השבוע ביבי כבר השלים את היום השישי לעדותו. בא כוחו עמית חדד עובר איתו פריט פריט על 315 כתבות שהתפרסמו בוואלה אשר הפרקליטות טוענת כי ביבי קיבל מאלוביץ’ כ”מתת” (שוחד) עבור אישור עסקאות מכר של אלוביץ בעולם התקשורת. נו שוין. 27/12/2024.
אלא שהשופטים עצבניים ולא בא להם לעבור פריט פריט ורואים את זה מפליטות הפה שלהם…. “אולי אדוני יקצר”…. “אולי שביבי לא יעיד על זה ועל זה”….. “אולי תשבו ביחד ותגיעו להסכמות על הפריטים כדי לחסוך זמן”…..
מה שקדם לזה היתה רשימה של כ 80 פריטים בשבוע שעבר שלפי כתב האישום עצמו אין להם כל קשר לביבי, לבני משפחתו או ל”מתוכים”, כלומר יחצ”נים וחברים (למשל ניר חפץ או זאב רובינשטיין מטנפליי ניו ג’רזי).
יהודית תירוש הפרקליטה ביקשה זמן לקרוא בנחת את הפריטים ולהודיע למה היא בכלל כללה אותם בכתב האישום.
לפי הלכות של יצחק עמית שופטים מצווים לא למחוק כלום מכתב האישום עד סוף האופרה
ברקע הציבור שואל למה השופטים לא מחליטים בו במקום למחוק סעיפים חסר בסיס או ניפוחים וגוזמאות, למה הם לא מוחקים סעיפים מכתב האישום כאשר מתגלה שהם בלון אוויר….
התשובה כרגיל… הלכות שהמציא יצחק עמית אומרות שהפרקטיקה הראויה היא לא לדון בשום דבר עד סוף המשפט. זאת אומרת שאם נאשם מגיש בקשה מקדמית שכתב האישום לא מגלה עבירה, צריך להגיד לו “נשמע את כל התיק ובסוף נחליט”. כלומר הבקשה המקדמית איננה מקדמית, והמיקדמיות שלה מעוקרת מתוכן.
אותו דבר אם נאשם טוען שיש התיישנות, לפי יצחק עמית צריך להגיד לו “נשמע את כל התיק כאילו אין התיישנות ואז נחליט אם יש התיישנות”.
אותו דבר אם נאשם טוען שיש הגנה מן הצדק, לפי יצחק עמית מצופה מהשופטים להגיד “נשמע את כל התיק כאילו אין הגנה מן הצדק, ובסוף נחליט אם היתה הגנה מן הצדק בתחילת התיק”.
אותו דבר עם משפטי הזוטא. כאשר נאשם מבקש לפסול הודאות שהוציאו ממנו בחקירות (לחץ, שקרים, תרגילים, עינויים, שיבוש דעת וכו’) בטענה שדברים שאמר אינם רצוניים, לפי יצחק עמית צריך שלא לקבוע משפט זוטא, ולהגיד לנאשם “נעיין בהודעות הלא רצוניות כאילו הן רצוניות ובסוף המשפט נחליט אם היה צריך לפסול אותן בתחילת המשפט”….
ואותו דבר עם ראיות לא קבילות, ראיות מחיפושים לא חוקיים, ראיות מהאזנות סתר לא חוקיות, ראיות ללא אישורי יועמ”ש מתאימים….. במקום לפסול אותם כדי שהשופט לא ייחשף למה שלא קביל, יצחק עמית לימד את השופטים להגיד “קודם נעיין בראיות הלא קבילות, ננהל משפט כאילו הראיות הן כן קבילות, ובסוף המשפט נחליט אם היה צריך לפסול את הראיות בתחילת המשפט”.
נתנו מספיק דוגמאות? כן? לא? כי יש עוד הרבה. זה מסביר מדוע השופטים לא ימחקו שום דבר בכתב האישום על דעת עצמם.
זה הזמן להרים להנחתה: NO CASE TO ANSWER
אבל כן אפשר להאכיל את השופטים בכפית, ולגרום להם למחוק את הזבל שבכתב האישום.. להרים להנחתה ולהגיש להם NO CASE TO ANSWER. זה הזמן להגיש את זה, מבלי לבקש לעצור את עדות ביבי.
אם השופטים באמת רוצים לקצר בעדות ביבי, אז מוגשת להם הזדמנות למחוק ולקצץ את כל הזבל והניפוחים. אם לא, אז שיסתמו את הג’ורה, שיפסיקו לנבוח על עמית חדד “לקצר” (שהרי הוא חייב לסתום כל פינה, ולהגן על כל חזית שנפתחה נגדו), ושיתנו לעמית חדד לעשות את עבודתו נאמנה.
פסיכופט בשירות הפרקליטות – ערן קמין
כעת נפנה למאמר שהתפרסם היום באל ג’זירה 12, מאקו, ביטאון הנוחבה. נתנו לתופר התיקים ערן קמין לכתוב מאמר פתטי ועלוב. 26/12/2024.
במאמרו ערן קמין, תופר התיקים הגדול לביבי, לא כותב גילוי נאות שהוא תפר את התיק לביבי, הוא מחזה להיות צופה מהצד ובציניות הוא מציע לביבי להזמין את אשתו שרה “להעיד שביבי לא היה מעורב” בהזמנת סיקור אוהד, או ב”תיקון כתבות שליליות”.
יש יותר פטתי ועלוב מזה? קודם כל שרה היא אשתו והיא לא כשירה להעיד לטובת בעלה. שנית, היא נחשבת עדה אינטרסנטית ולכן לא משנה מה היא תגיד המשקל של עדותה הוא אפס.
שלישית, אין בזה שום צורך כי ביבי לא צריך להוכיח שהוא לא היה מעורב בסיקורים, אלא הפרקליטות הייתה צריכה להוכיח שהוא כן מעורב בסיקורים, והפרקליטות כבר סיימה להעיד את העדים שלה.
לכן, שרה לא מחזקת את דברי ביבי שהוא לא מעורב, כי אין בכלל צורך, מהסיבה שאין ראיה מקבילה בעדות הפרקליטות שצריך להגיב עליה מביחינת המודעות לסיקורים.
וזו הסיבה שדווקא כעת צריך להגיש NO CASE TO ANSWER, ולו כדי להציף את הפיגור של הפרקליטות, ולסתום לשופטים את הפה שלא יגידו עוד פעם “לקצר” בעדות של ביבי.
אבל בכלל אנחנו לא מבינים, מה רע בסיקור אוהד? מה רע בזה ששרה מבקשת שיכתבו שביקרה במעון לכלבי רחוב, וליטפה כלבות מיוחמות? מה פלילי בזה? לכל אדם יש זכות לבקש למחוק פרסום שלילי, ולהדגיש הישגים חיוביים. מה פלילי בזה?
פורסם במאקו “אוסף שטויות פסיכדליות של ערן קמיר” ב 24/12/2024
שימו לב איזה שטויות… ששרה נתניהו היא הקלף החזק של ביבי, אם היא תעיד. שטויות במיץ עגבניות. אישה שמעידה לטובת בעלה לא מאמינים לה. נקודה. המשקל של עדותה היא אפס.
מה הוא מנסה לעשות פה, ערן קמין? לשתול בציבור ההדיוטות איזה קונספירציה שביבי מעלים את שרה מהמשפט, ומכאן שאינו יודע לנהל הגנה, ולשביבי אין קלפים משלו, והוא צריך את הקלפים של שרה?
זה בכלל עו”ד??? איך הוא עבר בחינות לשכה? בחינות למנקה סדינים בבית זונות לא היה מצליח לעבור. והפיגור הזה היה “חוקר” בכיר???? יש לו לקוחות למפגר הזה בכלל?
רק לדוגמא ראו את המשפט הדבילי הבא: “ייתכן ששורשי הוויתור על עדותה נעוצה גם בחקירה קודמת, אותה חלקו הנאשם אחד והנאשמת אחת”.
נו באמת….. מי “ויתר” על עדותה של שרה? מי אמר ששרה נחוצה לעדות מטעם ביבי? למה הפרקליטות לא הביאה אותה כדי לבסס דרכה את התיאוריה שהיא פעלה “במודעות של בעלה”? אולי כי אין ראיות ששרה פעלה במודעות של בעלה? הפרקליטות היא זו שויתרה על עדות שרה, לא ביבי, אבל הפסיכי ערן קמין מנסה להנדס פה את הדעת כאילו שמישהו באמת יאמין לו.
האמת????? לביבי יש קלף מעולה. קרן סידקובסקי, הפילגש של ניר חפץ. היא הקלף. ביבי צריך להביא אותה כדי להראות איך ערן קמין וחבריו היו להוטים לתפור לביבי תיק, גם במחיר של להרוס לקרן סידקובסקי את החיים…. ולשאול את קרן כמה הפרקליטות שילמה לה בתביעת הנזיקין שהגישה בחיפה אצל השופטת המגעולה ישראלה קראי גירון.
בתמונה: הפילגש שתבעה את המשטרה על 2,500,000 ש”ח אצל השופטת ישראלה קראי גירון.
נתניהו נמנע מלהשתמש ב”קלף” הכי חזק שלו במשפט
צוות ההגנה של ראש הממשלה נתניהו מבקש מהשופטים ומהציבור להאמין לגרסת “לא הייתי מודע”, אך מסרב להביא לעדות את מי שדווקא כן הייתה “מודעת” ויכולה לסייע לבעלה – שרה נתניהו • תנ”צ בדימוס ערן קמין, לשעבר ראש חטיבת החקירות במשטרה ומי הוביל את חקירת “פרשת המעונות”, דעה
חקירתו של הנאשם אחד, שהוא גם ראש ממשלת ישראל, מספקת כצפוי כותרות יומיות. ההצגה הכי טובה בעיר, מתנהלת בעצלתיים, מאפשרת לנאשם נתניהו לגלוש במורדות החרמון ולהפליג בסיפורי מורשת, בשעה שבני עמו מאבדים תקווה, פרנסה ואמון בסדר משתנה. הדבר המשמעותי היחיד, שנחשף במסגרת חקירתו הראשית, הוא שאין להגנה כוונה לזמן לעדות את הגברת נתניהו, אשת הנאשם אחד. מעט מוזר. העדה המיידית, זאת שבהבל פיה תוכל לפתור ולנטרל את התסבוכת הפלילית שבה מצוי בעלה האוהב, לא תגיע להגן על אהובה?
מה מתבקש יותר שאשתו, אם ילדיו, מי שנסעה עד לברייטון כדי להשגיח על עדותו של הנדבן המשפחתי, שליחת ציבור רהוטה – מדוע אין כוונה להעידה?
ייתכן שהסיבה לכך נעוצה בכתב אישום אחר שבו הורשעה הגברת נתניהו, בביצוע עבירה של “קבלת דבר תוך ניצול מכוון של טעות הזולת”.
כתב האישום המוסכם מגלה, כי חרף העובדה שבמעון ראש הממשלה הועסקו מבשלות, ועל אף ידיעת הגברת נתניהו, הנאשמת אחת בכתב האישום הזה, את הנהלים בעניין, הורתה הנאשמת לעובדי המעון כדבר שבשגרה, להזמין עבורה ועבור בני משפחתה ואורחיהם ארוחות מוכנות ממסעדות, תוך שהנאשמת נמנעת מלומר לגורמים הרלוונטיים שבמעון מועסקת מבשלת. בכמה מקרים הורתה הנאשמת להזמין שפים ממסעדות לצורך בישול ארוחות לאורחי המעון, כל זאת תוך ניצול מכוון של טעות אנשי החשבות במשרד. ייתכן, אם כן, שעברה של הנאשמת אחת, עלול לסכן את עתידו של הנאשם אחד.
ייתכן ששורשי הוויתור על עדותה נעוצה גם בחקירה קודמת, אותה חלקו הנאשם אחד והנאשמת אחת.
אי אז בראשית המאה הנוכחית, נחשדו השניים ומר עמדי בניסיון להוציא במרמה כספים בסכומים ניכרים ממשרד ראש הממשלה, לטובת מר עמדי, בגין עבודות שביצע. זאת בהגשת חשבון למשרד ראש הממשלה, שכלל לכאורה סכומים בגין עבודות פרטיות שבוצעו בעבור משפחת נתניהו בתקופה שקדמה לבחירת מר נתניהו לראשות הממשלה, ובמהלך כהונתו. היועץ המשפטי לממשלה דאז, השופט רובינשטיין, סבר כי “אכן, בכך לא עשה לדעתנו מר נתניהו כל הנחוץ כדי לבלום תשלום חשבון שהוא מופרז ובלתי מתקבל על הדעת גם לעיני מי שאינו בקיא ברזיו של תחום ההובלות”.
עם זאת, הוא נתלה בקושי ראייתי להוכיח את מודעותו של מר נתניהו לכך שבחשבון שהוגש על ידי מר עמדי נעשה מעשה מרמה, ואת אי מניעתו של מעשה המרמה על ידיו, בין השאר משום שאמר לאחרים כי החשבון מופרז והפנה אותם לרעייתו. באשר לרעייתו, סבר היועץ כי בלי ספק היה חלקה גדול במסכת המעשים והמחדלים שבה מדובר. היא ללא ספק הייתה מודעת לקיומו של חוב פרטי. היא זו שהפעילה את מר עמדי, במיוחד בשנים שבהן כיהן מר נתניהו כראש ממשלה; היא שהזמינה אותו לעיתים קרובות לעבודות בביתה, במה שעל פניו, על פי הראיות באשר לסוג העבודות והאורח בו הופעל מר עמדי, כלל גם מה שנראה לכאורה כגחמה; בתקופות מסוימות הגיע לביתה כמעט מדי יום לצורך ביצוע עבודות שונות, דבר העולה מחומר הראיות מפי כמה עדים, הגם שאינטנסיביות הדברים מוכחשת על ידיה. היא זו שטיפלה בחשבונות שהוגשו, והיא גם מי שאמורה הייתה לקבוע מה נכון ומה אינו נכון בהם.
פרשת ההובלות נסגרה מחוסר ראיות מספיקות, בניגוד לדעתה החולקת של מי ששימשה באותה עת כפרקליטת המדינה. אבל קווי המתאר בין פרשת עמדי לפרשת 4000 דומים ונוגעים למודעותו של הנאשם אחד להתרחשות כעורה החשודה בפלילים בסביבתו הקרובה. ההגנה מבקשת כעת מהשופטים ומהציבור לקנות את תימת “הלא ידעתי”, או בגרסתה המשפטית “לא הייתי מודע” של הנאשם אחד, לדרישותיה וגחמותיה של רעייתו. מדוע, אם כן, בוחרת ההגנה שלא להעיד לטובתו את הרעייה המסורה כדי שזו תספר בקולה, איך לא אמרה ואיך לא דיווחה. למי שסבור כי הבחירה שלא להעיד את הגברת היא סך הכול הגיונית וסבירה, עומדת למכירה עוד תימה דומה, לפיה הכספים שזרמו מקטאר לחמאס הביאו להרתעתו.
>>> עו”ד ערן קמין הוא תנ”צ בדימוס, לשעבר ראש חטיבת החקירות במשטרה, הוביל במהלך כהונתו את חקירת “פרשת המעונות”, כיום יועץ לחקירות פנימיות ומודיעין עסקי
ערן קמין הוא גם זה שחקר את אהוד ברק על הלבנת הון וסגר לו תיק תוך שבועיים
אהוד ברק קיבל סכומי עתק מחברת הנפט של אזרביג’אן על יעוץ שהוא נעולם לא נתן. בא כוחו של אהוד ברק נבות תל צור שלח לערן קמין את החוזה, ערן קמין לא ביקש לראות קבלות של הכסף וראיות שאהוד ברק נתן בכלל עבודה תמורת הכסף, וסגר את התיק תוך שבועיים (וגם הדליף על כך לדידי וייץ).
מכתב רם כספי ונבות תל צור לערן קמין על שכרו של אהוד ברק מאזרבאייג’ן 14-12-2015
ראו כאן כתבה על הפעילות של ערן קמין כמדריך במכללה לביטחון לאומי, ושיא הצביעות שבסוף כל שנה הוא הזמין את ביבי לשאת דברים בטקס הסיום.
היום השישי לעדות ביבי – סקירה של אבי וייס 24/12/2024 : פרשת ההגנה חקירה ראשית
קטעים נבחרים מעיקרי דבריו של בנימין נתניהו. דוגמאות מתוך השאלות והתשובות:
ביבי חתם על חתימות רגולטוריות באופן אוטומטי
נתניהו טוען שהחתימות לבזק היו בתהליך אוטומטי ואם גורם משפטי היה מוצא בעיה, המסמכים לא היו מגיע אליו.
עו”ד עמית חדד עוסק בחתימות נתניהו על היתר להעברת שליטה במניות בזק ועל אישור המתיר לחברת בי-קום שבשליטת אלוביץ’ לרדת מתחת לשיעור המינימלי של אחזקות במניית בזק: נתניהו: “זו חתימה שלי. חתמתי על האישור אצל שר התקשורת באותם ימים משה כחלון“.
חדד: “האם הרגשת שבחתימות קודמות וזו הייתה לך מערכת יחסים שוחדית עם אלוביץ’?”.
נתניהו: “לא הייתה לי מערכת יחסים שוחדית לפני ואחרי, אני חושב שזה די מדהים שהאישורים האלה כלולים בכתב האישום. זה דבר מדהים. לגבי החתימה השנייה לא זכורה לי שום תחושת מחויבות, חתמתי באותה אי-מחויבות, אין לזה שום קשר למציאות. עצם העלאת הדברים כאן בכתב אישום זו רשלנות. הדרג המקצועי מביא את זה בחתימת השר, זה עובר דרך המשפך של המשרד שלי והיועצים המשפטיים. לא עשה בי שום רושם, שום הבנה מכוננת, או שאר ההבלים שמביאים פה”.
השופט בר-עם: “האם הייתה לך היכרות מוקדמת עם אלוביץ’ ב-2010?”
נתניהו: “לא אישית, זה היה במסגרת היכרות עם קבוצה גדולה של אנשי עסקים. הכרתי אותו כאחד מקבוצה עד ארוחת הערב. אבל האישורים שנתנו קודם הם יותר משמעותיים מהאישורים שנתנו אחרי זה. הפרוצדורה שעליה חתמתי הייתה אוטומטית, אם אחד הגורמים המשפטיים היה מצביע על בעיה האישור לא היה מגיע אליי“.
חדד: “עד כמה היית מודע לשווי העסקה של רכישת בזק ע”י שאול אלוביץ’?”
נתניהו: “לא הייתי מודע לשווי העסקה, לא ידעתי על העסקה. לא הייתי מודע למשמעות הכלכלית של האישור”.
חדד: “אם מישהו יגיד שיש מערכת יחסים שוחדית סביב האישור הזה?”
נתניהו: “אני אגיד שזה הבל, זה מגיע במסגרת חתימה רגולטורית, אין שום הבנה, שום סיכום, שום מערכת יחסים“.
נתניהו על החתימות בזמנו על האישורים להעברת השליטה בבזק כבר ב-2010: “לא הרגשתי דבר, לא הרגשתי מחוייבות לאלוביץ’, חתמתי באותה אי תחושה, זו תיאוריה הזוייה שאין לה קשר למציאות. עצם העלאת הדברים בכתב אישום, זה דבר תמוה, וזו רשלנות. אלה חתימות מזכות! אלה חתימות מזכות והן מופיעות פה!”.
מתתים באמצעות זאב רובנישטיין (כיום חי בניו ג’רזי)
זאב רובינשטיין היה דירקטור ביורוקום וחבר של אלוביץ’. עבר לגור בניו ג’רזי. הפרקליטות מייחסת לו כ 70 אייטמים בשירות ביבי. די דומה למה שמייחסים לניר חפץ ש”עבד כמתווך סיקורים”.
אלא שאת ניר חפץ היה קל להפוך עד מדינה כי תקעו אותו בצינוקות מעופשים עם פשפשים, מנעו ממנו פילה מיניון, והביאו את הפילגש שלו קרן סידקובסקיי לעשות לו היי וביי בתחנת המשטרה. בום. ניר חפץ החליט למכור נפשו לשטן רק כדי להפסיק את ההתעלות בו.
את זאב רובינשטיין שגם בו חשקו כעד מדינה, לא יכלו לתקוע בצינוקות שב”ס כי הוא מוגן ע”י חוקי ארה”ב. שם בכל חקירה יש לחשוד זכות להגיע עם עו”ד שנוכח בחקירה.
משלחת של 8 פרקליטים וחוקרים נסעה לפגוש אותו. ברגע שיואב תלם פתח את הפה ושאל “מה אתה יודע על החקירה שלנו מהתקשורת”, העו”ד שזאב רובינשטיין הביא (עו”ד ברפמן, העו”ד של מייקל ג’קסון), סתם ליואב תלם את הלוע, נזף בו שאם ככה נראית השאלה הראשונה שלו, שאלה על רכילויות מעיתונים, אז שיחזור לישראל, והוא לא ירשה לזאב רובינשטיין להמשיך עם הפארסה.
עו”ד ברפמן אמר ליואב תלם “אם היו לך ראיות היית מציג אותן על ההתחלה, אבל חוקר משטרה ששואל על “ידיעות מהתקשורת” הוא דג שדג דגים, ואת זה תעשה בישראל ולא פה”.
התיק של זאב רובינשטיין נסגר ב 2020 בחוסר אשמה.
הנה פה ה”תכשיט” יואב תלם משקר בכנסת על השימוש ברוגלות. הוא עצמנו הפעיל רוגלה על ניר חפץ ועל קרן סידקובסקי הפילגש של ניר חפץ.
על פרסום כתבה על החברה הנורבגית של יאיר נתניהו תחת הכותרת “בלונדי! החברה הנורבגית של יאיר נתניהו”: בכתב האישום נטען שנתניהו היה מעורב בפנייה לזאב רובינשטיין ואף פנה בנושא לאלוביץ’ עצמו.
נציין שליאת בן ארי ו 7 מחבריה מהפרקליטות והמשטרה (בכיכובו של יואב תלם) נסעו לניו יורק לחקור את זאב רובינשטיין “חקרו” אותו בשגרירות במשך חצי שעה, ולאחר מכן נסעו לקניות ולבלויים וטיולים על חשבוננו במשך שבוע שלם. העלות למדינה 500,000 שקל. בפרשת ההוכחות ליאת בן ארי ויתרה על עדותו של זאב רובינשטיין.
אישור היוועדות חזותית לעד זאב רובינשטיין שבסוף הפרקליטות ויתרה על חקירתו
נציין שגם זאב רובינשטיין היה חשוד בפרשה ונפתח נגדו תיק פלילי בארץ. הוא מופיע בכתב האישום 53 פעמים כמי שתיווך בקשות סיקור והסרה מטעם ביבי…… בהתחלה נקבו בשמו 85 פעמים בכתב האישום המתוקן, מתוכם 70 פעמים כאחראי להנחיות שקיבל מנתניהו או מבני משפחתו בנוגע לוואלה. אלא שיש בעיה: תיקו של רובינשטיין נסגר כמתווך לשוחד לכאורה וגרסתו היא: הפניות לוואלה – “על דעת עצמי”.
הוא שכר את שירותי פנינת ינאי. לדברי עו״ד פנינת ינאי, התיק החשד רובינשטיין נסגר בתיק 4000 ב 24/12/2020 כי: ״אין תיק, אין תיק 4000, לא היה יסוד להגיש כתב אישום. אין חוליית תיווך בין ראש הממשלה לוואלה. רובינשטיין אמר שהפניות שלו לוואלה ולאלוביץ׳ היו על דעתו בלבד ולא כפי שנכתב בכתב האישום בהנחיית נתניהו”.
נציין שב 16/12/2024 אחר שבמשך שעות טען נתניהו כי הפניות של זאב רובינשטיין לאלוביץ’ בעניין הסיקור הן בקשות של אשתו, השופט בר-עם שאל אותו: “אדוני לא משוחח עם רעייתו? לא לפני לא אחרי? הכול יוזמה שלה?” נתניהו: “אין לי זמן. אשתי מקיימת קשר עם רובינשטיין. אני לא הייתי מודע לו”.
חדד מציג את המקרה בו נכתב: “דרישות להסרת פרסום העוסק בעניינים אישיים של יאיר נתניהו. הנאשם נתניהו היה מעורב בדרישות. הדרישות הועברו באמצעות רובינשטיין לנאשם אלוביץ’. הדרישות טופלו במעורבות הנאשם אלוביץ’. הדרישות נענו”.
חדד אומר שכתוב שהפרסום הוסר, ומקריא הודעה שנשלחה דרך אלוביץ’ לישועה, 10 שעות לאחר פרסום הכתבה: “מצד אחד שיצא לו אש מהתחת כמו שלך, מצד שני שלא יבין שזה לא ממך ויחקור אותך, אני מציע להוריד משום שמדובר בילד שלו”.
חדד: “מה המשמעות של הורדת ידיעה 10 שעות אחרי שעלתה?”
נתניהו: “כמעט לא רלוונטי, זה אומר שזה קיבל את השהות כל היום. אני לא פניתי לרובינשטיין, אם אני רוצה אני יכול לפנות לאלוביץ’, אני עושה את זה בהמשך. אם אני פונה לאלוביץ’ למה שאעשה את זה בדרך הזאת? רובינשטיין לא פעל בשליחותי, ראינו כבר פניות שלו על דעת עצמו כתוצאה מתדרוך שהוא מקבל או קשר לרעייתי או מישהו אחר. הוא גם עובד עם אחרים, גם את זה ראינו. אני לא יודע. זו התכתבות מעניינת שאומרת שיש פה מערכת קשרים עצמאית. אתה קורא את זה, אתה מבין שיש פה קשר אישי, לגיטימי, אבל זה לא משקף פניה שלי, אם זה היה שלי זה היה נכתב אחרת. לא ידעתי על ההודעה הזאת“.
חדד: “כמה אתה מזדהה עם המסר של אלוביץ’ נגדך?”
נתניהו: “זה לא תואם את הקו”.
חדד: “בהתכתבות נכתב שהכתבה תרד תוך כמה דקות. מה המשמעות בהורדת כתבה אחרי 10 שעות?”
נתניהו: “אין לזה שום משמעות”.
חדד: “האם יש בכך היענות חריגה?”
נתניהו: “שום היענות, זה יכול היה לרדת אחרי חצי שעה, אבל אז כבר ראו את זה”. לגבי תוכן הכתבה:
נתניהו: “הכוונה הייתה לפגוע בי וגם בקהל הבוחרים שלי. וואלה! היה האתר היחיד שעסק בזה – לא הייתה ‘היענות חריגה’, אלא ‘עוינות חריגה'”.
זאב רובינשטיין לאילן ישועה: ״שייצא לביבי אש מהתחת״: אין לתאר! זוכרים את הסיפור שהריץ וואלה! על החברה ה”גוייה” של יאיר נתניהו?
ובכן, זאב רובינשטיין, זה שהפרקליטות טוענת שנשלח ע”י נתניהו לוואלה! כותב לאילן ישועה על הידיעה הזו: “מצד אחד שייצא לו (לנתניהו) אש מהתחת כמו שלך, אבל מצד שני הוא יבין שאין מצב שאני לא מוצא אותך ויחקור אותך ואז יבין. אמוציונלית אני איתך 100 אחוז, לוגית אני מציע להוריד משום שמדובר בילד שלו. הייתי משאיר ומוציא לו מיץ כשזה הוא או אישתו. מזאב“.
זה ״השליח״ של נתניהו?
יהושע בריינר השתמש אפילו בארגון להבה כדי כדי לנגח את נתניהו על חברתו הגוייה של יאיר נתניהו (״אביו של נתניהו מתהפך בקברו״).
נתניהו: “בריינר הוא שונא גדול של הציבור החרדי, והוא בא בשם ציבור חרדי, מעניין מה בריינר חושב על להבה, הוא הרי שונא אותם, זה לא אתר הבית שלי, זה אתר שרוצה להרוס את הבית הפוליטי שלי ועוד דברים אחרים. בריינר היה ונשאר עויין, הוא מתאים את הכתבות למטרה שהיא נתניהו, הוא מכוון את זה אליי, כמו שהוא תמך בבנט, הוא לא באמת תמך בבנט, הוא תומך בשמאל, הוא אנטי ליכוד, אנטי נתניהו, מתאים את הכתבות למטרה הבלתי משתנת. והוא כותב בוואלה!! אתר הבית שלי, במרכאות אתר הבית שלי”.
ביבי: אין פה הענות חריגה – יש פה עויינות חריגה
נתניהו מפנה את מבטו ליהודית תירוש (שהגיעה עויינת בצורה חריגה מאוד): “חקרתם! השוותם? בדקתם? על סמך מה קבעתם שזו היענות חריגה?”
נתניהו (לשופטים): “הסיקור בוואלה! בנוגע לבני יאיר לא השפיע עלי בשום צורה. לא הייתי מודע לו. גם אם הייתי מודע, זה לא משנה. אני חותם בלי קשר מה כותבים עליי. זה אולי בעולם ההזיה של התביעה. אני חותם בהתאם למדיניות של הממשלה, אני לא פה בשביל לקבל כתבה או סיקור. אולי כבודכם תכירו במהלך המשפט את המדיניות שלי גם כשר אוצר וגם כראש ממשלה ותבינו כמה הקשר הזה משולל, אנו עוד מעט באייטם 40 ואנו רואים שאין היענות, יש עוינות, כל התזה פה היא מופרכת לחלוטין“.
חדד מציג כתבה (שלא מופיעה בכתב האישום אך פורסמה בתאריכים מקבילים של הכתבות בכתב האישום) כדי להראות את העוינות של האתר כלפי השלטון: “לנו יש טענה יסודית, יש 15,000 כתבות שפורסמו בוואלה! בתקופה של כתב האישום. להסתכל על 315 זה כלום ושום דבר. מתוך 315 אנו רואים שהרבה לא קשורות בכלל לנתניהו, וביחס למה שנשאר אנו רואים שהכתבות שליליות ואין היענות,.גם מה שנטען שקשור לנתניהו רואים שזה לא קשור. אם יש פריט במועד מסוים – אנו רואים שאחריו יש כתבות רעות, ולפניו יש כתבות רעות ולא ניתן להתעלם מזה”. בכתבה נכתב בכותרת ראשית: “בנקים גדולים באירופה מחרימים את ההתנחלויות”, ובכותרת משנית: “2 בנקים גדולים בסקנדינביה מחרימים את בנק הפועלים ובנק לאומי שנותנים שירות מעבר לקו הירוק”.
נתניהו: “זו כותרת מטעה. כתוב בנקים גדולים באירופה, ואז מגלים בפנים שזה בסקנדינביה, הבנקים הגדולים נמצאים בצרפת וגרמניה. זו כתבה שלילית. לא עסקתי במעקב יומיומי או שעתי על אתר וואלה!, זה אתר שולי וחסר חשיבות וגם התרשמתי שאלוביץ’ הוא ימין מבוהל ולא רוצה לשנות אותו. באופן כללי אנו עכשיו (הזמן של כתב האישום) שנה וחצי אחרי אותה הבנה ואין שום שינוי בסיקור. ואין לי טלפון סלולרי ואין לי לפטופ. אין לי איך לעקוב ואין לי שום עניין לפנות לאלוביץ’“.
סיקור במדור אופנה לשרה – כמה זה מעניין את ביבי???
חדד מציג מקרה בו הועברה דרישה לפרסום כתבה במדור אופנה על שרה נתניהו בנושא “נשות המנהיגים” בצירוף תמונותיה.
בכתב האישום כתוב: “הדרישה הועברה ע”י רובינשטיין לנאשם אלוביץ’ ולישועה. הדרישה טופלה במעורבות אלוביץ’. הדרישה נענתה”.
חדד משווה בין כתבה באתר ויינט (שם הוצגו תמונות מחמיאות כדי להראות שבגוף תקשורת אחר כן פורסמו תמונות של שרה נתניהו) לכתבה בוואלה! בה הוצגה רק תמונה אחת ומציג, שינון מגל שלח לישועה: “עורך האופנה לירוי מאיים להתפטר או שזה יתפוצץ לנו בפרצוף”, ושישועה השיב: “שיתפטר, נמאס מהאיומים היומיומיים שלו”.
נתניהו על הפרסום בוויינט: “לא הייתה לי מעורבות בפרסום. אפס. לא היה לי קשר עם אף אחד”.
נתניהו(לגבי וואלה!): “עורך האופנה לירוי הולך להתפטר אם יכניסו תמונה של רעייתי. זוכרים את ראש המועצה לשלום הילד שאמר שלבן של נתניהו לא מגיעה הגנה? לרעיית ראש הממשלה לא מגיע צילום אופנה. זה אומר שוואלה! זו כת סגורה שראתה כל דבר שהוא לא שלילי עליי כדבר שהוא בוטה. למה התביעה אימצה את הגישה המטורללת הזו? להכניס תמונה אחת של רעיית רוה”מ זו השתלטות על אתר ועל זה צריך להתפטר? אני חושב שההערה של מר לירוי, שהוא הולך להתפטר כי יכניסו תמונה אחת של רעייתי זו לא היענות חריגה – זו עוינות חריגה. מעניין אם לירוי היה מאיים להתפטר אם היו מכניסים תמונה של ליהיא לפיד, בדקתם? על סמך מה כתבתם היענות חריגה?”
נתניהו (לשופטים): “אני חושב שמוכרחים להסתכל על הראיות שמובאות אבל גם על ראיות שלא מובאות כאן*. יש עלי בוואלה! אלפי התייחסויות שליליות. עו”ד חדד מביא מקצתן. זה אוקיינוס, בתוך האוקיינוס הזה יש כמה איים, וכשבודקים רואים שגם הם מורעלים”.
השופטת רבקה פרידמן-פלדמן: “מציעה שנשאיר את ההערות האלה לעורכי הדין”.
“נתניהו: “מישהו אמר לי שאני ליטיגטור (עו”ד שטוען בשם לקוח בביהמ”ש) של המדינה. אני לא מתאפק”.
*חדד הציג היום פריטי סיקור שהוא קרא להם ״בין הפריטים״, שלא נכללו ברשימת 315 הכתבות. נתניהו הוזכר קרוב ל-15,000 פעמים בוואלה! בתקופת האישום ולזה הוא התכוון ב״אוקיינוס״. חדד הביא היום חלק קטן מאוקיינוס הרעל הזה כראיות – ונתניהו הסביר זאת.
קבלת פנים לקנצלר גרמניה – אייטם מהמם ברומו של עולם!!!!!
חדד מתייחס להמקרה בו שרה נתניהו דרשה לפרסם קבלת פנים שנערכה לקנצלר גרמניה. בכתב האישום נכתב שרובינשטיין פנה לאודי הירש – לשעבר בכיר בוואלה!. חדד מציג את ההודעה ששלח ישועה: “שלחתי תמונה יפה, אודה אם תכניס לאייטם”.
חדד: עד כמה האתה מעורב בפנייה הזו?” נתניהו: “לא מעורב בכלל”.
וואלה לקחו את שרית חדד ועשו ממנה כתבה שלילית (לינץ’ על הליכוד)
חדד מציג כתבה מוואלה! תחת הכותרת: “המבקר: ‘כנס הליכוד עם שרית חדד ראוותני ומופרז'”.
נתניהו: “זו כתבה שלילית”.
חדד: “כתוב שיש מפלגות שלא הגישו אסמכתאות כספיות, הבית היהודי, בל”ד, ולגבי הליכוד אין טענה למעבר על החוק וקנס, אלא ביקורת או הערה. תתייחס לעובדה שיש בכותרת הערה לליכוד, כשבתוך הכתבה יש קנסות על הפרת חוקי בחירות”.
נתניהו: “זו כתבה שהיא לינץ’ לליכוד. קוברים את המידע החשוב באמת. את מי הוא קנס, מי עשה הפרות ברורות, ומעלים את הליכוד שעשה הופעה של שרית חדד. זה לא אתר הבית, אולי יש כתבות חיוביות פה ושם, אבל זה לא סיקור אוהד, ולא היענות חריגה”.
ספינת נשק אירני באילת – זה עוין אבל יהודית תירוש מציגה את זה כחיובי
עו”ד חדד מציג עוד כתבה תחת הכותרת: “ספינת הנשק האיראנית בנמל אילת. החלה פריקת המכולות”. בכתבה, עליה חתומה מערכת וואלה! חדשות, נכתב: “באסטת הנשק: בעולם לא קונים את השואו של נתניהו“.
חדד: “כמה זה סיקור חיובי?”
נתניהו: “לאור העובדה שהיה פה אירוע משמעותי, תפסנו ספינה שנועדה לחמש את חמאס בטילים, אנו מבינים את המשמעות של הטילים האלה, זו משמעות גדולה. זו לא סתם איראן, אלא איראן שמוציאה אנשים להורג, היא מוציאה אותם עם מנופים. כאן יש ניגוח של זה: ‘באסטת הנשק’, ‘בעולם לא קונים את השואו של נתניהו’, זה בס”ה שואו. זו כתבה שברור שהיא שלילית והיא מגחכת. הייתי בלון, הייתי שקרן, עכשיו אני באסטיונר, לא בטוח שזו לא מחמאה”.
הוצאות על טיסות – חיובי או עויין?
חדד מציג עוד כתבה: “הוצאות נתניהו נחשפות: כמה כסף הוציא על טיסות?”: “בשולי הכתבה, מבלי שיש לכך איזכור בכותרת או במשנה, יש פירוט של כל הוצאות הנשיא“.
נתניהו: “זה האירוע החדשותי האמיתי, הבדיקה או פרסום של הוצאות בית הנשיא שהגיעו אז ל-57 מיליון ש”ח, משמעותית יותר מבית רוה”מ. הם קברו את זה. הם קברו את האירוע החדשותי האמיתי על הוצאות בית הנשיא. זה אתר שנותן פרסום לא אוהד, ומעלה כתבה שמכוונת לתת לנו סיקור שלילי”.
בקשה להסיר כתבה על מני נפתלי
חדד מציג מקרה של “דרישה להסרת כתבה העוסקת בתביעה שהגיש מני נפתלי נגד הנאשם נתניהו ורעייתו. הדרישה הועברה ע”י שרה נתניהו לנאשמת איריס אלוביץ’. הדרישה טופלה במעורבות בני הזוג אלוביץ’. הדרישה נענתה”.
חדד: “עד כמה היית מודע לכתב התביעה שהגיש מני נפתלי?”
נתניהו: “מודע היטב כי זה נופח בתקשורת למימדים עצומים, הייתי מודע אין ספק. ניסינו להגיד את העובדות, להזים כל מיני טענות שקריות. כל צוות הדוברות גויס לעניין הזה”.
חדד: “כמה הייתה לך ידיעה על הפניה של רעייתך לגברת אלוביץ’?”
נתניהו: “לא ידעתי את זה”.
חדד: “כמה היית מודע לקשר בין רעייתך לגברת אלוביץ’?”
נתניהו: “ידעתי שיש להן קשרי ידידות מאותה ארוחת ערב, כמו שיש לה קשרי ידידות אחרים כמו עם ארנון מילצ’ן“.
חדד: “תתייחס לעובדה שהכתבה נמצאת באתר, בשעה שבכתב האישום רשום שהבקשה להסרתה נענתה“.
נתניהו: “זו שגיאה אחת מיני רבות. מדובר בכתבה שלילית מאוד”.
פואד בן אליעזר וה”גנון”
חדד מציג התכתבויות בין אלוביץ’ לישועה לגבי כתבות על פואד בן אליעזר.
באחת מהן כתב ישועה: “לא מאפשר להעלות כתבות יותר על פואד, אנו לפני תביעה ענקית, קצתי בגנון”.
חדד: “ידעת שהעוזרת של פואד פונה לאלוביץ’ בבקשה להוריד כתבות?”
נתניהו: “לא ידעתי אבל זה משהו שקורה כל הזמן, הם מורידים פעם לברק פעם לפואד, אך מה זה חריג (היענות חריגה)? מה זה מקובל? מה הנורמה? מה הסרגל? בדקתם – לא בדקתם? ואם בדקתם – איך הגשתם כתב אישום? על סמך זה טרללו מדינה שלמה, על סמך זה גררו מדינה שלמה ל-5 מערכות בחירות. אני לא אומר לפוליטיקאי לא לפנות להוריד כתבה כזאת או אחרת, אני לא אגיד דבר כזה, כל הפוליטיקאים נמצאים בקשר עם עיתונאים כל הזמן. מבקשים כל הזמן להוריד כתבות, הפוליטיקאים נותנים מידע, העורכים נותנים כיסוי או מונעים כיסוי. אלה יחסים שקיימים 240 שנה, אלא רק עכשיו הם נהיו פתאום פליליים. אלה דברים שפתאום הפכו לפליליים. אני חושב שלא צריך לחקור יחסי עיתונות ופוליטיקאים, אבל אם עושים, מה הנורמה? לפי מה בודקים? מתי לא בודקים? אבסורד בתוך אבסורד בתוך אבסורד, האשמות קורסות לתוך עצמן. זו פנייה באופן גלוי בשם פואד, אצלנו יש גיבוב של פניות עם סימני סמיילי והתכתבויות. נניח ורובינשטיין פנה בשמי, הוא לא, אבל נניח. הנה. אני לא רוצה לחקור יחסי עיתונות פוליטיקאים, אבל אם אתם חוקרים תפעילו את הכלל זה גם על עצמכם. הרי יושבת כאן עכשיו באולם דוברת שמתדרכת כל הזמן”.
יהודית תירוש הביאה את הילה קובו לעשות סיקורים עבורה ועבור הפרקליטות
הערת מערכת: נתניהו מתכוון להילה קובו שב-1.9.20 הצטרפה לאגף דוברות, הסברה ותקשורת של משרד המשפטים ומשמשת כדוברת פרקליטות מיסוי וכלכלה, שמתדרכת את “המדבררים – הכתבים של ערוצי השמאל ע”ס מסרים של הפרקליטות.
מה עושה הילה קובו בעדות של ביבי????
ביבי תוקף בחריפות את הפרקליטות ואת הדוברת הילה קובו:
תחילו את זה על עצמכם (ההליך הפלילי של יחסים עם התקשורת). יש פה דוברת שמתדרכת (נגד נתניהו): נתניהו: “אני לא בא לשפוט אף אחד, לא אגיד לאף פוליטיקאי להוריד או לא כתבות; אל תעשו דברים כאלה (פונה לפרקליטות), תעשו פה את זה על עצמכם. תפעילו את דברים על עצמכם (מתכוון ליחסים של הפרקליטות עם התקשורת), יש פה דוברת שמתדרכת (מתכוון להילה קובו).
הערה שלי: הילה קובו (לשעבר ״עיתונאית״ בוואלה!) היא חברה של כתבי השמאל ומעבירה מסרים נגד נתניהו מתוך אולם הדיונים.
נתניהו תוקף בחריפות את ליאת בן ארי: התובעת הראשית אמרה שהיא לא יורדת לזירה התקשורתית, אז איך אפשר לקבוע מה חריג או לא חריג?
נתניהו: “מורידים כתבות כל הזמן, כל הפוליטיקאים, יחסי גומלין עם העיתונאים ועם הבעלים, הפוליטיקאים נותנים חדשות ומידע והעורכים נותנים כיסוי או לחלופין מונעים כיסוי, זה רק 240 שנה, ופתאום זה הפך לפלילי, למי שצריך כמובן. אני הכרתי את הבעלים של ניו יורק טייימס, היינו מדברים, הוא היה מספר לי על זה. גם הבעלים של וושינגטון פוסט, זה כל הזמן אותם סיפורים. אני לא בא לבקר את זה, כל מי שיושב בתקשורת יודע את זה, כולם מכירים את זה, קורה כל הזמן, קורה בלי סוף, זו הנורמה.
אם יש פה משהו חריג, אז מה הסרגל? לא בדקו ולא עשו את עבודתם, או שבדקו או שהעלימו, התובעת הראשית (ליאת בן ארי) אמרה שהיא לא יורדת לזירת התקשורת, אז איך אפשר לקבוע מה זה חריג או לא חריג? זה לא חריג, זה שגור כמעט על בסיס יומי, אפשר להוריד את הכמעט”.
הסרת תביעה שהוגשה נגד ביבי
חדד מציג את הסעיף: “דרישה להסרת כתבה לגבי תביעה שהוגשה נגד הנאשם נתניהו ומשפחתו. הנאשם נתניהו היה מעורב בדרישה. הדרישה הועברה ע”י הנאשם נתניהו לנאשם אלוביץ’ והועברה ע”י רובינשטיין. הדרישה טופלה במעורבות הנאשם אלוביץ’. הדרישה נענתה”.
נתניהו: “זו הייתה כותרת שלילית למדינת ישראל ולי”.
חדד מציג שיחה של 3 דקות: “האם אתה זוכר על מה מדובר?”
נתניהו: “לא זוכר, אבל הגיוני שאני התקשרתי לדבר איתו על הידיעה, כי נהייתה פה תעשייה שלמה, עורכי דין שבאו ותבעו. נפתלי תבע במיליון ש”ח, היו כל מיני תביעות וזה היה משתלם לאנשים, תתבעו תקבלו כסף מהמדינה. דיברתי על זה עם אלוביץ’, והנה כשאני רוצה לדבר עם אלוביץ’, אני מדבר עם אלוביץ’, לא דרך רובינשטיין. לא סביר ולא קרה שפניתי דרך רובינשטיין”.
מפגש ביבי ושרה עם יתומות צה”ל
חדד מראה מקרה נוסף: “דרישה לפרסום כתבה על מפגש של הנאשם נתניהו ורעייתו עם יתומי צה”ל. הנאשם נתניהו היה מעורב בדרישה. הדרישה הועברה ע”י רובינשטיין לנאשם אלוביץ’ ולישועה. הדרישה טופלה במעורבות הנאשם אלוביץ’. הדרישה נענתה”.
נתניהו: “אני ורעייתוי נפגשים כל יום עצמאות עם יתומי צה”ל. “מי שמארגנת את זה זו יו”ר ארגון אלמנות ויתומי צה”ל, אני חייב להגיד שאני נפעם מהדרך שבה רעייתי מדברת איתם”.
חדד: “עד כמה פרסומים כאלה הם היענות חריגה או תוצר של יחסים שוחדיים?”
נתניהו: “ברור שלא, זה די שגרתי”.
חדד: “כמה אתה מעורב בפניות לפרסומים כאלו?”
נתניהו: “לא מעורב בכלל, עושים את זה באופן רוטיני אחת לשנה“.
חדד: “האם היה מעורב בהתכתבויות בין רובינשטיין לישועה בנושא?”.
נתניהו: “לא הייתי מעורב בכלל ולא ידעתי. אילו הייתי רוצה הייתי מרים טלפון לשאול וזהו”.
בחירות בארה”ב
חדד מציג עוד פריט: “דרישה לפרסומים שעוסקים ביוזמת נתניהו לבחירות ארה”ב. הדרישה טופלה באמצעות אלוביץ’“.
חדד מציג התכתבויות של ישועה ולירן דן, ולאחר מכן, אלוביץ’ כתב לישועה: “אתה דואג למה שדיברנו?”
נתניהו: “לא חריג, דרך פעולה מקובלת לגמרי”.
חדד: “עברנו על הפריטים עד עכשיו, ראינו רבים במעורבות רובינשטיין. סוף סוף יש פנייה שלך, למה אתה לא שולח את שאול לדבר עם רובינשטיין כדי לקבל תמונות? הרי ראינו שהוא מעביר את תמונות רעייתך. למה שלא תפנה דרך רובינשטיין? תגיד לו ‘אלוביץ’, מה שלומך, תכף יגיע אליך שליח שלי, רובינשטיין, יעביר לך חומר מצוין”.
נתניהו: “רובינשטיין לא דובר שלי, הוא לא פונקציה. אמרתי: כשאני רוצה משהו – אני פונה לשאול. כשאני לא עושה את זה – הדוברות עושים את זה”.
כתבה שאהוד ברק רצה למחוק (פריט 36)
יהודית תירוש ייחסה לנתניהו הסרת כתבה שדווקא אהוד ברק דרש להסירה (לפי עדות ינון מגל):
חדד: “עוברים לפריט 36, הסרת טורי דעה של אלדד יניב ומנחם בן. אין טענה למעורבות, לא חוקרים אותך על הפריטים הללו. ינון מגל סיפר שהטורים של אלדד יניב עסקו באהוד ברק וההסרה שירתה את אהוד ברק. הכרת את הטורים האלה?”
נתניהו: “לא”.
חדד: אני רוצה להציג לך את הטורים האלה, מה ידוע לך על זה?”
נתניהו: היה לי אינטרס שלא להוריד את זה. הדבר האחרון שהייתי רוצה לעשות זה להוריד, הדבר הראשון שאהוד ברק היה רוצה זה להוריד את הכתבה. אני לא מבקש להוריד את זה, אני לא מבקש לשמר את זה, אהוד ברק פועל להסיר את זה, למה זה מופיע בכתב האישום? אם מישהו פעל להוריד את זה אהוד ברק“.
תירוש מתפרצת ומנסה לברוח מאחריות: “אני מבקשת להנחות את הנאשם, אם אומר משהו אז זו מידיעה אישית ולא סברות (על ברק).
נתניהו: “גבירתי, ינון מגל העיד על זה”.
תירוש: “אנו מבקשים להנחות את הנאשם, הוא יכול להגיד מידיעה אישית אחרת זו סברה”.
נתניהו לועג לתירוש: “אכן גברת תירוש צודקת. מי מבקש להסיר? ידעתי זו מההכנה, ינון מגל אמר שאהוד ברק ביקש להוריד את זה. האם אני זאת יודע מעד אחר? כן, ולכן אני תוהה מה אני עושה פה? מה הפריט הזה עושה בכתב האישום?”
חדד: “התביעה מבקשת כל הזמן דבר והיפוכו. הייתי שמח שהתביעה תחזור בה ותתנצל על הפריט”.
פריט 47 “ידיעה לא ידועה”
פריט 47 ברשימת ה-315 מייחס לנתניהו הסרת פרסום שתוכנו לא ידוע. חחח. איזה בידור….. מאשימים את נתניהו במשהו שהוא ״לא ידוע״. לא ככה תופרים תיקים?
ביי דה ווי…. עו״ד ז׳ק חן פענח את התעלומה: מדובר בכלל בידיעה על סילבן שלום! אתם מבינים?
ביבי ושרה נסעו ליפן
חדד מציג את הפריט על סיקור ביקור נתניהו ואישתו ביפן:
נתניהו: “תבינו כמה זה אבסורד. אני נוסע ליפן. הרפורמה הכלכלית העצומה שעשינו בישראל לשוק חופשי נתנה אפשרות להכניס מוצרים חדשים. השוק היפני זה שוק ענק, הכלכלה השלישית או הרביעית בעולם והיא הייתה סגורה. אני חשבתי שהמטרה של הביקור היא לא רק חתימת הסכם כלכלי, אלא לפתוח את יפן לישראל. ראש הממשלה היפני היה יוצא מן הכלל, אמרתי לו למה אתם לא באים לישראל והוא אמר משהו על החרם הערבי. אמרתי לו שהוא מפסיד. יש לך תעשיית מכוניות, אמרתי לו אתה יודע שגם לנו יש תעשיית מכוניות והוא שאל איך קוראים למכונית שלנו אמרתי לו WAZE. הסברתי לו שהערך של המכונית הפיזית הולך ופוחת ושאנו מייצרים את התוכנה כדי לייצר את מכוניות העתיד. בעקבות הביקורים הללו ההשקעות היפניות בישראל שעמדו על כמה מאות מיליונים הפכו למיליארדים רבים. מה זה מעניין אותי אם יש שם תמונה שלי ושל רעייתי מהביקור? מעניין אותי אם אני מקדם את השינוי במעמדה של ישראל בעולם, זה מה שמעניין אותי ולא ההבלים עליה. כל הדברים שדיברנו עליהם הם הבלים. זה לא מעניין אותי. יש לי תמונה מאוד ברורה במה שאני רוצה לעשות, מדיניות ברורה מאוד וכל הדברים האלה זה מה שמעניין.
חדד: יומיים-שלושה לאחר החזרה מהביקור, יש את ההתכתבות הבאה: שאול כותב אפשר לעשות משהו לגבי הביקור ביפן? אלוביץ’ כותב אולי תדגיש את פנסוניק והכותב עונה לו אין שום בעיה.
חדד: “האם אתה מכיר את השיח?”
נתניהו: “לא לא מכיר. אין לי חלק ממנו ולא ידעתי עליו”.
חדד: “אני מציג כתבה בוואלה! שכותרתה: ‘יפן: שיתוף הפעולה עם ישראל יתרום לביטחון’. הטענה היא שזאת הכתבה שפורסמה בעקבות השיח שראינו, מה תגובתך לכתבה?”
נתניהו: “העניין שלי אני יכול להגיד לא היה בקשר הביטחוני. הנושא היה שיתוף פעולה כלכלי, זה לדעתי לא מופיע בכתבה בוואלה!”.
חדד: “עד כמה הסיקור של הביקור ביפן הוא היענות לפניה של רובינשטיין?”
נתניהו: אין שום קשר, אותי עניין הנושא הכלכלי וכאן זו כתבה שמסקרת עיתון יפני על מצב ביטחוני. הפרסום הוא לא היענות, ולא היענות חריגה. זה נושא אחר”.
חדד: אני מזכיר לך שהכתבה על השמלה של רעייתך הייתה בראש מדור החדשות במשך זמן ארוך. תתייחס לדברים”.
נתניהו: “אני פשוט לא עוסק בזה וזה לא מעניין אותי. מעניינים אותי דברים אחרים. רובינשטיין עוסק בדברים שאינם מעניינים אותי, לא מטעמי ולא על דעתי. וגם כאן כשהוא פונה הוא נענה בכלל בדבר אחר על מאמר של עיתון יפני שנוגע בנושא אחר, שזה לא מה שעניין אותי”.
חדד: אני מפנה אותך לפניות של רובינשטיין טרם עליית הכתבה: ‘תוודא שהיא נראית טוב’. ‘אלו תמונות מקסימות היא נראית נהדר'”.
נתניהו: אין פה שום דבר שאומר שזה בא ממני. ויש פה את כל הרמזים לכך שזה לא בא ממני ובכל זאת שייכו את זה אלי – מה הקשר שלי לזה?”
חדד: “עד כמה העובדה שרובינשטיין מרוצה מהכתבה מלמד על המקצועיות שלו?”
נתניהו: “רובינשטיין לא דובר וגם לא דובר מטעמי. הוא פשוט רובינשטיין“.
לסיכום יום 6 לפי אלי ציפורי, יהודית תירוש נתפסה בהכנסת פרטי סיקור שקריים/מדומיינים לכתב האישום נגד נתניהו.
דוגמאות אבסורדיות לשקרים של הפרקליטות ברשימת ה-315: פריט אחד דיבר על תוכן “לא ידוע” שהוסר; פריט נוסף דיבר על הסרת כתבה על אהוד ברק שהוא זה שביקש להסירה אבל העמיסו את זה על נתניהו; פריט נוסף זה פייק ניוז על חקירת משטרה בביבי טורס, שממילא היה צריך לרדת. נתניהו תקף בחריפות את ליאת בן ארי: “היא אמרה שהיא לא יורדת לזירת התקשורת, אז איך אפשר לקבוע מה חריג או מה לא חריג? הם לא בדקו ולא עשו את עבודתם או שבדקו והעלימו”. נתניהו גם תקף את הדוברת הילה קובו: “אתם צריכים להחיל את עניין היחסים עם התקשורת גם על עצמכם, יש פה דוברת שמתדרכת (התכוון להילה קובו שמתדרכת נגדו מתוך אולם הדיונים – ומרבה להסתודד עם כתבי השמאל).
נתניהו אמר שדיבר עם אלוביץ’ באופן כללי על מני נפתלי ועל המועמדות של דליה דורנר לנשיאות ואמר שזו הוכחה לכך שאם הוא רוצה, הוא יכול לפנות אליו ישירות ולא צריך שום מתווך (מדובר בפעמים בודדות). נתניהו ביקש לבדוק כמה פעמים פנה לאבי וייס, מנכ”ל חדשות ערוץ 12 ואמר שזה הרבה יותר פעמים. על מני נפתלי אמר שהתקשורת התגייסה לטובתו והוא עוד ידבר על זה במהלך המשפט. הוא פנה לשופטים ואמר שהוא כועס על מה שקרה עם נפתלי שהפך ליקיר התקשורת ועדין לא השתחרר מזה.
עמית חדד הצליח מעל המצופה בהפרכת אירועי “דרישות הסיקור” בזה אחר זה. בעניין זה בלטו מעל כולן 3 דוגמאות שבוודאות ישאירו אתכם פעורי פה לנוכח הרשלנות והמרמה בהן נתפר תיק השוחד, ונוכח האופן עז המצח בו הוא מנוהל.
הצגת אופי הסיקור העוין והזדוני נגד נתניהו בוואלה!, שהיה הקיצוני ביותר בשליליותו כלפי נתניהו מכל כלי התקשורת, והתמיד בסיקור לא הוגן, בלתי ענייני ונבזי כלפיו וכלפי משפחתו לכל אורך הדרך, גם לפני וגם אחרי אותה ארוחת ערב בה כביכול סוכמה “העסקה” או “ההבנה”.
הפרכת הקשר, פעם נוספת, בין אופי הסיקור בוואלה! לבין האירועים המתוארים בכתב האישום, ומכך גם את הטענה לקיומה של “הבנה” כלשהי שנוצרה בארוחת הערב בדצמבר 2012.
ניגוח תיזת התביעה, הן ברמה העקרונית הכללית והן ברמה המעשית הקונקרטית, חריגות הפנייה לכלי תקשורת כדי לפרסם ידיעות או לשנותן, שהנה דרך ההתנהלות הרגילה של פוליטיקאים מול כלי תקשורת מאז ומתמיד, ודווקא מיעוט הפניות מצד נתניהו לוואלה! לעומת יריביו הפוליטיים, ועוד יותר מכך חריגות ההיענות לפניותיו בוואלה! דווקא לרעה.
היעדר כל קשר בין נתניהו לבין פניותיו של זאב רובינשטיין, שבבירור נעשו ברובן הגדול על דעת עצמו, במנותק מנתניהו, לטובת האינטרסים של רובינשטיין, לעיתים בניגוד גמור לטובת נתניהו ולעיתים גם תוך מניפולציות מכוערות.
מעבר “ברפרוף” על מספר אירועים שמפריכים באופן ברור את טענתה החדשה (והמופרכת מיסודה) של התביעה לכך שלנתניהו הייתה “מודעות כללית” לכל אירוע סיקור כלשהו בוואלה! שנוגע או משפיע על נתניהו ו/או על יריביו.
בשורה התחתונה: עוד יום מביש לתביעה באופן כללי ולתובעת יהודית תירוש באופן אישי, בפגר הקרוי “תיק השוחד”, שהמתת היחיד שעוד יכול להיות בו הוא המתת-חסד שאולי תקרה מחר בדיון שייערך בירושלים ללא נתניהו ויעסוק בתשובתה ההזויה ועזת המצח של התביעה בעניין 315 דרישות הסיקור, ובו צפויים השופטים לומר את דעתם על סיכויי תיק 4000 באופן ברור ונרחב ממה ששמענו עד כה.
סיום היום השישי עו”ד חן אמר: “…כיצד באה המדינה ואומרת שהיא עומדת מאחורי כל 315 הפריטים?”
השופט שחם: “אנחנו נשמע את כל זה מחר, בנחת (…)”
חן: “אנחנו כל הזמן אומרים חכו לעד הבא, יש סאגה, עוד נראה את זה בהמשך”.
השופט שחם: “נדבר על זה מחר”.
עו”ד חדד: “היינו שמחים לדעת מה יקרה מחר, אנחנו רוצים להיות מוכנים, אם אפשר לתת סימנים”.
השופטת פרידמן: “נתנו סימנים, לעבור פריט אחר פריט, לראות מה צריך ומה לא”.
השופט בר-עם: “בין היתר על פריטים שאין מודעות לנתניהו“.
ומה לבוז’ית הנשיאה הקפלנית ולהדס קליין?
שימו לב: ב 2017 בוז’ית הנשיאה הקפלנית נפגשה עם הדס קליין. הדס קליין לא סיפרה את זה ב-12 חקירותיה במשטרה ובעדויותיה הרבות בבית המשפט.
הקטע הוא מתוך הכתבה של גידי וייץ מ-24.12.24, בעיתון “הארץ”, תחת הכותרת: “הרצוג ביקש להרחיק טלפונים. העדה נגד נתניהו חשה שהוא מנסה לשחק לה בראש”. (גרסה מס’ 1)
או תחת כותרת ששונתה, ונמצאה לאחר מכן באינטרנט: “קודם כל בואי נרחיק טלפונים. עכשיו אספר לך מהי גרסת נתניהו“. (גרסה מס’ 2).
******************************************************************
הדס קליין לא סיפרה על קיום המפגש הדיסקרטי בביתה הפרטי בחקירות במשטרה או בזמן עדותה בביהמ”ש. בכתבה רשום, שהיא “גוללה זאת בפני ‘גורמים משפטיים'” (איזה גורמים?) בחקירות במשטרה ובעדות בביהמ”ש היא טענה שרוב הקניות היו לנתניהו (למרות ההוכחות שפוליטיקאים אחרים גם נהנו). “הארץ” בא לקלל ויצא מברך – העיתון פגע באמינות של הדס קליין. הרי אין בתיק 1000 שום ראייה חפצית לתמיכה בטענותיה. להפך, כל התיק עומד על האמינות של הבל פיה של קליין (שהשמיט דיווח על המקרה החמור הזה). העיתון שרף את אמינותה.
כ”כ, זה מקרה בוטה (עצם קיום הפגישה שהובילה ל”הוא בא לשחק לי בראש, לערער אותי, הייתה לי מועקה, חשדתי שהוא בא לסייע דווקא לנתניהו”) של הטרדת/ הדחת עד מצידו של הרצוג.
שאלה רטורית: אם קליין חשה שהרצוג מנסה להוציא אותה משווי משקל, למה היא לא התלוננה לפני שנים על המקרה הזה במשטרה?
לגבי הפגישה הנוספת שהתקיימה על בסיס הזמנתו של הרצוג נכתב, שהרצוג ניצל את ההזדמנות להעביר לקליין מסר נפיץ עוד יותר מהדברים שאמר לה במפגש הקודם בביתה: “אני לא קיבלתי מכם כלום” אמר לה. “את זה אתה אמרת” השיבה קליין. זה גם מקרה של הדחת עד. יש להדגיש, שהרצוג מכחיש כל טענה שניסה להשפיע על הדס קליין בצורה כלשהי.
בכל מקרה, ההיגיון אומר, שפרסום כתבה כזו בעיתוי הנוכחי, במיוחד בעיתון שמאל קיצוני, פרסום כתבה שהיא לא רק נגד האמינות של עדת התביעה הדס קליין, נגד עד התביעה ארנון מילצ’ן, ו”הקש בגג” נגד יצחק הרצוג, (שהיה בזמן הרלבנטי יו”ר האופוזציה וכעת נשיא) למרות שנתן פרס ל”אחים לנשק”, אלא גם נגד האינטרסים של השמאל, יכול להצביע על כך, שקליין והרצוג הוקרבו כעת על מזבח הגנה על אנשים עתירי כוח יותר מהם, כנראה עבור אינטרס אחר “חשוב יותר לאין שיעור” של האנשים הללו.
מצ”ב סעיפי החוק בחסד”פ הנוגעים להגשת תלונה במשטרה, במקרה שנתקלים בעבירה פלילית:
לכן, הוגשה פניה ליועמ”שית – כאן, אישור קבלה – כאן והוגשה תלונה למשטרה – כאן, אישור קבלה – כאן, בנוגע לפרסום והעולה ממנו ב”הארץ” – כאמור לעיל.
כ”כ הוגשה תלונה \ פניה לרשות המיסים – כאן, אישור קבלה – כאן, ולביטוח הלאומי – כאן, אישור קבלה – כאן.
ראוי לציין, שיצחק הרצוג היה במעגל החברים הטובים ביותר של ארנון מילצ’ן והדס קליין, שמקבלים דיווח בהול על אירוע פריצה בביתה:
********************************************
