לפנינו 3 החלטות שטנץ של השופטת סיגל דבורי מחדרה ב 3 תיקי תעבורה שונים שבהם שלוש נאשמים שלא מכירים זה את זה, טוענים שניתן נגדם פסק דין בהעדר הגנה, והם לא התייצבו, בגלל שמעולם לא קיבלו מסירה של ההזמנה לדין וכתב האישום בתעבורה שלכאורה ביצע אחד בשם פאקר דאוד ת"ז 023421134 מכפר פורדיס.
את המסירה ב 3 המקרים ביצע אחד בשם פאקר דאוד, שעובד עבור משרד איתורים פרטי "פיינדר איתורים" בבעלות החוקר שמוליק ממן מהיישוב עומר.
השופטת סיגל דבורי לא קיימה דיון, ואפילו לא ביקשה ממחלקת התביעות של המשטרה תגובה או הסברים או אפילו הסברים לטענה שפאקר דאוד בכלל לא יצא לדרך ושהוא מעולם לא ביצע מסירה, ושהוא הגיש אישור מסירה שקרי.
האם זה לא מעורר סימן אדום שאותו אדם מופיע ב 3 תיקים שונים ו 3 נאשמים שונים מתלוננים עליו שהוא לא מסר להם שום דבר???? המקרה השלישי קרה רק 5 ימים אחרי המקרה השני!!!!
סיגל דבורי שאפה להיות שופטת לתת דרור לכלביות שלה
השופטת המדרובה שכל כך מהר ששה לדחות את התביעות לביטול פסקי הדין כתבה ב 3 המקרים את אותו המשפט ש"ניתן היה בנקל ואף מחויב היה, לערוך בירור מול רשות הדואר לבדיקת תקינות המסירה השנויה לעמדת המבקש במחלוקת ודבר לא נעשה בענין זה, חרף סד הזמנים המאפשר עריכת בירור מול רשות הדואר בהינתן כי נתוני המסירה עודם שמורים ברשומותיה".
כלומר היא מטילה את הנטל על הנתבע/נאשם להוכיח שלא היתה מסירה, במקום לדרוש מהתובע/המאשימה להוכיח שכן היתה מסירה. היא גם טועה לחשוב שמי שביצע את המסירה הוא דוור, רק בגלל שהוא התחזה להיות דוור והשתמש בטופס של הדואר. והיא יודעת שהטופס שקרי ושפאקר הוא לא דוור וזה לא מפריע לה לכתוב שהמסירה היא בחזקת מסירה כדין…….
במקרה השלישי של זינב גאנם, השופטת הוסיפה הערה ש"הטענה כי החתימה אינה חתימת המבקשת אינה נתמכת באסמכתאות לא כל שכן בתלונה בדבר זיוף למשטרת ישראל".
הבנתם איזה ציניות? פאקר זייף את החתימה של זינב, ואנו מניחים שהשופטת ראתה את החתימה של זינב על הבקשה שלה, והשופטת מצאה תירוץ… למה לא הגשת תלונה במשטרה…… ממש בדיחה. הרי אם זינב היתה מגישה תלונה במשטרה היו עושים מזה טיארה. חוץ מזה היא לא היתה עוצרת את ההליכים עד לקבלת התוצאות מהמשטרה….
חוץ מזה, כשמעלים בפניה טענה של זיוף היא צריכה להזמין את פאקר לבית המשפט ולקיים מיני דיון בחקירה נגדית של פאקר ולתת לזינב אפשרות לחקור אותו. למשל לבקש ממנו להעתיק את החתימה המזויפת… ואז היו רואים שהיא יוצאת אותו דבר כמו כתב ידו.
וזה נהיה עוד יותר מצחיק כשמסתכלים על התביעה של חברת דואר ישראל נ' דאוד פאקר, שתבעה אותו והוציאה ממנו פיצוי של 100,000 ש"ח. ת"א 44132-02-13: חברת דואר ישראל בע"מ נ' ראפת זייד ופאקר דאוד.
הבנתם מה קורה פה? השופטת חושבת שפאקר עובד בדואר, וטוענת שהנתבעים והנאשמים צריכים לפנות לדואר להוציא אישורים מהם שלא היתה מסירה, ושהנאשמים צריכים לפנות למשטרה ולהתלונן על זיוף, וזה כשהוא מישהו שהדואר בעצמם תבעו אותו וזכו נגדו…. מה שאומר שאין סיכוי שהוא עובד דואר…..
הנה פסק הדין שחברת דואר ישראל הוציאה נגד דאוד פאקר…. אם השופטת היתה מזמינה את פאקר לחקירה נגדית, הדבר הראשון שהיה נשאל האם זה נכון שאתה לא עובד דואר, והאם זה נכון שהדואר פיטרו אותך…… נו.
פסד חברת דואר ישראל נ דאוד פאקר הנתבע ישלם 100000 שח תא 44132-02-13
תופעה: מוסרי מסמכים משפטיים פרטיים משתמשים בטופס של דואר ישראל
אלא מאי? השופטת המדרובה הניחה שבגלל שפאקר דאוד השתמש בטופס מסירה של הדואר, אז הוא באמת עובד דואר ושבאמת היה משלוח דרך דואר ישראל. בפועל אנשים פרטיים שמבצעים מסירות משתמשים בטופס של הדואר, למרות שהם לא עובדי דואר, וכך מתחזים להיות עובדי דואר, והם לא.
במקרה דנן פאקר דאוד בכלל איננו עובד דואר. הוא אדם פרטי שעובד במשרד חקירות של החוקר הפרטי שמוליק ממן, שהוא הבעלים של "פיינדר איתורים ומסירות בכל הארץ".
וכך יוצא שהשופטת מתלהמת וכותבת שניתן בנקל לבדוק בדואר, אבל זה ממש לא נכון. פאקר לא עובד בדואר.
אילו השופטת היתה מבקשת מהמוסר מר פאקר להמציא ראיות למסירה, כגון תמונה של המעטפה, ברקוד של המשלוח, קבלה בסניף דואר, משהו…. היא היתה מגלה שהכל מפוברק ולא היתה שום מסירה. אבל לשופטת נוח להאשים את הנאשם שהוא לא סתר את "חזקת המסירה כדין".
ראו כאן (מקרה רביעי ואחר בהוצל"פ ת"א) איך נראה הטופס שממלא המוסר המפברק פאקר דאוד…… פאקר נתבקש ע"י עו"ד ערן קנובל לבצע המצאה ברמת השרון. הטופס הוא טופס של הדואר. כתוב שם למילוי ע"י עובד הדואר. הוא חותם מעל המילה הדוור. הוא לא עובד דואר ואיננו דוור, והחתימה של המקבל היא מזויפת!!!!
פאקר דאוד טופס מסירה עם חתימה שהוא זייף עבור ערן קנובל
הנה כאן על גבי טופס הוצל"פ פאקר דאוד מאשר שהוא הגיע למשרדו של עו"ד מחמד סלימאן (שעובד עבור עו"ד ערן קנובל) ואישר שהוא ביצע מסירה. אם פאקר דאוד היה עובד דואר, הוא היה מגיש תעודת עובד ציבור או תעודה ציבורית של הדואר, אבל הוא חותם אצל עו"ד פרטי שהוא סרט נע של חתימות פייק עבור עו"ד ערן קנובל.
אישור של עוד מחמד סלימאן על הצהרה מזויפת של פאקר דאוד
הנוכל ערן קנובל שמשתמש בזייפני אישורי מסירה בלי בושה.
ערן קנובל השודד המשפטי ששודד את לקוחות הוט בהוצלפ
הבנתם מה קורה פה? שופטת כל כך מטומטמת שלא יודעת שיש תופעה כזו של מוסרים פרטיים שמתחזים להיות עובדי דואר ומשתמשים בטופס של הדואר כשהןם לא דוורים בכלל, והיא עוד קובעת שזה ממלא את דרישת חזקת המסירה כדין…… והכי בידור היא גם אומרת שבקלות אפשאר היה לפמנות לדואר להביא אישוא על נקל שלא היתה מסירה…..
וכמו שאמרנו, ניחא המקרה הראשון של אמג'ד חג'אג'רה מ 29/11/2023, אבל ב 28/5/2024 בא מישהו אחר שטען שפאקר לא מסר לו, והפעם היא היתה צריכה לדעת שפאקר הוא עבריין זיופים סדרתי. אבל מה אכפת לה לשופטת. היא הרי לא חשבה שמישהו אי פעם ישים לב לפוסטמיות שלה. אז דיי סיי א ביצ' איז אולוויז א ביצ'.
כאמור, כל הזיופים דליקטס האלה, נעשים במפעל הזיופים "פיינדר איתורים" שבבעלות החוקר הפרטי שמוליק ממן.
שמוליק ממן חלטורות בזיופי אישורי מסירה
להלן החלטת השופטת סיגל דבורי בתיק אמג'ד חג'אג'רה 29/11/2023
בית משפט השלום לתעבורה בחדרה
ת"ד 1806-03-23 מדינת ישראל נ' חג'אג'רה
תיק חיצוני: 34606/2023
לפני כבוד השופטת סיגל דבורי
מאשימה
מדינת ישראל
נגד
נאשמים אמג'ד חג'אג'רה
החלטה
1. לפניי בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן כנגד המבקש ביום 18.07.23 בהעדר התייצבות, על יסוד הוכחת זימונו כדין.
2. כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו גרם תאונת דרכים שאירעה ביום 20.01.23 עת נהג הנאשם ברכב פרטי מ.ר. 3566179 בכביש 4 מצפון לדרום כמתואר בעובדות האישום. מתואר כי בשל אי שמירת מרחק גרם הנאשם לתאונת שרשרת בה נפגעו 11 אנשים וכלי הרכב המעורבים ניזוקו.
3. מאישור המסירה הסרוק לנט המשפט עולה כי המבקש זומן לדין באמצעות מסירה "לידי הנמען הרשום". אישור המסירה מולא כנדרש לרבות ציון שם המוסר (פאקר דאוד), מועד המסירה וכיוצב' וראה לענין זה עפ"ת 16209-10-22 (מחוזי חיפה) עבד אלגני נ' מדינת ישראל (26.12.22).
4. לטענת המבקש לא קיבל זימון לדיון והחתימה המופיעה על גבי אישור המסירה אינה חתימתו. עוד טען המבקש כי הוא כופר באשמה.
5. המשיבה מתנגדת לביטול פסק הדין, בהתבסס על אישור המסירה המפורט לעיל וכי אין בטיעוני המבקש כדי להצביע על עיוות דין או פגם בחזקת המסירה כדין.
6. לאחר ששקלתי את טענות בצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
7. סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ) קובע, כהאי לישנא: "נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנדון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש תוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין אולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע". בקשה זו הוגשה בחלוף מספר חודשים מעת מתן פסק הדין ובהעדר הסכמת תובע. טעם דיוני זה שומט את הקרקע לביטול פסק הדין.
8. יתרה מכך – מן ההיבט המהותי – על אחד משני אדנים יכול בית המשפט לבסס את מסקנתו לביטול פסק דין שניתן בהעדרו של נאשם; סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות או מניעת עיוות דין (לדיון מפורט ומורחב, ראו רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם (25.3.2018) (להלן: "עניין סאלם")).
9. לעניין אי התייצבות לדין – הרי שאין בעמדת המבקש כדי לסתור את חזקת המסירה כדין ואף אין בטענותיו כל התייחסות, כאמור, לאישור המסירה המצוי והסרוק לנט המשפט לפיו אישור המסירה נמסר לידי הנמען הרשום. האישור מולא כנדרש לרבות ציון שם עובד הדואר וחתימתו וכן מועד המסירה (וראה לענין זה עפ"ת 16209-10-22 (מחוזי חיפה) עבד אלגני נ' מדינת ישראל (26.12.22). המבקש לא עמד בנטל הרובץ על כתפיו להראות כי אי קבלת דבר הדואר נבע מסיבות שאינן תלויות בו וראה לענין זה עפ"ת 25991-10-22 (מחוזי חיפה) איזגיאייב נ' מדינת ישראל (15.12.22). ניתן היה בנקל ואף מחויב היה, לערוך בירור מול רשות הדואר לבדיקת תקינות המסירה השנויה לעמדת המבקש במחלוקת ודבר לא נעשה בענין זה, חרף סד הזמנים המאפשר עריכת בירור מול רשות הדואר בהינתן כי נתוני המסירה עודם שמורים ברשומותיה (מסירה מיום 17.03.23).
10. לעניין חשש מעיוות דין – יש להצביע על שיקולים כבדי משקל, שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה, על מנת שיבוטל פסק הדין בעילה של חשש לעיוות דין. וכפי שהובהר בע"פ 6920/07 חסון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (4.9.2007):"המונח 'עיוות דין' פורש בפסיקתו של בית משפט זה כמקרה שבו תוצאת המשפט היתה יכולה להיות שונה עקב פגם מסוים שנפל בהליך… או כמקרה שבו נפל בהליך פגם פרוצדוראלי כה חמור היורד לשורשו של עניין עד שקמה חזקה שנגרם עיוות דין ללא צורך בהצבעה על קשר סיבתי בין הפגם לתוצאה" (שם, בפסקה 7). ודוק, בענין זה נקבע, כי על הטוען לקיומה של עילה בדבר חשש לעיוות דין, להציג טעמים הנתמכים בראיות שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה (ענין 'סאלם'). טענותיו של המבקש אינן מצביעות על פוטנציאל ממשי כנדרש ולמעשה כלל לא נטענה טענה לגופו של ענין. טענת חפות לכשעצמה אינה מבססת כידוע חשש מעיוות דין.
11. יצוין כי מידת העונש שהוטל על המבקש הינה מידתית ואף מקלה.
12. ממכלול הנימוקים האמורים לעיל, הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.
ניתנה היום, ט"ז כסלו תשפ"ד, 29 נובמבר 2023, בהעדר הצדדים.
להלן החלטה השניה של השופטת סיגל דבורי בתיק נגד תאאר ושאחי 28/5/2024
בית משפט השלום לתעבורה בחדרה
תת"ע 7124-11-23 מדינת ישראל נ' ושאחי
תיק חיצוני: 14217202150
לפני כבוד השופטת סיגל דבורי
מאשימה
מדינת ישראל
נגד
נאשמים תאאר ושאחי
החלטה
1. לפניי בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן כנגד המבקש ביום 05.03.2024 בהעדר התייצבות, על יסוד הוכחת זימונו כדין. זימון נמסר לידי הנמען הרשום.
2. המבקש הורשע בביצוע עבירה של נהיגה תוך סיכון משתמשי הדרך, לפי סעיף 62 (2) לפקודת התעבורה (עבירה מיום 28.10.2023 ) ונדון לעונשי פסילה בפועל, פסילה על תנאי וקנס כספי.
3. מאישור המסירה הסרוק לנט המשפט עולה כי המבקש זומן לדין באמצעות מסירה "לידי הנמען הרשום". אישור המסירה מולא כנדרש לרבות ציון שם המוסר (פאקר דאוד), מועד המסירה (29.11.2023) וראה לענין זה עפ"ת 16209-10-22 (מחוזי חיפה) עבד אלגני נ' מדינת ישראל (26.12.22).
4. לטענת המבקש לא קיבל זימון לדיון ועל כן לא התייצב לדיון בעניינו. עניינו של הנאשם נדחה לראשונה בשל מצב החירום ששרר בארץ בראשית מלחמת חרבות ברזל והמבקש היה מודע לקיומו של הליך משפטי התלוי ועומד כנגדו.
5. המשיבה מתנגדת לביטול פסק הדין, בהתבסס על אישור המסירה המפורט לעיל וכי אין בטיעוני המבקש כדי להצביע על עיוות דין או פגם בחזקת המסירה כדין.
6. הבקשה הוגשה בהיעדר מסמכי היסוד לה – הדו"ח המקורי ותצהיר לביסוס הנטען בה ואך מטעם זה דינה להידחות על הסף.
7. למעלה מן הצורך ולאחר ששקלתי את טענות בצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מן הפן המהותי.
8. על אחד משני אדנים יכול בית המשפט לבסס את מסקנתו לביטול פסק דין שניתן בהעדרו של נאשם; סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות או מניעת עיוות דין (לדיון מפורט ומורחב, ראו רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם (25.3.2018) (להלן: "עניין סאלם")).
9. לעניין אי התייצבות לדין – הרי שאין בעמדת המבקש כדי לסתור את חזקת המסירה כדין ואף אין בטענותיו כל התייחסות, כאמור, לאישור המסירה המצוי והסרוק לנט המשפט לפיו אישור המסירה נמסר לידי הנמען הרשום. ניתן היה בנקל ואף מחויב היה, לערוך בירור מול רשות הדואר לבדיקת תקינות המסירה השנויה לעמדת המבקש במחלוקת ודבר לא נעשה בענין זה, חרף סד הזמנים המאפשר עריכת בירור מול רשות הדואר בהינתן כי נתוני המסירה עודם שמורים ברשומותיה (מסירה מיום 29.11.2023 בשעה 18:07).
10. לעניין חשש מעיוות דין – יש להצביע על שיקולים כבדי משקל, שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה, על מנת שיבוטל פסק הדין בעילה של חשש לעיוות דין. וכפי שהובהר בע"פ 6920/07 חסון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (4.9.2007):"המונח 'עיוות דין' פורש בפסיקתו של בית משפט זה כמקרה שבו תוצאת המשפט היתה יכולה להיות שונה עקב פגם מסוים שנפל בהליך… או כמקרה שבו נפל בהליך פגם פרוצדוראלי כה חמור היורד לשורשו של עניין עד שקמה חזקה שנגרם עיוות דין ללא צורך בהצבעה על קשר סיבתי בין הפגם לתוצאה" (שם, בפסקה 7). ודוק, בענין זה נקבע, כי על הטוען לקיומה של עילה בדבר חשש לעיוות דין, להציג טעמים הנתמכים בראיות שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה (ענין 'סאלם'). טענותיו של המבקש אינן מצביעות על פוטנציאל ממשי כנדרש ולמעשה כלל לא נטענה טענה לגופו של ענין ואין הבקשה נתמכת באסמכתאות כנדרש.
11. ממכלול הנימוקים האמורים לעיל, הבקשה לביטול פסק הדין נדחית. עיכוב הביצוע – בטל. מוארך בזה המועד לתשלום הקנס הכספי עד יום 28.08.24.
ניתנה היום, כ' אייר תשפ"ד, 28 מאי 2024, בהעדר הצדדים.
החלטה שלישית של סיגל דבורי כעבור 5 ימים בענין זינב גאנם!!!!!
בית משפט השלום לתעבורה בחדרה
ת"ד 15591-02-23 מדינת ישראל נ' גאנם
תיק חיצוני: 58314/2023
לפני כבוד השופטת סיגל דבורי
מאשימה: מדינת ישראל
נגד
נאשמים: זינב גאנם
החלטה
1. לפניי בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן כנגד המבקשת ביום 13.07.2023 בהעדר התייצבותה, על יסוד הוכחת זימונה כדין. זימון נמסר לידי הנאשמת בביתה.
2. כנגד המבקשת הוגש כתב אישום המייחס לה גרם תאונת דרכים שאירעה ביום 05.02.2023 עת נהגה קלות ראש, תוך אי ציות לתמרור 302 וגרמה נזק.
3. לטענת המבקשת, לא קיבלה היא כל זימון לדיון והחתימה המופיעה על גבי אישור המסירה אינה חתימתה.
4. המשיבה מתנגדת לביטול פסק הדין, בהתבסס על אישור המסירה המפורט לעיל וכי אין בטיעוני המבקשת כדי להצביע על עיוות דין או פגם בחזקת המסירה כדין.
5. לאחר ששקלתי את טענות בצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
6. סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ) קובע, כהאי לישנא: "נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנדון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש תוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין אולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע". בקשה זו הוגשה בחלוף מספר חודשים מעת מתן פסק הדין (ביום 07.05.2024) ובהעדר הסכמת תובע. טעם דיוני זה שומט את הקרקע לביטול פסק הדין. לא ניתן כל הסבר לשיהוי בהגשתה.
7. יתרה מכך – מן ההיבט המהותי – על אחד משני אדנים יכול בית המשפט לבסס את מסקנתו לביטול פסק דין שניתן בהעדרו של נאשם; סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות או מניעת עיוות דין (לדיון מפורט ומורחב, ראו רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם (25.3.2018) (להלן: "עניין סאלם")).
8. לעניין אי התייצבות לדין – הרי שאין בעמדת המבקשת כדי לסתור את חזקת המסירה כדין ואף אין בטענותיה כל התייחסות, כאמור, לאישור המסירה המצוי והסרוק לנט המשפט לפיו אישור המסירה נמסר לידי הנמען הרשום. האישור מולא כנדרש לרבות ציון שם עובד הדואר וחתימתו (דאוד פאקר) וכן מועד המסירה (וראה לענין זה עפ"ת 16209-10-22 (מחוזי חיפה) עבד אלגני נ' מדינת ישראל (26.12.22). המבקשת לא עמדה בנטל הרובץ על כתפיה להראות כי אי קבלת דבר הדואר נבע מסיבות שאינן תלויות בה וראה לענין זה עפ"ת 25991-10-22 (מחוזי חיפה) איזגיאייב נ' מדינת ישראל (15.12.22). ניתן היה בנקל ואף מחויב היה, לערוך בירור מול רשות הדואר לבדיקת תקינות המסירה השנויה לעמדת המבקשת במחלוקת ודבר לא נעשה בענין זה, חרף סד הזמנים המאפשר עריכת בירור מול רשות הדואר בהינתן כי נתוני המסירה עודם שמורים ברשומותיה (מסירה מיום 22.03.2023 בשעה 14:33 בבית המבקשת). הטענה כי החתימה אינה חתימת המבקשת אינה נתמכת באסמכתאות לא כל שכן בתלונה בדבר זיוף למשטרת ישראל.
9. לעניין חשש מעיוות דין – יש להצביע על שיקולים כבדי משקל, שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה, על מנת שיבוטל פסק הדין בעילה של חשש לעיוות דין. וכפי שהובהר בע"פ 6920/07 חסון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (4.9.2007):"המונח 'עיוות דין' פורש בפסיקתו של בית משפט זה כמקרה שבו תוצאת המשפט היתה יכולה להיות שונה עקב פגם מסוים שנפל בהליך… או כמקרה שבו נפל בהליך פגם פרוצדוראלי כה חמור היורד לשורשו של עניין עד שקמה חזקה שנגרם עיוות דין ללא צורך בהצבעה על קשר סיבתי בין הפגם לתוצאה" (שם, בפסקה 7). ודוק, בענין זה נקבע, כי על הטוען לקיומה של עילה בדבר חשש לעיוות דין, להציג טעמים הנתמכים בראיות שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה (ענין 'סאלם'). טענותיה של המבקשת אינן מצביעות על פוטנציאל ממשי כנדרש ולמעשה כלל לא נטענה טענה לגופו של ענין. טענת חפות לכשעצמה אינה מבססת כידוע חשש מעיוות דין.
10. יצוין כי מידת העונש שהוטל על המבקשת הינה מידתית ואף מקלה. המבקשת נדונה לעונש פסילת המינימום המחוייבת בחוק – למשך 3 חודשים, פסילה מותנית וקנס כספי.
11. ממכלול הנימוקים האמורים לעיל, הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.
ניתנה היום, כ"ה אייר תשפ"ד, 02 יוני 2024, בהעדר הצדדים.
One Comment
מדובר בנבלה מטומטמת ובכלל תופעת המסירות הפיקטיביות היא מכת מדינה