מה קורה בקליקה של רומי קנבל????   כתבה זו היא על הנסיבות שהובילו את עו”ד עדי כרמלי לפרוש מהמשטרה….

כאשר עו”ד מספר לך שהוא היה שוטר מוערך והישגי והוא פרש, כמעט תמיד זה אומר שבעטו אותו בבושת פנים בגלל הטרדה מינית.  שוטרים לא עוזבים ג’וב קל עם פנסיה בטוחה בכזו קלות.

בגלל שהם עסוקים בעבודה וצמודים לשוטרות, השוטרות חרמניות על השוטרים כי אין להם זמן לצוד גבר בבארים, וכשהן מבינות שהגבר “לא רציני” הן נוקמות.  תלונת שווא.  כרגיל….

מסכן כרמלי היה יכול להיות המחליף של עמי אשד

זה מה שקרה לעו”ד עדי כרמלי.  השקיע והשקיע במשטרה, ובסוף איזה כונפה שוטרת חרמנית ומתוסכלת סיבכה אותו עם תלונת שווא.

כרמלי נאלץ להודות כי הסנגור שלו הבטיח לו שעשה עסקה עם הפרקליטות של הודיה ואי הרשעה, אבל השופט ברמלה חשב אחרת וכן הרשיע אותו….. זה גם אומר ש 7 שנים הוא לא יכול היה להתקבל ללשכה…..

עדי כרמלי לקח ללב את הנושא של תלונות שווא, כי הוא עצמו נפגע מהן, ופעל בלשכת עורכי הדין לקדם את המודעות לנושא בזמנו של אפי נוה.

אבל מאז שאפי נוה איבד את הכתר, והוא כבר לא הפטרון הכל יכול, עדי כרמלי מצא מחסה מתחת לחזייה של רוחמה, הלא היא רומי קנבל….

צמד חמד תופרי תיקים לגברים גרושים בתלונות שווא

מה עדי כרמלי עושה בקליקה של נערות הגוצ’י של מחוז מרכז???

עדי כרמלי הצטרף לקליקה של מלקקי הטביט העירקי של רוחמה.  גם הילה יחזקאל הפילגש של אבי חימי היתה בקליקה.  הוא אף נרשם איתה כמייצג במשותף בתיקים של נשים סחטניות בבתי משפט למשפחה נגד גברים.  זה הרי הלחם וחמאה של רומי רוחמה…. נשים סחטניות.

וכיום הפך עדי כרמלי את עורו. הוא הבין היכן מרוחה החמאה, וכיום גם הוא הפך פמינאצי קטן, בדיוק כמו הפטרונית החדשה שלו רומי רוחמה קנבל. גם הוא יועץ לנשים להגיש תלונות שווא נגד גברים.  העיקר זה לשמח את רוחמה.

עדי כרמלי עם הפטרון הקודם שלו אבי חימי, שהיה מאוהב בנקבה הבוגדנית הילה יחזקאל, עוד פיגורה מהקליקה של רוחמה.

בתמונה למטה:  זאת שמימין היא חני כרמלי אם ארבעת יוצאי מבושיו של עדי כרמלי – ומשמאל הכונפה מנהיגת הקליקה רומי קנבל.

חני כרמלי גרה ביבנה ועובדת כיועצת חינוכית בתיכון גולדיגה מאיר.  בזמנה הפרטי משרתת מטושטשים ועושה להם ‎פסיכותרפיה התנהגותית קוגניטיבית.

בתמונה 4 ילדיו של עדי כרמלי אשר יש חשש ואינדיקציות כי החרמנות המינית של האבא שלהם/ן עוברת בירושה.

להלן פסק הדין:

בבית משפט השלום ברמלה

פ 3100/02 מדינת ישראל נ’ עדי כרמלי

מאשימה
1. מדינת ישראל,   ע”י ב”כ עוה”ד שדי

בעניין:
נגד
הנאשם  1. עדי כרמלי – בעצמו
ע “י ב”כ עוה”ד איצקוביץ

שירות המבחן: אין הופעה

פרוטוקול

התובע:
בהתאם להסדר הטיעון, ולאור תסקיר שירות המבחן המונח בפני כב’ בית המשפט, אני עותר היום לפני בית המשפט לחרוג מהכלל ולא להרשיע את הנאשם בהתאם להמלצת שירות המבחן. לא לי לבוא ולשנות אודות אימתי, אכן חומרת המקרה מחייבת לכאורה הרשעה. מחייבת הרשעה. יחד עם זאת שומה עלינו לבחון מיהו הנאשם שעומד כאן היום, והנאשם שעומד לפנינו היום חטא, עווה ופשע, והוא עצמו מכה על חטא על כך. בתסקיר שירות המבחן מפורטת באריכות ההכאה על חטא, כמו גם הענשתו על ידי עצמו.

הנאשם שלפנינו בחר להתפטר, אגב, היה באפשרותו להמשיך לשרת במשטרת ישראל. כך עולה מהתסקיר.

לאחר הרשעה מסוג זה הוא היה צריך להגיע לבית דין משמעתי והוא ביכר להתפטר מתוך שהבין את שעשה, כאמור בתסקיר, עשה את שעשה ואני האחרון שיצדיק זאת, אך הוא עשה זאת על רקע תפיסה שגויה של יחסיו, לנאשם שלפנינו עבר מפואר כמפורט וחברי גם יציג אותו במסמכים, ויותר מזה, אחד היסודות של ההליך הפלילי הוא יסוד השיקום מבחינה חינוכית. 60221

הנאשם שלפנינו עלה על דרך המלך, זה הקול שצוויתי לומר ובקול הזה אני עונה. אינני חולק על האמירה הכללית באשר להטרדה המינית וחומרתה, אך ההטרדה שלפנינו מפורטת בכתב האישום המתוקן והיא על רקע כמו שהנאשם בא ואמר,

לאחר בחינתה של קצינת המבחן והדברים מונחים לפני בית המשפט.

כל השיקולים שמניתי עד כה הם שיקולים של חברי, והדגש מבחינתי, אולי הייתי צריך להתחיל בכך, שכן יש בו כדי להוות נימוק, הוא לא רק מי הוא הנאשם אלא השפעה של הרשעה על עתידו בתחום שבו הוא אמור לעסוק אחרי שהתפטר, אלו תחומים בטחוניים, קב”ט כזה או אחר.

לאור כך ובהתאם להלכת כתב, אני סבור, במלוא הצניעות, שהמקרה עומד בתנאים שנקבעו בפסיקה.

הסנגור:
מדובר בבחור בן 28, ללא עבר פלילי, נשוי ואב לשניים המתגורר ביבנה. מזה שנה הוא שותף בחברת אבטחה בתל אביב כשעבודה זו נגזרת בעצם משירותו הממושך כקצין מצטיין במג”ב ואחרי כן תפקיד פיקודי בצוות חקירות.

בענין נשוא כתב האישום, הנאשם מתחרט ומכה על חטא, על אי יכולת לבצע הפרדה בין הידידות המופלאה שהיתה בינו לבין השוטרת, וכך זה עולה בעימות שנערך ביניהם, שם מציינת השוטרת שלא החיבוקים ולא הנגיעות הפריעו כי זה היה חלק ממערכת היחסים עם הנאשם אלא המשפטים שהוא זרק, זה בעצם מה שהפריע. אומרת המתלוננת שהיא לא היתה מתלוננת על הנאשם אבל תיק זה קיבל המשכיות כתוצאה מכתב האישום הראשוני, המקורי, שבעצם נמחק. האישום הראשון נמחק. זה היה, היתה שם גברת בשם סוניה שהיתה לה יריבות אישית עם הנאשם והיא בעצם היתה מן קטליזטור לכך שהמתלוננת תתלונן נגד הנאשם.

הנאשם הפיק את הלקח הפנימי, וכל ההליך המשפטי שבעצם אליו נקלע, זה הליך חדש בשבילו, לא מוכר לו, זה לא אדם שמופיע השכם והערב בבתי המשפט, וגם בתסקיר רשום שבעצם הסיכוי להישנות סיטואציה כזאת בעתיד, הוא מאד קלוש, וחלפו מאז חמש שנים.

כששמים על כף המאזניים את המקרה שלפנינו, ומדובר כאן על אינטרס שיקומי כשאנו שמים כאן את הנזק מול התועלת, במקרה דנן נזקה של ההרשעה יהיה רב מהתועלת והרשעה תהווה מכה קשה לנאשם ששותף בחברת אבטחה.
מפנה לתסקיר, קיימת תכנית בהיקף של 200 שעות בבית חולים אסף הרופא, בתפקיד שבית החולים יכול להפיק תועלת רבה מעצם היות הנאשם קצין מג”ב ועוסק באבטחה. אבטחה זו גם יכולה להניב פירות בבית החולים אסף הרופא.

הנאשם:

אמרו פה, אני חושב שבשנים שעברו ממה שקרה, הבנתי את הלקח שלי, אציין עוד דבר אחד לגבי ההתפטרות שלי, אני התפטרתי אחרי שימוע שקבע שאני יכול להמשיך לשרת. הרשעה תגרום לזה שלא אוכל להיות שותף בחברה שאני עובד בה ומנהל אותה.

הכרעת דין

הנאשם הודה בביצוע עבירה לפי סעיף 5(א) יחד עם סעיפים 3(א)(3) ו – (4) לחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ”ח-1998.
הנאשם שירת כקצין משטרה, ובמועדים הרלבנטיים לכתב האישום המתוקן, החל מאוגוסט 1998 ועד אוקטובר 1998, נהג הנאשם להטריד שוטרת שעמה עבד במשותף.

במקרים מסוימים התבטא בהתבטאויות בוטות כלפי השוטרת, בין אם התבטאויות שהציעו הצעות מיניות מפורשות, בין אם התבטאויות ביחס לגופה או מראה של השוטרת, השוטרת הביעה את חוסר הסכמתה לכל אותן הצעות מיניות והנאשם התמיד בשלו, ולא הרפה ממנה. הדברים מתוארים כאמור בכתב אישום המתוקן, שבאמור בו הודה הנאשם.

מלכתחילה כפר הנאשם במיוחס לו בכתב האישום, אלא שבמועד שנועד לשמיעת ראיות, הודיעו הצדדים כי הגיעו לכלל הסדר, לפיו תוקן כתב האישום ולמעשה הודה הנאשם במפורט לעיל והופנה לקבלת תסקיר, תוך שמוסכם כי אם תבוא המלצה לכך יסכימו הצדדים על הימנעות מהרשעה ושירות לתועלת הציבור.

שירות המבחן הגיש תסקיר לקראת ישיבת היום ובו המלצה להימנעות מהרשעה, והיום עתרו הצדדים לאימוץ ההמלצה.

אין בדעתי לאמץ את ההסדר.

הנאשם שירת כקצין משטרה בתפקיד רב אחריות. הנאשם הטריד בצורה אינטנסיבית, חזור ושנה את המתלוננת פעם אחר פעם, הטרדות מיניות בוטות, לא קיבל “לא” כתשובה, התמיד בהטרדות הללו, כל זאת חרף העובדה שהמתלוננת היתה בחלק מהזמן או בכולו נשואה ובהריון.

עבירות כפי אלה שעבר הנאשם, במיוחד בנסיבות, שעה שמדובר בקצין משטרה ועבירות שנעברו תוך כדי עבודה במשטרה כלפי שוטרת אחרת, הן עבירות נקלות, בזויות, שאין דרך להסכין ולקבל אותן.

בעבירות שכאלה יש לשים את מירב הדגש על האינטרס הציבורי, וזה באופן רגיל, קל וחומר כאמור שעה שמדובר בשוטר ובקצין משטרה.

לא שמעתי שום הסבר, למעט הטענה לפגיעה אפשרית בעתידו של הנאשם, שיצדיק את ההסדר אליו הגיעו הצדדים.
אני ער היטב להחלטה שיצאה מעם בית המשפט העליון בע”פ 1958/98, פלוני נגד מדינת ישראל, שבה שב בית המשפט העליון והטעים פעם נוספת את החשיבות שיש להסדרי טיעון, את המגמה לאשר הסדרי טיעון ככל הניתן, אך דומני כי בהסדר הטיעון כפי שהושג בתיק זה, מתחו הצדדים את היריעה מעבר לאפשרי. אני מבחינתי, אינני מוכן לקבל בנסיבות את ההסדר כפי שהוצג.

בחינת ההסדר, באותם משקפיים שהתובע מבקש לבחון אותו באמצעותם, קרי: המשקפיים שהותוו במסגרת הלכת כתב, מלמדת כי אין בתוצאה המוצעת כל התאמה להלכה הנוהגת במקומותינו.

ההחלטה בשאלת הימנעות מהרשעה הינה שיקלול של שורה ארוכה של גורמים, כשההשפעה האפשרית על עתידו של אדם, הינה אך בבחינת שיקול אחד מתוך שורה ארוכה של שיקולים שרובם ככולם נזנחו על ידי התביעה בלא כל הסבר בתיק זה.

אין כל הסבר על שום מה ולמה לא נלקח האינטרס הציבורי בחשבון, אין כל הסבר על שום מה ולמה לא נלקח האינטרס של המתלוננת בחשבון, אין כל הסבר על שום מה ולמה אין מחמירים יותר עם שוטר, קצין משטרה, מאשר עם אחרון המטרידים במקומות אחרים, שהתביעה (בין אם המשטרתית ובין אם הפרקליטות), עותרת חזור ועתור פעם אחר פעם להרשעתם בדין, כאמור, ההסדר מופרך וחסר כל עיגון בנסיבות כפי שהן עולות למקרא כתב האישום המתוקן.

לא נטען לבעיות ראייתיות, לא נטען דבר וחצי דבר. אך ורק עתידו של הנאשם.

מבחינתי לפחות, עתידו של הנאשם מתגמד אל מול האינטרס הציבורי, מתגמד אל מול כיעורה של העבירה, אל מול הנסיבות בה בוצעה, אל מול תפקידו של הנאשם וחובתו המוגברת לנהוג בנקיון כפיים, נקיון כפיים שהוא לפחות לא היה מסוגל להציג בנסיבות.

גם אם מכה הנאשם על חטא (וכל הנאשמים, או לפחות רובם מכים על חטא), וגם אם בחר לפרוש מהמשטרה (שהרי מן הסתם ידע שבסופו של יום יודה בביצוע העבירה נשוא כתב האישום המתוקן ועם הודיה שכזאת בוודאי שלא יוכל להישאר במשטרה), אין נתונים אלה בבחינת חזות הכל ואין הם יכולים להוות הצדקה להסדר כפי שהושג והוצג.

בשים לב לכל האמור לעיל, אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום המתוקן, וזאת על פי הודאתו.

ניתנה היום, ה’ כסלו תשס”ד, (30 נובמבר 2003), במעמד הצדדים.
________________________
שמואל ברוך, שופט

התובע:  אין לי מה להוסיף.

הסנגור: אין לי מה להוסיף.

גזר דין

בנסיבות כפי שפורטו בהרחבה בהכרעת הדין, בשים לב לחומרת המעשים והישנותם על פני תקופה של שלושה חודשים, בשים לב לעובדה שמדובר בשוטר ובכל אותם נתונים שעליהם עמדתי, אני גוזר על הנאשם 8 חודשי מאסר, על תנאי, והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור עבירה כפי זאת שבביצועה הורשע בתיק זה.

אני גוזר על הנאשם קנס בסך 2,000 ש”ח לתשלום בתוך 60 יום מהיום, ואם לא ישולם הקנס ירצה הנאשם 30 ימי מאסר.
הודעה זכות הערעור בתוך 45 ימים מהיום.

המזכירות תעביר עותק מן הפרוטוקול לשירות המבחן.

ניתנה היום, ה’ כסלו תשס”ד, (30 נובמבר 2003), במעמד הצדדים.
________________________
שמואל ברוך, שופט

מדינת ישראל – עדי כרמלי (datacheck.co.il)

https://datacheck.co.il/PsakDin.asp?id=47075

בתמונה:  עושים חיים בקליקה של רוחמה: קוקסית, עירקית משודרגת ופילגש מומחית למדעי החימיה

ראו בקשה לעיון בתיק שהגיש חיים אלדד אבא גרוש שרוחמה קנבל ועדי כרמל מעלילים עליו עלילות

מכיון שהתיק בוער, הורתה השופטת אילה אורן לשחזר אותו, פש”ז 45723-09-23