משרד אבי נימצוביץ מיתג עצמו כמשרד של גובי חובות.  לכאורה זה משרד עורכי דין.  בפועל זה בית זונות.  אין הרבה הבדל בין גובי חובות בשוק השחור לבין גובי החובות של אבי נימצוביץ.  אלה מהשוק השחור ישברו לך רגל, ואלה ממשרד אבי נימצוביץ יעקלו לכם את הכלייה.

משרד אבי נימצוביץ’ מאוד נלוז.  כל הזמן מחפשים שם איך לרמות ולדפוק אנשים תמימים.  רשימת התעלולים שלהם לא נגמרת.  אבל התעלול הראשון זה תמיד לא לשלוח אזהרות הוצל”פ לכתובות האמיתית של החייב.  הם תמיד מנחים את השליחים שלהם לבצע מסירות בכתובות שהחייבים לא גרים בהם, כדי שלא יוכלו להגן על עצמם.

ורד אולשנסקי לוי צריכה לעשוק מוחלשים כדי לממן ציצי חדש

אז מה חדש במרתפי האינקוויזיציה של אבי נימצוביץ? עו”ד ורד אולשנסקי מתלוננת שצנח לה החזה. הנה אתם יכולים לראות כאן:

אנו משתתפים בצערה, בייחוד שהיא לא נמצאת בגיל שהחזה נופל לרוב הנשים, אבל כל אחת והמזל שלה. עכשו אנחנו מבינים למה היא עושקת חסרי ישע מסכנים ומוצצת מהם את פרוטתם האחרונה.  זה כדי לממן ניתוח אצל ד”ר קליין. שיהיה לה בהצלחה.

אחרי הכל, ורד אולשנסקי לוי זקוקה לנחמה אחרי הפסד צורב אצל השופט נימרוד אשכול. ראו  תא”מ 49810-06-15 “עירית הרצליה באמצעות משרד עו”ד נימצוביץ נגד גזית ואח’“.  ורד פתחה הליך כנגד פושט רגל אומלל ואשתו.  מדובר במסכנים שבקושי שורדים והם דווקא כן שילמו את החשבונות לעירייה, ובכל זאת משרד נימצוביץ’ הגיש נגדם תביעה מטעם עירית הרצליה.  בסוף התברר שגם היו החשבונות משולמים, וגם שהחוב הוא מלפני 7 שנים ז”א שכבר חלה עליהם התיישנות , גם אם הם לא היו משולמים.

מדובר בפאשלה של משרד נימצוביץ’ שקיבל מהעירייה את החשבונות האלה עוד לפני כן , אבל עד שהמשרד פתח את ההליכים תקופת ההתיישנות נכנסה לתוקף.  הם היו חייבים לצאת מזה איכשהו, ולכן מוחה הזדוני ושל עו”ד אולשנסקי הגה את הקומבינה הנכלולית הבאה: החוק קובע שאם צד הכיר בזכותו של הצד השני במהלך 7 השנים של תק’ ההתיישנות, תקופת ההתיישנות מתחילה להיספר מחדש מרגע ההכרה (הודיה בחוב).

תעלול ההכרה בחוב תוך 7 שנים

עו”ד ורד אולשנסקי צצה עם מכתב של הנאמן של פושט הרגל , שמזמין את העירייה להגיש תביעת חוב כנגדו וטענה שזה מהווה הכרה בחוב. זה כמובן שטויות במיץ, מדובר כאן בהזמנה לעירייה להעלות את הטענות שלה לצורך בדיקתן, כי חייב שנכנס לפשיטת רגל מחוייב לדווח על כל תביעה, או דרישה כלפיו. מכאן ועד ל”הכרה בחוב”  ע”י החייב…. המרחק הוא רב.

מדוע במשרד נימצוביץ’ לא הגישו את תביעת החוב מייד כשקיבלו את ההזמנה הזו, במקום לחכות שהזמן יעבור?  מדוע רקמו כל מיני קומבינות פאתטיות?  איזה מין שירות הנימצוביצ’ים נותנים ללקוחות שלהם?   וזאת לא פעם ראשונה.  היתה גם פעם קודמת כשפעלו עבור חברת כאל ושלחו הודעת מסירה מזוייפת, מה שגרם לכאל לחטוף תביעה.  באמת יופי של שירות נותנים הנימצוביצ’ים.

השופט נימרוד אשכול בעט את עו”ד אולשנסקי מכל המדרגות בבושת פנים. הוא טען שהזמנה להגיש תביעת חוב לנאמן של פושט רגל, לא מהווה הכרה בחוב.  הרי הנאמן יכול לדחות את תביעת חוב.  בכלל ההליך לא התנהל נגד פושט הרגל, אלא נגד אשתו , אז מה היא רוצה?

תעלול הרשומה המוסדית

היו שנתיים שלא כלולות בחוק ההתיישנות וגם על השנתיים האלה פושט הרגל ואשתו הביאו קבלות על תשלומים לעיריה. עו”ד ורד אולשנסקי לוי היתה אמורה לבטל את התביעה לנוכח הקבלות.  אלא שהיא התעקשה שצריך להעדיף את הרשומה המוסדית של העירייה לפיה החשבונות לא שולמו, על פני הקבלות שהעירייה ניפקה לזוג שהם כן שילמו….

זה הבעיה במקומות האלה , שאתה פונה אליהם ואין לך עם מי לדבר.  הם בחיים שלהם לא יבחנו את עצמם אולי באמת קרתה להם טעות, מה שקורה להם לא פעם בשיטת הסרט הנע שהם עובדים בה, שלא לדבר על התחמונים המכוונים שלהם.

התעלולים של עו”ד גלית גורה

ראו עתמ 46161-06/18 דניל צגאי נ‘ עיריית תל אביב יפו – הפעם מדובר במסכן נוסף, שעתר לצו ביניים נגד פינוי מהבית בגין חוב נטען לעיריה, עד שערעורו על החוב יוכרע.

עו”ד גלית גורה שעובדת במשרד נימצוביץ’ היתה חייבת להתמנייאק ולהתנגד בהתבהמות מרושעת לבקשה שלא לפנות את המסכן עד להכרעה שיפוטית בערעור. האיש טין שהוא לא חייב את הכסף, והיא כבר רצתה להתחיל בפינוי בלי לתת לו הזדמנות לברר את טענותיו.

מה היא חשבה? שיגידו לה שזה בסדר שבזמן שהטענה שלו שהוא בכלל לא חייב את הכסף נבדקת, היא תמשיך בהליכי מכירת הדירה שלו? הרי אם יסתבר שהוא צדק ובכלל אין לו חוב ארנונה לעירייה, מה יעזור לו הניצחון בבית המשפט אם גלית גורה כבר מכרה את הדירה שלו? מגיע לה פרס על הטיפשות שלה, שהרי אף בית משפט לא יגיד דבר כזה , אבל זו לא רק טיפשות זו גם נבזות גדולה, כי היא בעצמה חתמה בעבר עם החייב, שהליכי הפינוי יעוכבו אם הוא יגיש בקשה לצו ביניים.

העירייה המתינה 12 שנה עם גביית החוב הזה, אז מה פתאום כ”כ דחוף לגלית גורה להוציא את האיש מהבית דווקא עכשיו?? כמובן ששתי השותפות הנוספות בבעלות על הבית, בכלל לא ידעו מהליכי המכירה שלו, כי הן גרות בחו”ל.  לכך דאגו במשרד נימצוביץ’ כשהדביקו את כתב התביעה על הכתובת הרשומה שלהן במשרד הפנים, מתוך ידיעה גמורה שהן לא חיות בארץ.  הם אפילו העלו את זה כטענה באחד המסמכים שלהם בתיק!

מסירות פיקטיביות הפכו למכת מדינה ונראה שמשרד נימצוביץ הוא המלך בזה.

מי זאת גלית גורה?

עו”ד גלית גורה, עו”ד אחת מהערפדות מוצצות הדם שעובדות עבור אבי נימצוביץ’. הנה היא כאן בתמונה.  היא דומה כל כך למורטישיה אדמס.  בזמן שעו”ד גורה לא עסוקה בלענות ילדים קטנים ולדפוק חייבים כנהוג במשרד בו היא עובדת,  היא עסוקה בלהפסיד בביהמ”ש המחוזי בת”א.

בתמונה:  גלית גורה – גובת חובות עם שפתיים של מורטישיה אדמס

מי זאת לירז בן עזרא?

כמו גלית גורה גם החברה שלה לירז בן עזרא משתמשת באותן שיטות.  עו”ד לירז בן עזרא התעקשה באחד התיקים שלה להגיד לשופט שיש לה אקדח מעשן שאישה חייבת לבנק עשרות אלפי שקלים.  בסוף התברר שהיה מדובר במסמך שכל מה שרואים שם זה שהמשרד של נימצוביץ הטיל על החשבון של התובעת עיקול בשווי 14,000 ₪. הטלת עיקול זה לא אומר שהחייב הודה בסכום החוב!  מעניין מה הן מעשנות שם במשרד נימצוביץ.  די מסטוליות.

ומי זאת ורד כהן – מה תפקידה בכוח? 

במרתפי העינויים של עו”ד נימצוביץ’ יש פקידת הוצלפ סתומה בלחץ, קוראים לה ורד כהן. מדובר באישה רגישה כמו קרואלה דה ויל ועדינה כמו נהג משאית.

בעמוד הפייסבוק של משרד נימצוביץ העלו תמונה של בופה עשיר מעדנים ותקרובות כשהגישו לעובדים.  המעדנים והתקרובות מומנו מכספי המסכנים שהנימצוביצ’ים עושקים אותם בריביות נשך ותעלולי גביה זדוניים.

שני אנשים אומללים מקורבנות משרד נימצוביץ’ העלו בתגובה טוקבקים שנכתבו מדם ליבם ובהם תיאורי מסכת ההתעללות וההשפלה, שעברו מעובדי המשרד.

מייד אחריהם הופיע טוקבק של פקידת ההוצל”פ ורד כהן ומה יש לה להגיד?  “היה מושלם!!!”.  שימו לב – מדובר באנשדים שנשארו בלי המכנסיים אחרי הטיפול של נימצוביץ.  וכל מה שהיה לה להגיד זה שהעוגות היו מושלמות.  היא יכלה להגיד שהיא תנסה לעזור להם או שתיקח את הדברים לתשומת ליבה ותעביר אותם הלאה? אבל היא מתעלמת מהם באטימות וכל מה שמענין אותה זה הקלוריות שהוגשו לה.

בתמונה:  גובת חובות ורד לוי