לורן אקוקה היתה זוועה של רשמת הוצל”פ, קראו לה התליינית, קראו לה המנגלה של הגברים. עכשיו היא שופטת לדיני משפחה, ופתאום התפלק לה פסק דין לטובת גבר. מוזר. איזה מניעים כמוסים יש לה?
שימו לב שהיא לא פרסמה את שמות עורכי הדין. כנראה זו הסיבה שפסקה לטובת גבר. והמבין יבין. 43568-05-22.
זו השופטת לורן אקוקה. מי זה הילד הזה? האם זה נחש מפלסטיק? מישהו הזמין עליה רווחה לבדוק אם סיכנה את הקטין?
להלן פסק הדין של לורן אקוקה:
| בית משפט לענייני משפחה בתל אביב -יפו | |
| תלה”מ 43568-05-22 ב’ נ’ ב’ תלה”מ 42519-06-22 ב נ’ ב’ |
|
| בפני | כב’ השופטת לורן אקוקה | |
| תובעת/נתבעת | 1. ב | |
| נגד | ||
| נתבע/תובע | 1. ב | |
| פסק דין |
פסק דין זה עוסק בשתי תובענות שהגישו הצדדים, תביעות “מראה” כאשר הראשונה הוגשה על ידי התובעת (להלן: “התובעת”/”האם”) לאשר לה להעתיק את מקום מגוריו של הקטין ביחד עמה מהעיר …. לעיר ….. תוך התאמת זמני השהות. השנייה, הוגשה על ידי הנתבע (להלן: “הנתבע”/”האב”) בהליך הראשון, כבקשה ליתן צו האוסר על התובעת לשנות מצב קיים ביחס לקטין תוך הגדרת הסדרי השהות על פיו נוהגים הצדדים מזה חמש שנים שקדמו לתביעה.
על כן, למען הנוחות יכונו הצדדים “האם” ו – “האב” בהתאמה.
רקע, טענות הצדדים וההליכים בתיקים:
- האם והאב, נישאו ביום 25.8.2010, מנישואים אלו נולד ביום 16.12.2014 בנם המשותף (להלן: “הקטין”) ולאחר משבר במערכת היחסים הזוגית בין השניים, ביום 7.9.2016 אושר וקיבל תוקף של פסק דין הסכם גירושין שנחתם עוד ביום 26.7.2016 (להלן: “ההסכם”) . השניים התגרשו בשנת 2016.
- ההסכם שקיבל תוקף של פסק כלל את חלוקת זמני השהות בין הצדדים. ההסכם כלל פרק המתייחס למקום המגורים והוראותיו אלו:
“67. הוחלט ששני בני הזוג יתגוררו באיזו (צ”ל באיזור) ה… בתיאום ביניהם ב-9 השנים הקרובות כך שתהיה קרבה גיאוגרפית פיסית נוחה לצורך הטיפול המשותף בילד
- כל אחד מבני הזוג יכול לשנות מקום מגורים בתיאום עם בן הזוג השני בלבד
- לאחר קביעת עיר מגורים במשותף, שני ההורים יוכלו לגור במרחק של עד 10 דקות נסיעה האחד מהשני (בזמנים של עומסי תנועה)”
- ההסכם שנחתם בין הצדדים, כלל הוראה בסעיף 70 אשר קבעה כך:
“במידה ואחד מבני הזוג בוחר לשנות את מקום המגורים באופן חד-צדדי למרחק הגדול מ-10 דקות נסיעה ללא הסכמה בכתב של בן הזוג השני:
- אם הבעל יפר – יחויב לשלם דמי מזונות כפולים
- אם האישה תפר – תאבד את הזכות לקבלת מזונות”
סעיף זה בוטל בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין והאמור צוין הן על גבי ההסכם עצמו והן בפרוטוקול הדיון.
- האם בכתב תביעתה מסבירה כי החלה בפרק חדש בחיים שכולל זוגיות חדשה וכי לה ולבן זוגה 2 ילדים משותפים, פעוטות.
- לטענת האם, בן זוגה מתגורר ב….. ועובד ב…. והיא מעוניינת להעתיק את מקום מגוריה ל….
- האם בתביעתה מסבירה כי משפחתה ובן זוגה מספקים לה רשת תמיכה ועזרה ככל שהיא זקוקה לכך בגידול הקטין וילדיה. כך מתייחסת היא לתקופה בה שהה האב במשך כשנתיים מחוץ לישראל במסגרת עבודתו.
- לטענת האם, סעיף 67 להסכם מהווה הוראה דרקונית המקשה עליה נהל אורח חיים תקין עם בן זוגה ומשפחתה עת יש להם גם ילדים משותפים.
- האם מוסיפה כי החלטתה לעבור ל…. לא התקבלה בקלות ראש אבל בבחינת כלל השיקולים לרבות הסיוע והתמיכה מבני משפחתה ומבן זוגה בגידול הילדים לעומת הפגיעה המזערית באב, מצדיקה את המעבר.
- האם הוסיפה כי בכוונתה גם להעתיק את מקום עבודתה ל…. על מנת להקל על ההתנהלות המשפחתית והילדים.
- לטענת האם, המעבר ל…. יטיב עם הקטין שלו גם קשר משפחתי טוב עם אחיו ועם בן זוגה ללא שיהא חלילה ניתוק בינו ובין האב כאשר מניעת המעבר תביא לניתוק של הקטין משני אחיו.
- על כן מבקשת האם להתיר לה להעתיק את מקום מגוריו של הקטין ל… עמה ועם אחיו ובהתאמה לכך לקבוע זמני שהות חדשים בינו ובין האב.
- כאמור, גם האב הגיש בקשתו בעניין מעבר הקטין וביקש למנוע את העתקת מקום מגוריו של הקטין והרחקתו ל…. תוך שהוא ביקש לעגן את הסדרי השהייה המתקיימים עם הקטין, לטענתו, מזה כ – 5 שנים.
- לטענת האב, האם החלה למנוע את לינת הקטין אצלו פעמיים בשבוע, על אף ההסדרים דנן שהונהגו בין הצדדים מזה שנים, בשל ההליכים המתנהלים ביניהם בהקשר של התרת המעבר אם לאו.
- לטענת האב, בקשת האם להעתיק את מקום המגורים של הקטין, מנוגדת להסכם ומנוגדת לטובת הקטין.
- לטענת האב, אין כל מניעה שהאם עצמה תעתיק את מקום מגוריה, שהרי ממילא הצדדים חולקים משמורת על הקטין וחולקים זמני שהייה כמעט שווה ביניהם כך שאין הכרח שמרכז החיים יועתק מ….ל…. לטענת האב, הוא ההורה המרכז והדמות הטיפולית היציבה בחיי הקטין ואין נחיצות להעביר את סביבתו החברתית של הקטין לעיר אחרת כשהוא ממילא חולק זמנים בין בתי הוריו.
- לטענת האב, טרם הגיע המועד הקבוע בהסכם, יום 26.7.2025, על מנת לבחון האם מתקיימים תנאים בבחינת טובת הקטין המצדיקים שינוי מקום מגוריו.
- לטענת האב, הצדדים ממילא מקיימים חלוקת זמני שהות דה פקטו באופן כמעט שווה תוך פירוט הרחבת זמני השהות במהלך השנים. אל מול זה טען האב כי האם אינה יציבה בבחירותיה והחלטותיה ועל כן, גם מטעם זה, אין לאפשר את המעבר.
- בין היתר, התייחס האב, לבנו של בן זוגה של האם מקשר קודם, ולכך שהמגורים המשותפים שלו עם הקטין אינם בהכרח לטובת הקטין. עוד התייחס האב לכך שלמיטב ידיעתו, גם סביבתה הקרובה של האם אינה תומכת בה במעבר זה.
- לטענת האב, בבחינת טובת הקטין, זה חווה קשיי הסתגלות בעבר ועל כן המעבר תוך קשיי ההסתגלות הנוספים שיהא עליו לעבור, אינם בבחינת טובתו.
- בהתייחס לסיוע המשפחתי הנטען מצד משפחת האם טעם האב כי הוא אינו יודע על כך ועם זאת, המעבר ל…. ירחיק גם את הסיוע דנן.
- על כן, מבקש האב, לדחות את התביעה ולקבע את זמני השהות המתקיימים בפועל.
- במהלך ההליך הוזמן תסקיר עו”ד לסדרי דין וזה הוגש ביום 19.10.2022 (להלן: “התסקיר”) לאחריו נתבקשו הבהרות והתייחסות העו”ס לסדרי דין כפי שיובא גם כאן.
- התסקיר מיום 19.10.2022 מבוסס על שיחות עם הצדדים וביקורי בית. בתסקיר דנן התייחסה העו”ס לסדרי דין כי מרכז החיים של הקטין הוא לרוב המקום בו מצויה המסגרת החינוכית. על כן, מציינת העו”ס לסדרי דין, ברורה המחלוקת בין ההורים שכל אחד מהם מבקש כי המסגרת החינוכית תהא קרובה לאזור מגוריו שאחרת יפגע הקשר שלו עם הקטין.
- בתסקיר מפורטים השיקולים של האם המצדיקים מבחינתה את המעבר של הקטין ועם זאת מסקנת העו”ס לסדרי דין, שבחנה את טובתו של הקטין, לא נמצאו שיקולים המצדיקים את המעבר. ועם זאת, העו”ס לסדרי דין קבעה כי ככל שהמעבר יתאפשר יש מקום לערוך תסקיר משלים. תסקיר משלים נתבקש והוגש ביום 8.11.2022. בתסקיר המשלים התייחסה העו”ס לסדרי דין למעורבותם של שני ההורים בחייו של הקטין וההשקעה שלהם בו גם מבחינה לימודית מול מסגרת החינוך ובשל הקשיים שהוא חווה.
- בתסקיר המשלים הרחיבה העו”ס לסדרי דין לגבי האפשרויות של המעבר וטענותיה של האם בדבר רצונה להעתיק את מקום המגורים וסיבותיה עמה. כך גם התייחסה העו”ס לסדרי דין לטענות שהועלו מצד האם באשר לקשר של הקטין עם אחיו ככל שהמעבר יתאפשר ובעניין זה ציינה העו”ס לסדרי דין כי ממילא הקטין חולק שני בתים כך שאינו מתגורר עם אחיו כל ימות השבוע. עוד נטען כי משפחתו המורחבת של בן הזוג של האם אינה משפחתו המורחבת של הקטין ואינה שיקול בהקשר זה.
- בתסקיר המשלים הבהירה העו”ס לסדרי דין כי המלצתה הייתה העתקת מקום המגורים של האם עם הקטין או בלעדיו, כאשר שתי האפשרויות אינן לטובתו ועם זאת במידה ואכן יבוצע המעבר על ידי האם, ניתנו בתסקיר המשלים המלצות באשר לזמני שהות עדכניים המתייחסים למקום מגוריו של הקטין אל מול ההורה המתגורר רחוק יותר ללא קשר האם מדובר באב או באם ,שכן האמור תלוי בתוצאות ההליך המשפטי.
- ביום 27.2.2023 התקיימה ישיבת הוכחות ראשונה במהלכה נחקרה העו”ס לסדרי דין , האם, בן זוגה והעדים מטעם האב. התקיימה ישיבת הוכחות נוספת ביום 5.6.2023 אז נחקר האב.
- עתה מונחים לפני גם הסיכומים מטעם הצדדים.
- בפתח סיכומיה האם מבקשת לדחות את עמדת האב לפיה היה נוכח בחיי הקטין כאשר היא זו שבפועל הייתה ההורה המרכז והדומיננטי בחיי הקטין עת שהה האב במסגרת עבודתו מחוץ לישראל. על אף השינוי החד צדדי מטעם האב לא פגעה האם בקשר שלו עם הקטין ואפשרה לו לפגוש בקטין בכל עת שביקש והגיע לישראל.
- לטענת האם, בבחינת כל השיקולים המצביעים על טובתו של הקטין, יש לקבל את התביעה ולאפשר את המעבר.
- לטענת האם הקשר של הקטין עם אחיו קרוב ודחיית בקשתה תפגע בטובתו של הקטין ובקשר שלו אם אחיו הקטנים. אישור המעבר וקביעת זמני שהות התואמים את המעבר ישמרו את טובתו של הקטין , יבטיחו את הקשר שלו עם אחיו, יבטיחו את קיום צרכיו על ידי אמו וכך גם יבטיחו את הקשר שלו עם אביו.
- בבחינת קשיי הסתגלות, מפנה האם לדברי העו”ס לסדרי דין כי לכל קטין יש קשיי הסתגלות ואולם ילדים לרוב מסתגלים למעבר ועל כן בתמיכת הוריו אין מניעה לאפשר את המעבר. ובשל גילו של הקטין, יש הצדקה לאשר את המעבר בהקדם האפשרי ובכך להקל על הסתגלותו של הקטין.
- בסיכומיה תוקפת האם את תסקיר העו”ס את זו לא שוחחה עם צוות בית הספר למעט היועצת ולא שוחחה עם צוות הגן בו היה הקטין על מנת לקבוע מיהו ההורה הדומיננטי בחיי הקטין ומי מעורב יותר ומי פחות מבין הצדדים.
- בסיכומיה מאשרת האם כי הקב פגש את הקטין וזה לן אצלו פעמיים בשבוע וכן בכל סופ”ש שני. לטענתה זמני השהות הם בחלוקה של 6/14 ולכן המעבר מהווה פגיעה מזערית בהיקף זמני השהות. בצד זאת מציעה האם כי ככל שיתאפשר המעבר ובהתאם לזמני השהות המומלצים על ידי העו”ס, אפשר כי זמני השהות בסופי השבוע יורחבו ויחלו בימי חמישי.
- בפתח סיכומיו טוען האב כי האם לא הרימה את הנטל המונח לפתחה המצדיק סטייה מהמלצות תסקיר העו”ס לסדרי דין ולא הוכיחה את תביעתה ועל כן יש לדחותה ובצד זאת יש לקבל את תביעתו שהייתה בין היתר קביעה של זמני השהות כפי שהם מתקיימים בפועל באופן שניתן יהיה לאכוף אותם וכי למעשה התמזגו התובענות ועתה יש להכריע בשתיהן.
- מדגיש האב כי בענייננו הסכם המגביל את המעבר באופן מפורש ולתקופה מפורשת שטרם חלפה כך שאין מקום לבחון את טובת הקטין וממילא לעניין מונתה עו”ס לסדרי דין שהגישה המלצותיה בתסקיר שלא עלה בידי האם לסתור.
- לטענת האב, אין פגיעה בחופש התנועה של האם שממילא העתיקה את מקום מגוריה ללא שהעתיקה את מרכז חייו של הקטין וללא שהעתיקה את מקום עבודתה והיא ממשיכה לעבוד ב….. של …… אם כך, לטענת האב, שעה שמתקיימים זמני השהות באופן סדיר, לקטין מרכז חיים חינוכי וחברתי ב….. ובפועל האם כבר העתיקה את מקום מגוריה, מתקיים בפועל ההסדר שהוצע על ידו ואין מקום לשנותו.
- האב מפרט בסיכומיו את האופן שבו התקיימו זמני השהות לאחר החתימה על ההסכם והאופן שבו הורחבו באופן הדרגתי וכיום , ומאז 2017, הם מתקיימים באופן כמעט שווה. טוען האב כי גם באשר לטענת האם כי האב שהה בחול תקופות ארוכות אין לקבל את גרסתה של האם בהקשר לאמור שכן זו אינה רלוונטית עוד. ממילא בהקשר זה העיד האב, וראו פרוטוקול הדיון מיום 5.6.2023, כי גם בתקופות בהן נדרש לנסיעות מחוץ לישראל במסגרת עבודתו, לא היה מדובר במסגרת עבודה רצופה של שנים מחוץ לישראל אלא ביציאות תכופות לצרכי עבודתו ובהתאמה לכך גם קיים זמני שהות עם הקטין באופן שלא פגע בהיקף המפגשים שלו עם הקטין.
- מרחיב האב בסיכומיו על הקשר שלו עם הקטין, על מעורבותו בגידולו וחינוכו, על סיפוק צרכיו לעומת היכולות של האם לספק זאת גם בזיקה לכך שמדובר בבן יחיד של האב בעוד לאם ילדים נוספים.
- האב שב בסיכומיו וחוזר על הוראת סעיף 67 להסכם שקיבל תוקף של פסק דין ועל כך שגם בחלוף 9 שנים מיום אישורו עדיין לא ניתן יהיה לבצע את המעבר אלא בהסכמתו ואולם כל עוד לא חלף המועד הנקוב בסעיף זה, אין מקום כלל לבצע את הבחינה כבקשת האם. עסקינן בהוראה צופה פני עתיד ולא התקיימו כלל נסיבות המצדיקות בחינה של סטייה ממנו.
- האב בסיכומיו גם נסמך על מסקנות העו”ס לסדרי דין הן בתסקירה והן בעדותה ומצביע על כך שאין מקום לסטות מאלו הואיל ולא עלה בידי האם להוכיח כי מתקיימות נסיבות המצדיקות סטייה מהמלצות אלו שהן בבחינת חוות דעת מקצועית.
- לטענת האב הוכח כי לקטין קשיי הסתגלות וכיום הוא משולב במסגרת חינוכית וכי הוא הורה מעורב גם מול המסגרת החינוכית בפרט נוכח התנהלותה הבעייתית, כטענתו, של האם מול המסגרת החינוכית. עוד טען האב כי לקטין סביבה חברתית שיש לשמר. .
- לטענת האב, האם אינה דמות יציבה בהתנהלותה ובהחלטותיה ויש חשש ממשי כי גם המעבר ל…. לא יאריך ימים. לעניין זה מפנה האב לכך שהאם ובן זוגה אינם נשואים ובעבר אף נפרדו ועל כן גם מבחינה זו אין יציבות בחיי האם וממילא הוא הסיבה היחידה הנותנת לאם את המוטיבציה לבקש את המעבר.
- האב מפנה לכך שטענותיה של האם באשר למצבה הרפואי נזנחו בסיכומיה.
- האב בסיכומיו מתייחס לקשר של הקטין עם אחיו ולטענתו הגם שהקשר דנן חשוב אין בכך כדי לגבור על זכותו של האב לקשר עם הקטין ולבחינת טובתו בהקשר של ההקשר ההורי ושימורו. כך גם אין לראות “בקשר תמיכה” הנטען על ידי האם כתחליף לקשר עם האב.
- באשר לנטל הנסיעות, שעה שהאם מבקשת את המעבר, מבקש האב כי הנטל יוטל עליה.
- האב בסיכומיו מבקש לדחות את כל טענותיה של האם באשר לנימוקיה המצדיקים את המעבר שכן כולם הם מפאת צרכי נוחותה האישית ורצונה ללא שיש באמור כדי להצביע על נחיצות העתקת מקום מגורי הקטין וכי אין הדבר ממילא רלוונטי בבחינת טובת הקטין.
- יש לצין כי הצדדים שניהם הפנו בסיכומיהם לפסקי דין רבים כאשר בסיכומי האב השיב זה להפניות של האם ולכך שמרביתם, לשיטתו, אינם רלוונטיים בבחינת המסגרת העובדתית או שמדובר בהפניות שגויות בבחינת מספר ההליך.
- בסיכומי התשובה מאשרת האם כי החל מחודש 08/2023 עברה להתגורר ב…… עם זאת, היא ממשיכה לקיים את הוראות בית המשפט שטרם אישר את המעבר, לטענתה, וכך מסיעה את הקטין ל….וחזרה ל……
- האם בסיכומיה מתייחסת לכך שהאב ידע שבכוונתה לסיים את עבודתה ב…. ובהקשר זה מציינת כי אכן סיימה עבודתה שם עם זאת אינה מציינת מקום עבודה עדכני.
- לטענת האם ההליך כולו נוהל על ידי האב על מנת שלא להיפגע בחיובי המזונות וזאת תחת בחינת טובת הקטין.
- בסיום סיכומי התשובה מבקשת האם לחייב את האב בנטל ההסעות למסגרות החינוכיות ב…. ככל שלא יאושר מעבר הקטין למסגרת חינוכית ב…..
דיון והכרעה:
- הבאתי באריכות את טענות הצדדים על מנת להצביע על הפערים שנותרו ביניהם. יוער כי על אף הטענות שלהם בזיקה למניעים של כל אחד מהצדדים, הצדדים בעיקר ביקשו להפנות את הזרקור לעצמם ולהאיר כל אחד מהם בפני עצמו כהורה מרכז, דומיננטי בחיי הקטין וכהורה המטיב עם הקטין ובהקשר זה כל צד לא טען באשר להיותו של ההורה השני הורה שאינו מטיב עם הקטין. כך למשל ביקשה האם להציג את האב כמי שלא היה מעורב בחיי הקטין הגם שהעידה, כך גם העיד בן זוגה, כי האב מטיב עם הקטין והקשר עמו חשוב ואף בשנים האחרונות האב הוא מעורב מאשר היה מעורב בעבר וזמני השהות עמו הורחבו. מנגד ביקש האב להציג את האם כאימפולסיבית בקבלת החלטותיה וכמי שאינה יציבה במקומות עבודה או בזוגיות ועל אף האמור הוכח, וגם אושר בחקירת האב, כי האם מועסקת במקום עבודה אחד מזה שנים ומעבר המגורים שבוצע על ידה בעבר היה עת עברו שניהם יחדיו מ… ל….. כך גם בתום החקירות אושר כי האם מקיימת זוגיות עם אותו בן זוג איתו גם הביאה שני ילדים משותפים.
- כאמור, הובאו הטענות בהרחבה ובשים לב לסיכומי התשובה של האם, למדתי כי בפועל האם העתיקה את מקום מגוריה ללא שמרכז חייו של הקטין הועתקו וללא ששונו בפועל זמני השהיה המקיימים בין הצדדים עם הקטין ועל כן ההכרעה היא באשר לדרישתה של האם להעתיק את מרכז החיים ובהקשר זה להתיר לה לרשום את הקטין למסגרת חינוכית ב…. תחת לימודיו ב… … ובהתאמה לאור האמור לקבוע זמני שהות חדשים והכל תוך סטייה מהוראות ההסכם שקיבל תוקף של פסק דין.
- ואם נסכם את המחלוקת מנקודת מבט נוספת, מחד סבור האב כי נקודת המוצא שטובת הקטין כבר נקבעה בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין בעוד האם סבורה כי ההסכם אינו מונע את המעבר ויש לבחון את טובת הקטין במנותק מאותן הסכמות בבחינת שינוי נסיבות בחייה האישיים המצדיק בחינת צרכי הקטין.
- במרכז הדיון שלפני עומד הסכם שקיבל תוקף של פסק דין תוך הסתייגויות של בית המשפט במעמד אישור ההסכם והענקת תוקף של פסק דין להוראותיו. הסכמות הצדדים מגבשות את כוונתם ובפרט כיצד הם עצמם ראו את טובתו של בנם המשותף נכון ליום עריכת ההסכם. מנקודת מוצא זו נקבעה בהסכם הוראה המגבילה את מעבר הקטין לעיר מרוחקת מההורה שמקום מגוריו נותר כפי המוסכם. ההוראה אף התייחסה למגבלה נוספת שההורים הסכימו עליה והיא קביעת פרק זמן של כ – 9 שנים מיום פסק הדין ללא שיותר מעבר כאמור.
הגם שזוהי נקודת המוצא, אין ההסכמה מייתרת את הבירור כפי שסבור האב. שעה שההגבלה חלה על הקטין, מקום שהאם מבצעת את המעבר בעצמה, יש מקום להתערב ולבחון האם השתנו הנסיבות באופן שמצדיק התערבות בהסכמות וסטייה מאלו וממילא יש להתייחס, גם לשיטת האב, בזמני השהות עם הקטין, בהתאמה.
- כל אחד מההורים התייחס מנקודת המבט שלו לקשיים האפשריים שיחווה הקטין במעבר האם ל…. או בהיתר המעבר שלו עצמו ל…, מעבר לפן הרגשי, גם בהקשרים משפחתיים, חברתיים וחינוכיים, כשהם מצביעים על הקשיים שהוא חווה גם כך. בהידברות פתוחה בין הצדדים אפשר היה למצוא את הפתרון ששם את טובת הקטין במרכז תחת את טובתם האישית ועם זאת לא הצליחו ההורים לקדם פתרון שכזה תחת ניהול ההליך שהלך והתמקד בשאלת מרכז חייו של הקטין בדגש של העיר בה ילמד הקטין שם גם יפתח בהתאמה קשרים חברתיים וישתתף בפעילויות העשרה.
- בשים לב שהמעבר מחייב גם בחינת זמני השהות מחדש וקביעתם בהתאמה למעבר של האם עם הקטין או בלעדיו, הרי יש לבחון האם חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק סטייה מהוראות ההסכם והאם מדובר בשינוי נסיבות בבחינת טובת הקטין. בהתאמה לכך גם הנטל הוא על האם להוכיח כי טובת הקטין מצדיקה היעתרות לבקשתה להעתקת מקום מגוריו ומרכז חייו.
- המסגרת הדיונית היא זו הקבועה בסעיפים 14 ו – 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 (להלן: “החוק“) הקובעים בהתאמה כי “ההורים הם האפוטרופסיים הטבעיים של ילדיהם הקטינים” וכי “אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו”.
- סעיף 18 לחוק קובע את ההסכמות שבין ההורים וכי על ההורים לשתף פעולה ובהשלמה לכך מורות לנו הוראות סעיפים 24 ו – 25 לחוק כך:
“24. היו הורי הקטין חיים בנפרד – בין שנישואיהם אוינו, הותרו או הופקעו, בין שעדיין קיימים ובין שלא נישאו – רשאים הם להסכים ביניהם על מי מהם תהיה האפוטרופסות לקטין, כולה או מקצתה, מי מהם יחזיק בקטין, ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין לבוא עמו במגע; הסכם כזה טעון אישור בית המשפט והוא יאשרו לאחר שנוכח כי ההסכם הוא לטובת הקטין, ומשאושר, דינו – לכל ענין זולת ערעור – כדין החלטת בית המשפט.
- לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את הענינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת.”
- בענייננו, נקודת המוצא היא קיומו של ההסכם ובחינת שינוי נסיבות מהותי המצדיק התערבות בו. רק ככל שקיימים נסיבות המצדיקות התערבות כאמור, נדרש בית המשפט לבחון מהי טובת הקטין והיא זו לבדה שתכוון להכרעה. בהקשר זה ברור הוא כי כל תוצאה אינה בבחינת התוצאה האופטימלית ואולם כבר נקבע בהלכה ברע”א 4575-00 פלונית נ’ אלמוני , פ”ד נה(2) 321 כי מדובר בבחינת הרע במיעוטו :
“עם זאת, לרוב, שקילת טובתם של ילדים שהוריהם נפרדו אינה אלא תפיסת הרע במיעוטו מכיוון שטובת הילדים מחייבת כי יגדלו במחיצת אביהם ואמם במסגרת תא משפחתי יציב ואוהב, ואילו בפרדה של הורים כרוכה מידה של ניתוק בין אחד ההורים לילדיו. ראו ע”א 503/60 וולף נ’ וולף [1], בעמ’ 764. לפיכך במציאות הנוצרת לאחר פרדת ההורים על בית–המשפט לקבוע הסדר משמורת המגשים במידה המרבית האפשרית את אינטרס הילדים ליהנות ממסגרת יציבה במשמורתו של ההורה שנמצא מתאים יותר ועם זאת לשמור קשר בין הילדים לבין ההורה האחר. לשם כך על בית–המשפט לערוך בחינה מדוקדקת של מכלול ההיבטים של כל אחת מהאפשרויות הקיימות, לרבות השפעתה על ההורים, ככל שהדבר עשוי להשפיע על יחסם אל הילדים. ראו פ’ שיפמן דיני המשפחה בישראל (כרך ב) [6], בעמ’ 220.”
ראו רע”א 4575-00 פלונית נ’ אלמוני , פ”ד נה(2) 321.
- עקרון טובת הילד נבחן ומשתנה ממקרה למקרה בהתאם לנסיבות כאשר בית המשפט נדרש לקבוע בכל עניין ועניין טובת הקטין מהי, בין היתר צרכי הקטין, האינטרסים שלו באיזון מול האינטרסים של הוריו והכל על מנת להגשים את טובתו הקטין המסוים בעניינו דן בית המשפט תוך שהוא נדרש לצקת תוכן מעשי למונח זה. ממילא, כתוצר אגבי של ההכרעה, מחויב בית המשפט להתייחס לקשר של הקטין עם שני הוריו (ראו בע”מ 8132/08 פלוני נ’ פלונית (פורסם במאגרים המשפטיים, 12.10.2008).
- לטובת בחינת טובת הקטין נדרש בית המשפט לערוך בחינה מדוקדקת של כלל ההיבטים הקשורים בו ויכול בית המשפט גם להסתייע לטובת האמור בעמדה מקצועית של מומחה בתחום כפי שכבר נקבע בסעיף 11 בפסק הדין רע”א 4575-00 פלונית נ’ אלמוני , פ”ד נה(2) 321:
“בחינה זו צריכה להתבסס על תשתית עובדתית נאותה. חשיבות רבה במיוחד יש לחוות–דעת של מומחים הן בשל יכולתם לבחון את השאלות המתעוררות בכל מקרה בעין מקצועית והן בשל היותם גורם ניטרלי לעומת ההורים היריבים. יפים לעניין זה דבריו של השופט מ’ חשין בבג”ץ 5227/97 דויד נ’ בית–הדין הרבני הגדול בירושלים [2], בעמ’ 462:
“טובתו של ילד אינה מושג תאורטי. לעניינה נדרש בית–המשפט לקביעת מימצאים–שבעובדה. מימצאים אלה בית–משפט לא יוכל לקובעם – על דרך הכלל – אלא אם יובאו לפניו ראיות וראיות לענייננו פירושן הינו – בעיקרם של דברים – חוות–דעת של מומחים”.
על–כן, בהיעדר ראיות בעלות משקל לסתירת האמור בחוות–דעת המומחים ייטה בית–המשפט לאמץ את מימצאי חוות–הדעת ומסקנותיהן.”
- בית המשפט כדרך קבע עושה שימוש בחוות דעת מומחה ותסקירי עו”ס לסדרי דין לטובת גיבוש מסקנות והמלצות שישמשו אותו בבחינת טובת הקטינים. ההלכה קבעה מעמדם של תסקירי עו”ס לסדרי דין כמעמד חוות דעת מומחה וכי נדרשים נימוקים כבדי משקל לסטות מהמלצתם (בע”מ 4259/06 פלוני נ’ היועמ”ש [פורסם במאגרים משפטיים 13.7.06]. ויודגש, המלצות תסקיר עו”ס לסדרי דין או חוות דעת מומחה אינם מחליפים בהקשר זה את שיקול הדעת העצמאי של בית המשפט (ראו ת.א 48437-12-17 יצחק שום נ’ סתיו שחם, פורסם במאגרים משפטיים, 24.2.2021) . לענייננו וכפי שאביא את הדברים בהמשך ובהרחבה, יפים דבריו של בית המשפט הנכבד ב בע”מ 10060-07 פלונית נ’ פלוני (פורסם במאגרים משפטיים, 2.10.2008):
“32. אם לא די בכך, הרי שההכרעה בדבר טובתו הקונקרטית של הקטין דורשת מבית המשפט לחזות את שעתיד להתרחש בעולמו של ילד, על סמך אירועי העבר. מיומנויות “נבואיות” אלה אינן ממיומנויותיו הטבעיות של בית משפט זה אשר לרוב מתבקש להכריע בסכסוכים הנובעים מאירועי העבר [בע”מ 27/06 הנ”ל, פסקה 13, וראו גם: שיפמן, עמ’ 230]. קושי זה, המתווסף לקושי המובנה בעצם ההחלטה על הרחקת הקטין מאחד מהוריו, בין אם יתיר בית המשפט את הגירתו ובין אם לאו, מחייב את בחינת טובתו של הקטין בהתבסס על תשתית עובדתית לאחר שבוצעו כל הבדיקות הנדרשות לשם ההכרעה ונבחנו כל התרחישים האפשריים, כמו גם כל הנזקים העלולים להיגרם לקטין כתוצאה מכל אחד מהתרחישים הללו [בע”מ 27/06 הנ”ל, שם], כאשר עיקר הראיות נלמדות מחוות דעת של מומחים, שלהם האפשרות לבחון את המקרה בעין מקצועית ואשר הינם אובייקטיבים בהשוואה להוריו של הקטין [רע”א 4575/00 הנ”ל, עמ’ 331 וראו גם: בג”צ 5227/97 דויד נ’ בית הדין הרבני הגדול ([פורסם בנבו], 15.9.98), פסקה 13 ובג”צ 4238/03 לוי נ’ בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פ”ד נח(1) 481, 488 (2003)]. למעשה, חוות דעת מומחה הינה הכלי המרכזי המאפשר לבית המשפט להכריע בשאלת הגירתו של קטין והיא מהווה חלק מהותי מן התשתית הראייתית עליה מתבססת ההחלטה בסופו של יום.
- ככלל, לאור חשיבותן הגדולה של חוות דעתם של מומחים במקרים כגון זה שלפנינו, נוטים בתי המשפט לאמץ את הממצאים שאותם קבעו המומחים בחוות דעתם ואת מסקנותיהם של המומחים הנגזרות מממצאים אלו. ואולם, יתכנו מקרים בהם אין מנוס מהכרעה המנוגדת לאמור בחוות הדעת, כאשר קיימות ראיות בעלות משקל מהותי המצדיקות זאת [רע”א 4757/00 הנ”ל, עמ’ 331]. יתר על כן, בית המשפט הוא שמכריע בסופו של יום בשאלת ההגירה, ולא המומחה שהעניק את המלצתו, מקצועית ואובייקטיבית ככל שתהיה:
“ההכרעה השיפוטית מתחת ידו של השופט היא יוצאת, לא מתחת ידו של המומחה המקצועי […] אין בית המשפט משמש “חותמת גומי” לעמדת המומחה המקצועי, אין הוא רואה בה עובדה מוגמרת אלא המלצה אשר ככלל יש ליתן לה משקל רב ביותר, אך לא מכריע. האחריות בקבלת ההכרעה מוטלת אפוא כולה על כתפי בית המשפט ואין הוא חולק בנטל האחריות עם כל מומחה […] משהונחה בפני בית המשפט חוות דעת מומחה… אין בית המשפט פטור מהפעלת שיקול דעת שיפוטי עצמאי בגיבוש הכרעתו… תוך שהוא נעזר בחוות דעת הגורמים המקצועיים שמונו על ידי בית המשפט, בראיות נוספות אשר הובאו בפניו ואשר את המשקל שיש ליתן להן הוא בוחן, באמות המידה שהתווה המחוקק, בפסיקת בתי המשפט, ואולי יותר מכל – תוך שהוא מדריך עצמו בניסיון החיים, בשכל ישר, ברגישות ובהבנה למצבו המורכב של כל אחד מן המעורבים בעניינים אלה.”
[בע”מ 27/06 הנ”ל, פסקה 15 והאסמכתאות הכלולות בה לעניין זה וראו גם: בע”מ 5579/07 פלונית נ’ פלוני ([פורסם בנבו], 7.8.07); בע”מ 3329/08 פלונית נ’ היועץ המשפטי לממשלה ([פורסם בנבו], 18.6.08), פסקה ט”ו(3) לפסק דינו של כבוד השופט א’ רובינשטיין והאסמכתאות הכלולות בה]. ”
- עוד נקבע זה מכבר בפסיקה אלו מבחנים על בית המשפט להפעיל בבחינתו טובת הקטין. בין היתר על בית המשפט לבחון את דעתו של הקטין הגם שזו אינה עמדה מכרעת. כך גם את איכות הקשר של הקטין עם כל אחד מהוריו, היכולת לשמור על קשר עם ההורה השני תוך הבטחה עד כמה שניתן לשמור על מעורבות ההורה השני והיותו גורם משמעותי בחיי הקטין וגידולו ( ראו בעמ”ש (י-ם) 35652-07-12 א’ ב’ ח’ נ’ מ’ ב’ ח’ [פורסם במאגרים משפטיים, 9.12.12])
ומן הכלל אל הפרט:
- התוצאה האופטימלית הרעיונית, כפי שגם באה לידי ביטוי בדברי העו”ס לסדרי דין, היא להותיר את האם בסביבת המגורים הנוכחית, היינו בסביבה של האב, אולם כאמור אין אני נדרשת לכך שכן בבחינת “המעשה העשוי” נקודת המוצא היא שהאם כבר עשתה את בחירתה והביעה בכך את רצונה להעתיק את מקום מגוריה לעיר אחרת המרוחקת ממרכז החיים הנוכחי של הקטין ובמהלך ניהול ההליכים – למעשה לאחר שהסתיימה ישיבת ההוכחות – הודיעה כי העתיקה את מקום מגוריה בפועל, הגם שלטענת האב, העתקת המגורים נעשתה עוד קודם לכן. יוער כי הגם שנחקרה האם ועדיה ארוכות באשר ל” מוטיביציה” של האם לעבור ל…. והנסיבות שלה למעבר או התמיכה שקיבלה אם לאו מבני משפחתה עת הביעה רצון לעבור, אינם חלק מהכרעתי.
- על פי גישה זו של “המעשה העשוי” יש לבחון תחילה ובמסגרת “המעגל הראשון” את יכולת הקטין לעשות את המעבר ו”במעגל השני” לבחון האם המעבר יגרום לפגיעה בקשר שלו עם האב או לניתוק ממנו.
- כאמור הכרעה זו מבוססת בראשיתה על הוראות פסק הדין. אומר כבר כאן כי ראשית לא מצאתי טעמים המצדיקים לסטות מהוראות ההסכם ושנית, אף לו הייתי מוצאת כאלו או כי חלפה התקופה של 9 השנים שהוגבלה בהוראות פסק הדין לבחינת מעבר הקטין, בבחינת המעגל הראשון מצאתי כי לקטין יש קשיים בביצוע המעבר הגם שמבחינת הגורם המקצועי, העו”ס לסדרי דין, נוכח גילו יוכל להסתגל למעבר, בהעדר שיתוף פעולה בין הוריו בהקשר זה, ההסתגלות תהיה קשה. בצד זאת, בבחינת המעגל השני, אני סבורה כי המעבר יוביל לפגיעה בקשר של הקטין עם האב בעוד הותרת המצב על כנו, היינו שהאם מתגוררת ב…. ומרכז החיים של הקטין ב… הוא בבחינת “הרע במיעוטו” בענייננו.
טענה האם כי יש להעדיף את העתקת מקום המגורים של הקטין ל…. שם היא בחרה לעבור להתגורר עם בן זוגה וילדיהם המשותפים, לטענתה משפחתו המורחבת עמם פיתחו גם הקטינים קשרים חברתיים כמו גם עם ילדים מקומיים בעיר, עם זאת, לא מצאתי כי טובת הקטין היא כפי שמציגה זו האם. ואביא טעמיי כאן.
- באשר להסכם ההגבלה הקבוע בסעיף 67 להסכם שקיבל תוקף של פסק דין מייחסת לתקופה של 9 שנים בהם ביקשו הצדדים לקבוע מגורים זה לזו וזו לזה בסמיכות תוך שזו מבחינתם טובת הקטין. אמנם בחקירתם נשאלו כל אחד מהצדדים על הנסיבות שהובילו לניסוח ההסכם כפי שנוסח ואושר בסופו של יום על ידי בית המשפט (ראו למשל חקירת האב בעמוד 25 לפרוטוקול הדיון מיום 5.6.2023) עם זאת ההסכם אושר לאחר שבית המשפט שוכנע כי הצדדים רצו בהוראותיו והבינו את משמעויותיו ונמחקו ממנו סעיפים שבית המשפט מצא שאינו יכול לאשר או כי הצדדים הסכימו שאין עוד צורך בהם. כך למשל נמחק סעיף 70 מההסכם עת קיבל תוקף של פסק דין.
- באשר לטעמים המצדיקים לטענת האם סטייה מהוראות פסק הדין – או כאלו המצביעים על טובת הקטין אף לו הוראות פסק הדין לא היו מקימות המגבלה של המעבר – הסבירה האם כי הכירה את בן זוגה הנוכחי עמו הביאה לעולם שני ילדים, פעוטות, הם אחיו של הקטין. בשל רצונה של האם לקיים קשר זוגי וכן לנהל אורח חיים משפחתי עם בן זוגה, הוא אביהם של שניים מילדיה, מבקשת היא לעבור להתגורר עמו ב…. ועל כן מסבירה היא כי בשל הצורך לשמר את הקשר הקרוב של הקטין עמה בהיותה הורה דומיננטי ומטיב עבורו ובשל הצורך לשמר את הקשר והקרבה שבין הקטין ובין אחיו, יש לאפשר לה להעתיק את מקום מגוריו מבחינה חינוכית, חברתית ובכלל. האם העלתה טיעונים נוספים התומכים לשיטתה במעבר ומלמדים על הצורך לאשר את העתקת מקום מגורי הקטין. בין היתר טענה כי היא סובלת מבעיות רפואיות – והגם שלא הוכח המצב הרפואי או כי המעבר יטיב עם מצבה הרפואי או כי המעבר נובע בשל מצב רפואי זה או אחר – וכי בכוונתה גם לבצע התאמות במקום עבודתה ואולם עסקינן בטעמי לוואי של המעבר שנובע כל כולו מרצונה של האם להתקרב למרכז החיים של בן זוגה המתגורר ב…. ולא בהכרח שנוצר ומהווה שינוי נסיבות מהותי המצדיק התערבות של בית המשפט. עוד יצוין כי הצדדים נשאלו והעידו בקשר של האם עם הוריה והאם משפחתה תומכת במעבר ל… אם לאו והרי רצונה של האם ושיקוליה במעבר אינם עומדים לבחינה והכרעה כאן.
- בהקשר של בן זוגה של האם שמעתי כי זה מתגורר ב… ולו בן מקשר קודם ובשל היות האם ובן זוגה הורים לשני קטינים, רצונם להתאחד ולהתגורר יחדיו ועל כן מבקשת האם להתיר לה להעתיק את מגוריו של הקטין ל… עמה. למעשה המעבר נועד להטיב עם שני הקטינים, אחיו של הקטין, אם כי לא עם הקטין עצמו שהמעבר יש בו כדי לפגוע בקשר שלו עם אביו. רצונה של האם כי יותר לקטין לעבור עמה ל…. ולקיים המשך ישיר של מרכז חיים זהה לאחיו מובן הוא אם כי נקודת המוצא כי מרכז החיים של הקטינים כאחים צריך להיות זהה היא נקודת מוצא מוטעית ואינה יכולה להוות השיקול המרכזי בהכרעה זו. למעשה הקטין ממילא חולק שני בתים ועל כן אין זהות בינו ובין אחיו הצעירים.
- הנוחות של האם, והעובדה כי הקטין שוהה עמה, לטענתה, יותר ימים בשבוע, אף היא אינה עילה מוצדקת כשלעצמה להתיר את המעבר של הקטין. האם נחקרה על היקף זמני השהות של הקטין עם אביו ועל אף הניסיון להפחית מהחלוקה בפועל של זמני השהות הנוכחיים של הקטין עם אביו, לאחר ששמעתי עדויות הצדדים ברור כי כיום זמני השהות נרחבים מאלו שביקשה האם להציג בעדותה והיא אף אישרה שהורחבו בהסכמת הצדדים ולבקשת האב מזה זמן. לקטין קשר טוב ומטיב עם שני הוריו ועל כך לא חלקו הצדדים שניהם ואף העו”ס לסדרי דין אישרה את האמור בחקירתה והתייחסה לכך שלו הייתה מתרשמת באשר לטיב הקשר של הקטין עם מי מהוריו, הדבר היה מקבל התייחסות ומשקל בתסקירה (ראו שורות 6-8 עמוד 20 לפרוטוקול הדיון מיום 27.2.2024).
כאמור, עסקינן בקטין שיש לו קשר קרוב ומטיב עם שני הוריו ומחלק את זמנו בין בתי הוריו באופן כמעט שווה ואין מניעה לבחון האם יש מקום, במסגרת מעברה של האם עצמה, לשנות את היקף זמני השהות של הקטין עם אביו. היקף זמני השהות הנוכחים אינו קשיח וראוי ממילא לבחון את החלוקה מחדש לא רק במסלול אחד של היקף זמני השהות של הקטין עם אביו לאחר העתקת מקום מגוריו אלא גם במסלול חלופי של היקף זמני השהות של הקטין עם אמו ככל שזו תעתיק מקום מגוריה ומרכז המגורים של הקטין יוותר כפי שהוא כיום.
- אמנם רווחת האם והגשמת טובתה כך גם קרבת הקטין לאחיו הקטנים יכולה לסייע לטובתו של הקטין, עם זאת הנוחיות של האם נסוגה תחת טובת הקטין המסוים שאת עניינו בוחן בית המשפט. כפי שהטיב לנסח זאת כב’ השופט סילמן ב בתמ”ש (קריות) 6832/01/13 פלוני נ’ פלונית [פורסם במאגרים משפטיים, 1.9.13], “כאשר מביאים אנו, כהורים, ילדים לעולם, “מוותרים” אנו על זכויות רבות – נשללת מאתנו פרטיות, חופש מסוים, שלווה מסוימת, וזוכים אנו בהנאות רבות; הוויתור הינו מודע, כחלק מאחריותנו ההורית, יכולת השיקום, וניהול החיים לא נשללים אוטומטית, אלא שכפופים הם לטובת הקטין…”.
- בחירתה של האם, גם זו שבעקבותיה הורחב התא המשפחתי הנוכחי של האם, צריכה להיות בחירה מודעת על כל הקשיים הנובעים מכך בקשר של הקטין עם אביו ובבחינת מלוא השיקולים הייתה צריכה לעלות גם האפשרות של הותרת מרכז החיים של הקטין במקום מגוריו הנוכחי.
- דווקא עדותה של האם וחזרתה על הדברים עוד משלב כתב ההגנה לכל אורך ההליך וגם בסיכומים ולא אחת, מלמדת על יכולת הסתגלותה היא עצמה למעבר ל… תוך הותרת מרכז החיים של הקטין ב…. ולמעשה, מהעולה מסיכומיה, הדברים מבוצעים כך כבר מחודש 08/2023. האם כבר עשתה את המעבר בפועל ל…. וגם הקטין שוהה עמה ב… אם כי אין הכרח שחלוקת זמני השהות הנוכחית מטיבה עמו. כל שנותר הוא לקבוע את מרכז החיים של הקטין ומסגרת החינוך שלו ב…. או ב….. האם אולי סבורה כי יש לצמצם את הנסיעות של הקטין אולם לא הוצעה כל חלופה לזמני השהות על ידה. ממילא ולעניין הנסיעות, גם העתקת מקום המגורים של הקטין ל…. יחייב נסיעות לטובת זמני השהות שלו עם אביו כך שעניין זה אינו בבחינת העיקר.
- מעדותה של האם ובן זוגה עולה כי הבקשה שלה להעתקת מקום מגורי הקטין ל…., ולא רק לטובת שהותו עמה בזמני השהות עמה תוך הותרת מרכז החיים ומסגרות החינוך שלו ב…, נועדה לטובת נוחיותה ומעצם רצונה לגדל את שני ילדיה הצעירים בקרבת אביהם ובני משפחתו על מנת שיסייעו לה בגידולם תוך שהיא עצמה מקיימת חיי משפחה וזוגיות עמו (ראו דברי האם בעמוד 38 ושורות 3-6 עמוד 39 לפרוטוקול הדיון מיום 27.2.2023).
- יצוין כי נחקרה האם ונטען על ידי האב כי היא אינה יציבה בהחלטותיה כך לגבי מקומות עבודה ובפרט בקשר הזוגי הנוכחי שלשמו מבקשת היא להתיר את המעבר. ולעניין זה נחקרה האם באשר לטיב הקשר .שלה עם בן זוגה הנוכחי ואני מוצאת להבהיר כי לא מצאתי שיש מקום לשקול טעמי האם למעבר בהקשר זה שהרי אף לו הקשר הזוגי הנוכחי ייכשל, ומאחל בית המשפט יציבות בהקשר זה, הרי יכולה האם להחליט להישאר בקרבת מגורי בן הזוג לטובת הקשר שלו עם הילדים הצעירים, אחיו של הקטין. עסקינן ממילא בשאלות תיאורטיות שאין לבית המשפט הכוח הנבואי לדון בהם אלא רק בזיקה ליציבות שראוי לאפשר לקטין ולסביבת מגוריו תוך שימור הקשר שלו עם שני הוריו על הצד הטוב ביותר בבחינת כלל האופציות או כפי שכבר בואר בראשית הכרעתי, בבחינת “הרע במיעוטו”.
- האם טענה כי בבחינת סביבת המגורים שהיא מתעדת לספק לקטין ב…. זו תטיב עמו (שורות 17-20 עמוד 43 לפרוטוקול הדיון מיום 27.2.2023) וכך גם תהא פנויה יותר עבורו. עניין זה לא הוכח וממילא לא נטען כי התנאים הפיסיים למגורים ב… אינם ראויים. אמנם האם התייחסה גם לכך שטובת הקטין לא תפגע בזיקה למסגרת החינוך ככל שיאושר המעבר וכי סביבת המגורים החדשה טובה ואולי עדיפה עבורו. דברים אלו עלו על ידי האם גם בתגובה לתסקיר העו”ס לסדרי דין. אין אני נדרשת – ממילא אין זו ידיעתי השיפוטית, כפי שגם ציינתי בשורות 28-31 לעמוד 72 לפרוטוקול הדיון מיום 27.2.2023, והדבר לא נטען ולא הוכח – לקבוע היכן מסגרות החינוך עדיפות והאם אלו ב…. טובות מאלו שב… וההיפך. הצדדים כאמור הסכימו שמרכז החיים של הקטין לפחות ב-9 השנים מיום ההסכם יוותר כפי שהיא והסכמה זו צריכה להילקח בחשבון בין יתר השיקולים.
ההסכם עוד מדבר על מגורים בסמיכות, במרחק ובזמן, והיציבות בחיי הקטין שהוראות אלו אמורות לספק כך גם הקשר הקרוב של הקטין עם הוריו והצפי של קשר קרוב שכזה, הם שנבחנים בזיקה להוראות ההסכם וטובת הקטין.
יוער כי התייחסה האם להסתגלות הקטין בזיקה למעבר מגורים קודם ואולם מקום שהמעבר משותף לשני ההורים והעתקת מקום המגורים נעשית בצוותא, הרי ההסתגלות קלה יותר והדבר עולה בבחינת צורך שההורים מסכימים עליו ממילא ואינו מחייב את בחינת בית המשפט עוד ובפרט משהדבר גם עולה בקנה אחד עם רצונם של הצדדים כפי שעלה על הכתב בהסכם וקיבל תוקף של פסק דין.
באשר להסכם שקיבל תוקף של פסק דין, נחקר האב באשר להוראותיו אלו שקיבלו תוקף של פסק דין ואלו שנמחקו מגוף ההסכם ולא אושרו על ידי בית המשפט בסופו של יום (ראו חקירת האב החל מעמוד 19 לפרוטוקול הדיון מיום 5.6.2023). ההסכם, כפי תוקף פסק הדין שניתן לו בסופו של יום, למעשה משקף את הוראות החוק כפי שצוטטו לעיל באשר להסכמות הצדדים הנדרשות לטובת הקטין. ועם זאת עדיין עסקינן בהסכמות הצדדים שבסופו של יום לא מצאתי כי האם הצליחה להצביע על שינוי נסיבות מהותי שלא ניתן היה לצפותו בעת גיבוש ההסכמות שהובילו להסכם, למעט בחירתה האישית, המצדיק את הסטייה מהוראותיו. באשר לקשר זוגי חדש, אף הרחבת תא משפחתי, נפסק לא אחת בפסיקה כי מדובר באפשרות שיכול אדם לצפותה.
- מעדותה של האם עולה כי לשיטתה המעבר לא יהווה פגיעה בקשר של הקטין עם האב ולמעשה הנסיעות לבית האב וחזרה גם לטובת הגעת הקטין למסגרת החינוך בבוקר היא אפשרית וישימה לחלוטין ועל כן לא ברור מדוע סבורה כי הסעת הקטין מ… למסגרת החינוך ב….אינה אפשרית באותה מידה (ראו שורות 27-36 עמוד 43 לפרוטוקול הדיון מיום 27.2.2023). עוד לעניין הנסיעות העיד בן זוגה של האם כי לשיטתו המרחק בין ….. ו… הוא לא משמעותי (ראו שורות 34-36 עמוד 90 לפרוטוקול הדיון מיום 27.2.2023) ומבחינתו אפשרי כי הוא עצמו יעבור להתגורר ב…. עם האם והקטינים, ילדיהם, אם כי בפועל לא עשה פעולה לבירור היתכנות האמור ולא מצאתי כי שיחה בודדה עם ה… (עדותו בעמוד 91 לפרוטוקול הדיון מיום 27.2.2023) שלו בזמן עבר הוא בירור ראוי לאמור. ממילא, אישר בן הזוג, כי רצונו להישאר להתגורר ב…. נובע מרצונו לשמר את הקשר שלו עצמו עם בנו מקשר קודם ועל כן מבקש את קרבתה של האם, בת זוגו הנוכחי, וילדיהם. למעשה מבקשים האם ובן זוגה כי בית המשפט יראה את טובתם של ילדיהם בשילוב טובת בנו של בן הזוג תחת טובת הקטין והקשר שלו עם האב.
- מעדותה של האם עולה כי על אף המצב הנוכחי בו בן זוגה מתגורר ב…. והיא עצמה התגוררה עם הקטין ושני אחיו הקטנים ב…., כשהילדים עוד התחנכו כולם ב…., הצליח הקטין לפתח גם קשרים עם בן זוגה של האם ואף עם בני משפחתו של בן הזוג. אם כך, הרי אין חשש שהמעבר של האם ללא העתקת מגורי הקטין יפגע בקשרים אלו כשהקטין ישהה עמה במסגרת חלוקת זמני השהות.
- דווקא מעדותה של האם למדתי על כך שמקום עבודתה ב…. הוא מקום יציב שלא יקשה עליה להמשיך לעבוד ולהתגורר ב….. תוך הסעת הקטין בהתאם ועם זאת למדתי על היותה גמישה גם במציאת מקום עבודה , שהרי בחרה להפסיק את עבודתה ב…… על מנת לאפשר לה להעתיק את מקום מגוריה, כאשר עבודתו של האב מאפשרת לו לקיים את זמני השהות הנוכחיים ככל שמרכז החיים של הקטין יוותר ב…. שלא כמו במסגרת המעבר ל….. (ראו שורות 24-25 עמוד 33 לפרוטוקול הדיון מיום 5.6.2023). עוד עולה מעדותה של האם כי דווקא הותרת מרכז החיים של הקטין ב…. תותיר לה את הפניות וההקלה בגידול ילדיה והפניות שלה לילדיה הצעירים נוכח הקשיים עליהם העידה בגידול 3 ילדים ללא “רשת תמיכה” (ראו שורות 22-28 עמוד 68 לפרוטוקול הדיון מיום 27.2.2023). על הקושי של האם לגדל 3 ילדים ללא רשת תמיכה העיד גם בן זוגה (עמוד 108 לפרוטוקול הדיון מיום 27.2.2023) והרי משם עולה כי האב מהווה דמות מעורבת בגידול הקטין וגם מהווה לאם רשת תמיכה בטיפול בקטין כשהיא נדרשת להתפנות לטיפול בשני ילדיה הצעירים ומכאן שלטובת הקטין טוב שרשת התמיכה, ככשל שיש צורך בה, תהא אביו.
- אמנם נתבקש להתיר את המעבר כל עוד הקטין צעיר על מנת לאפשר לו להסתגל למעבר בקלות אולם מעדויות הצדדים ולאחר ששמעתי גם את העו”ס לסדרי דין, השתכנעתי כי הותרת מרכז החיים של הקטין ב…. תאפשר לו הסתגלות קלה יותר של מעבר אמו ואחיו ל…. וקיומם של זמני שהות באופן מותאם תחת הסתגלות כפולה של העתקת מקום מגורים, הסתגלות לסביבה חינוכית וחברתית חדשה והסתגלות לזמני שהות שונים עם אביו. על קשיי ההסתגלות האפשריים בזיקה למעבר העידה גם העו”ס לסדרי דין (ראו שורות 1-15 עמוד 16 ושורות 5-16 עמוד 17 לפרוטוקול מיום 27.2.2023). מדובר בעניינים שמחייבים את הקטין המסוים הזה להסתגלויות בבחינות רבות, למעט הסתגלות לנסיעות המרובות ההכרחיות בכל מצב של מעבר או אי מעבר, שנוכח הקשיים שהעידו ההורים שניהם שחווה הקטין עד כה דווקא במסגרות החינוכיות והחברתיות, אני סבורה כי יכבידו עליו ויאריכו את זמן ההסתגלות, יחייבו מאמץ בפיתוח קשרים חברתיים בתוך מוסד חינוכי חדש . אמנם אפשר כי הקטין בסופו של יום יסתגל למעבר אולם לא די בכך שההסתגלות אפשרית בסופו של יום אלא ראוי שנבחן את הדברים להקל על הקטין ולהפחית את צרכי ההסתגלות ולצמצם את זמן ההסתגלות.
תסקיר וחקירת העו”ס לסדרי דין, הגב ‘ ……:
- בחקירתה, נשאלה העו”ס לסדרי דין באשר למעבר אפשרי לעיר מגורים אחרת, קרובה יותר ל…. מאשר …. ואולם אין באמור כדי לקדם את ההכרעה שעה שאין אני נדרשת לבחינת המעבר לכל עיר מגורים אחרת מאשר …. בעוד סביבת המגורים הנוכחית היא ב…..
- בחקירתה של העו”ס לסדרי דין נשאלה באשר לקשר של הקטין עם אחיו הצעירים, כך גם עם בנו הגדול של בן הזוג של האם, ולחלוקת הזמן של האם בטיפול בקטינים והאם יש בהותרת מרכז החיים של הקטין זהה לאלו של אחיו הצעירים ככל שאלו יעברו ל…. כדי להטיב עם הקטין אם לאו. לעניין זה ענתה העו”ס לסדרי דין ועמדתה מקובלת עלי, כי “זה דווקא לא בהכרח ייטיב איתו זה אומר שיש עוד, אבל זה לא זה גם לא שיקול ללא, זה זה באותה מידה גם אם האמא גרה ב….היא נדרשת לאותם דברים, ללוות את הילדים הקטנים ולזה זה בוודאי גם לא שיקול ללמה לא, אבל זה גם לא שיקול איך זה ייטיב את חייו של …..” (ראו שורות 35-36 עמוד 24 ושורות 1-3 עמוד 25 לפרוטוקול הדיון מיום 27.2.2024). בהמשך התייחסה העו”ס לסדרי דין כי פערי הגיל בין הקטין ובין אחיו יהיו משמעותיים יותר גם בקשר בין האחים, בבילויים ביניהם וגם בפעילויות העשרה שלאחר שעות הלימודים (ראו שורות 16-20 עמוד 25 לפרוטוקול מיום 27.2.2023).
- בתום חקירת העו”ס לסדרי דין ולאחר שעיינתי בכלל העדכונים ובתסקיר, שוכנעתי כי בוצעה בדיקה יסודית ומעמיקה של כלל גורמי הטיפול והגורמים המקצועיים הנוגעים בדבר. נערכו מספר פגישות של העו”ס עם ההורים, עם כל הגורמים המעורבים לרבות מפגשים עם הקטינים. התסקיר הוגש לאחר מספר דיונים בעניין ובעדותה של העו”ס לסדרי דין שוכנעתי כי מסקנת התסקיר והמלצותיו משרתים היטב את טובתם של הקטין.
- יוער כי לא מצאתי לקבל את עמדת האם כי לא בוצעה בדיקה יסודית של העו”ס לסדרי דין בזיקה למוסדות החינוך של הקטין עת זו לא שוחחה עם צוות החינוך בגן או עם המורה המחנכת של הקטין שכן הקטין סיים את שהותו בגן ומאז התבגר מעט ועל כן צרכיו נבחנים על סמך המצב הנוכחי כיום ובהתאם למעורבות ההורים כפי שהיא כיום ובמעמד הבחינה של העו”ס לסדרי דין. עוד לעניין היוועצות עם יועצת בית הספר, ממילא המידע המונגש על ידי המוסד החינוכי הוא בעירובה של יועצת בית הספר ואין הכרח בשיחה מיוחדת עם המורה המחנכת בנפרד, שהמידע שבידה הועבר דרך יועצת בית הספר. מקובלת עלי עמדת העו”ס לסדרי דין כי “כשאנחנו פונים לבית הספר, אנחנו פונים קודם כל ליועצת בית הספר זה הכתובת בבית הספר… בדרך כלל אנחנו פונים ליועצות והיועצות הן אלה שאוספות את החומר ממחנכת הכיתה” ראו שורות 16-19 עמוד 10 לפרוטוקול מיום 27.2.2023). אין מדובר בנסיבות חריגות של הורים שאינם מעורבים ושאלת היקף מעורבותם, כפי שמבקשת האם בסיכומיה, ממילא נתפסת בדקויות שמפספסות את התמונה מזווית רחבה יותר של טובת הקטין.
- כך גם לא מצאתי חשיבות בעמדת האם בזיקה לאופן שבו התקיים הקשר שבין האב ובין הקטין בעבר, בפרט נוכח זאת שהאב שהה לפרקים ובמשך כשנתיים מחוץ לישראל במסגרת עבודתו, ללא שהוכחה פגיעה בזמני השהות (גם נוכח עדותו של האב בשורות 16-20 עמוד 27 לפרוטוקול הדיון מיום 5.6.2023) ובפרט, עת בחינת טובת הקטין והמעבר ל…. נבחן בהתאם לצרכים הנוכחיים של הקטין, טובתו הנוכחית של הקטין ובזיקה לכך גם לקשר המתקיים כיום בינו ובין כל אחד מהוריו. בהקשר זה הרי גם עמדת העו”ס לסדרי דין התייחסה לבחינה כפי המצב העדכני בחיי הקטין ובהקשר זה מתקיים קשר טוב ומטיב של האב עם הקטין וזמני השהייה מתקיימים בהיקף כמעט שוויוני במפגשים במשך פעמיים בשבוע וכל סוף שבוע שני.
- ניכר כי גורמי הטיפול ראו את הקטין תוך הבנה של הנסיבות והאפשרות של העתקת מקום מגורי האם ל…. ביחד עם אחיו הקטנים של הקטין וניכר בתסקיר ומעדות העו”ס לסדרי דין כי ניתן גם לכך ביטוי בבחינת כלל השיקולים של העו”ס לסדרי דין. האמור אף קיבל מענה בחקירת העו”ס לסדרי דין בדיון מיום 27.2.2023 (ראו עמוד 8 שם) תוך התייחסות מפורשת לזווית המקצועית בעבודתה של העו”ס לסדרי דין בהקשר זה.
- התרשמתי כי המלצת העו”ס מגלמת איזון עדין בין עמדות הצדדים וטובת הקטין. לאחר ששמעתי את הצדדים עצמם לרבות העו”ס ובן זוגה של האם, מובילה למסקנה כי יש להותיר את מרכז החיים של הקטין ומסגרות החינוך שלו ב….
- לפני סיום אבקש להעביר את המסר כי אין בהכרעה זו בחירה בהורה זה על פי ההורה האחר. עניין זה קיבל ביטוי גם בחקירת העו”ס לסדרי דין עת ציינה כי באופן מכוון בחרה שלא לשמוע על רצונו של הקטין בהקשר של המעבר (ראו שורות 5-27 עמוד 7 לפרוטוקול הדיון מיום 27.2.2023).
על ההורים יהא לסייע לקטין להבין כי אין המעבר של האם ואחיו ל…. תוך שהוא נותר להתחנך ב….מלמד על בחירה או ריחוק ממשפחתו ועל כן אני סבורה כי דווקא הסעת הקטין במעברים מבית האב לבית האם ובחזרה על ידי שני ההורים יעביר את המסר לקטין בצורה מיטבית יותר ויערב את ההורים שניהם באמור.
לסיכום,
- לאחר שבחנתי טענות הצדדים ושקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים, הכל כפי שפורט לעיל, אני מורה על דחיית תביעת האם להעתקת מקום המגורים של הקטין ל…. תוך הותרת מרכז החיים של הקטין ב……
- בהעדר הסכמות אחרות בין ההורים, זמני השהות יתקיימו כפי התסקיר המשלים של העו”ס לסדרי דין מיום 8.11.2023 כאשר האב יסיע את הקטין לבית האם במפגשים שלו עם האם בסופי השבוע והאם תשיב את הקטין למסגרת החינוכית ביום ראשון. באשר לצורך להתאים את זמני השהות לסדר יומם של ההורים, ניתנות בידי העו”ס לסדרי דין סמכויות לפי סעיף 19 ו – 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב – 1962, לתקופה של שנה, והצדדים יפנו אל העו”ס לסדרי דין לטובת קביעת זמני השהות בהשלמה להוראות התסקיר מיום 8.11.2023 באשר להרחבת זמני השהות של הקטין עם האם מעבר למפגשים בסופי השבוע. הצדדים יפעלו כפי המלצות העו”ס לסדרי דין עת תתקבל המלצתה בעניין זה.
- בכך מסתיים בירור ההליך.
- לעניין ההוצאות – בנסיבות העניין, עת תביעת האם נדחתה ועם זאת נקבעו זמני שהות שונים מאלו שביקש האב לקבע, עת אני סבורה כי ההורים שניהם לא הצליחו להתגבר על הקונפליקט ביניהם ולמצוא את הפתרון בהסכמה לטובת הקטין, כאשר גם האב התקשה לנסות למצוא פתרון במסגרת היקף זמני השהות עם הקטין, שיגשים את טובת הקטין מתוך ידיעה ברורה כי בכוונת האם לעבור ל…., מצאתי לפסוק הוצאות לטובת האב ועל הצד הנמוך.
האם תשא בהוצאות האב בסך של 5,000 ₪.
- המזכירות תמציא פסק הדין לבאי כוח הצדדים ותסגור נא את התיקים.
ניתן היום, כ”ג אדר א’ תשפ”ד, 03 מרץ 2024, בהעדר הצדדים.
Views: 75