לפנינו דברים שאמרה חוטפת הילדים הראשית של מדינת ישראל מיכל קפלן רוקמן, נשיאת בתי המשפט לנוער. בתי המשפט לנוער הם מחששה גדולה לחטיפת ילדים. עו”ס מחליטה להוציא ילדים מהאמא. היא מתעלמת לחלוטין מהאבא וקובעת שטובת הילד היא בהוצאה חוץ הורית (פנימיה או אומנה). השופטת בתיק הנוער היא חותמת גומי של העו”ס לחוק נוער. 26/12/2024.
וכך באלפי מקרים כל שנה שבהם האמא מזניחה, מרביצה לילדים, מסוממת, זונה או מעורערת בנפשה, מתערבת עו”ס לחוק נוער וקובעת שבבחירה בין העברת משמורת לאבא או העברת משמורת למדינה, המדינה עדיפה. לאבא אין שום סיכוי להתמודד מול העו”ס לחוק נוער, והנשיאה מיכל קפלן רוקמן מחזקת את ידי העו”ס וחוטפת את הילדים.
לרוב ההחלטה להוציא ילדים מהבית היא על רקע של ניכור הורי ממושך שבו האם מנכרת את הילדים מהאבא, מעלילה שהאבא מרביץ לילדים ואונס אותם בתחת, בפה או שמכריח אותם למצוץ לו. זה מאוד נפוץ. למשל עו”ד רות דיין וולפנר מומחית בהמצאת עלילות דם כאלה. או אז הסכנה לילדים לפיגור בהתפתחות התקינה גוברת כי האמא מאלצת אותם לדקלם סיפורי בדים שהם קורבנות עבירת מין, וכשמביאים את הילדים לחוקרת נוער, היא רואה שהסיפור מדוקלם.
בתמונה: רות דיין וולפנר עם הלקוח מס’ 1 שלה אפי נווה
במקום להעביר את הילדים לאבא, העו”ס חוטפת את הילדים לפנימיה, וכך נפתח הליך סרק בבית המשפט לנוער שהיה נמנע אם העו”ס לנוער היתה ממליצה לעו”ס לסדרי דין להעביר משמורת לאבא.
את הקו הזה של התעלמות מוחלטת מזכויות האבא לגדל את ילדיו, ושטובת הילד בפנימיה עדיפה על גידול הילדים אצל האבא התחילה כוהנת הפמיניזם סביונה רוטלוי, כלבה פולניה בת זנונים לתפארת הנאציזם הפמינאצי.
בתמונה: זונת נוחבה פמינאצית סביונה רוטלוי, יימח שמה ושיישרף הכוס שלה.
פורסם בדוברות הנהלת בתי המשפט 26/12/2024
דברי נשיאת בתי משפט השלום לנוער, השופטת מיכל קפלן רוקמן בכנס משפט וחינוך – לקראת “מחר אחר”
דברי נשיאת בתי משפט השלום לנוער, השופטת מיכל קפלן רוקמן בכנס משפט וחינוך – לקראת “מחר אחר”, באוניברסיטת רייכמן ביום 23.12.2024. במסגרת הכנס הנשיאה נשאה דברי ברכה ותודה לגברת טובה בן ארי, מפקחת ארצית ליישום זכויות תלמידים במשרד החינוך, אשר פורשת בקרוב
פרופ’ זמר, דיקאן בי”ס הארי רדזינר למשפטים, עו”ד שרון ציונוב מנהלת הקליניקות וכל הצוות הנפלא שעימה, גב’ טובה בן ארי, מפקחת ארצית ליישום חוק זכויות התלמיד במשרד החינוך, כב’ הש’ בדימ’ ס”נ מחוזי ת”א רוטלוי סביונה, גב’ רוני קמאי, יו”ר מועצת התלמידים והנוער הארצית, להקת שיר מתיכון מקיף יהוד, סטודנטים ואורחים נכבדים, מכובדי כולם – בוקר טוב.
שמחה וגאה לעמוד לצד אמנת האו”מ לזכויות הילד, שאף שלשמאלי, הרי היא כנר לרגלינו.
זהו יום מרגש של כינוס קהל שמאמין ועושה למימוש יכולתו של משפט להביא לשינוי חברתי.
יושבים כאן כ- 70 סטודנטים מקליניקות שונות: לקידום הזכות לבריאות, עריכת דין קהילתית, ייצוג בני נוער וצעירים, משפט רחוב ולמאבק בשנאה. מקבץ של נושאים חברתיים, שצריכים וחשוב שיהיו על סדר היום הציבורי החברתי הישראלי. אלו לצד כ-100 אנשי ונשות חינוך טיפול ומשפט אשר בדרכם פועלים למען חברה טובה יותר.
זו הזדמנות חשובה להודות על קיום היום, לאחר שנה בה לא נפגשנו בעטיה של ימי מלחמה. אלו לצערנו לא תמו עדיין ואנו בראש ובראשונה מייחלים יחד בתקווה ותפילה, לחזרתם במהרה של כל החטופים לשלום לביתם, זאת לצד הוקרה לכל כוחות הביטחון, תפילה לשלומם ובירכת רפואה טובה ושלמה לפצועים בגוף ובנפש וחזרת המפונים לימים בטוחים בבתיהם.
אני רואה בכל אחת ואחד מהיושבים כאן בקהל שליחה ושליח, למשימה חברתית שהיא בבחינת חובה.
בפרט בימים אלו, מילים של ערבות הדדית, ראיית האחר, פעולה למענו, בניית חברה, תיקון חברתי , בניית חוסן אישי ולאומי ובנייה של חברה מתוקנת בה לאוכלוסייה מוחלשת ופגועה יינתן מענה ומזור – היא שליחות חובה לכל אחד מאיתנו.
זאת דווקא בפנייה לסטודנטים בקליניקות, אשר חלקכם בימים אלו מגישים פניות למיוני התמחות – שליחותכם הציבורית האישית, התרומה האישית שלכם והרווח הרב לו תזכו בהמשך עשייה חברתית זו הינם משמעותיים וחשובים. אני קוראת לכם, כמשרתת ציבור מזה מעלה מ – 28 שנים לבחור בדרכים אלו של עשייה.
בתפקידי כנשיאת בתי משפט השלום לנוער וכשופטת נוער, הדנה באולם בעניינם של בני נוער וילדים – אני פוגשת מדי יום זירה כאובה ופצועה.
זו זירה, המתנהלת מאחורי דלתיים סגורות, מתוך מטרה להגן על הקטינים על ידי אי חשיפת פרטי זהותם ונסיבות חייהם, על מנת לאפשר להם פתיחת אופק אחר.
אנו שופטי הנוער דנים בבימ”ש הפרוש בפרישה ארצית, מקריית שמונה המפונה (דיונים בנצרת או טבריה לגבי קטינים שגרים עדיין במלונות חלקם אף דרומה באילת), עד אילת בדרום, מאריאל במזרח עד לערי חוף הים התיכון: המצב לא פסח על אף אחד מקטיני ארץ.
אנו דנים שנתית בכ – 20,000 הליכים, בהליך הפלילי משלב החקירה בחתימת צו חיפש, עובר למעצר, המשך בתיק הפלילי וכלה אם נשפט ונגזר למאסר אף בוועדת שחרורים וועדת מעקב אחר השתלבות חוזרת בקהילה. רצף חיי קטין בסיכון.
זאת לצד שפיטה טיפולית, המנסה תחת טיפול סמכותי כופה לכוון קטין ומשפחתו, במשפט האזרחי, תחת כנפי חוק הנוער טיפול והשגחה לסעד ועזרה במצוקות חיים המשפיעים על מוגנות, התפתחות ושלמות נפשו והתפתחותו של קטין.
בואו נתבונן יחד על קטיני 2024 ועל אלו ב- 2025 ואילך –
זה החל בכאוס עולמי והשפעתו על החברה הישראלית, המשיך אל ימי שנות קורונה ואבדן דרך לקטינים רבים שם, ומשם, כמעט ברצף, אל שנה וחודשיים של מלחמה.
דור של קטינים שחלקו הלך ועדיין הולך לאיבוד.
גורמי סיכון שאך הלכו וגברו – נשירה גלויה וסמויה ממסגרות חינוך, חסר רב במענים טיפוליים בקהילה ומסגרות חוץ ביתיות מתאימות לקטינים על צרכיהם המיוחדים, המתנה ארוכה למעני טיפול נפשיים ריגשיים ופסיכיאטריים בקהילה, חסר במקומות במסגרות פוסט אישפוזיות ובמעונות אבחוניים, חסר בגורמי אכיפה וטיפול גם יחד לאיתור חשיפה ומענה.
אלו בעת מצב כאוטי בהרבה מהבתים, משפחות המתמודדות עם מצוקה כלכלית, דחק נפשי, מצבי מצוקה ולחץ אליהם כולנו נחשפנו באופן זה או אחר – חטופים, מפונים, בני משפחה שכולים של חיילים שנפלו, של קורבנות שנרצחו ב – 7/10, יתומים שנותרו, והמשך בחשיפה יומיומית לחדשות ולמציאות בטחונית המכניסה למצב של דחק.
בדו”ח שהוגש לוועדת המנכלי”ם לקראת כינוסה ביום 30/7/24 הוצגו הנתונים הבאים:
מאז פרוץ המלחמה: 53 ילדים ובני נוער נרצחו, 23 ילדים נותרו ללא שני הוריהם, 870 ילדים התייתמו מהורה אחד, 1,014 ילדים ובני נוער שכלו את אחיהם, 36 ילדים ובני נוער נחטפו לעזה ב -7 באוקטובר, מתוכם 34 שבו בעסקאות ושניים עדיין שם כפיר ואריאל ביבס, ל – 91 ילדים ובני נוער נחטף אחד ההורים ול – 7 מהם נחטפו שני ההורים, 275 ילדים עד גיל 10 נפצעו ו – 376 ילדים וצעירים בגילאי 10 – 20 נפצעו, כ – 19,900 הוכרו בביטוח לאומי כנפגעי פעולות איבה, הורים רבים מאד גויסו.
אני מתנצלת, אך הנתונים לא עדכניים ליום זה וחלקם גדל באופן משמעותי מאז אלו שציינתי שפורסמו.
האדוות של כל אלו ברורות – לכל קטין מעגלים נוספים סביב ומעגלי הקטינים, על פני כל הארץ, שמרחב הסיכון עקב החשיפה לדחק והסיכון – אך גדל וצפוי לגדול.
כולם, כולנו – פצועים, שכולים, יתומים
איננו צריכים ללכת רחוק … כך אספר על – הליך התערבות דחוף תחת צו בינים אצלנו בבית המשפט בעניינו של קטין בן 9 אשר בעקבות המצב מסתגר בחדרו, מסרב לצאת ולשתף כל פעולה, חושש מהעולם המאיים עבורו בחוץ, פחדים וחרדות שלא ניבטו קודם לכן. הוריו חסרי אונים, נטש באופן לא פורמלי את מסגרת הלימודים והחברה. הילד מעיר סמוכה, כאן במרכז הארץ, בבית לכאורה מוגן עם ממ”ד: והנה נדרשה התערבות כופה תחת צו של בית משפט.
ישנה עלייה ניכרת בשימוש בחומרים משני תודעה: סמים ואלכוהול, עת המרחק לאחר מכן לאבדן שליטה ומעורבות לא מבוקרת באירועי אלימות – גדלה באופן ניכר.
ישנה חשיפה לפגיעות מיניות ולחוסר מוגנות במצב הכאוטי.
אלו אך דוגמאות של קצה קרחון. אך האש – בוערת.
המציאות זועקת לעזרה ובאופן מעשי – מעגלי הקטינים בסיכון בכל הארץ ואלו שעניינם מופנה אלינו להתערבות סמכותית משפטית כופה – גדלו ועוד צפויים לגדול. הרבה לחששנו עוד לפנינו.
לשם המחשה, אפנה למספר התייחסויות מעשרת הימים האחרונים:
*דבריו של ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון , כבוד השופט עמית, בנאומו במסגרת הכנס של העמותה למשפט ציבורי ביום 12/12/24, שם בהתייחס לעולם הקטינים ותפקידו של בית המשפט במתן סעד ומזור בימים אלו אמר:
“עבור הרשות השופטת, ‘האלונקה שלנו’ היא מתן שירות משפטי איכותי, רציף, הוגן ויעיל לכל הציבור הישראלי, הן בשגרה והן בחירום. אנו – השופטים, הרשמים והעובדים ברשות השופטת – אמונים על הבטחת היכולת של אזרחים לממש את זכויותיהם המשפטיות, גם בימים הקשים ביותר… המערכת אמּונה על פעילות בתי המשפט לנוער, שפוגשים קטינים שחוו טראומות במעגלים שונים – ובפרט עקב המלחמה. אותם קטינים חווים תופעות של אלימּות, עליה בשימוש בחומרים משני -תודעה, וחשיפה להתנהגויות מסּוכנות – ובתי המשפט לנוער מלווים אותם בדרכם הסוציאלית והשיקומית, בחזרה אל מסלול חייהם.”
*המשך בדו”ח העוני של ארגון “לתת” שפורסם ביום שני 16/12/24: המתאר מציאות כלכלית מורכבת בצל המלחמה: 678 אלף משפחות (22.3%) החיות במחסור משמעותי, מתוכן 1,240,000 (39.6%)כ- 50% מהילדים הנתמכים במצב נפשי ירוד ולימודיהם נפגעו.
ממצאי הדו”ח מעידים על השלכות המלחמה על הילדים ובני הנוער: הישגיהם הלימודיים של 44.6% מילדי הנתמכים נפגעו מידה רבה או רבה מאד, בהשוואה ל-1.14% באוכלוסייה הכללית, 46.7% מנתמכי הסיוע מדווחים כי המצב הנפשי של ילדיהם נפגע במידה רבה עד מאד בעקבות המלחמה, פי 2.3 מהאוכלוסייה הכללית.
לצערנו אנו חוששים שעקומה זו עוד תגדל – התחזית העתידית הינה להרעה נוכח מציאות כלכלית מכבידה הצפויה לנו לצד חסר משמעותי במענים טיפוליים וחינוכיים מתאימים.
עוני וחסר כלכלי ידוע כגורם סיכון.
*עוד אפנה, לדו”ח השנתי של על”מ שהוגש לשר הרווחה בימים אלו, על מצבם של בני הנוער, שנמצאים כבר 14 חודשים בצל ובתוך מלחמת חרבות ברזל.
כפי שנכתב באתר של על”מ: “מי העלה על הדעת שנערות יצאו מבית מהבית שכהן חמושות באולרים וסכינים מאולתרים ? מי חשב שיש בני נוער שזקוקים לאלכוהול כדי להירדם ?
הדו”ח מצביע על נתונים מדאיגים ועלייה במספר בני ובנות נוער שהצטרפו למעגל הסיכון בישראל של שנת 2024. מתוך 13,000 בני נוער שהעמותה פגשה השנה: 1 מתוך 3 מתמודד עם מצוקות נפשיות חריפות. 1 מתוך 5 חווה אלימות במרחב הציבורי, כמחצית מבני הנוער צורכים אלכוהול.
*עליה של 164% בעבירות נוער ברשת, לפי נתוני מוקד 105 בשנת 2024 השוואתית לשנה הקודמת.
חשוב לציין כי רב וטוב נעשה: יצוין לטובה התיאום הממשלתי שנעשה, בשולחן ייעודי רב מגזרי בנושא ילדים ונוער במלחמה, בהובלתה המקצועית של עו”ד מיכל גולד, ראש יחידת התיאום הממשלתית לזכויות ילדים ונוער בחטיבה החברתית במשרד המשפטים אשר נועד לזהות, למפות לתכלל מענים לצרכים. 200 חברים שונים מכל הארגונים כולל נציגות תלמידים. ועדת מנכ”לים קבועה לזכויות ילדים ונוער (משפטים, חינוך, רווחה ובטחון חברתי, בריאות, בטחון לאומי, עליה וקליטה והאוצר), שתפקידה לתאם מדיניות ופעילות ממשלתית בענייני קטינים ונוער. דו”ח ממשלתי שהוגש בנושא ילדים ונוער במלחמה.
אוגדן זכויות ומענים בין מישרדי, מיפוי שירותים דיגיטלי לנוער מפונה.
למישמע כל אלו – אבקש למקד מספר דגשים:
ההשפעות הקשות של מלחמת חרבות ברזל על חייהם של ילדים ונוער מצריכות מענים מגוונים: מהרשויות המקומיות, ארגוני מגזר שלישי וממשרדי הממשלה. נדרש מענה מקצועי רחב ומגוון בזירות בריאות, חינוך, טיפול ומשפט.
-זו העת החשובה לאתר, לזהות, להרחיב ולמקד מענים ולקדם עזרה ושיקום.
זוהי עת חירום להתגייסות של כולנו, כל אחד בחזית שלו לשיקום עולם הקטינים בסיכון, מעגל שגדל והתרחב משמעותית.
-תפקידו, בין היתר, של בית המשפט לנוער בהגנת חברה לצד הכוונת קטינה וקטין במצבי סיכון לקבלת סעד עזרה ומזור. דלתותינו הסגורות מעשית פתוחות היו כל המלחמה, גם בעת החירום למענים דחופים והצורך הניכר – ברור. תפקידנו הציבורי, בשליחות חברתית, להגן על החברה ולקדם בעזרת מענה משפטי סמכותי כופה מענים מותאמים למעגל המתרחב של קטינים בסיכון המגיעים אל דלתותינו הסגורות אך הפתוחות תמיד.
-הגברת המודעות החברתית ציבורית לאלו וגיוס אנשים טובים ומקצועיים להרחבת מענים.
-חשיבות החינוך ושיעור האזרחות בכלל. חשיבותם של אלו ביישום.
המושבים היום בכנס אודות העידן הדיגיטלי והשלכותיו משפטיות על פעילות בני נוער ברשת ועל מענים יצירתיים בתחום בריאות הנפש: שני נושאים הקשורים עד מאד למציאות ישראל 2024 פני באות 2025.
-חשבון נפש אזרחי, של מקומו של הפרט בעשייה החברתית: אם בשירות הציבורי ובין אם דרך עמותות מיגזר שלישי או כפרט בחובתנו האזרחית לעשייה.
-החובה האזרחית המוטלת על כתפי הדור הצעיר היושב כאן. זה הזמן שלכם לפעול. כיום בקליניקות, ובהמשך בעשייה מקצועית. כל אחת ואחד בדרכו. זהו צו שעה בו אנו נקראים – כל אחת ואחד מהיושבים כאן באולם, דור עשייה דור ההמשך.
כותרת יום הכנס: משפט וחינוך – לקראת “מחר אחר”. זו השליחות. והמשימה.
