ניר חסון שהוא עיתונאי שופר חמאס ונוחבה בעיתון הארץ פותח מתקפת שיימינג נגד צפנת גרנביץ בוזי שהיא דיינית בבית דין לערעור על גירושים מישראל (ב"ד לאוכלוסין והגירה). הכתב ניר חסון פרסם סיפור על אישה אחת שעבדה באונר"א, כנראה הולנדית, שהגיעה לישראל בנתב"ג, ופקחי נתב"ג לא הכניסו אותה לישראל, ורצו להעלות אותה על מטוס חזרה למאיפה שבאה.
ניר חסון מקונן שהפקחים פגעו בזכויות שלה ה"מסכנה", הסתכלו עליה בגועל, וזאת למרות שהיא במקרה "נשואה לישראלי, והילדים שלה ישראלים"… לטענתו פקחי נתב"ג מונעים מהמסכנה (עובדת בכירה באונר"א!!!!) להיכנס לישראל כי היא בסך הכל רוצה "להתארגן לקראת עזיבה פרמננטית בסוף שנת הלימודים".
אוי וייי… דמעות. כמה מסכנות. ממש רחמים……..
למה סיפור של אישה אחת שמסורבת כניסה בנתבג הופך לאייטם עיתונאי????
הדיינית צפנת גרנוביץ בוזי דחתה את הערעור, "מטעמים בטחוניים". השאלה איך סיפור של אישה אחת, שכמוהו יש אין סוף בנתב"ג, הופך לכתבה שלמה בהארץ, ומה הופך את זה לאייטם עיתונאי חשוב?
מה כבר קרה? אחת שעובדת בארגון שמטפח טרור (אונר"א), מסורבת כניסה לישראל, וזו סיבה לכתבה עיתונאית עם כותרת מתסיסה ש"אחרי 17 שנה בארץ – ישראל גירשה עובדת או"ם, אמא לשלושה, שנשואה לישראלי"?
אגב, גם הכותרת לא מדוייקת. היא עזבה וניסתה להיכנס בחזרה. זה לא שחיפשו אותה בתוך ישראל בסוג של "מסע צייד" כדי לסלק אותה. היא עמדה בתור בנתב"ג, ניסתה להיכנס, לא נתנה תושבות מספקות לאנשי הביטחון, עוררה חשד, וסורבה כניסה. זה לא גירוש, וזה לא מסע ציד נגד עובדי אונר"א.
ובכותרת כתוב שהיא "עובדת או"ם" אבל היא עובדת אונר"א. התוספת בכותרת שהיא "אמא ל 3 ילדים" נועדה לעורר רחמים כאילו מדינת ישראל פוגעת ב 3 ילדים ומונעת מהם את האמא שלהם…. ממש חמלה.
בכלל אם אונר"א נסגרה בישראל, מה יש לה לחפש בישראל? ויזת העבודה שלה פגה תוקף, ולכן אין שום סיבה שתיכנס לישראל, גם אם יש לה בעל ישראלי וילדים "ישראלים".
שימו לב מה מספור ביו השורות: "הקצין החל לחקור אותה על עבודתה בישראל. "אמרתי לו שעבדתי באונר"א, הוא ביקש ממני להסביר מה עושה אונר"א. כשביקשתי הבהרה — האם הוא התכוון למנדט של הסוכנות? הוא הגיב בחריפות, גילה חוסר סבלנות".
בין השורות כתוב פה שהיא התחצפה לפקח ההגירה. במקום לענות לשאלה "ביקשה הבהרה" שהפקח יסביר לה למה הוא התכוון כשהוא שאל אותה מה עושה אונר"א. נו… מה יש לומר, מי שמתחצפת לפקח הגירה ובאה בתחושה של מגיע לי…. FAFO. אוכלת את הדייסה שבישלה. מי שמגיעה מאירופה צריכה לענות לשאלות בנימוס אירופאי, ולא להתחצף.
למה בהארץ רוצים להלבין את אונר"א כארגון לגיטימי באמצעות סיפור בודד על אישה מסכנה?
למה הפרסום נועד? להשחיר את פני בית הדין שעוסק בגירוש שב"חים? להכין את הרקע לעתירה לבית משפט עליון? להציג אחת שמשויכת לארגון תומך טרור (אונר"א) כמסכנה בגלל שהיא מסורבת כניסה לישראל? האם זה נועד להלבין את פשעי אונר"א באמצעות המצוקה האישית של איזה גברת מסכנה ששלחו אותה בחזרה למדינה שלה?
אולי הכתב רוצה לעשות פרסומת לעו"ד יצחק יערי שהוא חבר שלו ומייצג את הנוחבה מאונר"א? לא נראה לנו שזו הסיבה.
הצפנת הזו היא לא איזה ביביסטית חמומת מוח ימניה
ושימו לה שהצפנת הזו היא לא איזה ביביסטית חמומת מוח ימניה. ממש לא. זו בהמת מגדר פמיניסטית רדיקלית שלפני הג'וב החדש שלה כדיינית בית דין לאוכלוסייה והגירה, עבדה במשרד הרווחה ועסקה בייזום חקיקה נגד גברים שפוגעים מינית בילדים קטנים ומסכנים…
כלומר היא עסקה בסיוע לנשים גרושות להעליל על הבעלים שלהם שהם אבות פדופילים שמתגרים מינית מהילדים שלהם….
כל מי שעובדת במשרד הרווחה היא בהמת מגדר קלינית, כלבה זדונית, ואנו מאחלים שלה שתישרף בגהינום.
להלן כתבה באתר הארץ של ניר חסון (שופר החמאס) פורסם 18/4/2025
שימו לב. ניר חסון הוא שופר של החמאס והנוחבה בעיתון הארץ. הוא אובססיבי להציף בישראל את המסכנות של העזתים המסכנים שוחרי השלום והאחווה העולמית, אנשי הנוחבה המסכנים שאין להם מה לאכול, מנהיגי החמאס המסכנים שמוכפשים על לא עוול בכפם, שסובלים כל כך תחת המגף הדורסני של הכיבוש הישראלי האכזרי. ממש נראה כאילו מממנים אותו מעזה בכספי החמאס.
אחרי 17 שנה בארץ – ישראל גירשה עובדת או"ם, אמא לשלושה, שנשואה לישראלי
העובדת מתכוונת לעבור לגור עם משפחתה באירופה, והזוג ושלושת ילדיהם הקטנים חזרו לתקופה קצרה לארץ על מנת להתארגן לעזיבה. בביקורת הדרכונים הופרדה האישה ממשפחתה, תוחקרה על עבודתה, ולאחר מכן גורשה בשל "שיקולי ביטחון הציבור או שלום הציבור או הסדר הציבורי", ומחשש שתשתקע בישראל
רשות האוכלוסין גירשה אתמול (שישי) מישראל אזרחית מדינה באיחוד האירופי בגלל עבודתה בסוכנות הסעד והסיוע של האו"ם לפליטים פלסטינים — אונר"א. העובדת, שנשואה לישראלי-יהודי, היא אם לשלושה ילדים בגילאי 4, 6, ו-8, ומתגוררת בישראל ב-17 השנים האחרונות.
המשפחה החליטה לעזוב את ישראל ולעבור לגור באירופה לאחר החוקים שחוקקה הכנסת נגד אונר"א, בעקבותיהם כל העובדים הזרים של הסוכנות נאלצו לעזוב את הארץ.
אתמול חזרה המשפחה לישראל לתקופה קצרה, כדי לארוז את חפציהם ולהיפרד מקרוביהם. בביקורת הדרכונים לאחר שנחתו, הופרדה האישה ממשפחתה, והתבקשה להתלוות לקצין ביקורת הדרכונים ולמסור טביעת אצבעות. "שאלתי אם זה הכרחי, מכיוון שלא עשיתי שום דבר רע, והוא ענה שהוא יכריח אותי לציית אם אסרב", סיפרה. לדבריה, הקצין החל לחקור אותה על עבודתה בישראל. "אמרתי לו שעבדתי באונר"א, הוא ביקש ממני להסביר מה עושה אונר"א. כשביקשתי הבהרה — האם הוא התכוון למנדט של הסוכנות? הוא הגיב בחריפות, גילה חוסר סבלנות, ושאל אם לא עקבתי אחר החדשות ומה קרה בישראל".
הקצין המשיך לחקור אותה על תוכניותיה בישראל, "עניתי שנישאר עד לסיום שנת הלימודים", סיפרה. בני הזוג הסבירו שיש להם נכס באירופה ושהם מתכוונים לעזוב את ישראל, אבל הקצין לא התרשם והמשיך בחקירה.
האישה תיארה כי הקצין הגיב בתוקפנות כשהבחין שעל כרטיס הביקור שלה רשומה כתובת המשרדים של אונר"א כ"שייח ג'ראח" ולא "גבעת התחמושת". "הוא בילה זמן מה בהתבוננות בתרגום הערבי שעל הכרטיס בגועל גלוי, מלמל מה שנשמע כמו עלבונות או ביטויי בוז בעברית. אחר כך הוא הורה לי לעזוב את החדר", סיפרה. לאחר מכן הוא מסר לה שהיא מגורשת מישראל בגלל עבודתה באונר"א. הקצין התכוון להעביר אותה למעצר למשך יממה עד לטיסה הבאה ליעד ממנו היא הגיעה, אך בסופו של דבר נמצאה טיסה מוקדמת יותר, והיא הופרדה מילדיה ומבעלה ונלקחה למטוס. על טופס הגירוש שלה סומן כי היא מגורשת בשל "שיקולי ביטחון הציבור או שלום הציבור או הסדר הציבורי", וכן מחשש להשתקעות בישראל.
בזמן ההמתנה לטיסה הגיש עו"ד יצחק יערי בקשה דחופה לבית הדין לעררים של משרד הפנים בניסיון לעכב את הגירוש. בבקשה פירט יערי כי מדובר באזרחית אירופאית, שכלל אינה נדרשת לוויזה לישראל, שנשואה לישראלי, אם לילדים ישראלים שממילא מתכננת לעזוב את הארץ.
"העוררת איננה עובדת עבור אונר"א משטח מדינת ישראל, ולמותר לציין כי העוררת היא אישה נורמטיבית ושומרת חוק, בעלת משפחה וילדים קטנים. משכך, כיצד תסכן כניסתה את שלום הציבור?", נכתב בבקשה. אולם זמן קצר לאחר הגשת הבקשה דחתה הדיינת צפנת גרנביץ בוזי את הבקשה ואישרה את הגירוש. בהחלטתה נכתב כי מאחר שהשיקולים לדחיית בקשת הכניסה הם שיקולים של שלום הציבור וביטחון הציבור, ממילא סיכויי הערר על הגירוש להתקבל נמוכים.
באוקטובר 2024 אושרו בכנסת ישראל שני חוקים נגד אונר"א — האחד אוסר על פעילות הסוכנות בשטח מדינת ישראל, והשני אוסר על רשויות המדינה ועל גופים ציבוריים לקיים קשרים עם הסוכנות. החוקים נועדו להקשות על אונר"א לפעול במזרח ירושלים, בגדה המערבית וברצועת עזה, ולהסב לה נזק כלכלי. זאת, כאשר היא מקיימת תפקיד מרכזי במתן שירותי חינוך, בריאות ושירותים חברתיים נוספים לשני מיליון וחצי פלסטינים.
החוקים אושרו מבלי שקודמה בפועל שום חלופה לפעילות הסוכנות, ולמרות התנגדות וביקורת של כמה מדינות, במערב ובעולם הערבי, בהן ארה"ב תחת ממשל ביידן.
עם כניסת החוקים לתוקף, הוויזות של העובדים הבינלאומיים של אונר"א פקעו, והם עזבו את ישראל וממשיכים לנהל את הסוכנות מירדן. עם זאת, הסוכנות המשיכה לפעול במזרח ירושלים, בצל החשש מפני קריסת השירותים שהיא מספקת. בהמשך חודש פברואר, מסרו בסוכנות כי המשטרה ועיריית ירושלים החלו להורות על סגירת בתי ספר ומרכז להכשרה מקצועית מטעם אונר"א במזרח ירושלים — אולם בעירייה ובמשרד החינוך הכחישו זאת.