לפניכם עוד פסק דין של השופט הקוקסינלי נעם סולברג. זה כתוב בצורה קריפטית ומי שקורא לא ממש מבין מה קורה פה. אבל בקריאה שניה הדברים מתבהרים.
עוד פעם השופט נעם סולברג דופק גבר גרוש, מתעלם מרגשותיו ומתחושתיו האבהיות וזורק אותו לכלבים. הפעם מדובר באבא חורג שגידל ילדה. האישה התגרשה ממנו. הילדה החלה לפגוש את האבא החורג בלי ידיעת האם. האם החליטה להוציא את הילדה למוסד רווחה לשנה, והאבא החורג מנסה לעצור את זה. הילדה בת 16.5 !!! מה אתם חושבים קרה?
הסיפור מתחיל דווקא אצל המנגלה רבקה מקייס, אולי הכלבה הכי ארורה במדינת ישראל אי פעם, שופטת עם דם גברים על הידיים, רוצחת של ממש. פנה אליה אבא גרוש שהוא אבא חורג על מנת לעצור הוצאתה של ילדה בת 16.5 מבית האמא שלה למוסד רווחה. האבא אינו האבא הביולוגי, אבל ברור שהוא גידל את הילדה והיא יקרה לליבו. הוא היה הבעל השני של האמא, והילדה גדלה בחסותו עד לגירושין.
המצב בבית האמא כנראה לא היה טוב. הרווחה נכנסה לתמונה, והחליטו להוציא את הילדה למוסד עד גיל 17.5. הילדה ידעה טוב מאוד מה יקרה לה במוסד: אלימות, סמים, זנות, הפקרות, שרמוטולגיה. היא חידשה קשר עם האבא החורג וביקשה שיציל אותה מהרווחה, והאבא החורג פנה לרבקה מקייס.
מקייס כמובן ראתה גבר, הבינה שיש לו במכנסיים זין “פטריאכלי” וקיבלה את החלחלה של החיים שלה… היא גלגלה את האבא החורג לכל הרוחות בטענה ש”אין לו מעמד משפטי” כלפי הילדה.
נגיד רק שאילו האמא הביולוגית היתה תובעת את האבא החורג שישלם מזנות מכוח מעמדו כ”אבא רוחני” או אבא פסיכולוגי” אז ברור שרבקה מקייס היתה מקבלת את המעמד המשפטי שלו “כספומט” – כי הכי חשוב זה להוציא מגברים כסף.
האבא החורג ערער לשופטת דפנה מרום מרשק, עוד שופטת שבעצמה יש לה רקע במשרד הרווחה, והיא יקירת מרכז רקמן. גם דנה מרשק מרום כמובן גיבתה את מקייס וגלגלה את האבא. אז מה נשאר? לפנות לעליון? בעליון צריך לעבור את המחסום של “הלכת גלגול שלישי”.
הוא כמובן טען שיש פה עילה להתערבות בגלל שאין תקדים ברור מי עדיף: הרווחה או האבא החורג. אין מספיק פסיקה על מעמדו של האבא החורג. האבא כמובן טען שהוא יכול להציל את הילדה מציפורני הרווחה ולהעניק לה בית חמים ואהבה והשגחה של אבא.
אבל ברור שזה לא שכנע את נעם סולברג, כי הוא קוקסינל ומתחנגל. הזבל הזה גלגל את האבא לכל הרוחות:
“העניין רגיש ומורכב, אך בניגוד לטענת המבקש, פסק הדין של בית המשפט המחוזי לא הכריע בשאלת מעמדו לגבי הקטינה. כל שנקבע הוא כי נכון לשלב זה, המבקש אינו בעל מעמד כלשהו בכל הנוגע לקטינה. שאלת מעמדו של המבקש מתבררת במסגרת הליך נפרד (א”פ 16074-08-21), שאיני נוקט לגביו כל עמדה. בהינתן האמור, ברי כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי, וכך גם החלטות בית המשפט לענייני משפחה, אינם מעוררים שאלה משפטית עקרונית, שחורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, ואשר ראוי לה להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב’גלגול שלישי’. מתן רשות ערעור אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין. החלטותיו של בית המשפט לענייני משפחה – מפורטות ומנומקות. אמה של הקטינה, וכך גם האפוטרופא לדין שמונתה לקטינה, ואמונה על טובתה, תומכות אף הן בתוצאה שאליה הגיע בית המשפט לענייני משפחה. אין הצדקה לדיון ב’גלגול שלישי’.
הבנתם את זה? האמא הביולוגית רוצה להיפטר מהבת שלה, אז היא תומכת בהוצאת הבת מהבית לרווחה. מבחינת סולברג, אם זה מה שהאמא רוצה, לאבא ולרצונו אין כל משמעות. הוא אווויר. הוא אפילו לא כספומט שאפשר לנצל אותו. הוא רק מפריע לרווחה לעשות כסף על חשבון הילדה.
ומה שמפריע וצורם באמת בפסק הדין זה איפה קולה של הילדה? היא בת 16.5. היא בוגרת. היא יודעת מה היא רוצה. רוצים לדחוף אותה למוסד נעול למשך שנה!!!! למה סולברג לא מביא את גרסת הילדה עצמה?
שימו לב מה כתבה השופטת במחוזי דנה מרשק מרום : “הוא אינו אביה הביולוגי, הוא לא מונה בשום שלב כאפוטרופוס עליה, לא בתקופת חייהם המשותפים ולא לאחר מכן. ככל הנראה [הקטינה] רואה [במבקש] דמות אב, אך זאת לאחר תקופת נתק בעקבות הגירושים, שאז [הקטינה] חידשה עמו את הקשר וזאת בלא ידיעתה של האם”.
הבנתם את זה? בגלל שהבת חידשה את הקשר עם האבא החורג שגידל אותה וזאת בלי ידיעת האם, השופטת פוסלת את המעמד המשפטי שלו לדאוג לה ולהציל אותה משנה בכליאה במוסד רווחה בעל כורחה.
להלן ההחלטה בערעור:
בבית המשפט העליון |
בע”מ 7563/21 |
לפני: | כבוד השופט נ’ סולברג |
המבקש: | פלוני |
נ ג ד |
המשיבים: | 1. המחלקה לשירותים חברתיים קרית עקרון |
2. פלונית | |
3. ליטל קוזקוב, עו”ד – אפוטרופא לדין |
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 12.10.2021 בענ”א 54260-08-21 שניתנה על ידי כבוד השופטת ד’ מרשק מרום |
בשם המבקש: | עו”ד אייל סייג |
החלטה |
- בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום 12.10.2021, בענ”א 54260-08-21 (השופטת ד’ מרשק מרום), שעל פיו נדחה ערעור המבקש על החלטות בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, בשבתו כבית משפט לנוער, מיום 25.7.2021 ומיום 18.8.2021, בתנ”ז 17976-07-21 (השופטת הבכירה ר’ מקייס).
- בגדרה של החלטת בית המשפט לענייני משפחה, הוכרזה בתו של בת-זוגו לשעבר של המבקש, קטינה בת 16.5, כ’קטינה נזקקת’, כהגדרתה בחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש”ך-1960, והוחלט, בהסכמת אמה של הקטינה, והאפוטרופא לדין, על השמתה של הקטינה במסגרת חוץ-ביתית, לפרק זמן של שנה. בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המבקש על ההחלטה האמורה. נקבע, כי “האם […] היא האפוטרופא הטבעית היחידה של [הקטינה], בעת [שלמבקש] אין כל מעמד משפטי ביחס אליה. הוא אינו אביה הביולוגי, הוא לא מונה בשום שלב כאפוטרופוס עליה, לא בתקופת חייהם המשותפים ולא לאחר מכן. ככל הנראה [הקטינה] רואה [במבקש] דמות אב, אך זאת לאחר תקופת נתק בעקבות הגירושים, שאז [הקטינה] חידשה עמו את הקשר וזאת בלא ידיעתה של האם”. על פסק דין זה נסובה בקשת רשות הערעור שלפנַי.
- לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, ושקלתי בכובד ראש את נימוקיה, ובהתאם לסמכותי שלפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע”ט-2018, שחלה על ההליך שלפנַי מכוחה של תקנה 44 לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ”א-2020, באתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור – להידחות, וזאת מבלי צורך להידרש לתגובה מאת המשיבות. העניין רגיש ומורכב, אך בניגוד לטענת המבקש, פסק הדין של בית המשפט המחוזי לא הכריע בשאלת מעמדו לגבי הקטינה. כל שנקבע הוא כי נכון לשלב זה, המבקש אינו בעל מעמד כלשהו בכל הנוגע לקטינה. שאלת מעמדו של המבקש מתבררת במסגרת הליך נפרד (א”פ 16074-08-21), שאיני נוקט לגביו כל עמדה. בהינתן האמור, ברי כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי, וכך גם החלטות בית המשפט לענייני משפחה, אינם מעוררים שאלה משפטית עקרונית, שחורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, ואשר ראוי לה להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב’גלגול שלישי’. מתן רשות ערעור אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין. החלטותיו של בית המשפט לענייני משפחה – מפורטות ומנומקות. אמה של הקטינה, וכך גם האפוטרופא לדין שמונתה לקטינה, ואמונה על טובתה, תומכות אף הן בתוצאה שאליה הגיע בית המשפט לענייני משפחה. אין הצדקה לדיון ב’גלגול שלישי’.
- אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית בזאת.
אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י’ בכסלו התשפ”ב (14.11.2021).
ש ו פ ט |
One Comment
בהפעם האחרונה אבא גרוש שזרק נעל על שופטת בבית המשפט העליון נידון לשלוש שנים מאסר.
לפיכך מפחד, חשש ואימה – אני בוחר לא להגיב לתחקיר. אציין שמקריאה התרשמתי שהתחקיר אמין, מדוייק ומבוסס.