פסק דין מטופש ביותר מנצרת של הרשם מרט דורפמן. איזה יוקראינית בשם ויקי ימפולסקי קנתה פודל תמורת 9,500 ש”ח.  הובטח לה שזה פודל טוי שלא גודל ונשאר קטן.  אבל הפודל גדל.  היא עשתה בדיקה גנטית ואמרו לה שהפודל הוא מעורב עם טוי.

ויקטוריה תבעה לשלם לה 34,500 ש”ח פיצוי וגם שהפודל יישאר אצלה.  בדיון אצל מרט דורפמן הציעו לה המוכרים שתחזיר את הכלב ותקבל בחזרה את מה ששילמה.  הצעה הוגנת ביותר.

אבל לא ככה הרשם מרט דורפמן חשב.  הוא קבע שהכלב יישאר אצל ויקטוריה וגם שיפצו אותה “בגין עוגמת נפש בסך של 7,000 ₪, וכן לשאת בהוצאות משפט בסך של 500 ₪  ושכ”ט עו”ד בסך כולל של 2,000 ₪“. 

איך יש לויקי עוגמת נפש מכלב שהיא לא מוכנה להחזיר אותו????

וזה הנימוק:  “התובעת לא הצליחה להוכיח בהקשר הזה איזה נזק כלכלי נגרם לה והיא לא ציינה מה המחיר שהייתה משלמת עבור כלבה שאינה פודל טוי אלא פודל מעורב. התובעת גם לא ציינה האם ההוצאות הכספיות עבור החזקת הכלבה שאינה מגזע פודל טוי גדולות יותר מאשר החזקת פודל טוי ומשלא הגישה התובעת את הראיות בדבר הנזק הכלכלי שנגרם לה, אינני רואה מקום לפסוק לה פיצוי עבור רכיב זה של תביעתה….. “. 

עדנה קרנבל סבורה שזה פסק דין לא צודק משפטית.  ברגע שויקטוריה אומרת שנקשרה לכלב (כבר שנה וחצי), והכלב בן בית והיא לא רוצה להחזיר אותה, זה מבטל את כל הטענות שהכלב גרם לה עוגמת נפש.

דורפמן בסוף שנת 2016 מונה לדיין בבית-הדין לעררים, העוסק בעיקר בבקשות של מסתננים וזרים לכניסה לישראל וקבלת מעמד.  בעודו דיין הביא לישראל ביבוא אישי כלה רוסיה לא יהודיה והגיש בקשה לאזרח את אשתו.  לקח לו 5 שנים לאזרח את אשתו ובמשך 5 השנים היה מנוע דורפמן כי הוא מנוע מלטפל בהליכים המתנהלים מול לשכת האוכלוסין בעיר חיפה.

תקציר מקצועי של פסק הדין:

להלן פסק הדין:

תאדמ 6127-06/22 ויקטוריה (ויקי) ימפולסקי נ’ סופר אליאור כלפה לידור

1. התובעת רכשה כלבה מגזע פודל טוי (תת-גזע הקטן ביותר מבין תתי-גזע של פודל). עם הזמן, הכלבה התחילה לגדול לממדים שאינם מתאימים לפודל טוי ובדיעבד הסתבר לתובעת כי נמכר לה פודל “דמוי טוי”. האם מגיע לתובעת פיצוי על כך מהנתבעים שמכרו לה את הכלבה? זו הסוגיה העומדת במרכזה של תביעה זו.
2. מדובר בתביעה כספית על סך 34,500 ₪ במסגרתה ביקשה התובעת להורות לנתבעים לפצותה בסכום הנ”ל.
3. לתובעת נפטר כלב שהיה ברשותה והיא החליטה לקחת כלב אחר ולגדלו.
4. הנתבעים הם ספקים המגדלים והמוכרים כלבים מעת לעת ולטענתם עוסקים בפעילות זו שנים רבות.
5. התובעת החליטה לקנות כלב מסוג פודל טוי הואיל וידעה כי מדובר בכלב בעל ממדים קטנים מאוד וזה היה רצונה. התובעת ראתה מודעה באינטרנט שפרסמו הנתבעים וזו לשון המודעה: “תיאור כללי: פודל טוי לבנים יש זכרים ונקבות. בני חודשיים לאחר חיסון ראשון משושה תילוע ובדיקת וטרינר עם פנקס חיסונים מסודר. מחיר 9,000 ₪. סט ציוד מתנה הכולל: שק אוכל מיטה רצועה חגורה שמפו מסרק כלים לאוכל ולמים חטיפים. “
6. לאחר שהתובעת ראתה את המודעה הנ”ל, היא יצרה קשר עם הנתבעים, וביום 26.12.2021 שילמה סך 9,500 ₪ וקיבלה כלבה וציוד. לדברי התובעת בכל ההודעות בינה לבין הנתבעים היא הבינה כי מדובר בכלב מגזע פודל טוי. עוד לטענת התובעת, הנתבעים הציגו את הכלבה ככלבה גזעית בלי תעודות והבטיחו לשלוח תעודות של הוריה של הכלבה על מנת להעיד על מוצאה וששני הוריה גזעיים.
7. כאן המקום לציין, כי הנתבעים לא העבירו לתובעת במועד העסקה את תעודות של הורי הכלבה וגם לא את חשבונית המס עבור העסקה. משהבחינה התובעת כי הכלבה החלה לגדול לממדים גדולים בשונה מהגודל של הגזע של פודל טוי, החלה לחשוש כי הכלבה שרכשה איננה מגזע פודל טוי כפי שהוצג בפניה ולכן פנתה אל הנתבעים ולאחר בקשות חוזרות של התובעת, העבירו הנתבעים את התעודה של אב הכלבה ביום 26.01.2022, ורק לכתב ההגנה צירפו את תעודה של האם. כמו כן, באותו המועד צירפו הנתבעים גם את חשבונית המס עבור העסקה ובה צוין “כלב דמוי פודל טוי” ולכך אתייחס בהמשך.
8. לטענת התובעת כעבור כשלושה חודשים לאחר רכישת הכלבה, היא החליטה לערוך בדיקה גנטית לכלבה ובדיקה זו גילתה, לטענתה, כי לא נמכרה לה כלבה מגזע פודל טוי אלא פודל מעורב. לדבריה, מדובר כאן בהטעיה מצד הנתבעים שכן היא ביקשה לרכוש פודל טוי ולא גזע אחר של כלב. לפיכך, ביקשה התובעת להשיב לה את הסך של 9,500 ₪ ששילמה, כמו כן לפצותה בסך של 20,000 ₪ בגין עוגמת נפש וכן 5,000 ₪ בגין הוצאות משפט.
9. על פי הנטען בכתב ההגנה, הנתבעים התחייבו בפני התובעת במסגרת התקשרותם לספק לה כלב מגזע פודל טוי בלבד ולא כלב גזעי. לטענתם, במידה והתובעת רצתה לקנות כלב פודל טוי גזעי, היא הייתה משלמת אלפי שקלים יותר ממה ששילמה בפועל. עוד לדברי הנתבעים, הם התחייבו להמציא לידי התובעת את התעודות של הורי הכלבה בלבד. ואכן, מסרו הנתבעים לידי התובעת באמצעות ה-“ווטאס-אפ” את תעודת אב הכלבה ותעודת היוחסין של האם שאיננה נמסרה בשל שגגה, צורפה לכתב ההגנה, כאמור לעיל.
10. הנתבעים הוסיפו וטענו, כי התובעת סומכת את טענתה כי הכלבה אינה גזעית בטענה כי ממדי הכלבה אינם בהתאם לגודל של פודל טוי, כאשר טענה זו היא טענה שבמומחיות והיה על התובעת לסמוך טענתה זו בחוות דעת מומחה. באשר לבדיקה הגנטית שצירפה התובעת לכתב תביעתה, נטען שהיא איננה עומדת בתנאים הנדרשים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי הואיל ולא מפורט מועד הדגימה, אופן לקיחתה ומי היא הכלבה שממנה נלקחה הדגימה.
11. היום התקיים דיון הוכחות בתיק. במהלכו העידה ונחקרה בחקירה נגדית התובעת בעצמה וכן שני הנתבעים.
12. אקדים ואומר, כי לאחר שעיינתי בכל כתבי הטענות ושמעתי את סיכומי הצדדים בסיום דיון ההוכחות, וכן נוכח התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים, הגעתי למסקנה, כין דין התביעה להתקבל באופן חלקי.

דיון והכרעה

13. כבר בפתח הדיון אדגיש ואציין כי הנתבעים הציעו לתובעת להחזיר את הכלבה אליהם והם ישיבו לה את הסכום ששילמה בגינה. הצעתי לתובעת אפשרות זו בתחילת הדיון היום, אך התובעת דחתה בתוקף את ההצעה בטענה כי הכלבה נהפכה אצלה לבת בית ולמעשה מדובר בבת משפחה והיא אינה מוכנה בשום תנאי להחזיר את הכלבה. על כן, אפשרות זו ירדה מן הפרק ובהחלט ניתן להבין את התובעת.
14. השאלה הראשונה אשר דורשת הכרעה בתיק, האם התחייבו הנתבעים למכור לתובעת כלבה מסוג פודל טוי גזעית? כלומר כלבה שיש לה תעודות? הרי כלב גזעי יכול להיות רק עם תעודות. התשובה לשאלה זו היא שלילית. ראשית, במודעה שפרסמו הנתבעים לא צוין כי מדובר בכלב גזעי. יתרה מכך, בסעיף 7 לתצהירה התובעת ציינה באופן מפורש כי אחד הנתבעים הציג את הכלבה ככלבה גזעית בלי תעודות והבטיח לשלוח תעודות של הוריה של הכלבה. מכאן ניתן להבין שהנתבעים לא התחייבו למכור את הכלבה עם תעודות משלה, וכפי שציינתי כבר, כלבה אינה יכולה להיות גזעית בלי תעודות מתאימות.
15. אך כאן לא תם הדיון. השאלה הנוספת היא האם הנתבעים מכרו לתובעת כלבה מגזע פודל טוי שאינה גזעית (ללא תעודות) או שמכרו לה כלבה שכלל אינה מגזע פודל טוי? בעניין זה אומר כי תעודות שצירפו הנתבעים בנוגע להורי הכלבה הן באנגלית ולא ברור לי מה המקור שלהם והן כלל לא תורגמו לעברית ולא הוגשו באמצעות עורכם ועל כן, המשקל שיש לתת להם הוא משקל מזערי.
16. גם בדיקה גנטית שצירפה התובעת ולפיה הכלבה היא מסוג פודל מעורב עם בולונז גם היא צורפה בשפה האנגלית מבלי שתורגמה לעברית וגם מבלי שעורך הבדיקה התייצב לעדות בבית המשפט ולכן, גם לתוצאות בדיקה זו יש לתת משקל מזערי.
17. עם זאת, עדיין עמדתי היא כי הכלבה שנמכרה לתובעת היא אינה מגזע פודל טוי. אני למד את הדבר הזה מחשבונית מס שנתנו הנתבעים לתובעת כחודש לאחר רכישת הכלבה ובה רשמו באופן מפורש שמדובר ב- “כלב דמוי פודל טוי”. מבחינה מילולית, הרי ברור שכלב דמוי פודל טוי אינו ככלב פודל טוי. או במילים אחרות  החיקוי אינו כמקור. במהלך הדיון היום שאלתי את שני הנתבעים האם הם מודים שרשמו בחשבונית המס שמדובר בכלבה “דמוי פודל טוי”, הנתבעים אכן לא הכחישו שרשמו כך בחשבונית, אך לטענתם הם עושים זאת כדי שהלקוחות יבינו שמדובר בפודל טוי לא גזעי, כלומר ללא תעודות.
18. אינני מקבל הסבר זה של הנתבעים. הרי ככל שהיה מדובר בפודל טוי ללא תעודות, מדוע לא ניתן היה לרשום על הקבלה או חשבונית המס באופן שלא משתמע לשני פנים שמדובר בפודל טוי ללא תעודות? לא קיבלתי הסבר משכנע בעניין זה מטעם הנתבעים ולכן, כפי שציינתי כבר, מתוך החשבונית המס עצמה ניתן להבין שהנתבעים מכרו לתובעת כלבה שאינה מגזע פודל טוי. גם מעיון בתמונות של הכלבה שהציגה התובעת במהלך הדיון, ניכר מבחינה ויזואלית, שמדובר בכלבת פודל שממדיה אינם מיניאטוריים.
19. בנסיבות אלה, המסקנה המתבקשת היא כי הנתבעים הציגו מצג שווא לתובעת בעת מכירת הכלבה, שכן התובעת, לכל הפחות, ידעה שהיא קונה כלבה מסוג פודל טוי ללא תעודות, אך בפועל קיבלה כלבת פודל מעורבת. הסוגיה הנוספת העולה כאן, היא מה הנזק שנגרם לתובעת בגין מצג שווא שהציגו הנתבעים? התובעת לא הצליחה להוכיח בהקשר הזה איזה נזק כלכלי נגרם לה והיא לא ציינה מה המחיר שהייתה משלמת עבור כלבה שאינה פודל טוי אלא פודל מעורב. התובעת גם לא ציינה האם ההוצאות הכספיות עבור החזקת הכלבה שאינה מגזע פודל טוי גדולות יותר מאשר החזקת פודל טוי ומשלא הגישה התובעת את הראיות בדבר הנזק הכלכלי שנגרם לה, אינני רואה מקום לפסוק לה פיצוי עבור רכיב זה של תביעתה.
20. אך עמדתי היא, כי לתובעת מגיע פיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה לה בגין הטעיה ומצג שווא כאמור לעיל. בשים לב למכלול השיקולים, ואף בהתחשב בעובדה כי קיים קושי לא מבוטל באומדן הנזק אשר נגרם בגין עוגמת נפש, הואיל ומדובר בתחושה סובייקטיבית של התובעת, עדיין נראה לי, כי גובה הפיצוי במקרה זה צריך להיות משמעותי. התובעת רכשה כלבה אשר תלווה אותה במשך שנים רבות (הכלבה כעת בת שנה וחצי). אומנם התובעת ציינה כי נקשרה לכלבה והיא כבת משפחה אצלה והיא אוהבת אותה, אך ברור שהתובעת מגדלת למעשה כלבה שלא מאותו גזע שרצתה, והציפייה שלה כי תגדל כלבת פודל טוי לא התממשה. כמו כן, ניתן להבין את תחושת התסכול של התובעת כשנודע לה כי הוטעתה על ידי הנתבעים בעת קניית הכלבה.
21. נוכח כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לפצות את התובעת בגין עוגמת נפש בסך של 7,000 ₪, וכן לשאת בהוצאות משפט בסך של 500 ₪  ושכ”ט עו”ד בסך כולל של 2,000 ₪. הסכומים הנ”ל ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.
22. בנסיבות המקרה, אני פוטר את התובעת מתשלום מחצית השנייה של אגרת בית המשפט.
23. המזכירות תמציא עותק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום,  ג’ סיוון תשפ”ג, 23 מאי 2023, בהעדר הצדדים.

PDF