גילוי דעת משפטי – בדבר החובה להקליט הדיונים בבתי המשפט למשפחה ובתי הדין! פורסמה כבר בשנת 2017 על ידי עמותת אבות למען צדק
האם מותר להקליט בבתי המשפט למשפחה את השופטות הפמינאציות? נושא זה עולה לעיתים קרובות על ידי קורבנות בתי המשפט בישראל בכלל ובבתי “המשפט” למשפחה בפרט. השופטים בבתי המשפט לא רוצים שתיעוד הדיון ידלוף אל מחוץ לאולם מאחר והם לא באמת שופטים. השופטים לא תמיד מכירים את החוק. הם בדרך כלל נעדרי מזג שיפוטי קרי, רגזנים, בריונים, משוחררי לשון. מפלטו של הנבל מאז ומתמיד הייתה הרחק מעין הציבור.
השופטים בישראל מספקים פרוטוקולים המתאימים יותר לתלמידי החינוך המיוחד מאשר למה שמצופה מאיכות העבודה של שופטים המרוויחים 50,000 שJ בחודש. ההסבר לכך טמון בעובדה ששופט שקרן ורמאי יכול בעזרת הפרוטוקול המשובש והחסר לעשות עבודה קלה לנציב התלונות להיפטר מכם בטענה כי הטענות שלכם אינן מצויות בפרוטוקול הדיון.
לצורך ההגנה על השופטים הנוכלים הוקמה הנציבות לכסתוח תלונות נגד שופטים וכפופה למשרד המשפטים. תפקידם הרשמי הוא לברר תלונות על שופטים במסגרת מילוי תפקידם וניהול משפט על ידם. הנציב כיום הוא השופט בדימוס אורי שהם. הוא בעצמו כשהיה שופט בבית משפט עליון עשה את כל העוולות אשר האזרחים מתלוננים עליהם. לכן שום דבר לא נראה לו חריג והוא יכשיר ויטייח כל תלונה על כל שופט. שופטים, לעניין זה, הם גם דיינים, קאדים, שופטים צבאיים משפטיים ונושאי משרה נוספים בעלי סמכות שיפוט מכוח חוק.
בפועל משרד הנתל”ש הזה אחראי על הוצאת הרוח ושחרור הקיטור של הציבור הזועם על העוול שמבוצע לו על ידי שופטים ותו’ לא. נדירות התלונות שמתקבלות. נציב התלונות על השופטים הוא סוג של נציב מלח המפרנס את עצמו ואת עובדי משרדו ואין בו כל תרופה לציבור המתלוננים. זהו מוסד שנועד לצורכי כסתוח ותמיד יכהנו שם שופטים שאין להם כל בעיה לרמות ולהוליך אותכם שולל.
לפני שנים רבות היה לי וויכוח עם קרוב משפחה שלי המכהן כשופט בבית המשפט הציוני, מר ציצי קפאח, אשר השמעתי לו הקלטה של שופטת מופרעת מבית המשפט המחוזי. התגובה שלו הייתה “תיזהר! זה לא חוקי להקליט”. משביקשתי ממנו את המקור החוקי הוא אמר שהוא לא יודע וצריך לחפש.
אני מאוד זריז אז חיפשתי ולא מצאתי. פניתי למי שהיה אז מנהל בתי המשפט בועז אוקון. זה החזיר לי תשובה כי מן הראוי לידע את בית המשפט על הקלטה. החזרתי לו תשובה “אם בית המשפט היה ראוי לא היתי צריך להקליט”…
כיום בתי המשפט כבר משתינים מהמקפצה וחוקי מדינת ישראל אינם נחשבים בעיניהם. החוק הוא מה שהם מחליטים ולכן למרות שחוות הדעת הינה משפטית צודקת ונכונה הרי כי אם תקליטו עדיף לכם לא לפרסם את ההקלטה אלא במידה ואין לכם ברירה כמוצא אחרון.
10 שנים לאחר מכן הייתה לי את הזכות להכיר עורך דין שכולו לב ואהבת ישראל אשר ניסה לעשות כל אשר בידו בכדי לסייע לאבות המסכנים בסדום וזו חוות הדעת שהוא כתב בזמנו לעמותה שזכיתי להיות אחד משני מיסדיה. וכך הוא כותב.
חובה על כל אב להקליט הדיון בבתי המשפט למשפחה ובבתי הדין.
כידוע קובע ס’ 70 לחוק בתי משפט, שם: “איסור פרסומים 70. (א) לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בבית משפט בדלתיים סגורות אלא ברשות בית המשפט.(ב) לא יצלם אדם באולם בית משפט ולא יפרסם תצלום כזה אלא ברשות בית המשפט.”
ס’ 70 א’ הנו סעיף כללי האוסר איסור כללי (אוסר פרסום ואינו אוסר הקלטה) ולאחריו שפע סעיפים שיוצקים תוכן לאיסור, כגון, ס’ 70 ב’ שמגדיר צילום כאסור (ובדגש על צילום ולא הקלטה).
הסבר על סעיף כללי: האם למשל העובדה שציינת כאב כי הנך בסכסוך משפטי עם הגרושה הנה בגדר פרסום אסור? לפי 70 א’ התשובה חיובית שעה שברור לנו שאין זה הגיוני ואין זו הכוונה ולכן 70 ב’ וכל מה שלאחריו יוצק תוכן ומעניק משמעות לאיסור הכללי.
מנגד, ס’ 3 לחוק יסוד השפיטה קובע: “פומביות הדיון”, “בית משפט ידון בפומבי, זולת אם נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת לפי חוק.” מדובר בחוק יסוד וככזה מדרגו גבוה מחוק בתי משפט וכמובן שבעיקרון יסוד.
שתי הזכויות הללו: פומביות הדיון והחיסיון מתגוששות בבתי המשפט למשפחה ובתי הדין.
כידוע השופטים עצמם מפרסמים פסקי דין תוך השמטת שמות הצדדים.
בכך בעצם קובעים את המובן מאליו, מתחייב פרסום על מנת שהציבור יידע כיצד להתנהל מה החוק ומה ההלכות.
אלא שלכך מתווספת, בעיה נוספת. השופטים בבתי הדין ובתי המשפט נוהגים שיטתית תוך אפליה מגדרית וכפי כל המומחים פגיעה אנושה בילדינו.
לילדינו אין פה מלבדנו האבות ולנו קיימת החובה והזכות החקוקה אף לייצגם, ראה מחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שם: “תפקידי ההורים” “אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות …והסמכות לייצגו.”
זאת ועוד: האפליה הנוהגת בבתי הדין ובתי המשפט והמשפחה, משחיתה לחלוטין את השופטים והדיינים.
השחתה זו, כפי שמרבית אם לא כל המתדיינים הגברים חוו, מקרינה גם על תוכן הפרוטוקולים שמשמש פעמים רבות להצניע את חלקם של השופטים באפליה ולהסתיר ולטייח את השחיתות המובנית של הכרת הפנים והטיית הדין ועימם חוסר הצדק בהם הם נוהגים בשיפוט ובמהלך הדיון.
יתירה מכך, כל פסקי הדין בהם מוגשות במדינת ישראל ראיות שהושגו לכאורה באופן בלתי חוקי, מתקבלות. לא קיימת ‘דוקטרינת פירות העץ המורעל’.
לכן ומן המקובץ:
משום שהאיסור הנו על פרסום ולא על הקלטה.
משום עיקרון היסוד של פומביות הדיון.
משום שהאיסור כללי והוגדר בחוק עצמו באופן מסוים כאיסור לצלם והחריג הקלטה.
משום שהשופטים עצמם קבעו כללים לפרסום ומפרסמים.
משום שלא ניתן ללא פרסום לדעת מה הדין והפרסום מחויב המציאות בשל עיקרון שלטון החוק.
ובראש ובראשונה משום:
שבמדינת ישראל, לא קיים עיקרון פירות העץ המורעל, קרי: ראיות שהושגו לכאורה בניגוד לדין אינן נפסלות;
להיפך: משתמשים בהן ולכל היותר נגרע ממשקלן (שזו הערה שיפוטית חסרת משמעות בהתחשב בהקלטות).
ונוכח העובדה שמדובר בעבור האבות והילדים בדיני נפשות והצלת חיים כך ממש!
חובה למי ששומר נפשו ונפש ילדיו להקליט;
ולא לפרסם טרם היוועצות בעו”ד, אך בוודאי להקליט.
פרסום אפשרי ולאחר השמטת כל שמות הצדדים והקטינים (כפי מאמרי הקודם) ורצוי עם ייעוץ משפטי.
להקלטה חשיבות היסטורית במאבק שלנו לשוויון המיוחל.
כמו למשל הודאתו של השופט בר יוסף כפי שהוקלט, כי: “לבתי המשפט למשפחה אין הכלים להתמודד בנושא המשמורת והמזונות’
וכן: ‘כי המומחים הממונים ע”י מערכת בתי המשפט למשפחה יעשו מחיי האב האומלל דייסה!’
עורך דין יקר זה בימים אלו מתמודד עם כנופיית שלטון החוק השואפת לשלול את רישיון עריכת הדין שלו
בשל המאבק המקודש שנשא על כתפיו. נשא ונפל חלל חי בדרך.
One Comment
שלום,
קראתי את המאמר בדבר הקלטת סתר של דיון בבית המשפט ויש לי שאלות.
הייתי שמח לשוחח ולבדוק אפשרויות.
בברכה,
פיני – 054-922-4201
הערת מערכת:
אנחנו לא מחייגים לאף אחד. יש מייל ואתה מוזמן לפנות במייל. לא לשלוח מסמכים ערוכים או מקוצצים או מושחרים.