“פרוייקט הנימבוס” הוא המיזם הממשלתי להעביר את המאגרים של מדינת ישראל לענן ממשלתי.  מי שזכו במכרז היו אמזון וגוגל.  תוך 10 חודשים משעבר משרד המשפטים לנימבוס, האתר נפרץ ודלפו ממנו חומרים רגישים של הפרקליטות, מח”ש, מחלקת הסייבר, המחלקה הבינלאומית, ועוד תופינים ומגדניות……..

ב 13/6/2023 עבר משרד המשפטים לענן הנימבוס ובאפריל 2024 האתר נפרץ לחלוטין וכמויות אדירות של תיבות דואר נחשפו ופורסמו באתר “אנונימוס”.

כל אותם פרקליטים שהכשירו רוגלות וחיטוטים בטלפונים של אזרחי ישראל, פתאום כל העולם יכול לחטט במיילים שלהם.  איזה קטע?

מי אחראי לכישלון הזה?  מי יחקור את זה?  מי ישלם את המחיר האישי בהתפטרות או פיטורין?  למה ישראל עוד לא תבעה את אמזון וגוגל שישלמו פיצויים על הדליפה?

בינתיים כל מה שעניין את הפרקליטות זה להשתיק את עדנה קרנבל שמעכלת ומפרשת מסמכים מדליפת הנימבוס הגדולה.  החתימו את השופט רועי פרי על צו צא”פ כדי שאפשר יהיה לבקש מגוגל הסרת כתבות המבוססות על הדליפה.  אפילו לא טרחו לשים מספר תיק על הצו.  השופט רועי פרי עצמו מסרב לענות על מכבים שמבקשים ממנו שיודיע מה מספר התיק שבו הוציא צא”פ!

ברור שגוגגל תמחק למדינת ישראל כל מה שהיא מבקשת…  הרי גוגל היא הרשלנית שבגללה הנימבוס נפרץ……

מי שמשווק עצמו כ”יועץ משפטי לפרוייקט הנימבוס” הוא עו”ד צביאל גנץ, והוא עבד בשת”פ עם הפסיכית שירה לב עמי, ראש מערך הדיגיטל הלאומי.  יותר נכון ראש מערך פשלות הדיגיטל הלאומי….

צביאל גנץ התחיל את הקריירה בהנהלת בתי המשפט.  נישא לעו”ד מעין פורת גנץ, לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה.  למד בישיבת הר עציון.  חבר טוב של שמחה רוטמן.

זה התואר של צביאל גנץ….. Legal department, Ministry of Finance Legal Advisor to the Nimbus Project.  לדברי היחצנים שלו בטוויטר: “עו”ד צביאל גנץ, היועץ משפטי המוביל במכרז נימבוס מטעם מינהל הרכש הממשלתי במשרד האוצר, שהציג את נימבוס, פרויקט ראשון מסוגו הנותן מענה לאספקת שירותי ענן בממשלת ישראל, יוצר ערוץ לאספקת שירותי ענן, מגבש מדיניות ממשלתית, הגירה לענן, מודרניזציה של שירותים,בקרה ואופטימיזציה לפעילות בענן”.

כפוף לצביאל האדון שחר ברכה, ראש רשות התקשוב הממשלתי במערך הדיגיטל הלאומי וסגן יו”ר ארגון ה-ICA, שמפרסם עצמו כמומחה ל”עולמות הענן הממשלתי” ו “Bringing government to the cloud”.

שירה לב עמי בגללה כל הכוס ג’וס של משרד המשפטים דלף החוצה

צביאל ושירה לב עמי הקימו את יה”ב (היחידה להגנת הסייבר בממשלה) שעושה “הכשרות ואימוני סייבר לצוותים המקצועיים בממשלה, מתוך מטרה לחזק את היכולות המקצועיות שלהם בהתמודדות עם אירועי אמת”.

שירה לב עמי היא כזו פוסטמה שבגללה אי אפשר לשלם תשלומי אגרות בית משפט עם כרטיסי אשראי מחו”ל, ובגללה מי שגר בחו”ל ויש לו תיק בבית משפט בישראל לא יכול לעקוב אחרי התיק, כי אינו יכול לקבל הזדהות ממשלתית, כי השאלות שהיא יצרה לקבלת הזדהות ממשלתית הן שאלות שתושבים זרים מחו”ל לא יכולים לענות עליהן, וגם ישראלים שלא מחזיקים כרטיסי אשראי ישראלים.

כשמזמינים את הפוסטמה שירה לב עמי לכנסים על דיגיטל וסייבר, כל מה שהיא מדברת עליו זה שילוב נשים במגזר הציבורי, ה”חוזקות של נשים” בגלל שהם נשים בעולם הטכנולוגיה.  בקיצור, עסוקה במגדר, פמיניזם ושאיבת מיץ כוס.

רציתם פמיניזם בסייבר ודיגיטל?  קיבלתם וואחד שאיבה של נתונים…….עם “חוזקות נשיות”….. כל הכוס ג’וס של משרד המשפטים דלף החוצה.  איזה בידור.

ראו מיילים בעניין הקמת הנימבוס

From: צביאל גנץ
Sent: Thursday, November 25, 2021 10:22 AM
To: אלעד רוזנטל (חיצוני)‏ <[email protected]>
Cc: [email protected]; ענבל גלעדי (חיצוני)‏ <[email protected]>; FW-AmitAs‏ <[email protected]>; [email protected]; [email protected]; אביתר פרץ‏ <[email protected]>
Subject: FW: היבטים משפטיים בניהול ההתקשרות בפרויקט נימבוס

– רגיש –

עו”ד אלעד רוזנטל שלום רב,

הממשלה נמצאת בימים אלו בעיצומו של פרויקט נימבוס, אשר מטרתו לשפר את המערכות הטכנולוגיות של ממשלת ישראל, ולהעביר את המחשוב הממשלתי מתשתיות המבוססות על חדרי שרתים on-prem המנוהלים על ידי הממשלה למודל של מחשוב ענן ציבורי (בגדול חדרי שרתים המנוהלים על ידי חברה חיצונית, הכוללת את הטכנולוגיות החדשות ביותר וכלים דיגיטליים מתקדמים). בעניין זה התקבלה גם החלטת ממשלה מס’ 231 מיום 01.08.2021 בעניין “קידום המעבר הממשלתי לענן ציבורי ותיקון החלטת ממשלה”.

לפרויקט נימבוס רבדים שונים (ראה עוד בעניין זה בקישור) כאשר הרובד המרכזי בפרויקט הוא הרובד של בחירת שני ספקי תשתית הענן הציבורי לממשלת ישראל (בכלל זה למשרד הביטחון ולצה”ל). הספקים אמזון (AWS) וגוגל (GCP) נבחרו להיות ספקי הענן במכרז מרכזי 01-2020 לאספקת שירותי ענן על גבי פלטפורמה ציבורית למשרדי הממשלה ויחידות הסמך (להלן – מכרז הענן), והם בימים אלו נמצאים בעיצומו של הקמת תשתית ענן ציבורית במדינת ישראל, כאשר בשלב זה רכש שירותי הענן מספקים אלו מתקיים מתשתית ענן ציבורי במחוץ לישראל (במדינות האיחוד האירופי), בהיקפים מוגבלים. יצוין כי החוזה עם החברות הזוכות הוא ל-7 שנים וכולל אופציות לעד 23 שנה.

החוזה עם ספקי הענן הזוכים במכרז הענן נכתב לאחר עבודה משותפת עם השותפים הממשלתיים הרלוונטיים (בין היתר מערך הסייבר הלאומי, רשות התקשוב הממשלתי וייעוץ וחקיקה בינלאומי, משרד הביטחון וצה”ל, שנציגים משפטיים מטעמם מכותבים למייל זה), וכולל תניות רבות שנועדו לשמר על האינטרסים של הממשלה בהתקשרות ארוכת טווח, ובכלל זה סמכות שיפוט ודין חל של מדינת ישראל בכל עניין הקשור לחוזה או למידע ולדאטה הממשלתי. יחד עם זאת, ונוכח המאפיינים של החוזה, העוסק במערכות ממשלתיות המספקות שירותים לעבודת הממשלה, לשמירה על מידע ממשלתי ומידע אודות אזרחי ישראל, וכן נוכח המאפיינים של ספקי שירותי הענן, שהן מהחברות הגדולות והחזקות בעולם, האפשרות של הפרות חוזה שונות עם השפעות משמעותיות על עבודת הממשלה הוא תרחיש שאנו מעוניינים להיערך לקראתו.

המחשה להפרת חוזה הוא מקרה בו הספק מפסיק לספק לגוף ממשלתי מסוים (כגון המשרד לביטחון פנים) גישה למערכת מסוימת שלה, באופן שבפועל פוגע ביכולת של המשרד לבצע את עבודתו, תרחיש בו הספק מונע גישה לממשלה למידע מסוים שיש לממשלה צורך בו, ונמצא בענן וכיוצ”ב.

נראה שבמקרים כאמור מעבר לפעולות האפשריות בהתאם לחוזה (חילוט ערבות ביצוע בגובה 50 מיליון ₪, קיזוז חשבוניות, רכישת שירותים מספק מתחרה וכיוצ”ב), ישנו צורך בפניה לערכאות, על מנת לדרוש עמידה בהוראות החוזה, וזאת כדי לשמר את האינטרסים של ממשלת ישראל ושל אזרחי ישראל.

אשמח לקיים פגישה איתך ועם שאר השותפים לפרויקט בנושא האפשרות לפניה לערכאות לצורך אכיפת הזכויות החוזיות של הממשלה, וזאת על מנת לדון באפשרויות שיעמדו לרשותנו במקרה של הפרות חוזה כאמור, באופן שיאפשר לנו ניהול של החוזה באופן מושכל, תוך הבנת הסיכונים, והיכרות שלכם עם הפרויקט, לצורך סיוע במידה והדבר יידרש. חשוב לציין, למען הסר ספק, כי ספקי הענן מתנהלים עד כה באופן מקצועי וממלאים את חובותיהם לפי החוזה באופן מלא, ואף מעבר לכך. אין לנו אינדקציות כלשהן להפרות צפויות שלהן את החוזה, הצורך בישיבה נובע מהחשש העתידי, שאנו כמובן מקווים שלעולם לא יתממש, והרצון להיות ערוכים מבעוד מועד לתרחיש קצה שיכול להיות לו השפעות כבדות על עבודת הממשלה.

אציין שהאמור במייל זה הוא בעל רגישות גבוהה, כאשר ספקי הענן הזוכים משקיעים בימים אלו סכומים מוערכים של מיליארדי דולרים כל אחד בהקמה של תשתית בישראל, כתוצאה מהזכיה במכרז, וישנם ספקים נוספים אשר לא זכו במכרז, ואשר טענו בבית משפט שהספקים הזוכים עלולים להפר חוזה, ואנו בהחלט לא מעוניינים שמייל זה יתפרש כחוסר אמון בספקי הענן שנבחרו במכרז (כאמור זה ממש לא המצב). בהתאם אבקש לא להרחיב את הנוכחות בישיבה לגורמים שאינם הכרחיים מבחינתך לצורך קיומו, ולא להעביר מייל זה לגורמים נוספים.

לצורך פשטות אני מציע את המועדים הבאים, לישיבה של שעה וחצי. אשמח אלעד להתייחסותך לכמה שיותר מהמועדים המוצעים, ואז שכל אחד יתייחס (אבקש לעשות מאמצים, ולהזיז את מה שאפשר, יש פה הרבה משתתפים עם יומנים מלאים):

בכל שאלה בעניין ניתן לפנות אלי למייל זה או בטלפון 054-7934568.

בברכה,

צביאל גנץ  עו”ד

טלפון: 02-5317874

דוא”ל: [email protected]

From: צביאל גנץ
Sent: Sunday, November 28, 2021 8:49 AM
To: [email protected]‏ [email protected]; ענבל גלעדי (חיצוני)‏ [email protected]; FW-AmitAs‏ <[email protected]; [email protected]‏ [email protected]; [email protected]‏ [email protected]; שירן גרציאני’‏ [email protected]>
Cc: אביתר פרץ‏ [email protected]; אלעד רוזנטל (חיצוני)‏ [email protected]; שירן אמסלם‏ [email protected]; אסנת דפנה (חיצוני)‏ [email protected]; Ahuva Cohen‏ [email protected]

Subject: RE: היבטים משפטיים בניהול ההתקשרות בפרויקט נימבוס

שלום לכולם,

בהמשך למייל מטה, תודה לאלעד ואסנת על המענה המהיר. הישיבה שבנדון תתקיים ככל הנראה ביום 13.12.2021.

1. כרגע ישנן 2 אפשרויות לשעה, או בין 12.00-13.00 או בין 14.00-15.00. אשמח לקבל במייל חוזר אלי מה העדיפות, ככל שישנה.
2. משיחות המשך עם חלק מהמכותבים הבנתי שיש גורמים נוספים מטעם הגופים השונים, שמבקשים להשתתף בישיבה, אין כמובן מניעה מהשתתפות מי שרלוונטי, אולם כיוון שזו ישיבה עם שותפים מהרבה גופים, תידרש גמישות ביחס למועד הפגישה. אבקש במייל חוזר מי ישתתף מטעם השותפים, שאוציא לו את הזימון (עם הקישור לזום לפגישה).
3. כפי שציינתי במייל מטה, מבקש לא לעשות “העבר” למייל.

אשתדל להוציא עד סוף היום זימון לכל המכותבים (ולכל מי שנדרש להצטרף), עם שעה מדויקת.

שבוע טוב,

צביאל

From: [email protected] <[email protected]>
Sent: Tuesday, December 14, 2021 9:41 PM
To: [email protected]; FW-AmitAs‏ <[email protected]>; ‘[email protected]’‏ <[email protected]>; ‘[email protected]’‏ <[email protected]>; ‘שירן גרציאני’‏ <[email protected]>; Elad Rozental‏ <[email protected]>; Cedric Yehuda Sabbah‏ <[email protected]>; yaarab‏ <[email protected]>; Osnat Dafna‏ <[email protected]>; FW-TalmCyber‏ <[email protected]>; FW-RamR‏ <[email protected]>; ‘ELDAD_MELZER ([email protected])’‏ <[email protected]>; ‘[email protected]’‏ <[email protected]>; Tal Werner kling‏ <[email protected]>
Cc: [email protected]; [email protected]; [email protected]
Subject: RE: היבטים משפטיים בניהול ההתקשרות בפרויקט נימבוס

שלום לכולם,

בהמשך לישיבה שהתקיימה אתמול, מצ”ב סיכום הדיון, לעיונכם. נעמוד בקשר לישיבת המשך (וסיכום) של ההליך.

תודה לכולם על ההשתתפות הפעילה והמועילה.

ערב טוב,

צביאל

From: Osnat Dafna <[email protected]>
Sent: Wednesday, December 15, 2021 11:40 AM
To: צביאל גנץ‏ [email protected]; ענבל גלעדי (חיצוני)‏ [email protected]; FW-AmitAs‏ [email protected]; [email protected]‏ [email protected]; [email protected]‏ [email protected]; שירן גרציאני’‏ [email protected]; אלעד רוזנטל (חיצוני)‏ [email protected]; yehudac (חיצוני)‏ [email protected]; yaarab‏ [email protected]; FW-TalmCyber‏ [email protected]; FW-RamR‏ [email protected]; ‘ELDAD_MELZER [email protected]‏ [email protected]; [email protected]‏ [email protected]; Tal Werner kling‏ <[email protected]

Cc: אביתר פרץ‏ [email protected]; שירן אמסלם‏ [email protected]; גבעולי שאול (חיצוני)‏ [email protected]
Subject: RE: היבטים משפטיים בניהול ההתקשרות בפרויקט נימבוס

שלום,  מצ”ב עם הערותנו הקלות.  בברכה אסנת

From: [email protected] <[email protected]>
Sent: Sunday, December 19, 2021 1:57 PM
To: Osnat Dafna‏ <[email protected]>; [email protected]; FW-AmitAs‏ <[email protected]>; ‘[email protected]’‏ <[email protected]>; ‘[email protected]’‏ <[email protected]>; ‘שירן גרציאני’‏ <[email protected]>; Elad Rozental‏ <[email protected]>; Cedric Yehuda Sabbah‏ <[email protected]>; yaarab‏ <[email protected]>; FW-TalmCyber‏ <[email protected]>; FW-RamR‏ <[email protected]>; ‘ELDAD_MELZER ([email protected])’‏ <[email protected]>; ‘[email protected]’‏ <[email protected]>; Tal Werner kling‏ <[email protected]>
Cc: [email protected]; [email protected]; [email protected]
Subject: RE: היבטים משפטיים בניהול ההתקשרות בפרויקט נימבוס

תודה אסנת, מצ”ב קובץ סופי.  בברכה,

צביאל גנץ  עו”ד

טלפון: 02-5317874   דוא”ל: [email protected]

Date : 12/19/2021 2:33:59 PM
From : “Tal Werner kling”<[email protected]></[email protected]>
To : “[email protected]” <[email protected]>, “Osnat Dafna” <[email protected]>, “[email protected]” <[email protected]>, “FW-AmitAs” <[email protected]>, “‘[email protected]'” <[email protected]>, “‘[email protected]'” <[email protected]>, “‘שירן גרציאני'” <[email protected]>, “Elad Rozental” <[email protected]>, “Cedric Yehuda Sabbah” <[email protected]>, “yaarab” <[email protected]>, “FW-TalmCyber” <[email protected]>, “FW-RamR” <[email protected]>, “‘ELDAD_MELZER ([email protected])'” <[email protected]>, “‘[email protected]'”<[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]>
Cc : “[email protected]” <[email protected]>, “[email protected]” <[email protected]>, “[email protected]”<[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]>
Subject : RE: היבטים משפטיים בניהול ההתקשרות בפרויקט נימבוס
Attachment : 2021-4124 (002) (002) (002).docx;749675_image002.png;749675_image003.png;749675_image004.png;749675_image005.png;749675_image006.png;749675_image007.png;749675_image008.png;749675_image009.jpg;749675_image010.png;749675_image011.png;749675_image012.png;749675_image013.png;749675_image014.png;

שלום צביאל,

אנא ראה מספר תיקונים והערה על גבי התיקונים של אסנת. נשמח להרחיב בעל פה ככל שמשהו אינו ברור.  בברכה,  טל

Date : 4/12/2022 12:22:03 PM
From : “Tal Werner kling”<[email protected]></[email protected]>
To : “Cedric Yehuda Sabbah”<[email protected]></[email protected]>
Subject : FW: היבטים משפטיים בניהול ההתקשרות בפרויקט נימבוס
Attachment 

הי סדריק,

אני יכולה ב- 8.5, 10-5 (בין 12-14), 15.5 (אבל לא אחרי 15) וב- 19.5.

לא יכולה ב- 9.5 וב- 18.5 (זה היום של האזכרה של מורן. יתכן שזה לא נופל על אותן שעות אבל אנחנו עדיין לא יודעים באיזו שעה תהיה האזכרה).

אשמח אם תאחד עם המועדים האפשריים מבחינתך ותשלח לצביאל.

תודה,

טל

From: Osnat Dafna <[email protected]>
Sent: Tuesday, April 12, 2022 2:00 PM
To: [email protected]; [email protected]; FW-AmitAs‏ <[email protected]>; ‘[email protected]’‏ <[email protected]>; ‘[email protected]’‏ <[email protected]>; ‘שירן גרציאני’‏ <[email protected]>; Elad Rozental‏ <[email protected]>; Cedric Yehuda Sabbah‏ <[email protected]>; yaarab‏ <[email protected]>; FW-TalmCyber‏ <[email protected]>; FW-RamR‏ <[email protected]>; ‘ELDAD_MELZER ([email protected])’‏ <[email protected]>; ‘[email protected]’‏ <[email protected]>; Tal Werner kling‏ <[email protected]>; [email protected]
Cc: [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]
Subject: RE: היבטים משפטיים בניהול ההתקשרות בפרויקט נימבוס

הי

מצ”ב הזמינות שלי. (בחלק מהמועדים אני יושבת בוועדת מכרזים שמזומנים אליה שורה של מציעים ולכן לא ניתן להזיז).

אסנת

בתמונה:  הפרקליטה טל וורנר קלינג, עוסקת גם בהכשרת צווי האזנות סתר באמצעות רוגלות.  מסתבר שגם היא שותפה לפדיחות של הנימבוס.

מעניין איך מרגישה כלבה שכתבה חוות דעת שמכשירות ריגול לאנשים בתיבות הדואר (פגסוס), למשל הריגול בתיבה של הפילגש של חפץ, קרן סידקובסקי… כאשר המיילים שלה נחשפים לעיני כל?

PDF

http://anonymousforjustice.net/?q=filebrowser/download/412602

שימו לב:  במיילים שלמעלה מופיע [email protected] שזהו עמית אשכנזי, מי שהיה יועץ משפטי למטה הסייבר הלאומי.  הוא ניסח את תזכיר חוק הסייבר וכיום מרוויח לחמו מ INSS באונ’ תל אביב בהפצת פרשנויות זבל על הסייבר.

ככה זה בישראל, כל הפשלונרים בישראל בורחים מהספינה הטובעת, גורפים את הפנסיה ומשתבצים להם בכל מיני ג’ובים שמרוויחים מאות אלפי שקלים בחודש על פאלש.

ראו כתבה בגלובס של אסף גלעד 8/8/2023 על השקת הנימבוס

גוגל ואמזון השיקו את הענן הממשלתי לפני שנתיים – אבל הלקוחות לא באים

פרויקט הענן הממשלתי נימבוס שהשיקו אמזון וגוגל בישראל היה אמור לפעול ולשרת את המשרדים והחברות הממשלתיות • בפועל האישורים התעכבו, כיפופי הידיים נמשכו וגם שנתיים לאחר המכרז, הענן טרם נכנס לפעילות מלאה • בינתיים המרוויחה הגדולה מהעיכוב היא מיקרוסופט

לפני כשנתיים השיק משרד האוצר את תכנית נימבוס – פרויקט בתקציב של 4 מיליארד שקל. מטרתו היא לסייע למשרדים והחברות הממשלתיים לעבור לענן המידע הציבורי. זאת, כדי לאפשר להם לפתח מערכות מידע משוכללות ולספק שירותים ברמה גבוהה ומתקדמת יותר.

בפרויקט זכו שתי ענקיות הטכנולוגיה אמזון וגוגל, שהתחייבו “להגר” ארצה ולהקים חוות שרתים בהשקעה של מיליארדי דולרים שישרתו את משרדי הממשלה; זאת, כדי להימנע מהמצב הנוכחי בו מוחזק מידע רב על אזרחים, עובדי ממשלה ואנשי ביטחון בחו”ל.

נכון לימים אלה, שנתיים וחצי לאחר ההכרזה, משרדי הממשלה כמו גם חברות ממשלתיות ובתי חולים – ממשיכים לעבוד עם מיקרוסופט שהפסידה במכרז, והפרויקטים המשותפים עם הזכייניות גוגל ואמזון נעשות במשורה. עיכובים בהשקה של איזורי הענן של הזכייניות, מו”מ ממושכים עם ספקיות תוכנה ומכרזים שלא טופלו – מייצרים תמונת מצב המקשה על משרדי הממשלה להגר לענן הציבורי ולהנות משירות זמין, מאובטח וזול. כזה שרותם אליו את יכולות הבינה המלאכותית החדשות ביותר למשק הישראלי.

רבות מהתוכנות הנדרשות טרם אושרו

על מנת לאפשר לחברות הממשלתיות והמשרדים לעבור לשירותי הענן של אמזון וגוגל הוסיפו במשרד החשב הכללי באוצר בראשות יהלי רוטנברג, הגוף שאחראי על מכרז נימבוס, כמה מכרזי משנה. ביניהם, הוספת חברת ייעוץ שתסייע למשרדי הממשלה לעבור לענן.

בשביל לעבוד בסביבת הענן, כלומר סביבת תוכנה הנצרכת משרתים מרוחקים של אחת מענקיות הטכנולוגיה, דורשים משרדי הממשלה לעשות שימוש גם באפליקציות הנמצאות על הסביבה הזו. ביניהם: גליונות נתונים, שירות דוא”ל, תוכנות שיתוף מידע וניהול פרויקטים וסייבר. לגלובס נודע כי כיום, השימוש ביישומים שכאלה על גבי הענן של אמזון וגוגל טרם אושר, מה שמקשה על הצורך להתקדם.

גם לאחר שהזכייניות השלימו את תהליכי הבנייה הארוכים והמורכבים הכרוכים בחוות שרתים, עושה רושם כי רבות מהתוכנות הנדרשות לעבודה בענן הציבורי עדיין אינן מאושרות. עיכוב זה מקשה על יכולתם של עובדי הממשלה לעבוד בסטנדרטים מודרניים. בתחום התוכנות המשרדיות, למשל, ממשיכים משרדי הממשלה לעבוד עם מוצרי אופיס של מיקרוסופט, אשר כזכור, הפסידה במכרז נימבוס.

אחת הסיבות לכך היא שבאגף החשכ”ל החריגו מלכתחילה את התוכנות המשרדיות מהמכרז על מנת לא לתת יתרון מובנה למיקרוסופט וגוגל שלהן חבילת תוכנות שכאלה, על חשבון המועמדות האחרות אורקל ואמזון. אלא שבמבחן התוצאה לא ניתן מענה לעובדים עד היום. אלה עדיין משתמשים בגרסאות מיושנות של אופיס ושל תוכנות הדוא”ל אאוטלוק על גבי ענן מקומי בלבד.

בכיר לשעבר באחד ממשרדי הממשלה מספר שהתפיסה בקרב מומחי המחשוב בממשלה היתה שזכיית גוגל במכרז תעודד אותה להעביר את שירות התוכנות המשרדיות שלה (Google Workspace) לשירות הנצרך דרך השרתים שלה בישראל, דרישת אבטחת מידע שניתנה ממערך הסייבר כתנאי לחוזה. אך גוגל מעולם לא הבטיחה זאת, והדבר אכן לא קרה בסופו של דבר. הענן שחנכה גוגל בישראל לפני קרוב לשנה המתבסס על חוות שרתים בפתח תקווה, בני ציון ומודיעין איננו כולל את שירותי המייל והתוכנות השולחניות, הנצרכות בישראל אך ורק משרתים בחו”ל. במקביל, מנסה מיקרוסופט עצמה להשתחל למשרדי הממשלה עם גרסת הענן של אופיס, אלא שגם כאן היא נבלמת כיוון שאיננה מסופקת משרתים מקומיים.

התקשורת הנוחה עם מיקרוסופט

אחד המכשולים העומדים בפני יכולתם של משרדי הממשלה להשתדרג, הוא העובדה שגוגל או אמזון אינן מציעות תוכנות לניהול לקוחות (תוכנות CRM). מאחורי הזכייה של אמזון עמדה ההנחה כי שותפתה המסחרית סיילספורס (Salesforce) תהפוך לספקית ה־CRM הממשלתית. אך מנהל הרכש באוצר טרם הגיע לסיכום עם סיילספורס.

מי שהרוויחה שוב היא מיקרוסופט עם מוצר הדיינמיקס. בינתיים זכתה החברה לשדרוגים רבים במשרדי הממשלה, כפי שקרה, למשל, בחידוש מערכת הליבה של הפרקליטות. בתחום מערכות שיתוף הנתונים וניהול הפרויקטים המשיך משרד החינוך את ההתקשרות של כלל הפורטלים שלו עם Sharepoint של מיקרוסופט, וגם משרד הבריאות הגדיל את ההסכם עם החברה. הסיבה טמונה בכך שמיקרוסופט היא ספק קיים בכל מוצר שאיננו על הענן הציבורי, מה שהופך את התקשורת עמה לפרוצדורה פשוטה שאיננה צריכה לעבור דרך מינהל הרכש.

כיפופי הידיים והמכרז שממתין

אחד הגורמים לעיכוב הפרויקט קשור לכיפופי הידיים בין האוצר, אמזון וגוגל לחברות התוכנה. על מנת לשכנע אותן לבנות את חוות השרתים בישראל, העניק החשכ”ל לענקיות הענן את האפשרות להרוויח עד 20% מכל ההוצאות של משרדי ממשלה בכל אחת מהתוכנות שרצות על גביהן. הדבר מאלץ את חברות התוכנה להוריד את המחיר ללקוחות הממשלתיים, מה שגרם להן להתנגד. לשם השוואה, חברות שעוסקות בהפצת תוכנה, נוהגות להרוויח כ־2% עמלה על השימוש בכל אפליקציה. יחד עם זאת, לאחר שנתיים של מו”מ, לגלובס נודע כי חנות האפליקציות של נימבוס, כמו גם הגעתה של סיילספורס לרשות הממשלה, נקבע לחודש אוקטובר הקרוב. לאחר מכן, לא תאושר עבודה נוספת עם דיינמיקס.

גם בתחום הסייבר ממתינות יחידות הממשלה להגנה על אפליקציות בענן. המכרז בתחום אמנם הוצא מנימבוס ומתקיים בנפרד, אך טרם זכתה בו אחת מהמועמדות: צ’קפוינט, פאלו אלטו נטוורקס, וויז, אורקה וטרנד מיקרו. למעשה, כמה יחידות בממשלה כבר החלו להיערך למעבר לענן הציבורי בהם מערך הסייבר עם גוגל ומשרד התחבורה עם אמזון. בממשלה מצפים שלאחר השקת הענן של אמזון בשבוע שעבר, התהליך יזורז והעניינים יחלו להתקדם.

ממשרד האוצר נמסר: “אנו באגף החשב הכללי, יחד עם שותפינו הרבים לפרויקט משקיעים תשומות אדירות למען הצלחתו של הפרויקט וקידומו. בין היתר מקודמים עשרות הליכים מכרזיים לרכישת שירותי ענן על ידי ספקים אשר יתחייבו לפרוס שירותיהם על גבי תשתית החברות זוכות מכרז רובד 1. כך, בין היתר מכרז מרכזי לרכישת שירותי CRM צפוי להתפרסם בשבועות הקרובים ומרקט פלייס לרכישת שירותי צד ג’ נמצא בשלבי הקמה מתקדמים לקראת השקה”.

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001454378

ראו כתבה בוואלה על מעבר משרד המשפטים לנימבוס

איזה בידור….. תוך 10 חודשים הנימבוס נפרץ.  חחח.

בשעה טובה: גם משרד המשפטים עובר לענן

לאחר ש-Commit נבחרה לבצע פרויקטים עבור רשות האכיפה והגבייה וחברת נתיבי איילון, גם במשרד המשפטים ובחברת רפאל בחרו בחברה לסייע להם בהגירה לענן

פרויקט הנימבוס להעברת המחשוב הממשלתי והציבורי בישראל למחשוב ענן צובר תאוצה בקרב משרדי הממשלה וגם בקרב החברות הבטחוניות: משרד המשפטים בחר ב-Commit לטובת מתן ייעוץ ובניית מתודולוגיית ההגירה לענן, במסגרת פרויקט ייעוץ שמוערך בכמיליון וחצי שקלים. כחלק מהפרויקט עם משרד המשפטים, תהיה אמונה Commit על תכנון שילובן של מערכות ושירותי המשרד, הן הפנימיים והן החיצוניים. מדובר באחד ממהלכי התכנון המורכבים ביותר של פרויקט הנימבוס למעבר משרדי הממשלה לענן, בין היתר לאור העובדה כי בתכנון ילקחו בחשבון למעלה מ-200 workloads. עוד במסגרת מכרז נימבוס הממשלתי, Commit זכתה בפרויקט להגירת סביבות בלתי מסווגות של רפאל לתשתיות AWS. הפרויקט נמצא בשלבים מתקדמים של יישום.

הבחירה של משרד המשפטים, רפאל וגופים נוספים ב-Commit התבססה על ניסיון רב השנים והתחומים של Commit בביצוע מהלכי הגירה ושילוב לענן הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי, אשר הביא אותה לפתח מודל ייחודי המתאים במיוחד לארגונים עם מערכות מורכבות. המודל אשר נקרא Cloud Migration 7-Key Criteria Evaluation, משקלל פרמטרים חשובים לשילוב והגירת מערכות לענן. בניגוד למודלים אחרים שלרוב לוקחים בחשבון את האתגר הטכנולוגי, המודל הייחודי שפיתחה Commit לוקח בחשבון גם פרמטרים נוספים כגון מחיר, Scalability, Compliance, Security ופרמטרים חשובים נוספים – ומעניק לכל אחד מהם את המשקל הראוי לו, כך שבסופו של התהליך מקבל כל אחד מתהליכי העבודה ציון משוכלל.

עוד במסגרת פרויקט הנימבוס, אחראית Commit על מיפוי מערכות לצורך הגירה לענן של רשות האכיפה והגבייה; ביצוע מיפוי מערכות חברת נתיבי איילון לקראת מעבר לענן; ומובילה פרויקטים נוספים במשרדי ממשלה מרכזיים.

בנוסף לאלה, מספקת Commit שירותי DBA ו-BI בטכנולוגיות שונות (SQL, Postgre, Oracle, Mongo וכד’) וכן שירותי SLA למרבית המוסדות האקדמיים הציבוריים בישראל, ובהם: האקדמית תל אביב יפו, אורט ישראל, המכללה האקדמית גליל מערבי, המכללה האקדמית עמק יזרעאל, המכללה הטכנולוגית נוף הגליל, המכללה הטכנולוגית רופין, מכללת שנקר, ועוד.

לאלה יש להוסיף גם את הבחירה ב-Commit מטעם מרכז החישובים הבינאוניברסיטאי (מחב”א), עמותה שמאגדת את כל אוניברסיטאות המחקר בישראל (למעט רייכמן), לצורך קבלת שירותים טכנולוגיים כגוף אחד באופן יעיל וחסכוני. Commit נבחרה למאגר הספקום שיעניקו למוסדות מחב”א ייעוץ ארכיטקטורת ענן ויישום DevOps, שירותי פיתוח, ייעוץ ויישום לטכנולוגיות מתקדמות עבור חוקרים ושירותי בניית אסטרטגיית ענן. Commit היא החברה היחידה מבין כל המתמודדות על המכרז אשר נבחרה לספק שירותים בכל הקטגוריות שהוצעו.

הפרויקטים האמורים מצטרפים לפרויקטים נוספים שמבצעת Commit עבור חברות וארגונים במגזר הציבורי והחברות המובילות בתעשיות הביטחוניות. כך, למשל, Commit ביצעה עם אלביט עבור רשות ההגירה והאוכלוסין את פרויקט שדרוג תשתיות התקשוב והעלאת המוגנות של מערכת ביקורת הגבולות, בפרויקט שהיקפו נאמד במיליוני שקלים.

עידן פיינגולד, מנכ”ל Commit, מסר: “אנו שמחים להוביל את מימושו של הרובד ה-3 לפרויקט הנימבוס, ולקדם עוד ועוד ארגונים ציבוריים וגופים ממשלתיים לעבר היעד האסטרטגי החשוב של הגירה לענן. בזכת צוותי הענן והסייבר הגדולים והמנוסים של Commit שכבר מתורגלים היטב בעבודה עם המגזר הבטחוני והציבורי, פרויקט הנימבוס מהווה עבורנו המשך ישיר וטבעי למאות פרויקטים דומים, גדולים וקטנים, שכבר ניהלנו בעבר.”

https://tech.walla.co.il/item/3586231

להלן מצגת של אנשי פרוייקט הנימבוס בפני הפרקליטות 9/8/2020

נימבוס

סוגיות בינלאומיות

רובד 1 – מכרז ספקיות הענן

תקופת הביניים

•מה הדלתא בין הסיכון לנגישות ממשלה זרה למידע הישראלי כשהמידע באזור הזמני לבין הסיכון לנגישות כאמור כשהמידע נמצא בישראל?

•האם העובדה שהחברה הישראלית מטעם הספק (ולא הספק עצמו או חברת האם) היא שנותנת את השירותים גם בתקופת הביניים משנה לעניין זה?

•מה הסיכוי של טענה, כי צו של מדינה זרה כלפי מידע של מדינת ישראל אינו תקף כי הוא בר תחולה חוץ-טריטוריאלית פסולה, להתקבל? האם אנחנו מכירים מקרים שטענה כזו התקבלה או נדחתה?

•מה הסיכוי של הטענה של חסינות ריבון זר להתקבל במערכת היחסית המסחרית (במובנים מסוימים) שבין ממשלת ישראל לבין הספק? האם אנחנו מכירים מקרים שטענה כזו התקבלה או נדחתה?

שבירת הצפנה

•האם יש מדינות נוספות שיש להם חוקים כאלה?

•האם אנחנו יודעים משהו על היישום של החקיקות האלה באנגליה ואוסטרליה? האם אפשר להגיד כי שמירת מידע מוצפן באנגליה ואוסטרליה היא מסוכנת יותר לעומת שמירתו במדינות אחרות?

חוק ענן ישראלי

•מה ישתנה מבחינת הנגישות של ממשלות זרות למידע הישראלי בענן אם יחוקק חוק כזה לעומת המצב הנוכחי?

•האם מישהו בממשלה עובד על קידום חוק כזה? “במגרש” של מי המשימה הזו נמצאת?

חוק הענן האמריקאי

•מה הרבותא של חתימה על הסכם כזה לעומת המצב הנוכחי? האם יש יתרונות בחתימה על הסכם זה? האם יש חסרונות?

•האם מישהו בממשלה עובד על קידום הסכם כזה? “במגרש” של מי המשימה הזו נמצאת (אם בכלל)?

https://www.congress.gov/bill/115th-congress/house-bill/4943

“(A) the term ‘qualifying foreign government’ means a foreign government—

“(i) with which the United States has an executive agreement that has entered into force under section 2523; and

“(ii) the laws of which provide to electronic communication service providers and remote computing service providers substantive and procedural opportunities similar to those provided under paragraphs (2) and (5); and

הסכם עם בריטניה:

https://www.justice.gov/dag/cloudact

גישה למידע הממשלתי במסגרת ליטיגציה

•האם אנחנו מכירים פסיקה או מקרים שבהם במסגרת הליך אזרחי בין שני פרטים ניתן צו למסירת מידע שהתקבל כלפי ספק הענן?

•למשל תביעה בין פייסבוק ל-NSO או תביעת גירושין בין מר לגברת ספירס, שאחד מהם טוען כי לשני יש נכסים שהוא מסתיר, והוא מבקש מאמזון (שמרשם הטאבו של רמ”י נמצא אצלה בענן) לחשוף את הנכסים של השני.

i.  בישראל ניתן לאחרונה בהקשר אחר פסק דין לגבי מתן צו גילוי ראיות לצד שלישי של השופטת וילנר (שם זה היה כלפי ספק הסלולר).

ii.   העמדה של משרד המשפטים האמריקאי בכל הנוגע לבקשות של רשויות אכיפה (בניגוד לליטיגציה) היא כי ברירת המחדל היא לפנות ישירות ללקוח של ספק הענן ולא לספק הענן עצמו.

iii.  הDirector for Law Enforcement and Information security של גוגל, Richard Salgado, העיד בפני ועדה בסנאט ביום 16.9.2015 (עברו קצת מים בירדן מאז) אגב הדיונים לתיקון ה- Electronic Communications Privacy Act והוא ציין כי גוגל מתנגדת לצווים אזרחיים/מינהליים ומבקשים לפנות ישירות לצד הרלוונטי. לשיטת גוגל, ספקי ענן לא צריכים להיות “discovery agents”.

פעולות בענן על ידי מדינת ישראל

•האם קיימת מניעה להכריז על ספקי הענן כגופי תמ”ק לפי החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים?

•האם ביצוע פעולות מיוחדות בענן על ידי רשויות ישראליות עלולות לחשוף את המדינה לטענות של הפרת חוזה מול הספק? (מצד אחד אין איסור מפורש כזה בחוזה; מצד שני Paris Call for Trust, Tech Accords ופרשנות אפשרית לחוזה)

רובד 5 – ספקים במארקטפלייס הממשלתי

נגישות למידע הישראלי שנמצא אצל ספק רובד 5

•המדינה שבה רשומה החברה של הספק (לפי ה-RFI  אין חובה לספקים להקים חברה בישראל אלא בנסיבות ספציפיות ומצומצמות);

•המדינה שבה נמצאים השרתים של הספק (לאחסון או עיבוד);

•המדינות שבהן רשומים ספקי המשנה של הספק;

•המדינות שבהן נמצאים השרתים של ספקי המשנה של הספק.

יודגש כי לפי הנוסח הנוכחי של ה-RFI העיבוד על ידי אותם ספקים יתבצע בישראל, אבל אנחנו רוצים לדעת מה הדלתא מבחינת הסיכון המשפטי אם יתבצע שינוי ויתאפשר עיבוד בחו”ל.

היכולת של ספקי רובד 5 להתנגד לצווים

•האם בנסיבות אלה אפשר להסתפק במנגנונים שהצעת במייל הקודם לגבי ספקיות הענן (ומופיעים היום במכרז בסעיפים 3.14.3 ו-4.10)?

•האם יש מנגנונים נוספים שאפשר לקבוע לגבי ספקי רובד 5?

חוקים נוספים מלבד חוק הענן האמריקאי

•האם מישהו במחלקה הבינלאומית יכול לסקור בפנינו מה המשמעות של אותם חוקים, מה היחס בינם לבין ה-cloud act , ומה הסיכון למידע הישראלי מכוח אותם חוקים?

ספציפית לגבי ה-ECPA, במסמך פנימי של גוגל שעוסק בנושא של ” Government requests for cloud customer data ” מאוקטובר 2018 עולה כי בארצות הברית החוק שמכוחו פועלת הממשלה לקבלת מידע מספקי הענן הוא ה-ECPA. זה מחדד את הצורך להבין את היחס בין חוק זה לחוק הענן; אולי המסמכים של גוגל לא מעודכנים וחוק הענן הוא ההסדר היחיד שרלוונטי לעניין זה.

בבלוג של גוגל נכתב כי ” an ECPA search warrant cannot be used to compel service providers to disclose user data that is stored outside of the U.S””. אם זה נכון אז זה טוב לנו. השאלה אם זה נכון ועדכני.

כאמור, יכול להיות שחוק הענן האמריקאי ביטל או צמצם את ה-ECPA ולכן נשמח להבין יותר את היחס ביניהם.

הפסיקה בעניין Warshak

•אנחנו יודעים על הפסיקה הזו ויישומה דברים נוספים? האם אכן גוגל לא נענית לצווים מינהליים? האם זה נכון לגבי גם לגבי Meta Date וגם לגבי DATA?

•האם זה המשיך והגיע לבית המשפט העליון בארה”ב לאחר מכן?

•האם חוק הענן האמריקאי למעשה ביטל את הפסיקה הזו?

•האם פסיקה כאמור חלה על בקשות של ממשלות אירופאיות?

•האם אנחנו יודעים שזה אכן נאכף וספקיות הטכנולוגיה אכן מסרבות לצווים מינהליים?

התנאים למסירת מידע מספק הענן

•נשמח להבין יותר מהן הנסיבות שיכולות להוביל לביטול בקשה של רשות ביטחון כאמור, שכן גוגל מצהירה שהם בודקים תנאים מסוימים לפני היענות לבקשה. בפרט האם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי לצמצם את הסיכוי שצווים כאלה יתקבלו.

GDPR

•האם ה-GDPR וספציפית ה-SCC  לאחר הפסיקה בשרמס 2 יכולה לסייע לנו בצמצום הנגישות של ממשלת ארה”ב למידע הממשלתי של ישראל בענן? לכאורה, הפסיקה מטילה מגבלות על העברת מידע לארה”ב. כך למשל, במסמך של גוגל בנושא ” Safeguards for international data transfers with Google Cloud” נכתב כי עורכי דין של גוגל בודקים שהדרישה היא חוקית ומידתית, ובכלל זה יבקשו לראות שהדרישה עומדת בSCC ואם היא רחבה מידיי

Powerpoint

מצגת – מכרז ענן וסוגיות בינלאומיות 9-8-2020

צ’ופר: רשימת ספקי דיגיטל וסייבר כולל כאלו שיכולים להתחבר מרחוק

אקסל

רשימת ספקי דיגיטל וסיייבר לענן הממשלתי כולל התחברות מרחוק עד 25-10-22