מדוע עזתים שמגישים עתירות סרק לעליון לא חוטפים הוצאות? למה בכלל יש להם זכות גישה לבית משפט עליון? למה הם לא נדרשים להפקיד עירבון, שהרי אין להם חשבון בישראל ואם ייפסקו הוצאות נגדם אפשר יהיה לנגב עימם את התחת. הפרקליטות עצמה צריכה להתחיל לדרוש שהעזתים האלה יפקידו עירבון משמעותי כדי שיתקיים דיון בעניינם בבית משפט עליון.
עברו 8 ימים מתחילת מבצע "עם כלבי", המלחמה בגרעין האיראני. כל העסקים במדינה היו בפעילות מצומצמת, מלבד בית המשפט העליון שהיה עסוק השבוע במעל 200 עתירות של פלסטינים שכולן מקבלות טיפול אקספרס VIP. ישראלים (שלא ממחנה קפלן) שמגישים עתירות או ערעורים מקבלים זימון לעוד שנה.
הנה דוגמא מהשיום השלישי למלחמה. עו"ד סמי עליאן ממזרח ירושלים, חיפש את חבר שלו, מונתצר בסיוני, ש"נעלם" בעזה, והוא חושב שהעזתי, מונתצר בסיוני, נעצר במחסום בתוך עזה.
סמי עליאן פנה לצה"ל וענו לו שבסיוני לא עצור. משקיבל את התשובה הזו הגיש עתירה ל 6 משיבים שיביאו את הגוף של בסיוני לבית המשפט (הביאס קורפוס), מבלי שהביא שום ראיה או טענה מדוע התשובה שקיבל (שבסיוני לא עצור ע"י צה"ל) לא נכונה, או לא הגיונית.
מה עושים? אמנם יש בצה"ל מוקד לאיתור נעדרים, אבל למה לא לקבל מסלול אקספרס מהעליון? הנה, מגישים עתירה נגד לא פחות מ 6 גופים מדינתיים: 1. צבא הגנה לישראל, 2. קצין משטרה צבאית ראשי, 3. נציב שירות בתי הסוהר, 4. המטה לביטחון לאומי, 5. היועצת המשפטית לממשלה, 6. הפרקליטות הצבאית הראשית.
לא הבנו, למה צריך לעתור נגד 6 גופים? למה לא לעתור נגד גוף אחד, זה שאמור לספק את התשובה? למה למשל לעתור נגד גלי בהרב מיארה? מה יש לה לתרום? היא אמורה לחפש את הערבוש הנעדר? ומה עם הפצ"רית יפעת תומר ירושלמי? איך היא קשורה? היא זו שיועצת לצה"ל, אבל היא לא עוצרת ערבים ולא מחזיקה רשומות של עצורים. כנ"ל נגד קצין משטרה צבאית ונציב שב"ס. איך הם קשורים? מה העילה הספציפית נגדם?
התופעה של רשימת מכולת של משיבים לעתירות
מדובר בתופעה שמגישים עתירה ורושמים רשימת מכולת של גופים שאמורים "להשיב". אבל כאשר העתירה מקבלת או נדחית, בית המשפט לא אומר מי הגוף שנגדו מוצא הצו, וכותבים סתם "המשיבים". אבל יש פה משיבים שסתם הוגשה נגדם עתירה, והם אמורים לקבל הוצאות. בפועל לא הוצאות ולא בטיח.
יוסי אלרון אומר יש הרבה עתירות כאלה "העתירה, כמו עתירות דומות שהוגשו מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, אינה מעלה סיבה להניח כי נפל פגם בבדיקה שבוצעה עובר להגשתה (בג"ץ 2059-03-25 מבאשר נ' צבא ההגנה לישראל (20.4.2025)). הגשת העתירה בנסיבות אלה מובילה לכך שהמשיבים, במסגרת גיבוש תגובתם לעתירה, יבצעו בדיקה אשר אין הבדל מהותי בינה לבין הבדיקה שכבר בוצעה בעקבות הפנייה הראשונה מטעם ב"כ העותר עובר להגשת העתירה".
אלרון מוסיף שאם עזתי קיבל תשובה שלילית, שהאדם הנעדר איננו עצור, אין לו שום סיבה להגיש עתירה, כי הבדיקה אם הוא עצור או לא עצור תהיה אותה בדיקה. "אין העותר טענות קונקרטיות בדבר פגם שייתכן כי נפל במסגרת הבדיקה הראשונית; או ראיות שיש בהן כדי לסתור את ממצאי הבדיקה (וראו, למשל, בג"ץ 32165-09-24 זערב נ' הממשלה (14.10.2024))".
עורכי הדין של מזרח ירושלים גייס חמישי חממת טרור
עו"ד סמי עליאן התקבל ללשכה ב 2021 ועובד בירושלים המזרחית ב"סכת אל- חדיד". משפחתו ידועה כמשפחת מחבלים. עו"ד מוחמד עליאן, מוכתר בית צפפא, שהוא בן 70 והתקבל ללשכה לפני 10 שנים ב 2015. הוא ריצה עונש מאסר של 12 חודשים אחרי ה 7 באוקטובר 2023. מוחמד פרסם דברי הסתה לנקמה וחיסול יהודים.
ב2015, אותה שנה שמוחמד קיבל רישיון עריכת דין, הבן שלו בהאא עליאן ירה ב 3 יהודים ונורה למוות ע"י המשטרה שהפסיקה את מסע הרצח שלו. הבית של מוחמד נהרס בהריסה עונשית. מוחמד יצא להתפרעויות, וגם הוא נעצר כמה וכמה פעמים אחרי ה 7 באוקטובר 2023, חטף מאסר של שנה ויצא ב 31/10/2024. הוא עבד כעו"ד 8 חודשים, ורק בעקבות תלונה של ח"כ צבי סוכות, ב 12/6/2025 הלשכה שללה לו את הרישיון. לא הפרקליטות ולא השב"ס הודיעו לוועדת האתיקה שהוא ריצה 12 חודש בכלא ושצריך לשלול לו את הרישיון על תמיכה בטרור.
בתמונה עו"ד מדחת דיבה. שמחה רוטמן בעצמו הגיש עליו תלונה שהוא מסית נגד מדינת ישראל ללשכת עורכי הדין. מדחת דיבה עושה הון תועפות מייצוג מחבלי נוחבה על חשבון המדינה.
כל בני משפחת אליאן עסוקים בטרור, התפרעויות, רציחות והשלכת בקבוקי מולוטוב, ובכל זאת הצליחו להשחיל ללשכה לא פחות מ 10 עורכי דין! עוד 4 עו"ד עליאנים מתגוררים בשפרעם.
למה בכלל הערבים ממזרח ירושלים מתקבלים ללשכת עורכי הדין? זוכרים את את עו"ד עו”ד אסאלה אבו כדיר שקמה לחלום מתוק ב 7 לאוקטובר? היא גייסה מחבלות מתאבדות וההורים שלה נכלאו על עבירות אלימות טרוריסטית.
היא וכל משפחת אבו כדיר עוסקים בטרור ובמימון טרור, וגם המשפחה שלהם משחילה עורכי דין ללשכה.
נראה שהלשכה בירושלים בכלל לא ממהרת להטיל עליהם עונשי משמעת כבדים, ולנו בכלל לא ברור מכוח מה הם מתקבלים ללשכה של מדינת ישראל, במיוחד כשלכולם יש עבר פלילי של מעצרים וסיוע למחבלים.
להלן פסק הדין:
| בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק |
בג"ץ 59759-05-25
| לפני: | כבוד המשנה לנשיא נעם סולברג
כבוד השופט יוסף אלרון כבוד השופטת יעל וילנר |
|
| העותר: | מונתצר בסיוני | |
|
נגד
|
||
| המשיבים: | 1. צבא הגנה לישראל
2. קצין משטרה צבאית ראשי 3. נציב שירות בתי הסוהר 4. המטה לביטחון לאומי 5. היועצת המשפטית לממשלה 6. הפרקליטות הצבאית הראשית |
|
| עתירה לצו הביאס קורפוס; תגובה מקדמית מטעם המשיבים; תשובת העותר לתגובה המקדמית | ||
| בשם העותר:
|
עו"ד סמי עליאן | |
| בשם המשיבים: | עו"ד אופיר גבעתי | |
| פסק-דין |
השופט יוסף אלרון:
- לפנינו עתירה למתן צו הביאס קורפוס שהוגשה על יסוד ההנחה כי העותר נעצר במחסום שהוצב בשטח רצועת עזה. עובר להגשת העתירה, ב"כ העותר פנו לגורמי המשטרה הצבאית, ואלה השיבו כי אין אינדיקציה להחזקתו של העותר על ידי כוחות הביטחון. לאחר קבלת מענה זה, הוגשה העתירה. במסגרת גיבוש המענה לעתירה, ב"כ המשיבים ביצעו בירור נוסף, שאף ממנו עלה כי אין אינדיקציה להחזקת העותר בידי כוחות הביטחון או שירות בתי הסוהר.
- בעתירה מבוקש בין היתר כי נורה למשיבים להודיע למשפחת העותר היכן העותר מוחזק ומיהו הגורם המחזיק אותו. בכך, העתירה משיגה על הבירור העובדתי שביצעו גורמי הביטחון בדבר מקום הימצאו של העותר בעקבות פנייה מטעם ב"כ העותר. נטען למעשה כי הבירור העובדתי שבוצע עד כה אינו מספק, וכי על המשיבים לבצע בירור עובדתי נוסף או אחר.
- אלא שהעתירה, כמו עתירות דומות שהוגשו מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, אינה מעלה סיבה להניח כי נפל פגם בבדיקה שבוצעה עובר להגשתה (בג"ץ 2059-03-25 מבאשר נ' צבא ההגנה לישראל (20.4.2025)). הגשת העתירה בנסיבות אלה מובילה לכך שהמשיבים, במסגרת גיבוש תגובתם לעתירה, יבצעו בדיקה אשר אין הבדל מהותי בינה לבין הבדיקה שכבר בוצעה בעקבות הפנייה הראשונה מטעם ב"כ העותר עובר להגשת העתירה. משאלו הם פני הדברים, "אין יסוד סביר להניח כי תשובת המשיבים תשתנה מעצם הגשת העתירה, או כי הבדיקה שתבוצע במסגרת גיבוש המענה לעתירה תהיה מקיפה מהבדיקות שכבר בוצעו" (בג"ץ 15679-03-25 גזאר נ' צבא ההגנה לישראל (21.4.2025)). זאת, לעומת מקרים שבהם בידי העותר טענות קונקרטיות בדבר פגם שייתכן כי נפל במסגרת הבדיקה הראשונית; או ראיות שיש בהן כדי לסתור את ממצאי הבדיקה (וראו, למשל, בג"ץ 32165-09-24 זערב נ' הממשלה (14.10.2024)).
- ויודגש, דווקא בראי חזקת התקינות המנהלית העומדת למשיבים, וההשלכות הנלוות לסתירתה, הנחת המוצא של בית משפט זה היא כי כבר בעקבות פנייתו הראשונה של העותר בוצעה בדיקה ממצה במידה הנדרשת, וכי ככל שיתבררו פרטים נוספים המשיבים יעדכנו בכך את ב"כ העותר (בג"ץ 16287-11-24 עטיוי נ' צבא ההגנה לישראל, פסקה 4 (26.12.2024); בג"ץ 16121-11-24 אבו וואדי נ' צבא ההגנה לישראל, פסקה 4 (26.12.2024)). משכך, "מן הראוי אפוא כי עותרים ישקלו היטב את התוחלת שבהגשת העתירה, כאשר עמדת המשיבים היא כי האדם מושא העתירה כלל אינו נמצא בחזקתם" (בג"ץ 2268-03-25 אבו רביע נ' צבא ההגנה לישראל, פסקה 3 (22.4.2025)), וייתכן כי במקרים הבאים יהיה ראוי לדחות עתירות דומות אף בלא צורך בתגובה.
- אשר על כן, העתירה נדחית, ללא צו להוצאות.
ניתן היום, כ' סיוון תשפ"ה (16 יוני 2025).
|
|
|
מונתצר בסיוני נ צהל עתירה לאיתור נעדר פלסטיני בעליון 58759-05-25