קטי שטרית היא פשוט פוסטמה. הנ"ל חברת כנסת ראש הוועדה לזכויות הילד לא מתעסקת בליבת הבעיות של זכויות הילד, ומחפשת לעצמה כותרות בונבסטיות על "תופעות מחרידות" שבכלל לא קיימות, ומביאה אנשים שוליים, בעיקר נשים פסיכוטיות לחרטט חירטוטים.
אנחנו מתכוונים לדיונים שקטי שטרית מקיימת על ניצול ילדים בכתות פוגעניות, וגם פגיעות מיניות טקסיות. מדובר בהבל הבלים.
ניצול ילדים בכתות פוגעניות לא קיים בישראל. אם כבר כל החזיגויות של החרדים אלה כתות שבהם סוגרים לרבי הזה או הרבי ההוא, אבל כתות שבהם סוגדים לאיזה דמות משיחית אין בישראל. הכת היחידה שהיא באמת קיצונית "לב טהור" בכלל לא פועלת בישראל, (היו בקנדה ועברו למקסיקו וגוואטמלה), ולכן אין היא יכולה להשפיע על "נתונים מחרידים" בישראל.
שני המקרים הכי מפורסמים בישראל, גואל רצון ודניאל אמבש בכלל לא היו כת, אלא קומונה פוליאמורית משפחתית של גבר אחד עם המון נשים נימפומניות. אצל גואל רצון לא היתה סגידה לאידאולוגיה שלו, כי לא היתה לו אידאולוגיה. כל הנשים הודו שהן סגדו לזין שלו שהיה ענק ושהחזיק מעמד כל הלילה. הנשים של גואל רצון, כולן ללא יוצא מהכלל התמכרו למין, וגואל סיפק להם את הסחורה.
כל הילדים בקומונה של גואל רצון חיו טוב. היו להם טיולים בחו"ל, היה להם עזרה בשיעורי בית, וחלק מהן גם למדו משפטים והם היום עורכי דין (ששינו את השם שלהם), וגואל רצון מימן להם את שכר הלימוד. אצל גואל רצון היו בין 30 ל 50 נשים. חלק באו לזמן קצר וחלק נשארו עד הסוף.
אצל דניאל אמבש זה היה קצת שונה. שם היו רק 6 נשים, כולן דו מיניות ששכבו זו עם זו, ושכבו גם עם אמבש בעצמו, והיה שם עוד גבר הומוסקסואל, אסא מיראש, והן שכבו גם איתו. גם הם לא היו נעולים במתחם אלא הסתובבו בכל רחובות העיר, ואחרי המעצר כולם הסתדרו היטב בחיים, כאשר גם שם חלק מהם נהיו עורכי דין. שם הסגידה היתה לרבי נחמן, לא לאמבש, למרות שאמבש היה אומר להן מה לעשות והן היו מצייתות.
ב"כת" של דניאל אמבש היו טענות שכדי להוכיח נאמנות למנהיג היה צורך ללקק קקי מחירבונים של העוזר ההומוסקסואל של המנהיג, אסא מיראש ולינוק את הקקי מהתחת שלו בזמן שהוא משלשל, מול כל הילדים. ראו כאן את התייחסותה של דורית בירן (אדרת אמבש) לאשמה שליקקה קקי מישבנו של אסא מיראש (שהוא היה בעלה). במשטרה "אדרת" טענה שזו היתה "קוסמטיקה פארא רפואית".
אדרת אמבש דורית בירן אשת הכת של דניאל אמבש ליקקה קקי להביע אהבתה
את הגברת הזו שמלקקת קקי, דורית בירן, ייצגה עו"ד סוזי עוזסיני ארניה, אשת השופט רפי ארניה. בתמונה מימין סוזי עוזסיני ארניה עם אשת ראש הממשלה ברגעים קסומים של שמפניה וורודה….. בימים אלה יריב לוין עובד חזק לקדם את בעלה רפי ארניה למחוזי.
במקרה של גואל רצון, השופטת נורית אחיטוב הרשיעה אותו על מין עם קטינות בנות 17, שלא היו הבנות שלו, אבל בגיל 17 ניתן היה לטעון שהקטינה חיה תחת השגחתו המשפחתית ולכן הגיל המותר הוא לא 16 אלא 18. אבל השופטת זיכתה אותו מהנהגת כת, ומשעבוד מנטלי, וקבעה שלא הוכח מדעית שאדם יכול לשלוט על נשים ולהפוך אותן לרובוטיות צייתניות ע"י שידורי מסרים טלפתיים.
האישה ה 17 של גואל רצון, דבורה רייכשטיין
היתה עוד "כת" של ריקי שחם, אבל זו היתה כת למבוגרים בלבד, שגם בה החוט המקשר בין כל חברי הכת היה חגיגות מין פרועות.
השתתפו בכת עורכות דין, (עו"ד איה לביא למשל ועו"ד אורי דניאל), עובדות סוציאליות, ארכיטקטים ורואי חשבון. עו"ד איה לביא גנבה מחברי הכת כ 2,400,000 ש"ח. מי שייצג את איה לביא היה עו"ד ברק כהן, ומי ששלחה כסף לברק כהן היא ראש הכת ריקי שחם שעזבה לצרפת. "הכת" פעלה מתוך וילה בצהלה….. המסווה של הכת היה "קבוצות דיוניות לחקר הפילוסופיה המעשית". בפועל, עשו שם אורגיות.
זו העו"ד הגנבת של כת ריקי שחם, איבהלביא. אותה מייצג ברק כהן.
בתמונה מנהיגת כת האורגיות ריקי שחם. מימין. היא טענה שעו"ד אורי דניאל אנס אותה באמצע אורגיה.
בתמונה: המייצג של כת ריקי שחם בישראל עו"ד ברק כהן.
והנה לפנינו כתבה להאדרתה של קטי שטרית כמי שזועקת שיש כתות עם ילדים פגועים, ושמי יודע מה עושים לילדים האלה ושהנתונים מחרידים. מדובר בשטויות במיץ.
אין בישראל כתות, למעט החרדים של ירושלים, בני ברק, בית שמש וצפת שסוגדים לגרסה שלהם לקדוש ברוך הוא, וגוזרים על עצמם תעניות, התנזרויות, כללי ייחוד, כללי היגיינה, כללי הימנעות מחשמל וממעדני בשר לבן. הדת היהודית היא "כת", וכל הקריטריונים שמומחי זבל ממציאים לאפיין כתות פוגעניות יושבות בול על החצרות של החסידים, הליטאים, נח נח מאומן, גור וכו'.
להלן פרק האישומים המיניים מהכרת הדין בענין גואל רצון
הראשונה היא מורן בת 17 שלא גרה בכת והיתה עצמאית. קיימה יחסי מין אבל טענה שלא היתה לה משיכה מינית אליו, ומה שמשך אותה זה למשפחה היתה החברות שלה עם שולי, והיא כתבה מכתבים שהיא רוצה לחזור ולבקר שוב ושוב. גואל זוכה מהאישום הזה.
השניה היא מיטל שהיא בת 20, היא שאלה את יעל אחת הנשים אם יש לה גבר להכיר לה, ויעל אמרה לה "כן בעלי יזיין אותך. הוא מלאך". האם התלטפו והתעלסו, אבל בכלל לא עמד לו. אחר כך נכנסו למקלחת ביחד. גם שם לא עמד לו עליה. במהלך כל הליטופים האלה היא אמרה לו שמספיק ונמאס לה שהוא מדגדג לה בכוס, אבל הוא המשיך לדגדג. על זה הרשיעו אותו, למרות שהיא התקלחה איתו ונשארה ללון שם.
השלישית היא אפרת. הפרקליטות טענה שהיא היתה בת 15.5 וגואל טען שהיא קיבלה רישיון נהיגה כך שהיתה לפחות בת 16, וזה מותר כי היא לא חיה אצלו ואין מרות. היא כתבה לו אין ספור מכתבים שהיא מודה לו על "שהפכתני אישה", וכמה היא מאושרת. אלא שהיא עברה טיפולי עובדות סוציאליות שאמרו לה להגיד שהיא ביתה בת 15.5 ולא 16, והשופטים האמינו לה…..
וכן הלאה…
להלן כתבה מטורללת של מירב סבר בישראל היום 1/12/2025
הרעבה, בידוד ואונס: הנתונים המחרידים של הכתות בישראל נחשפים
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד קיימה דיון בנושא התמודדות הרשויות עם ילדים נפגעי כתות בישראל • במדינת ישראל אין מנגנון מסודר המוקדש באופן ייעודי לילדים נפגעי כתות, לא ייתכן שמחכים לפגיעה ולא יוזמים פיקוח ובקרה על קבוצות סגורות • הוועדה ביקשה ממשרדי הממשלה לקיים שולחן עגול לקידום חקיקה והסדרה
הוועדה לזכויות הילד: דיון מיוחד על התמודדות הרשויות עם ילדים נפגעי כתות.
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד קיימה היום (שני) דיון בנושא התמודדות הרשויות עם ילדים נפגעי כתות בישראל. לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ שטרית, מדובר באחת התופעות המושתקות ביותר: "ילדים שנולדים וגדלים בתוך מסגרות כאלה – זו כל המציאות שלהם, והיא עלולה להיות מציאות של אלימות, ניצול מיני, בידוד ושליטה מוחלטת בחיים שלהם.
עלינו להודות ביושר – במדינת ישראל אין מנגנון מסודר המוקדש באופן ייעודי לילדים נפגעי כתות. לא ייתכן שמחכים לפגיעה ולא יוזמים פיקוח ובקרה על קבוצות סגורות".
בתמונה: יעל פפר, עוד מכורה לזין של גואל רצון
אורית, שאחייניה בכת "לב טהור", סיפרה כי החלה במאבק לפני כ-15 שנה לאחר שאחיה לקח את משפחתו והצטרף לכת. "מדובר בכת שרף העבירות בה גבוה מאוד. יש שם הרעבות קשות של ילדים שלא אוכלים וחווים אונס, מכות, השפלות נפשיות ופיזיות. האחיינים שלי הוכנסו לחינוך ביתי – שזה אחד הכלים שראשי כתות עושים בו שימוש". לדבריה, אין אכיפה בנושא, ויש לקיים הסברה בבתי ספר ולהכשיר אנשי מקצוע לטיפול בתופעה.
א', אב לילדה שנפגעה מכת "שובו בנים": "לצערי, משרד הרווחה לא יודעים מה זה כת. גרושתי עברה לגור שם עם בתי ואמרו לי שזו קהילה נורמטיבית. הילדה לבושה ומדברת אחרת".
בתשובה לשאלת יו"ר הוועדה מה פוגעני בחינוך שהילדה מקבלת, השיב: "היא הולכת ברחוב ויורקת על מי שלא צנוע, היא קוראת לסבתא וסבא שלה 'גויים'. פניתי לכל הגורמים ואף אחד לא מסייע. למה מחכים? שיהיה אונס? התעללות? אלימות? נראה שאנשים מפחדים להתעסק עם זה".
בתמונה: עו"ד מעיין סמידי טל. 052-2924224 , שהיתה שפחת מין של גואל רצון ולמדה על חשבונו משפטים, עם עו"ד שחר שוורץ.
רחל ליכטנשטיין, מנכ"לית המרכז הישראלי לנפגעי כתות, טענה כי בישראל פועלות כיום יותר מ-170 כתות פוגעניות וכ-5,000 ילדים חיים בהן. "אנשים פוחדים לדבר על כך, אבל ילד שחי בכת הרבה פעמים נעלם מהמערכת. מנהיגי הכתות רוצים שהם ייעלמו.
הילדים לא מקבלים טיפולים רפואיים, אנו רואים מקרי הזנחה ופגיעות פיזיות. הם עוברים דירות לעיתים תכופות ואף לחו"ל, ומטשטשים את זהות הכת באמצעות רעיונות אלטרואיסטיים והתנדבות בקהילה".
בתמונה: יהודית הרמן, עוד שפחת מין שהיתה מכורה לזין של גואל רצון.
אילן שריף, מנהל תחום אובדן, שכול וכתות במשרד הרווחה, הסביר כי המדינה לא הגדירה מהי כת ולא הסדירה טיפול מול קבוצות פוגעניות, למעט במקרים של עבירות פליליות. "הגדרנו שלוש רמות של קבוצות. הסדרנו שני אירועים בעלי קשיים חוקתיים: קטין בכת וסיוע ליוצאים מכתות. אנחנו לא גוף אכיפה – אלא גוף מטפל".
https://www.israelhayom.co.il/news/welfare/article/19361642