לפני שגלי בהרב מיארה מונתה ע”י גדעון סער לתפקיד יועמ”שית, פנו אליה מהפרקליטות שתכתוב חוות דעת להגשה בהולנד בתביעה של פלסטיני בשם איסמעיל זיאדה נגד בני גנץ. ביקשו ממנה לכתוב על “שאלת הנגישות לערכאות בישראל על-ידי פלסטינים”.  זה היה במאי 2019 ממש בזמן בחירות.  שילמו לה 200,000 ש”ח לחוות דעת שאף אחד לא היה מוכן לכתוב.

לא היה בפרקליטות אף אחד שמוכן היה לכתוב לבית משפט הולנדי חוות דעת שלעזתי שפוצצו לו בית בזמן מלחמה יש סיכוי לתובע בנזיקין את מדינת ישראל בישראל.  אבל גלי בהרב מיארה, אקדח להשכיר.  עבור 200,000 ש”ח פלוס מע”מ, גלי תכתוב גם חוות דעת שיצחק עמית נולד בזיווג של המלאך גבריאל עם אלת היופי אפרודיטה.

גלי בהרב מיארה משקרת במצח נחושה לבימ”ש הולנדי

הרעיון היה להגיד לשופטים בהולנד שישראל מדינה שמאוד זמינה לתביעות של פלסטינים נגד המדינה, ולכן יש להפנות את זיאדה הפלסטיני (שהוא אזרח הולנדי) לתבוע בישראל את בני גנץ…..  כי בתי המשפט מאוד נגישים לפלסטינים…..  מה שנכון נכון…

עוד דובר בין הפרקליטות מרלין מזל וגלית רג’ואן שמשרד המשפטים לא ישלם לגלי ישירות, אלא המשרד של עוה”ד מהולנד  ישלם לה, כדי שאי אפשר יהיה לדרוש בגילוי מסמכים את התכתובות, הטיוטות ומסמכי הרקע שבין גלי לפרקליטות, ובינה לבין בני גנץ.

לכן אם תחפשו תשלומים ששולמו לה ברשימות הספקים של משרד המשפטים, לא תמצאו כלום.  הכסף ששולם לה מופיע תחת J.I.M.G. JAHAE או florent b.v בטבלת תשלומים לתושבי חוץ 2019.

ידוע שבסוף גלי כתבה חוות דעת עבור בני גנץ, מקריאת הסיכומים שהוגשו בהולנד.   בכל מקרה זה לא “חשש למשוא פנים”.  זה אשכרה משוא פנים של גלי בהרב מיארה לטובתו של בני גנץ מעצם זה ששימשה עדה מומחית לטובתו.

עד המועד שבו התחילו לחפש מומחית, הספיקו לשלם לעוה”ד ההולנדים מעל $500,000.

להלן כמה חשבוניות מדגמיות מהחודש שאחרי התכתובת.  בלי עין הרע יש מלא כאלה.  והכל עבור בני גנץ…..

איסמעיל זיאדה תבע בהולנד על הוראה שנתן בני גנץ לפוצץ את הבית שלו באל בורייג’ בעזה ובפיצוץ מתו אמא שלו בת 70, שלושה אחים, אשתו של אחד האחים והבת שלה בת 12 ואורח.

From:  Galit Raguan

Sent: Thursday, May 30, 2019 12:58 PM
To: Marlene Mazel
Cc: Noa Bar shalev; Noa Schreuer; Dor Hai; Vered Shpilman
Subject: עדכון בדבר חוות דעת מומחה בתביעה אזרחית בהולנד
Importance: High

הי מרלין,

ראי טיוטת מייל לעמיר עם עדכון בדבר התקשרות עם המומחים. כמה התלבטויות:

1. האם לפרט ממש את התעריפים של המומחים?
2. מה לומר לגבי המומחות הישראליות? עוד לא נתנו לנו תעריפים ועדיין לא ברור אם יכתבו יחד או לחוד. בשיחה של רועי אתמול עם גלי דובר על תעריף של מומחים לפי חוזה חשכ”ל – אין לי מושג במה מדובר והאם זה מצריך אישורים נוספים כלשהם.
3. האם לבקש אישור או רק להסתפק בעדכון?
4. האם קיימת מגבלה של 10% מסך כל החשבונית? אם נקבל חיוב אחד lump של 20,000 פאונד, זה יחרוג מ10% מהחשבונית, אך לא מהתקציב כולו.

מכתבת גם את ורד, נועה ב.ש. ונעה ש. לאור הניסיון המצטבר בנושא.

***

עמיר שלום,

בהמשך לשיחתך הטלפונית בנושא עם ד”ר רועי שיינדורף, כאמור, אנו מטפלים בתביעה אזרחית בהולנד שהוגשה נגד שני בכירים ישראלים בגין תקיפה צבאית שאירעה במהלך מבצע “צוק איתן”. אנו מיוצגים בתיק זה על-ידי עורכי דין הולנדיים ולשם מימון ההוצאות המשפטיות בתיק הופעל בעבר נוהל הגנה משפטית. התביעה הוגשה באמצעות עורכת דין הולנדית בכירה ומוכרת המתמחה בדיני זכויות אדם. באוקטובר 2018 הוגשה מטעם הנתבעים בקשה לדחייה על הסף של התביעה ומועד לדיון בעל-פה בבקשה נקבע לספטמבר 2019.

אציין, כי מדובר בתביעה בעלת מאפיינים ייחודים, אשר מצריכה הקדשת משאבים רבים והרחבת היריעה המשפטית כבר בשלב הבקשה המקדמית לדחייה על הסף. הסיבות לכך נעוצות, בין היתר, בגישה הליברלית של בית המשפט אליו הוגשה התביעה; בדין המקומי אשר מאפשר בתנאים מסוימים לבית המשפט לרכוש סמכות על התביעה על-אף שאירוע הנזק אירע מחוץ להולנד; על סדרי הדין בהולנד ששונים מאשר במדינות משפט מקובל; וכן נוכח העובדה שממשלת הולנד נמנעת מלנקוט עמדה בשלב זה של ההליך.

לאור האמור לעיל, ונוכח תגובת התובע המפורטת לבקשה לדחייה על הסף, אשר נפרשת על-גבי 163 עמודים ובנוסף כוללת גם חוות דעת מומחה, המלצת עורכי הדין שלנו היא להגיש חוות דעת של מומחים מטעמנו בשתי סוגיות מרכזיות לקראת הדיון בעל-פה. סוגיה אחת הינה בתחום דיני החסינות, כאשר ההמלצה הייתה לגייס מומחה בין-לאומי ומומחה הולנדי שיחוו דעתם בנושא. סוגיה שנייה נוגעת לדין הישראלי, ובפרט לשאלת הנגישות לערכאות בישראל על-ידי פלסטינים, ולצורך הכנתה נדרש מומחה שיוכל להכין חוות דעת לבית המשפט בעניין משפט זר (ישראלי), בכיר לשעבר מהשירות הציבורי בתחום הרלוונטי. גיבשנו יחד עם עורכי הדין ועם משרד החוץ רשימה של מומחים פוטנציאליים בתחומים השונים והחל בירור על-מנת לאתר מומחים שיהיו נכונים לכתוב חוות דעת ואינם נגועים בניגוד עניינים עם המדינה ו/או עם הנתבעים וכן לקבל הערכת עלויות.

בתחום החסינות, פנינו לסר מייקל ווד, עו”ד בריטי מוביל ומי שכיהן בעבר כיועץ משפטי של משרד החוץ הבריטי. סר ווד הוא שם דבר בתחום המשפט הבין-לאומי ובעל ניסיון בליטיגציה בפני ערכאות בין-לאומיות. הוא חבר ב-International Law Commission, גוף האו”ם שאמון על זיהוי וקודיפיקציה של המשפט הבין-לאומי המנהגי. כמו כן, שוחחנו עם עו”ד גוידו דן דקר, ליטיגטור הולנדי המתמחה בדיני חסינות, בעל ניסיון בייצוג מדינות וארגונים בין-לאומיים בתיקים שעוסקים בדיני חסינות. כל אחד מהמומחים העביר הצעת מחיר עם תעריף שעתי ותקרה לחיוב משוערת.

באשר לחוות הדעת בנושא הדין הזר, פנינו לעו”ד אורית סון ולעו”ד גלי מיארה, שתיהן פרקליטות בכירות לשעבר ובעלות ניסיון רב בתחום תביעות הנזיקין של פלסטינים נגד המדינה, אשר הביעו נכונות עקרונית לגבש חוות דעת לטובת התביעה.

אציין, כי על-מנת להבטיח שתוצרי העבודה והשיחות עם המומחים שיישכרו ייהנו מחיסיון ולא נצטרך למסור אותם לב”כ התובע בהליך של גילוי מסמכים, המלצתם הנחרצת של עורכי הדין היא שההתקשרות עם המומחים תעשה על-ידיהם באופן ישיר ולא על-ידי המדינה (שאינה נתבעת בתיק). עלויות חוות הדעת יתווספו להוצאות שמשולמות למשרדי עורכי הדין, כפי שנעשה בהתקשרויות אחרות של המחלקה באמצעות חיוב העלויות על סעיף ההוצאות בהזמנת הרכש. לאור זאת, אבקש לקבל אישור למתווה זה של העסקת המומחים.

בברכה,

Date : 5/30/2019 9:57:51 AM
From : “Galit Raguan”<[email protected]></[email protected]>
To : “Marlene Mazel”<[email protected]></[email protected]>
Cc : “Noa Bar shalev” <[email protected]>, “Noa Schreuer” <[email protected]>, “Dor Hai” <[email protected]>, “Vered Shpilman”<[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]>
Subject : עדכון בדבר חוות דעת מומחה בתביעה אזרחית בהולנד

הי מרלין,

ראי טיוטת מייל לעמיר עם עדכון בדבר התקשרות עם המומחים. כמה התלבטויות:

1. האם לפרט ממש את התעריפים של המומחים?
2. מה לומר לגבי המומחות הישראליות? עוד לא נתנו לנו תעריפים ועדיין לא ברור אם יכתבו יחד או לחוד. בשיחה של רועי אתמול עם גלי דובר על תעריף של מומחים לפי חוזה חשכ”ל – אין לי מושג במה מדובר והאם זה מצריך אישורים נוספים כלשהם.
3. האם לבקש אישור או רק להסתפק בעדכון?
4. האם קיימת מגבלה של 10% מסך כל החשבונית? אם נקבל חיוב אחד lump של 20,000 פאונד, זה יחרוג מ10% מהחשבונית, אך לא מהתקציב כולו.

מכתבת גם את ורד, נועה ב.ש. ונעה ש. לאור הניסיון המצטבר בנושא.

פגישה של הפרקליטות עם בני גנץ בעניין איסמעיל זיאדה 26/7/2019

כתבה:  הפרקליטה איילת לב.  שימו לב שהם כותבים ש”אנחנו טוענים לחסינות הבכירים, שפעלו בשם מדינת ישראל, ובנוסף – למעלה מן הצורך – כי יש לתובע גישה לערכאות בישראל ולכן בית משפט בהולנד לא צריך להידרש לתביעה”.  כלומר כן יה צורך בחוות הדעת הפרטית של גלי בהרב מיארה.

ועוד:  “חשוב להבין שעורכי הדין מופיעים בשם הנתבעים ולא בשם מדינת ישראל”.

מדינת ישראל  משרד המשפטים

State of Israel  Ministry of Justice

תאריך:   ‏כ”ג תמוז תשע”ט     ‏26 יולי  2019

אל: ד”ר רועי שיינדורף

מאת: אשכול הליכים במדינות זרות

הנדון: הכנה לפ.ע. עם רא”ל (מיל’) מר בני גנץ הקבוע ליום 31.7.19

תביעות אזרחיות-

1. הולנד, תיק זיאדה–

• מדובר בתביעה אזרחית אשר הוגשה במרץ 2018 לבית המשפט המחוזי בהאג, על ידי תובע פלסטיני בעל אזרחות הולנדית, מר איסמעיל זיאדה (בפועל אינו מתגורר ברצועה כבר למעלה מעשור) נגד מר גנץ ומר אמיר אשל.
• עניינה תקיפת בית משפחת התובע ברצועת עזה במהלך מבצע ‘צוק איתן’. התובע טוען להפרות חמורות של דיני הלחימה על-ידי ישראל ומבקש להטיל על הנתבעים אחריות בגין מותם של בני משפחתו כתוצאה מהתקיפה. באת כוחו של התובע היא פעילת זכויות אדם בולטת בתחום המשפט בהולנד, המוכרת לנו מהליכים דומים בעבר.
• אנו מיוצגים בהולנד על-ידי שני משרדים מצוינים (פלילי ואזרחי). באוקטובר 2018 הוגשה מטעם הנתבעים בקשה לדחייה על הסף של התביעה. אנחנו טוענים לחסינות הבכירים, שפעלו בשם מדינת ישראל, ובנוסף – למעלה מן הצורך – כי יש לתובע גישה לערכאות בישראל ולכן בית משפט בהולנד לא צריך להידרש לתביעה. בשלב זה אין התייחסות לגופן של הטענות המהותיות של התובע.
• במרץ 2019 הוגשה תגובת התובע ודיון בעל-פה בתיק נקבע ל-09.19 – מועד הבחירות (נקבע לפני פיזור הכנסת). אנחנו מעריכים שהתובע ינסה לייצור עניין תקשורתי סביב הדיון בעל-פה, במיוחד לאור ההתמודדות הפוליטית של מר גנץ. מציעים להיערך לפניות של התקשורת בנושא ולהיות מתואמים עם הדוברות שלנו.
• כדאי להיות ערים לכך שב”כ התובע עוקבת אחר התבטאויות ופרסומים של מר גנץ בתקשורת הישראלית – למשל, סרטון בחירות שמראה הריסות בעזה צורף כמוצג לבית המשפט. מנסים לבסס באמצעותו את הטענה שהנתבע מתגאה בפגיעה בלתי-מידתית ברצועת עזה, תקיפת אזרחים וכד’.
• התובע מתכנן לשאת דברים בפתח הדיון וביקש להקרין מוצגים – אנחנו מעריכים שיקרין את סרטון הקמפיין ותיעוד של פינוי גופות מההריסות.
• חשוב להבין שעורכי הדין מופיעים בשם הנתבעים ולא בשם מדינת ישראל, והטיעון בעל-פה יהיה בשם הנתבעים – וכך גם הסיקור התקשורתי.
• תהיה אמירה של עורכי הדין שהנתבעים אינם מקלים ראש באובדן בני משפחתו של התובע, אך סבורים שהתביעה אינה צריכה להתברר בהולנד.

תלונות פליליות (על-פי סדר אלפאבתי)-

1. איטליה

• בחודש אוקטובר 2012, בעקבות אירוע המשט של ספינת “אסטל” מנאפולי לעזה, הוגשה תלונה פלילית כנגד מספר בכירים ישראלים, ביניהם, רא”ל (מיל’), מר בני גנץ שר הביטחון לשעבר, מר אביגדור ליברמן ושר הביטחון לשעבר, מר אהוד ברק. בתלונה נטען, כי במהלך פעולת ההשתלטות על הספינה, ביצעו כוחות צה”ל מספר עבירות כנגד הפעילים אשר שהו על ספינה, כגון: שימוש בכוח מופרז, חטיפה, כליאה ומעצר בלתי חוקי, והשתלטות בלתי חוקית על ספינה, אשר לטענת המתלונן, התרחשה מחוץ לשטחה הטריטוריאלי של מדינת ישראל.
• התלונה הוגשה על-ידי מר מרקו רמאזוטי, אזרח איטלקי, אשר לקח חלק במשט.
• אין בידינו מידע באשר לגורלה של התלונה. בנסיעתה של ורד בחודש האחרון לאיטליה, הסביר גם עו”ד פיזאנו (שטיפל בתיקים בעבר) וכן עורכי הדין האחרים שרואיינו, שפרק הזמן המשמעותי שחלף מצביע בהערכה די מבוססת, על-פי ניסיונם, שהתלונות כנראה נסגרו.  

2. ארגנטינה

• בחודש אוגוסט 2014, בעקבות מבצע ‘צוק איתן’, הוגשה תלונה פלילית  בפרובינציית קורדובה שבארגנטינה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, רא”ל (במיל’) בני גנץ, שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון, חבר הכנסת לשעבר משה פייגלין ושר הביטחון לשעבר, מר אביגדור ליברמן.
• התביעה הוגשה על ידי שנים-עשר מתלוננים, בטענה לביצוע פשעים נגד האנושות וכן ביצוע פשע רצח עם במהלך מבצע ‘צוק איתן’.
• ביום 15 לנובמבר 2018, התובע הפדראלי בפרובינציית קורדובה הגיש בקשה לשופט הפדרלי עם המלצתו לסגור את התלונה באופן זמני (Archivo del Expediente). לדבריו של עורך הדין בארגנטינה, המטפל ועוקב אחר התלונה, בקשה מסוג זה מוגשת על פי רוב במקרים בהם תיק פתוח במשך זמן רב, ולא הוצגו או הובאו ראיות רלוונטיות חדשות.
• בחודש אפריל 2019, עורך הדין בארגנטינה עדכן, כי השופט הפדראלי החליט על סגירת התלונה, בשל העדר סמכות שיפוט לבתי המשפט בארגנטינה לדון בתלונה. זאת, בשל העובדה כי משרד התובעת של בית הדין הפלילי הבין-לאומי מקיים בדיקה מקדמית בנוגע למבצע ‘צוק איתן’. נוסף על-כך, לדברי עורך הדין, במסגרת ההחלטה על סגירת התלונה, הורה השופט הפדרלי למשרד החוץ ומשרד המשפטים בארגנטינה להגיש את עותק התלונה למשרד התובעת של בית הדין הפלילי הבין-לאומי.

3. טורקיה

• בחודש מאי 2012, בעקבות אירועי המשט לרצועת עזה והחרמת ספינת Estelle, הוגשה תלונה פלילית כנגד מספר בכירים ישראלים: מר שמעון פרס ז”ל, מר ביבי נתניהו, מר אהוד ברק, מר בני גנץ, מר אביגדור ליברמן, מר רם רוטנברג, בטענה לביצוע פשעים נגד האנושות, מעצר שרירותי, גרימת נזק בזדון לרכוש פרטי- במהלך פעולת ההשתלטות על הספינה.
• בחודש יוני 2016 נחתם הסכם פיוס בין לישראל לטורקיה, אשר כולל את סגירת כלל התלונות שהוגשו בעקבות אירועי המשט לעזה וכן 19 תביעות אזרחיות שהוגשו כנגד מדינת ישראל.

4. שוודיה

• בחודש נובמבר 2013, בעקבות פעולת ההשתלטות על ספינת ‘Estelle’ מיום 20 באוקטובר 2012, הוגשה תלונה פלילית על-ידי 18 אזרחים שוודיים וארגון ‘Ship to Gaza’. התלונה הוגשה כנגד מספר בכירים ישראלים, ביניהם, מר גבי אשכנזי; מר בני גנץ; מר אליעזר מרום; ו-מר רם רוטנברג. המתלוננים טוענים כי הנתבעים אחראים, בין היתר, לחטיפה; שוד; כליאת שווא; ו-תקיפה חמורה.
• בחודש יוני 2013, החליטה התביעה הציבורית בשטוקהולם לפתוח בבדיקה מקדמית בעניין אירועי ההשתלטות על הספינה.
• בחודש דצמבר 2014, הודיע התובע הציבורי בשוודיה כי החליט לסגור את התלונה בתום ביצוע הבדיקה המקדמית. זאת, בין היתר, בשל העובדה כי השימוש בכוח שנעשה במהלך פעולת ההשתלטות אינה עולה לכדי פשע בין-לאומי; ו-העדר סמכות שיפוט לבתי המשפט בשוודיה בנוגע לעבירות שבוצעו בשטח ישראל, אש אינן עולות לכדי פשעים בין-לאומיים.

נקודות כלליות לתדרוך הנסיעות:

1. החשיבות בהתייעצות בנסיעות פרטיות. במיוחד למדינות שסקרנו.
2. להודיע לנו מספיק זמן מראש על הנסיעות כדי שיוכלו לבדוק האם יש סיכון מיוחד או היערכות מיוחדת לנסיעה. שיגיד מי איש הקשר מטעמו לענייני הנסיעות כדי שנוכל להיות איתו בקשר.
3. חסינות משלחת מיוחדת – אם נוסע במסגרת משלחת – החסינות תקפה לימים של הפגישות עצמן.
4. להבהיר שפרסום מידע פומבי על נסיעות יכול להיות בעייתי – יכול להוביל להגשת תלונות בעת הביקור.
5. ככל שמתכנן במסגרת הרצאות שמעביר להתייחס לנושאים של אירועים מבצעיים מסוימים למשל – רצוי להתייעץ מראש.
6. תדרוך על המצאות – במידה ומנסים להמציא לו כתב תביעה בחו”ל – לעדכן אותנו אם הומצא.
7. אם נתקל בבעיות בביקורת הגבולות – להשיב שאין לו סמכות להשיב על שאלות ביחס למידע הקשור לדברים שביצע במסגרת תפקידו. לעדכן אותנו.

PDF

להלן חוות דעת המומחה הבריטי מייקל וודס ששכרו להגן על בני גנץ

להלן סיכומים של בני גנץ בהולנד מ 2022

ערעור של זיאדה ב 2023 של החסינות הפונקציונלית שהוענקה לבני גנץ בהולנד