כלל בסיס במדינת ישראל:  כל הליך גירושין מתחיל בתחנת משטרה.  למה?  כי לנשים קל מאוד לפברק עלילות שווא על אונס ואלימות כלפי האישה והילדים.  זה אוטומטית מנתק את האבא מהילדים וזורקים את האבא מהבית בלי ראיות, לפעמים עם תחתונים בלבד.  זה מאוד משתלם והרבה נשים ממליצות על זה.

עדנה ארבל הכלבה הארורה שניסחה את תקנה 2.5

מאז שהכלבה הארורה עדנה ארבל הוציאה את תקנה 2.5 בהיותה יועמ”שית לפיה לנשים תהיה חסינות מהעמדה לדין על תלונות שווא, במשך שנים המשטרה והפרקליטות כיבדו את תקנתה של עדנה ארבל, ונשים היו יכולות להעליל על הבעל מה שהן רוצות ולצאת בלי פגע.

עדנה ארבל כתבה בהנחיה שלה שבגלל שנשים עדינות ומוחלשות, הן מצויות בפחד ואם הן תהיינה בסכנה של עמידה לדין הן לא יתלוננו על הגברים האלימים.

נזכיר רק שבאותה שנה בה היא ניסחה את תקנה 2.5 היא בעצמה הלכה למשטרה והתלוננה על מי שהיה נשוי לבת האמצעית שלה, שהיה אז רשם הוצל”פ אייל באומגרט שהו מתעסק מינית עם הבנות שלו שהן הנכדות שלה….  ארבל ניסתה לטרפד לאייל באומגרט את הקידום המקצועי וזה לא הצליח לה.

היום אייל באומגרט הוא שופט מחוזי בחיפה.

אבל זה כן הצליח לה לגרום לעשרות אלפי גברים כל שנה בהליכי גירושין להיות חשופים לרצון הטוב של הנשים שלהם, שבכל רגע נתון האישה יכולה לגשת למשטרה ולחרב את עולמו של הגבר.

הנה כאן מי שהיתה ראש פרקליטות מחוז ת”א רות דוד מודה ב 2015 שהיא מעולם לא העמידה לדין אישה על תלונת שווא:

שנת 2023 והמגמה החלה להשתנות:  500 העמדות לדין, 2,000 מקר תת דיווח ו 31% תיקי גירושים עם תלונו שווא

הנה נתונים חדשים מהמשטרה.  שימו לב שגבר יכול להתלונן שאשתו הגישה תלונת שווא רק אם הוא זוכה ללא ספק, או התלונה של אשתו נסגרה ללא אשמה.  רוב התלונות של הנשים נסגרות בהעדר ראיות או חוסר ענין לציבור וזו הסיבה שהנתונים פה הם נתוני תת-דיווח.  כלומר הרבה מאוד נשים מצליחות שלא להגיע לסוף המסלול – כלומר להעמדה לדין.

אז הנה הנתונים:  1,493 תלונות של גברים ב 3 שנים על ידיעות כוזבות של נשים.  זה 498 מקרים בשנה (נעגל ל 500). מתוך זה 430 הובשלו לכתב אישום נגד נשים ב 3 שנים (143 מקרים בשנה).  כלומר 28% מהתלונות הן תלונות שהפרקליטות עצמה סברה שאין ספק סביר לאשמתה של האישה.

אבל. על פי נתוני הפרקליטות רק 20% מהתיקים נסגרים בחוסר אשמה.  זה אומר שיש 80% גברים שלא יכלול להתלונן נגד הנשים כי סגרו להם את התיקים בעילה אחרת כגון חוסר ראיות.  אותם 80% הם למעשה 1,992 גברים שלא יכולים להתלונן כי סונדלו מראש ע”י גניזה בבעילה שלא מאפשרת הגשת תלונה נגד האישה.

סה”כ 2,490 תלונות של גברים נגד נשים שהנשים הגישו תלונות שווא במשטרה נגד הבעלים.

אז כמה זה מתוך כלל תיקי הגירושין?  מתגרשים 16,000 בשנה.  כ 6,000 מהם בלי ילדים כך שכמעט ואין סיבה לתלונה.  עוד כ 2,000 אלו ערבים (והנשים הערביות פחות נוטות להמציא תלונות במשטרה בגלל הבושה בכפר אם יתגלה שהן שקרניות).

זה אומר 2,490 תלונות שווא של נשים מתוך 8,000 תיקי גירושין = 31%.

כתבה של איציק סבן בישראל היום פורסם 22/3/2023

תופעת תלונות השווא: שיא במספר התיקים שהועברו לפרקליטות

רק 430 מ־1,493 התלונות שהתגלו כעלילה בשלוש השנים האחרונות, הסתיימו בהעמדה לדין • לא עוד: ב־2022 גנזה המשטרה 37% בלבד מהתיקים – היתר יגיעו לביהמ”ש • “רק עונש מרתיע יהיה אפקטיבי”

שינוי מגמה בהיקפי תלונות השווא שנגנזו במשטרה: לאחר שנים ארוכות של סגירת תיקים סיטונאית בגין תלונות שווא, נתוני המשטרה שמתפרסמים פה לראשונה חושפים ירידה דרמטית בשיעור התיקים שנסגרו בשנת 2022, לאחר שכמעט כמחצית מהתיקים שנפתחו בעילה זו הועברו לפרקליטות.

תלונת שווא היא מסירת מידע כוזב למשטרה או לגוף חקירה אחר, מתוך ידיעה שהמידע לא נכון, כדי להביא לפתיחת חקירה פלילית נגד אדם. סעיף 243 לחוק העונשין קובע עונש של שלוש שנות מאסר על עבירה זו, וכשמדובר בניסיון להעליל עבירה חמורה יותר מסוג פשע, גדל העונש לחמש שנות מאסר. לפי החוק, עצם מסירת המידע הכוזב מהווה עבירה פלילית, ולא משנה אם בעקבותיו נפתחה חקירה או לא.

השינוי הדרמטי החל ב־2019, עם סגירה של 75% מהתיקים שנפתחו בגין תלונת שווא, והגיע ב־2022 לשיעור חדש של 37% בלבד של תיקי חקירה שהמשטרה סגרה

בשנים האחרונות משטרת ישראל לא הקדישה חשיבות רבה לעבירה זו, ורבים מהתיקים נסגרו בסופו של דבר ולא הגיעו לכדי הגשת כתב אישום על ידי הפרקליטות או התביעה המשטרתית. לפי הנתונים שהגיעו ל”ישראל היום”, בשנים 2022-2019 נפתחו 1,493 תיקים בגין תלונות שווא, כ־1,000 מהם (67% מכלל התיקים) נסגרו בעילות שונות, ורק כ־430 תיקים הגיעו לבסוף לכדי העמדה לדין.

אלא שסקירת תיקים אלה על פני השנים מגלה מגמת ירידה בשיעורי הסגירה, וכמשתמע, עלייה בכמות התיקים המועברים לפרקליטות – ובשנה החולפת נראה שינוי דרמטי במגמה זו. כך, למשל, אם בשנת 2019 נסגרו 75% מהתיקים שנפתחו בגין תלונת שווא, ב־2020 כבר נסגרו כ־70% מתיקים אלו, וב־2021 פחת שיעור הסגירות ל־63% מכלל התיקים.

ארוכה הדרך לכתב אישום

השיא הגיע בשנה האחרונה, לאחר שמישהו במשטרה, כך נראה, החליט לשים סוף לתופעה: לפי הנתונים, מתוך 258 התיקים שנפתחו בעילה זו, רק 95 תיקים (כ־37%) נסגרו או נמצאים בתהליך סגירה, וכ־110 תיקים (כ־42%) הועברו לפרקליטות, כאשר 11 מהם אף הועברו לשלב הבא לקראת הגשת כתב אישום. היתר (כ־20%) עדיין פתוחים, וככל הנראה רבים מהם יועברו בהמשך לפרקליטות ולתביעה המשטרתית.

עו”ד אבישר רווה: “תלונת שווא גורמת נזקים הרסניים למי שנגדו היא הוגשה, אך פוגעת בעיקר בקורבנות אמת. הפיכת אדם חף מפשע לחשוד בפלילים פוגעת אנושות באורחות חייו”

עו”ד רלי אבישר רווה, המתמחה בדין הפלילי, אומרת: “תופעת תלונות השווא אינה זניחה כלל ועיקר, והתרחבה בעשורים האחרונים. תלונת שווא גורמת נזקים הרסניים בראש ובראשונה למי שנגדו היא הוגשה, אך פוגעת בעיקר בקורבנות אמת. הפיכת אדם חף מפשע לחשוד בפלילים פוגעת אנושות בכל אורחות חייו.

בתמונה:  עו”ד רות דיין וולפנר הידועה כמלכת תלונות השווא.  אין אישה שהיא מייצגת שלא מקבלת תדרוך קומפלט איך לעשות דרמה במשטרה.

https://www.israelhayom.co.il/news/crime/article/13723552

ראו מאמר מ 2016 של יואב מזא”ה בנושא תלונות השווא של נשים ישראליות המועצמות בזכות הכוס והציצי להרוס לבעלים שלהן את החיים – לרוב בהדרכת עורכי דין למשפלה.