מסתבר שמי שתובע קיבוץ, או קיבוץ שתובע אזרח המבקש להתקבל לקיבוץ שהו אגודה שיתופית, צריך ללכת לבוררות. צריך לפנות בהתאם להוראת סעיף 52 לפקודת האגודות השיתופיות, לרשם האגודות השיתופיות לצורך מינוי בורר אשר יכריע בסכסוך. הסכסוך המדובר הוא בלשון הרע.

זוג בשם עמיר בוכניק ושלי בוכניק ביקשו להתקבל לקיבוץ עין גב, והטענה שבחדר האוכל אחד מחברי הקיבוץ ישי פיין טען שהזוג הם  עבריינים פליליים ושאין לקבל אותם לקיבוץ.  זה היה באסיפה כללית.  ביום 1.7.2019 מונה עו”ד גיל עוז לשמש כבורר.

גיל עוז קבע שהיו 2 לשונות רעות, וקבע סך של 20,000 ש”ח לכל אירוע, ובסה”כ 40,000 ש”ח. עוד חויב ישי לשלם לבוכניקים סך של 20,000 ש”ח בגין הוצאות ושכ”ט עו”ד.

על הבוררות הזו ניתן לערער בדרך של ערעור לרשם האגודות השיתופיות, בהתאם לסעיף 54(4)(ב) לפקודת האגודות השיתופיות וישי ניצל את זכות הערעור בטענה כי הבורר גיל עוז שגה במסקנותיו, שכן הדברים שנאמרו על-ידו בשני האירועים, היו נכונים. ביום 10.11.2020 התקיים דיון בפני עו”ד רמזי חוראני, עוזר רשם האגודות השיתופיות (להלן: עוזר הרשם). ביום 16.12.2020 ניתנה החלטה מקיפה, מפורטת ומנומקת על-ידי עוזר הרשם, הדוחה את ערעורו של העותר, תוך חיובו בסכום של 10,000 ש”ח בגין ניהול הליכים בבית המשפט בקצרין, ובסכום של 7,500 ש”ח בגין הוצאות המשיבים.

מסתבר שזו לא סוף הדרך ועל עוזר הרשם של האגודות השיתפויות אפשר להגיש עתירת בג”ץ, וגם זה קרה.  השופט יוסי אלרון טיפל בזה וגיבה את עוזר הרשם.

תראו עיך תביעה ששויה 40,000 ש”ח שהיא טיפה מעל הסכום של תביעות קטנות בבית משפט רגיל, קיבלה מימדים מפלצתיים של ערעור ברשם האגודות השיתופיות ועתירה לבגץ (שרק האגר עליה היא 2,000 ש”ח).  כמויות העבודה פה הן בלתי נדלות ובכלל לא פרופורציונליות לסכום התביעה.  כדי לעבור את מסלול המכשולים הזה שני הצדדים צריכים להוציא בהוצאות משפט האבה יותר מ 40,000 ש”ח.

גם לגיל עוז היתה החוצפה לחייב את ישי ב 20,000 ש”ח הוצאות על תביעה של 40,000 ש”ח.  זה 50% מערך התביעה.  איך גיל עוז הרשה לעצמו לגרום להליכים אצלו להימרח כל כך שהוא הגיע ל 20,000 ש”ח הוצאות על תביעה של 40,000 ש”ח.  גיל עוז היה צריך לדעת מה הגבולות שלו ולא לתת לצדדים לקבוע ישיבות על גבי ישיבות לחקור אחד את השני בלי סוף ולשבת בצד ולספור את השעות שלו.

חוץ מזה, אנחנו לא בטוחים שההחלטה של גיל עוז נכונה.  כאשר מתכנסת אסיפה לקליטת חברים בקיבוץ, צריך לאפשר שיח פתוח שכל אחד יאמר את דברו ללא חשש לתביעות.  אם סותמים את הפה לכל מי שיש לו מה להגיד, יהיה מצב שכולם יהיו משותקים מלהשתתף בדיון מחשש להיגרר לתביעות – שזה פתח כניסה לעבריינים.  זה היה הליך פנימי בתוך אסיפה והדברים שנאמרו היו לצורך ענין הקבלה לקיבוץ ולבוכניקים היתה הזדמנות להגיב.  שווי התביעה צריך לעמוד על אפס.

להלן פסק הדין:

חקיקה שאוזכרה:

פקודת האגודות השיתופיות: סע’  52, 54(4)(ב)

חוק איסור לשון הרע, תשכ”ה-1965

מיני-רציו:

* עילות ההתערבות בהחלטות רשם האגודות השיתופיות בענייני בוררות הן מצומצמות ושמורות רק למקרים חריגים בהם נפלה בהחלטה טעות משפטית מהותית, או בנסיבות יוצאות דופן אחרות שבהן טעמי צדק מחייבים לתקן את ההחלטה.

* אגודות שיתופיות – רשם האגודות השיתופיות – ביקורת שיפוטית על החלטותיו

.

עתירה נגד החלטת רשם האגודות השיתופיות הדוחה את ערעור העותר על פסק-בוררות בגדרו התקבלה תביעת לשון הרע שהגישו המשיבים 2 ו-3 נגד העותר. ככל שניתן להבין ממקרא העתירה, העותר סבור כי החלטת עוזר הרשם שגויה מן היסוד, וניתנה בחוסר סמכות.

.

ביהמ”ש העליון בשבתו כבג”ץ דחה את העתירה על הסף בקבעו:

הלכה היא כי עילות ההתערבות בהחלטות רשם האגודות השיתופיות בענייני בוררות הן מצומצמות ושמורות רק למקרים חריגים שבהם נפלה בהחלטה טעות משפטית מהותית, או בנסיבות יוצאות דופן אחרות שבהן טעמי צדק מחייבים לתקן את ההחלטה. המקרה דנן אינו נמנה עם המקרים האמורים.

מעיון מעמיק בהחלטת עוזר הרשם עולה כי היא אינה מגלה טעות משפטית מהותית, ואף לא פגם המצדיק את התערבות בג”ץ “מטעמי צדק”. עוזר הרשם בחן לעומק, בהרחבה ובקפידה את טענותיו השונות של העותר, והכריע בהן, אחת לאחת, על בסיס מכלול הראיות שהונחו לפניו, ובהסתמך על ההלכות הנהוגות בנושא. טענות העותר הנפרשות בעתירה זהות, רובן ככולן, לאלה שנדונו ע”י עוזר הרשם, ולפיכך מדובר בטענות בעלות גוון ערעורי שאינן מצדיקות את התערבות בג”ץ.

השופט י’ אלרון:

העתירה שלפנינו מופנית נגד החלטת רשם האגודות השיתופיות, מיום 16.12.2020, הדוחה את ערעורו של העותר על פסק-בוררות מיום 21.4.2020, בגדרו התקבלה תביעת לשון הרע שהגישו המשיבים 2 ו-3  (להלן: המשיבים) נגד העותר.

1. העותר והמשיבים הם חברי קיבוץ עין גב (להלן: הקיבוץ). על רקע קבלתם של המשיבים לקיבוץ נתגלע סכסוך בינם לבין העותר. במסגרת הליכים משפטיים שהתנהלו בין הצדדים, הגישו המשיבים תביעה שכנגד נגד העותר בעילת לשון הרע, בשל אמרות קשות שנאמרו על-ידי העותר כלפיהם במספר אירועים. בהתאם להוראת סעיף 52 לפקודת האגודות השיתופיות, פנו הצדדים לרשם האגודות השיתופיות לצורך מינוי בורר אשר יכריע בסכסוך. ביום 1.7.2019 מונה עו”ד גיל עוז לשמש כבורר (להלן: הבורר).

2. הוסכם בין הצדדים, כי הליך הבוררות יתמקד בשני אירועים מתוך האירועים שפורטו בכתב התביעה. האירוע האחד התרחש ביום 15.11.2017, באסיפה הכללית שנערכה בחדר האוכל של הקיבוץ, במסגרתה הפיץ העותר האשמות נגד המשיבים בביצוע מעשים פליליים, גניבה, מרמה, הפרת אמונים ורישום כוזב במסמכי תאגיד. האירוע השני התרחש ביום 16.11.2017, במעמד ההצבעה בקלפי בעניין קבלת המשיבים לחברות בקיבוץ. במעמד זה המשיך העותר לפרסם “דברי בלע” נגד המשיבים, מתוך כוונה למנוע את בחירתם לחברות.

3. ביום 21.4.2020, לאחר הליך הוכחות ובחינת מכלול העדויות והראיות, ניתן פסק דינו של הבורר. הבורר התרשם כי אמרותיו של העותר בשני האירועים עולים לכדי פרסום לשון הרע, כאמור בחוק איסור לשון הרע, התשכ”ה – 1965 (להלן: החוק), ולעותר לא עומדות ההגנות המנויות בחוק. נקבע כי הדברים שנאמרו על-ידי העותר “הנם קשים, בוטים וקיצוניים בחומרתם כלפי התובעים…מדובר בפרסום הנעשה בתוך קהילה קטנה בקיבוץ, מה שמעצים ומאדיר את הפגיעה והעלבון בתובעים אשר הנתבע ממש מייחס להם עבירות פליליות חמורות”. לנוכח האמור, החליט הבורר לקבל את התביעה, תוך חיובו של העותר בתשלום פיצוי בסך של 20,000 ש”ח לכל אירוע, ובסה”כ 40,000 ש”ח. עוד חויב העותר לשלם למשיבים סך של 20,000 ש”ח בגין הוצאות ושכ”ט עו”ד (להלן: פסק הבוררות).

4. העותר הגיש ערעור לרשם האגודות השיתופיות, בהתאם לסעיף 54(4)(ב) לפקודת האגודות השיתופיות בטענה כי הבורר שגה במסקנותיו, שכן הדברים שנאמרו על-ידו בשני האירועים, היו נכונים. ביום 10.11.2020 התקיים דיון בפני עו”ד רמזי חוראני, עוזר רשם האגודות השיתופיות (להלן: עוזר הרשם). ביום 16.12.2020 ניתנה החלטה מקיפה, מפורטת ומנומקת על-ידי עוזר הרשם, הדוחה את ערעורו של העותר, תוך חיובו בסכום של 10,000 ש”ח בגין ניהול הליכים בבית המשפט בקצרין, ובסכום של 7,500 ש”ח בגין הוצאות המשיבים (להלן: החלטת עוזר הרשם).

5. מכאן לעתירה שלפנינו במסגרתה מבוקש לבטל את החלטת עוזר הרשם בהיותה לוקה בטעויות משפטיות מהותיות, תוך חריגה מסמכות. ככל שניתן להבין ממקרא העתירה, העותר סבור כי החלטת עוזר הרשם שגויה מן היסוד, וניתנה בחוסר סמכות. נטען, בין היתר, בזו הלשון: “ראמזי התנהל בחוסר תום לב גמור, קבע קביעות סותרות…הוציא מהתיק ראיות מהותיות ללא הנמקה, טעה טעויות עובדתיות מהותיות…ועוד, ועוד”.

6. רשם האגודות השיתופיות והמשיבים נתבקשו להגיש תגובתם לעתירה. לעמדת רשם האגודות השיתופיות, יש לדחות את העתירה על הסף בהיעדר עילה להתערבות בהחלטת עוזר הרשם. הודגש, כי טענותיו של העותר אינן אלא טענות ערעוריות מובהקות אשר אין בהן כדי להצדיק את התערבותו של בית משפט זה, וזאת בשים לב לאמות המידה שהותוו בפסיקה לעניין זה. גם המשיבים סבורים כי דין העתירה להידחות על הסף, משום שטענות העותר הינן ערעוריות באופיין. לטענת המשיבים, עוזר הרשם לא חרג מסמכותו, ותוכנו של פסק הבוררות אינו מנוגד לתקנת הציבור.

7. לאחר שעיינו בעתירה, בתגובות לה ובנספחיהן, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף.

כידוע, הלכה היא כי עילות ההתערבות בהחלטות רשם האגודות השיתופיות בענייני בוררות הן מצומצמות ושמורות רק במקרים חריגים שבהם נפלה בהחלטה טעות משפטית מהותית, או בנסיבות יוצאות דופן אחרות שבהן טעמי צדק מחייבים לתקן את ההחלטה (בג”ץ 1838/18 בוכריס נ’ רשם האגודות השיתופיות, [פורסם בנבו] פסקה 8 (9.5.2018); בג”ץ 3501/15 הכרמלי נ’ רשם האגודות השיתופיות, [פורסם בנבו] פסקה 5 (24.8.2015); בג”ץ 10107/08 בר נ’ עוזרת רשם האגודות השיתופיות, [פורסם בנבו] פסקה 8 (17.10.2010)).

המקרה שלפנינו אינו נמנה עם המקרים האמורים.

תחילה ייאמר כי אופן ניסוח העתירה מקשה עד מאוד לרדת לסוף דעתו של העותר.  העותר שוטח בעתירתו טענות למכביר, אשר הקשר בינן לבין הסעד המבוקש על ידו אינו ברור די צרכו, וזאת באופן מסורבל, בלשון המעטה.

מכל מקום, מעיון מעמיק בהחלטת עוזר הרשם, עולה כי היא אינה מגלה טעות משפטית מהותית, ואף לא פגם המצדיק את התערבותו של בית משפט זה “מטעמי צדק”. עוזר הרשם בחן לעומק, בהרחבה ובקפידה את טענותיו השונות של העותר, והכריע בהן, אחת לאחת, על בסיס מכלול הראיות שהונחו לפניו, ובהסתמך על ההלכות הנהוגות בנושא.

טענות העותר הנפרשות בעתירה זהות, רובן ככולן, לאלה שנדונו על ידי עוזר הרשם, ולפיכך מדובר בטענות בעלות גוון ערעורי שאינן מצדיקות את התערבותנו.

8. אשר על כן, העתירה נדחית.

העותר יישא בהוצאות רשם האגודות השיתופיות בסך של 3,000 ש”ח, ובהוצאות המשיבים בסכום זהה.

ניתן היום, ‏ט’ באב התשפ”א (‏18.7.2021).

5129371

_________________________