לפנינו פסק דין בו יש כסף רב, וילה בהרצליה פיתוח. מצד אחד העובדות הסוציאליות מעונינות להזרים פרנסה לחברות שלהן בעמותות לניהול אפוטרופסות על קשישים. מהצד השני יש בן משפחה (גרוש) שמנסה לקבל אפוטרופסות על גרושתו כדי למנוע השתלטות על הוילה ע”י העמותה ומכירתה ע”י העמותה תוך שלשול עמלות נאות של דמי טיפול מהמכירה.

באמצע נמצאת אישה חולת פרקינסון שאין ספק שהיא זקוקה להשגחה וטיפול. נציין שהגרוש חי עם האישה 20 שנה, מטפל בה, דואג לה ואוהב אותה וכך העידו כל 4 הילדים הבגירים של הזוג.

העמותה בה מדובר נקראת גג לנזקק ולחוסה (ע”ר). בעלי התפקידים בעמותה הם: חברי ועד: עו”ד אלי חן https://אלי חן, והגב’ חנה רחל המרשמידט, מורשי חתימה הם: עו”ד אלי חן, אסנת שדרה יחזקאל, חנה רחל המרשמידט, ושלמה בוכובזא. נושאי משרה נוספים: שלמה בוכובזא, מנכ”ל בשכר של 200,000 ש”ח בשנה, אברהם מיזן, חבר ועדת ביקורת, גילה בלילי, מנהל כספים/גזבר, חגית כהן, רואה חשבון מבקר, לסלי מנשה, חבר ועדת ביקורת. משכורתו של הסמנכ”ל 180,000 ש”ח בשנה. משכורת ראש צוות מחוז מרכז 150,000 ש”ח בשנה, משכורת מנהלת סניף צפון 125,000 ש”ח בשנה, והעובדות הסוציאליות מקבלות 113,232 ש”ח בשנה.

מכל הנתונים הללו אנו מבינים שהעמותה הזו מרוויחה מהחוסים שהיא מטפלת בהם 2.5 מיליון ש”ח בשנה, ובעלי התפקידים גוזרים לעצמם משכורות של 150,000 ל 200,000 ש”ח בשנה.

זו בדיוק הסיבה מדוע כל העובדות הסוציאליות התגייסו להכפיש את הגרוש ולהעליל עליו שהוא לא מתאים לשמש אפוטרופוס לגרושתו – כי יש להם ענין להזרים פרנסה לעמותות לניהול אפוטטרופסטות כמו גג לנזקק ולחוסה. בד”כ כל העמותות האלה מנוהלות עע”י עובדות סוציאליות שפרשו משירות המדינה.

לכן אלה שבתוך המערכת דואגות לאלה שיצאו לפנסיה ופותחות עמותות. גם יהורם שקד מודע היטב לכל מנגנון העלוקות האלה, והוא מבין שתפקידו הוא לדאוג למערכת, לכל העלוקות שמתעלקות על החוסים והקשישים.

ניסינו לראות אצל יהורם שקד הסבר אחד מדוע הוא העדיף את עמותת גג לנזקק ולחוסה, ומצאנו שהוא כתב שהם ביצעו 2 פעולות. הם בדקו מהם החובות של הזקנה, וניסו לפתוח חשבון בנק. וואלה יופי…. בשביל זה צריך עמותה? לבדוק מהם החובות? ממש מרתק ומדהים….

מי שהובילה את מסע הההכפשה נגד הגרוש שביקש להתמנות לאפוטרופוס על גרושתו היא העו”ס הנוכלת לימור שמי.

יהורם שקד כותב: לדברי שמי בתסקיר התובע “דואג לאשתו ושומר על קשר רציף עם המרפאה, גם אם התקשורת עם המרפאה מלווה הרבה פעמים בצעקות וצרחות”. הבנים הנוספים, מסרו לעו”ס כי הם אינם סומכים על אחיהם, תומר, כי ישמש אפוטרופוס לאמם, מאחר ו”הוא שקרן שלא עבד מעולם ושאינו מטפל באמו” אך כל הילדים הסכימו כי האב יכול לשמש אפוטרופוס לגוף עבור אמם שכן הוא דואג לטובתה.

עם זאת כפי ממצאים שאספה עורכת התסקיר מדיווחי מחלקת הרווחה בעיר, בדבר מצבה של האשל”א וכן בדבר מצבו של התובע, אין זה מטובתה של האשל”א כי התובע או הבן תומר ימונו כאפוטרופוסים לה. זאת, מכיוון ש“עולות סוגיות רבות לגבי טיב היחסים המשפחתיים בין פלונית ובין בעלה לשעבר,…” .

כן נרשם כי: “אין לנו ספק שפלוני הגרוש, אכן דואג לרווחתה של גרושתו ומטפל בה ככל יכולתו והבנתו. עם זאת, אנו מתרשמות שגם הוא וגם בנו… לא מצליחים או לא יכולים לשמש בתפקיד האפוטרופוסים. אנו מגבות את התרשמותנו זו בחוסר שיתוף הפעולה של שניהם עמנו וסוגיות שונות המעלות שאלות בדבר הבנתם את האחריות והמחויבות של תפקיד זה. למשל העובדה שבזמן משבר הקורונה, המשפחה התקשתה להתגייס ולרכוש לפלונית את התרופות שלהן זקוקה, ופנתה מספר פעמים רב למוקד העירייה בבקשה לקבל מתנדב שיעשה זאת עבורם”.

בואו נסביר במילים פשוטות מה העו”ס הנוכלת לימור שמי אומרת. היא אומרת שהגרוש דואג לאשתו, שומר על קשר עם המרפאה וכל הילדים מסכימים שהוא דואג לטובת אימם. גם העו”ס אומרת שאין לה ספק שהוא אכן דואג ומטפל “ככל יכולתו והבנתו”. כדי להכפיש אותו היא כתבה עליו שהוןא לפעמים צועק. אבל מה לעשות שבמדינת ישראל כדי לקבל תשומת לב אז צריך לפעמים גם לדעת לצעוק, וזה דווקא סימן שבאמת אכפת לו ושהוא באמת דואג לגרושתו.

אז איך עו”ס לימור שמי תפרה לו תיק? היא כתבה כל מיני מילים ערטילאיות כגון שיש “סוגיות בדבר הבנת התפקיד” – שזה קשקוש וחירבוש שאפשר להגיד על כל אחד, וכן הביאה דוגמא שהוא פנה לעיריה וביקש סיוע ברכישת תרופות בזמן הקורונה.

בעצם על זה מבוססת כל תפירת התיק: על זה שבזמן הקורונה לאיש לא היה מספיק כסף לרכוש תרופות לגרושתו והוא פנה לעיריה למחלקת הרווחה, שזה בדיוק תפקידה – לסייע בדברים כאלה. וכך יוצא המרצע מהשק: מי שפונה למשרד הרווחה ומבקש עזרה, העוסיות דופקות אותו וטוענות שעצם זה שפנה לרווחה מעיד שהוא לא בסדר, ושגורמי הרווחה צריכים להיכנס ולהתערב. וכך במקום שלימור שמי תעזור לאיש למתצוא תקציבים, סיוע או תרומות לקנות תרופות, ונניח שמדובר ב 300, 400 או 500 ש”ח בחודש, היא דווקא רוצה שתיכנס לתמונה קרן ניהול אפוטרופסות שתיגבה מהאישה 10% מעל כל ההכנסות השוטפות שלה בכל חודש, ובכך תקטין למעשה את הכספים הזמינים לטיפול באישה החוסה. בבוא העת העמותה גם תמכור את הוילה שעליה יש כ 3 מיליון ש”ח, תעשה רווח של 7 מיליון ש”ח, ועל זה העמותה תגזור מינימום של 2%. איזה יופי! איזו שערוריה.

כך עובדות סוציאליות משתלטות על נכסי זקנים וחוסים באמצעות תסקירי שקר שמכפישים את האזרחים ועושים הכל להעברת הניהול לידי עמותות לאפוטרופסות שמנוהלות ע”י החברות שלהן, עובדות סוציאליות בדימוס, ומי שנותן את הגושפנקא הסופית, הוא שופט המשפחה, במקרה זה, יהורם שקד, אישיות מפוקפקת בפני עצמו. צפו בתחקיר של ערוץ 1 על שיטות יהורם שקד למינוי מקורבים:

https://youtu.be/SHvDbt1QqWs

וזה השכר שתאגידי האפוטרופסות מורשים לגבות באופן שוטף, לא כולל מכירת נכסים לפי תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים), תשמ”ט-1988.

יש לציין כי אם האפוטרופוס ניהל נדל”ן המניב הכנסה קבועה ושייך לאדם שהוא מונה לו, בית המשפט רשאי לקבוע לאפוטרופוס שכר ניהול בשיעור של עד 5% מההכנסה ברוטו בתקופת הניהול, בתנאי שהאפוטרופוס לא העסיק אדם אחר בניהול הנכס תמורת תשלום מכספי האדם שהוא מונה לו.

כמו כן אם האפוטרופוס ביצע עסקה במקרקעין עבור האדם שהוא מונה לו, בית המשפט רשאי לקבוע לאפוטרופוס שכר בשיעור של עד 2% מהתמורה שהתקבלה בעסקה. על האפוטרופוס לפרט כל הוצאה שהוציא מכספי האדם שהוא מונה לו לשם ביצוע העסקה (כגון תשלום לתיווך, לשומה ולייעוץ משפטי). בית המשפט רשאי לנכות את ההוצאה, כולה או חלקה, מהשכר שיפסוק. כמובן שהאפוטרופסים הללו תמיד יכולים לפנות לבית המשפט ולבקש תוספת מאמץ, והם תמיד יקבלו “כמבוקש”. ואם לא די בכך, הם יכולים גם לדרוש שכר עבור פעולות משפטיות לפי תעריף לשכת עורכי הדין. בקיצור מי שנופל בידיים של העמותות האלה, לא יישאר למשפחתו כלום ושום דבר.

שיעורי שכר מרביים לאפוטרופוס לפי תקנה 5, יהיו כמפורט להלן:

לוח א’: תחילת מינוי

שכר חודשי מרבי לאפוטרופוס בחודשיים הראשונים למינוי בעד כלל הפעולות שעליו לבצע בתחילת המינוי יהיה לפי הסכומים הקבועים בטבלה שלהלן, בהתאם לסוג המינוי ולמקום המגורים של האדם; סכומים אלה כוללים גם את השכר בעד הטיפול השוטף בחודשים אלה:

לוח ב’: טיפול שוטף

שכר חודשי מרבי לאפוטרופוס החל בחודש השלישי למינוי בעד כלל הפעולות שעליו לבצע בטיפול השוטף באדם במסגרת תפקידו, יהיה לפי הסכומים הקבועים בטבלה שלהלן, בהתאם לסוג המינוי ולמקום המגורים של האדם:

לוח ג’: סיום מינוי

שכר מרבי לאפוטרופוס בעד כלל הפעולות שעליו לבצע לאחר סיום המינוי כאמור בסעיף 63 לחוק או ביטול המינוי, יהיה לפי הסכומים הקבועים בטבלה שלהלן, בהתאם לסוג המינוי ולסיבת סיום המינוי:

להלן כתבה בנושא מאתר Psakdin.co.il תחת הכותרת “לא לטובתה: גרוש של חולת פרקינסון לא ימונה כאפוטרופוס”

דיווחים של שירותי הרווחה על ההזנחה בבית בו בני הזוג לשעבר מתגוררים יחד, על חובות של יותר ממיליון שקלים על שם האישה ועל התנהלותו הכללית של הגרוש עוררו ספק בליבו של השופט לגבי תום ליבו

השופט יהורם שקד מבית המשפט למשפחה בתל-אביב דחה לאחרונה תביעה שהגיש גרוש של חולת פרקינסון למינויו כאפוטרופוס על גופה ורכושה תוך ביטול מינויה של עמותת “גג לנזקק והחוסה”. בהתבסס על תסקירי שירותי הרווחה ודיווחי העמותה על הזנחה קשה בבית, חובות של יותר ממיליון שקל על שם האישה והתנהלותו הגרוש כלפיה וכלפי הגורמים המקצועיים שוכנע השופט כי מינויו לא יגשים את טובתה.

הגרוש ואשתו לשעבר המשיכו לחיות יחד בבית שרשום על שמה בהרצליה פיתוח אף שהתגרשו לפני יותר מ-20 שנה. ב-2019 הוא ואחד מארבעת ילדיהם הגישו בקשה להתמנות כאפוטרופוסים על האישה שחלתה בפרקינסון והפכה סיעודית. אבל לנוכח דיווחיה של האפוטרופוסית לדין שמונתה לה ועמדת שירותי הרווחה בדבר תפקודם והתנהלותם של הגרוש והבן הוחלט למנות את עמותת “גג לנזקק ולחוסה” כאפוטרופסית חיצונית לגופה ורכושה.

בתביעה שהגיש כעבור 3 חודשים ביקש הגרוש לבטל את מינוי העמותה ולמנות אותו כאפוטרופוס יחיד. התובע טען שהרווחה הטעתה את בית המשפט כשטענה כי הוא לא משתף איתה פעולה והסביר כי לא הצליח להגיב לטענות נגדו בזמן אמת בשל בעיות רפואיות. כעת הוא החלים ומרגיש מצוין, ומעוניין להמשיך לדאוג לגרושתו ללא התערבות זרים, כשלטענתו מאז שהעמותה נכנסה לתמונה הטיפול בה הידרדר.

העמותה ושירותי הרווחה טענו מנגד כי התובע לא מתאים לשמש כאפוטרופוס. העמותה ציינה כי הבית בו הוא מתגורר עם אשתו מוזנח ביותר והתברר שיש בעיה כלכלית שכן האישה צברה חובות של כמיליון שקל לבנק, לעירייה, לתאגיד המים ועוד, מה שאומר שהחשבונות על הבית לא משולמים. עוד ציינה העמותה כי התובע הגיש את התביעה רק אחרי שהמשפחה של אשתו הודיעה שהיא מתכוונת למכור את הבית כדי לכסות את החובות.

הרווחה הוסיפה כי מצבו הרפואי של הגרוש לא יאפשר לו לטפל באישה, כי הוא הכניס לבית מטפלת רק כששירותי הרווחה התערבו וכי מדיווחים שונים לאורך השנים עולה כי מערכת היחסים בינו לבין אשתו לשעבר מורכבת ובעייתית.

טרפד והתכחש

השופט יהורם שקד ציין כי בהליך הקודם הוחלט למנות את העמותה לנוכח ההתרשמות שהתובע לא יכול להעניק לגרושתו את הטיפול האינטנסיבי לו היא זקוקה ממספר סיבות: מצבו הרפואי, חוסר שיתוף הפעולה שלו עם הגורמים המקצועיים, הזנחת הבית והתכחשותו לאחריות למצבה הכלכלי.

השופט ציין כי הדברים לא השתנו מאז וכי התובע לא הוכיח שהעמותה לא מבצעת את תפקידה כראוי. נהפוך הוא, מעדותה של נציגת העמותה עלה כי נעשו מספר פעולות חשובות כמו עריכת בירורי עומק על מצבה הרפואי והפיננסי ופתיחת חשבון בנק חיצוני לצורך הפניית קצבאות הביטוח הלאומי שלה. פעולה אחרונה זו, הדגיש השופט, טורפדה על ידי התובע והעניין נמצא היום בבירור אצל המשטרה.

בסיכומו של עניין התנהלות התובע כמו גם ההתכחשות המוחלטת שלו לחובות שקשורים לבית שבו הוא מתגורר עוררו בלב השופט ספק גדול לגבי תום ליבו והוא שוכנע כי מינויו כאפוטרופוס לא יגשים את טובת האישה. לפיכך התביעה נדחתה ללא חיוב בהוצאות.

• ב”כ התובע: עורך דין אסף יוחאי
• ב”כ משרד הרווחה: עו”ד דנית חשין

https://www.psakdin.co.il/Document/%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%A9%D7%9C-%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%90-%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9B%D7%90%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%A1-%D7%9C%D7%90-%D7%99%D7%A4%D7%A2%D7%9C-%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%91%D7%AA%D7%94#.YDoQVmgzbIV

להלן פסק הדין:

בפניי תביעה למינוי התובע כאפוטרופוס על אשתו (להלן: האשל”א), אגב ביטול מינוי הנתבע 1, אשר מונה כאפוטרופוס לגוף ולרכוש עבורה ביום 23.8.20 בתיק א”פ 15720-09-19.

א’- העובדות והרקע הצריכים לעניין:

1. התובע והאשל”א, ילידת 1945, הם בני זוג שהיו נשואים והתגרשו זמ”ז לפני למעלה משני עשורים, אך המשיכו לחיות יחד. מיחסיהם, נולדו ארבעה ילדים, בגירים. ביום 8.9.19, פנה התובע יחד עם הבן תומר [שם בדוי –י’ ש’] לבית המשפט, בבקשה למינויים כאפוטרופוסים לגוף האשל”א בתיק א”פ ,15720-09-19, וביום 29.10.19 ניתן צו למינוי זמני של התובע והבן כאפוטרופוסים לענייני גוף, יחד ולחוד.

2. ביום 16.4.20 הוגשה לתיק עמדת האשל”א בקשר עם המינוי המבוקש באמצעות אפוטרופוס לדין – עו”ד שולמית אלדן, מטעם הלשכה לסיוע משפטי. האפוטרופוס לדין תיארה את הקושי ביצירת קשר עם התובע כדי לפגוש באשל”א וכן את מאמציה המיוחדים לאתר את האשל”א בבית החולים בילינסון בהתאם למסרים שגויים שנאמרו לה על ידי התובע. בסופו של יום ולאחר שהאפוטרופוס לדין נאלצה לפנות לבית המשפט בשל חוסר שיתוף הפעולה מצד האפוטרופוסים הזמניים, נקבעה פגישה בינה לבין האשל”א בבית התובע והאשל”א, שלאחריה הוגש הדיווח מאת האפוטרופוס לדין. במסגרת הדיווח נרשם כי האשל”א “במצב סיעודי מלא“, וכי האשל”א קיבלה את פני האפוטרופוס לדין בסבר פנים יפות אך מבלי שהאשל”א “הבינה פשר הפגישה ומטרת הגעתי לפגישה עמה”. כן נרשם כי לא ניתן היה לחלץ מהאשל”א את עמדתה בקשר עם ההליך למינוי אפוטרופוס עבורה, חרף ניסיונות שונים מצד האפוטרופוס לדין. לבסוף, המליצה האפוטרופוס לדין כי המינוי הזמני לענייני גוף מיום 29.10.19 יוותר על כנו, עד לקבלת תסקיר מהאגף לשירותים החברתיים שהוזמן על ידי בית המשפט.
3. ביום 7.7.20 הוגש תסקיר מטעם האגף לשירותים חברתיים בעיריית הרצליה שנערך על ידי עו”ס לימור שמי. באשר למצבה הקוגניטיבי של האשל”א נרשם בתסקיר כי “לדברי המשפחה לפני כשלוש שנים אובחנה פלונית כסובלת מפרקינסון ומאז מצבה הרפואי מידרדר, כיום היא סיעודית לחלוטין וסובלת מירידה מנטלית משמעותית” (עמ’ 2 לתסקיר; שינויים לא במקור). בסיכום התסקיר העריכה העו”ס כי האשל”א מאובחנת עם ירידה משמעותית בתפקוד וביכולות המנטליות, זקוקה לעזרה והשגחה במשך 24 שעות ביממה.

4. באשר למידת שיתוף הפעולה עם התובע ומעורבות יתר בני המשפחה מקרבה ראשונה: כפי המפורט בתסקיר, היה קושי בהשגת שיתוף פעולה מלא מצד התובע בקיום פגישה עצמאית בין העו”ס לבין האשל”א. כן נרשם, על בסיס שיחה בין העו”ס לבין האחות בקופת החולים בה מטופלת האשל”א, כי התובע “דואג לאשתו ושומר על קשר רציף עם המרפאה, גם אם התקשורת עם המרפאה מלווה הרבה פעמים בצעקות וצרחות” (עמ’ 3 לתסקיר). הבנים הנוספים, מסרו לעו”ס כי הם אינם סומכים על אחיהם, תומר, כי ישמש אפוטרופוס לאמם, מאחר ו”הוא שקרן שלא עבד מעולם ושאינו מטפל באמו” אך כל הילדים הסכימו כי האב יכול לשמש אפוטרופוס לגוף עבור אמם שכן הוא דואג לטובתה. עם זאת כפי ממצאים שאספה עורכת התסקיר מדיווחי מחלקת הרווחה בעיר, בדבר מצבה של האשל”א וכן בדבר מצבו של התובע, אין זה מטובתה של האשל”א כי התובע או הבן תומר ימונו כאפוטרופוסים לה. זאת, מכיוון ש“עולות סוגיות רבות לגבי טיב היחסים המשפחתיים בין פלונית (שינוי לא במקור – י’ ש’) ובין בעלה לשעבר,…” (עמ’ 5 לתסקיר). כן נרשם כי: “אין לנו ספק שפלוני (לא במקור – י’ ש’), הגרוש, אכן דואג לרווחתה של גרושתו ומטפל בה ככל יכולתו והבנתו. עם זאת, אנו מתרשמות שגם הוא וגם בנו… לא מצליחים או לא יכולים לשמש בתפקיד האפוטרופוסים. אנו מגבות את התרשמותנו זו בחוסר שיתוף הפעולה של שניהם עמנו וסוגיות שונות המעלות שאלות בדבר הבנתם את האחריות והמחויבות של תפקיד זה. למשל העובדה שבזמן משבר הקורונה, המשפחה התקשתה להתגייס ולרכוש לפלונית (לא במקור – י’ ש’) את התרופות שלהן זקוקה, ופנתה מספר פעמים רב למוקד העירייה בבקשה לקבל מתנדב שיעשה זאת עבורם” (עמ’ 6 לתסקיר).

5. חרף כי התבקש מינוי רק לענייני גוף עורכת התסקיר בחנה מצבה הכלכלי של האשל”א ובעניין זה נרשם, כי התובע לא שש לשתף פעולה בנושא לכן איים על העו”ס “שאם ייגרם לו נזק, הוא יתבע” אותה. לאחר שהעו”ס הסבירה את מחויבותה בנושא, מסר התובע לעו”ס כי הבית בו הם מתגוררים בהרצליה פיתוח נרכש על ידי אח של האשל”א ולכן נרשם על שמה. כן נאמר על ידי התובע כי על הבית עיקולים בסך של כ-3 מיליון ₪ וכי בכוונתו למכור את הבית כדי לכסות את החובות ולחלק הכסף בין הנכדים (ר’ עמ’ 4 לתסקיר).

בסיכום התסקיר נרשם כך: “לא ברור לי כיצד מתנהלים הדברים, לעיתים ציינו שהבית נמכר, ובפעמים אחרות אמרו שאין אפשרות למכור אותו. לעיתים נאמר שברגע שהבית יימכר הכסף יעבור לנכדים והאח [של האשל”א – י’ ש’] ירכוש דירה נוספת לאחותו בהרצליה ופעם אחרת נאמר שהוא חזר בו, לא ניתנה לי אפשרות לקבל את הטלפון של אח של האשל”א (לא במקור – י’ ש’)…”.

6. אשר על כן המליצה העו”ס כדלהלן: “לאחר שערכנו חקירה יסודית ככל יכולתנו, אנו מתרשמות ששניהם [התובע ותומר -י’ ש’] לא מתאימים לשמש בתפקיד זה. לאור כל הנאמר לעיל, אין באפשרותי להמליץ על התובע או הבן תומר כאפוטרופוסים על האשל”א. בפנייה לעמותת גג לנזקק ולחוסה, הם הביעו את הסכמתם לשמש כאפוטרופוסים לגוף ולרכוש על ולכן אני ממליצה למנות את עמותת גג לנזקק ולחוסה”. (עמ’ 6 לתסקיר; שינויים אינם במקור).

7. ביום 9.8.20 הוגשה עמדת ב”כ היועץ המשפטי לממשלה במשרד הרווחה שממליצה לאמץ המלצות התסקיר הנ”ל. ביום 23.8.20, לאחר שהתובע ובנו לא הגישו התייחסותם לתסקיר חרף הזדמנויות חוזרות שניתנו להם, ניתן פסק דין המאמץ המלצות התסקיר ונחתם צו למינוי אפוטרופסות הנתבע 1 לענייני גוף ורכוש האשל”א.

8. ביום 11.11.20 פנה התובע בתביעה שבכותרת לביטול המינוי שניתן ביום 23.8.20 ולמינויו כאפוטרופוס יחיד לענייני גוף ורכוש האשל”א. ביום 27.1.21 התקיים דיון במעמד התובע, הנתבע 1, נציגי מחלקת הרווחה בעיריית הרצליה וב”כ היועץ המשפטי לממשלה, ומאחר והתובע עמד על מתן פסק דין מנומק, הרי שלהלן פסק הדין.

ב’ – טענות הצדדים:

9. להלן תמצית טענות התובע: בתסקיר שהוגש בהליך הקודם הוצג מצג שווא בדבר חוסר שיתוף פעולה מצד התובע. הסיבה לכך שהתובע לא השיב על ממצאי התסקיר בהליך הוקדם נבעה ממצבו הרפואי ומאשפוזים של התובע אולם עתה הוא מרגיש מצוין וחפץ לממש אהבתו ודאגתו הכנה כלפי האשל”א באופן בלעדי וללא התערבות של גורמים זרים. התובע הוא האדם היחיד שאמון על הבטחת טובתה ורווחתה של האשל”א, תוך הבטחת מתן טיפול רפואי מהטובים ביותר שניתן להציע לאדם. לכן תוצאות ההליך הקודם למינוי אפוטרופוס חיצוני אין הולמות טובת האשל”א. בדיון טען התובע כי מצב הבית כפי המתואר בתסקיר ובתשובת הנתבע 1 אינו תואם את המצב לאשורו; האשל”א מטופלת על ידי טובי הרופאים בתיאום ובאחריות של התובע ובנו; חוב לעיריית הרצליה בסך של 20,000 משולם על ידי התובע בהסדר שאליו הגיע עם העירייה; אין משכנתאות בנכסים ששייכים לאשל”א וכי מאז משמונה הנתבע 1 כאפוטרופוס לה הטיפול בה הולך ומתדרדר.

10. להלן תמצית טענות הנתבע 1: המדובר באישה שחיה בבית מוזנח שאינו ראוי למגורים; בנכס מתגורר הבן תומר ובנו וכל הוצאות הנכס מונחות לפתחה של האשל”א מאחר והבן והנכד אינם נושאים בדמי שימוש כלשהם; לאשל”א חובות לעירייה בסך של כ-70,000 ₪; חוב בגין אי תשלום חשבונות מים בסך של כ-30,000 ₪; חוב לבזק בסך 2,000 ₪; חוב לבנק דיסקונט בסך של כ-580,000 ₪; שכר המטפלת הזרה של האשל”א לא שולם כסדרו על ידי התובע. ביום 29.10.19 פנה הנתבע 1 לבני משפחת האשל”א בעניין כוונתם למכור את הבית כדי לכסות חובות האשל”א ומיד לאחר מכן הוגש ההליך שבכותרת לביטול המינוי.

11. להלן תמצית טענות ב”כ היועץ המשפטי לממשלה במשרד הרווחה והשירותים החברתיים: אין למנות התובע כאפוטרופוס לאשל”א נוכח מערכת היחסים המורכבת והבעייתית בין האשל”א לתובע; ישנם חובות בסך של כ-1 מיליון ₪ על שמה של האשל”א בגין חוב לעירייה, לבזק, לבנקים; הבן מתגורר ביחידת דיור בנכס מבלי לשלם דמי שכירות; מצבו הרפואי של התובע מצדיק מינוי אפוטרופוס חיצוני. האשל”א הייתה במצב של הזנחה עובר להתערבות מחלקת הרווחה בעיר והצבת דרישה בדבר הכנסת מטפלת שתשהה בבית.

ג’- דיון:

12. בהתאם לסעיף 33(א)(4) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ”ב – 1962 (להלן: החוק), בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס “לאדם אחר שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לענייניו, כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו”. בסעיף 33א. לאותו החוק נקבע כי בית המשפט לא ימנה אפוטרופוס לאדם בגיר לפי סעיף 33(א)(4) לחוק אלא בהתקיים התנאים המצטברים שלהלן:

“(1)         בלא מינוי עלולים להיפגע זכויות, אינטרסים או צרכים של האדם;

(2)           לא הופקד אצל האפוטרופוס הכללי ייפויי כוח מתמשך שערך האדם בעניינים                        שלגביהם מתבקש המינוי;

(3)           לא ניתן להשיג את המטרה שלשמה נדרש מינוי אפוטרופוס ולשמור על טובתו של               האדם בדרך המגבילה פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו, לאחר שבחן את                                החלופות בנסיבות העניין, לרבות האפשרות למנות תומך בקבלת החלטות לפי סעיף

               67ב”.

13. מינוי אפוטרופוס לאדם משמעו פגיעה באוטונומיה הנתונה לאדם, שכן אין רואים עוד את האדם כמי שיכול ורשאי לדאוג לענייניו שלו באופן עצמאי, אלא מפקידים את ענייניו האישיים ביותר בידיו של אחר, על מנת להגן על האינטרסים שלו ולהבטיח את טובתו (ר’ ע”א 614/84 דניאל ספיר נ’ דוד אשד (פורסם בנבו, 9.4.87).

14. אין מחלוקת בין כל הצדדים: התובע, הנתבע 1, ב”כ היועץ המשפטי לממשלה ורשויות הרווחה, כי האשל”א נעדרת יכולת לדאוג לענייניה וכי קיים הכרח במינוי אפוטרופוס לה. עוד אין חולק כי האשל”א אינה מסוגלת להביע עמדתה בקשר עם החלטות בעניינה כך שאין אפשרות להורות על מינוי תומך החלטות בעבורה. לפיכך כל התנאים שבסעיפים 33(א)(4) ו- 33א. לחוק מתקיימים ואין חולק על אודות הצורך במינוי, אלא רק על זהות הגורם שיש למנותו.

15. בסעיף 35(א) לחוק, שכותרתו “עדיפות בבחירת האפוטרופוס” נקבע כי: “בית המשפט ימנה לאפוטרופוס מי שנראה לו בנסיבות העניין מתאים ביותר לטובת האדם, תוך התחשבות ברצונו” (דגש לא במקור). בע”א 4377/04 גל גורן הולצברג נ’ אביבה מירז, סב(2) 661 (2007) נקבע כי:‏‏ “המטרה להבטיח את טובתו של החסוי שבה ועולה מסעיפי חוק הכשרות, וראשית לכל מסעיף 35 לחוק, הקובע כי על בית המשפט למנות לאפוטרופוס את “מי שנראה לו בנסיבות העניין מתאים ביותר לטובת החסוי”. הבטחת טובתו ורווחתו של החסוי מגשימה אינטרס נוסף – במנעה את נפילתו כמעמסה על החברה… המטרות שמבקש מינוי האפוטרופוס להבטיח ראויות וחשובות הן, ומבקשות אך את טובתו של החסוי, ולא כל מטרה אחרת” (סעיפים 15-16 לפסק הדין).

16. במסגרת ההליך הקודם, וכאמור לעיל, הוגשה עמדה מטעם האפוטרופוס לדין לאשל”א וכן תסקיר מקיף מטעם שירותי הרווחה העירוניים, ממקורות אלו עלתה תמונה ברורה וחד משמעית, לפיה יש צורך במינוי אפוטרופוס חיצוני לאשל”א, על מנת להבטיח טובתה בנסיבות העניין. זאת, הן בשל הצורך בטיפול רפואי יומיומי לאשל”א אשר אינו יכול להיות מסופק על ידי התובע לאור התמודדויותיו עם מצבו הרפואי האישי. כן עלה צורך מפורש במינוי אפוטרופוס לענייני רכוש לטיפול בעניינים הכלכליים של האשל”א, לרבות בדבר מגורי הבן תומר ובנו בנכס בו מתגוררים האשל”א והתובע, וחובות כספיים רבים שצברה האשל”א ברבות השנים. ההמלצה בדבר מינוי אפוטרופוס חיצוני נשענה בעיקר על מורכבויות שעלו בעניין הקשר בין האשל”א לבין בעלה לשעבר המתגורר עמה, ושאינו משתף פעולה עם גורמים מקצועיים שונים, בלשון עדינה, כפי המצופה ממי שמבקש לשמש אפוטרופוס לאותו אדם. כן גם בעניין הקשר בינו ובין האשל”א בשל דיווחים שונים שהגיעו לרשויות במהלך השנים וכן בשל מצב התחזוקה של הבית בו מתגוררים הצדדים ומידת התאמתו (או אי התאמתו) לצורכי האשל”א.

17. בדיון שהתקיים בפניי ביום 27.1.21 התייצבו נציגי מחלקת הרווחה בעיריית הרצליה: עו”ס מיכל דרור ועו”ד דורית שפרלינג; נציגי האפוטרופוס החיצוני, הנתבע 1: הגברת אסנת יחזקאל ועו”ד גל זליגר ועו”ד דנית חשין, נציגת ב”כ היועץ המשפטי לממשלה במשרד הרווחה.

18. העו”ס מעיריית הרצליה, הגב’ מיכל דרור, טענה בדיון כי אין למנות את התובע כאפוטרופוס לאשל”א, מאחר והתובע עצמו אינו מטופל בעצמו וכי הוא יתקשה לטפל לא כבן זוג, אלא כאפוטרופוס באישה שצריכה טיפול 24/7. כך למשל הוסיפה העו”ס כי לקח זמן ושכנוע רב כדי להכניס לבית מטפלת זרה וגם זאת רק לאחר התערבות של ממש מצד גורמי הרווחה. מכל האמור לעיל וכן לאור כל המפורט באריכות בתסקיר נטען על ידי העו”ס כי “המסקנה היא שהתובע לא מתאים, גם אם הוא תומך ואוהב את גרושתו, הוא לא מתאים לשמש בתפקיד האפוטרופוס” (ר’ עמ’ 8-9 לפרוט’; שינויים לא במקור).

19. על פי הוראות הדין החל, תסקיר שמוגש מטעם רשויות הרווחה משמש ראיה בת משקל משמעותי ומרכזי במסכת הראיות שבפני בית המשפט לשם בחינת טובת האדם שמבקשים למנות לו אפוטרופוס. התסקיר מציג בפני בית המשפט תמונה כוללת, לאחר איסוף נתונים מגורים שונים בדבר מצבו של האדם, קשריו עם בני משפחתו והנושאים המצריכים טיפול והתערבות מטעם כל גורם שימונה לשמש כאפוטרופוס לו. בעניין משמעות התסקיר וחשיבותו נקבע על ידי כב’ השופטת מ’ דבירי רוזנבלט בא”פ (משפחה ירושלים) 39398-01-17 מ.נ. נ’ ב”כ היועץ המשפטי לממשלה במשרד הרווחה (פורסם בנבו, 19.04.2018)‏‏ כדלהלן: “לא אחת נכתב בפסיקה כי יש להתייחס לתסקירי העובד הסוציאלי בדומה לחוות דעת מקצועיות, הואיל והעובדים הסוציאליים הם בעלי הכלים והניסיון לצורך בחינת השאלות המתעוררות בכל מקרה ומקרה, בעין אובייקטיבית, בשל היותם גורם נייטרלי בלתי מוטה לצידו של מי מהנפשות הפועלות..” (פיסקה 85 לפסק הדין). עוד יש להזכיר, כי ככלל בית המשפט ייטה לאמץ המלצות התסקיר המוגשות לו, כל עוד אין טעמים ושיקולים של ממש המצדיקים סטייה ממצאי התסקיר ומסקנותיו (ר’ בע”מ 9358/04 פלוני נ’ פלוני (פורסם בנבו, 02.05.2005)).

20. מאחר ולא הוכח על ידי התובע, לכל הפחות כפי הנטל המונח לפתחו, כי המינוי מיום 23.8.20 שגוי או שמא ניתן שלא לטובת האשל”א, איני סבור כי בנסיבות העניין יש הצדקה לסטות מהמלצות הגורמים המומחים. זאת גם בשים לב כי התובע לא צירף לכתב התביעה כתבי הסכמה מצד ילדי התובע והאשל”א בקשר עם מינויו כאפוטרופוס יחיד על אמם.

21. מסקנתי שלעיל מתחזקת אף ביתר שאת לאחר ששמעתי את דברי נציגת האפוטרופוס החיצוני, על אודות הפעולות שבוצעו עד כה להבטחת טובת האשל”א. כך למשל, תיארה נציגת הנתבע 1 כי נעשה ביקור בית מאת עו”ס גל זלינגר אשר במהלכו לא התאפשר לעו”ס לקיים יחס פרטי והיכרות אישית עם האשל”א בשל מצבה הסיעודי; נעשתה שיחה עם מנהלת התאגיד בו מועסקת העובדת הזרה שמטפלת באשל”א במטרה להסדיר התשלום ויתר התנאים הכלכליים של המטפלת; נעשתה שיחה עם אחות קופת החולים לקבלת דיווח על המצב הרפואי ורקע סוציאלי של האשל”א, שאז עלתה תמונה מדאיגה על האקלים המשפחתי בבית האשל”א;

התקיימה שיחה בין העו”ס לבין הנכד המתגורר בנכס של האשל”א מבלי לשאת בתשלום כלשהו ונעשתה פנייה לסיוע המשפטי לבירור זכאות האשל”א לייצוג משפטי בעניין שכירות בנכס בו מתגוררת האשל”א, אך הבקשה נשללה. פעולות אלו יחד עם התמונה העולה מן התסקיר מסמנת עדיפות ברורה במינוי אפוטרופוס חיצוני לאשל”א ולא על מינוי התובע, בעלה לשעבר של האשל”א.

22. פעולה חשובה ומרכזית נוספת שבוצעה מצד האפוטרופוס החיצוני היא לבדיקת מצב החובות של האשל”א תוך עריכת בירור בהוצאה לפועל וכן מול נושים אחרים. בבדיקה זו, כפי הנטען, עלה כי לאשל”א חובות המסתכמים בסך של כ-מיליון ₪. בעניין זה טען התובע כי מדובר בחובות זניחים ביחס לשווי הנכס בו מתגוררים האשל”א והתובע. כן טען התובע כי יתרת החוב אינה נכונה וכי לכל היותר מדובר בחוב של כחצי מיליון ₪. כן הצהיר התובע כי ביכולתו לסגור את כל החובות בתוך שנה. לזאת נשאל התובע מדוע עד היום לא פעל לכיסוי כל החובות, והשיב כדלהלן: “החובות לא שייכים לי ועובדה שאף אחד לא תבע אותי, כי אני לא חייב. למרות זאת אני משלם את החובות. יש מישהו מהאנשים שתבע אותי? כי אני לא קשור לזה, זה חובות מלפני 20 שנה”. (ר’ עמ’ 10, ש’ 3-4 לפרוט’). תשובה זו מעידה יותר מכל תסקיר או עמדה אחרת מהי מערכת היחסים ומה מידת הדאגה והטיפול, או יותר נכון אי הטיפול של התובע באשל”א, אשר רואה בחובותיה כשלה בלבד חרף כי הוא הוא זה המתגורר יחד עמה בנכס שבגין השימוש בו הצטברו החובות.

23. פעולה נוספת שנעשתה על ידי האפוטרופוס, הנתבע 1, היא בפתיחת חשבון בנק חיצוני ופנייה לביטוח הלאומי להעברת כספי הביטוח הלאומי להם זכאית האשל”א מדי חודש, לחשבון החדש. כפי טענת הנתבע 1, פעולה זו טורפדה על ידי התובע שפעל בדרכים עקלקלות, כדי לשנות סיסמאות בביטוח הלאומי, כדי להעביר הקצבאות מהחשבון שנפתח על ידי האפוטרופוס לידיו, ועניין זה נמצא בבירור המשטרה. בעניין זה, התובע נשאל על ידי בית המשפט והשיב כדלהלן:

“ש.    האם ידוע לך מי מקבל את הכספים של הגברת?

ת.      זה עובר למטפלת.

ש.      לאיזה חשבון זה הולך?

ת.      לחשבון הבנק של אשתי….

ש.      הרי אתה יודע שיש אפוטרופוס, אז למה לא האפוטרופוס מקבל את הכסף?

ת.      אדוני, הביטוח לאומי העביר את הכסף לבנק, מה אני קשור לאפוטרופוס? הביטוח הלאומי העביר חודש בחודשו את הכסף לחשבון הבנק.

ש.      חשבון של מי?

ת.      של אשתי. זה עבר לחשבון שלה בבנק הפועלים… אין לי יד בזה, לא שיניתי שום דבר ואני לא יודע במה מדובר… בסופו של דבר הגישו תלונה במשטרה. שהמשטרה תחליט” (ר’ עמ’ 7, ש’ 9-29 לפרוט’).

          עניין זה כמו גם תשובותיו של התובע, הטיל צל כבד וכהה בדבר כנות מעשיו של התובע שאין כל מחלוקת כי ידע שכספי הביטוח הלאומי מועברים לחשבון הבנק של האשל”א חרף כי מונה זה מכבר אפוטרופוס חיצוני ובד בבד טען בבקשתו הנוכחית כי האפוטרופוס לא ממלא אחר צרכיה הגשמיים של האשל”א, כך שבסופו של יום התעורר ביני לביני ספק גדול בדבר מידת תום הלב של התובע בבקשתו להתמנות כאפוטרופוס לאשל”א.    

24. בסופו של יום על בית המשפט לשאול עצמו האם מינוי התובע–הגרוש של האשל”א, הוא מינוי שיש בו כדי להגשים טובתה, ושמכל המקובץ לעיל מצאתי להשיב על כך בשלילה.

25. אשר על כן, התוצאה היא שהתביעה נדחית איפוא.

26. על מנת שלא להביא חלילה לפגיעה עקיפה באשל”א, איני עושה צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו. זאת, תוך תקווה שהתובע ימשיך וייעשה כמיטב יכולתו לשמש משענת ו-רֵעַ אמתי, בעבור אשתו לשעבר, אם ארבעת ילדיו, לעת אובדן יכולתה לעשות כן עבור עצמה.

27. פסק הדין ניתן לפרסום תוך השמטת פרטים מזהים.

28. המזכירות תואיל נא לסגור התיק.

ניתן היום,  י”ח שבט תשפ”א, 31 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.

https://www.psakdin.co.il/Court/%D7%A4%D7%A1-%D7%93-%D7%91%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%91%D7%9F-%D7%96%D7%95%D7%92-%D7%9B%D7%90%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%A1-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%90%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%A1-%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9D#.Y4yYXctBzIU

PDF