למי שמשפשף עיניים בתדהמה מדוע הפוסיז מהפצ"ריה רודפות את חיילי צה"ל על אי הטמעה של כללי התנהגות כלפי מחבלים לפי המשפט הבינלאומי, אז יש לכך תשובה. מבקר המדינה יוסף שפירא ב 2018 פרסם דוח על צוק איתן, ובו ביקר את הפצ"ריה שהיא סלחנית מידי כלפי חיילי צה"ל, ודרש הטענה של המשפט הבינלאומי, ……כמו שהוא מפרש אותו כמובן. "בבואך לטפל במחבלים, קודם כל לשים כפפות של משי".
זו אשכרה תחילתה של הקונצפציה ביעוץ המשפטי. נהיה נחמדים לפלסטינים והם יהיו נחמדים אלינו בחזרה. חחח. איזה בידור…..
במחלקה הבינלאומית של הפרקליטות מונתה הפרקליטה טל וורנר קלינג לעקוב אחרי הדברים. הנ"ל היתה חברה בצוות המלחמה ב BDS (חרמות על ישראל). השקיעו בזה הון עתק ובסוף יצא מהלחימה הזו גורנישט מיט גורנישט.
ועכשיו לא נותר לעם ישראל אלא להודות ליוסף שפירא על חוכמתו הגדולה, על מוסריותו, על היותו נשגב מכל המחבלים, שדאג לנו לפרקליטות צבאית שכל מה שעניין אותה זה הטמעה של "משפט בינלאומי הומניטרי" כלפי המחבלים. וואו בזכותו יש מאות גופות של חיילי צה"ל בבתי עלמין צבאיים, כי הפצ"רית יפעת תומר ירושלמי מנעה מהמפקדים בשטח להגן על החיילים, מרוב הדרגה לשלומם של "בלתי מעורבים".
לדברי שפירא צה"ל לא היה ערוך לפגיעה בכל כל הרבה מסכנים בעזה בצוק איתן. לכן לדעתו צריך לטפל במוכנות ע"י הגשת כתבי אישום נגד החיילים הישראלים הרצחניים פגעו פגיעות באוכלוסיה המסכנה בעזה באופן לא הומינטרי.
להלן דו"ח מבקר המדינה לשעבר יוסף שפירא על האלימות והרצחנות של חיילי צה"ל
דוח מבקר המדינה יוסף שפירא על הפרת המשפט הבינלאומי בצוק איתן 14-3-2018
שימו לב להמלצה הזו בדו"ח על עצמאות הפצ"ריה: "ראוי כי היועמ"ש לממשלה והפצ"ר יפעלו לעיגון הכפפתו המקצועית של הפצ"ר בחקיקה ראשית. על צה"ל לעגן בפקודות את הקביעה כי שר הביטחון ימנה את הפצ"ר על פי המלצת הרמטכ"ל, ובהסכמת היועמ"ש לממשלה. זאת, בהתאם להמלצות צוות צ'חנובר בנוגע להליך מינוי הפצ"ר, קציבת כהונתו וקביעת דרגתו, כפי שאושרו בהחלטת הממשלה".
איך הצליחה יפעת תומר ירושלמי להתמנות לפצ"רית, ללא כל ניסיון בליטיגציה ורקע משפטי. בסך בכל הבינה בדיני בנות וכוס, כי היתה יועצת מגדר לרמטכ"ל. איך אשת מגדר הפכה להיות פצ"רית????? איך????
ולגבי היעוץ המשפטי ללוחמים בזמן לחימה, זה מה שהוא אמר:
"משרד מבקר המדינה מדגיש, כי לייעוץ משפטי אופרטיבי יש חשיבות רבה והשפעה משמעותית על השיקולים לגבי אופן הפעלת האש בצה"ל בהיבטים הנוגעים לכללי המשפט הבינ"ל ההומניטרי. גם שר הביטחון דאז מר משה (בוגי) יעלון מסר בעניין זה למשרד מבקר המדינה, כי "רצוי שיהיה ליווי של ייעוץ משפטי מתחום הדין הבינ"ל וכן הדין הישראלי בכל הקשור להפעלת הכוח… חשוב שיהיה ליווי משפטי למהלכים צבאיים".
משרד מבקר המדינה מעיר, כי הגם שיש חשיבות רבה בשימור שיקול הדעת של המפקדים בשטח, בנושאים כגון בחירת מטרות צבאיות, שקילת המידתיות ובחירת אמצעי הזהירות הדרושים בתקיפה, ראוי כי תהליכים אלו יבוצעו בהתאם לאמות מידה מקצועיות, אשר ייקבעו בסיוע היועצים המשפטיים. במקרים שבהם מתעוררות שאלות בנוגע ליישום כללי המשפט הבינ"ל ההומניטרי, ובלבד שהדבר אפשרי מהבחינה המבצעית, על צה"ל לפעול לכך שהמפקדים יסתייעו ביועצים המשפטיים, הנמצאים בעת חירום בסמוך למפקדים, עד לרמת האוגדה.
משכך, וכיוון שהמפקדים הם שמנהלים את הלחימה בשטח, הרי שעל הפרקליטות הצבאית לדאוג להעביר למפקדים בכל הרמות ובפרט לדרג השטח הכשרה משפטית בנוגע לעקרונות ניהול הלחימה על פי כללי המשפט הבינ"ל, דוגמת עקרון המידתיות ועקרון ההבחנה.
באוגוסט 2016 מסר צה"ל למשרד מבקר המדינה בהקשר זה: "עמדתנו היא כי אין מקום להרחיב את הייעוץ המשפטי אל מתחת לרמת האוגדה". וכי "בעת שגרה ניתן ייעוץ משפטי צמוד למפקדים עד לרמת הפיקוד, ובעת חירום, ניתן הייעוץ עד לרמת האוגדה… הקשר בין היועצים המשפטיים למפקדים בנושאים אלו, ברמת המטכ"ל והפיקוד הינו טוב מאד, ואילו ברמת האוגדות נדרש שיפור בנושא זה ".
משרד מבקר המדינה מעיר כי נוכח חשיבות המשפט הבינ"ל והשפעתו הגוברת על ניהול מערכות צבאיות ובשל התערבות הקהילה הבינ"ל במהלך המערכה ולאחריה, על הרמטכ"ל לבחון בשיתוף הפצ"ר את הדרכים להסדרת מעמדו של הייעוץ משפטי באוגדות, וכן לשקול להציב יועצים משפטיים של הפרקליטות הצבאית קרוב ככל הניתן גם לדרג השטח הלוחם, במהלך לחימה בלבד. זאת, כדי להבטיח ככל הניתן את ניהול הלחימה בהתאם לכללי המשפט הבינ"ל. כמו כן, עליהם לבחון את המשאבים הנדרשים לצורך כך, לרבות כתיבת תורת הפעלה ותכנית הכשרה למערך ייעוץ משפטי אופרטיבי, כאמור".
נו… מה הפלא שיועמ"שית המגדר יפעת תומר ירושלמי שלחה 100 משפטנים בבוקר של ה 7 באוקטובר לייעץ לצה"ל על דינים בינלאומיים הומניטריים?????
מייל המעקב בפרקליטות של טל וורנר קלינג
בין מכותביה, גיל-עד נעם (תפק"מ הליכים בינלאומיים), רועי שיינדורף, שרון גפן, מרלין מזל, הילה קוגלר רמות (תפק"מ -הומניטרי), גלית רג'ואן, שני דן, רועי אריאב, ניצן דורנבוים, ערן שמיר בורר, כולם מהפרקליטות.
כמו כן שלחה את המייל לאחת בשם ניצן דורנבוים, טל. 054-4694907, מהמחלקה לתפקידים מיוחדים (בין-לאומי) בת"א, פרקליטות המדינה שעבדה בתפק"מ -מדיניות ואסטרטגיה, [email protected], מייל פרטי [email protected].
כמו כן שלחה את המייל לרוני קציר שהיה ראש חטיבת הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית [email protected].
כיום רוני קציר אחראי על כל מערך צמצום הפגיעה באזרחים, וצמצום הימוש בנוהל הקש בדלת בעזה במהלך חרבות ברזל.
הנה כאן רוני קציר מדבר על העבודה שלו למען האוכלוסיות המסכנות והמוחלשות בעזה. שימו לב שמה שהוא אומר זה לא מה שהוא מנחה את צה"ל מאורי הקלעים. האיש הזה אחראי למאות גופות מיותרות של חיל צה"ל שלא הירשו להם למוטט בית עם מחבלים, או להפציץ בית עם מחבים, לפני שקיבלו הוראה להיכנס לשם לצורך טיהור השטח. 26/5/2024.
עוד מפניניו של רוני קציר: "אנחנו עובדים קשה מאוד בכדי לציית לדין ולעזור לצה"ל בייעוץ משפטי וגם בעבודות המטה ולוודא שהדין הבינלאומי יוטמע בתוך ההוראות הללו. במלחמה הזו נפתחו לא מעט חקירות מצ"ח שקשורות לטיפול בעצורים, לא מדובר בהמון אירועים חריגים ביחס להיקף ואורך הלחימה אבל חשוב שהקהילה הבינלאומית תראה שאנו פועלים על פי הדינים הבינלאומיים".
כמו כן שלחה את המייל לקפלניסט ערן שמיר בורר שהיה במחלקת הדין הבין-לאומי (דבל"א) של הפרקליטות הצבאית במשך למעלה מ-20 שנה, ובזמן המשפט בהאג היה במשלחת הישראלית כיום הוא קוקסינל במכון הישראלי לדמוקרטיה. [email protected].
איך ביבי שלח את ערן שמיר בורר להגן עליו בהאג, כשהאיש הזה אומר ש" יש זיקה אפשרית בין הסיכונים החמורים הנשקפים מהאג לבין המתקפות הקשות על מערכת המשפט של ישראל המתחוללות בירושלים. איך נצליח לשכנע את בית הדין בהאג ובתי משפט אחרים בעולם שישראל מחויבת ומסוגלת לחקור בעצמה טענות להפרה של דיני הלחימה, כאשר נבחרי הציבור שלנו עצמם אינם מכבדים את מערכת המשפט הישראלית, ובפרט את היועצת המשפטית לממשלה העומדת בראש מערכת אכיפת החוק? פעולות הממשלה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ואת שומרי הסף המשפטיים, הניסיונות להלך עליהם אימים והבוז שמפגינים כלפיהם נבחרי ציבור, כל אלה מציירים בפני העולם תמונה קודרת של מדינה שאינה מחויבת לשלטון החוק ולהליכי חקירה ומשפט תקינים. למדינת ישראל מערכת משפט מקצועית ועצמאית. הגנה עליה ככזו חיונית על-מנת שנוכל להגן באופן אפקטיבי על חיילי צה"ל ומפקדיו ועל הדרג המדיני מפני הסיכונים המשפטיים המתרגשים בהאג ובבירות אחרות בעולם. אל לנו להפקיר אותם". 11/22/2024.
הנה פה ערן שמיר בורר מתראיין בכתבה של ערוץ 1 שנועדה לפאר ולהלל את הפצרית יפעת ירושלמי תומר שהדליפה את סרטון האונס של מחבל הנוחבה. הוא בעדה הוא נגד המילואימניקים. ואותו ביבי שלח לייצג אותו בהאג??????
להלן 2 מיילים שהפיצה הפרקליטה טל וורנר קלינג על הדו"ח של יוסף שפירא
שימו לב שיפעת תומר ירושלמי בכלל לא היתה מכותבת כי באותו זמן היתה יועצת מגדר וווגינות ומעמד הכוס בצה"ל, כלומר אף אחד לא ספר אותה כדמות משמעותית.
Date : 3/14/2018 5:31:58 PM
From : Tal Werner Kling [email protected]
To : Roy Schondorf [email protected], Gilad noam [email protected], Sharon Gefen [email protected], Marlene Mazel [email protected], Hila Kugler-Ramot [email protected], Galit Raguan [email protected], Shani Dann [email protected], Roy Ariav" [email protected], Nitzan Dorenboim [email protected], Eran Shamir-Borer" [email protected], benw77 [email protected], roni56 [email protected], [email protected] [email protected]
Subject : RE: דיווחים בתקשורת על דו"ח המבקר בנושא מבצע "צוק איתן"
Attachment : 545148_image001.png;545148_image002.jpg;545148_image004.png;
שלום לכולם,
בהמשך למייל הקודם, אנא ראו דיווחים באנגלית מ"הארץ" ו- Jerusalem post.
בברכה,
טל
State Watchdog Critical of Israeli Army’s Use of Hannibal Directive for Thwarting Soldier’s Abduction
Despite comptroller's criticism, the report mostly serves as a message for the international court in The Hague: there is no reason for legal proceedings against Israel
Mar 14, 2018 4:08 PM
SPECIAL REPORT SAYS IDF FOLLOWED INT’L LAW IN GAZA WAR, BUT HAD MAJOR GAPS
MARCH 14, 2018 15:06
From: Tal Werner Kling
Sent: Wednesday, March 14, 2018 5:10 PM
To: Roy Schondorf <[email protected]>; Gilad noam <[email protected]>; Sharon Gefen <[email protected]>; Marlene Mazel <[email protected]>; Hila Kugler-Ramot <[email protected]>; Galit Raguan <[email protected]>; Shani Dann <[email protected]>; Roy Ariav <[email protected]>; Nitzan Dorenboim <[email protected]>; Eran Shamir-Borer <[email protected]>; benw77 ([email protected]) <[email protected]>; roni56 ([email protected]) <[email protected]>; '[email protected]' <[email protected]>
Subject: דיווחים בתקשורת (בעברית) על דו"ח המבקר בנושא מבצע "צוק איתן"
שלום לכולם,
אנא ראו מספר דיווחים מפורטים בתקשורת הישראלית אודות דו"ח המבקר בנושא מבצע צוק איתן. סימנתי עבורכם בסוף הדברים גם התבטאות של השר בנט.
בברכה,
טל
אש אחרי חטיפה: הבלבול בפקודת "חניבעל" בצוק איתן
דו"ח מבקר נוסף על המבצע בעזה ב-2014 נוגע בפקודת הירי השנויה במחלוקת, שבוטלה בהמשך. כן נחשפים ליקויים בהתייחסות למשפט הבינלאומי ולכללי התנהגות הומניטריים אחרי פעילות בקרב אוכלוסייה בלתי מעורבת
ירון דרוקמן
פורסם: 14.03.18 , 16:00
ההוראות של צה"ל בנושא ההכשרות של חיילים ומפקדים אינן כוללות התייחסות להדרכה בנושא כללי ההתנהגות ההומניטריים של המשפט הבינלאומי החלים בפעילות צבאית בקרב אוכלוסייה אזרחית בלתי מעורבת, אף שהדבר נדרש, בין היתר, בפסיקת בג"ץ. כך מצא מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, בדו"ח המתפרסם אחר הצהריים (יום ד') בפרק המתייחס לפעילות הצבא בהיבטים של המשפט הבינלאומי במבצע "צוק איתן".
לדו"ח המלא – לחצו כאן
למעשה זה הדו"ח הרביעי של מבקר המדינה, המתייחס למבצע ברצועת עזה בקיץ 2014. הפעם עוסק הדו"ח, שמפורסם באופן חריג גם באנגלית, בפעילות של צה"ל בהתאם למשפט הבינלאומי. בחלק העוסק בהיערכות צה"ל להקטנת האפשרות לפגיעה בבלתי מעורבים בעת לחימה, בשנתיים שקדמו ל"צוק איתן", מצא המבקר כי צה"ל טרם הטמיע בתרגיליו את ההשפעות העשויות לנבוע ממספר כה רב של נפגעים אזרחיים בעת התקיפה, ביחס ליכולתו להשיג את יעדי המבצע – הצבאיים והמדיניים.
עוד נמצא כי בתוכנית למתן סיוע הומניטארי לאוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה אין התייחסות להתאמות הנדרשות עבור טיפול הומניטארי באוכלוסייה בעת לחימה בשטחי יהודה ושומרון ובזירה הצפונית. בנוסף נמצא כי המועצה לביטחון לאומי לא בחנה, במסגרת עבודת מטה כוללת בשיתוף כל גורמים בדבר, את ההשפעות הבינלאומית העלולות לנבוע מפגיעה בבלתי מעורבים ואת ההשפעה שעלולות להיות לכך על יכולתו של צה"ל לממש את יעדיו בלחימה.
הפקודה הרגישה
המבקר מתייחס גם לפקודת "חניבעל" לפני ובמהלך מבצע "צוק איתן". זוהי פקודה מטכ"לית שפרסם אגף המבצעים ושנועדה להסדיר את ההוראות המבצעיות למניעת חטיפת חייל או אזרח ולסיכולה לאחר שאירעה, ונוגעת למדרג סמכויות להפעלת האש. הפקודה בוטלה על-ידי הרמטכ"ל גדי איזנקוט ביוני 2016.
בביקורת נמצא כי לאחר תיקון ב-2013, הפקודה של פיקוד הדרום והפקודה של אוגדת עזה לא תאמו זו לזו, ואף לא לפקודה המטכ"לית. המבקר הדגיש כי בנוסחן כפי שהיה אז, פקודות "חניבעל" הפיקודית והאוגדתית עלולות היו להשתמע לשתי פנים בנוגע למונחים המתארים את ערך חיי החטוף. הדבר היה עלול להביא לפרשנויות שונות של הפקודות על ידי גורמים שונים בצה"ל.
לדברי המבקר, צה"ל לא וידא שכל הפקודות הנגזרות מפקודת "חניבעל" המטכ"לית כוללת את התיקון שאישר היועץ המשפטי לממשלה ב-2013 ושנוסחן תואם לפקודת "חניבעל" המטכ"לית.
עוד נקבע כי בצה"ל לא קיים כדבר שבשגרה הליך אישור ובקרה של תוכן הפקודות המבצעיות המנוסחות ברמות השונות, ואין נוהל עבודה המחייב הליך כאמור. במצב דברים זה יתכן שהוראות הביצוע שאליהן התכוונו ברמה הממונה לא ימומשו על ידי הדרגים הנמוכים יותר. חשש זה מתעורר ביתר שאת בכל הנוגע לפקודות מבצעיות הנוגעות למצבים רגישים במיוחד, דוגמת אלו הנוגעים לחיי אדם, המחייבות תיאום מלא ברמות השונות כדי לגרום לכוחות צה"ל הפועלים בשטח לפעול באופן שעולה בקנה אחד עם מדיניות צה"ל.
"חשש לאי מסירת דיווח"
המבקר גם בדק את יישום מסקנות "ועדת טירקל", שהוקמה בעקבות אירועי המרמרה. לגבי חובת הדיווח, הוא כתב כי בשעת חירום או במלחמה עלולה להתרחש הפרה של כללי המשפט הבינלאומי כתוצאה מפעולה מבצעית, המחייבת דיווח על-פי כללי המשפט הבינלאומי. "הגם שהוראת הדיווח החדשה של צה"ל מורחבת ומפורטת, היא אינה מחייבת לדווח על אירוע של פגיעה לא מכוונת באזרחים אם לא הייתה בו פגיעה נרחבת", כתב המבקר. "הדבר מעורר חשש כי לא יימסר דיווח על אירועים שנכון לבדוק אותם אף שהפגיעה באזרחים בהם לא הייתה מכוונת".
בסעיף "הערכה עובדתית", מצא המבקר ליקויים בנוגע ליעילות ולמהירות של עבודת המנגנון הן באיסוף הממצאים והן בתיעוד המידע שנאסף. עם זאת, כתב השופט שפירא, הביקורת העלתה כי המנגנון עשה את עבודתו בתום לב ומתוך רצון כן לקיים הערכה עובדתית מלאה ויסודית ולהגיע לחקר האמת.
בנושא זה הוסיף המבקר שפירא כי "הסדרת מנגנון הבירור העובדתי באותה ההוראה, שבה מוסדר מנגנון התחקור המטכ"לי ושילובו של מנגנון הבירור העובדתי במסגרת ארגונית של מנגנון התחקור המטכ"לי, אינם מתיישבים באופן מלא עם המלצת 'ועדת טירקל' להקים 'מנגנון נפרד לצורך עריכת ההערכה העובדתית'".
המבקר מצא בין היתר כי המנגנון הוקם במהירות, אד הוק, רק לאחר תחילת מבצע "צוק איתן". הקמתו נעשתה ללא היערכות שלמה ומסודרת, ללא נוהל עבודה מסודר וללא מינוי מוקדם של בעלי התפקידים במנגנון, והדבר גרם לקשיים בעבודתו. המבקר הוסיף כי בעבודת צוותי התחקור בשטח לא שולבו יועצים משפטיים, ורק בחלק מצוותי הבירור הראשוניים שובצו חוקרים ממצ"ח, אך שילובם בתחקור היה חלקי ומצומצם. המבקר שפירא כתב כי בעלי תפקידים אלה נועדו להבטיח טיפול מיומן בבירור סתירות אפשרויות בין גרסאות ותיעוד הולם של הודעות המתוחקרים, כדי לוודא שהבירור העובדתי יסייע לחקירה פלילית, אם תיפתח ולא יזיק לה.
בבחינת 20 תיקים, שבהם טיפל המנגנון, נמצאו ליקויים שיש בהם כדי לפגוע ביסודיות וביעילות של עבודתו, דוגמת היעדר תיעוד של הליך התחקור. עוד נמצא בביקורת כי ביותר מ-80% מהמקרים שהועברו למנגנון משך הזמן שנדרש לו להשלים את בדיקת האירועים חרג מלוחות הזמנים שנקבעו בהוראת אגף המבצעים בנושא "התחקיר ויישום הלקחים" ואף משמעותית. המבקר העיר כי התמשכות הבדיקה עלולה לפגום בראיות ובכך לפגוע בחקירה עתידית, אם תיפתח.
בנוגע ליישום מסקנות "ועדת טירקל", כתב המבקר כי על מדינת ישראל להוסיף ולהיערך באופן יסודי ומיטבי ומבעוד מועד לעמידה בדרישות המשפט הבינלאומי ולמערכה המשפטית בתחום זה, ולא להמתין לשעת משבר. המבקר כתב כי "לסוגיה זו חשיבות יתרה גם משום ההשפעות ארוכות הטווח, אף לאחר סיום הלחימה הנגזרות מהפעילות הצבאית, בעיקר בתחום הפעלת האש".
עוד כתב המבקר כי "לאחר שפורסם 'דו"ח טירקל ב" וזכה להכרה בקרב הקהילה הבינלאומית, ומשהחליטה ממשלת ישראל על אימוץ המלצות 'צוות צ'חנובר', על ממשלת ישראל ועל צה"ל לפעול ללא דיחוי ליישום המלצות אלה ולפעול לתיקון הליקויים שעלו בנוגע לעבודת המנגנון בדו"ח זה".
בסיכום הפרק כתב המבקר כי "אסון הומניטארי בקרב האוכלוסייה האזרחית בעת לחימה עלול, נוסף על משמעויותיו הערכיות, להוות הפרה של החובות של מדינת ישראל במישור הבינלאומי ולפגוע פגיעה קשה בתדמיתה של המדינה ובמעמדה הבינלאומי, ואף עלולות להיות לו השלכות משפטיות".
תגובת דובר צה"ל:
צה"ל מקדם בברכה את דו"ח המבקר, ילמד בקפידה את ממצאיו ויפעל ליישום הליקויים.
צה"ל מייחס חשיבות רבה לכללי המשפט הבין-לאומי ופועל בהתאם להם. כפי שנקבע בדו"ח המבקר, בעת ניהול הלחימה בעזה, הדרג הצבאי הבכיר נתן משקל משמעותי לכללי המשפט הבין-לאומי וננקטו צעדים רבים להבטחת יישומם. הדו"ח מלמד על המחויבות של צה"ל לפעול בהתאם לכללי המשפט הבין-לאומי, הלכה למעשה.
לחלק ניכר מהמלצות הביקורת ניתן מענה כבר במהלך הביקורת. צה"ל ימשיך ללמוד את הדו"ח, ולפעול לאור ההמלצות הכלולות בו.
בכל הנוגע להתמודדות עם אירוע חטיפה ותגובה להם, הרמטכ"ל הנחה עוד בטרם קבלת טיוטת דו"ח הביקורת, על ביטול פקודת "חניבעל" שאליה מתייחס הדו"ח. בתחילת שנת 2017 הושלמה עבודת מטה נרחבת לעדכון כלל הפקודות העוסקות בהתמודדות ותגובה לאירועי נפילה בשבי וחטיפה בשגרה ובחירום. במסגרת העדכון ניתן מענה מלא לנקודות שצוינו בתוך הביקורת. הפקודה הקיימת כיום בצה"ל מנוסחת בהתאם להמלצות בדו"ח ונערכות פעולות להבטחת הטמעתה.
בכל הנוגע להצגת עמדות צה"ל בפני הקבינט, כפי שהודגש בדו"ח, צה"ל ומפקדיו הפגינו במהלך מערכת "צוק איתן" מחויבות לכללי המשפט הבין-לאומי, ופעילות צה"ל לוותה בייעוץ משפטי שוטף.
בכל הנוגע להקטנת הפגיעה בבלתי מעורבים, הערות המבקר בפרק זה מטופלות ומיושמות. כך למשל, צה"ל מכשיר בשוטף את חייליו ומפקדיו לפעול בהתאם לכללי המשפט הבין-לאומי, ובשנת 2016 הדבר נקבע מפורשות בפקודות הצבא.
בכל הנוגע לאימוצן של המלצות "ועדת טירקל", ביולי 2016 אימץ הקבינט המדיני-ביטחוני את דו"ח "צוות צ'חנובר" שעסק באופן יישום המלצות "ועדת טירקל". צה"ל כבר החל ביישום המלצות "ועדת טירקל" ו"צוות צ'חנובר" ורבות מההמלצות כבר מיושמות הלכה למעשה. כך למשל, הוקמה יחידה ארצית של מצ"ח לחקירת פעילות מבצעית, ובשנים האחרונות פועל מנגנון תחקור מטכ"לי לבדיקת אירועים בעת לחימה. צה"ל מחויב ליישום ההמלצות וממשיך לפעול ליישומן.
בכל הנוגע לעבודת המנגנון לבירור עובדתי, מדו"ח המבקר עולה כי מנגנוני הבדיקה והחקירה של צה"ל הם מקצועיים, בלתי תלויים, אפקטיביים ועומדים בסטנדרט הבין-לאומי. כן עלה מהדו"ח כי הפצ"ר, שבחן את האירועים, פעל בהתאם לשיקול דעתו העצמאי ועל בסיס המידע הרלוונטי. יש לציין כי מרבית ההערות הנקודתיות הנוגעות לפעילות המנגנון כבר תוקנו ויושמו.
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5164224,00.html
מבקר המדינה: צה"ל לא נערך כראוי לצמצום הפגיעה באזרחים במהלך "צוק איתן"
אריאל אוסרן | החדשות | פורסם 14/03/18 16:00
דוח מיוחד של המבקר חושף כי גם שלוש וחצי שנים לאחר המערכה בעזה, צה"ל עדיין לא הסדיר כנדרש את הוראות המשפט הבינ"ל בנהלי הפתיחה באש, ובכך מסכן את חייליו ומפקדיו מפני שפיטה בערכאות בינלאומיות. "הכשרות החיילים והמפקדים לא כוללים את כללי ההתנהגות ההומניטריים של המשפט הבינ"ל", קובע המבקר שפירא. הדוח המלא
צה"ל לא נערך כראוי לצמצום הפגיעה באוכלוסייה אזרחית בלתי מעורבת בעת הלחימה במבצע "צוק איתן" – כך עולה מהדוח המיוחד שמפרסם היום (רביעי) מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף (חיים) שפירא.
מדובר בדוח הרביעי שמתפרסם בנושא המבצע, שהפעם בוחן את פעילות צה"ל בהיבטים השונים של המשפט הבינלאומי. המבקר קובע כי צה"ל טרם פעל להטמיע בתכניות המבצעיות שלו התייחסות לפגיעה באזרחים בעת מערכה צבאית. לטענתו, גם המועצה לביטחון לאומי (מל"ל), גוף המטה של הממשלה בענייני חוץ וביטחון, לא בחן כנדרש את ההשפעות הבינלאומיות העלולות להיגרם כתוצאה מפגיעה משמעותית בבלתי מעורבים לפני שהקבינט אישר את היציאה למבצע.
המשפט הבינלאומי פועל להסדיר את השימוש בכוח מצד מדינות וקובע מתי הן רשאיות להשתמש בכוח. במקביל הוא מגדיר מהם דיני המלחמה שמסדירים את השימוש בכוח במהלך עימות מזוין וקובעים מהן החובות והזכויות העומדות בפני המדינות והאוכלוסיות המעורבות כאחד. "המשפט הבינלאומי מטיל על הכוח הצבאי חובות הומניטריות כלפי האוכלוסייה האזרחית הנמצאת במרחב הלחימה", מבהיר המבקר שפירא.
לדבריו, החובות הללו נועדו להבטיח שצרכיה הבסיסיים של האוכלוסייה האזרחית נשמרים, גם בשעת לחימה. חובות אלה כוללות בין היתר אספקת מים, מזון ותרופות וסיוע בטיפול רפואי. לטענת המבקר, התגלו פערים בין ההוראות בצה"ל לבין מה שהמשפט הבינלאומי דורש ממנו. "אף שבצה"ל מתקיימות הכשרות בתחום המשפט הבינלאומי, נמצא כי בהוראות של חטיבת תורה והדרכה באגף המבצעים לא נקבע שהכשרות חיילים ומפקדים יכללו את כללי ההתנהגות ההומניטריים של המשפט הבינלאומי החלים בפעילות צבאית בקרב אוכלוסייה אזרחית בלתי מעורבת", מדגיש המבקר
המבקר מוסיף ומבהיר כי תפקוד ראוי של מערכות החקירה והמשפט בישראל בזמן מלחמה ולאחריה מסייע למנוע התערבות של גורמים חיצוניים בענייניה הריבוניים של מדינת ישראל. תפקוד זה אמור למנוע גם העמדה לדין של בכירים בצבא ובדרג המדיני בבתי דין בינלאומיים. "אסון הומניטרי בקרב האוכלוסייה האזרחית בעת לחימה עלול להוות הפרה של החובות של מדינת ישראל במישור הבינ"ל ולפגוע משמעותית בתדמיתה ובמעמדה הבינ"ל, ואף עלולות להיות לו השלכות משפטיות", מעיר המבקר. "נוכח רגישות הנושא וחשיבותו, ראוי שצה"ל יבחן מחדש את הנחות היסוד של התכנית ואת ישימותה".
"ראוי היה לבטל את 'נוהל חניבעל' כפי שעשה הרמטכ"ל"
לאור המשמעויות הכבדות הכרוכות באירועי חטיפה של חיילים, שזכו לביטוי מובהק בהפעלת פקודת "חניבעל" במהלך "צוק איתן" במה שכונה "יום שישי השחור", בחן מבקר המדינה את הפקודה הצה"לית. הביקורת גילתה כי בעת המבצע היו פערים בהבנת הפקודות בנוגע לאפשרות לפגיעה מכוונת בחטוף. "שעה שהפקודה המטכ"לית תוקנה באוקטובר 2013 בהמשך לעבודת מטה ואישור היועמ"ש לממשלה, הפקודה של פיקוד הדרום והפקודה של אוגדת עזה לא תאמו זו לזו, ואף לא לפקודה המטכ"לית", מציין המבקר.
"בנוסחן כפי שהיה אז, פקודות 'חניבעל' הפיקודית והאוגדתית עלולות היו להשתמע לשתי פנים בנוגע למונחים המתארים את ערך חיי החטוף", הוא מוסיף. "הדבר היה עלול להביא לפרשנויות שונות של הפקודות על ידי גורמים שונים בצה"ל". לדבריו, על אף שהוראות הפתיחה האש המטכ"ליות מחייבות את כוחות צה"ל לפעול בשטח על פי עקרונות המשפט הבינלאומי, לרבות עקרונות ההבחנה והמידתיות, לא צוינו במפורש בנוהל "חניבעל".
המבקר משבח את הרמטכ"ל על כך שהורה על ביטול נוהל 'חניבעל' בתגובה לממצאי טיוטת הדוח, באוגוסט 2016, ועל החלטתו לנסח פקודה חדשה במקומה. "משהורה הרמטכ"ל על ביטול פקודת 'חניבעל', הרי שהמתכונת החדשה של הפקודה שעליה הנחה צריכה לתת מענה לממצאים שעלו בביקורת זו, ועל כן, על הרמטכ"ל להנחות על בחינה של העלאת דרג הסמכות להפעלת אש בעת אירוע חטיפה או חשש לחטיפה וזאת בהתאם לחומרת האירוע", מדגיש המבקר.
במטרה לחזק את מעמדו של הייעוץ המשפטי בקרב הדרג הלוחם, ממליץ המבקר על הגברת שילוב מערך הייעוץ המשפטי באוגדות. "על הרמטכ"ל בשיתוף הפצ"ר לבחון את הדרכים להסדרת מעמדו של הייעוץ המשפטי באוגדות, וכן לשקול להציב יועצים משפטיים של הפרקליטות הצבאית קרוב ככל הניתן גם לדרג השטח הלוחם, במהלך לחימה בלבד", מנחה השופט שפירא. "זאת, כדי להבטיח, ככל הניתן, את ניהול הלחימה בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי".
מצה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל מקדם בברכה את דו"ח המבקר, ילמד בקפידה את ממצאיו ויפעל ליישום הליקויים. צה"ל מייחס חשיבות רבה לכללי המשפט הבין-לאומי ופועל בהתאם להם. כפי שנקבע בדו"ח המבקר, בעת ניהול הלחימה בעזה, הדרג הצבאי הבכיר נתן משקל משמעותי לכללי המשפט הבין-לאומי וננקטו צעדים רבים להבטחת יישומם. הדו"ח מלמד על המחויבות של צה"ל לפעול בהתאם לכללי המשפט הבין-לאומי, הלכה למעשה.
"לחלק ניכר מהמלצות הביקורת ניתן מענה כבר במהלך הביקורת. צה"ל ימשיך ללמוד את הדו"ח, ולפעול לאור ההמלצות הכלולות בו.בכל הנוגע להתמודדות עם אירוע חטיפה ותגובה להם, הרמטכ"ל הנחה עוד בטרם קבלת טיוטת דו"ח הביקורת, על ביטול פקודת "חניבעל" שאליה מתייחס הדו"ח. בתחילת שנת 2017 הושלמה עבודת מטה נרחבת לעדכון כלל הפקודות העוסקות בהתמודדות ותגובה לאירועי נפילה בשבי וחטיפה בשגרה ובחירום. במסגרת העדכון ניתן מענה מלא לנקודות שצוינו בתוך הביקורת. הפקודה הקיימת כיום בצה"ל מנוסחת בהתאם להמלצות בדו"ח ונערכות פעולות להבטחת הטמעתה.
"בכל הנוגע להצגת עמדות צה"ל בפני הקבינט, כפי שהודגש בדו"ח, צה"ל ומפקדיו הפגינו במהלך מערכת "צוק איתן" מחויבות לכללי המשפט הבין-לאומי, ופעילות צה"ל לוותה בייעוץ משפטי שוטף. בכל הנוגע להקטנת הפגיעה בבלתי מעורבים, הערות המבקר בפרק זה מטופלות ומיושמות. כך למשל, צה"ל מכשיר בשוטף את חייליו ומפקדיו לפעול בהתאם לכללי המשפט הבין-לאומי, ובשנת 2016 הדבר נקבע מפורשות בפקודות הצבא.
"בכל הנוגע לאימוצן של המלצות "ועדת טירקל", ביולי 2016 אימץ הקבינט המדיני-ביטחוני את דו"ח "צוות צ'חנובר" שעסק באופן יישום המלצות "ועדת טירקל". צה"ל כבר החל ביישום המלצות "ועדת טירקל" ו"צוות צ'חנובר" ורבות מההמלצות כבר מיושמות הלכה למעשה. כך למשל, הוקמה יחידה ארצית של מצ"ח לחקירת פעילות מבצעית, ובשנים האחרונות פועל מנגנון תחקור מטכ"לי לבדיקת אירועים בעת לחימה. צה"ל מחויב ליישום ההמלצות וממשיך לפעול ליישומן.
בכל הנוגע לעבודת המנגנון לבירור עובדתי, מדו"ח המבקר עולה כי מנגנוני הבדיקה והחקירה של צה"ל הם מקצועיים, בלתי תלויים, אפקטיביים ועומדים בסטנדרט הבין-לאומי. כן עלה מהדו"ח כי הפצ"ר, שבחן את האירועים, פעל בהתאם לשיקול דעתו העצמאי ועל בסיס המידע הרלוונטי. יש לציין כי מרבית ההערות הנקודתיות הנוגעות לפעילות המנגנון כבר תוקנו ויושמו.
דוח המבקר על "צוק איתן": צה"ל לא היה ערוך לפגיעה באזרחים בהיקף גדול
מבקר המדינה מתח ביקורת על יישום כללי הדין הבינלאומי בלחימה בקרב אוכלוסייה אזרחית בצה"ל במבצע בעזה ב-2014. הדוח מצביע על מחסור בקצינים האמונים על קשר עם אזרחים באזורי הלחימה ועל פערים במערך הסיוע ההומניטרי. 85 תלונות על פגיעה באזרחים במבצע עדיין נחקרות
מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף שפירא הגיש היום (רביעי) ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין את הדוח העוסק בפעילות צה"ל בהיבטים של המשפט הבינלאומי במהלך מבצע "צוק איתן" ברצועת עזה בקיץ 2014. הדוח מתמקד ב"מנגנוני הבדיקה והבקרה של הדרג האזרחי והדרג הצבאי" וסוקר את פעולות צה"ל לקראת ובמהלך המבצע בכל הנוגע ליישום כללי המשפט הבינלאומי במהלך לחימה באזור מיושב.
עיקרי הדוח מצביעים על כך שנושא המשפט הבינלאומי לא זכה להתייחסות מספקת בהכשרת קציני וחיילי צה"ל – ובייחוד בדרג מפקדי החטיבות. בנוסף, בדוח צוין כי נמצאו פערים באשר לפקודת "חניבעל" – שנועדה לספק מענה למצב של חטיפת חייל – בין אוגדת עזה ופיקוד דרום לבין המטה הכללי. נושא נוסף שנסקר בדוח הוא הטיפול בתלונות על פגיעה באזרחים בלתי מעורבים וברכושם.
הדוח מצא ליקויים בשיתוף הפעולה בין המנגנון שהוקם תוך כדי המבצע לבירור התלונות לבין המשטרה הצבאית החוקרת. המבקר אף מתח ביקורת על הצבא בשל המספר הגבוה מדי של מקרים שעדיין נמצאים תחת חקירה – 85 מתוך 330 שהועברו לידי מנגנון הבירור.
פערים בהטמעת כללי הדין הבינלאומי ובמערך סיוע ההומניטרי
המבקר מצא כי על אף המלצת הפרקליט הצבאי הראשי (פצ"ר) לפיה כל קצין מדרגת סרן ועד אלוף-משנה יעבור מבחן בנושא הדין הבינלאומי (דבל"א) בטרם קידום לדרגה הבאה, קיים פער בלמידת כללי המשפט הבינלאומי בצה"ל. כך למשל מצוין כי בקורס מפקדי חטיבות הוקצו לנושא שעה וחצי בלבד מתוך כלל מערך השיעורים.
עוד עולה מהדוח כי תרגילים שנערכו בצבא לא כללו התייחסות להשפעות של פגיעה באזרחים בהיקף גדול כפי שהיה ב"צוק איתן". כך למשל, דוח נציבות האו"ם לזכויות אדם שפורסם ימים ספורים לאחר תום הלחימה מצא כי 1,345 מתוך 1,849 תושבי עזה שנהרגו במבצע היו אזרחים. תרגילים אלה, כך מצא המבקר, לא כללו התייחסות לתנאי הלחץ בזמן אמת בלחימה באזור מיושב שבו מתגוררת אוכלוסייה אזרחית.
הדוח מציין כי צה"ל הכשיר קציני אוכלוסייה בזמן לחימה (קא"ל) שנועדו להיות שותפים לתכנון מבצעי של פעולה בשטח אזרחי ולעמוד בקשר עם התושבים באזור במהלכה. אולם, בפועל נמצא כי לא הוקצו מספיק תקנים לתפקיד זה וכי נמצאו פערים בהכשרת הקא"לים – שלא נדרשו כלל לדעת את השפה הערבית.
ליקוי נוסף שעליו הצביע מבקר המדינה הוא בתחום מערך הטיפול ההומניטרי בצה"ל. כך למשל נמצא כי אין התייחסות לנושא זה במקרה של מבצע צבאי ביהודה ושומרון, בסוריה ובלבנון. עוד עולה מהדוח כימשרד החוץ לא היה שותף לתכנית הצבא למבצע בעזה וכי חלקים ממנה לא היו סבירים. המבקר מציין לדוגמה כי בתכנית הופיעה הנחיה לפיה בזמן לחימה בעזה, בהעדר משאיות פלסטיניות יועבר ציוד הומניטרי אל תוך הרצועה במשאיות של צה"ל שאינן ממוגנות – דבר המעמיד את נהגיהן בסכנת חיים.
בתכנית אף נכללה התייחסות למצב של קריסת השירותים הרפואיים הפלסטיניים במקרה שבו הסיוע של ארגונים בינלאומיים לא יספיק. אולם, הקמת "מרכז רפואי קדמי הומניטרי" שהופיעה בתכנית נותרה בגדר תכנון ראשוני שלא קרם עור וגידים.
בצה"ל דנו בפגיעה במערכת הבריאות ברצועה. בית חולים שנפגע בלחימה בעזה (צילום: רויטרס)
נושא נוסף שעליו הצביע המבקר הוא חוסר מוכנות מערך הייעוץ המשפטי האופרטיבי והעדר יעילות שלו בזמן לחימה. על פי הדוח, האוגדות המשתתפות בלחימה לא מכירות את היועצים המשפטיים המיועדים ללוותם והכשרתם "אינה מספקת". בינואר אשתקד מסר צה"ל למשרד המבקר כי יועצים משפטיים היו שותפים לבחירתן של חלק ניכר מהמטרות שהותקפו במהלך מבצע "צוק איתן" וכי הסיוע שהעניקו נגע בעיקר בעיקרון המידתיות, בהתחשב בכללי הדין הבינלאומי. בצה"ל דחו את הטענה כי יש לספק ייעוץ משפטי לגורמים בדרג נמוך מרמת האוגדה, אך הסכימו כי יש לשפר את הקשר בין היועץ המשפטי לבין מפקדת האוגדה.
בדוח אף נקבע כי על המטה לביטחון לאומי (מל"ל) לבחון דרכים להקטנת פוטנציאל הפגיעה באזרחים בעת לחימה. עוד נקבע כי יש לבחון את הטיפול באוכלוסייה הבלתי מעורבת בגזרות הלחימה השונות, בהתייחס למאפיינים הייחודיים לכל גזרה; וכן את פוטנציאל הפגיעה בתדמית ובלגיטימציה של מדינת ישראל בעקבות לחימה ואת תכניות ההסברה הרלוונטיות לכל גזרה.
במטכ"ל שינו את נוסח פקודת "חניבעל" אך בפיקוד דרום לא עודכנו
דוח המבקר מצביע על פער בין הנחיות המטכ"ל להתמודדות עם מצב של חטיפת חייל לבין האופן שבו הכירו את הפקודה הרלוונטית (שם קוד "חניבעל") בפיקוד דרום ובאוגדת עזה. על פי הדוח, בנוסח הפקודה שהיה בתוקף עד לשנת 2012 נכללה הנחייה למניעת חטיפה "אף אם קיימת אפשרות לפגיעה בחטוף".
אוגדת עזה לא הכירו את הפקודה המטכ"לית. הריסות בתי מגורים בחרבת אחזעה, אוגוסט 2014 (צילום: רויטרס)
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה תיאר את הפקודה דאז כ"בעייתית מאוד" בשל החשש כי ניסוחה "יפורש כמאפשר ירי לעבר החטוף כמעט בכל מצב". הפקודה שונתה במטכ"ל באוקטובר 2013 ובנוסח החדש נקבע כי "הפעלת אש לסיכול החטיפה תעשה תוך הימנעות רבה ככל הניתן מפגיעה בחטוף". זה היה נוסח הפקודה שהיה בתוקף במהלך מבצע "צוק איתן".
המבקר מצא כי נוסח פקודת "חניבעל" שהיה בשימוש בפיקוד הדרום תוקן, אך לא תאם במלואה את הפקודה המטכ"לית החדשה. נוסח הפקודה שהיה בשימוש באוגדת עזה לא תוקן כלל ולא תאם ברובו את הנוסח המתוקן בדרג הפיקוד ובדרג המטכ"ל. המבקר מציין בדוח כי לאחר המבצע החליטו בצה"ל להבדיל בין חטיפת חייל בתקופת שגרה – הנחשב לחמור יותר – לבין חטיפה בזמן מבצע צבאי. נוהל חניבעל בוטל ביוני 2016 ובינואר בשנה שעברה מסר צה"ל למשרד המבקר עדכון על הפקודה החדשה.
"נדרש כל חייל לעשות כל שביכולתו על מנת לסכל את חטיפתו ונפילתו בשבי של חייל אחר, תוך שמירה על חייו של החטוף"
בתגובת הצבא למבקר נמסר כי בפקודה החדשה צוין שבמקרה של חטיפת חייל במצב חירום "נדרש כל חייל לעשות כל שביכולתו על מנת לסכל את חטיפתו ונפילתו בשבי של חייל אחר, תוך שמירה על חייו של החטוף… לרבות הפעלת אש לעבר החוטפים, תוך הימנעות רבה ככל שניתן מפגיעה בחטוף או השבוי, בהתאם לכללי הפתיחה באש הקבועים בפקודות הקבע לחייל".
המבקר הבהיר כי בפקודת הצבא נקבע כי יש לשים לכך שתקיפות מבוצעות בהתאם למדיניות האש המטכ"לית במהלך הלחימה וכי אלו יכוונו נגד כוחות אויב או מטרות צבאיות בלבד ויעמדו בעקרון המידתיות. בנוסף נקבע כי נוסח הפקודה החדשה הועבר ליחידות צה"ל השונות וכי על הצבא לדווח על תדרוך כלל החיילים הכפופים למפקדות הראשיות בנושא.
שרי הקבינט היו מודעים למצב ההומניטרי הקשה בעזה במהלך המבצע
בדוח המבקר נכללים ציטוטים של המשתתפים בדיוני הקבינט המדיני-ביטחוני במהלך המבצע שעסקו בפגיעה באזרחים בלתי מעורבים. המבקר מצא כי השרים היו מודעים למצב ההומניטרי הקשה ברצועת עזה במהלך הלחימה וכי נושא המחויבות המשפטית לסייע לתושבים עלה לדיון בפורום זה.
דנו בתקיפה בסביבה אזרחית. גנץ, נתניהו ויעלון במסיבת עיתונאים בקריה, יולי 2014 (צילום: רויטרס)
כך למשל מצוטט הרמטכ"ל דאז בני גנץ בדיון שנערך בחודש יולי שעסק בהתראה לפני תקיפת מטרות בסביבה אזרחית: "אנחנו מסתכלים ורואים שאין נשים, רואים שאין ילדים ואין איזה בית חולים ואין איזה מסגד ועושים את העבודה שלנו". גנץ אף הדגיש בדבריו שתקיפת מטרות שלטוניות של חמאס נעשית רק לאחר שהדיון המשפטי בעניינן הסתיים וכי נמצא שהן "כשרות" ו"חוקיות"; וכי לפני תקיפת מבנים נשלחת אזהרה לתושבים. המבקר מציין כי בכמה דיונים ביולי הנחה ראש הממשלה בנימין נתניהו "לצמצם ככל הניתן את הפגיעה באוכלוסייה בלתי מעורבת".
שר הביטחון דאז משה יעלון אף הדגיש כי כל המטרות שתקף צה"ל אושרו על ידי הפצ"ר והיועץ המשפטי לממשלה דאז יהודה וינשטין וכי "אין פה שום דבר שנעשה שלא כחוק". בדוח מצוטט גורם בחיל האוויר שאמר באחד הדיונים: "לפני המתקפה, כשלכל בית אנחנו מתקשרים בטלפון, אומרים להם תצאו החוצה, מוודאים שהם יוצאים החוצה ותוקפים… יש פה דילמות מאוד קשות – האם התפנו האנשים, האם לא התפנו האנשים?".
"שטח שעד לפני יומיים היה שכונה אזרחית, הפך להיות מעשית שכונה צבאית מורכבת"
הרמטכ"ל גנץ צוטט כאומר ש"לא פשוט לאף אחד מאתנו לאשר מטרות כפי שאנחנו מאשרים אותן. לעשות דיונים קשים מאוד על רמת הנזק האגבי". על פי הדוח הוא אמר לשרים: "אתם לא יושבים אתנו בחדרים האלו אבל עשינו את זה". גנץ ציין בדבריו מקרה שבו הודיע צה"ל לתושבי שכונה מסוימת על תקיפה מתוכננת ואף ירה פצצות עשן לצורך אזהרה והעלה תצפיות כדי לבדוק אם נותרו תושבים באזור. "אחרי שאנשים עזבו, המחבלים מסתובבים בתוך השטח וממלכדים את הבתים. אנחנו מקבלים בסופו של דבר תופעה ששטח שעד לפני יומיים היה שכונה אזרחית, הפך להיות מעשית שכונה צבאית מורכבת", הוסיף.
בדוח מופיעים דבריו של שר הפנים במהלך המבצע גלעד ארדן בפני צוות ביקורת שהוקם לאחר המבצע, בפברואר 2015, לפיהם: "שר בקבינט הוא חסר אונים כאשר היועמ"ש אוסר על ביצוע פעולה מסוימת. בכך למעשה מותירים את הקבינט עם אפשרות מאוד מוגבלת לאישור פעולות". שרת המשפטים דאז ציפי לבני אמרה לצוות הביקורת כי "בכל נקודת זמן במהלך המבצע בחנה המערכת המשפטית כל מטרה ומטרה".
אולם, לצד זאת מצוטט שר הביטחון יעלון כאומר ש"היו כמה ויכוחים עם היועמ"ש לגבי לגיטימיות של מטרות מסוימות". המשנה ליועמ"ש דאז רז נזרי אף מסר למשרד המבקר כי הקבינט כמעט שאינו מתייחס בעת לחימה להיבטים משפטיים הנוגעים לתקיפות צה"ל; וכי משרד המשפטים מעורב בבניית "בנק המטרות" שבו מפורטים יעדים לתקיפת חיל האוויר וכוחות ארטילריה.תושבים בעזה מפנים ציוד מבית שהופצץ בתקיפת צה"ל. יולי 2014 (צילום: אי-פי)
בדיוני הקבינט שאליהם התייחס המבקר עלתה סוגיית הצורך בהפוגה הומניטרית בלחימה. כך למשל, בדיון ב-25 ביולי 2014 אמר ראש הממשלה נתניהו כי "אנחנו ערים לכך שיש לנו בעיה הומניטרית בעזה שהולכת ומתפתחת ואנחנו צריכים לעשות שם הפסקת אש הומניטרית". בדיון סיפר מתאם פעולות הממשלה בשטחים אלוף יואב מרדכי כי הוקם חמ"ל משותף לצה"ל ולארגוני סיוע בינלאומיים וכי במעבר ארז הוקם בית חולים שהפעיל חיל הרפואה. מרדכי ציין בדיון כי "בשג'אעיה פעמיים נתנו הארכה להפסקת אש לאור בקשת הצלב האדום" וכי באחריותה של ישראל לדאוג לסיוע להפעלת רשת החשמל ברצועה.
"אם השלב הבא יהיה שהזירה הבינלאומית לא תיתן פתרונות, לנו תהיה מחויבות משפטית לתת את הפתרונות למה שקורה ברצועת עזה", הוסיף מרדכי. המבקר מציין כי היועמ"ש וינשטין הציג עמדה "מבולבלת מבחינה משפטית" בדיונים. במקרה אחד צוטט כאומר ש"זו לא בהכרח בעיה משפטית, אבל זו בעיה הומניטרית, אנחנו מחויבים לפתור בעיות הומניטריות". ואילו באותו דיון אמר בהמשך כי גם אם אין חובה משפטית "מבחינה רחבה מוסרית, מצפונית, כאדם, כמדינה, כצבא, לעשות את זה – אני חושב שהדברים האלה הם מבין המושכלות הראשונים. חוץ מזה יש לנו גם חובה משפטית".
העדר התאמה בין החוק הישראלי לחוק הבינלאומי בנושא פשעי מלחמה
המבקר הצביע בנוסף על חוסר התאמה בחקיקה הישראלית לבין דיני המשפט הבינלאומי העוסקים בפשעי מלחמה. בדוח נקבע כי חובת הדיווח בצה"ל לא עומדת בכללי המשפט הבינלאומי משום שאינה מחייבת לדווח על פגיעה לא מכוונת באזרחים במקרה שמספר הנפגעים נמוך.
על פי הדוח הוראת הדיווח החדשה בצבא מחייבת דיווח על אירועים חריגים בזמן שגרה וכן של אירועים בחירום ובמלחמה שבהם קיים חשד סביר להפרה חמורה של הדין הישראלי או הבינלאומי על ידי חיילי צה"ל. יחד עם זאת, ההוראה אינה מחייבת דיווח על כל אירוע שבו התרחשה פגיעה בלתי מכוונת בבלתי מעורבים ומגבילה את חובת הדיווח לאירועים שבהם היקף הנפגעים האזרחיים נרחב; וכן לכמה אירועים ייחודים.
לא הוגדרו נהלים לבירור הפרות הדין הבינלאומי. חייל מביט אל רפיח במהלך מבצע צוק איתן דרך כוונת הרובה
בדוח נקבע עוד כי לצה"ל אין מנגנון בירור עובדתי בנוגע לאפשרות של הפרת החוק הבינלאומי הפועל בנפרד מהתחקירים המבצעיים. כך, מנגנון כזה הוקם רק שלושה ימים לאחר תחילת מבצע "צוק איתן" באופן חפוז וללא נהלים ברורים. רק בחלק מהמקרים שנבדקו שולבו חוקרי מצ"ח ובאף אחד לא שולבו יועצים משפטיים. ב-20 מקרים שנבדקו נמצאו ליקויים שהטילו צל של ספק על הבירור שנערך – כך למשל, לא תועד הליך התחקור וחקירות נמשכו מעבר למשך הזמן שנדרש על ידי אגף המבצעים.
המבקר העיר כי להוראת הדיווח ישנה חשיבות רבה וכי היא מאפשרת לצה"ל לפתוח במהלכי בדיקה וחקירה ללא תלות בהגשת תלונות או בקבלת מידע מארגוני זכויות אדם ומכלי התקשורת בנוגע לאירועים חריגים. במענה לפניית המבקר מסרו בצה"ל כי הם פועלים "להטמעת התיעוד המבצעי בקרב כוחות בשטח", במטרה לאסוף ראיות ותיעוד של זירות שבהן אירעו תקריות הדורשות בירור.
מספר התיקים הפתוחים אינו תקין ועלול לפגוע בחקירה בעתיד
בדוח נסקרה פעילות מנגנון הבירור שהוקם לאחר המבצע בראשותו של אלוף נועם תיבון, שהרמטכ"ל דאז גנץ מינה כראש צוות תחקיר למבצע. המנגנון כלל שישה צוותים ועל פי ממצאי דוח המבקר שיתוף הפעולה בינו לבין הפרקליטות הצבאית היה לוקה בחסר ולא בכל המקרים הועברו חומרים בין שני הגופים.
המבקר המליץ כי בעתיד יופעל המנגנון בידי הפצ"ר ולא יוכפף באופן בלעדי לרמטכ"ל, על מנת שלא ישמש לצורך תחקור מבצעי אלא רק לבירור עובדתי שיסייע לחקירה אפשרית. בין המקרים שציין המבקר שנחקרו לאחר המבצע: הכאה וביזה של תושבים בחירבת חזעה שבאזור חאן יונס וכן פתיחה באש אל עבר מבנים וכלי רכב אזרחיים ופגיעה באזרחים בניגוד להוראות.
על פי הדוח, לידי הפרקליטות הגיע מידע על 464 מקרים של פגיעה באזרחים בלתי מעורבי וגרימת נזק לרכוש אזרחי. ב-25 מקרים נפתחה חקירת מצ"ח מבלי שהועברו לידי מנגנון הבירור. 68 מקרים אחרין נסגרו בידי הפצ"ר מבלי שנפתחה חקירה בעניינם. לאחר סינון ראשוני הועברו לידי המנגנון בראשות אלוף תיבון 330 מקרים. 167 מקרים הועברו לידי הפרקליטות לאחר בדיקת המנגנון. 82 מקרים נסגרו מבלי שנפתחה חקירת מצ"ח בעניינם ו-85 מקרים נמצאים עדיין בבדיקה, יותר משלוש וחצי שנים לאחר תום המבצע.
על נתון זה העיר המבקר לצה"ל כי מספר התיקים הפתוחים שמנגנון הבירור טרם השלים את עבודתו לגביהם אינו תקין ועלול לפגוע באפשרות לחקירה עתידית. עוד קבע המבקר כי על צה"ל לוודא שהמנגנון מסיים את עבודתו בהקדם או לחלופין להעביר את הבדיקה בתיקים אלה לגורמי החקירה כדי לפתוח בחקירה בעניינם.
פער באחריות המפקדים למנוע עבירות. סוללת תותחים של צה"ל במהלך המבצע (צילום: רויטרס)
בדוח צוין כי משרד המשפטים לא פעל לעגן בחוק העונשין את עבירת העינויים או לחוקק חוק בנושא פשעים נגד האנושות – על אף המלצת ועדת טירקל (ועדה ציבורית שבחנה את התאמת מנגנוני הבדיקה בישראל כללי המשפט הבינלאומי, א"ס) להתאים את החקיקה הפלילית בישראל לדין הבינלאומי. במשרד המשפטים מסרו למבקר לפני יותר משנה כי טיוטות החוקים הרלוונטיים נמצאות לקראת סיום.
המבקר העיר למשרד המשפטים כי יש לקדם חקיקה שתמלא את הפער הקיים בנושא אחריות מפקדים למנוע עבירות. זאת בהתאם לדוח ועדת טירקל שבו צוין כי "מפקדים בצה"ל נדרשים 'לשמור על קיום המשמעת והציות לחוק ולפקודות ולהקפיד עליהם', וכן לנקוט תגובה משמעתית כאשר נעברה עבירה".
"מפקדים נדרשים 'לשמור על קיום המשמעת והציות לחוק ולפקודות ולהקפיד עליהם' ולנקוט תגובה משמעתית כאשר נעברה עבירה"
בדוח נמצא עוד כי צה"ל לא הגדיר מסגרת זמן לפתיחה בחקירה פלילית לאחר אירוע שבו עלה חשד לביצוע עבירה או "אירוע בעל נפיצות תקשורתית, ציבורית ובינלאומית". עוד העיר המבקר כי על הפרקליטות הצבאית לבחון את ביטול הנוהג להתייעץ עם האלוף הרלוונטי לפני החלטה על פתיחה בחקירה ולהותירה באופן בלעדי בידי הפרקליטות.
בדוח צוין בנוסף כי תפקיד הפצ"ר לא הוכפף בחקיקה ראשית לתפקיד היועמ"ש, שאף אינו מעורב בהליך מינויו, וכי כהונתו לא קצובה בחוק. המבקר אף המליץ לאפשר להגיש השגות על החלטות הפצ"ר במקרים שבהם יש חשש להפרת הדין הבינלאומי ולא רק במקרים שבהם נהרג אדם. המלצה נוספת שנכללה בדוח היא לאפשר לנציבות הביקורת על מערך התביעה לבחון את התנהלות מערך התביעה הצבאית.
צה"ל: "הפקודה המיושמת בצה"ל מנוסחת בהתאם להמלצות"
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל מקדם בברכה את דוח המבקר, ילמד בקפידה את ממצאיו ויפעל ליישום הליקויים.
"צה"ל מייחס חשיבות רבה לכללי המשפט הבינלאומי ופועל בהתאם להם. כפי שנקבע בדוח המבקר, בעת ניהול הלחימה בעזה, הדרג הצבאי הבכיר נתן משקל משמעותי לכללי המשפט הבינלאומי וננקטו צעדים רבים להבטחת יישומם. הדו"ח מלמד על המחויבות של צה"ל לפעול בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי, הלכה למעשה.
"לחלק ניכר מהמלצות הביקורת ניתן מענה כבר במהלך הביקורת. צה"ל ימשיך ללמוד את הדוח, ולפעול לאור ההמלצות הכלולות בו.
"בכל הנוגע להתמודדות עם אירוע חטיפה ותגובה להם, הרמטכ"ל הנחה עוד בטרם קבלת טיוטת דוח הביקורת, על ביטול פקודת 'חניבעל' שאליה מתייחס הדוח. בתחילת שנת 2017 הושלמה עבודת מטה נרחבת לעדכון כלל הפקודות העוסקות בהתמודדות ותגובה לאירועי נפילה בשבי וחטיפה בשגרה ובחירום. במסגרת העדכון ניתן מענה מלא לנקודות שצוינו בתוך הביקורת. הפקודה הקיימת כיום בצה"ל מנוסחת בהתאם להמלצות בדוח ונערכות פעולות להבטחת הטמעתה.
"בכל הנוגע להצגת עמדות צה"ל בפני הקבינט, כפי שהודגש בדו"ח, צה"ל ומפקדיו הפגינו במהלך מערכת 'צוק איתן' מחויבות לכללי המשפט הבינלאומי, ופעילות צה"ל לוותה בייעוץ משפטי שוטף.
"בכל הנוגע להקטנת הפגיעה בבלתי מעורבים, הערות המבקר בפרק זה מטופלות ומיושמות. כך למשל, צה"ל מכשיר בשוטף את חייליו ומפקדיו לפעול בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי, ובשנת 2016 הדבר נקבע מפורשות בפקודות הצבא.
"בכל הנוגע לאימוצן של המלצות ועדת טירקל, ביולי 2016 אימץ הקבינט המדיני-ביטחוני את דו"ח צוות צ'חנובר שעסק באופן יישום המלצות 'ועדת טירקל'. צה"ל כבר החל ביישום המלצות ועדת טירקל וצוות צ'חנובר ורבות מההמלצות כבר מיושמות הלכה למעשה. כך למשל, הוקמה יחידה ארצית של מצ"ח לחקירת פעילות מבצעית, ובשנים האחרונות פועל מנגנון תחקור מטכ"לי לבדיקת אירועים בעת לחימה. צה"ל מחויב ליישום ההמלצות וממשיך לפעול ליישומן.
"בכל הנוגע לעבודת המנגנון לבירור עובדתי, מדוח המבקר עולה כי מנגנוני הבדיקה והחקירה של צה"ל הם מקצועיים, בלתי תלויים, אפקטיביים ועומדים בסטנדרט הבינלאומי. כן עלה מהדוח כי הפצ"ר, שבחן את האירועים, פעל בהתאם לשיקול דעתו העצמאי ועל בסיס המידע הרלוונטי. יש לציין כי מרבית ההערות הנקודתיות הנוגעות לפעילות המנגנון כבר תוקנו ויושמו".
משר החינוך וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני נפתלי בנט נמסר כי "מבצע 'צוק איתן' היה מלחמת אין ברירה. לולא היינו פועלים, היינו גוזרים על תושבי עוטף עזה סכנת רצח וחטיפה של חמאס דרך מנהרות הטרור. המשפט הבינלאומי אמנם חשוב, אך אין מתכון קסם להתמודדות מול ארגון טרור רצחני שמתחבא מאחורי נשים וילדים. אני אומר בבירור: בבחירה בין שמירה על ביטחונם של תושבי עוטף עזה לבין שלומם של תושבי עזה – תמיד נבחר בתושבינו".
זה הקישור לכתבה ב"הארץ" שמשום מה איני מצליחה לפתוח אבל שלחתי לחלקכם בוואטסאפ –
https://www.haaretz.co.il/news/mevaker/.premium-1.5906820 (משום מה לא נותן לי לפתוח את הכתבה המלאה)
מייל טל וורנר קלינג על דוח יוסף שפירא על פגיעות חיילי צהל באזרחיות עזה בצוק איתן
מייל טל וורנר קלינג מתלהבת מכתבה שחמאס יורה מבתי חולים 2017
זה זהב…. היא אומרת.
שימו לב שאחת המכותבות פה היא הפרקליטה לשעבר עו"ד שרה וייס מאודי (Sarah Weiss Maudi; נולדה ב-1975) בת טיפוחיה של דורית ביניש. שרה וייס מאודי היתה אחראית משפט הומניטרי במשרד החוץ. בהתחלה שימשה חוקרת משפט השוואתי בבג"ץ תחת השופטת דורית בייניש (2000-2004). באוג' 2018 שלחו אותה למשלחת ישראל באו"ם בניו יורק ובספטמבר 2022 האו"ם מינה אותה לאחראית ועדה ל"העצמת נשים, שלום וביטחון" לפי החלטת מועצת האו"ם 1325….
איזה בידור… זאת שתחת דורית ביניש המנטרית שלה, דאגה כל כך לזכויות הומיטריות של מחבלים, וכך עשתה במשרד החוץ, נאלצה לשכנע את החברות שלה באו"ם שאותם מחבלים שהיא נלחמה בתוך ישראל למען הזכויות שלהם, אנסו את בנות ישראל בקיבוצים, מוצבים, ובנובה. והכי קטע…. אף אחת מהחברות שלה באו"ם לא האמינה לה.
אגב, מוצפת שמועה שלירי אלבג נטשה 2 תאומים שילדה בעזה….. איזה בידור.
לידיה שבצוב היא עוד מכותבת שמודאגת מהפרת הזכויות ההומניטריות של החמאס.
מכותב נוסף הוא הפרקליט הצבאי צבי מינץ, טל. 0578110792, מי שאחראי בפרקליטות על טיפול בקרקעות פלסטינים ורכישות קרקע ע"י מתנחלים.
לזכותו של צבי מינץ ייאמר שב 15/9/2019 הוא כתב דו"ח שהמליץ לבטל חוק ירדני שחל בשטחים האוסר מכירת קרקעות ליהודים. "אנו סבורים כי ניתן לפעול לביטולה בפועל של ההבחנה הקיימת בדין הירדני בין אדם ממוצא ערבי למי שאינו ממוצא ערבי"…"איסור לבצע עסקאות במקרקעין על בסיס שיוך לאומי מעורר חוסר נוחות מסוים"… "לא זו בלבד שהוא פוגע בזכות יסוד המוכרת זה מכבר בשיטתנו המשפטית, אלא גם לוקה באפליה ממניע פסול".
צבי מינץ כתב כי "אין מניעה משפטית לשינוי הדין בצו שיקבע כי ראש המנהל האזרחי מוסמך להתיר רכישת מקרקעין באזור לכל אדם פרטי ובלא תלות במוצאו".
Date : 6/13/2017 9:16:24 AM
From : "Tal Werner Kling" [email protected]
To : "DSIA-Praklitim" [email protected], DSIA-Mitmachim [email protected]ת
Subject : FW: This is absolutely gold material – Hamas firing from hospitals
From: benw77 [mailto:[email protected]]
Sent: Tuesday, June 13, 2017 10:08 AM
To: Tal Werner Kling; [email protected]
Cc: Lidia Shevtsov; [email protected]; benw77
Subject: This is absolutely gold material – Hamas firing from hospitals