פעם היו מספרים לנו שברוסיה הסובייטית של הק.ג.ב, מזרח גרמניה של השטאזי ורומניה של הסקוריטטה היו בונים תיק סודי על כל אחד ואחת, באמצעות ריגול, רשת מלשינים, האזנות, חדירה לבתים וכו’. כולנו היינו מזדעזעים ואומרים “מזל שאנחנו חיים במדינת היהודיים החופשיים”, “ולנו יש דמוקרטיה”.
גיחי גיחי צחוק של פסיכי, אם מישהו חושב שאין בישראל שטאזי. שטאזילנד זה פה. אילולא משפטי ביבי סביר להניח שאף אחד לא היה יודע על זה ושיטות הריגול ואיסוף המידע היו רק משתכללות, כי תמיד הפרקליטות מוציאה תעודת חיסיון ושיטות הריגול כול תוצרי הריגול נשארים סודיים. אבל בזכות משפטי ביבי נפרץ הסכר.
פתאום התברר למשל שהאזינו לניר חפץ, שמעו שיש לו פילגש, סטודנטית למשפטים ממומנת והחליטו להביא אותה למשטרה כדי לעשות פדיחות לניר חפץ, לשבור את רוחו ולעשות ממנו עד מדינה. וזו רק דוגמא אחת מיני רבים.
לא צריך הרבה בשביל להתחיל לרגל על יעד. יש למשטרה מלא טפסים וכל מה שצריך לשעות זה לשרבט כמה מילים כגון חשד להלבנת הון, חשד לעבירות פליליות וזה מספיק. השופטים חותמות גומי והם חותמים על הכל.
הפגסוס הוא תכנה שנשתלת בתוך טלפון ושואבת כל מה שיש שם. אבל יש גם “חדירה לעננים”. הפעם נתמקד בחדירה לעננים. למשטרה זה מכרה זהב. אפשר ללמוד שם את כל נקודות התורפה של הבן אדם.
העננים זה חוות השרתים של גוגל, פייסבוק, דואר אלקטורוני, וכו’ שכולם יושבים בחו”ל, ולכן חדירה לעננים האלה היא בעצם ביצוע עבודה משטרתית מחוץ למדינה – ואת זה מותר לעשות רק באמצעות משלוח בקשה לעזרה בינלאומית מהמדינה שהחווה נמצאת בה.
אבל בישראל יש את חיים ויסמונסקי פרקליט המדינה לענייני סייבר והוא כבר מוצא דרכים איך לעגל פינות, ולרמות את השוטרים והציבור.
הנה כאן סרטון משטרתי אותנטי של חדירה לעננים בחשד לעבירה ביטחונית חמורה: העלבת עובדת סוציאלית שהיא “זונה משוקמת”.
הבדיחה היא שעם כל כך הרבה אמצעי ריגול, שתילת תכנות ומיקרופונים, שאיבת מידע מדיגיטל ומעננים, ועדיין הפשע משתולל ברחובות…. איזה תיק פוצח באמצעות הפגסוס???????
כתבה של אבי וייס, פורסם 9/4/2023
איך מערכות האכיפה שודדות את המידע שלנו מהעננים ומגיעות לחשבונות הבנק
פירוט השיטות איך המשטרה (והשב”כ במקביל) יודעת עליך הכל, כולל נטיות פוליטיות, כולל כל המידע הפיננסי שלך, לפרטי פרטים, כולל כל המידע על מעגלי החברים, העמיתים לעבודה, המשפחה וכל מי שקשור אליך בכל קורות חייך המתועדים והמצולמים (כולל זיהוי פנים).
מדינת ישראל יודעת עליך ממש הכל, את כל הסודות שלך, יותר ממה שאתה יודע על עצמך. ובבוא העת, תקבל רמז, שכדאי לך לשתף פעולה עם “הקליקה”. ואז, מהפחד מה יודעים עליך (ולכל אחד יש נקודות חולשה, שהמשטרה\שב”כ\פרקליטות מצליחים לזהות בכלים המפורטים בכתבה להלן), אתה תתחיל לשתף פעולה.
במצבים קיצוניים ישתמשו בזה להפוך אותך ל “סוכן”, “מודיע”, “משת”פ”, או אפילו “עד מדינה”. הכל אפשרי.
הריגול אחר אזרחים הוא לא רק דרך חוק האזנות סתר
מפלצת הפגסוס לא מסתתרת בחוק האזנות הסתר. הפגסוס, ומערכות מקבילות לחיטוט ואיסוף כל המידע הפרטי שלכם, לא נמצאים רק בחוק האזנות סתר. בפרקליטות הקימו צוות בדיקה בראשות הטייחנית עמית מררי. ב”דו”ח מררי” ניסו למכור לציבור תיאוריה שאם המשטרה מוציאה צו חתום לפי סעיף 10א לחוק האזנות סתר מזה גם מאפשר חדירה לסמארטפון של מי שהצו הוצא בגינו ע”י הרוגלה של הפגסוס.
המונח פגסוס קצת מטעה, כי זה לא רק הפגסוס (מתוצרת חברת NSO), אלא אוסף רחב של כלים חודרניים ברמות שונות של יכולות, שהפגסוס אינו הכלי המרכזי שיש בתחום הסיגינט-סייבר במשטרת ישראל. הכלי הכי נפוץ בתחום הסיגינט סייבר שמו סלברייט. ראו כאן: “חשיפת המספרים המפלצתיים של חדירות מ”י לסמארטפונים ולמחשבים שלכם.
צפו כאן בסרטון וידאו “חשיפת ההפעלה ההמונית של הפגסוס על אזרחים תמימים” עם אבי וייס ואלי ציפורי.
.
צפו גם באירוע ב”פורום קפה שפירא” כאן. אלי ציפורי אבי וייס משוחחים עם שלי ולך: המשטרה עוקבת אחרי כולנו בלי חוק, בלי פיקוח ותוך טיווח המוני
בישראל המשטרה מחויבת בדין וחשבון רק על האזנות סתר
בניגוד לכל העולם החופשי, שבו תחום האזנות הסתר מדווח באופן שקוף, מלא ומפורט לממשלה, לפרלמנט ולציבור, בישראל יש דיווח פומבי (חלקי) רק בתחום אחד ובנוגע לחוק אחד בלבד, “חוק האזנות סתר. כל שאר סוגי הריגול מוסתרים מהציבור ואין שום דיווח פומבי לגביהם.
ואלה סוגי האזנות סתר המתבצעות כל הזמן לסמארטפונים ולמחשבים הניידים והנייחים שלנו (של כלל אזרחי ישראל):
א. האזנות סתר לפי חוק האזנות סתר.
על פי דיווח משטרתי חלקי בשנת 2022 הוצאו 2,733 צווי האזנת סתר, ירידה מ-3,359 צווים בשנת 2021. גם אחרי הירידה הזו, ישראל נמצאת במקום ראשון בעולם בהיקף צווי האזנת סתר יחסית לגודל האוכלוסייה (וזאת רק על פי חוק אחד). בישראל לא נספרים הצווים לפי חוקים אחרים, מה שכן נעשה בחו”ל בדיווחים על האזנות הסתר של מדינות העולם המערבי.
בשנים 2013 והלאה (עת קמה יחידת ה”סיגינט-סייבר” של משטרת ישראל במתכונתה הנוכחית) ועד 2021, היקף צווי האזנת הסתר היה מעל 3,000 צווים בשנה, והספירה היא רק על פי חוק אחד.
על פי דיווח של היועץ המשפטי של משטרת ישראל, תנ”צ אלעזר כהנא בשנים 2015-2022 היו מעל לאלף הפעלות של הפגסוס. לא ברור על פי איזה חוק בדיוק הפגסוס והכלים הדומים לו הופעלו ומופעלים עד היום במ”י. זאת, משום שעל פי 2 מסמכים בחתימתו של תנ”צ כהנא מתחילת 2022 נטען (מפורט כאן בסעיף 2), שהפגסוס הופעל במ”י על פי “חוק נתוני תקשורת“, בעוד שמשרד המשפטים ו”דו”ח מררי” טוענים בהרחבה יתרה ובעקשנות, שסמכות הפעלת הפגסוס מקורה בסעיף 10א ל”חוק האזנות סתר”.
כך או כך, בשום צו שבו עשתה יחידת “הסיגינט-סייבר” ובשת”פ של השב”כ, שימוש בפגסוס, לא מופיע בהחלטת השופטים שאישרו את הצווים הללו, שהם מאשרים שימוש בסעיף 10א לחוק האזנות סתר.
לכן, לכל הצווים האלה אין שום תוקף משפטי כבסיס להפעלת הפגסוס. ההפעלה נעשית באופן בלתי חוקי וללא הרשאה מפורשת בשום חוק ובשום תקנה שעברו אישור הכנסת. כמובן, שהתוצרים של ההאזנות הבלתי חוקיות הללו אמורים להיות בלתי קבילים. אלא שלא תמצאו בישראל שופט אחד שיפסול תוצרים של צווי תקשורת או הזנות סתר בעילה של חוסר חוקיות.
פניית עשרות רבות של חברי כנסת לפתוח בחקירה בפרשת NSO – פגסוס לא זכתה למענה כלשהו.
ב. האזנות סתר לפי חוק נתוני תקשורת (מכונה גם “מחקרי תקשורת” או “מחת”ק”).
זה הכלי המרכזי של יחידות “הסיגינט-סייבר בשת”פ השב”כ, באמצעותו הם שולפים מידע אישי ופרטי על רוב אזרחי ישראל, מזה שנים.
ההתחלה הייתה ב-2009 (החוק נחקק ב-2007) עם 9,603 צווים. ב-2012 זה קפץ ל-17,597 צווים, ב-2016 זה קפץ ל – 24,801 וב – 2020 זה טיפס לגבהים ל-57,312. בשנת 2023 התחזית היא 70 אלף צווים בשנה (כבר ב-2022 ואולי אף מעל לזה ב-2023).
חלק מהצווים על פי חוק זה, מוצאים בשיטת “איכון הפוך” – שיטה בלתי חוקית לחלוטין והמונית, בלי כל חשד כנגד המואזנים הרבים בסתר. היקף הפרות “חוקי הגנת הפרטיות” כאן הוא בלתי ישוער ובלתי מתקבל על הדעת.
ג. האזנות סתר ע”י שליפת כל המידע שלנו מהעננים הגדולים בארה”ב (פייסבוק, מטא, גוגל, אפל).
חיים ויסמנוסקי החליט על דעת עצמו שאפשר לחדור לעננים ושהסמכות היא בסעיף 43 לפסד”פ (“הזמנה להציג חפץ”). כל חוקיות השימוש הזה בצווים לשליפת מידע מהעננים בארה”ב “תלויה באוויר”, איננה ברורה, והתוצרים של שליפת מידע מהעננים בחו”ל אמורים להיות בלתי קבילים.
על פי הנתונים הכי טריים, בשנים 2013-2020 הוצאו 22,492 אלף צווים (!!) לעננים בינלאומיים בארה”ב לקבל את כל המידע שיש להם על משתמשים בשירותים האלה. מעל ל-2,800 צווים בממוצע בשנה.
לגבי טלגרם, קיימת שיטת האזנה החדשה שמפעילה יחידת הסיגינט-סייבר המשטרתית (בעקבות אחותה שבשב”כ), לאיסוף נתונים ממערכת הענן של הרשת החברתית טלגרם. מדובר באפליקציה זדונית שנראית כמו טלגרם אבל היא לא טלגרם. התוקפים מציגים למשתמשים כאפליקציית “shagale” (שיחות רנדומליות עם אנשים שאתה לא מכיר בצ’אט חפוז) המשמשת לווידאו צ’ט למבוגרים. בין תכונות הריגול של האפליקציה הזדונית: הקלטת שיחות טלפון, גישה ל--SMSים, צפיה ביומן השיחות, רשימות אנשי הקשר ועוד. מדובר במודולים זדוניים המתועדים בפעם הראשונה. קורבן, שנתן את ההרשאות לאפליקציה, יאפשר לתוקף גישה להודעות הנכנסות מ-17 אפליקציות נוספות כמו Viber, Skype, Gmail, Messenger וטינדר.
ד. שליפת מידע מסמארטפונים על פי סעיף 23א לפסד”פ ולעיתים ביחד עם סעיף 32 לפסד”פ.
על פי הנתון האחרון הידוע, ב-2019 הוצאו 24 אלף צווים כאלה, בנוסף למספר לא ידוע של חיפושים בסמארטפונים בהסכמה (מה שאסור כיום לאור “הלכת אוריך“). בצווים אלה יש סעיף הנקרא “חדירה נמשכת” המשמש אף הוא לשליפת מידע מעננים (מעבר לשימוש בסעיף 43, כאמור בסעיף הקודם).
דוגמה מוחשית לצו כזה לפי סעיף 23 א’ לפסד”פ – של “חדירה נמשכת\מתמשכת” יש כאן.
בתמונה: השופט עלאא מסרוואה שחותם על כל צו שמבקשים ממנו – תמונה מ 2010
מצ”ב דוגמה מוחשית לכלל הבעיות בהוצאת צו הכולל “חדירה נמשכת”, על פי סעיפים 23, 23א ו-32 לפסד”פ – חתימה של השופט עמית מיכלס המאשר דירה לעננים כולל שימוש בכוח נגד תמיר לשם מפרשת טלגראס.
צו חיפוש במחשב תמיר לשם - 8344- 3.3.19
הבעיות העיקריות, שמטילות צל כבד על כל חוקיות הפעילות, שנעשית בעקבות הצווים הללו לאור העולה בדוגמה המובאת כאן מעל – הן:
1. אין דו”חות על שליפת המידע ממכשירי הסלולר ומהמכשירים האחרים (כאן נתפסו 3 סלולריים, 2 טאבלטים, 2 מחשבים, 7 דיסק און-קי), באמצעות מערכת סלברייט ובמערכות שליפה אחרות שיש ביחידות הסיגינט-סייבר של מ”י. קיים דו”ח חלקי על חיפוש חלקי על מכשיר אחד בלבד, כך, שלא ניתן לדעת אם זה הכל ולמה מסתירים את כל השאר.
2. הצו מאפשר לחדור למחשבים \ סמארטפונים אחרים, של אנשים אחרים ללא הגבלה, אנשים, שאינם חשודים בכלום, רק בגלל שהם מתחברים או התחברו למחשב \ לסמארטפון של החשוד (והם אינם יודעים שהמחשב \ הסמארטפון הזה נתפס ע”י המשטרה וממשיך להיות מופעל ע”י המשטרה).
כלומר: המחשב\הסמארטפון, שנתפס, מחובר ע”י המשטרה לרשת התקשורת (סלולר או קווי) ולאינטרנט והמכשיר ממשיך לנהל תעבורה (התכתבויות ודו שיח) עם כל אנשי הקשר, ברשתות חברתיות, במיילים וכיו”ב, קשר רגיל עם כל אחד אחר, שלא יודע, שהוא התחבר או מתחבר למחשב\סמארטפון הנמצא בידי המשטרה.
כך, הצו מאפשר לחדור למחשבים ולסמארטפונים של כל האנשים האחרים, שנמצאים בקשר עם המחשב\הסמארטפון החשוד, שנתפס ומופעל ע”י המשטרה, בלי שנגדם הוצא איזה צו ומבלי שהם חשודים באיזו עבירה.
3. אין דו”חות על השימוש במערכת “חדירה נמשכת”: מהם כל הכלים שהופעלו ולהיכן “החדירה הנמשכת” הזו התמשכה ומה היו כל תוצריה? לכמה אנשים חדרו למחשבים\לסמארטפונים שלהם בעקבות ה”חדירה הנמשכת”? מה הפיקו בחדירה למחשבים\הסמארטפונים האחרים?
4. האם נתפס מידע המצוי בעננים מקומיים, רק על פי צו זה? או שהוצא צו מיוחד נוסף לקבלת מידע מעננים מקומיים? כ”כ, האם הוצאו צווים\בקשות נוספות בעקבות “החדירה הנמשכת” לקבל ממאגרי מידע בעננים העולמיים את כל המידע הנמצא שם, או שלא הוצאו צווים נוספים, והשתמשו בצו הזה גם כדי לשאוב מידע מעננים בינלאומיים?
5. כ”כ, האם הוצאו צווים לקבל מידע פיננסי בעקבות התוצרים הללו?
הרבה שאלות ותהיות, שמבליטות את הפעילות הבלתי חוקית הענקית (לכאורה), שנעשית בעקבות צו אחד שכזה.
ה. מידע נוסף ואדיר בממדיו הנאגר בצורה נסתרת ובהיקפים לא ידועים, על כלל תושבי ישראל.
זה כולל כמה וכמה מערכות איסוף מידע משוכללות שלא אפרט עליהן כאן, וביניהן:
1. מערכת “עין הנץ” לאיסוף מידע על הרכבים ונוסעיהם בכבישי ישראל.
2. האקרים בשירות המשטרה. “ועדת מררי” הודתה שיש דבר כזה, אך לא ידוע מה הם עושים בדיוק ובאילו היקפים.
3. נתונים, שאוסף השב”כ על כלל האוכלוסייה וגם בשת”פ המשטרה, לפי סעיף 11 ב”חוק השב”כ” (מה שמכונה “הכלי“). איך נולדו סמכויות השב”כ הללו? זה מפורט בכמה וכמה מחקרים, למשל כאן. יש בג”ץ מעניין על הנושא הזה בדיון שטרם הסתיים בבג”ץ.
4. מערכות נוספות הכוללות גם תמונות של אזרחי ישראל כגון: המאגר הביומטרי, “נתוני עיר ללא אלימות”, “מבט 2000” ועוד.
איך ומה בדיוק אוספים עלינו מהעננים הבינלאומיים?
קודם נציג דוגמה לצו קבלת מידע מענן אחד, צו לפי סעיף 43 לפסד”פ, מהענן של פייסבוק (כיום מוציאים את הצו הזה לחברת מטא, חברת האם של פייסבוק, כדי לקבל נתונים במגוון רחב יותר של עננים ובכלל זה מ: פייסבוק, ווטסאפ, מסנג’ר, אינסטגרם ועוד כמה אפליקציות פחות נפוצות של קבוצת מטא).
הנתונים האישיים של נשוא הצו נמחקו כאן בתצלום:
בתמונה: ירון בן צבי שהיום בסיגינט ובעברו בסייבר ת”א – מי שאחראי על הצו שלעיל.
כפי שאנו רואים, הצו הזה נחתם ע”י שופט שלום (כל שופט), לפי בקשה של כל חוקר במשטרת ישראל (או רכז מודיעין, או כל בעל תפקיד ביחידות החקירה והמודיעין של משטרת ישראל), ובאמצעות הצו הזה מתבצעים בבת אחת כמה דברים:
1. המשטרה מקבלת את כל המידע שיש בפייסבוק מאז שהחשבון נפתח בפייסבוק ועד יום מסירת המידע למשטרת ישראל.
2. המשטרה מקבלת את כל מספרי ה-IP של כל מי שפתח ומנהל את חשבון הפייסבוק הזה לאורך השנים.
3. המשטרה מקבלת את כל מספרי ה-IP (כולל מספרי טלפון וכתובת דוא”ל, אם יש) של כל מי שהתחבר לפייסבוק הזה, כולל כל מי שכתב איזו תגובה בפייסבוק הזה.
הצווים לעננים האחרים דומים, כי זה טופס מוכן באנגלית, שהוכן לכל סוגי העננים הגדולים, המכילים הכל עלינו (אפל, מטא\פייסבוק, גוגל). לדוגמה יש כאן צו לקבלת מידע מתאגיד הענק גוגל.
בגלל היקף האפליקציות שיש לגוגל, מקבלת המשטרה מגוגל שפע של מידע כמופיע בתצלום הבא:
ה”מוח” של חידת הסייבר חיים ויסמונסקי
חמור מאוד שבהיתר המשפטי היחיד בנושא זה שפורסם – כאן, בחתימת ידו של עו”ד ד”ר חיים ויסמונסקי, (בתמונה משמאל, מאתר פרקליטות המדינה), מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה והסמכות המקצועית העליונה בפרקליטות המדינה והיועמ”ש בנושאים הללו, נאמר במפורש, שאפשר להוציא צווים כאלו רק אחרי שתפסו את המכשיר הסלולר מהחשוד (דהיינו: שהוצא קודם צו לפי סעיף 23א לפסד”פ והצו הזה מומש הלכה למעשה ע”י תפיסת המכשיר מידיו של החשוד), והחיפוש הזה של חדירה וקבלת מידע מהעננים אמור להיעשות בנוכחותו, כמופיע בתצלום הבא, הגזור מההיתר היחיד הזה של ד”ר ויסמונסקי:
כלומר: כל הצווים המוצאים בסתר על פי סעיף 43 לפסד”פ הם בלתי חוקיים, בגלל שהם נעשים בסתר, אפילו אם מתייחסים למסמך של עו”ד ד”ר ויסמונסקי כהיתר חוקי להוציא צווים כאלה, למרות שאין שום חוק המאפשר דבר כזה.
כמה צווים מכלל הצווים, שהוצאו לעננים ע”י מ”י [בשנים 2013-2020 הוצאו 22,492 צווים לעננים בינלאומיים בארה”ב, לקבל את כל המידע שיש שם בעננים, מידע של תושבים בישראל], הם צווים שהוצאו בסתר, אף ללא מימוש צו קודם לפי סעיף 23 א’ לפסד”פ?? זה לא ידוע. לא שלא ביקשתי נתונים וכרגיל – לא קיבלתי.
מה עושה המשטרה עם כל מספרי ה-IP שהיא מקבלת מהעננים של אנשים הקשורים למידע מ”עננים”?
מדובר במידע על כל המעגל החברתי, שהתחבר אי פעם לאותו אדם, שכנגדו הוצא הצו הזה, לשליפת כל המידע שלו מהענן, כל מי התכתב עימו או הגיב לו אי פעם. פשוט: המשטרה הולכת ומוציאה צווים חדשים, לפי “חוק נתוני תקשורת”, כדי לקבל את כל הפרטים לפי מס’ ה-IP, שהיא קיבלה מספק העננים.
דוגמה לנתוני צו כזה, יש בתצלום כאן:
בצו שהבאתי לדוגמה כאן מעל (לקוח מ”פרשת הטלגראס”, שפרטים עליה כבר חשפתי בעבר – כאן, קטע הלקוח מכאן מתאריך 3.8.22. כזכור, המשטרה\הפרקליטות כבר הודו ובכתב, שנעשה שימוש בפגסוס בפרשה זו), אנו רואים את כל הסממנים לפעילות פלילית (לכאורה) של המשטרה\הפרקליטות המלווה והשב”כ, בתחום צווי האזנת הסתר, תוך סילוף “חוק נתוני תקשורת”, לתושבי ישראל, בין אם הם חשודים במשהו ובין אם סתם הדביקו להם חשדות מהדמיון היצירתי של מוציאי הצווים הללו:
1. מייחסים לחשוד עבירה על פי צו מיו”ש (יהודה ושומרון) (ראו בתצלום למעלה מעל הפס האדום). זה צו שלא חל על תושבי ישראל. הפטנט הלא חוקי הזה נועד “להלבין” קבלת נתונים בהיקף נרחב ולא חוקי על פי “סעיף 11 בחוק השב”כ”.
2. הנתונים המבוקשים העיקריים מושחרים ומסומנים א’. לעיתים יש סימון מושחר גם ב’. במקביל, מוצאת תעודת חיסיון בה נאמר שיש להסתיר… “מהותו של נתון תקשורת המסומן א’…”. בכתבה הבאה אפתור את התעלומה מה זה א’ ומה זה ב’.
3. מבין הנתונים המבוקשים, הנתון הכי מעניין את המשטרה (מעבר לפרטי בעל מספר ה-IP) זה “אמצעי התשלום”, שבאמצעותו שילם אותו אדם לחברת התקשורת.
כעת ניתן להבין מדוע היקף הצווים לפי “חוק נתוני תקשורת” עולה בצורה כזו תלולה וכמעט אקספוננציאלית, כל שנה.
הסיבה ברורה: המשטרה מקבלת מספקי העננים כמות ענקית של מספרי IP והיא מוציאה צווים חדשים כל הזמן, במספרים הולכים וגדלים, לאור קבלת המידע מהעננים בארה”ב. זאת, כדי לקבל את הפרטים המלאים של כל בעלי מספרי ה-IP הללו.
כך, המשטרה מקבלת נתונים אישיים מלאים על אותם אנשים, כולל “אמצעי תשלום” שלהם.
יודגש, שגם אם אין למשטרה שום פרטים על “אמצעי תשלום”, או ש”אמצעי התשלום” הוא לא של המבוקש (למשל שמקום העבודה משלם את החשבון של קו התקשורת, או מישהו אחר משלם על הקו ולא בעל הקו), המשטרה מוציאה צו כללי גורף לכל התאגידים הכלכליים\הבנקאיים והפיננסיים בישראל, כפי שנראה בצילום כאן מתחת, וכך המשטרה “דגה” את החשבונות של “המטרה”, בקלות.
בתמונה: המתווכת בפרקליטות מחוז ת”א להוצאת תעודות חיסיון, הדס דסי פורר. אבא שלה מונדק (משה) פורר עשה מאות מיליונים מבעלות על מועדוני סאדו-מאזו, סווינגרים ואורגיות המוניות בחדרים חשוכים בניו יורק. היה לו ארמון בלונדון לאירוח היי סוסייטי בלונדון. הגברת ירשה מיליונים וממשיכה להגיע ל”משרד” העלוב שלה לפקח על מחלקת הריגול של פמת”א.
מה עושים עם נתוני “אמצעי התשלום” של כל בעלי מספרי ה-IP (שהושגו בסעיף הקודם)?
די ברור: המשטרה מוציא צו חדש, בד”כ לפי סעיף 43 לפסד”פ, “צו להמצאת מסמכים”.
איזה מסמכים המשטרה מבקשת מהבנק שלך? אז גם לזה יש טפסים ממחושבים, כמופיע ב-2 התצלומים הבאים:
בקיצור: כך המשטרה יודעת עליכם הכל. ממש הכל. בצווים שמוצאים אחד אחרי השני, בסיטונות. והשופטים חותמים. ככה זה עובד.
כל הסודות האישיים והכלכליים שלכם נחשפים באופן חשאי, בלי שתדעו מכך. יש עוד. עוד הרבה. הרבה מאוד. זה ייחשף בפרק הבא בסדרה.
כלומר: המשטרה (והשב”כ במקביל) יודעת הכל עליך, כולל נטיות פוליטיות וכל נטייה אחרת, לפי נתוני העננים שלך והשימוש שלך ברשתות חברתיות בעננים והקשרים שלך, שהצטברו בעננים ובמידע הנגזר מהעננים.
סיכום
כאמור לעיל, יודעים עליך הכל. גם את כל המידע הפיננסי שלך, משטרת ישראל מכירה לפרטי פרטים, בשיטה המפורטת לעיל. משטרת ישראל מכירה ומזהה גם את כל מעגלי החברים שלך, העמיתים לעבודה, המשפחה וכל מי שקשור אליך, בכל קורות חייך המתועדים והמצולמים. היא מכירה היטב (כולל זיהוי פנים מתצלומים הנשלפים מהעננים ומכלי האיסוף האחרים) פשוט הכל מכל.
כך, משטרת ישראל בנתה מאגרי מידע עצומים (שבעבר אף הועברו במלואם ל”מימד החמישי”), כך שהיא יודעת עליך את הכל, ממש הכל – גם אם לא עברת שום עבירה שמצדיקה מעקב משטרתי אחריך, הרבה יותר ממה שאתה יודע על עצמך.
בבוא העת, תקבל רמז, שכדאי לך לשתף פעולה עם “הקליקה”. ואז, מהפחד מה יודעים עליך (ולכל אחד יש נקודות חולשה, שהמשטרה \ שב”כ \ פרקליטות מצליחים לזהות בכלים הללו), אתה תתחיל לשתף פעולה. כך אתה נהיה “מאותרג”.
במצבים קיצוניים ישתמשו בזה להפוך אותך ל “סוכן”, “מודיע”, “משת”פ”, או אפילו “עד מדינה”, אם צריך. הכל אפשרי. שטאזילנד מבהיל במיטבו.
One Comment
עבודה נהדרת וחשובה . יישר כוח על מה שנחשף אצלך. חג שמח .