קונסולית ישראל בשיקגו מיכל קרן דוד הודתה בהטרדה מינית של 4 עובדות. הקונסולית זועקת לחפותה וטענה שהודתה רק כדי להיפטר מהאישומים נגדה ושהיא מצאה עבודה אחרת, וכבר לא מעניין אותה לשרת את מדינת ישראל שבגדה בה. 30/1/2024.
הקונסולית היא לסבית ושהיא נתנה את הנשמה למדינת ישראל, ועכשיו גם היא הצטרפה לרשימת הקורבנות של הפמיניזם ותעשיית תלונות השווא. המשטרה קפצה על הסיפור ושלחה משלחת של שוטרים לשיקגו לחקור את הליטופים האלה. כמה זה עלה????
כיום היא פתחה עסק יעוץ בשיקגו לתיווך בין הומואים לפונדקאיות. כנראה שלישראל היא כבר לא חוזרת. לא בא לה. לדבריה המדינה בגדה בה.
ואנו אומרים במקום לעשות הכשרה למעסיקים איך למנוע ולמגר הטרדה מינית, מה שהוא בלתי אפשרי, יש לעשות הכשרה לעובדות מתחילות איך להתנגד ולא “לקפוא”.
בגלל תאוות התביעות נגד המעסיק אפילו בנות לא יכולות להישאר לבד עם בנות
הקונסולית חשבה שהיא בונה משפחה חמה בקונסוליה בשיקגו, והתנהגה כלפי העובדות שלה כמו חברות שלה, למרות שהיא קצת גדולה יותר מהן בגיל. זה כלל צחוקים, נגיעות חבריות, טפיחה על השכם, נשיקות סטייל פריז מלחי אל לחי.
מה שהלסבית המסכנה לא הבינה זה שהעובדות שלה למדו את הפטנט. אם ממציאים תלונת מיטו של הטרדה מינית, אפשר לתבוע את מדינת ישראל, לטעון שאת בפוסט טראומה, להוציא מיליונים ממדינת ישראל כמעסיקה, וגמלת נכות חודשית של אלפי שקלים מהביטוח הלאומי.
תעשיית תלונות השווא משגשגת בגלל שאף שופט לא מוכן לנתק את הקשר הסיבתי בין מעשי העובד לאחריות המעסיק.
כלומר אוטומטית כולם סבורים שאם עובד או עובדת החפיצו מינית מישהי או מישהו, אז המעסיק אשם והמעסיק צריך לשלם. בביטוח הלאומי קוראים לזה “תאונת עבודה”. אבל זה ממש לא תאונת עבודה. הגיע הזמן להטיל את האחריות על המתלוננת שלא להיגרר לסיטואציות שבהן היא מוטרדת או מוחפצת.
למה המעסיק צריך לשלם על הטרדות מיניות של עובדים?
את התיאוריה הזו שהמעסיק אחראי להחפצות מיניות של עובדים בכירים על כפופות זוטרות צריך לנפץ אחת ולתמיד. כפי שהמעסיק לא אחראי אם העובד גונב, המעסיק לא אחראי אם העובד “מטריד מינית”.
כל התיאוריות שהמעסיק אחראי כי לא הכשיר את העובדים שלו שלא להטריד מינית, או שהמעסיק העלים עין מהטרדות מיניות, או שהמעסיק אפשר סביבת עבודה רוויה במיניות, זה קשקוש אחד גדול.
אף מעסיק (ובוודאי לא מדינת ישראל) לא אחראי להטרדות מיניות של העובדים בעובדים אחרים.
אבל כשכולם רוצים להראות נאורים ומודרניים ולרכב על הגל של מיטו, ולזכות בתהילה של מיגור הטרדות מיניות, אז האחריות המופרכת של המעסיק על הטרדות מיניות של עובדים ממשיכה לדרבן עוד ועוד נשים להמציא סיפורי הטרדה מינית כי זה מאוד קל לתבוע ואף אחד לא שואל שאלות קשות.
הגיע הזמן לעשות הכשרות לעובדות הזוטרות איך “לא לקפוא” ולא להיגרר לסיטואציות לא נעימות
כל מי שמוטרדת מינית בישראל טוענת שהיא קפאה ולא יכלה להתנגד. לכן זה הזמן להכין תכניות למידה לנשים הישראליות “הכפופות” איך כן להתנגד ואיך לא לקפוא.
אנו סבורים שבמקום להתמקד במעסיק, ובמקום לעשות הכשרות למעסיק “למניעת הטרדות מיניות”, צריך להתמקד בעובדים ולעשות להם הכשרות איך להדוף הטרדות מיניות. איך להגיד לא לרומן מיני לא רצוי עם עובד אחר….
זאת אומרת שכל עובדת שמתקבלת לעבודה תצטרך לעבור הכשרה איך לא “לקפוא”, איך לסרב להצעות ללכת לבית מלון באמצע הלילה, איך לא להיגרר לרומנים עם עובדים בעבודה, וכאשר נשים כאלה יתבעו אפשר יהיה לזרוק את התביעות שלהן לפח.
כנופייה של 4 חמדניות הפילה קונסולית מוכשרת בפח והרסה לה קריירה
ראו מה קרה בתיק של הקונסולית המסכנה. כנופיה של 4 מתלוננות שווא העלילו עליה עלילות, מה שגרם למדינת ישראל לבזבז עליהן הון תועפות של כסף על החקירה.
שלחו שוטרים מישראל לשיקגו!!!! כמה עלה המבצע המטופש הזה לשלוח שוטרים לשיקגו? ולמה לא יכלו לסמוך על משטרת שיקגו?
וכך מדינת ישראל יורה רגל לעצמה. מצד אחד מבזבזים הון תועפות על חקירה מטופשת עם שליחת שוטרים לשיקגו, פותחים הליך סרק בנציבות המשמעת של עובדי מדינה כדי לכפות על הקונסולית להודות, ואז מגישים את זה למעלילניות על מגש של כסף כדי שהן תוכלנה לתבוע את משרד החוץ ואת הביטוח הלאומי ולהוציא מיליונים…..
מכל מה שקראנו אין פה שום דבר שמצדיק הטלת אחריות על המעסיק, משרד החוץ. לא היה שום דבר שהמעסיק היה יכול לעשות כדי למנוע הטרדה מינית.
מה שכן זה רק מוכיח שכל אישה שמתקבלת לעבודה בשירות המדינה (כולל שוטרות) צריכה לעבור הכשרה נגד קפיאה בזמן הטרדה מינית, איך לנהל אירוע הטרדה מינית, ואיך להימנע מסיטואציות של הטרדה מינית, כדי שכאשר הן תובעות, הן לא תוכלנה להמציא סיפורים שהן “קפאו” ושהיו חלשות, כפופות ותחת מרות.
שימו לב בקריאת פסק הדין שלא כתוב שהקונסולית התגרתה מינית או שעשתה מעשים לסיפוק צרכיה המיניים. כשגבר עומד לדין אז כן כותבים את זה, אפילו אם הוא בן 80 ולא עומד לו.
הנה גזר הדין של הלסבית המסכנה:
גזר דין פיטורין לקונסולית בשיקגו לסבית מיכל קרן דוד על החפצות מיניותנתי לויט החוקר שאישר את הנסיעות לשיקגו בעצמו היה תחת חקירה
הקונסולית שכרה את שירותי איילה הוניגמן, אבל הוניגמן כנראה היתה יקרה מידי, ולכן היא העדיפה להודות ולסגור ענין בעונש קל ופסילה משירות המדינה.
אבל אותה איילה הוניגמן ייצגה חוקר ביחידת המשמעת של נציבת עובדי המדינה שהחוקר הראשי של יחידת המשמעת נתי לויט (נתנאל לוי) התעלל בו והשתמש בו לעבודות פרטיות, “לעשות סידורים”. הסיפור הזה פורסם בערוץ 12 ומאקו….. ובסוף הוחלט שלא להעמיד אותו לדין.
כתבה מ 5/2/2019 בידיעות של איתמר אייכנר:
https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5458194,00.html
כתבה של חיים ריבלין במאקו וערוץ 12 פורסם: 13/2/2019:
ראש האגף בנציבות שירות המדינה הפך חוקר למשרתו האישי
מנהל אגף החקירות בנציבות שירות המדינה ניצל לכאורה את סמכותו והפך את אחד מחוקריו למשרתו האישי. מנהל האגף הטיל עליו משימות אישיות ורוקן את תפקידו מתוכן. “אתה מרגיש אפס, מיותר”, תיאר החוקר
https://www.mako.co.il/news-israel/local-q1_2019/Article-41947c3eb58e861004.htm
אילה הוניגמן העו”ד של הלסבית ניהלה רומן ככפופה בנציבות המשמעת של עובדי מדינה
למה הקונסולית שכרה את שירותי אילה הוניגמן? כי אילה בעצמה היתה תובעת עובדי מדינה עד שנתפסה ברומן עם הבוס שלה אסף רוזנברג, בעודה נשואה למר ליפץ.
אילה הוניגמן פוטרה, תבעה את המדינה על התנכלות וזכתה ב 500,000 ש”ח, והיום היא מייצגת את עובדי המדינה שמוגש נגדם אישום משמעתי מול אותם עובדים שהיא ניהלה אותם כסגנית.
כתבה בכלכליסט פורסם 27/2/2017
רומנטיקה, פיטורים וחיסול חשבונות אישי בנציבות שירות המדינה
ביה”ד לעבודה קבע כי המדינה ונציבות שירות המדינה מתנכלות לסגנית הממונה על המשמעת אילה הוניגמן: “הכל כדי לפגוע בשמה ולהשפילה”
מדינת ישראל ונציבות שירות המדינה מתנכלות לאילה הוניגמן, הסגנית הממונה על המשמעת, כך קבעה ביום חמישי סגנית הנשיאה של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, השופטת ד”ר אריאלה גילצר כץ.
הוניגמן, מהעובדות הבכירות והמוערכות בנציבות אחראית על מאות אלפי עובדי מדינה. זו הפעם השלישית בתוך חודשיים שהיא פונה לבית הדין לעבודה. הפעם פנתה הוניגמן בדרישה להחזיר לה את הסמכות לטפל בהטרדות מיניות בשירות המדינה, שנשללה ממנה בחודש אפריל האחרון.
הוניגמן ניהלה מערכת יחסים אישית עם עו”ד אסף רוזנברג, הממונה על המשמעת בנציבות ומנהלה הישיר. לאחר שרוזנברג פוטר בנסיבות פתאומיות במאי האחרון, הגיעו הוניגמן והנציבות להסכמה בבית הדין הארצי לעבודה על החזרת סמכויותיה.
אך בחודש שעבר מונה היועץ המשפטי של הנציבות עו”ד רון דול לממלא מקום מנהל אגף המשמעת. דול, יריב מושבע של הוניגמן ורוזנברג, קיבל ימים ספורים לאחר מינויו החלטה משמעותית ראשונה: לנשל שוב את הוניגמן מסמכויותיה בתחום ההטרדות המיניות, ובהן חתימה על מכתבים שנוגעים להטרדות מיניות, מניעה מכיתובה על מכתבים אלו ומיצירת קשר עם מתלוננות וממונות על שוויון מגדרי בכל משרדי הממשלה. עוד הגדיל ועשה דול, והודיע להוניגמן על ההחלטה באמצעות הודעת דואר אלקטרוני.
“לצערנו, התרשמנו כי המדינה עושה הכל כדי לפגוע בשמה הטוב של המבקשת ולהשפילה בפני גורמים רבים. המבקשת עומדת לבדה מול הנציבות ונלחמת על מקומה ומעמדה וצר לנו שהמשיבה אשר הגיעה להסכמה בבית הדין הארצי לא חזרה בה מהודעת הממונה בפועל למבקשת. נראה כי המשיבה מנסה בכל כוחה לפגוע במעמדה את המבקשת ואיננה מוכנה למחול על כבודה בהודעה פשוטה כי היא חוזרת בה מהודעת הממונה בפועל. היה מצופה מהמדינה להתכבד ולעמוד בהסכם עליו היא התחייבה, אולם, היא הפרה את התחייבותה”. סיכמה גילצר כץ את התנהלותה של המדינה והנציבות כלפי הוניגמן.
מבוכה לנציבות
הסיבה ל”טיפול” המיוחד לו זוכה הוניגמן לפני כחודש וחצי נעוצה בעובדה כי היא במו ידיה ומיוזמתה עצרה ביולי האחרון את מינויו של יוחאי בן שמואל, מועמדם של נציב שירות המדינה דאז, משה דיין ופרקליט המדינה שי ניצן, לממונה על המשמעת במקום רוזנברג. ב־18 ליולי חשף כלכליסט כי ממלא מקום נציב שירות המדינה אודי פראוור שיתף פעולה עם היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות בניסוח מחדש של המכרז לממונה על המשמעת. בפועל, הוגדר התפקיד מחדש תוך החלשתו. ניטלו ממנו סמכויות, סטטוס התפקיד הונמך והוגדרו “התייעצויות יתר” הגובלות בהכפפה לכמעט כל גורם משפטי אפשרי. יתרה מכך, בן שמואל אינו עובד הנציבות, אלא הפרקליטות.
גילצר־כץ קיבלה את עמדתה של הוניגמן והטיחה ביקורת בדיין ובניצן, שסיכם על מינוי בן שמואל בטלפון. “תמו להם אותם ימים בהם הוחלטו החלטות מנהליות בחדרי חדרים ובשיחות טלפוניות”, כתבה אז.
“ראוי היה שהנציבות, שאמורה להיות קודש הקודשים של הניהול התקין, תפעל לפי התקשי”ר. אם טעתה הנציבות בתום לב ראוי לה שתיסוג ותפעל על פי הקבוע בתקשי”ר”, סיכמה גילצר כץ בתגובה למחטף. בכך שפסלה את המינוי, גרמה הוניגמן לנציבות ולפרליקטות למבוכה, שבסופו של דבר אילצה את פראוור למנות את דול לממלא מקום הממונה על המשמעת. מינוי של דול היה נתון לביקורת קשה מתוך הנציבות, מכיוון שלא עסק בתיקים משמעתיים בעבר, והתמחותו היא בדיני עבודה. בנוסף, דול לא ניהל מעולם תיק של הטרדה מינית.
מלחמה במינויים פוליטיים
אם חופרים יותר לעומק, מבינים כי טרפוד מינויו של בן שמואל הוא חלק ממדיניות רחבה יותר של מלחמה במינויים פוליטיים אותה הנהיגו הוניגמן ורוזנברג. שני הבכירים בנציבות טיפלו בעניינם של כמעט כל אנשי נתניהו, לרבות שלושה מראשי הסגל שלו מאז חזר לשלטון ב־2009: נתן אשל, גיל שפר ויואב הורוביץ. אין תמה, אפוא, כי לאחר שהצליחו להיפטר מרוזנברג, הגיע תורה של הוניגמן. בדיעבר נראה כי הקשר הרומנטי בהסכמה שניהלו השניים הפך כמנוף יעיל לחיסול חשבונות.
“הפגיעה בשמה הטוב” של הוניגמן, אליה התייחסה גילצר כץ בהחלטתה מיום חמישי, מתבררת יותר ויותר כחלק מתהליך רחב יותר של פגיעה מסוכנת בסמכויותיו של אגף המשמעת, ובנציבות עצמה.
מהנציבות הכחישו את הטענות על החלשתה, ואמרו כי הן “חוטאות לאמת”.
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3719880,00.html
הפיצוי לאילה הוניגמן 500,000 ש”ח גם שכבה גם נהנתה וגם קיבלה חצי מיליון ש”ח
איך זה קורה? היא ששוכבת עם הבוס שלה ושניהם מעמידים לדין עובדי מדינה ששוכבים עם עובדות מדינה, ובסוף היא יוצאת הקורבן שמתנכלים לה “מפקיעי את סמכויותיה” והיא מקבלת 500,000 ש”ח?
כתבה בוואלה פורסם
אחרי “מסע התנכלויות”: המדינה תשלם לבכירה בשירות המדינה
לוואלה! NEWS נודע כי סגנית הממונה על אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה אילה הוניגמן תקבל סכום חסר תקדים של חצי מיליון שקל. זאת, בעקבות החלטת בית הדין האזורי לעבודה בערעורה שהגישה על הפקעת סמכויותיה בשל קשר שניהלה עם ראש האגף
המדינה תשלם סכום חסר תקדים לסגנית הממונה על אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, עו”ד אילה הוניגמן, שסיימה לאחרונה את תפקידה.
לוואלה! NEWS נודע כי ההחלטה התקבלה במסגרת הסכם פשרה שנחתם בהליך שבו תבעה הוניגמן את המדינה על “מסע התנכלויות”, כלשונה, שנוהל נגדה. במסגרת הסכם הפשרה תשלם המדינה להוניגמן סכום חסר תקדים של יותר מחצי מיליון שקלים וזו תעזוב את נציבות שירות המדינה.
זאת, לאחר החלטת בית הדין האזורי לעבודה שמתחה ביקורת על המדינה במסגרת ערעור שהגישה הוניגמן על ההחלטה להפקיע ממנוע סמכויות לדון בנושאי הטרדה מינית.
הוניגמן תבעה את המדינה בחודש מאי האחרון, ודרשה מבית הדין להוציא צו מניעה שיאפשר לה לעסוק בנושא ההטרדות המיניות, לאחר שהעיסוק בנושא נאסר עליה בעקבות קשר אישי שניהלה עם עו”ד אסף רוזנברג, ראש אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה.
אסף רוזנברג עצמו פוטר בחודש מאי מה שאפשר למעשה את השבת סמכויותיה של הוניגמן. בית הדין דחה את בקשתה של הוניגמן, וזו הגישה בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי. במהלך הדיון בערעור חזרה בה המדינה מהתנגדותה להגבלות שהוטלו על הוניגמן, וסמכויותיה הוחזרו לה.
ואולם, ימים ספורים לאחר מכן, שבה המדינה ונטלה מהוניגמן את סמכויותיה לטיפול בתחום ההטרדות המיניות, למרות העמדה שהציגה בבית הדין הארצי. הוניגמן שבה ועתרה לבית הדין האזורי לעבודה, שבהחלטתו מתח ביקורת חריפה על התנהלות המדינה. בית הדין קבע כי העובדה שהמדינה שינתה את עמדתה למרות שהצהירה בפני בית הדין כי יוסרו המגבלות על הוניגמן היא “פסולה ופגומה”.
“התרשמנו כי המדינה עושה הכל כדי לפגוע בשמה הטוב של המבקשת (הוניגמן ולהשפילה בפני גורמים רבים”, נכתב בהחלטתה החריגה של השופטת ד”ר אריאלה גילצר-כץ, סגנית נשיאת בית הדין האזורי לעבודה, שניתנה לפני כחודש. “נראה כי המדינה מנסה בכל כוחה לפגוע במעמדה של המבקשת ואיננה מוכנה למחול על כבודה בהודעה פשוטה… היה מצופה מהמדינה להתכבד ולעמוד בהסכם עליו התחייבה אולם היא הפרה את התחייבויותיה”.
https://news.walla.co.il/item/3099254
One Comment
בלי להתייחס ספציפית למקרה שלה נראה שהאלטרטיבה למי שנאבק בשחיתות מערכת המשפט זה או להכלא בארץ ו/או לאבד פרנסה ו/או רשיון עבודה ו/או פסיקת פיצוים בגין ” עולות” במשפטים מכורים או להשאר בחו”ל כמו עדנה כמו שמחה . קרן בחרה איפה נכון להשאר בחו”ל, למצער איני יכול לומר לה שהבחירה שלה לא נכונה למצער מרבית הנאבקים בשחיתות אין להם את האופציה להשאר בחו”ל