הנהלת בתי המשפט מינתה את השופטת נועה תבור לגבש המלצות לצמצם את הזמן שעובר מהגשת אישום פלילי עד להרשעה.  נועה תבור אספה כמה מוחות רקובים וביחד גיבשו המלצות שנקראות “פיילוט צוואר הבקבוק”. את הפיילוט (“צוות היגוי”) הטילו על השופט הסופר קוקסי גלעד נויטל, זה שמאמין שזיכויים יש רק על הירח.

תקראו בבקשה את הדו”ח של השופטת המפגרת ותראו כמה היא דבילי ורקוב. יש גם ערב עיון בנושא ב 7/11/2024.

בעיקרון הדגש הוא על זה שחומרי החקירה יהיו מוכנים לסנגורים עם הגשת כתב האישום, ושהתביעה המשטרתית והפרקליטות יסכימו להיפגש עם סנגורים לפני הדיון הראשון בבית המשפט כדי לדון בהרשעות ללא משפט, כלומר למכור את הלקוח בלי משפט.  זאת בתקווה שרבים ינצלו את “טוב ליבה” של הפרקליטות שתהיה מוכנה להיפגש עם פרקליטים לצורך גיבוש הסכמה להודות באשמה בלי לנהל משפט, ואולי אפילו גם בלי לראות אפילו מסמך אחד של חומרי חקירה.

אם הפיילוט יצליח והפרקליטות תראה שיותר סנגורים מוכנים לתפור את הלקוחות שלהם בפגישה, הפרקליטות תחפש עוד דרכים יצירתיות כדי להפליל עוד ועוד אנשים כדי למלא את הווקום.

אבל לפיילוט אין שום סיכוי להצליח כי צוות ההיגוי בכלל לא עלה על צוואר בקבוק אחד אמיתי וטיפל בו.  בשביל זה יש את עדנה קרנבל.

יש גם יום עיון בנושא בתאריך 7/11/2024

הנה ה”מוח” של התרנגולת נעה תבור.

צוות היגוי פסיכי עם המלצות פסיכיות

כמו כן הדו”ח והתקצירים של הדוברות שופעים במכבסת מילים כמו “שופט פרואקטיבי”, “ניהול אפקטיבי” ו”טיוב ימי מוקד”……

נו….  גם על התקנות החדשות בסדר דין אזרחי אמרו שהם יגרמו ליעילות וטיוב ומה שקרה זה אסון.  עורכי דין ובלתי מיוצגים נתקלו במזכירים משפטיים שמוציאים להם את המיץ ומעכבים להם הגשות, ימים, שבועות, והשיא האחרון נשבר אצל השופטת שירי הימן מחיפה שטירללה בעל דין שהגיש השגה על מזכירות למשך 3 חודשים!!!!

המילים “שופט פרואקטיבי”, “ניהול אפקטיבי” ו”טיוב ימי מוקד” נועדו לדבר אחד בלבד:  לזרז את הלחץ והאיומים על נאשמים להתחנן לעסקה, בלי לתת להם חומרי חקירה.

חברי וועדת ההיגוי: נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט גלעד נויטל ראש הוועדה, שופט בית משפט המחוזי מרכז עמי קובו, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה משפט פלילי עמית מררי, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, מר שלמה מומי למברגר, הסנגורית הציבורית הארצית ענת מיסד כנען; ראש חטיבת התביעות במשטרת ישראל דדו זמיר, עו”ד ברק לייזר היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, וסמנכ”ל תכנון מדיניות ואסטרטגיה במשרד המשפטים, מר אלעד רוזנטל.

להלן 36 צווארי בקבוק שזוהו:

בשלב החקירה

1.  השלמות חקירה.  (האחראים לעיכוב הם הפרקליטים).
2. העברת תיקים לא מתאימים לתביעה. (האחראים לעיכוב הם הפרקליטים).
3. העברת חומר חקירה באופן לא יעיל בין החקירה לתביעה.  (האחראים לעיכוב הם הפרקליטים).

בשלב הכנת התיק בידי הגוף התובע ע”י חטיבת התביעות או הפרקליטות

4. עיכובים טכניים בפתיחת התיק בתביעה.  (האחראים לעיכוב הם הפרקליטים).

5.  עיכובים בהקצאת תובע לטיפול בתיק.  (האחראים לעיכוב הם הפרקליטים).

6.  משך הכנת כתב האישום בתיקים ללא מעצר.  (האחראים לעיכוב הם הפרקליטים).

7.  התארכות שלב השימוע.  (האחראים לעיכוב הם הפרקליטים).

8.  עיכובים טכניים בהגשת כתב האישום לבית המשפט.  (האחראים לעיכוב הם הפרקליטים).

בשלב המקדמי, טרום בירור האשמה לאחר הגשת כתב אישום אך טרם שמיעת הוכחות או הכרעת דין:

9.  עיכוב בקביעת המותב הדן בתיק.  (קביעת מותב צריכה להיות בהגרלה).

10.  דחיות בגין אי התייצבות נאשמים לדיון. (האחראים לעיכוב הם הפרקליטים).

11. פתיחה חוזרת של תיקים שנמחקו בשל אי איתור נאשם.  (האחראים לעיכוב הם הפרקליטים).

12. עיכובים בגין הסדרת ייצוג.  (זה לא צוואר בקבוק.  זה בלתי נמנע.  כמו כן הסנגוריה הציבורית לא משלמת מספיק כסף ולכן אין קופצים על הייצוג).

13. דחיות בגין חילופי סנגור.  (זה לא צוואר בקבוק.  זה בלתי נמנע.  כמו כן הסנגוריה הציבורית לא משלמת מספיק כסף ולכן אין קופצים על הייצוג).

14.  דחיות בגין נסיבות אישיות. (זה לא צוואר בקבוק.  זה בלתי נמנע).

15.  המתנה להעברת חומרי חקירה, בין היתר תלות בצדדים שלישיים – תמלילים וחוות דעת, וללימוד חומרי חקירה.  (זה בגלל הפרקליטות שאין עליהם סנקציות בגין העיכובים שלהם).

16.   עיכובים הקשורים להעברת רשימת כל החומר, לרבות העברת רשימות חלקיות. (זה בגלל שהפרקליטות מסתירה חומרים ופדיחות).

17.  פער גדול בין דיונים מקדמיים.  (זה כי שופטים לא יודעים לנהל יומן).

18.  בקשות לעיון בחומר חקירה לפי סעיף 74 לחסד”פ. (מי שמעכב זה השופטים שנותנים לתביעה 20-30 יום לתגובה).

19.  בקשות לחומרי חקירה שאינם ברשות התביעה לפי סעיף 108 לחסד”פ.  (מי שמעכב זה השופטים שנותנים לתביעה 20-30 יום לתגובה).

20.  טענות מקדמיות.  (ךמה זה נחשב צוואר בקבוק?  מה הוועדת היגוי רוצה?  שהסנגורים יוותרו על זה?  במילא אין שום שופט שמוכן להקישב לטענות מקדמיות.  את כל הטענות הם דוחים בסיטונות לפי הלכה של יצחק עמית שיש לדון בטענות המקדמיות בסיכומים אחרי שמיעת העדים.  ככה יצחק עמית הפך את הטענות המקדמיות לטענות סיכומיות בסוף ההליך).

21.   דחיות מרובות למיצוי אפשרות להסדר טיעון.  (זה בגלל שהפרקליטות מייבשת את הנאשמים בכוונה כדי שבגלל משך הזמן יודה ביותר סעיפים, ותהליכי קבלת ההחלטות שלהם לקויים כי אינם מוכנים לשמוע שעשו טעויות).

22.  תת-שימוש בהליכי גישור. (זה בגלל השם הרע שיצא למגשרים שהם רוצים שהנאשם יודה ויורשע ולא מוכנים לשמוע את הראיות המזכות והאליבי של הנאשם.  צריך לבטל את זה בכלל.  זה לא באמת גישור אלא מכונת לחץ על נאשמים להודות).

23.  המתנה לתסקיר מעצר. (זה ממש מיותר).

24.  המתנה לתעודת חיסיון.  (זה ממש ביזיון ואפשר לפתור את זה עם סנקציות על הפרקליטות אבל אין שום שופט עם ביצים שיטיל סנקציות על הפרקליטות).

25.  המתנה לחוות דעת כשירות נאשם. (זה בגלל שהפסיכיאטרים במב”ן לא יודעים לעבוד והם מחכים שהפרקליטות תגיד להם מה לכתוב).

בשלב בירור האשמה, ניהול הוכחות, הכרעת דין, וגזר דין:

26.  התארכות שלב העדויות בגין חוסר הקפדה על מענה מפורט וגידור מחלוקות.  (זה ממש שקר.  נאשם לא צריך לתת מענה מפורט בכלל.  למה שנאשם ייתן מענה מפורט ויפיל את עצמו????).

27.  התארכות חקירות נגדיות. (זה ממש שקר.  השופטים בקושי מאפשרים לחקור.  הפרקליטים מקבלים את כל הזמן שבעולם, אבל ברגע שסנגור מתחיל לחקור נובחים עליו שיסיים).

28.  הגשת ראיות במנות בדיוני הוכחות.  (השופטים לוחצים על סנגורים להסכים שהפרקליטות תגיש חומרים.  זה נוהל ניבזה ופשוט אסור להסכים לזה).

29.  פערים גדולים בין דיונים. (שופטי הוכחות לא יודעים לנהל יומן ושופטי חומרי חקירה בכוונה נותנים לפרקליטות שבועות מיותרים לתגובה).

30.   קציבת זמן לא מספק לדיוני הוכחות.  (זה לא צוואר בקבוק.  ככה השופטים התרגלו לעבוד.  ברגע שסנגור פותח את הפה נובחים עליו תקצר, תגמור כבר, אתה לא ממוקד, זה שאלות לא רלבנטיות).

31.   ויתור על עדים ב”רגע האחרון”.  (זה גלל שהפרקליטות רושמת מגילה של שמות עדים כדי להבהיל את הנאשם).

32.  אי התייצבות נאשמים ועדים במהלך דיוני הוכחות.  (זה בכלל לא צוואר בקבוק.  אם עד לא מגיע אפשר לדון בדברים אחרים בזמן שנפתח, וחוץ מזה הפרקליטות צריכה לדאוג שיהיו עדים בסטנדביי).

33.  שמיעת כפל עדות עקב ניהול מספר תיקים באותה פרשייה. (זה בגלל החלטות של הפרקליטות).

34.   דחיית הוכחות עקב היעדר מתורגמן.  (זה בגלל שהפרקליטות שוכחת להזמין מתורגמן).

35.  הכנת הכרעת הדין.  (זה בגלל השופטים שבד”כ מכינים את הטיוטה מראש בלי קשר לעדויות).

36. המתנה לתסקיר לעונש.  (זה בגלל קצינות המבחן שהן נבלות, ואין בזה שום צורך).

הנה אחד הפתרונות…. גייטינג.

“יישום פתרון שמבוסס על “גייטינג” – במשטרת ישראל מיושם מזה מספר שנים פתרון שמבוסס על “גייטינג” בשלב החקירה באמצעות הצבת תובע לשעבר, בעל ותק של 4 שנים לפחות,ביחידה החוקרת (חוקר משפטן), שתפקידו לייעץ בשלב החקירה ולבצע בדיקה של תיק החקירה בטרם שליחתו ליחידת התביעות או הפרקליטות על מנת לטייב כבר בשלב זה את התיק המועבר ולהביא בכך לצמצום פעולות ההשלמה שיידרשו.

לפי הנמסר מראש חטיבת התביעות במשטרה, במחוזות בהם אוישו משרות אלה, חל צמצום ניכר (66%) בהשלמות החקירה. בנסיבות אלה סברה ועדת ההיגוי, כי בשלב זה נכון לעקוב אחר התקדמות יישום הפתרונות שכבר ננקטים בכל אחד מהגופים ולבחון אם הם נושאים פרי”.

שופטים שהתראיינו בפני גלעד נויטל וצוות ההיגוי

הש’ חאלד כאבוב, עליון
הנשיא דורון פורת, שלום מחוז צפון
• סגן הנשיא בני שגיא, מחוזי ת”א
• סגנית הנשיא נעה תבור, שלום ת”א
• סגנית הנשיא ענת חולתא, שלום דרום
• סגן הנשיא ירון מינטקוביץ, שלום ירושלים
• סגן הנשיא רפי כרמל, מחוזי ירושלים
• נתן זלוצ’ובר, מחוזי באר שבע
• אפרת פינק, מחוזי מרכז
• יחיאל ליפשיץ, מחוזי חיפה
• טל תדמור זמיר, שלום חיפה
• עמית מכליס, שלום ראשון לציון

תובעים משטרתיים שהתראיינו

שירי וידן, סגנית ראש יחידה בתביעות מחוז ת”א
• איילת כנען, ראש שלוחת בתביעות מחוז ת”א
• מור שקים, ראש שלוחת איילון בתביעות
מחוז ת”א
• ויקטוריה בן מאיר, ראש שלוחת דן בתביעות מחוז
תל אביב
• יעל גבריאלי, סגנית ראש שלחות יפתח בתביעות
מחוז תל אביב
• עדי קרן, תביעות מחוז דרום
• עדי פנחסי, תביעות מחוז דרום
• רחלי חגג שמיר, תביעות מחוז דרום
• חן יבין, תביעות מחוז דרום
• ליטל לוזון, תביעות מחוז דרום
• מורן בן דוד, ראש שלוחת תביעות בפתח תקווה
• רענן ברוך, ראש שלוחת תביעות פתח
• הדס פרידמן, ראש שלוחת תביעות רמלה
• קובי לן, ראש שלוחת תביעות כפר סבא

סנגורים פרטיים שהואילו לראיין אותם כעלה תאנה

• אבי חיימי, ראש לשכת עורכי הדין
• קובי קמר, סנגור פרטי
• נחשון שוחט, סנגור פרטי
• אורית חיון, סנגורית פרטית

נחשי צפע מהפרקליטות שראיינו אותם

אליסף קליין, פרקליט במח”ש
• יעל עצמון, מנהלת מחלקת דן יחיד בפמ”מ
• ליטל גלעד שירי, פרקליטה בפמ”מ
• ענאן גאנם, פרקליט בפמ”ח
• ברכה פלוס, ממונה על ערעורים בפמת”א
• כנרת מור, מנהלת תיקי פשע חמור בפמת”א
• אופיר פחימה, פרקליטה בפמת”א
• ג’ני אבני, פרקליטה בפמ”י
• ג’ניה קליימן-סילצ’נקו, פרקליטה בפמ”י
• ערן זלר, ממונה במיסוי והכלכלה
• קרן צבירן, ממונה במיסוי וכלכלה
• נגה בליקשטיין-שחורי, פרקליטה במיסוי וכלכלה
• רוי גורדון, פרקליט במיסוי וכלכלה
• יעל שרף, פרקליטה במחלקה הפלילית
בפרקליטות המדינה
• נתי בן-חמו, פרקליט בפמ”י
• שגב אדלר, ממונה בפמ”ח
• קלאודיה דוד, ממונה בפמת”א
• מירב גבע, ממונה בפמת”א
• עדית תמיר, פרקליטה בפמ”צ
• שרון פרידמן, ראש תחום אכיפה כלכלית
• רפי לוי, משנה לפרקליטת מחוז ת”א
וממונה חסיונות
• שרון משעל, ממונה חסיונות מרכז
• מוריה גרין, עוזרת למשנה לפרקליט המדינה פלילי
• שיירה לייטרסדורף, יחידת הניהול
• ליאת גלבוע, יחידת הניהול
• הילה אדלמן, ראש צוות במח”ש
• יולנדה טולדנו, פרקליטה במח”ש

מוכרי תיקים מהסנגוריה הציבורית שראיינו אותם

אלקנה לייסט, סנגור מחוז ת”א
• נתנאל לגמי, סנגור מחוז דרום
• אירית שלזינגר, סנגורית מחוז מרכז
• אורית בר לוי, סנגורית מחוז חיפה
• גיא עין צבי, סנגור חיצוני
• איתי בר עוז, סנגור חיצוני
• אלעד רט, סנגור חיצוני במחוז ת”א
• שרית גולן, סנגור חיצוני מחוז בחיפה
• אלכס גפני, סנגור חיצוני במחוז ירושלים
• בוריס שרמן, סנגור חיצוני במחוז חיפה

פוסטמות שראיינו אותם

• שלומית לביא, סמנכ”לית תפעול ומזכירויות בתי המשפט
• אריאל נבון, CDO משרד המשפטים
• ד”ר דניאלה בייניש, משפט וקהילה בג’וינט אשלים
• ד”ר יניב ואקי, מרצה במכללה למנהל

צוות המראיינים

יעל כוכבי, משנה לפרקליט מחוז צפון
• ארז פדן, משנה לפרקליט מחוז ירושלים
• אפרת ברנר, אחראית תחום חקר ובקרה, יחידת הניהול של פרקליטות המדינה
• מאיה יוזבגי, עוזרת בכירה לפרקליט המדינה
• חגי בנימין, ראש תחום נתונים בפרקליטות
• מירי רוט, ראש יחידת תביעות במחוז מרכז
• יעל מורג, ראש יחידת תביעות תל אביב
• מורן כרמון, ראש התחום הכלכלי בסניגוריה הציבורית
• שי שחמון, ראש יחידת הניהול בסניגוריה הציבורית
• דורית נחמני, סניגורית מחוזית מרכזית במחוז מרכז
בסניגוריה הציבורית
• ד”ר גלי אביב, מנהלת מחלקת המחקר של הרשות השופטת
• חנית אברהם, הנהלת בתי המשפט
• יפעת רווה, מחלקת ייעוץ וחקיקה
• סטפני בן נון, מחלקת ייעוץ וחקיקה
• ניר גורדון, חטיבת אסט’ במשרד המשפטים
• מאיה טריגר, חטיבת אסט’ במשרד המשפטים
• הדר ויינשטיין, חטיבת אסט’ במשרד המשפטים

שימו לב:  עמית איסמן שתל בוועדה את המרגלת שלו מאיה יוזבגי, שפחת המין המנומרת שלו……  זאת שמאלנית קיצונית ברמה של אחת שעברה הכשרה משפטית במכללת ביר זית לזכויות מחבלים.

כל עוד לא מטפלים בפרקליטות שמעלימה חומרי חקירה, לא יפוקקו את צוואר הבקבוק

ומה אין בדו”ח צוואר הבקבוק?  אין בו שום נכונות להטיל את האשמה על הפרקליטות, שהיא הגורם לצוואר הבקבוק.

נתחיל עם זה שאף פעם חומרי החקירה לא היו מוכנים ביום בו מוגש כתב האישום, למרות שזו דרישה לפי החוק (החסד”פ).  יש אנשים שישבו בכלא חודשים ללא חומרי חקירה, כך שאי אפשר היה לטעון לראיות לכאורה ולצאת לחלופת מעצר.

אף שופט לא היה מוכן לאיים על הפרקליטות במחיקה של כתב האישום אם חומרי החקירה לא יוגשו תוך 24 שעות.  בגלל זה הפרקליטות הרגישה חופשיה למסור את החומרים מתי שבא לה, ביודעה שאין עליה סנקציה.

וכך נוצרו דיוני סרק שבהם סנגורים מתלוננים שלא קיבלו חומרים, ובמקום לנזוף בפרקליטות, השופטים רושמים בפרוטוקול שהעו”ד ביקש דחיה כדי ללמוד את החומר (שהוא בכלל לא קיבל).  ואז צריך עוד דיון כדי להתווכח על הסיווג של החומרים.

יש לפרקליטות עוד טריק “זה לא חומר חקירה לפי סע’ 74 וצריך לבקש את זה לפי סע’ 108”.  נו….  מה יהיה???

בתמונה:  אלקנה ליסט מהסנגוריה הציבורית שמוכרת את הלקוחות שלה עם 99% כישלון.

יש סנקציה בחוק סע’ 77 לחסד”פ ולא משתמשים בו

זו ההמלצה הראשונה שהשופטת הרקובה נועה תבור פספסה.  הטלת סנקציות של פרקליטים ותובעים משטרתיים שלא מנגישים חומרי חקירה על פי המועד בחוק.

בלי סנקציות כאלה, הפיילוט של נועה תבור הוא בדיחה. הסנקציה קבועה בחוק, סע’ 77 לחסד”פ.  לא תמצאו שום פסק דין מ 20 השנים האחרות שבכלל שופט העז לעשות שימוש בסע’ 77 לחסד”פ.

אילו שופטים היו מפעילים את הסנקציות הקבועות בחוק, הפרקליטות לא הייתה מעזה לעכב חומרי חקירה.

נועה תבור שכחה שהפרקליטות מעכבת תעודות חיסיון בין 2 ל 6 חודשים?

נעבור לצוואר הבקבוק הבא, תעודות החיסיון.  אלה אף פעם לא נחתמות בזמן, והפרקליטות פשוט מודיעה שהם לא נחתמו וכשיתחשק להם, אז מתי שהוא בעתיד הם ימסרו את התעודות האלה.

במקרה כזה הפרקליטות אמורה למסור פרפרזות, אבל גם על אלה מתקיימים דיונים כי הפרפרזות תמיד עמומות ושוות לתחת.

האמת היא שבתעודות האלה קבורים כל המחדלים של הפרקליטות:  תפירות התיקים, האזנות הסתר הלא חוקיות, הרוגלות הלא חוקיות, הסכמי עדי מדינה והתמריצים לקניית עדויות שקר, הפעלת מדובבי שקר, הפעלת תרגילי חקירה בזויים (כגון איומים בהפצת מידע אינטימי או בגרירת בני משפחה לאישומים בסייענים).

זו ההמלצה השנייה שהשופטת הרקובה נועה תבור פספסה.  הטלת סנקציות על אי הגשת תעודות חיסיון במועד (שהוא מועד הגשת כתב אישום), ומנגנון יעיל יותר לביטול תעודות חיסיון שמוצאות על פאלש סתם כדי להסתיר מחדלים.

היה פעם שופט אמיץ שפסק נגד הפרקליטות על איחורים בהגשת תעודות חיסיון.  הפרקליטות התלוננה עליו והדיחה אותו.

המאבק על חומרי חקירה תמיד מייצר דיונים כי הפרקליטות מעלימה חומרים

נעבור לצוואר הבקבוק הבא והיא הפסיקה שהוביל השופט יצחק עמית לצמצם את חומרי החקירה למינימום, ולתת כלים בידי הפרקליטות למנוע מסירת חומרים בתירוצים שונים “זה לא חומרי חקירה כי זה מסמך פנימי”, “זה לא חומרי חקירה כי זה מפר פרטיות”, “זה לא חומרי חקירה כי זה מתיק אחר”, “זה לא חומרי חקירה כי זה לא רלבנטי”, “זה לא חומרי חקירה כי זה לא מועיל לנאשם”, “זה לא חומרי חקירה כי ככה החלטנו”…….  וגם “זה לא לפי סע’ 74 אלא לפי סע’ 108” וכשמגישים לפי סע’ 108 אז טוענים שהבקשה בר נדחתה לפי סע’ 74.

אפילו התפתחה פרקליטה של שופטים שכותבים שהם עיינו בחומר (והם לא עיינו), ושהוא לא מועיל לנאשם…..  ומי הם השופטים שיחליטו מה מועיל לנאשם ומה לא מועיל לו????  את השופטים מעניין רק להרשיע.

והתוצאה:  בתוך מה שהסנגורים כן מקבלים הם מוצאים רמזים למה שמסתירים מהם, מה שמחייב קיום דיונים על מה שיש בחומרי חקירה, ומה שאין, ואיך לסווג אותם, והאם לשמוע את הפרקליטות במעמד צד אחד וכו’ וכו’….

זו ההמלצה השלישית שהשופטת הרקובה נועה תבור פספסה, לדרבן את הפרקליטות לשנות את הפרקטיקות שלה ולקבוע שכל החומר יימסר לנאשמים ללא יוצא מהכלל, כמו שעושים בכל מדינות העולם…..  כלומר שלא יהיו יותר תירצים של “חומר פנימי או חומר לא רלבנטי.  הכל הוא לא פנימי והכל הוא כן רלבנטי.

לפרקליטות יש מערכת פלאדוק שבה הכל מתועד, והם יכולים להוציא בשלוף כל מידע.  למשל מתי חוקר כלשהו חקר ואת מי הוא חקר, ומתי בוצע חיפוש בטלפון או מחשב ומי ביצע את החיפוש. יש גם יומן חקירה שבו הכל מתועד על הדקה.

ואם כבר אז נועה תבור גם פספסה את העיכובים שנגרמים בגלל שהפרקליטות לא מעבירה רשימה מסודרת ומפורטת של חומרי החקירה, ושל הדיסקים והחומר הדיגיטלי.

הפרקליטות נוהגת בכוונה לערבב דפים, לנתק נספחים מהמוצגים ולפזר אותם, להשחיר קטעים, למספר דיסקים באופן קריפטי.  השיטה היא לעשות כמה שיותר בלגן כדי לייקר לנאשמים את עלות הייצוג.

גם את זה פספסה נועה תבור….  את האופן שבו מעבירה הפרקליטות את חומרי החקירה:  בתפזורת, בבלגן, ללא יכולת לדעת מי נכח בחקירות, מי נכנס לחדר חקירה ולחש לחישות, מי פתח מחשב וביצע בו חיפושים…..  לפרקליטות הכל נגיש ולעיס ואילו הסנגורים צריכים לעשות רקונסטרוקציה של כל שלבי החקירה מאפס.

למה אין התייחסות לעיכובים וצווארי הבקבוק שגורמות קצינות המבחן? 

ומה בנוגע לכלבות המבחן?  סליחה לקצינות המבחן ….   שנאשמים צריכים לחכות להן חודש ואולי חודשיים, וגם 3 חודשים, עד שהן מכינות תסקיר של 3 עמודים.

למה בכל צריך אותן?  למה שופטים לא יכולים לקבוע חלופות מעצר ביום הראשון של הגשת כתב האישום בלי קצינות מבחן?

לא רק שהן גורמות עיכובים, הן אלה שתמיד ברגע האחרון מבקשות הארכת מועד (כשהאדם יושב בכלא!!!), הן גם גורמות נזקים אדירים לחזקת החפות, כי הנאשם צריך להודות ולהפנים את חומרת העבירה, אחרת הן לא ממליצות על שחרור.

חוץ מזה הן לא יושבות בתוך הכלא, אלא בלשכות באמצע העיר.  רק כדי להגיע לכלא חצי יום עבודה מתבזבז להן.  למה לא מעבירים אותן לשבת בתוך הכלא????

פיילוט אמיתי היה בוחן הוצאת קצינות המבחן לחלוטין מהליכי המעצר.  אפשר להסתדר בלעדיהן.  נועה תבור כמובן לא היתה מוכנה להטיל דופי ביקירותיה העובדות הסוציאליות….

ברשימת מקבלי חומרי החקירה אין התייחסות לנאשמים שרוצים לייצג את עצמם בייצוג עצמי, ואין התייחסות להכנסת חומרים לכלא  

נועה תבור מספרת שהחומרים יהיו זמינים מהר מאוד לסנגורים, אבל אין שום הסדר למי שרוצה לייצג את עצמו איך לקבל את החומר.

יותר גרוע……  לנאשם עצמו יש זכות לראות את החומרים, ולמעשה בלי שהנאשם לא רואה את החומרים ומסביר לסנגור מה יש שם, עבודתו של הסנגור איננה מושלמת.

צווארי בקבוק נגרמים גם בגלל השב”ס שלא מאפשר הכנסת חומרים.  לשב”ס יש נהלים משל עצמו.  הם מאפשרים להכניס רק 2-3 קלסרים ורק 5 דיסקים.  הסנגור צריך לסוע לכלא ולהכניס את זה.

מה קורה עם שאר החומר?  הנאשם צריך לחכות שהסנגור יבוא עוד פעם ויכניס לו חומרים חדשים וייקח את הישנים.

מה עם זה? זה לא צוואר בקבוק?  וועדת ההיגוי לא יודעת על זה או שוועדת ההיגוי סבורה שנאשם בכלל לא צריך לעיין בחומרים שלו????

לפי נועה תבור:

בתיקים בהם הייצוג מטעם הסנגוריה הציבורית – מחוז ת”א בסנגוריה הציבורית , ועם הסדרת המינוי או ימים פונה לקבלת החומר כבר במועד הפנייה להסדרת המינוי ספורים לאחריו, החומר יועבר לדוא”ל הסניגור והעותק הפיזי ימתין לאיסוף ממשרדי
הסנ”צ.

סניגורים פרטיים – יש לפנות ליחידת התביעות בתל אביב בדוא“ל: il.gov.police@ta-matap לתיאום איסוף החומר. בשלב זה במסגרת הפיילוט, לא ייגבה החזר הוצאות עבור החומר שהועתק.

בתיקי הפרקליטות, חומר החקירה ככלל, מוכן למסירה על בסיס בקשה מקוונת:

https://mojforms.justice.gov.il/mojaemformstateattorney/copyinginvestigation.html

מה התועלת בהפחתת כמות הדיונים בימי המוקד?  

נועה תבור מציגה את ההמלצה הזו כגולת הכותרת.  “במסגרת הפיילוט תצומצם כמות הדיונים בימי המוקד של תיקים “רגילים” (תיקים שהוגשו ללא מעצר), וזאת באופן הדרגתי ובמטרה לממש יעד של 40 דיונים ביום מוקד מסוג זה. זאת במטרה לאפשר היערכות ראויה של הצדדים, קיום דיונים מהותיים ביום המוקד ולצמצם את כמות הדחיות”.

מדובר בשטות גמורה.  צמצום הדיונים יוביל לדחיית דיונים בתיקי הנאשמים שצומצמו, והם יידחו למועד מאוחר יותר.  כך תיבנה פירמידה של נוכלים שפשוט תידחה יותר ויותר תיקים כדי לעמוד ביעד של 40 תיקים, וה”עודפים” פשוט יידחו לעתיד ויתפסו משבצות זמן של תיקים חדשים שלהם לא יימצא זמן, והם יידחו עוד יותר.

הרי מה כבר קורה בימי המוקד?  כלום.  אם הנאשם מוכן לעשות עסקה שולחים אותו לדבר עם פרקליטה.  אם לא, אז קובעים לו תאריך חדש.

הרי לשופטים אין סמכות למחוק סעיפי אישום פיקטיביים או מנופחים, או סתמיים.  גם אין לשופטים כל מוטיבציה לפגוע לפרקליטות בלחץ להוביל את הנאשם להרשעה.

לכן לא רק שאין פה שום חידוש, אלא יש פה הרעה וצבירה של תיקים עודפים שלא נמצאה להם משבצת זמן.

ההמלצה לקבוע להוכחות ללא דיחוי פוגעת בנאשמים

נועה תבור אומרת ש”במקרים בהם מוצה הפוטנציאל להגיע להסכמות ולסיום ההליך במסגרת המוקד, במקרים בהם הנאשם מבקש לכפור בכתב האישום או התביעה מבהירה שאינה מעוניינת בהסדר טיעון ואין היתכנות לקידום התיק במסגרת המוקד, ינותב התיק.
לשמיעת הוכחות בהקדם האפשרי וללא דיחוי”.

סליחה?  למה שהתיק ינותב להוכחות מרגע ש”אין היתכנות לקידום התיק במוקד”?  קודם כל שיהיה ברור ש”היתכנות לקידום התיק במוקד” פירושו הסכמה להרשעה.

הרי אין שום “היתכנות” בישיבת מוקד ששופט ימחוק סעיפים, אפילו אם הסנגור יחזיק ביד ראיית זהב מזכה.

גם זה צוואר בקבוק שהשופטת לא התייחסה אליו.  לפרקליטות יש פריבילגיה לנסח מה שהיא רוצה, ולא יעזור בית דין, אף שופט לא יישב בישיבת מוקד ויגיד לפרקליטות לרדת מהתיק, גם אם ברור כשמש שאין בו ראיות מספיקות להרשעה.

אבל זה צוואר הבקבוק הקטן.  צוואר הבקבוק הגדול הוא מה קורה כשהפרקליטות מסתירה חומרי חקירה?  הנה בתיק של ביבי אחרי 3 שנים עדיין התגלה שהפרקליטות הסתירה כמויות אדירות של חומרי חקירה עם אופי מזכה.

וזה העניין:  השופט נועה תבור רוצה שהשופט יזדרז ויקבע מועדי הוכחות (השופט בתיק העיקרי).  אבל השופט שמופקד על גילוי המסמכים (חומרי החקירה) הוא שופט אחר, ואלה בכלל לא מזדרזים.  יש להם זמן לתת לפרקליטות “לתגובה 20 יום” ולתגובה תוך 30 יום”, ולדיון בעוד 60 יום.  ואחרי הדיון…. החלטה בעוד 20 יום ואולי 30 יום.

אז מה קורה אז?  שופט אחד רוצה להזדרז לקבוע הוכחות, ושופט שני יש לו זמן זוחל כמו צב.  לשופט של חומרי החקירה אין לו כל ענין לעזור לסנגורים להוציא מידע מזכה מהפרקליטות.

אז כן…  על זה הכלבה נועה תבור לא חשבה.  ולכן שוב אנחנו אמרים שחילוץ צוואר הבקבוק לא נמצא במילים יפות של ייעול וטיוב, אלא בתזכורת לשופטים שעליהם לנקוט בסנקציות נגד הפרקליטות, וכן, למחוק אישומים בגלל איחורים, וגם לעשות שימוש בסע’ 77 ולמנוע שימוש בראיות כשהפרקליטות מסתירה ראיות.

הנה סע’ 77 שהפרקליטות כל כך מפחדת ממנו, והוא הפך לאות מתה:

77.   (א)  לא יגיש תובע לבית המשפט ראיה ולא ישמיע עד אם לנאשם או לסניגורו לא ניתנה הזדמנות סבירה לעיין בראיה או בהודעת העד בחקירה, וכן להעתיקם, אלא אם ויתרו על כך.

           (ב)  הודעה של עד בענינים פורמליים שאינם מהותיים לבירור האשמה, אין חובה שתהא בכתב, אולם התובע ימסור לנאשם או לסניגורו – זמן סביר מראש – את שם העד, ואת עיקר התוכן של עדותו לפי הידוע לתביעה, זולת אם ויתרו על כך.

פרטי התקשרות לתיאום פגישות למכירת הלקוח אצל התביעה והפרקליטות

השופט רועי פרי והשופטת שלומית בן יצחק, מטפלים בתיקי שלוחת איילון, לפנות לעו”ד דיאנה דובז’יק [email protected]

השופטת ענת יהב והשופטת עדי יעקובוביץ, מטפלות בשלוחת דן, לפנות לעו“ד איציק אמיר [email protected]

השופט איתן קורנהאוזר, וכב’ השופט שאול אבינור, מטפלים בשלוחת יפתח, לפנות לעו“ד דניאל אשכנזי [email protected]

אם לאחר המייל לא מתקבלת שיחה חוזרת לקביעת פגישה מהמזכירות הרלוונטית, ניתן לפנות לראש השלוחה לטיפול בנושא.

בתיקי פרקליטות ניתן לפנות בדוא“ל לכתובת [email protected], לציין מספר תיק בית משפט, תיק פרקליטות שמופיע בשולי כתב האישום, טלפון נייד של הסניגור, ולציין שמבקש לתאם פגישה כדי למכור את הלקוח.

להלן תקציר דוח הבינים של נועה תבור פורסם ב 4/9/2023

דו”ח הביניים של הוועדה לבחינת ‘צווארי בקבוק’ בהליך הפלילי

בפרויקט משותף למשרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט ומשטרת ישראל, נערך לראשונה מחקר מקיף על ההליך הפלילי בישראל, אשר בחן כ-70 אלף תיקים פליליים שהסתיימו בחמש השנים האחרונות ואיתר ומיפה צווארי בקבוק משמעותיים

בתמונה:  גלעד נויטל סופר קוקסי.  אחרי העבודה מחפש קוק לשים בפה. אוהב שנערי הליווי משפריצים לו על העפעפיים.

להלן דוח הבינים המלא של נועה תבור פורסם ב 4/9/2023

PDF