מסכנים הגברים האילתים. קיבלו שופט משפחה מהגהנום. מוטי לוי שמו והוא פמיניסט מוצהר שרק מחפש איך לדפוק גברים. הנה דוגמא מוחשית.
אישה טוענת שהילד אוטיסט וקשה לה להיות איתו לבד. היא רוצה שהבעל ישלם לה עבור “מטפלת” בנוסף לחיוב במזונות…. מדובר באחת שהמשכורת שלה היא 4,800 ש”ח והיא רוצה מטפלת שעולה 4,600 ש”ח בחודש!
חוץ מזה הילד נמצא במסגרת חינוכית מ 07:30 בבוקר עד 17:00 בערב. בשביל מה האישה הזו צריכה מטפלת???? ואיפה כתוב בדת היהודית שהמזונות שהגבר חייב בהם כוללים “מטפלת”?
אבל בפמיניסטאן כל אישה יכולה לבקש מה שבא לה, והשופט ימצא את הדרך לתת לה. הנה הכלב בן כלב מוטי לוי, השופט האילתי החליט כן לתת לה ולחייב את הבעל ב 3,150 ש”ח מזונות ומדור, 2,250 שירותי מטפלת וחצי מההוצאות הרפואיות החריגות, טיפולים הידרותרפיים, תא לחץ ובדיקות שונות.
ממתי “דמי מטפלת” נחשב חיוב במזונות? הרי המזונות עצמן זה תשלום לאישה על דמי הטיפול – כי האישה היא המטפלת בעצמה בילדים, ועל זה היא מקבלת את ה”מזונות”. ביהדות מעולם לא נאמר שהאבא צריך לשלם ל 2 מטפלות: גם לאמא וגם למטפלת זרה.
אם האישה מתקשה בטיפול בילד וצריכה עזרה, שתיגש לרווחה…. שם מחכות לה עובדות סוציאליות שישמחו לטפל בה. בשביל זה נועדו העובדות הסוציאליות… לטפל בדיוק בנשים כאלה ש”מתקשות לגדל ילדים” ו”קשה להם” וזה עול, ונטל והן מסכנות. העו”סיות ישמחו לחייב אותה בהדרכה הורית איך לנהל את משק הבית, ואת זמנה הפנוי בצורה יעילה יותר.
שימו לב גם לכותרת הכתבה באתר “פסק דין” ממנה עולה כי השופט “התרשם” שהאישה זקוקה לעזרה (מטפלת בתשלום). איך השופט מרדכי לוי התרשם שהאישה זקוקה ל”עזרה” של מטפלת אם הילד נמצא מ 7:30 עד 5 בערב במסגרות? כמה זמן ביממה כבר נשאר לה “לטפל”? עוד 3-4 שעות עד שהילד הולך לישון???? זה מה שקשה לאישה הזו? לשבת עם הילד שהיא רוצה שיישאר בחזקתה ולטפל בו? למה האבא לא קיבל את האופציה לטפל בילד אצלו ובמשמורתו?????
להלן הכתבה באתר פסק דין, 25/11/2021:
אב לילד שסובל מאוטיזם טען שהאם לא צריכה עזרה – השופט התרשם אחרת
במסגרת סכסוך מזונות סיפרה האם שהיא מתקשה לטפל בבנה לבדה לנוכח קשיים בתפקוד ובוויסות רגשי. בית המשפט אישר לה לשכור מטפלת וחייב את האב לשלם חצי משכרה, בנוסף למזונות
השופט מוטי לוי הכריע לאחרונה בתביעת מזונות שהגישה אם לילד כבן 8 נגד אביו. בגיל שנתיים אובחן הילד כסובל מאוטיזם ונקבעה לו נכות של 100%. בתחילת הדרך האב השתתף בהוצאות אך כחצי שנה לפני הגשת התביעה סירב לפגוש אותו ולשלם עבור מזונותיו. השופט קיבל את טענת האם כי היא זקוקה לעזרה בכל השעות בהן הילד שוהה עמה. האב חויב במזונות של 3,150 שקל בחודש (כולל מדור), בחצי משכר המטפלת (כ-2,250 שקל) ובחצי מההוצאות הרפואיות המיוחדות.
האם סיפרה שהצדדים חיו בזוגיות ללא נישואין משך כעשור. ב-2013 נולד בנם המשותף מושא התביעה.
היא הוסיפה כי שנה לאחר לידתו הצדדים נפרדו, אך נותרו ביחסים טובים במשך 5 שנים בהן האב היה מעורב בגידול הילד ותמך בו כלכלית. ואולם, מאז תחילת 2019 האב צמצם דרסטית את המפגשים עם הילד ומסרב להעביר לה כספים עבור מזונותיו.
האם ציינה שהילד אובחן עם אוטיזם כשהיה בן שנתיים. היא חוותה את הידיעה בצורה קשה, חלתה בסרטן השחלות ועברה ארבעה ניתוחים.
לדבריה, האב מבוסס כלכלית בעוד היא משתכרת סך של 4,800 שקל בחודש בלבד.
האם הוסיפה שהיא גרה עם הילד בדירה בבעלותה אך נושאת בתשלום משכנתה חודשי בסך 2,400 שקל, ובנוסף, לילד יש מטפלת שעלות שכרה החודשי עומד על 4,587 שקל.
היא צירפה מסמכים רפואיים שלפיהם בנה סובל מאי שקט וזקוק להשגחה מתמדת של מבוגר 24 שעות ביממה.
מנגד, האב טען שלרשות האם עומדת קצבת נכות של הילד בסך 2,600 שקל לחודש, בתוספת קצבת ילדים. הוא הוסיף כי השתתף ברכישת הדירה בה גרה האם ומדובר בנכס משותף, וכי הוא מעביר לאם מזונות של יותר מ-2,000 שקל לחודש.
האב דחה נמרצות את הצורך במטפלת וטען שמדובר בעובדת זרה שרק עוסקת בניקיון הבית ואינה מוסמכת לטפל בילד עם אוטיזם. עוד הוא ציין כי הבן שוהה במסגרת החינוכית משעה שבע וחצי בבוקר ועד רבע לחמש, ובזמן הזה אינו זקוק למטפלת.
לא כל היום
סגן נשיא בית המשפט למשפחה באילת, השופט מרדכי (מוטי) לוי, התרשם שהאם זקוקה לעזרתה של מטפלת בגידול הבן בחיי היומיום. יחד עם זאת, הוא ציין שהמטפלת לא אמורה לשהות בבית האם כאשר הבן מצוי בבית הספר, אלא החל משעות אחר הצהרים עד למחרת בבוקר וכן בסופי שבוע. השופט קבע שהצדדים יישאו בחלקים שווים בשכרה של המטפלת.
באשר לסכום המזונות כתב השופט שהאם לא הביאה אסמכתאות לביסוס הצרכים של הילד, כך שהקביעה תהיה על בסיס ניסיון החיים ואומדן. בנסיבות אלה השופט חייב את האב יישא במזונות שוטפים בסך 1,450 שקל לחודש.
באשר למדור ציין השופט כי המחלוקת בין הצדדים בנוגע לבעלות בנכס לא הוכרעה עדיין, אך בשל תשלומי המשכנתה על האב לשאת בחלק יחסי מדמי המדור, בסך של 800 שקל לחודש. כמו כן הוא חויב בהוצאות דמי אחזקת מדור בסך 900 שקל לחודש.
עוד חויב האב בחצי מההוצאות הרפואיות החריגות, כגון טיפולים הידרותרפיים, תא לחץ ובדיקות שונות.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב״כ האם: עו”ד מיכאל דיין, עו”ד יוסף לוי
- ב״כ האב: לא צוין
להלן פסק הדין:
תלה”מ בית משפט לעניני משפחה אילת |
38630-07-19
10/08/2021 |
בפני השופט: מרדכי (מוטי) לוי |
|
– נגד – | |
---|---|
תובעת: פלונית עו”ד מיכאל דיין עו”ד יוסף לוי |
נתבע: אלמוני |
פסק דין |
לפני תביעת מזונות.
עיקר טענות האם:
1.הצדדים חיו בזוגיות ללא נישואין משך כעשור. ביום xx/yy/2019 נולד מזוגיות זו בנם המשותף מושא התביעה (להלן- הבן).
שנה לאחר לידת הבן נפרדו היא והנתבע (להלן-האב) והמשיכו ביחסים טובים משך כ- 5 שנים. האב היה משתתף בהוצאות גידול הבן עד שלאחרונה הוא מסרב להיפגש עם הבן ולשלם עבור מזונותיו.
הבן אובחן באוטיזם והוגדר נכה בעל שיעור נכות של 100%. התובעת (להלן-האם) חוותה את הידיעה בצורה קשה היא חלתה בסרטן השחלות וביצעה 4 ניתוחים.
בכל התקופה תמך בה האב מבחינה כלכלית.
החל בחודש 01/2019 חל שינוי בהתנהלות האב, הוא פוגש בבן פעם בשבועיים למספר שעות בודדות בשל רצונו לחיות את חיי הרווקות ללא כל נטילת אחריות על הבן.
סירובו של האב לשאת בנטל ראוי הנדרש לגידול הבן המשיך גם לאחר הפגישה ביחדת הסיוע.
3.האב הוא XXX ידוע ומוכר בעיר שהכנסותיו עומדות על כ- 70,000 ₪ . מנגד לאם XXX ושכרה נטו עומד על סך של 4,800 ₪ לחודש.
לאם דירה בבעלותה והיא נושאת בתשלום משכנתא חודשי בסך 2,400 ₪. היא בעלים של רכב משנת 2017 ובחשבון הבנק שלה יתרת חובה.
4.לבן מטפלת שעלות שכרה החודשי עומד על סך ₪ ובמאזן ההוצאה השנתי יש להוסיף סך של 5,000 ₪ למטפלת חלופית עת יוצאת המטפלת לחופשה. יחד עם זאת לאור הקצבה החודשית בסך 2,300 ₪ יש להעמיד את דמי המטפלת על סך של 4,587 ₪.
האם צרפה כנספח לכתב התביעה מסמך מיום 13/9/2020 ממרכז שניידר לילדים – פסיכיאטריה, החתום על ידי הפסיכיאטרית ד”ר שירלי אביבי בו נכתב “ע. בן שבע מתגורר בxxx, אימו הינה המטפלת היחידה. אין סיוע עי גורמי תמיכה נוספים. ברקע מאובחן ASD מגיל שנתיים, לומד במסגרות של החינוך המיוחד. לציין כי הנמא (כך במקור-מ.ל) במעקב מחלקת ילדים על רקע צפדת באחרונה התגברות של צעקות אי שקט מטופל תרופתית עם הטבה חלקית לאור מעגלי תמיכה מצומצמים קיים קושי משמעותי בבית בהשגחה. זקוק להשגחה מתמדת 24 שעות. נודה במידה וניתן לאשר לאם סיוע לצורך השגחה על הילד” (להלן-האישור משניידר).
עוד צורף לכתב התביעה מסמך נוסף, מסמך המופנה לרופא הילדים של הבן ונושא תאריך 22/10/19 החתום על ידי אותה פסיכיאטרית, ד”ר שירלי אביבי. במסמך זה לאחר הבאת הרקע הכללי הומלץ על מספר נושאים לטיפול אך לענייננו חשוב “השגחה של מבוגר 24/7”
מסמך נוסף מבית החולים שניידר, המחלקה לרפואה פסיכולוגית הנושא תאריך 28/1/2020 קובע לעניין הנושא שלפני “מומלצת השגחה של מבוגר צמודה 24/7, לאפשר העסקה של עובד זר לאור מיעוט מעגל תמיכה”.
מסמך נוסף שצורף הנושא תאריך 21/10/2020 מציין ברקע ש”אין הסדרי ראיה קבועים עם האב” בפרק ההמלצות הומלץ על …הרבה פעילות במים בהשגחה מלאה…סיוע עובד זר לאם בביתה בשל תפקודו הנמוך ומשקלו הגבוה…” מסמך זה הפנה להמלצות קודמות בהן הומלץ על סיוע במטפל/ת לבן.
במסמך נוסף אותו צרפה האם מומלץ על ידי ד”ר יואל לוינסקי, רופא בכיר, במחלקת הילדים בבית חולים שניידר “הנ”ל במעקב ילדים ב’ שניידר עקב מחלת… עם ביטוי גרמי. עקב המחלה יש הגבלת תנועה משמעותית ומתמשכת. קושי בריצה קפיצה ומשימות אחרות המתאימות לגילו. לפי מומחי פיזיותרפיה במוסדנו יש צורך בטיפול אינטנסיבי לפחות 3-2 מפגשים בשבוע. בנוסף מומלץ לבצע הידרותרפיה באופן אינטנסיבי כנ”ל” . במסמך מיום 17/7/2020 חתום על ידי ד”ר לוינסקי מופיעה המלצה דומה “לאור מצבו קיימת המלצה רפואית חד משמעית וחיונית לביצוע פיזיותרפיה +הידרותרפיה אינטנסיבית”.
לבד מסך זה העמידה האם את צרכי הבן על סך של 3,950 ₪ [1,300 ₪ כלכלה והיגיינה; 600 ₪ ביגוד; 250 ועד גן; 500 ₪ מתנות ובילויים; 500 ₪ ניידות (לרבות חלק יחסי בביטוח רישיון רכב ודלק) 800 ₪ דמי טיפול]
עוד עתרה לחייב האב בסך 2,000 ₪ כדמי מדור על פי הרעיון שדירה כמו זו בבעלותה דמי שכירות שלה עומדים על סך של כ- 6,000 ₪ ועל כן חלקו היחסי של האב, לתפישתה, עומד על 2,000 ₪ (6,000 X 30%). עוד ביקשה האם לחייב האב בהוצאת אחזקת מדור בסך 1,755 ₪ לחודש (ובכלל הרכיבים השונים נמצא גם שכרו של מנקה הבריכה שבבעלותה בסך 400 ₪ לחודש).
האם המשיכה ועתרה לחיוב האב בהוצאות נוספות של אחזקת הבריכה בסך 250 ₪ לחודש (“על פי ההמלצה על הקטין לשהות במים מספר שעות כל יום” ) המלצה לתא לחץ פעמיים בחודש שעלותו 1,200 ₪ כל טיפול ללא לינה וללא טיסות המסתכמות בסך של לפחות 1,000 ₪ ; טיפול הידרותרפיה פעם בשבוע שעלותו 200 ₪; המלצה לטיפול בדולפינים שעלותו 580 ₪ לטיפול שבועי.
לסיכום עתרה האם לחייב האב לשלם לה “12,292 ₪ הכוללים הוצאות מדור ואחזקה ודמי טיפול לחודש מאז הפסיק הנתבע לשלם קרי 1.3.19 ועד הגיע הקטין לגיל 18 ומשם שליש עד גיל 21”.
עיקר טענות האב:
5.האב דחה את תביעת האם ל-“הגדלת מזונות” ופירט את הסכומים העומדים לרשות האם:
דמי ביטוח לאומי קצבת נכות 2,600 ₪ לחודש ובתוספת קצבת הילדים מטעם המל”ל.
תשלומי מזונות שהו משלם בסך 2,337 ₪ (סכום דומה אמור להיות חלקה של האם בגידול הילד ועל כן לרשותה רעיונית סך זהה של 2337 ₪) “סך ההכנסות 7500 שחלכן אני טוען כי מדובר בסכום גבוהה משמעותי מסך ההוצאות הנדרשות לצרכיו של ע.”. כך טען שהאם שכחה שהיא זכאית להנחות בהוצאות אחזקת הבית.
האב דחה נמרצות את הצורך במטפלת וטען שמדובר בעובדת זרה ש…”כל עבודתה היא ניקיון הבית ותו לא. היא אינה דוברת עברית אינה מוסמכת לטפל בילד עם אוטיזם “כמו כן XXX נמצא בגן החל משעה שבע וחצי בבוקר ועד רבע לחמש. בשעות האלה מה עושה כביכול המטפלת? ניקיון של הבית, כביסה, בישולים סידורים של XXX ובקיצור עוזרת בית צמודה”.
כך טען האב שאם קשה לאם להמשיך ולטפל בבן על פי הסדרי השהייה הוא מוכן לקבלו אליו ליום נוסף “כמובן שאני לא זקוק או נעזר במטפלת לילד שלי. וזה שהוא בנוסף נמצא (או אמור) להיות אצלי יומיים בשבוע וכל שבת שנייה מה בדיוק עושה “המטפלת” או לחילופי אמו של XXX?”
לעניין המסמכים הרפואיים שצירפה האם טען האב ש”האימא יכולה להביא איזה מסמך שהיא רוצה, כי זה קל לבקש ולקבל חוות דעת שאינם נתמכים במציאות. … אבקש מכבוד לדחות על הסף את הבקשה וכמו כן להורות על משמורת משותפת מלאה.”
האב סיכם כתב הגנתו בלשון זו:
“לכן אבקש לשנות לחלוטין את הסדרי הראיה ולפסוק משמורת משותפת או לחלופין הטלת סנקציה כספית על כל הפרה של הסדרי השהיה. אבקש שוב לקחת את הילד מהגן כמו שהגענו בהסכמה עם מטפלת סימה שחר מהרווחה ולא יהיה לי כל קשר עם האם”
דיון והכרעה:
6.משעה שחרף ניסיונותיי וניסיונות הצדדים שכשלו להגיע להבנות ביניהם התקיים דיון הוכחות ביום 10/11/2020 והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.
לדיון ההוכחות התייצב עו”ד נוסף, עו”ד יוסף לוי שהודיע “אני באתי במיוחד היום מתל אביב, לנסות לעזור לצדדים לסיים את המחלוקת. פנתה אליי הגב’, אמנם היא מיוצגת אבל אני קצת מעורב כמה שנים טובות בחיים שלה ואיזושהי תקופה גם של שניהם, והייתי מבקש, ברשות בית המשפט ואם הנתבע ירצה, כמה דקות בחוץ לנסות לעזור להם לסיים.” הנתבע לא התנגד אולם גם נסיונו של עו”ד לוי לגשר על הפערים לא צלח.
7.עוד ראוי להדגיש שבפתח הדיון טען בא כוחה של התובעת “המחלוקת על שכר המטפלת והמדור” (פרוטוקול עמ’ 13 ש’ 25).
8.בשל חשיבות דברי האם בדיון יובאו אלו כלשונם
“הילד קודם כל כל הזמן הייתה לו מטפלת וכל השנה האחרונה הילד היה מאושפז, כל החודשים לא עבדתי והייתי איתו, האבא כל פעם שהחגים היו צריכים להיות אצלו הוא לא יהה אצלו, בזמן האשפוז ביקשתי שישמור עליו והוא אמר לי תשלמי לי 3,000 דולר כדי להישאר פה כי הוא בנסיעות. כל החודשים האלה אני ביליתי עם הילד. האב יום אחד בא, פתאום יש לו יום הולדת, פתאום צריך לנסוע שבת, פתאום לא בא כי יש לו לקוחות, כי הוא בתל אביב. בסוכות פתאום הוא מופיע ואומר שהוא לא יהיה פה 10 ימים, החברה שלי אמרה לו תיקח אותו והוא אמר לא יכול יש לי משהו דחוף והוא היה ביוון. הכל נופל עליי, הילד עם אבחון מאוד מאוד קשה, הוא לא רוצה להביא מטפלת – אין בעיה. הוא יודע שהילד היה כל הזמן עם מטפלת, הוא אף פעם לא התכחש. אני מחזיקה אבחונים עדכוניים של אבחון פסיכיאטרי של הילד והנוירולוגית של הילד. אני לא יכולה לעשות משהו דקה אחת ולעזוב אותו. הוא משאיר את הילד ב XXX עם אנשים זרים, הילד צריך טיפול מסור, הוא חולה, יש לו מחלה של מערכת החיסון, אמרתי לו לחשוף אותו לאנשים והוא אומר לי אני אעשה מה שאני רוצה בימים שלי, איך אתה רוצה להשאיר ילד בן 7 עם תפקוד אוטיסט ב XXX? …הילד היה מאושפז ועל זה יש ניירת ואתה לא יכול להתכחש, אתה מאז ומעולם התכחשת שהילד אוטיסט עם תפקוד של בן 3. לא יתכן שהמטפלות והמורות שלו והפסיכולוגית והנוירולוגית והרופא שלו קובע שהילד צועק במשך שעות ויש לו בעיות של ויסות והילד משתולל ואיתך הילד רועד מפחד, הוא בוכה, הוא לא רוצה ללכת לאבא שלו, אתה משאיר אותו מול הטלוויזיה אתה לא נותן לו כלום לעשות, חוץ מזה שאתה מאשים אותי שהוא שמן כמוני אתה לא עושה כלום, אני מתחננת אליך שתיקח אותו וכל פעם זה משהו אחר, פתאום אתה נוסע, פתאום השבת הזו לא מתאימה, הייתה תקופה משבועות עד יולי וכל שבת היה לו משהו, יום אחד הוא בצפון, יום אחד אחותו הגיע, יום אחד כואב לו הגרון, הכל מתועד אצלי בהודעות. ”
9.האם הסבירה את הצורך במטפלת “מוסמכת לאוטיסטים” ש “היא צריכה להיות איתי כשאני הולכת איתו לגן שעשועים… כי אני בלחץ, אם הילד צורח קשה לי להרים אותו כי הוא גדול. ”
10. האב שאל “את מחפשת עוזרת. ” ועל כך השיבה האם “אני מחפשת מטפלת” ופרטה את הצרכים “הילד ביום שישי יוצא בשעה 12:30 והרבה ימים כשאנו בבית חולים אני לא יכולה אפילו להיכנס להתקלח כי אין מי שיחליף אותי ויתקשר איתו, לבד היינו. …גם שישי שבת. ..” כשנשאלה על ידי האב “… את רוצה שהיא תגור אצלך? השיבה “לא, שתגיע בשעותצ שלה” .
עוד נשאלה בחקירתה הנגדית “ש. אז את רוצה מטפלת ביום ראשון, שלישי, רביעי או חמישי לסירוגין, מחמש בצהריים עד שמונה שהוא הולך לישון? והשיבה “עד שמונה וחצי ושתקום בארבע איתו. …הילד קם בארבע וחצי – חמש, אתה משאיר אותו לבד בסלון, אני לא עושה את זה. אני לפני שבועיים ביקשתי ממנו לא להשאיר את הילד חשוף ב XXX. הוא אמר שהוא ישאיר אותו ב XXX בשעות שלו יעשה מה שהוא רוצה, אמרתי לו הבן שלי אוטיסט יש לו סדר יום ומסגרת וזה זמן איכות איתו, אני מעדיפה שהוא יהיה איתי ולא במסגרת עם אנשים חולים. ”
11.בחקירתה החוזרת טענה האם שלבן הייתה מטפלת גם בזמן שהיו הצדדים יחדיו וגם לאחר שנפרדו “באה עובדת זרה מטעם הנכות של הילד, היא הייתה מטפלת בו כל היום. היא הייתה קמה איתו בחמש בבוקר, באמצע הלילה, לים, לבית חולים, באמצע השנה היא עזבה. הוא היה משלם כל הזמן האבא, הכל.”
עדותה זו לא הוזמה. נהפוך הוא. בסיכומיו שב האב ואישר קיומה של עובדת זרה אצל הצדדים אך טען שמדובר בעוזרת שלא הייתה מטפלת אלא עובדת זרה שהייתה “מדובר בעוזרת בית אשר משרתת בעיקר את התובעת ותו לו” (כך במקור –מ.ל). לביסוס טענתו צירף לסיכומיו חליפת מסרונים בינו לבין האם בזו הלשון:
האם: “בבקשה תפקיד ל XXX כסף היא הכי נחוצה בחיים עכשיו”
האב: למה את באה אל? אני לא מבין אני לא הכתובת שלך יותר”
האם: “זו הכתובת של הבן שלנו לא שלי”
האב: “אז מ? זה אומר שאני צריך לממן את העוזרת שלך?”
האם: “תממן חצי של הבן שלנו…” (לא ניתן לקרוא את המשך המשפט)
האב: “אני לא צריך לממן את העוזרת בית שלך. נקודה”
האם: “זה לא העוזרת שלי זה בשביל שתעזור עם XXX”
האב: “כל מה שקשור ישירות ל XXX אין לי בעיה תחליטי… ההחלטה ה היא שלך”
12.אמור מעתה שהתובנה העולה מתכתובת זו תומכת דווקא בגרסת האם העולה בקנה אחד עם המסמכים הרפואיים שצורפו לתיק ומתוכם הובא לעיל. בהקשר זה ראוי לציין שיש לדחות את האמור ומרומז בדברי האב שהאישורים ניצנו לאם כלאחר יד ובניגוד למציאות.
13.בהקשר של הצורך בסיוע לאם ראוי לשים לב לשאלות אותן שאל האב בחקירתה הנגדית:
“ש.האם את מודעת שבסטנדרט שלי בין ראשון לחמישי אני עובד מעשר בבוקר עד חמש בצהריים? זה היומן שלי, שלא עובד עד שבע, לא עובד עד שמונה.
ת.בגלל זה אתה משאיר את הבן שלי בבית קפה והולך ללקוחות שלך ו XXXX XXX XXX? אתה מקבל את הלקוחות שלך בXXX כל התקופה של הקורונה וכולם ראו את הבן שלי וכולם אמרו לי וואי ראיתי את הבן שלך, הוא טיפל בנו XXX.
ש.בימים שני, רביעי או חמישי שאני לוקח אותו, באיזה שעה אני לוקח אותו מבית הספר?
ת.ארבע וחצי.
ש.אז אני לוקח אותו בימים שלי בזמן שלי.
ת.לא תמיד, הרבה שבועות אתה נוסע.
ש.אם אני נוסע בסוף שבוע שלי מותר לי.
ת.זה לא בסוף שבוע שלך. אתה מותר לך מה שאתה רוצה…”.
14.בעדותו בבית המשפט הסכים האב “למטפלת מוסמכת שהיא תבוא בשעות שXXX לא בבית הספר, בשעות נורמאליות, לפעם או פעמיים בשבוע, כי גם יש ל XXX חובת הורות משלה. והיא תהיה מוסמכת לטיפול אוטיסטים ועם מטרה מסוימת לעזור לו, לא בארבע בבוקר, לא בגן, לא תישאר בבוקר.” הוסיף האב “…אני חושב שXXXצריך מהעזרה שהוא צריך לקבל זו עזרה כמו שהוא מקבל בבית הספר, אנשים שיש להם הסמכה לטפל באוטיזם. …אני מוכן להשתתף חצי וחצי.”
יחד עם זאת שלל האב צורך של הבן בהשגחה צמודה 24/7 והשיב בעניין “הוא לא צריך, אני אבא שלו. הילד מתלבש לבד, הילד מתקלח לבד, אוכל לבד, מוציא אוכל מהמקרר לבד, שותה לבד, מתלבש לבד, אוקיי? מדליק את הטלוויזיה ובוחר לו את הסרטים שלו לבד, נוסע על אופנים בבית שלי לבד, משחק עם המשחקים שלו לבד, בלי עזרה ובלי כלום, הילד מתפקד מאה אחוז, זה שהוא אוטיסט לא אומר שהוא מפגר ושהוא לא יודע לעשות כלום. … אני יותר מרופא, אני אבא שלו. אם אני לא צריך מטפלת שתעזור בימים שלי… הילד שלי הוא ילד עצמאי, מתלבש לבד, אני יכול להוכיח, יש לי סרטונים שהוא מתקלח לבד, מתלבש לבד, מוציא אוכל לבד, יודע להפעיל לבד את המיקרוגל, זה שהיא רוצה להפוך את הילד למפלצת זו בעיה שלה ולא שלי. ”
באשר לצרכי הילד טען האב “…יש לו, הוא מקבלת בבית ספר פסיכולוגית, קלינאית תקשורת, מטפלת התנהגותית, פסיכולוגית, שחייה יש לו בריכה בבית, הוא מקבל גם טיפול בשחייה, ולעניין השחייה, אני הגשתי לxxx לפני כמה חודשים, אמרתי לה שבמסגרת הביטוח הרפואי שיש ל XXX מגיע לו שיעורי שחייה בעלות של 45 ₪…”
כך שלל האב תשלום ל”עוזרת” טרם הפרידה והוסיף ש “אני לא שילמתי את העוזרת, אני שילמתי דברים אחרים בבית, הוצאות חשמל, ארנונה, אוכל, דברים כאלה. אני חשבתי שהעוזרת הייתה מיותרת תמיד, היו לנו ויכוחים על זה שאין צורך בעוזרת כי היא יכולה לטפל ב XXX בשעות, XXX משמונה בבוקר עד ארבע וחצי – רבע לחמש הוא בגן, השעות שנותר לנו להיות איתו זה מארבע וחצי – חמש עד שמונה כשהוא הולך לישון, אנו צריכים לטפל בו, אף אחד לא צריך לטפל בו, העוזרת הייתה מנקה בסך הכל, לא מבינה עברית, שום הסמכה לאוטיזם, היא באה בסך הכל לנקות את הבית, זה מה שהיא הייתה.”
15.ביחס לשכרו אישר האב ששכרו עומד על סך של כ- 20,000 ₪ לחודש (פרוטוקול עמ’ 18 ש’ 13-11). לסיכומיו צירף האב אשור רואה חשבון המעיד על הכנסתו החודשית העומדת על סך של 15,300 ₪ לחודש שהוגדרה “הכנסה חייבת מעסק לשנת המס 2020 לתקופה 1/1/2020 – 31/10/2020” נתון זה לוקה בחסר בשני מובנים: האחד, מדובר בתקופת קורונה כך שלא ברור מה הכנסות האב בתקופה עובר לקורונה ואחרי הקורונה והשני, על פי דברי האב הוא “שותף פעיל, שותף לא רשום” בעסק שנקרא XXX.” (פרוטוקול עמ’ 20 ש’ 36-32).
לאור האמור מתקבל על דעתי ששכרו עומד על סך של 20,000 ₪ נטו לחודש כפי שהעיד בבית המשפט.
16.לאחר ששקלתי את החומר שלפני אני מורה כדלקמן:
א.מזונות שוטפים:
המינימום ההכרחי הנפסק עבור קטין ללא צורך בראיות עומד היום על סך שבין 1,250 ₪ ל– 1,400 ₪ ללא שהסכום כולל מדור, חינוך והוצאות חריגות ו/או הוצאות מדין צדקה [עמ”ש (תא) 20511-10-10 פלוני נ’ אלמוני קטין (4/4/13)].
יחד עם זאת במספר פסקי דין מאוחרים יותר אין עוד בקביעה זו חזות הכול. בעמ”ש 1057/09 העלה כבוד השופט שנלר מבית המשפט המחוזי בתל אביב תהייה אִם לא הגיעה העת להעלות את סכומי הסף העומדים על כ- 1,450 ₪ לחודש. במסגרת עמ”ש (ת”א) 46291-01-16 פלונית נ’ פלוני (9/10/17) שב על תהייתו ודה פקטו העמיד דמי המזונות השוטפים המינימאליים על סך של 1,600 ₪ לחודש. כך, בעמ”ש (מרכז) 11623-07-17 ש. נ’ ש. (24/6/2018) הועמדו צרכי הקטינות שם, להערכת ההרכב, על סך של 1,800 ₪ לחודש לכל קטינה.
האם לא צירפה לבקשתה ולתביעתה את מלוא הראיות לסכומים הנתבעים (ראו למשל התביעה על סך של 600 ₪ לחודש עבור ביגוד או 500 ₪ לחודש עבור “מתנות ובילויים”). החובה להוכיח תביעה למזונות כתביעה כספית לכל דבר אינה זקוקה עוד להבהרות ותימוכין ויש להוכיח אותה על מרכיביה, באופן מדויק וללא השארת פתח להשערות וניחושים [תמ”ש (ת”א) 35280/00 פלונית (קטינה) ואח’ נ’ פלמוני (30/1/2003)].
בהעדר אסמכתאות לביסוס הצרכים הנתבעים יש להכריע על פי אומדנה על פי ניסיון החיים של השופט [ע”א 93/85 שגב נ’ שגב פ”ד לט (3) 822 (31/10/1985) עמ’ 828)].
בשים לב לאמור האב יישא בדמי מזונות שוטפים של הבן בסך 1,450 ₪ לחודש. קצבת הילדים מטעם המל”ל תתווסף לדמי במזונות ותהא חלק מהם.
ב.דמי מדור:
בכתב התביעה טענה האם שהיא מתגוררת בבית שאינו רשום על שמה אך משלמת “לחברתה” בעבור דמי משכנתא סך של 2,400 ₪ לחודש. בכתב ההגנה לא התייחס האב באופן פרטני לטענה זו. בחקירתו הנגדית אישר האב שהאם מתגוררת בבית שלו היה מוצע לשכירות בשוק החופשי היה שכר הדירה המתקבל ממנו היה עומד על סך שבין 5,500 ₪ ל- 6,000 ₪ לחודש. על בסיס זה סברה האם בסיכומיה (ס’ 28-25) שיש לחייב את האב בסך של 2,000 ₪ לחודש כדמי מדור רעיוני.
להוצאות אחזקת המדור טענה האם כפי שטענה בכתב התביעה שחלקו של האב (30%) באים לכדי סך של 1,755 ₪. סכום זה חריג מהמקובל על אף ההסבר שניתן בסיכומים לחריגה זו בטענה שסכום זה הוא “בגלל הבריכה”.
מנגד טען האב בסיכומיו לעניין המדור שהוא “…שילם כמיליון ₪ מכספו לשם מעבר דירה ושדרוג הבית לנוחיות הקטין אם כך התובעת ממשיכה ולא רק שאין היא מוכנה לחלק את הבית עם הנתבע במסגרת הפרידה עוד הרצחת וגם ירשת? עת מתגוררת התובעת בבית המשותף לצדדים, דורשת עוד תשלומים בגין מדור?!”
איני מקבל את הטענה שעל האב לשלם חלק יחסי מדמי שכירות פוטנציאליים של הבית בו מתגוררים האם והבן ולכל היותר יש לגזור את הסכום מההוצאה בפועל של האם.
הדעות בפסיקה חלוקות בדבר חיוב האב בדמי מדור רעיוני. יש הסוברים שראוי ונכון, על פי המקרה, לחייב את האב בתשלום דמי מדור [עמ”ש (נצרת) 555-06-15 (30/12/15) והפסיקה המובאת בו] אך מנגד יש השוללים זאת (ראו: מאמר של השופט יהורם שקד “בין משכנתא למדור” (2013)].
שאלת הבעלות על הבית בו מתגוררים האם והבן טרם הוכרעה (הנושא יידון במסגרת תמ”ש 343345-10-20)). האב טען שם שיש לו 50% מזכויות הבעלות בבית (סעיפים 19-13 לתביעה האמורה).
כך או כך, נחה דעתי שבנסיבותיו של התיק שלפני ראוי שהאב ישתתף בחלק יחסי מדמי המדור, באופן רעיוני, בגובה 30% מהמשכנתא המשולמת בפועל על ידי האם (כנטען בסך 2,400 ₪) ועל כן חלקו של האב עומד על 800 ₪ לחודש.
לעניין הוצאות דמי אחזקת המדור לאחר בדיקת החשבוניות שצורפו לכתב התביעה אני מעמידן על סך 900 לחודש.
ג.מטפלת:
על בסיס המסמכים הרפואיים ומקל וחומר לאור עמדתו של האב אני קובע שהאם זקוקה לעזרתה של מטפלת בגידול הבן בחיי היומיום. יחד עם זאת, איני מקבל שהמטפלת אמורה לשהות בבית האם כאשר הבן מצוי בבית הספר. גם האם לא סוברת כך ” שתגיע בשעותצ שלה”. על בסי האמור אני רואה לנכון שהמטפלת תשהה עם האם החל משעות אחר הצהרים של יום, בערבו במהלך הלילה ותסייע לה. דומה שלאור האמור לעיל אין צורך להרחיב בסיבות לצורך זה.
על כן אני מורה שהאם תשכור את שירותיה של מטפלת מוסמכת לטפל בילדים עם אוטיזם אשר תשהה עמה ותסייע לה בכל יום מימות השבוע החל מהשעה 16:30 (עת אוספת האם את הבן מהגן) ועד למחרת בשעה 08:00 (עת הולך הבן לגן). המטפלת תשהה עם האם גם בסופי שבוע.
האב טען שאין לו צורך במטפלת. יחד עם זאת ככל שהוא זקוק לסיוע עת הבן אצלו באמצע השבוע (גם אם לא לכל הלילה) הוא רשאי להסתייע במטפלת וכן בסופי שבוע שהבן אצלו.
הצדדים יישאו בחלקים שווים בשכרה של המטפלת.
ד.דמי טיפול:
בשים לב לעזרה הניתנת כאן לאם ונכונותו של האב לשהות עם הבן יותר מהנהוג כיום בין הצדדים לא מצאתי לחייב האב בדמי טיפול.
ה.הוצאות חריגות:
לבד מהאמור לעיל הצדדים יישאו בחלקים שווים בכל ההוצאות הדרושות לבן מבחינה רפואית ובכלל זה טיפולים הידרותרפיים, תא לחץ (לא ברור מה טעם יש צורך לנסיעה לבית חולים שניידר לתא לחץ כשאחד כזה מצוי בבית חולים יוספטל באילת-לא ניתן כל הסבר לכך. ככל שניתן לבצע את הטיפולים בבית חולים יוספטל באילת יש לבצעם באילת בבית חולים יוספטל. האם תבדוק הנושא מול בית החולים ותעדכן האב), בדיקות בבית חולים שניידר, טיפול עם דולפינים – ככל שיוגש אישור המעיד על חשיבות הטיפול (במסמכים שהוגשו לא היה אישור רפואי לצורך זה). חובתו של האב היא בקיזוז כל סכום שיתקבל אצל האם מכל גורם בעבור רכיבים אלו. האם נדרשת למצות זכויותיה מול הרשויות השונות ולעדכן את האב.
ו.הוראות כלליות:
חובתו של האב על פי פסק דין זה היא מיום הגשת התביעה ביום 16/7/2019.
ככל שלאב חובות עבר (או כאלו הנוצרים מהסכומים הנפסקים כאן אל מול מה שנהג בין הצדדים עד כה) הוא ישלם אותם ב- 12 תשלומים שווים ורצופים עם התשלום הראשון על פי פסק דין זה הנקבע ליום 15/8/21 (עבור חודש 8/21). לאחר מכן (החל מיום 1/9/21) חישלם האב לאם את דמי המזונות ודמי המדור ואחזקתו על פי הקבוע להלן בכל ראשון לחודש בעבור החודש העתיד לבוא.
סכומי כסף ששולמו על ידי האב בכסף, כנגד אסמכתאות, לטובת מזונות הבן יוכלו להיות מקוזזים על ידו.
דמי המזונות השוטפים לרבות דמי מדור ואחזקתו ישולמו לאם על ידי האב בכל ראשון לחודש ומראש לחודש העתיד לבוא עד הגיע הבן לגיל 18 שנה. שאר התחייבויותיו של האב על פי פסק דין זה ישולמו לאם תוך 7 ימים מיום שהאם תציג לו דרישה במסמך בכתב מגובה בחשבונית מס/ קבלה.
ככל שתודיע האם לאב על רצונה בהפקדת דמי המזונות לחשבון הבנק שלה, היא תעביר לו פרטי חשבון הבנק שלה ובמקרה כזה תשלום דמי המזונות במועדם לזכות חשבון זה יחשב כתשלום תקין, ובלבד שהאם לא הודיעה לאב על שינוי בפרטי מספר החשבון או הבנק.
דמי המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן ויעודכנו אחת ל-3 חודשים, ללא הפרשים רטרואקטיביים בין תקופה אחת לרעותה.
מדד הבסיס לחישוב יהיה מדד החודש בו נפסקים דמי מזונות אלה, כפי שפורסם ב- 15 לחודש טרם הגשת התביעה והתחשיב יעשה לעומת המדד הידוע בעת עריכת תחשיב ההצמדה. מדד שלילי לא יפחית את גובה דמי המזונות.
סכום שלא ישולם במועדו יישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק בין היום שנועד לתשלום לבין הפירעון המלא בפועל.
17.מתיר פרסום פסק הדין בהשמטת כל פרט מזהה של הצדדים.
18.אין צו להוצאות.
19.תואיל המזכירות לשלוח פסק הדין לצדדים ולסגור התיק.
ניתן היום, ב’ אלול תשפ”א, 10 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.