EDNA LOGO 1

יומם של שופטי בית המשפט למשפחה בוא יבוא הם ישפטו וישלמו את מחיר פשעיהם

יום יבוא ושופטי בית המשפט של מדינת ישראל יעמדו לדין בבית המשפט הבינ”ל בשל פשעי השנאה אותם הם מבצעים יום בישראל, אל תאבדו תקווה.

עוד לא אבדה תקוותנו. רוחות חדשות החלו לנשב בעולם והם יביאו לכם את המזור למחלה הממארת הפמינאצית.

כול כאלב ביגי יומו - אסתר חיות כלבה פמינאצית טיפוסית
כול כאלב ביגי יומו – אסתר חיות כלבה פמינאצית טיפוסית

ההיסטוריה העולמית עמוסה במקרים של בודדים או קבוצות או מדינות וממלכות שחשבו שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים ולא לשלם את מחיר פשעיהם. ההיסטוריה הוכיחה שוב ושוב כי מי שנמצא היום למעלה מחר הוא יכול למצוא את עצמו למטה. אם נסתכל לאחור זה קרה ממש לא מזמן.

סדאם חוסיין היה היה איש מפלגת הבעת’ והיווה דמות מרכזית בהפיכת 1968 בעיראק, אשר הובילה את מפלגתו לשלטון עוצמתי ארוך שנים. ממשלו של סדאם הוביל בין השאר, למלחמת איראן–עיראק בין השנים 1980–1988 וכן למלחמת המפרץ בשנת 1991. כהונתו כנשיא עיראק התאפיינה בשלטון סמכותי וכוחני אשר דיכא זכויות אדם, דיכא ומנע זכויות מקבוצות אתניות ומגזרים דתיים אשר נחשבו למאיימים על השלטון וכן מכאלה אשר דרשו אוטונומיה או עצמאות, בעוד הוא עצמו חי חיי פאר והדר בארמונות שונים אשר בנה מכספי המדינה ברחבי עיראק.

חוסיין דגל בפאן-ערביות חילונית, בהתפתחות הכלכלה ובסוציאליזם. ברבות ממדינות ערב נחשב חוסיין לגיבור בשל יחסו השלילי לארצות הברית ולישראל. בקרב מדינות המערב ובקהילה הבינלאומית חשו אליו איבה ואי-אמון, בעקבות פעולותיו במלחמת המפרץ. סדאם הודח על ידי ארצות הברית ובעלות בריתה במהלך מלחמת עיראק, והועמד לדין על ביצוע פשעים נגד האנושות בפני בית הדין העיראקי המיוחד שהוקם על ידי ממשלת הביניים העיראקית. בנובמבר 2006 נגזר עליו מוות בתלייה, וגזר הדין בוצע ב-30 בדצמבר 2006 על ידי תליין שיעי, בנוכחות מספר עדים מהממשל העיראקי ואיש דת מוסלמי.

קדאפי נרצח בידי כוחות המורדים בשלטונו

מֻעַמַּר אלְ-גַדַּאפִי, היה שליטה הדיקטטורי של לוב, מאז תפס את השלטון בהפיכה צבאית בספטמבר 1969 ועד ההתקוממות בלוב שבמהלכה כבשו את רוב שטחי המדינה כוחות מועצת המעבר הלאומית בסיוע קואליציה רב-לאומית של צבאות נאט”ו, איחוד האמירויות הערביות, ירדן, קטר, שוודיה, תוניסיה, וניז’ר. לוב פתחה תחת שלטון קדאפי בסיסי טרור בשטחה ונתנה חסות לארגוני טרור ערבי ברחבי העולם. קדאפי נרצח בידי כוחות המורדים ב-20 באוקטובר 2011 בעיר הולדתו סירת.

חחוסל על ידי ארה”ב

אוסמה בן לאדן, היה טרוריסט ערבי-מוסלמי ממוצא סעודי שהקים והנהיג את ארגון הטרור אל-קאעידה, והאחראי לסדרת פיגועי טרור ברחבי העולם בהם נרצחו אלפי בני אדם, ובהם פיגועי 11 בספטמבר. מאז 1999 היה בראש רשימת עשרת הנמלטים המבוקשים ביותר על ידי ה-FBI, ונחשב לטרוריסט המסוכן והמבוקש בעולם עד להריגתו במבצע חנית נפטון על ידי יחידת הקומנדו האמריקאית “אריות הים” ב-2011.

לסיכום: האנשים הרעים שמנהלים את העולם לא עושים זאת לבד. לבד אי אפשר. יש להם אנשים שתמורת משכורת ועתיד כלכלי יהיו מוכנים לפגוע בכל אחד ואחת מאיתנו. בשביל המשכורת הם מוכרים את נשמתם לשטן. כמנהג העולם אנשים אלו מחוסלים יחד עם המנהיגים עימם שיתפו פעולה, הם הראשונים שנופלים בקרב עבור המנהיג המרושע ועם מותו אלו שנותרו מוצאים להורג ומשלמים את מחיר פשעיהם.

העולם לצערנו מלא בבני אדם רעים ואלו תאבי שררה וכח ובכדי לשמור על מלכותם הם חיבים לסגסך בנינו. מבחינתם לעשות רע לאחר אצלם זה תחביב שבסופו הם מקבלים אורגזמה מכל אחד מאיתנו שסובל. אך כל דבר רע נגמר בסוף, גם הפמיניזים הרצחני המחלה של העשורים האחרונים מגיעה אל קיצה הטבעי. העולם מתעורר. העולם מצוי בדרך במיצוי התורה הפמינאצית שמעלה כיום לרבים תחושבת קבס וגועל. העולם מתחיל להתעורר, זו הבשורה שאנחנו רוצים שתתרכזו בה. את אלו מפתחי תורת השנאה עוזריהם והבאים מטעמם, נבוא עימם חשבון.

גם בית המשפט הבחנ”ל לא נולד ביום אחד וגם הוא עמד שומם שנים רבות ללא שימוש. לאט לאט מדינות העולם מבינות שלא ניתן לאפשר לאנשים רעים לפגוע בכל מי שהם יכולים. על גבולות הכח עוד ילמדו בדברי ימי חורבן בית שלישי. זו הסיבה מדוע הפלסטינאים ללא מדינה קיבלו מעמד והם כעת מעמידים את מדינת ישראל לדין.

לסכסוך הישראלי פלסטינאי אין תוצאה טובה הקזת הדם הדו סיטרית לא תובביל לשום מקום וכנראה שלבעיה הזו היה יכול להיות פתרון אם שני הצדדים לא היו שונאים כל כך זה את זה. אך התקווה הזו נגוזה.

במדינה כמו ישראל בה 49% מהאזרחים הזכרים אין להם זכויות אדם וכאשר ל 51% מהנשים יש מעמד של אזרח על אך טבעי שהמדינה הזו תקרוס, כי מי מוכן לנצח להיות אזרח סוג ז’ ולשרת את האוייב שלו ולא אני לא מדבר על הפלסטינאים או על ערבי ישראל אלא על האוייב היושב בכנסת ומדבר עברית ומחוקק חוקים אנטי יהודיים, אנטי זכריים ללא הבדל דת גזע ומין.

אך טבעי כי הזכר הישראלי ירצה לבוא בדין וחשבון עם שופטי ישראל מי שנשאו את דגל זכויות האדם והשתלטו על השלטון במדינה ואז החלו להחריבה ולהפר את כל זכויות האדם של אלו שמסרו חייהם עבורה בעובר תור הגזע הפמינאצית.

אך טבעי כי נבוא עם הפושעים הללו לדין במוקדם או במאוחר כי הגלגל המתגלגל לעולם לא עוצר ואלו שהיום מפירים את זכויות האדם שלנו מחר יהיו אלו עימם נבוא בחשבון.

 

לא נשכח לא נסלח (1948) את אשר עשה לנו עמלק

הציוניים העלו את אבותנו לארץ ישראל מאחר והיה חסר להם בשר תותחים מכל המלחמות שהיו להם ומאז הם לא מפסיקים להפר את זכויות האדם שלנו במגוון רחב מאוד של תירוצים כאשר המכנה המשותף להם הוא הפמיניזים. תנועת שנאת הזכרים העולמית שחינכו אותנו על ברכי שקר הפטריאכיה. חברים יקרים מעולם לא היה שלטון של גברים. ההיסטוריה העולמית מלמדת אותנו שהיו משפחות מלוכה ששלטו וכל השאר היו עבדים.

הפמיניסטיות ניצלו את טוב ליבנו וקנו אותנו בדגל שוויון הזכויות לנשים שעה שלמעשה אין גבר בכל העולם המערבי שיש לו זכויות המשתוות לזכויות נשים, להן יש רק זכויות יתר בעירת בעיר במדינת ישראל בה הפמיניזים הרדיקאלי הינו למעשה תורת הגזע לכל דבר ועניין. עורו אחים עורו שמא לא תתעוררו לעולם.

יעל אלטמן-חדד

חמש עובדות על בית הדין הבינלאומי (לצדק) בהאג

בלי קשר לעמדתנו בנוגע למדיניות ישראל בשטחים או למפעל ההתנחלות, כישראלים יש לרובנו אנטגוניזם מובהק כלפי המוסד המתקרא בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג. אצל רובנו הוא נתפס כמתנשא, אנכרוניסטי, מאוד אירופי ומאוד תלוש מהמציאות המזרח תיכונית המיוזעת שלנו. ״אין להם מושג מה הולך פה״ אנחנו אומרים לעצמנו. אבל המציאות קצת יותר מורכבת, וכדאי גם לנו כישראלים להרחיב את נקודת המבט ולהכיר קצת יותר את המוסד החשוב הזה. להלן 5 עובדות שיסייעו בכך.

קצת היסטוריה

הוא הוקם ב-1945 והחל לפעול באפריל 1946 כזרוע השופטת המרכזית של האו״ם, אם כי הוא לא הגוף השיפוטי היחיד שהאו״ם משתמש בו. מבין שש זרועות האו״ם, הזרוע השופטת היא היחידה שאינה ממוקמת בניו יורק שבארה״ב, אלא בעיר האג שבהולנד. בהיותו גוף עצמאי ואפקטיבי, בית הדין בהאג הינו בעל חוקה שמהווה את מקור כוחו, והוא פועל תחת החוק הבינלאומי, לכן הוא מוסמך לעסוק בכל הפרה נטענת של חוק זה. תפקידו ליישב סכסוכים בין מדינות ולייעץ בעניינים משפטיים המופנים אליו על ידי האו״ם וסוכנויותיו. 15 שופטיו נבחרים לכהונה של תשע שנים, כאשר 5 מהם חייבים להיות מחמש המדינות הקבועות במועצת הביטחון של האו״ם: סין, צרפת, רוסיה, בריטניה וארה״ב.

מי יכול להתדיין?

רק מדינות ומדינות בלבד יכולות להתדיין בבית הדין הבינלאומי בהאג. ישויות שאינן מוכרות באופן בינלאומי כמדינות אינן יכולות ליישב עניינים בפני בית הדין. בנוסף בית הדין יכול להוציא שני סוגים של החלטות: פסקי דין וחוות דעת. בין שני אלה יש הבדל מהותי, מכיוון שפסק דין הינו מחייב ואילו חוות הדעת לא. יש לציין שפסקי הדין ניתנים רק במקרים שבהם המדינות הנידונות נותנות את הסכמתן ליישוב סכסוכן בבית הדין בהאג. עקרון ההסכמה חשוב מאין כמוהו משום שלא ניתן לכפות על מדינה לקבל את סמכות השיפוט של גוף כלשהו שאינו מקובל עליה. אולם מרגע שניתן פסק הדין, חייבות המדינות שנתנו את הסכמתן לציית, שאם לא כן עלולה מועצת הביטחון לנקוט בצעדים נגדה.

שינויים ותוספות

שני הסעיפים הראשונים הם המאפיינים הרשמיים של בית הדין הבינלאומי בהאג, אך לאורך השנים חלו שינויים מפליגים באופיו ובהתנהלותו. למשל, בעשורים האחרונים בית הדין נוהג להטיל אחריות משפטית אישית על מנהיגים פוליטיים של מדינות שלדעתו ביצעו פשעי מלחמה או עברו על החוק הבין-לאומי. הבסיס להתערבות זו בעניינים הפנימיים לכאורה של מדינות הונח כבר ב-1945 במשפטי נירנברג, כאשר פושעים נאצים נענשו באופן אישי על מעשיהם. נפילת הגוש המזרח-אירופי בתחילת שנות ה-90 (כתוצאה מכך פרצו סכסוכים מקומיים כמו בבוסניה) והסכסוכים הפנימיים שהתגלעו בתוך מדינות (מלחמות אזרחים כמו ברואנדה) הובילו לחתימה על מספר אמנות שאפשרו הטלת אחריות אישית, כמו אמנת רומא.

שינוי פוקוס

ההתפתחויות הללו אפשרו להקים בתי דין שהם למעשה הסתעפויות של בית הדין הבינלאומי בהאג, כמו בית המשפט לפשעי מלחמה בהאג, בית המשפט לפשעי מלחמה ברואנדה ובית הדין הפלילי הבין-לאומי. ואילו הבסיס שעליו מושתת כיום הדין והצדק של המשפט הבינלאומי הינו זכויות האדם. אי לכך בחינת קיום זכויות האדם בכל סוגיה העולה לדיון עולה בחשיבותה על זכויות מיעוטים ואפילו על חציית גבולות טריטוריאליים. לתמונה נכנסים גם ארגוני זכויות אדם הפועלים בזירה הבינלאומית, ולפיכך אם בוצע פשע הפוגע בזכויות אדם במדינתו הריבונית של המנהיג, הימצאותו במדינה אחרת עלולה לחשוף אותו לתביעה בבית הדין בהאג (כפי שקרה במקרה של הדיקטטור הצ׳יליאני אוגוסטו פינושה).

הזווית הישראלית

ולסיום, אי אפשר שלא לגעת בקשר הישראלי. לאורך השנים מנסה בית הדין בהאג למשמע את ישראל בעניין פעילותה בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה. נתמקד בגדה. על אף שבשום מקום וזמן הרשות הפלסטינית לא הוכרזה כמדינה, מתעקש בית הדין להחיל את סמכותו בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני בשטחי הגדה. זוהי אינה אי ההסכמה היחידה, שכן ישראל טוענת שמדובר בעניין פוליטי פנימי ולכן אין לבית הדין סמכות חוקית להתערב, אולם אם אלה הם פני הדברים – מה עושה צבאה בשטחים שכבשה וחמור מכך, מדוע היא מיישבת בהם את אזרחיה? לאחרונה החליטה התובעת של בית הדין הפלילי בהאג לחקור את ישראל על ביצוע פשעי מלחמה דרך התנהלותה בשטחים. מסתמן שאין לישראל קו הגנה טוב יותר מאשר לטעון לאי סמכות בית הדין.
Views: 8

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מי מכיר את האישה הזאת?




This will close in 25 seconds