במשפט שמנהלת הפרקליטות נגד ראש הממשלה ביבי, הוציאה הפרקליטות בשפע צווים מכל הבא ליד: צווי רוגלות, צווי חיפוש, צווי האזנות סתר, צווי איכונים, וגם צווי נתוני תקשורת.  על כל השפע הזה הוציאו גם תעודת חיסיון.

עכשיו שמישהו יסביר לנו איך מוציאים תעודת חיסיון על רקע חשש לפגיעה בביטחון המדינה, בתיק שבו ראש הממשלה הוא המופקד על ביטחון המדינה, ושום דבר לא אמור להיות חסוי ממנו?

איך אפשר להסתיר מראש הממשלה ראיות על רקע ביטחון המדינה? 

ראש הממשלה אמור לנווט את המדינה, כאשר כל סודותיה גלויים בפניו, כולל סודות אטומיים.  איפה ההיגיון להוציא מפניו, תעודת חיסיון, בטענה שהוא לא צריך לדעת מה עשו בתיק שלו מטעמים חסויים?

כל השופטים שהספיחים של תיק ביבי הגיעו אליהם בכלל לא חשבו פעמיים, מה פירוש הדבר להוציא צו חיסיון על עבודת המשטרה מפני ראש הממשלה שהוא זה ששום סוד לא אמור להיות סודי מפניו?????

למה לביבי אסור לראות את המסמכים שקשורים להאזנות סתר ורוגלות שביצע השב”כ (נדב ארגמן) נגדו?

לפנינו דוגמא, צו נתוני תקשורת שהוציאו על נתן אשל במשטרה להפליל את ביבי, כאשר כתוב בצו שהוא “צו בדבר הוראות ביטחון”, כלומר צו רוגלות שאמור להיות מופעך ע”י השב”כ.  באותה תקופה מפקד השב”כ היה נדב ארגמן, אותו פרצוף תחת שטוען שביבי רותצה להיות דיקטטור, שביבי פוגע בדמוקרטיה, שבגלל ביבי פרצה השחיטה הגדולה בחרבות ברזל, ושאסור לחקור את עבודת הרוגלות במשטרה ובשב”כ.

על תוצרי הרוגלות הוציא נפלושלוש בנט תעודת חיסיון……

בתמונה:  השוטרת ליאת שניידר, שבמקביל לתפירת ביבי, עבדה גם על תפירת דוד ביטן.

להלן צו נתוני התקשורת שהזמינו מיכל עילם וליאת שניידר 21092-02-17

להלן תעודת החיסיון שחתם עליה נפתלושלוש בנט ת”פ 67104-01-20

נפתלושלוש בנט כותב שהוא עיין בחוות דעת של כוחות הביטחון, כלומר של נדב ארגמן, ולכן הוא אוסר שימוש במשפט של ביבי על כל מידע הקשור להפעלת כוחות הביטחון (שב”כ) להפללתו של ביבי.  נחתם 4/2/2020.

הפוזיציה של נדב ארגמן נגד ביבי נגד חקירת שת”פ של השב”כ עם המשטרה בהפללת ביבי

יוסי באום מסביר:  ראש השב”כ לשעבר נדב ארגמן חתם על קריאה פומבית להפלת נתניהו גם בזמן המלחמה נגד החמאס והחיזבאללה. 

מה העניין של נדב ארגמן להפיל את ממשלת נתניהו? פשוט: ממשלת נתניהו הקימה את “ועדת דרורי” לבדיקת השימוש בתוכנות ריגול בסגנון ‘פגסוס’, על אזרחים. לצורך האזנות בפגסוס השתמשה המשטרה במסוף של השב”כ.  חלק גדול מהאזנות הסתר של המשטרה נעשה באמצעות שב”כ”.

לדברי יוסי באום “מסמכי קבלת נתוני תקשורת לנתן אשל מוכיחים כי המשטרה משתמשת ב’צו בדבר הוראות ביטחון’ שמתייחס לשב”כ, ולכן גם נצרך האישור של שר הביטחון דאז בנט על תעודת החיסיון. ההאזנות נעשו כמובן תחת חסותו של ארגמן, שלא רוצה להשיב לשאלות לא פשוטות.

נדב ארגמן אף הגיש עתירה בהולה לבג”ץ יום לפני הדיון הראשון בוועדה, בניסיון למנוע את פעילותה. מי שחשף את שימוש המשטרה במסוף השב”כ”.

ראו הבגץ נגד וועדת הרוגלות שהגיש נדב ארגמן בגץ 6509-23

מומי משולם בית חרושת לתפירת תיקים הפללות שווא וחקירות זבל

מומי משולם היה ראש צוות החקירה ב”תיק 1000″ ו”תיק 2000″.

מומי משולם החליט על דעת עצמו (כנראה מחירטוטים שבן כספית שלח לו) שנתן אשל, שמילא שורה של תפקידים רשמיים ולא רשמיים בסביבת ראש הממשלה בעשורים האחרונים, והיה גם אחד ממקימי “ישראל היום”, בבעלות שלדון ומרים אדלסון, שימש “איש תיווך במסכת שוחד מתמשכת שקיים נתניהו עם האדלסונים”.

בבקשה לאישור האזנת סתר לאשל. צוין שם ש”ישראל היום”, שמוכּר כ”עיתון אוהד לראש הממשלה” וממומן “באופן מלא” על-ידי שלדון אדלסון, “ספג הפסדים גדולים” שמומנו מכיסו של מיליארדר הקזינו המנוח. בקטע שהושחר חלקית צוטט מידע מודיעיני שלפיו נתן אשל קיבל באופן קבוע מאדלסון סכומי כסף בדולרים, וש”הכסף היה מיועד להוצאות שוטפות של משפחת נתניהו”.

“מידיעות מודיעיניות עולה כי אשל הינו איש הקשר בין נתניהו לשלדון אדלסון”, גורס המסמך המשטרתי, שסווג בשעתו כ”סודי ביותר” ונחתם על-ידי שוטרת בשם מיכל עילם. עוד נטען במסמך שאשל ויועץ התקשורת המנוח שעיה סגל, שעבד גם הוא עם נתניהו, עמדו בקשר עם גורם ב”ישראל היום” לצורך “תיאום הכתבות שיפורסמו בעיתון”. במסמך שהוגש במסגרת משפט המו”לים הושחר שמו של גורם זה.

“מידע נוסף אומר כי עורך עיתון ‘ישראל היום’, עמוס רגב, היה מקבל טלפון על בסיס קבוע לפני ירידת העיתון לדפוס מאדם בכיר בסביבת נתניהו ובו היה מקבל הנחיות לגבי הפרסומים”, נכתב שם.

תמצית מהתיאור הזה הושמעה בתאריך 20/4/2023 בבית-המשפט המחוזי בירושלים במסגרת חקירתו הנגדית של ניצב משנה מומי משולם, ראש צוות החקירה ב”תיק 1000″ ו”תיק 2000″, התיקים שבמסגרתם הועלו החשדות לגבי אשל, נתניהו והאדלסונים. עו”ד עמית חדד, סנגורו של נתניהו, הציג את המסמך המשטרתי כדוגמה למה שהוא תופס כלהיטות יתר והתנהלות כושלת של החוקרים שהופקדו על צמד התיקים, שבכל אחד מהם נאשם נתניהו בהפרת אמונים.

עו”ד חדד ציין שהמשטרה קיבלה אישור להקים עמדת האזנת סתר לטלפון של אשל – צו “הזוי ומוזר” שלטענתו ניתן בלי אישור של היועץ המשפטי לממשלה דאז, אביחי מנדלבליט.

חדד ציין שראש צוות החקירה, מומי משולם, אמר שכלל לא ידע על כך בזמן אמת. משולם אישר. הוא סיפר שידע על האזנות הסתר רק אחרי שנפסקו, והעריך שההחלטות בנושא התקבלו בדרגים שמעליו, אולי אצל ראש יאח”ה דאז כורש ברנור, שאכן חתום על בקשת הצו.

“זה אירוע חריג”, ציין עו”ד חדד, והחוקר הבכיר משולם אישר: “בהחלט”.

“זה דבר חמור”, המשיך עו”ד חדד, “להוציא צו האזנות לנתן אשל כשהוא משוחח עם ראש הממשלה בלי לבקש אישור מהיועץ המשפטי לממשלה. בלי שראש צוות החקירה יודע. אמנם היית אז רק סגן ניצב, אבל עדיין, אתה ראש צוות החקירה, אתה מוביל הכל. אם אתה לא מודע לזה – זה דבר מתמיה לפחות”.

“אני אומר שוב, אתה צודק”, השיב משולם, אבל נזהר לא לאשר שעמיתיו פעלו ללא אישור. “אני לא יודע להגיד לך בוודאות מה היועץ ידע או לא ידע”. מעט לאחר מכן, בתשובה לתהייה שהציג לו השופט משה בר-עם, הוסיף משולם: “ברור שאני מצפה שאני אהיה בלוּפ, אבל לא הייתי”.

בכל מקרה, אישר משולם, עמדת ההאזנה פעלה במשך זמן קצר בלבד, והאירועים שמפורטים במסמך המשטרתי לא נחקרו. משולם סיפר שכשהוא חקר את אשל, הוא לא הטיח בו חשדות בנוגע לתיווך בעסקת שוחד מהסוג שתואר במסמך – וגם נתניהו, האדלסונים והעורך דאז עמוס רגב לא נדרשו להתייחס לחשדות הללו, שאינם חלק מכתב האישום.

עו”ד חדד קשר את האפיזודה הבלתי פתורה ליחסים המתוחים שקיימו בכירי המשטרה עם היועמ”ש מנדלבליט. “אתה יודע שבתקופת החקירות המוקדמת של נתניהו משטרת ישראל חשבה שהיועץ מוטה לטובת נתניהו?”, שאל חדד. “אתה ידעת שעשו פעולות כדי לבדוק אם היועץ המשפטי מעביר חומרים לנתניהו?”.

משולם פִקפק בטענה, והצהיר שלא ידוע לו על פעולות כאלה.

“מה אם אני אגיד לך שבדקו האם נתניהו ועורכי-הדין ידעו מהו ‘תיק 2000’ לפני פרוץ החקירה”, תהה עו”ד חדד, “ועשו פעולות לא פשוטות שעוד יעלו בהמשך, כי לא סמכו על היועץ שלא יגלה לראש הממשלה? אתה יודע שעקבו? שמשטרת ישראל עקבה? אתה מכיר פעולות כאלו?”.

משולם שוב השיב בשלילה. “אני שומע על זה עכשיו בפעם הראשונה. אחרי מי עקבו?”.

עו”ד חדד לא השיב. במקום לפרט מה עומד מאחורי התרחיש הקונספירטיבי שהשמיע, הוא שאל שוב את החוקר הבכיר האם יש ביכולתו לשלול את התיאור שהציג לו.

“לא יודע, אני לא מכיר”, השיב משולם. “אחרי מי עקבו? היתה טענה שעקבו אחרי החוקרים”.

“נראה את זה בהמשך”, הבטיח חדד, אך לא קיים. כמו הבסיס לסיפור על הכסף המזומן שאשל כביכול העביר למשפחת נתניהו, וכמו תוצרי ההאזנות לקו הטלפון של אשל – המידע, ככל שיש כזה, נותר הרחק מהעין הציבורית.

ראו כתבה של בהעין השביעית של השופר הקפלניסט איתמר ב”ז 20/4/2023

https://www.the7eye.org.il/484279

אבי וייס מוסיף ומסביר:  סע’ 11 לחוק השב”כ הפך את ישראל למדינת שטאזי

כאשר נחקק “חוק השב”כ”, נוסף לו לפתע “(סעיף 11 לחוק השב”כ”, שהוא תוספת של “חוק נתוני תקשורת” בתוך “חוק השב”כ”.  ראו מחקר מקיף שכתב היועץ המשפטי לשעבר של השב”כ, אריה רוטר – כאן.  ניתוח נוסף בנושא ספציפי וחשוב זה – כאן. (לקוח מכאן).

התהליך מתבצע על פי “חוק נתוני תקשורת” כך:  מוצאים צו “היתר” מכל שופט שלום בישראל (בשונה מצווי האזנת סתר, שנדרשת חתימה של נשיא בית המשפט המחוזי, או סגן הנשיא המחוזי שהוסמך ע”י הנשיא), על כל עבירה (בשונה מעבירות פשע ומעלה, שנדרשות ב”חוק האזנות סתר”).

הצו הזה עובר לחברת התקשורת (בעיקר חברות הסלולר) והחברה מוציאה את כל הנתונים המבוקשים ממתגי ונתבי החברה והיא זו שמכינה למשטרה (או לשב”כ, על פי סעיף 11 לחוק השב”כ את מה שמכונה “דוח מחקרי תקשורת”, לפי הפרמטרים, שהמשטרה או השב”כ מבקשים:

רקע על הבעיות שיש בסעיף 11 ב”חוק השב”כ”, ניתן למצוא באתר “האגודה לזכויות האזרח בישראל“.

ראו גם בג”ץ 5746/20 שהוגש בעניין השימוש במערכות של השב”כ לצרכי הקורונה – כאן (התוצאה הייתה דחייה מנימוקים טכניים – כאן), ובספר “שב”כ במבחן” בהוצאת “המכון הישראלי לדמוקרטיה”, מאת אלי בכר – כאן.

בג”ץ נוסף שהוגש ע”י “האגודה לזכויות האזרח בישראל” בעניין סמכויות השב”כ בטיפול בקורונה, בג”ץ 5048/21, הוביל לצו על תנאי שנתקע – כאן ובהמשך, להחלפת שופטת – כאן, עם היעדר מועד ברור לסיום הדיון וקבלת החלטה סופית בנושא. גם בג”ץ 3659/22 – תקוע, ללא מועד ברור לקבלת החלטה. נראה שהשב”כ נמצא מעל לכל חוק ונורמה…  רק ב 18/7/2024 באיחור רב התקבלה החלטת הבג”ץ , עמומה וחסרת משמעות מעשית בהליך 5048/21 – כאן.

מעורבות השב”כ בתחום האזנות הסתר המשטרתיות נחשפה כאן, ובין היתר בעניין הצווים שהוצאו בעניינו של שלמה פילבר – כאן וגם בעניינו של נתן אשל – כאן. את חלק מקציני המשטרה הבכירים שעבדו אז וייתכן גם כיום (במסגרת “תיקי האלפים”) בשת”פ עם השב”כ בהוצאת צווי הפעלת הפגסוס באופן בלתי חוקי, חשף אבי וייס כאן (לקוח מכאן).

הקצינים השתתפו בכל הישיבות שבהם הוחלט על כל המהלכים הבלתי חוקיים, שחלקם הובא משיטות חקירה ותיקות של השב”כ, דוגמת מסכת העינויים, הסחיטות והטרטורים בנוגע ל”עד המדינה” המדומיין והנסחט – ניר חפץ, כמופיע ברשימה כאן (רשימה שבית המשפט אילץ את הפרקליטות לחשוף).

https://www.telecomnews.co.il/הסרת-ההשחרות-בצווי-האזנת-הסתר-של-המשטרה-מה-נחשף.html

הסברים נוספים על הרוגלות שהשב”כ מפעיל בשירות יחידות הזונדר-חיסול קריירות של המשטרה