בעליון יושבת אחת הצרעות הפמיניסטיות הדוחות ביותר, יעל וילנר, צירעה דוסית חסודה שמאמינה שהגברים היהודים הם תת אדם, זבל שיש לעשות הכל כדי לרסק אותו. אילו יכלה וילנר הייתה מקימה בישראל את גטו וילנה מחדש, ודוחפת אליו את כל הגברים היהודיים שנואי נפשה.
אבל לא זה נושא הכתבה. לפנינו אישה שערערה על 4 החלטות שונות באותו הליך שבבית משפט מחוזי תל אביב. כל בן אדם נורמלי לא היה מוצא שום פגם בכך. אם ניתנו ארבע החלטות שגויות המצריכות ערעור, אז ההיגיון אומר שמגישים ערעור אחד על כל הארבע החלטות.
הרי מספרים לנו שהתקנות החדשות נועדו לייעל ולחסוך זמן שיפוטי, אז ברור שאם זה אותה שופטת, אותו הליך ואותו צד שכנגד אז את כל הטענות צריך לרכז במסמך אחד של ערעור.
אבל ההיגיון לא עובד כשיש לך מוח של שימפנזה פמיניסטית, כמו שיש ליעל וילנר. היא החליטה שעל כל החלטה צריך להגיש ערעור נפרד. זה אומר לשבת ולכתוב ארבע פעמים את אותו רקע, אותן כותרות, אותם טקסטים, אותה החלטה, אותו תיק מוצגים, ורק להוסיף כמה פסקאות על ההחלטה הספציפית בארבע ערעורים נפרדים וגם לשלם ארבע אגרות, ולשלם ארבע פעמים ערבון לערעור שזה אומר 35,000 ש”ח על כל ערעור 4 פעמים, שזה אומר 140,000 ש”ח לכל ארבע ההחלטות יחד.
זה נקרא ייעול או שזה פשוט טרטור האזרחים ונעילת שערי בית המשפט לעניים? מי יכול לעמוד בסכומים האלה? בנקים כן. אזרחים מהיישוב לא.
זה מה שאומרת וילנר: “אין מקום, אפוא, לברר את השגות המבקשת ביחס לארבע ההחלטות האמורות במסגרת הליך אחד (ראו והשוו: רע”א 6821/15 פלונית נ’ משרד הבריאות, פסקה 9 (3.2.2016); רע”א 2404/21 פלונית נ’ פלוני (8.4.2021))”…”לפנים משורת הדין, המבקשת רשאית לתקן את בקשתה דנן באופן שבקשת רשות הערעור תופנה אך כנגד החלטה אחת”.
אולי בגן החיות של וילנה אפשר יהיה למצוא שימפנזה שתוכל להסביר את ההיגיון לדבר הזה. אנחנו לא הצלחנו להבין מנין נובעת הרשעות הזאת ועוד מדובר בבעלת דין אישה שתובעת ולא בגבר שתובע…..
נניח שהמערערת הלן אייזן תגיש 4 ערעורים כפי שוילנר רוצה וגם תשלם 4 ערבונות של 35,000 ש”ח כל אחד, האם היא תקבל 4 מועדי דיון שונים??? ברור שלא. הדיונים יאוחדו לדיון אחד – כך שיעל וילנר סתם רוצה לסבך ולטרטר אזרחים כדי שלא יפריעו לה לעשות מניקור בכוס, במקום לשפוט.
ומה יהיה הרעיון הבא? יתחילו בעליון לגבות כסף על כל פיסקה, או לפי עמודים????
להלן ההחלטה המרושעת של יעל וילנר מגטו וילנה. הלן אייזן נגד אמיר יואלי, רע”א 7620/21.
יעל וילנר תמונה מ 2022:
| בבית המשפט העליון |
| רע”א 7620/21 |
| לפני: | כבוד השופטת י’ וילנר |
| המבקשת: | הלן אייזן עו”ד |
| נ ג ד |
| המשיבים: | 1. אמיר יואלי |
| 2. מנורה מבטחים ביטוח בע”מ | |
| 3. אילון חברה לביטוח בע”מ |
| בקשת רשות ערעור, על החלטות בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו ת”א 58358-01-20 (כב’ השופטת ע’ עובדיה) |
המבקשת: בעצמה
| החלטה |
בקשת רשות הערעור שלפניי, נסבה על ארבע החלטות של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו בת”א 58358-01-20 (כב’ השופטת ע’ עובדיה), העוסקות בנושאים שונים (החלטה מיום 2.8.2021; החלטות מיום 29.7.2021 ומיום 30.9.2021; החלטה מיום 1.8.2021; החלטה מיום 4.8.2021), ואשר ניתנו בבקשות שונות שהגישה המבקשת. נראה כי כל שמאחד בין ההחלטות הוא כי הן ניתנו במסגרת אותו ההליך. אין מקום, אפוא, לברר את השגות המבקשת ביחס לארבע ההחלטות האמורות במסגרת הליך אחד (ראו והשוו: רע”א 6821/15 פלונית נ’ משרד הבריאות, פסקה 9 (3.2.2016); רע”א 2404/21 פלונית נ’ פלוני (8.4.2021)).
נוכח האמור, ראוי היה למחוק על הסף את בקשת רשות הערעור. ואולם, לפנים משורת הדין, המבקשת רשאית לתקן את בקשתה דנן באופן שבקשת רשות הערעור תופנה אך כנגד החלטה אחת.
ניתנה היום, י”ג בכסלו התשפ”ב (17.11.2021).
| ש ו פ ט ת |
One Comment
מה מפתיע זו תמיד אותה שיטה ככל שיש יותר הליכים ככל שיש יותר הוצאות אגרות וכד יש פחות תיקים כלומר השופט הוא הנהנה מההחלטה מההכבדה על המתדיין .
זו טכניקה מוכרת גם הטלת סכומים אסטרuנומים למתן צuוי ביניים כך שלעתים זה המייתר את הדיון . חייבים בקרה על השופטים בקרה ממשית אמיתית ולא בכאילו