולי”, סיפר לעצמם ששאבי הוא ה”אמל”ח הכי מרכזי בארגון” ושרק להם יש “מחשבה פורצת גבולות“.

בסוף ראינו מי פרץ גבולות.  לא השב”כ עם “המחשבה פורצת הגבולות” שלו, אלא הנוחבה עם הטנדרים שלהם.  הם פרצו גבולות.  והשב”כ נשאר עם הבושה.

בתמונה:  נדב ארגמן, ראש השב”כ הקודם, מי שבנה את “שאבי”, טיפח אותו, ליטף אותו, העריץ אותו, והפך אותו לדיקטטור המחשבות של החכמולוגים בשב”כ.  לאחר פרישתו הפך תומך גדול של שקמה ברסלר, העריץ אותה, ודיבר על תרחישים שישראל הופכת לדיקטטורה ושכל הנשים ייהפכו לשפחות של גלעד.

מעניין אם גם את התרחישים האלה הוא הריץ אצל שאבי?????

הרצאה מאלפת של רונן בר על “שאבי” כלי ה AI המופלא שיודע הכל

צפו בהרצאה מאלפת של הוד מעלתו ירום הודו, היודע כל ורואה מתחת לאדמה ומעל העננים הכל בכל מכל, רונן בר, מהשב”כ, הבוס של בן הזוג של שקמה.  3 שבועות לפני הז’ באוקטובר.

מה טרד את מוחו החכם כל כך של רונן בר 3 שבועות לפני השחיטה הגדולה?  אפטר אול, עשה תואר שני בהרווארד על חשבון ווקסנר….

בדקה 13 מה שמטריד אותו זה הטוקבקים של ציבור.  השב”כ צריך להפעיל “הרתעה קינטית” נגד מדינות טרור ו”הרתעה סייבר-קינטית” נגד אזרחים כדי להפחיד את הציבור שלא יכתבו פוסטים מזיקים.  צריך לנקוט צעדים נגד טיקטוק שתפסיק להפיץ פוסטים המעודדים הסתה וטרור.  צריך להגן על המוח של הילדים שלנו מהאלגוריתם (של גוגל).

בהמשך הוא גם משבח את ה AI בינה מלאכותית ומספר שהיא הוטמעה בעבודת השב”כ כדי לזהות אנומליות, ובזכותה הצליחו למגר טרור!!!!

לדבריו של רונן בר “הבנו שלא נוכל לנצח את המלחמה בטרור עם אבנים ומקלות ולכן החלטנו להתמקד בטכנולוגיה.  שליש מהעובדים הם אנשי טכנולוגיה”….  “הקמנו כלי בינה מלאכותית המדמה את CHAT GPT ואנו קוראים לו שאבי”….  “שאבי הוא כלי יעיל שמקצר תהליכים וחסך בהוצאות והוא זה שמחליט על סמך בינה מלאכותית מה חשוב ומה לא חשוב”.

לדבריו, “אנו רואים בשאבי כלי יעיל לזיהוי דפוסי פעולה של טרור, וכשותף בשולחן צוות המחליטים להחלטות ביצוע, ממה כמו CO-PILOT.  אנו סומכים על שאבי לייצר לנו תחזיות ותרחישים.  אנו עובדים על מנוע AI חדש שישנה את עולם התעופה”.

כן, זה מה שהעסיק אותו 3 שבועות לפני הטבח AI, האלגוריתם של גוגל והרתעה סייבר קינטית בטיק טוק.  שאבי היה אמור להגן על בני ובנות ישראל מהנוחבה.  הבנתם את זה????

https://youtu.be/-PJZyUn35W8

להלן כתבת יחסי ציבור יחצנית שעשו בידיעות אחרונות לשב”כ ולשימוש בבינה מלאכותית ב 2019

פורסם ע”י טל שחף בידיעות אחרונות ב 18/2/2019

הבינה המלאכותית של שב”כ מסכלת פיגועים

הארגון הסודי חשף בפני מאות אנשי הייטק יכולות בינה מלאכותית שעולות על כל דימיון. המטרה: לפתות אותם לרתום את כישרונם לטובת ביטחון ישראל במקום לעוד חברת סטארט-אפ. “אין אצלנו מערכות מסכלות שאין בהן AI. אפשר לעשות תהליכי חיזוי די מדוייקים”, מתגאה בשיחה עם ynet א’, בכיר בשב”כ. טעויות, הוא מודה, הם לא יכולים להרשות לעצמם.

הבינה המלאכותית (AI) הופכת לכלי מרכזי ביכולת של השב”כ לחזות ולסכל פעילויות טרור. באגפי הטכנולוגיה של הארגון מפתחים יכולות צבירת כמויות עתק של נתונים, ניתוחם והבנת המשמעות שלהם באמצעות בינה מלאכותית, שלטענתם עולות על יכולות של חברות מסחריות כמו פייסבוק וגוגל, ונמצאות בחזית המחקר העולמי. יכולות אלה מאפשרות מעקב מעמיק יותר מאי פעם אחר כל אזרח או תושב השטחים, ותגובה בתוך חלקיק שנייה לכל התרעה על סכנה.

טפח מהיכולות האלה נחשף השבוע באירוע סגור לאנשי הייטק, שבו ביקשו בשב”כ למשוך מפתחים מצטיינים להצטרף לשירות. על הבמה סקרו המרצים את חזית טכנולוגיית הבינה המלאכותית העולמית ואת היכולות המתפתחות, העולות על כל דמיון. הסאבטקסט היה ברור: כל זה ועוד נמצא אצלנו בשימוש פעיל, ולא משמש להגדלת מכירות, בניגוד לחברות מסחריות.

א’, מנהל באגף טכנולוגיות מערכות המידע בשב”כ, הסביר לנוכחים עקרונות יסוד בקשר שבין צבירת נתונים להבנת אירועים: אירוע לא קורה סתם כך, הוא תמיד בא בעקבות אירועים קודמים, ולכל מידע יש הקשר של זמן ומקום. “אדם לא קם בבוקר והולך לעשות מעשה לא טוב רק כי מתחשק לו”, הוא אומר, “הוא גדל לתוך האירוע הזה. אפשר לעשות תהליכי חיזוי די מדויקים לאירועים. אנחנו מבינים שהחיזוי הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך הביטחוני”.

השב”כ משקיע משאבים רבים בפיתוח יכולות הבינה המלאכותית שלו, הן בציוד ובידע, והן בגיוס כוח אדם והצעת שכר שמתמודדת עם רמות השכר הגבוהות בהייטק הישראלי. כל אלה משמשים לצבירת כמויות נתונים אדירות, לארגון הידע כך שיהיה נגיש במהירות, ולאימון מערכות למידה עמוקה לזהות תבניות בתוך הנתונים. איזה תבניות, אפשר רק לנחש: התארגנויות טרור, קשרים בין חשודים, עסקאות, הצהרות, תנועות בני אדם.

“כל אחד מהאנשים שחיים פה מייצר נתונים, מצלם, מקליט את עצמו, כותב. כל אחד מביע דעה”, אומר א’, “כמות הנתונים שהעולם ייצר בשנתיים האחרונות עולה על כל מה שייצר עד לפני שנתיים. זו כמות מטורפת”. כתוצאה מכל אלה, מערכות ניתוח נתונים הפכו לכלי מרכזי בארסנל של השב”כ: “אין אצלנו מערכות מסכלות שאין בהן בינה מלאכותית. זו יכולה להיות משימה קטנה כמו זיהוי תמונה או משימה גדולה כמו למצוא את הבן אדם שהולך לעשות פיגוע דקירה”.

החידוש העיקרי בשנים האחרונות הוא היכולת של בינה מלאכותית להבין, באמת להבין, מה אנשים רוצים. בתחרויות בין מפתחים הצליחו כבר לפתח בינה מלאכותית שהבינה טקסטים כתובים יותר טוב מבני אדם. מבחינת השב”כ, זהו כלי יקר מציאות. “שפה משקפת מחשבה”, אומר א’, “צריך להקשיב למה אנשים אומרים. כשאתה מבין מה הם אומרים אתה יכול להגיע לדברים מדהימים. תיאורטית – אתה יכול לחזות”.

איך בינה מלאכותית חוזה? היא קוראת מיליוני טקסטים והקלטות, ומחפשת תבניות חוזרות. אם היא תקרא את כל מה שעבר ברשתות לפני הפלישה הטורקית לסוריה, סתם דוגמה מקרית, היא תוכל לזהות תבנית דומה לפני פלישה נוספת, ולהתריע עליה מבעוד מועד. אין פה באמת חוכמה, רק שקדנות אינסופית וסטטיסטיקה, שאף פעם לא טועה.

“בעוד שנה-שנתיים, עולם ה-AI יהיה מורכב משלוש שורות קוד: אמן (train), בנה מודל, תן לי פרדיקציה”, אומר א’, “הבינה המלאכותית כבר לא תהיה אירוע גדול. האירוע הגדול נמצא בנתונים. אתה יכול לעשות מודלים שחוזים הרבה מאוד דברים, טובים או לא טובים. אני מניח שאמזון מנתחים מה אנשים כותבים על מוצרים ולפי זה מחליטים. אז הם מחפשים מוצרים, אנחנו מחפשים דברים אחרים. ואם את הפרסומת אתה מקבל אחרי קלסיפיקציה של שתי שניות, אנחנו עושים את זה בחצי שנייה”.

“לא הגענו לסיטואציה של טעות פטאלית“

יש עוד הבדל בין אמזון לשב”כ, כפי שמנסח זאת א’: “אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לטעות”. אם קיבלת מודעה לשמפו למרות שאתה קרח, אתה יכול להתעלם מזה. אבל במקרה של השב”כ זיהוי לקוי עלול להיות הרה אסון. כדי להימנע מטעויות מאמצים בארגון שיטות בדיקה ואימות, ממוחשבות ואנושיות. “עוד לא הגענו לסיטואציה, שהמכונה הטעתה אותנו, ברמה שעשינו טעות פטאלית”, אומר א’.

הטכנולוגיה נמצאת במירוץ פראי קדימה בשנים האלה, יכולות צבירת הנתונים ויכולות עיבוד הנתונים השתכללו כל כך, שמדעני הנתונים יכולים לאמן מכונות להבין הכל, לדעת הכל, לחזות הכל. יש עבודות שפיתחו כלים לעקוב אחר שינויים נפשיים, יש עבודות שמזהות אדם משקר, רק על פי מה שהוא אומר. מה שמפריד בין חוקר לבין פרס על מאמר מצטיין זה מערכת מחשבים חזקה וגישה להמון המון נתונים. ולשב”כ יש את שני אלה בשפע.

השב”כ שם את ההצטיידות בבינה מלאכותית במקום גבוה בסדר העדיפויות. “אנחנו משקיעים המון המון משאבים בלמידה, בשילוב האקדמיה, בקריאת מחקרים כדי לראות איך מביאים אותו מ-30 אלף רגל לרצפת ייצור”, אומר א’, “אנחנו משקיעים הרבה מאוד בנתונים ומפעילים כלים עוצמתיים כדי להביא למקבל ההחלטות תובנות: זה מה שאנחנו חושבים, תראה מה אתה רוצה לעשות. “התהליכים האלה מאוד מורכבים ואנחנו משקיעים בזה הון”.

האם יכולת החיזוי של הבינה המלאכותית יכולה להתריע בזמן לפני שמפגע בודד חוצה את הגדר בהתנחלות ליד צומת תפוח? אנשי הטכנולוגיה של השב”כ מאוד זהירים בעניין הזה. מבחינתם סיכול הפיגוע הוא התוצאה הרצויה ביותר, אבל הובלת כוחות הביטחון לאתר את המפגע במהירות רבה היא הישג רצוי לא פחות. א’ מדגיש שהתובנה צומחת מאיסוף מהרבה מקורות: “לא כל בן אדם שאומר שצריך להרוג את ראש הממשלה, באמת קם בבוקר והורג אותו. הקטע העיקרי אצלנו הוא, שאנחנו עושים אינטגרציה בין הרבה מאוד דברים ומחברים ביניהם”.

בחזרה לאירוע ה”מיט-אפ”, התכנסות הגיקים החביבים בצל קורתו של השב”כ. זה לא האירוע הראשון מסוגו, אבל זה הנוכחי זכה להיענות מפתיעה ומאות אנשי הייטק, סטארט-אפיסטים, סטודנטים וחיילים גדשו את המסדרונות ואת האולם, ובין לבין גם המתינו בסבלנות בתור לסושי ולכריך באן.

אפשר לחוש בהתרגשות שכזו באוויר. העיסוק בנושאים שהשתיקה יפה להם, ההתחככות בדמויות ששיגרת חייהם מזכירה את הסדרה פאודה, כל אלה מהווים ניגוד מוחלט לעיסוק הרגיל שלהם בשורות קוד אינסופיות, אפליקציות לסלולר או מערכות הגנת סייבר. עבור אנשי פיתוח צעירים המשימות שצפויות להן כאן מסעירות, בחוד החנית של הטכנולוגיה, מפתות. ואכן, המארגנים מדווחים על התעניינות ערה בעמדת הגשת המועמדות לגיוס.

ומה עם הפרטיות?

אפשר להניח שמי שמגיע לאירוע של השב”כ מלכתחילה מאמין שהשמירה על ביטחון ישראל גוברת בחשיבותה על הבטחת פרטיות האזרחים, למשל. האנשים פה לא ממש שואלים את עצמם אם הטכנולוגיה שיפתחו יום אחד לא תשמש כנגד חפים מפשע. מצד שני, גם מדעני נתונים בגוגל ובפייסבוק לא תמיד מוטרדים מהשאלה מה החברה עושה עם המערכות שהם מפתחים.

אנשי השב”כ שאנחנו מדברים איתם אומרים שההגנה על פרטיות אזרחים היא שיקול מרכזי בשב”כ, הפעילות כפופה לאישור הייעוץ המשפטי ובכלל, שאחד מערכי השירות היא “ריסון הכוח” והוא מצוטט בגדול בכל משרד בארגון. א’ מוסיף: “אנחנו ארגון ממודר בטירוף. אנחנו ממדרים את עצמנו מעצמנו בגלל שאנחנו מאוד שומרים על הפרטיות. למשל, אני אחראי על שתי מערכות, שלי עצמי אין הרשאה אליהן”.

https://www.ynet.co.il/digital/technology/article/Byuf30vAH

ראו עוד כתבת יח”צ של אותו טל שחף מה 24/6/2023 (3 וחצי חודשים לפני הנוחבה)

הצצה נדירה לתוכנית ה-AI השאפתנית של השב”כ למלחמה בטרור

יכולות AI מתוחכמות הפכו לכלי עבודה יעיל בשירות הביטחון הכללי. כעת מתנסים ראשי הארגון ברתימת הדור החדש של ה-AI הגנרטיבית סטייל ChatGPT לשיפור יכולות הסיכול של השירות. כך זה עובד

הנה סיפור מצמרר, שלא היה ולא נברא אבל דומים לו מתרחשים מדי שבוע: אור ראשון מבליח מעל גגות כפר פלסטיני בצפון השומרון. הרחובות ריקים מאדם. צעיר חיוור יוצא מאחד הבתים, נושא תרמיל על גבו, מסתכל בעצבנות סביבו. דקה אחר כך נעצר לידו טנדר מרוט, אוסף אותו ויוצא את הכפר בדרכו לצומח תפוח.

עשר דקות לאחר מכן המחבל שוכב כפות לצד הכביש, פניו כבושים בקרקע. מסביבו אנשי מג”ב, חיילים וגם כמה אנשי שב”כ בלבוש אזרחי. התיק שלו נסרק ונמצאה בו כמות נכבדת של סכיני מטבח ארוכי להבים. נהג הטנדר נעצר גם הוא, כשניסה להימלט מהמקום. מסע רצח שהיה עלול להסתיים בכמה הרוגים יהודים נעצר עוד לפני שהתחיל.

הנתונים מראים שמאז תחילת השנה התרחשו כ-150 פיגועים משמעותיים – מטען, דריסה, דקירה וכ-120 פיגועי ירי. פחות זוכרים שבנוסף להם היו 375 סיכולים של כוונות לבצע פיגועים כאלה, מהם 300 מקרים של כוונה לבצע פיגועי ירי. מי שאחראי לסיכול הפיגועים הוא שירות הביטחון הכללי (שב”כ). אחד הכלים העיקריים שלו במאמץ הזה היא הבינה המלאכותית.

באחד השבועות האחרונים התקיימה בשב”כ ישיבת מטה שירות, מה שמקביל לישיבת מטכ”ל בצה”ל. נושא הדיון היה מפתיע משהו: בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI). כן, התופעה שאנחנו מכירים בתור ChatGPT או בארד מעסיקה בימים אלו את ראשי השב”כ.

גורם בכיר בשב”כ: “עם האתגר שלנו, אין לנו ברירה אלא לחבר את הבינה המלאכותית בכל הרבדים. זה למידת מכונה, למידה עמוקה, AI צרה למשימות מאוד ספציפיות. וזה מגיע עד להתפתחויות האחרונות של בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) ובינה מלאכותית כוללת (AGI). לשם אנחנו הולכים”

השאלה שהם שואלים היא האם אפשר לרתום GenAI בשמה המקוצר כדי לשפר את יכולות הסיכול של השירות? האם פריצת הדרך הטכנולוגית הזו עשוייה להפוך את השב”כ ליעיל יותר, מדוייק יותר, זריז יותר?

הגישה שמוביל ראש השב״כ רונן בר גורסת שהזירה הביטחונית הישראלית נדרשת להוביל את קפיצת המדרגה המשמעותית בתחום ה-GenAI ברמה הלאומית, בשיתוף עם ענקיות הטכנולוגיה העולמיות, בהיבטי רגולציה ובהיבטי שיתוף ידע ויכולות.

בראייתו של בר, נכון ששב״כ יהיה הגורם המוביל בתחום בקהילה ומול שותפיה הביטחוניים של ישראל בעולם. את הגישה שלו בעניין מהפיכת ה-AI הוא יציג בשבוע הבא במסגרת כנס “שבוע הסייבר” השנתי של המרכז למחקר סייבר באוניברסיטת תל-אביב.

בינה מלאכותית גנרטיבית בשירות השב”כ היא רעיון שצריך לגלגל קצת בראש. זה דבר אחד לשאול את ChatGPT על מלחינים אוסטריים בולטים ולקבל כמה שמות של אנשים לא אמיתיים. זה דבר אחר לגמרי לשאול אותו מי עומד לבצע פיגוע הבוקר ולקבל רשימה של מחבלים בדויים.

אלא שבינה מלאכותית יוצרת היא כלי רב עוצמה שעד כה ראינו רק את קצה קצהו של יכולתה. והיכולת הזו היא לצלול לתוך אוקיינוס של נתונים ולהוציא מתוכו תובנות שאדם לא מסוגל למצוא ואפילו AI מהסוגים המסורתיים לא תצליח. ואם אלה יהיו תובנות מצילות חיים, אולי כדאי לגלגל את הרעיון הלאה, בזהירות.

מאגר עצום של נתונים שמספק תובנות בזמן אמת

אוקיינוס של נתונים זה בדיוק מה שהשב”כ מחזיק ברשותו – מיליארדי נתונים שנאספים מדי יום. הנתונים האלו נצברים בדרכים שרק הדימיון יכול לשער: הקלטות של שיחות טלפון ושיחות בעל פה, צילומים וסרטוני וידאו, מידע מכל הסוגים שעובר ברשתות החברתיות ובאמצעות רשתות אחרות.

הדיווחים מגיעים מחיישנים בשטח, ממצלמות קבועות וניידות, ממעקבים, מהאזנות, מדיווחים של משתפי פעולה. כל הנתונים האלה מגיעים למאגרי השב”כ העצומים, ועוברים תהליכי פענוח וניתוח שנועדו להפוך אותם לחומר גלם למערכות המידע ולבינה המלאכותית.

מערכות AI מסייעות לדובב נחקרים בחדרי חקירות. מול החוקרים יש מסך נתונים, וכל אמירה של הנחקר מאומתת ומוצלבת בזמן אמיתי. אם הוא משקר – המערכת תציין את זה. הלם המידע על הנחקר מאפשר לדובב אותו לפני שהוא “מתקרר”. מספיק לתכנן מה להגיד ואיזו גירסה לבנות

למחבל מתחילת הכתבה היה מראש סיכוי קטן להצליח. מערכות הביג-דאטה העצומות של השב”כ יודעות הכל על כולם. גם אם הוא ינסה להסתיר את מטרותיו – והפלסטינים הרי יודעים שהם תחת מעקב מתמיד – רוב הסיכויים שהוא ייחשף.

המערכת יודעת עליו הכל: לאן הוא הלך, מי החברים שלו, מי המשפחה שלו, מה מעסיק אותו, מה אמר ומה פרסם. באמצעות הבינה המלאכותית המערכת מנתחת התנהגות, מנבאת סיכונים, מקפיצה התרעות ומסבה את תשומת הלב של אנשי “הפאודה” למי שכדאי לשם אליו לב.

מערכות AI אחרות מסייעות לדובב נחקרים בחדרי חקירות. מול החוקרים יש מסך נתונים, וכל אמירה של הנחקר מאומתת ומוצלבת בזמן אמיתי. אם הוא משקר – המערכת תדע לציין את זה. הלם המידע הזה על הנחקר מאפשר לדובב אותו לפני שהוא “מתקרר” בשפת השב”כ. מספיק לתכנן מה להגיד ואיזו גירסה לבנות.

תחקיר של ידיעות אחרונות חשף לפני כמה שנים את “הכלי”: מאגר המידע הסודי של השב”כ שאוסף נתונים על כולם, גם על אזרחי מדינת ישראל. זה הכלי שגויס למאבק בקורונה. בראיון ב-2020 חשף ראש אגף טכנולוגיות המידע הקודם של השב”כ ששי אליה את היכולות העצומות שיש למערכת הזו, שרוב הזמן ממוקדת בתושבי השטחים.

אבל לא רק פלסטינים נמצאים תחת מעקב. יש מערכות שמיועדות לאתר טרור יהודי בשטחים. בימים אלו גויסה המערכת שוב מול אזרחים ישראלים, הפעם כדי לזהות מקרים של אלימות בחברה הערבית שנמצאים על התפר בין פלילי לטרוריסטי. בתנאים מסוימים הממשלה עלולה להרחיב את היכולות האלה לכלל החברה הישראלית.

מאז הריאיון ההוא שהעניק אליה חלפו שלוש שנים, והטכנולוגיה הנוכחית של השב”כ העצימה את יכולותיה באופן אקספוננציאלי. האח הגדול של ג’ורג’ אורוול מחוויר מקנאה.

כתבה זו נסמכת על שיחות רקע ושיתוף פעולה עם גורמים בכירים בשב”כ, אלו שאמונים על התחומים הטכנולוגיים של הארגון. פעילות זו מתרחשת באגף טכנולוגיית המידע של השב”כ. מחלקה אחת באגף מפעילה מודלים של AI ואנליסטים, ושולחת אותם לחבור לחפ”קים קדמיים של השב”כ, לצד אנשי המבצעים. במקום אחר פועלת “סדנת ה-AI” של השב”כ – ככל הנראה אחד הגופים המתקדמים בישראל בפיתוח יכולות בינה מלאכותית.

לו זה היה תלוי באנשי הטכנולוגיה של השב”כ, עיקר הדיווח היה עוסק בנפלאות הבינה המלאכותית ובתרומתה להפיכת הארגון לכזה שמונע על ידי נתונים. יש כאן הרבה דברים מלהיבים מבחינה טכנולוגית, אבל במקרה זה מטרות הטכנולוגיה מחייבות כובד ראש מסוג אחר. אחרי הכל מדובר ברתימת הטכנולוגיה למעצרם ואפילו לחיסולם של אנשים. מצד שני, היא גם מסייעת להצלת חייהם של הרבה אנשים אחרים. נושא מעיק, לגיקים יהיה קשה כאן.

ובכל זאת, שב”כ מעסיק את מיטב אנשי המקצוע, מומחי AI ומדעני נתונים. לא מן הנמנע שהמוטיבציה של הארגון להיחשף כאן נועדה בין השאר למשוך אנשים נוספים להצטרף לשירות.

לסדנת ה-AI של הארגון שהוקמה לפני כשלוש שנים גויסו מומחים מהאקדמיה ומהתעשיה: יזמי הייטק שסגרו את החברה ועברו לשב”כ, כמה בעלי תואר דוקטור במדעי המחשב. מדובר בחבורה יוצאת דופן של אנשים מבריקים, שנהנים ממה שנחשב לגיזת הזהב של עולם הבינה המלאכותית: כמויות עצומות של נתונים והכלים הכי חזקים לפצח אותם.

גורם בכיר בשב”כ: “אנחנו יכולים לייצר מיקוד ותעדוף של טיפול באמצעות אלגוריתמים של AI שיודעים לזהות דפוסים ואנומליות. דברים שמאפשרים לנו להקדים, למנוע ולסכל. אלה דברים שהמכונה יודעת לעשות יותר טוב מאיתנו ואנחנו רוצים להיעזר בה”

המשימות שלהם משתנות מיום ליום ומשבוע לשבוע והן מרתקות: הבנת טקסט, ניתוח שמע, איתור התנהגות ויזואלית, בניית מודלי LLM. אפשר להניח שהאנשים בסדנה מונעים גם משכנוע עמוק בצדקת הדרך, בכך שהמערכות שהם מפתחים מצילות חיים, ואם אנשים מתים בגללן – אלה האנשים הרעים. אבל בסוף הטכנולוגיה הזו יש אנשים מתים, וזה אולי לא מתאים לכל הייטקיסט ממוצע.

יכולות הניתוח של ה-AI שולבו בשלל רמות הארגון

האתגר הטכנולוגי בשב”כ נובע מהצורך לקבל את התובנות מהר מאוד, כדי לאפשר סיכול מבעוד מועד. המידע הזה צריך להיות מוגש כך שיתמוך בקבלת ההחלטות של האדם המקבל: מפקד, אנליסט, דסקאי איש שטח. והוא צריך להגיע במשבצת זמן מאוד מצומצמת, לפני שהחשוד יספיק להבחין בהתרחשות ולהימלט.

“בהתמודדות עם עולם הביג-דאטה לא מדובר רק בבניית התשתית אלא גם בפיתוח מערכות וכלים שמנגישים את הדאטה – למי שצריך ואיך שצריך ולאיפה שצריך ומתי שצריך”, אומר גורם בכיר בשב”כ.

“זה אומר לתת את פיסת המידע שדרושה לרכז שנמצא כרגע בשטח – אבל רק את המידע הספציפי על הבית שמעניין אותו. זו הדרמה הגדולה שמתרחשת כאן, של פיתוח מערכות וכלים עבור המשתמשים”.

הפעילות הזו מבוצעת באמצעות מודלים של AI: מערכות בינה מלאכותית שאומנו לזהות מצבים ספציפיים, סימנים ספציפיים וקבוצת יעד ספציפית. כשעולה צורך מבצעי, במחלקה הרלוונטית מושיבים את מומחי ה-AI לייצר את המודל. בתוך ימים ספורים, לעיתים בתוך שעות, הם מפתחים את כלי ה-AI שמסוגל לספק מענה מדויק ולהציג איומים חמים ומיידיים. עד כה פותחו קרוב ל-80 מודלים כאלה, שמכונים מִבצעי נתונים: data operations.

במקביל פועלות מערכות AI אחרות – מערכות גדולות שפועלות באופן מתמשך ויודעות להציף איומים לרוחב השטח ולאורך הזמן. אלה מערכות כלליות, חזקות ביכולותיהן, ככל הנראה מהמתקדמות שמופעלות כיום בארגוני מודיעין ואכיפה בעולם.

וזה לא הכל. הבינה המלאכותית מסייעת גם בייעול העבודה הפנימית בשב”כ, כמו בכל ארגון ששואף להתייעל. קחו למשל תחום כמו תרגום: לאורך שנים פועלים בגופי המודיעין מאזינים, שצריכים לתרגם שיחות שהם קולטים מערבית לעברית. הכמות כל כך גדולה שהמאזין צריך לנסות ולזהות שיחה בעלת חשיבות לפני שהוא מתרגם אותה.

עכשיו זה משתנה. הבינה המלאכותית יכולה לתרגם בקלות את כל השיחות ובדרגת אמינות גבוהה יחסית. לאחר מכן ה-AI תסרוק את התכנים ותציף שיחות שיש בהן מידע מודיעיני. זו התייעלות משמעותית לא רק בדרך העבודה, גם ביכולת המבצעית.

על ה-AI של השב”כ הוטלה המשימה לבחון את שלל האיומים שנמצאים בכל רגע במערכת, ולדרג אותם לפי מידת הסיכון או המיידיות הנדרשת לטיפול. זו כבר הטלת אחריות אמיתית על הבינה המלאכותית. היא יודעת לזהות את המקרים שאימנו אותה לזהות ועלולה להחמיץ מקרים שטרם הכירה

והנה עוד משימה שהוטלה על הבינה המלאכותית של השב”כ: לבחון את שלל האיומים שנמצאים בכל רגע במערכת, ולהציג אותם לפי מידת הסיכון או המיידיות שנדרשת בטיפול בהם. כאן כבר מוטלת אחריות אמיתית על הבינה המלאכותית. היא יודעת לזהות את המקרים שאימנו אותה לזהות והיא עלולה להחמיץ מקרים שטרם הכירה. אבל הטכנולוגיה מתפתחת בקצב מסחרר והיכולות של ה-AI הולכות ומשתפרות.

“אנחנו יכולים לייצר מיקוד ותעדוף של טיפול באמצעות אלגוריתמים של AI שיודעים לזהות דפוסים ואנומליות. דברים שמאפשרים לנו להקדים, למנוע ולסכל”, מסביר הגורם הבכיר. “זה מאפשר גם לתעדף את המשימות כי אי אפשר להתמודד עם כל הדברים ביחד.

“אם פעם היינו צריכים להתמודד רק עם טרור מאורגן ומכוון, היום זה גם טרור בודדים, גם טרור בסייבר, גם בתווך הקינטי, גם השפעה על תודעה. אלה דברים שהמכונה יודעת לעשות יותר טוב מאיתנו ואנחנו רוצים להיעזר בה”.

השלב הבא של ה-AI: לחזות מראש אירועים

המשימה המאתגרת עוד יותר של הבינה המלאכותית היא לחזות אירועים והתרחשויות. היכולת הזו, שמבוססת למידת מכונה (ML), מוכרת היטב בעולם האזרחי: על סמך התנהגות של מיליוני מקרים וצירופי מקרים קודמים אפשר בוודאות גבוהה מאוד לחזות מה עומדים אדם מסויים או קבוצה מסוימת לעשות.

הבינה המלאכותית מצטיינת בזיהוי תבניות, כאלו שבני האדם פועלים סטטיסטית לפיהן בלי שהם אפילו מודעים לכך. כמות הנתונים העצומה שקיימת במערכות השב”כ היא בסיס מצויין לזיהוי תבניות של התנהגות שעלולה להוביל לפעילות טרור. מבצעי טרור יחידים עשויים לעלות כל הכוונת עוד לפני שהם קיבלו את ההחלטה לצאת לפיגוע.

עכשיו מגיע השלב הבא, שנראה עדיין קצת מדע בדיוני: הכנסה לשימוש של בינה מלאכותית גנרטיבית, הטרנד הכי חם בעולמות הטכנולוגיה כיום.

“במקום שבו יש את האתגר שיש לנו, אין לנו ברירה אחרת אלא לחבר את הבינה המלאכותית בכל הרבדים”, מפרט הגורם הבכיר. “זה למידת מכונה, זו למידה עמוקה, זו בינה מלאכותית צרה שמיוצרת למשימות מאוד ספציפיות. וזה מגיע עד להתפתחויות האחרונות של בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) ובינה מלאכותית כוללת (AGI). לשם אנחנו הולכים”.

בחודשים האחרונים התחילו באגף הטכנולוגיות לפתח כלים ראשונים בטכנולוגיית GenAI. הם לא מסתפקים בלשאול את הצ’טבוט על דברים שקורים בעולם החיצוני, אלא מפעילים את הטכנולוגיה על הנתונים של השב”כ עצמו, במערכת שפועלת על מחשבי ה-AI העצומים של הארגון. מדובר בצעדים ראשונים, אבל הפוטנציאל נראה עצום, וגם מפחיד.

בינה מלאכותית גנרטיבית יודעת למצוא תובנות בכוחות עצמה, בלי שלימדו אותה, והתוצאות עלולות להיות לא מוסברות. רשימת חשודים בכפר מסוים עלולה לכלול שמות של אנשים שבשום כלי אחר אי אפשר היה לעלות עליהם – אבל חלק מהשמות האלה עלולים להיות טעות.

אנשי הטכנולוגיה של השב”כ מדברים על מערכת GenAI שתעמוד לרשות מקבלי ההחלטות בארגון, כזו שתוכל להמליץ על דרכי פעולה בצורה אובייקטיבית שמנטרלת אגו ורעשים. זה כמו ChatGPT של קבלת החלטות אסטרטגיות

אנשי הטכנולוגיה של הארגון מדברים על מערכת GenAI שתעמוד לרשות מקבלי ההחלטות בשב”כ, כזו שתוכל להמליץ על דרכי פעולה בצורה אובייקטיבית שמנטרלת אגו ורעשים. זה כמו ChatGPT של קבלת החלטות אסטרטגיות.

עכשיו גם מתחילות מחשבות ראשונות על השלב הבא של הבינה המלאכותית: הבינה המלאכותית הכוללת (AGI). העולם כולו אחוז בחרדות לקראת האירוע הזה, שהוא כנראה בלתי נמנע.

ה-AGI לא תחכה להנחיות של מפעילים אנושיים. היא עשוייה למצוא ליקויים בתורת ההפעלה של השב”כ ולהציע דרכי פעולה שאיש לא חשב עליהן, ושיביאו לתוצאות שאיש לא ציפה להן.

אחת המחשבות היא שה-AGI תפתח תודעה משל עצמה, והשילוב בין דעתה על המצב בשטחים לבין יכולות הפעולה מרחיקות הלכת של השב”כ צריכות להדאיג את כולנו.

ה-AI תלמד מה הסוכנים רוצים ותהיה ממוקדת יותר

המהפך הגדול שעבר השב”כ לארגון שמונע על ידי נתונים לא התחיל עכשיו. מאז תחילת שנות ה-2000 החלו בארגון לאסוף נתונים ולצבור אותם במערכות מידע. הניתוח שלהם אז היה ידני בעיקרו, בעזרת מערכות תמיכה בהחלטות (BI).

בשב”כ החלו מחשבות ראשונות על השלב הבא של ה-AI: בינה מלאכותית כוללת – AGI. זו לא תחכה להנחיות של מפעילים אנושיים. היא עשויה למצוא ליקויים בתורת ההפעלה של השב”כ ולהציע דרכי פעולה שאיש לא חשב עליהן, ושיביאו לתוצאות שאיש לא ציפה להן

אבל היקף המידע הלך וגדל, והכלים לניתוחו הלכו והשתפרו. בתקופתו של ראש השב”כ הקודם, נדב ארגמן, הוחלט על איחוד גורמי הטכנולוגיה, הסייבר והסיגינט (האזנות) ליחידה אחת: אגף טכנולוגיות המידע.

“ברקע היתה מהפכת התפוצצות המידע, שזו הדרמה הגדולה שמלווה אותנו בעיקר בעשר השנים האחרונות”, מפרט הגורם הבכיר בשב”כ. “השירות נדרש לאסוף הרבה מאוד מידע, למצות אותו, לסנן אותו ולזקק אותו לתובנות מודיעיניות, וזה האירוע הדרמטי כאן.

“היינו צריכים להכין את השירות למהפיכה, החל מרמת תשתיות המחשוב שיקלטו את כל הנתונים ויעבדו אותם, ועד ליצירת תפקיד מנהל הדאטה ראשי (CDO), שאחראי לגבש את אסטרטגיית הדאטה הארגונית. זאת מיומנות מאוד גדולה לתת מכל ים הדאטה שקיים את מה שבאמת נדרש ואיפה שהוא נדרש”.

לפי התיאור שלו, השב”כ הוא ארגון שהשלים את תהליך הטרנספורמציה שרבים בעולמות העסקיים עדיין מדברים עליו. הארגון לא רק הכיר בטכנולוגיה החדשה ומיישם אותה בכל תחומי הפעילות – הוא גם הפך אותה למנוע לשינוי הארגון כולו. העובדים בכל רמות הארגון משתמשים בכלי AI כאלה או אחרים. ובפעילותם המבצעית הם גם תורמים לפיתוח ושיפור הכלים שמפעיל השב”כ.

כלי ה-AI לא מסתפקים בהצגת התרעות, הם גם עוקבים אחרי השימוש של העובדים במידע. בחלק מהמקרים העובדים גם נדרשים לתת פידבק קונקרטי. התוצאה היא שההתרעות הבאות של המערכת יהיו הרבה יותר ממוקדות ויובילו לסיכולים יותר מובהקים

מכירים את זה שביוטיוב או בטיקטוק התגובות שלכם לתוכן משנות את הדרך שבה אלגוריתם הצעות התוכן מתאים את התכנים לטעמכם? דבר דומה קורה במערכות ה-AI של השב”כ, אם כי למטרות שונות בתכלית.

כלי ה-AI לא מסתפקים בהצגת התרעות, הם גם עוקבים אחרי השימוש של העובדים במידע.

בחלק מהמקרים העובדים גם נדרשים לתת פידבק קונקרטי. התוצאה היא שההתרעות הבאות של המערכת יהיו הרבה יותר ממוקדות ויובילו לסיכולים יותר מובהקים. ובינתיים דרך העבודה של הארגון עוברת שינויים בעידן הטכנולוגיה.

חייבים להתייחס גם לסיכונים בשימוש ב-AI. ככל שהיא נעשית מתוחכמת יותר, וככל שהיא עוברת ללמידה עצמאית ולא מפוקחת, כך התוצאות שהיא מניבה עלולות להיות פחות מובנות לבני האדם. זו אחת הבעיות המרכזיות בעולמות ה-AI הגנרטיבית הנוכחיים.

בשב”כ מדברים על בינה מלאכותית אחראית ועל בינה מלאכותית מוסברת, ועומלים קשה כנגד מה שמוצג כסכנה הכי גדולה: שהבינה המלאכותית תרד מהפסים. אם זה קורה לחברת ביטוח, היא עלולה להפסיד לקוחות. אם זה קורה לשב”כ, כמה אנשים חפים מפשע עלולים להיות בסכנה גדולה.

“יש איזורים שבהם אתה צריך לתפור את המגבלות כדי שהמודלים לא יטעו אותך”, מנסה הגורם הבכיר להרגיע. “אתה צריך לבדוק את עצמך, לוודא שהמודלים לא יורדים מהפסים. שהשימוש בהם הוא שימוש אחראי. אנחנו תמיד נתייחס ל-AI כאל עוזר. בסוף תמיד נצטרך להיות ביקורתיים. החינוך שלנו הוא להטיל ספק וגם ב-AI אנחנו נטיל ספק”.

https://www.tech12.co.il/index-technology_first/ai_revolution/Article-2eb42f2e8f9e881026.htm

צפו כאן בהפקות המושקעות של השב”כ כדי לפתות מתכנתים לבוא לעבוד בשב”כ על הבינה המלאכותית.

ראו תמונה מהפגנה בה השתתף ראש השבכ לשעבר, נדב ארגמן. 18/3/2023.  כיכר רבין.

צפו כאן בהרצאה של נדב ארגמן על המימד הקיברנטי בעבודת השב”כ. למה היה כל כך חושב להם לפרסם את עצמם שהם בחזית המימד הקיברנטי.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן לא יוותר לרונן בר ודדי ברנע???

אנגלמן…  שמנגלמן…   העם סומך עליך.  רוץ ותפוס את כל הפלטים של “שאבי”.  אל תוותר להם.  וגם תעתיק את שאבי כדי שגם אתה תוכל להריץ בו תרחישי “מידע סיכולי”, ולראות מה התוצאה.

אף תלמיד תיכון לא היה מעז להגיש למורה עבודה מבוססת 100% על בינה מלאכותית.

אף עו”ד לא היה מעז להגיש כתב תביעה המבוסס על בינה מלאכותית.

אבל בשב”כ התמכרו לבינה מלאכותית, והתוצאה:  מעשי זוועה מחרידים ברמות של עינויי דרקולה, אונס, חטיפות, מלחמה שלא נגמרת, וחיילים שמתים על מזבח אליל השווא, שאבי.

מתניהו אנגלמן מזהיר את ביבי שלא יעלים ראיות ויתעד הכל בכתב 25/1/2024.  סיכוי שביבי יקשיב לו: 0.

הנה עוד חכמולוג שלא צפה את התרחיש:  תמיר הימן

הוא אומר חודשיים לפני חרבות ברזל שקיבל טלפונים ש”או טו טו” מתקפת פתע.  בנונשלנטיות הוא עונה שזה בכלל לא יעלה על הדעת כי לחמאס יש “אינטרסים”.

והשאלה ממי הטלפונים?????  מהאמריקאים כמובן….   הרי בישראל הפסיקו לשים רוגלות על הטלפונים של החמאס.  בישראל שמו רוגלות רק על ישראלים……(כדי להפיל את ביבי).    ומה הוא עשה?  השתין בקשת על האזהרות מהאמריקאים.

הנה מה אמר חודשים לפני פלישת הנוחבה:

“אנחנו לא בפתח מלחמה זירתית שאו טו טו מתקרבת אלינו ותרחיש יום כיפור….  מרוב שאנשים מדברים על זה… אני מקבל טלפונים שאו טו טו מלחמה ומתקפת פתע.   לא. זה לא המצב.  אנחנו לא ערב מלחמה! ולא צריך פה סימנים מעידים המודיעיניים.   צריך פשוט לראות את האינטרסים כפי שבאים לידי ביטוי   ולהשוות אותם למקרים בהם כן הופתענו.  אין קשר בין האינטרסים ובין… מגמגם”.

האינטרסים שהוא מדבר עליהם זו הקונצפציה שלחמאס יש אינטרס לעשות כסף מהמזוודות של קטאר.

ממי הוא קיבל טלפונים שאו טו טו מתקפת פתע?  ממי?????