הצביעות של שופטי העליון פשוט מחליאה. כאשר היה מדובר בהפגנות לביבי שהיה ראש ממשלה שהשופטים שונאים אותו הרי אפילו בזמן קורונה נתנו השופטים אישור חופשי לקיים הפגנות בבלפור וקיסריה כיד המלך, עם מגפונים, מיצגים של בולבולים מנופחים וכל מיני שושקות שלבושות בביגוד מיני פרובוקטיבי. בזמנו של ביבי כתבו השופטים שירי הלל לזכות ההפגנה במדינה דמוקרטית. אז בזמן הקורונה הם אפילו ידעו על כמה מדבק הנגיף ובכל זאת אישרו לקיים התקהלויות המוניות נגד ביבי.
אבל עכשיו כשיש ראש ממשלה שהשופטים אוהבים, נפתלי בנט, כי הוא לא יוזם חוקים לצמצום הכוח הרב שיש להם, פתאום זכות הפגנה כבר לא כל כך חשובה ולא כל כל דמוקרטית. הרי צריכים בעליון לשמור על נפתלי בנט שאחרת עוד פעם יעלה הליכוד ואיתו יבואו אמיר אוחנה, מיקי זוהר ושלמה קרעי ויטפלו בעליונים כמו שצריך (או שלא).
ראו אילו התפתלויות ופלפולים כותב הקוקסינל המתנחל נעם סולברג, יימח שמו, זכרו וזרגיגו, כשהוא רוצה לרמוז למשטרה שבכוונת שופטי העליון לקבל את העתירה שהגיש ראש עיריית רעננה לאסור או לצמצם הפגנות קולניות מול הבית של נפתלי בנט ברעננה. הצביעות נוטפת מהפה הקוקסינלי של נועם סולבג בצרורות.
השוו להפגנות נגד ביבי עם בולבולים מתנפחים שכן מצאו חן בעייני נועם סולברג. אלה הפגנות לטעמו של סולברג. קלעו בדיוק למה שהוא אוהב לחוש בפה.
להלן ההחלטה הזמנית. בקרוב פסק דין. בג”ץ 5318/21 בג”ץ הפגנות בנט
| בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק |
| בג”ץ 5318/21 |
| בג”ץ 5434/21 |
| לפני: | כבוד השופט נ’ סולברג |
| כבוד השופט י’ אלרון | |
| כבוד השופט ע’ גרוסקופף |
| העותרים בבג”ץ 5318/21: | 1. עיריית רעננה |
| 2. ראש עיריית רעננה |
| העותרים בבג”ץ 5434/21: | דוד קמחי ו-42 אח’ |
| נ ג ד |
| המשיבים בבג”ץ 5318/21: | 1. משטרת ישראל |
| 2. מפקד מחוז מרכז משטרת ישראל | |
| 3. מפקד מרחב השרון במשטרת ישראל | |
| 4. מפקד תחנת כפר סבא |
| המשיבים בבג”ץ 5434/21: | 1. משרד ראש הממשלה |
| 2. שירות הביטחון הכללי | |
| 3. משטרת ישראל – מפקד מחוז מרכז | |
| 4. עיריית רעננה | |
| 5. ראש עיריית רעננה | |
| 6. המשרד להגנת הסביבה | |
| 7. היועץ המשפטי לממשלה | |
| 8. איציק (יצחק) זארקא | |
| 9. אורלי לב |
| המבקשים להצטרף כצד להליך וכ’ידידי בית המשפט’ בבג”ץ 5318/21: | 1. הני בראל ו-35 אח’ |
| 2. משמר הדמוקרטיה הישראלית |
| הודעת עדכון מטעם משיבי הממשלה; תגובות מטעם העותרים |
| בשם העותרים בבג”ץ 5318/21: | עו”ד אילנה בראף-שניר; עו”ד ליאור בר עמי; עו”ד לימור דניאלי-שוסטר; |
| בשם העותרים בבג”ץ 5434/21: | עו”ד אוריאל ניזרי |
| בשם משיבי הממשלה: | עו”ד מוריה פרימן; עו”ד יעל קולודני |
| החלטה |
השופט נ’ סולברג:
בעקבות עיון בהודעת העדכון מטעם משיבי הממשלה (להלן: המשיבים) ובתגובות העותרים, מתבקשים המשיבים, לבחון פעם נוספת את המתווה בנוגע להפגנות בקרבת מעונו הפרטי של ראש הממשלה, בהיבטים של זמן, מקום ואופן.
אמנם, בתגובתם המקדמית, וכן גם בדיון, טענו המשיבים כי על מתווה הפעולה, ועל קביעת מקום ההפגנות ורמת האכיפה, הוחלט על-פי אמות המידה שהוצבו בפסיקתו של בית משפט זה. בנוגע למקום ההפגנה, הפנו המשיבים לפסקי הדין לגבי הפגנות שהתקיימו במרחק-מה מביתו של היועץ המשפטי לממשלה, ובהמשך גם להפגנות שהתקיימו סמוך לביתו של שר המשפטים (בג”ץ 1983/17 נפתלי נ’ היועץ המשפטי לממשלה (27.4.2017) ובג”ץ 2364/17 סדקה נ’ מפקד מחוז מרכז במשטרה (החלטה מיום 18.6.2017) (להלן יחד: עניין כיכר גורן); בג”ץ 5598/19 עופר גור ואח’, דיירים בבניינים המצויים בשדרות ההשכלה 17, תל אביב נ’ משטרת מחוז תל-אביב (15.9.2019)) (להלן: עניין גור). כמו כן, בהתייחס למפגעי הרעש והסדר, הפנו המשיבים לפסקי הדין לגבי הפגנות בסמיכות למעונו הרשמי של ראש הממשלה בירושלים (בג”ץ 5078/20 פדידה נ’ משטרת ישראל (19.8.2020); בג”ץ 7059/20 עמותת ‘חוזה חדש’ נ’ משטרת ישראל (17.11.2020) (להלן יחד: עניין בלפור)). כל אלו, גלויים וידועים הם לפנינו.
ועדיין, המשיבים מתבקשים לשקול, האם אין מקום להבחין בין הקביעות שבפסקי הדין האמורים, לבין העניין דנן. כך, בהתייחס למקום וזמן ההפגנה: מן האמור בעניין כיכר גורן עולה, כי על-פי המתווה שהציגה שם המשטרה, לבד מ’משמרת מחאה שקטה’, יכולים היו המפגינים להיקהל ולעמוד על מחאתם בכיכר גורן שבפתח תקווה, רק פעם אחת בכל שבוע; מדי מוצאי שבת. כמו כן, אותה כיכר משתרעת על-פני שטח רחב-ידיים, הממוקם בסמיכות למרכז מסחרי, ולא בצמוד לבתי מגורים. גם בעניין גור, מהודעת המשטרה שם עלה, כי בנוסף על ‘מחאה שקטה’ וסמוכה לבית השר, יוכלו המפגינים לקיים הפגנה רועשת, הכוללת שימוש באמצעי הגברה, רק “בפינת הרחובות הסוללים-השלום, במרחק של כ-400 מטרים מביתו של השר”. גם באותו עניין, פינת הרחובות המדוברת איננה שוכנת בסמיכות רבה לבתי מגורים. לעומת זאת, בעניין דנן, על-פי המתווה שהוצג לנו, רשאים המפגינים לקיים 3 מחאות בכל שבוע (בימים שני ורביעי, ובמוצאי שבת), והמתווה מאפשר לקיים את ההפגנות הרועשות בסביבה שקטה ושלווה, ובצמוד לבתי המגורים.
בנוסף, בהתייחס לאופן המחאה, לאמצעי ההגברה לסוגיהם, הרי שבשונה מעניין בלפור, שם דובר בהפגנות בסמיכות למעונו הרשמי של ראש הממשלה, שאז ידה של הזכות להפגין גוברת; בעניין דנן, נוכח ההלכה שנפסקה בעניין דיין (בג”ץ 2481/96 דיין נ’ מפקד מחוז ירושלים, פ”ד מח(2) 456 (1994)), והריחוק המתחייב ממעונו הפרטי של איש הציבור, הרי שמדובר באיזון ‘רגיל’, בין שורה של זכויות מתחרות. נראה אפוא כי יש מקום לחלק בין המקרים, גם בהקשר זה, לגבי מידת ההרעשה, ותחימתה בהיבטים שונים, בהתחשב בין היתר בדוח שהוּצא על-ידי המשרד להגנת הסביבה, ובתדירותן ורציפותן של ההפגנות, והרעש הנובע מהן.
המשיבים ישקלו אפוא פעם נוספת את המתווה שהוצג על-ידם, בהתחשב, בין היתר, בחלופות שהציגו העותרים בבג”ץ 5434/21 לגבי מיקום ההפגנות הרועשות, אגב תגובתם להודעת העדכון. ככל שהדבר עשוי לתרום לעניין, ישקלו המשיבים לקיים הידברות נוספת, עם נציגי העותרים, ונציגי המשיבים הנוספים.
הודעת העדכון תוגש עד יום 15.12.2021. לכשתתקבל, נכריע בדבר המשך הטיפול בעתירות.
ניתנה היום, י”ב בכסלו התשפ”ב (16.11.2021).
| ש ו פ ט | ש ו פ ט | ש ו פ ט |
