בשבוע שעבר נאם טראמפ בכנסת על הסכם השלום עם עזה, וזרק הלצה לנשיא המדינה בוז'י הרצוג למה הוא לא נותן חנינה לביבי, "כי שמפניות וסיגרים לא מעניינים אף אחד". מייד לאחר מכן פורסם ששר המשפטים יריב וזלין וכ"כ אריאל קלנר יוזמים איזה הצעת חוק שתקצר את משך הזמן של החקירות של ביבי "מטעמי ביטחון". כמוכן שמדובר בכותרות פופוליסטיות שלא ייצא מהן כלום. 18/10/2025.
יריב וזלין וח"כ קלנר מציעים חוק "צמצום מספר הדיונים מטעמי ביטחון המדינה", כדי שביבי יוכל לא להגיע למשפט אם השופטים לא מאשרים לו דחיית מועד. אבל מדובר בחוק דבילי שמעורר צחוק. האנשים הממונים על בטחון המדינה הם לא תומכים של ביבי ולכן לא יהיה מי שיאשר שביבי עסוק מטעמי בטחון המדינה.
מה שכן אפשר לעשות זה 2 חוקים: חוק שיאפשר ערעור על החלטות בינים, וחוק שמבטל שיקול דעת בראיות מורעלות.
כיום אם שופטת במשפט פלילי מסרבת לקצוב לפרקליטות כמה ימים נשארו להם "לחקור", אין מה לעשות כי זו החלטת בינים. ובפלילים אי אפשר לערער על החלטת בינים. אבל אם חקיקה תפתח את האפשרות הזו לכולם, ולא רק לביבי, אפשר יהיה לערער לעליון, ושמה לעשות שם קרקס מהשופטת רבקה פלדמן פרידמן.
בעליון אפשר יהיה להראות שרבקה פלדמן פרידמן צבועה ונגועה במשוא פנים, שלסנגורים היא קצבה ימי חקירות, ולפרקליטות היא מסרבת לקצוב. כלומר הפרקליטות מקבלת אצלה פריבילגיות.
אפשר יהיה להביא סנגורים שיעידו (בתצהירים) איך שופטים קוצבים להם ימי חקירות, וכך הם לא יכולים להוכיח שעדי הפרקליטות שקרנים. אפשר יהיה להביא את כל הממשלה לדיון בערעור בעליון, ולהכריח את השופטים לענות לשאלה: למה הפרקליטות מקבלת פריבילגיות, ואילו הסנגורים נתקלים באוזניים ערלות?
לפי סוגי השאלות ששואלים את ביבי בחקירות שלו, שזה שטויות במיץ עגבניות, מספיק יום-יומיים נוספים לסיים את כל החקירה הנגדית.
אסור להפסיק את המשפט של ביבי אבל צריך לחץ על השופטים לקצוב את כמות החקירות של ביבי
את המשפט של ביבי אסור להפסיק, אסור לביבי לבקש או לקחת חנינה, ובוודאי שעסקת טיעון לא באה בחשבון. אנו רוצים לקרוא הכרעת דין מנומקת, כיצד השופטים מתייחסים לכל התרגילים שהתרחשו בתיק.
וגם אין סיבה שביבי, מי שלא עשה כלום במשך 20 שנה כשביקשו ממנו לטפל בפרקליטות, לרסן אותם, לפצל את התפקידים של היועמ"ש ופרקליט המדינה, להוציא את מח"ש מבעלות הפרקליטות, להוציא את יעוץ וחקיקה מהפרקליטות, ולנסח חוקים עם שיניים שיבטלו את הפריבילגיות של הפרקליטות בהליכים פליליים, הוא לא עשה כלום. ביבי אפילו התייצב עם בכירי השיפוט והפרקליטות והבטיח להם שהוא לא ייגע בהם. אבל הם נגעו בו, ולכן על ביבי לספוג את מלוא הנבוט ולהמשיך במשפט עד הכרעת הדין.
מה שקורה עכשיו במשפט של ביבי זה בדיחה. הפרקליטות שואלת אותו כל מיני שאלות שלא קשורות לכתב האישום, סתם בשביל לבזבז את הזמן ולמרוח. הרי הבטיחו לנו שיוכיחו את האשמה של ביבי מהחקירה הנגדית של ביבי, ועד עכשיו לא יצא מהשאלות כלום, למעט באגס באני.
ולכן צריך לגרום לשופטים לקצוב יומיים לחקירות של ביבי ולסיים את החקירות האלה. אחרי שיסתיימו חקירות ביבי, תראו שאף שופר לא יגיע לסקר את העדים הבאים, והמשפט ינוס ליחו.
איך גורמים לשופטים לקצוב זמן לפרקליטות, כפי שעשו לעמית חדד כשהוא עשה חקירה ראשית? מנסחים 2 הצעת חוק:
א. מעכשיו אפשר לערער על החלטות ביניים בהליכים פליליים.
ב. מבטלים את שיקול הדעת בראיות שהושגו באמצעות פרי העץ המורעל.
תסמכו על עדנה קרנבל שברגע שהשופטים יידעו שהכנסת תסיר את המגבלה על ערעורי בינים בפלילים, ושאין יותר שיקול דעת להכשיר ראיות לא חוקיות ולא קבילות, צ'יק צ'ק השופטים יורו לפרקליטות להגיע לסיום החקירה של ביבי תוך ישיבה אחת, מקסימום שתיים.
ואם זה לא יעבוד, אז אין ברירה. שביבי יעזוב הכל ויישב בבית המשפט עד שתסתיים חקירתו מ 9 בבוקר עד 5 בערב. השלום עם אינדונזיה יכול לחכות. גם האירנים והחותים יכולים לחכות. בעזה, אפשר להשאיר לטראמפ לטפל בפירוק החמאס, ושביבי יסיים את החקירות שלו.
הוא הרי מי שלא רצה לעשות רפורמות בדין הפלילי היה ביבי, ולכן שיאכל את מלוא הזין, יישב ויענה לשאלות המטופשות ששואלים אותו.
ראו כתבה של יובל יועז בזמן ישראל פורסם 15/10/2025
לוין מקדם חוק פרסונלי למען נתניהו תוך רמיסת עקרון הפרדת הרשויות | זמן ישראל
הצעת החוק של ח"כ קלנר – שמקבלת רוח גבית נלהבת משר המשפטים – אינה רק ניסיון שקוף לסייע לנתניהו, אלא גם מתקפה ישירה על עקרון הפרדת הרשויות ● תחת מסווה ביטחוני רופף, קלנר ולוין מבקשים להפקיד בידי פוליטיקאים את הסמכות לקבוע את קצב הדיונים במשפטו הפלילי של ראש הממשלה – צעד חסר תקדים הפוגע בעצמאות הרשות השופטת וביסודות החוקתיים של ישראל ● פרשנות
במערכת הפוליטית רווחת תופעה של חברי כנסת המשווקים הצעות חוק שהניחו על שולחן הכנסת, בניסיון לתפוס כותרות תקשורתיות או לייצר ספין פוליטי, גם כאשר ברור לחלוטין שאין להצעת החוק המדוברת כל סיכוי להתקדם במסלול החקיקה. הכינוי הרווח של הניירות הללו הוא "הצהרות חוק", ונהוג להתייחס אליהם בזלזול, או באדישות.
אבל זו סוגה עילית לעומת הספין החדש ששיגרו שלשום (רביעי) שר המשפטים יריב לוין וח"כ אריאל קלנר מהליכוד, כשהודיעו כי בכוונתם לקדם במהירות הצעת חוק " שנועדה להבטיח כי יתאפשר לראש הממשלה להקדיש את הזמן הדרוש לניהול ענייני המדינה בעת הזו".
בז'אנר המקובל עושים סיבוב תקשורתי על הצעת חוק שלכל הפחות כבר הונחה על שולחן הכנסת, ויש לה קיום ממשי. אך ללוין ולקלנר אצה הדרך, והם שיחררו את ההודעה עוד בטרם ההצעה הוגשה, אולי לקראת הפריימריז בליכוד.
תכליתה של ההצעה ברורה: ליטול מבית המשפט את הסמכות לקבוע באיזה קצב ותכיפות יתקיימו הדיונים במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולהעביר את הסמכות הזו לידיים פוליטיות – לידיהם של שר הביטחון ושר המשפטים.
ככל הידוע, בכוונתו של ח"כ קלנר להניח את ההצעה על שולחן הכנסת ביום שני הקרוב, והיא עתידה לעלות לדיון בוועדת השרים לחקיקה בשבוע שלאחר מכן. מבחינת לוחות הזמנים, מדובר אפוא ביוזמה שיש כוונה לקדם אותה ברצינות.
אך מכל מבחינה אחרת, הצעת החוק הזו אינה נהנית מרצינות, עומק ויסודיות מיוחדים. מדובר ברעיון עוועים, הפוגע פגיעה אנושה בעקרון הפרדת הרשויות, והמשקף מיסוד חוקי של התערבות פוליטית בהיבטים של אכיפת החוק הפלילי.
הצעת החוק הזו אינה נהנית מרצינות, עומק ויסודיות מיוחדים. מדובר ברעיון עוועים, הפוגע פגיעה אנושה בעקרון הפרדת הרשויות, והמשקף מיסוד חוקי של התערבות פוליטית בהיבטים של אכיפת החוק הפלילי
מעל לכל: הצעת החוק הזו היא הצעת חוק פרסונלית, שתכליתה לסייע לפטרונם הפוליטי של מקדמיה – ראש הממשלה נתניהו. מכל אחת מהסיבות הללו בנפרד, ובוודאי בהצטברן יחד, עולה מסקנה חד משמעית: מדובר בהצעת חוק בלתי חוקתית, שתיפסל בבג"ץ או לכל הפחות יימנע יישומה על משפט נתניהו.
על פי ההצעה, יתווסף סעיף לחוק סדר הדין הפלילי, שכותרתו תהיה "צמצום מספר הדיונים מטעמי ביטחון המדינה". מדוע ביטחון המדינה מחייב דווקא לצמצם ימי דיונים, ולא למנוע כליל את קיום המשפט?
האם מספיק בטוח מבחינה ביטחונית לקיים דיון אחד או שניים בשבוע, אך לא שלושה או ארבעה? המידע הביטחוני שיימסר במספר מצומצם יותר של ימי דיונים אינו רגיש דיו? בשפה חוקתית – אין קשר רציונלי בין האמצעי לתכלית.
בהצעת החוק נקבע כי בכל שלב של כל משפט פלילי, יוכל שר הביטחון, לאחר שהתייעץ עם שר המשפטים, להודיע לבית המשפט כי למשך שישה חודשים המשפט יתקיים ב"מספר דיונים מצומצם", אם השר קבע כי "קיומו או המשכו של המשפט בקצב רגיל עלול לגרום לפגיעה ממשית בביטחון המדינה". כמה מצומצם? כמה ששר הביטחון יחליט. השר רשאי להאריך את התקופות, בכל פעם בשישה חודשים נוספים.
בדברי ההסבר הקצרים להצעתו כתב קלנר כי "הצעת החוק מבקשת לאזן בין ההליך המשפטי, זכותו של נאשם להליך הוגן, ניהול המשפט במועד סביר ובין החובה להגן על ביטחון המדינה במקרים שבהם קיום ההליך בקצב שאולי היה נכון למצב שגרה, עלול לפגוע בביטחון המדינה בעת חירום".
גם אם ניתן לדון על איזון בין הערכים הללו שקלנר מזכיר, התפקיד לאזן ביניהם אינו מסור לגורמים פוליטיים אלא לבית המשפט עצמו. נטילת הסמכות הזו מידי הרשות השופטת והעברתה אל הדרג הפוליטי הממשלתי – אפילו לא לידי התביעה הכללית, המצויה תחת כנפיו של היועץ המשפטי לממשלה – מהווה פגיעה אנושה בהפרדת רשויות.
ההצעה מתיימרת לעסוק בנושאי ביטחון, אך מובן שיש לה תכלית אחת ויחידה – והיא לסייע לנתניהו במשפטו. למעשה, עצם ההודעה הפומבית של לוין בעצמו, היא זו שקשרה את ההצעה עם משפט נתניהו, ואם וכאשר ההצעה תהפוך לחוק ותיבחן בבג"ץ, ההודעה תשמש ראיה מפלילה הקושרת את תמיכת ועדת השרים לחקיקה והקואליציה כולה בהצעת החוק, שבינה לבין שיקולי ביטחון אמיתיים אין כלום.
"משפט ראש הממשלה מעולם לא היה צריך להתחיל וקיומו מנוגד הן לצדק והן לטובת המדינה", הודיע לוין. "במקום להמשיך ולנהל את המאבק הקשה להשבת כלל החטופים החללים, לפירוק החמאס מנשקו ולהרחבת מעגל השלום, נאלץ ראש הממשלה נתניהו להתייצב בבית המשפט ולהשיב לשאלות הזויות על בובות וסיגרים".
לוין הוסיף:
"הודעתי לפני מספר שבועות כי אני תומך בקידומה המהיר של הצעת החוק החשובה של ח"כ קלנר, שנועדה להבטיח כי יתאפשר לראש הממשלה להקדיש את הזמן הדרוש לניהול ענייני המדינה בעת הזו. בכוונתי להעבירה בוועדת השרים לחקיקה מיד עם הנחתה על שולחנה".
ההודעה הזו היא אקדח מעשן. בשפה חוקתית – הצעת החוק נועדה לתכלית לא ראויה.
למעשה, לא זו בלבד שהצעת החוק הזו מבקשת להניח בידיים פוליטיות את הסמכות לקבוע את קצב שמיעתם של משפטים שיש בהם רגישות ביטחונית, אלא שהיא מבקשת לאפשר לאותם ידיים פוליטיות להחליט באופן שרירותי, ללא שום בקרה, לאיזה משפט פלילי יש נגיעה ביטחונית כזו.
לא זו בלבד שהצעת החוק הזו מבקשת להניח בידיים פוליטיות את הסמכות לקבוע את קצב שמיעתם של משפטים שיש בהם רגישות ביטחונית, אלא שהיא מבקשת לאפשר לאותם ידיים פוליטיות להחליט באופן שרירותי
אפילו אם מדובר בפוליטיקאי הנאשם בעבירות של שחיתות שלטונית, שר הביטחון יכול להחליט שיש כאן רגישות ביטחונית המחייבת צמצום ימי הדיונים.
באותה מידה אפשר לחוקק חוק המסמיך את השר להגנת הסביבה להחליט שבהליך משפטי מסוים יש רגישות סביבתית, ולכן השר מוסמך להורות לבית המשפט לצמצם את ימי הדיונים.
מלבד ניגוד העניינים הזועק לשמיים במתן סמכות חוקית לשרי הממשלה להציל את ראש ממשלתם ממשפטו הפלילי, הצעת החוק הזו פוגעת בעיקרון היסודי המקודש ביותר של עבודת בתי המשפט: העצמאות השיפוטית.
מלבד ניגוד העניינים הזועק לשמיים במתן סמכות חוקית לשרי הממשלה להציל את ראש ממשלתם ממשפטו הפלילי, הצעת החוק הזו פוגעת בעיקרון היסודי המקודש ביותר של עבודת בתי המשפט: העצמאות השיפוטית
במדינה דמוקרטית, הדרג הפוליטי לא פוקד על בתי המשפט כלום. "בענייני שפיטה", קובע סעיף 2 לחוק יסוד השפיטה, "אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרותו של הדין".
https://www.zman.co.il/633055/