לפנינו מייל של הפרקליטה סיון כרמי למשרד החינוך המבקש מהם להפסיק את עבודתה של סרבנית הגט יפעת שלומי, ת"ז 034839266 לפי החלטה של בית הדין הרבני בתיק תיק 589451/16 להפסיק את עבודתה במשכורת עובדת מדינה. יפעת שלומי עובדת הוראה בתקן קבוע העובדת "במרכז שמע", ומקבלת משכורתה ממשרד החינוך. הבעל העגון הוא גולן שלומי..
את הכלבה ייצג אברהם גולובנציץ. טוען רבני. אנחנו לא מבינים למה לא הכניסו את הכלבה הזו לבית כלא? למה זה לקח 8 שנים ו 285 החלטות, עד שהוציאו לה צו הפסקת עבודה כמורה?
הנה הדיין יצחק אושינסקי שהוציא ליפעת שלומי 285 החלטות שעליה לתת גט, והיא שמה זין עליו…
להלן המייל להפסקת עבודתה כעובדת הוראה:
Date : 8/13/2018 8:44:30 AM
From : "Sivan Carmi"<[email protected]></[email protected]>
To : "Sarit Lewinski" <[email protected]>, "Amit Corren"<[email protected]></[email protected]></[email protected]>
Subject : תיק 589451/16 בבית הדין הרבני האזורי חיפה
Attachment : 519799_image001.png;519799_image002.png;
היי,
מצ"ב טיוטת המייל לאנשי משרד החינוך. מה דעתכם?
סיון
_____________________________________
שלום לכולם,
ביום 8.8.2018 קיבלנו את פנייתכם בנוגע לשאלת יישום צו הגבלה שניתן על ידי בית הדין הרבני האזורי בחיפה על מניעת עיסוקה של סרבנית גט בשם יפעת שלומי.
שלומי, כידוע, הינה עובדת הוראה בתקן קבוע העובדת במרכז שמע, והמקבלת משכורתה ממשרד החינוך.
צו ההגבלה המורה על הגבלת עיסוקה של הגב' שלומי ניתן ביום 17.6.2018. על פי הצו, היה עליכם למסור לבית הדין הרבני, בתוך 14 יום מקבלת ההודעה, דו"ח על שביצעתם את הפעולות המתחייבות מן הצו.
איננו יודעים מה אירע מיום 17.6.2018 ועד ליום 8.8.2018, אך מכל מקום, מוצע כי תפעלו כדלקמן בהקדם האפשרי:
- יש לשלוח הודעת זימון דחופה לעובדת, לפגישה שתיערך עוד השבוע או מקסימום בתחילת השבוע הבא. בהודעה יש לציין כי העובדת מזומנת להליך בו תועבר לה החלטת בית הדין וצו ההגבלה שניתן על הגבלת עיסוקה. במעמד זה, תינתן לעובדת ההזדמנות לטעון לזכויותיה או לתת הודעה מעדכנת (אם למשל, בשלב זה כבר נתנה את הגט). בפגישה עצמה, ואם תודיע העובדת כי טרם נתנה את הגט, יש להבהיר לה כי לא מדובר בהפסקת עבודה הלקוחה מתחום דיני העבודה, כי אם על הפסקת עבודה לזמן מוגבל עד שתסכים לקבל את הגט. מדובר בביצוע הוראה שיפוטית שהיא סוג של סנקציה עונשית של ערכאת שיפוטית מוסמכת על העובדת הסרבנית, ועל משרד החינוך לקיימה. לטעמנו, בפגישה זו צריכה לנכוח המפקחת על מרכז השמע וכן יועצת משפטית מטעם משרד החינוך.
- במקביל, יש לשלוח בדחיפות (עוד היום) הודעה מעדכנת לבית הדין הרבני, היות ו-14 הימים שניתנו לכם לעדכן את בית הדין חלפו זה מכבר. בהודעה זו תוכלו להבהיר את סיבת האיחור בעדכון (אם קיימת), והכי חשוב- לצרף את מכתב הזימון שיצא לעובדת, על מנת להראות לבית הדין כי אתם פועלים ליישומו של צו ההגבלה.
- בנוסף, בפרק הזמן שניתן לכם עד לפגישה עם העובדת (וכאמור, הפגישה צריכה להיערך בקרוב מאוד, העובדת צריכה להיות מודעת לכך שהיא לא מקבלת שיבוץ לשנת הלימודים הקרובה ככל שלא תיאות לתת גט), ניתן להתייעץ עם הלשכה המשפטית בבתי הדין הרבניים על הדרך המשפטית בה יש לנהוג בעובדת- לטעמנו חל"ת מספקת לעניין ביצוע הוראות בית הדין הרבני, שכל מטרתו היא לגרום לה להסכים לקבל את הגט, אך צריך לוודא שמבחינת בית הדין מדובר ביישום צו ההגבלה כהלכה.
בברכה,
סיון כרמי, עו"ד | פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי) טלפון: 04-8633948 פקס: 04-8634011 דוא"ל: [email protected]
להלן צו ההגבלה שהוציאו הדיינים
צו הגבלה על סרבנית גט יפעת שלומי מעבודה כמורה 589451-16
להלן החלטה של בית הדין הרבני בתיק 589451/16
| תיק רבני בית דין רבני אזורי חיפה |
589451-16
31.8.2018 |
| בפני הדיינים: 1. הרב יצחק אושינסקי – אב"ד 2. הרב דוד גרוזמן 3. הרב אברהם דב זרביב |
|
| – נגד – | |
|---|---|
| המבקש: פלוני עו"ד אושרת מעיין |
המשיבה: פלונית- ע"י טו"ר אברהם גולובנציץ |
| החלטה | |
בפנינו תביעת גירושין של הבעל.
ונזכיר, הבעל הגיש את תביעת הגירושין שלו כבר ביום כ"ד באדר תש"ע (10.3.10), ומאז, כבר יותר משמונה שנים, הוא מבקש, מפציר ומתחנן מאשתו לקבל את גטה ולהתגרש ממנה, אך היא עומדת בסירובה לכך, בכל פעם בטענות שונות.
בתיק זה נתנו כבר 285 החלטות, אשר רובן סביב בקשותיו של הבעל להתגרש וסירובה של האישה לקבל את הגט.
ונזכיר, בהחלטת בית הדין מיום ל' בשבט תשע"ו (9.2.16), בית הדין קבע כי על האישה חובה להתגרש (ואף הוזכרו שם "טיפה מן הים" מתוך החלטות רבות שכבר נתנו בתיק זה, כולל פירוט העיגון הממושך מאוד של הבעל על ידי האישה).
וכך נאמר בסיום ההחלטה הנ"ל:
לאור האמור, בית הדין קובע כך:
א. האישה חייבת להתגרש מבעלה.
ב. יש לקבוע מועד נוסף לסידור הגט בהקדם, ולהזמין את הצדדים כמקובל.
ג. במידה והאישה תסרב להתגרש במועד הראשון שייקבע, הבעל יהיה רשאי לפתוח תיק להטלת צווי הגבלה בהתאם לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) התשנ"ה – 1995.
אף בתיק סידור גט ישנן החלטות רבות, כאשר בכל פעם שנקבע דיון לסידור גט, האישה סירבה להתגרש.
אף במועד שנקבע ליום ג' באדר ב' תשע"ו (13.3.16) לסידור גט, האישה עמדה בסירובה להתגרש, וכך נאמר בהחלטה מהיום הנ"ל:
ובכן, לאור עיגונו הממושך של הבעל על ידי האישה כבר שנים רבות ולאור חלק מנסיבות העיגון המפורטות בהחלטת ביה"ד מיום ל' בשבט תשע"ו (9.2.16) אשר במסגרתה חויבה האישה להתגרש ולאור דחיה קודמת שנתנה בתיק לבקשת האישה, בית הדין אינו מוצא הצדקה להמשיך את העיגון של הבעל אף יום אחד נוסף, והבעל רשאי לפתוח תיק להטלת צווי הגבלה כנגד האישה, כפי האמור בהחלטה הנ"ל.
ובהמשך לכך, בהחלטת בית הדין מיום כ"ד בניסן תשע"ו (2.5.16) נאמר:
ובכן, לאחר שמיעת עמדת שני הצדדים ולאור העיגון הכל כך קשה וממושך של הבעל על ידי אשתו כמתואר בעשרות החלטות שבתיקים, בית הדין אינו רואה כל הצדקה או מניעה שלא להטיל את כל צווי ההגבלה האמורים בסעיף 2 (א) לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) התשנ"ה – 1995, סעיפים 1-6.
בהתאם לסעיף 1 (ג) לחוק הנ"ל, החלטה זו מועברת לאישור כב' נשיא בית הדין הרבני הגדול.
למעשה, נשיא בית הדין הרבני הגדול, הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א, אישר את ההגבלות הנ"ל כנגד האישה, וכך תואר מהלך העניינים במסגרת החלטת בית הדין מיום ד' בתמוז תשע"ח (17.6.18):
במסגרת החלטת בית הדין מיום כ"ד בניסן תשע"ו (2.5.16) הטיל בית הדין על האישה את כל צווי ההגבלה האמורים בסעיף 2 (א) לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) התשנ"ה – 1995, סעיפים 1-6, לאור סירובה להתגרש מבעלה.
בהתאם לסעיף 1 (ג) לחוק הנ"ל, החלטה זו הועברה לאישור כב' נשיא בית הדין הרבני הגדול הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א.
נקבע דיון נוסף בהתאם להחלטת כב' נשיא בית הדין הרבני מיום ל' בשבט תשע"ח (15.2.18) לקיום דיון לאור בקשת בא כוח האישה להבאת הצדדים לגירושין.
במסגרת החלטת בית הדין מיום כ"ט באייר תשע"ח (14.5.18), בית הדין הפנה בשנית את החלטתו מיום כ"ד בניסן תשע"ו (2.5.16) לכב' נשיא בית הדין הגדול לאישור צווי ההגבלה שהוטלו על הנתבעת בגין סרבנותה הממושכת להתגרש.
בהחלטתו מיום ג' בסיון תשע"ז (28.5.17) אישר כב' נשיא בית הדין הגדול את צווי הגבלה 1-6 שיכנסו לתוקפם החל מיום ב' בתמוז תשע"ח (15.6.18).
ובמסגרת ההחלטה הנ"ל, הוטלו צווי ההגבלה בפועל כנגד האישה סרבנית הגט:
לאור האמור, יש לבצע את צווי ההגבלה האמורים בחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) התשנ"ה – 1995 כדלהלן:
א. צו עיכוב יציאה קבוע.
ב. מניעה או קבלת דרכון.
ג. מניעה קבלה או החזקת רישיון נהיגה.
ד. מניעת כהונה בתפקיד ציבורי.
ה. מניעת עיסוק במקצוע מוסדר על פי דין או עסק הטעון רישוי.
ו. הגבלה בבנקים, ולעניין זה תראה כלקוח מוגבל.
בסיומה של ההחלטה הנ"ל, בית הדין פנה למשרד החינוך, מעסיקה של האישה סרבנית הגט, באמרו:
הואיל והנתבעת מועסקת על ידי משרד החינוך בתפקיד הוראה, יש להעביר העתק החלטה זו למשרד החינוך ועליהם לדווח לבית הדין בתוך 14 יום על יישום הסנקציה כנגד הנתבעת.
ועתה בפנינו הודעת משרד החינוך (תחום כוח אדם בהוראה) מיום ט"ו באלול תשע"ח (26.8.18), שכותרתה "החלטה בעניין יישום צו הגבלה – מניעת עיסוק בהוראה", בה נאמר שהטיעונים המובאים בכתב על ידי האישה באשר לתפקודה המקצועי, אינם מעלים ואינם מורידים מחובתו של משרד החינוך ליישם כלשונו את צו ההגבלה אשר ניתן על ידי בית הדין הרבני מכוח סמכותו המעוגנת בחוק.
כן נאמר שם, שכך אף באשר לפגיעה הכלכלית הכרוכה במניעת העסקתה על ידי משרד החינוך, עד למועד בו יקוים על ידה פסק הדין שנתן בית הדין הרבני.
עוד נכתב בהודעה שם, שהודע לאשה כי היא מוצאת לחופשה ללא תשלום מעבודתה, עד לקבלת החלטה אחרת מבית הדין הרבני, ומתוקף החובה של משרד החינוך לבצע הוראה שיפוטית שנתנה על ידי בית הדין הרבני מכוח סמכותו.
ובכן, בית הדין רואה בהודעת משרד החינוך על השעייתה של האישה מעבודתה בתפקיד הוראה עד להחלטה אחרת של בית הדין, צעד חשוב לקראת הסכמתה של האישה לקבלת הגט המיוחל.
באשר להמשך ההליך: בהמשך לכל האמור, האישה רשאית לבקש קביעת מועד לסידור גט, ללא הצבת כל תנאי.
בית הדין לא יקבע מועד נוסף לסידור הגט ביוזמתו, לאור המועדים הרבים שנקבעו בהם סירבה האישה להתגרש, והחשש מפני הטרחת הבעל והמערכת לחינם פעם נוספת.
במידה ועד לתום חגי תשרי הקרובים הבעל"ט (תשע"ט) לא תתקבל בקשה מאת האישה לקביעת מועד לסידור גט, בית הדין ישקול להחריף את צווי ההגבלה או הטלת סנקציות נוספות, כגון הטלת קנס חודשי או שבועי (מכוח סעיף 7א לחוק בתי דין דתיים – כפיית ציות ודרכי דיון – התשט"ז – 1956) או פרסום שמה בציבור, וכן ישקול הטלת סנקציות נוספות במסגרת חוק בתי דין רבנים (קיום פסקי דין של גירושין) התשנ"ה – 1995.
ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.
ניתן ביום כ' באלול התשע"ח (31/08/2018).
הרב יצחק אושינסקי – אב"ד הרב דוד גרוזמן הרב אברהם דב זרביב