נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט מנחם פינקלשטיין, פרסם דוח סיכום של הביקורת על גופי התביעה לשנת 2023.

פינקלשטיין, שמונה לתפקיד על ידי שר המשפטים הקודם גדעון סער, נכנס לתפקיד ביוני 23′, לאחר חצי שנה בה הנציבות לא היתה מאויישת, והיום הגיש את הדוח הראשון שלו לשר יריב לוין וליועמ”שית גלי בהרב מיארה.

בסיכום שנת 23′, טיפל הנציב פינקלשטיין ב-277 תלונות – ו-59 מהן מצא כמוצדקות.

הנציב כתב: “מייצגי המדינה בערכאות מפעילים כוח רב בתחום אכיפת החוק – בפרקליטות, במשטרה, ברשויות המקומיות ובמוקדים נוספים. כוח זה שניתן בידיהם כנאמני הציבור, מחייב ביקורת אפקטיבית על פעילותם”.

פינקלשטיין מתח ביקורת על “הישנותם של כשלים” מאחר שהפרקליטות ויחידות התביעה לא תמיד ממהרות ליישם את החלטות הנציב, והדבר עולה לאורך שנים, כולל אי-יישום חלק מהמלצותיו של הנציב הקודם דוד רוזן.

“הליך יישומן של חלק מההמלצות מתעכב מאוד, לעיתים מספר שנים, באופן שיש בו כדי לעקר אותן מתוכן ולפגוע בהיבטים של אכיפת החוק”, כתב פינקלשטיין.

בין ההמלצות, שניתנו בחלקן על ידי רוזן ואשר הפרקליטות טרם יישמה:
-פרסום הנחיית פרקליט מדינה בנושא סיווג ומיון האזנות סתר.
-חידוד ההנחיות בדבר הגדרתו של הסכם עד מדינה.
-קביעת קווים מנחים להיקף החובה של התביעה לצפות בסרטוני מצלמות גוף, בטרם קבלת החלטה בדבר העמדה לדין או גניזת תיק.

בהתייחסות ליועמ”שית בהרב מיארה ולפרקליט המדינה עמית איסמן, ציין פינקלשטיין “כשל חוזר – משך טיפולם הארוך בבקשות להורות על פתיחה בחקירה נגד נבחרי ציבור ובנושאים רגישים, אשר לגביהם קיים תהליך ייחודי המצריך אישור פרקליטות או יועמ”ש”.

כך, מציין פינקלשטיין, תלונה שהוגשה על ידי גורם פרטי נגד חברת NSO יצרנית “פגסוס”, בשל ייצוא תוכנת הריגול להונגריה, שכבה בלשכת היועמ”שית ללא טיפול 15 חודשים, עד שהועברה לפרקליטות.

הנציב דורש זירוז טיפול ומציין שיהוי במגוון תיקים.

כך, טיפול של פרקליטות מחוז חיפה בתיק של עבירות מין ואלימות במשפחה נמשך 26 חודשים – בחריגה מפרקי הזמן הקצובים לטיפול.

בתיק אחר, עורך דין התלונן על התקנת מכשיר מעקב ברכבו על ידי חוקרים פרטיים. הוא חשד כי הדבר קשור לעבודתו בתחום התובענות הייצוגיות.

התיק נסגר, והעו”ד הגיש ערר על הסגירה. לאחרונה הוא התלונן לנציב כי חלפה כמעט שנה וחצי מהגשת הערר – והפרקליטות עדיין לא קיבלה החלטה.

פינקלשטיין קבע כי מדובר ב”פרק זמן ארוך ביותר, אשר עשוי לפגוע באפשרות לברר באופן יעיל וצודק את טענותיו של הפונה. יש לסיים את הטיפול בערר ללא דיחוי”.

החלטה קודמת של הנציב שפורסמה ב”פוסטה” חשפה תלונה של עו”ד פיני פישלרהוותיק על תיק חקירה שנשאר פתוח 24 שנים, עקב מחדל של פרקליטות מחוז תל אביב.

מדובר באזרח שנחקר במרחב ירקון על עבירות מוסר בשנת 1999 ולא הועמד לדין, אך במהלך השנים נדחה ממקומות עבודה שונים. לאחר הפקת תדפיס המרשם המשטרתי – התברר שהתיק לא נסגר במשך יובל.

לאחר פנייתו של עו”ד פישלר, נסגר התיק בחוסר אשמה. הנציב פינקלשטיין קיים בדיקה ונזף נזיפה כללית בפרקליטות המחוז.

עו”ד פישלר ידוע כאחד הפונים המרכזיים לגופי הביקורת השונים, ולא פעם הוא פונה ודורש בדיקה בתיקים בעלי עניין ציבורי – גם כאשר הוא אינו מייצג ואין לו נגיעה ישירה לתיק.

השנה, הנציב פינקלשטיין קבע כי לפישלר יש זכות לפנות לפרקליטות, למח”ש ולתביעות, במעמד של “פונה ציבורי” ולהגיש עררים על סגירת תיקים נגד אנשי ציבור, ובעניינים אחרים, גם כאשר הוא אינו המתלונן הישיר או מייצג באותם תיקים.

הנציב כתב כי “במקרים בהם מתעורר חשד להתנהלות פסולה של גורמי ציבור, העלולה לחתור תחת עקרונות שלטון החוק, לא בהכרח ניתן לאתר מתלונן… לפיכך, ראוי ליתן מעמד לפונה הציבורי – גורם המבקש להציף את הכשלים בהתנהלות הציבורית, ולאפשר לו להלין ולערור על ההחלטות”.

ה”תרגיל” בתיק דרעי

בעניין אחר, נתן הנציב החלטה בתלונה של תנועת “קריים מיניסטר” על התנהלות הפרקליטות בתיק אריה דרעי, ועל האופן שבו הפרקליטות הציגה לבית משפט באופן שגוי את ההסכמות עם יו”ר ש”ס.

כזכור, דרעי הורשע לפני שנתיים בעבירות מס ביסוד רשלנות, וכדי להתחמק מדיון משפטי האם קיים קלון אשר יחייב הרחקתו לשנים מהזירה הציבורית – דרעי הודיע על התפטרותו מהכנסת, כאשר הבחירות הבאות כבר נקבעו ובהן הוא שוב התמודד.

בתלונה נטען כי פרקליטות מיסוי וכלכלה שהגיעה להסדר עם דרעי (שכלל מאסר על תנאי וקנס בלבד), הטעתה את בית המשפט לגבי המשמעות של התפטרותו מהכנסת, והצהירה כי עם הרשעתו “הוא פורש מהחיים הציבוריים”. בעקבות זאת בית המשפט אישר את הסדר הטיעון.

הנציב פינקלשטיין קבע בהחלטתו כי הצהרת הפרקליטות בבית משפט בדבר ההסכמות ועתידו הפוליטי של דרעי “לא הייתה מדויקת דיה”.

הנציב לא צירף המלצה אישית בעניינו של גורם כלשהו בפרקליטות – אמצעי שכמעט לא מופעל בסל הכלים, וכתוצאה מכך המלצות רבות נעדרות שיניים.

בעניינו של דרעי, עם זאת יש לציין כי ההרשעה בכל זאת נשאה עבורו משמעות ציבורית – הוא אמנם לא “פרש מהחיים הציבוריים” כפי שנטען בבית משפט, אך גם לא מונה כשר בממשלה הנוכחית.

התביעה ברשויות מקומיות

הנציב התערב בנושא עקרוני – החלטה של עיריית ירושלים להסתיר את שמות התובעים מטעם העיריה על גבי כתבי אישום.
בעניין זה, אזרח שנרשם נגדו דו”ח תעבורה וביקש לבטלו, גילה כי התובע העירוני שדחה את הבקשה, לא ציין את שמו על גבי ההחלטה וגם לא על גבי כתב האישום שהוגש.

ראש התביעה העירונית מסר לנציב כי לצורך מניעת “שיימינג” והתנכלות מצד תושבים, הוא הנחה את התובעים מטעם העיריה שלא לרשום את שמם המלא במסמכים.

הנציב קבע כי הנחיה זו אינה חוקית: “עקרונות המנהל הציבורי ושקיפותו מחייבים, כי כל מי שקיבל החלטה מכוח הסמכות ושיקול הדעת שהוענקו לו על פי חוק, אינו יכול להסתתר מאחורי החלטתו אלא לעמוד מאחוריה באופן ברור”. עיריית ירושלים הודיעה לנציב כי יישמה החלטה זו.

בסיכום הדוח השנתי, הנציב ציין שורת המלצות מערכתיות שהעביר השנה לגופי התביעה – הנוגעות בין היתר לזירוז הטיפול בתיקים, מעקב אחר השלמות חקירה, זירוז טיפול בעבירות בנייה ועוד, תוך שמירת זכויותיהם של חשודים, נאשמים ומתלוננים.

מעו”ד פישלר נמסר: “ראויים לציון כל אנשי הנציבות (נת”ם), למן ימי השופטת הילה גרסטל, השופט דוד רוזן ועד לשופט פינקלשטיין. הנת”ם הוא מוסד חשוב וראוי המטפל בתלונות באופן מהיר, וכעת יש להעניק לו גם שיניים לענישה משמעותית ומרתיעה.
הנציב מציין לא אחת כי לא הופקו הלקחים מהחלטותיו הקודמות. בכל הכבוד, שוגה הנציב הנכבד בכך שאינו מציין את שמות האחראים למחדלים, תלונה אחר תלונה, ומכאן, שאיש אינו משלם על מחדליו. יש להרחיב בחוק את סמכויות הנציב, לציין שמות ותפקידי נילונים שנמצאו אחראים ולנקוט נגדם בהליכים. כן יש להקנות סמכות לבחינת התנהלות תקינה, לא רק של תובעים משטרתיים, אלא גם של בכירי המשטרה המצויים בממשקים עם התלונות”.