מונחת בפניי בקשתם של המבקשת 1, הגב’ שחף עזרא (להלן: “המבקשת 1”) של מר ניב שפירא (להלן: “המבקש 2”) ושל מר שחר וולף (להלן: “המבקש 3”) (להלן יכונו יחדיו: “המבקשים”) מבקשתם לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה, קבוצת גולף א.ק. בע”מ ח.פ. 510289564 (להלן: “המשיבה”) וזאת בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס”ו-2016 ותקנה 11 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש”ע 2010 וכן תקנות תובענות ייצוגיות (תיקון מס’ 3) – התשפ”א 2020 (להלן: “התקנות”).

עיקר טענות המבקשים במסגרת בקשת האישור

1. ביום 13.7.2022 הגישו המבקשים תובענה ייצוגית וכן בקשה לאישור התובענה כייצוגית. על פי הנטען בבקשת האישור המשיבה היא החברה הקמעונאית הגדולה והמובילה בתחום הטקסטיל ועיצוב הבית.
2. בבקשת האישור נטען כי המבקשת 1 נחשפה לפרסום של המשיבה ברשת החברתית “פייסבוק”, שעניינו “הנחה על הנחה”, כאשר בהתאם לפרסום אחוז ההנחה אשר הוצע הוא 70% + 15%. בעקבות הפרסום רכשה המבקשת 1 מאתר המשיבה חולצת טי. לטענת המבקשת 1 בדיעבד התברר לה כי אחוז ההנחה שחשבה שתקבל אינו תואם את אחוז ההנחה שניתן לה בפועל ולכן המחיר ששילמה הוא גבוה ממה שהייתה צריכה לשלם. כך מחיר המוצר המקורי היה 149.90 ₪ על פי הפרסום המחיר לאחר הנחה היה צריך להיות 22.5 ₪ [הנחה של 85%] ולא 38.17 ₪ כפי ששילמה המבקשת 1, סכום המשקף הנחה של 74.5%. לטענת המבקשת 1 היא חשה שהולכה שולל והוטעתה לחשוב שהיא רוכשת את המוצר באחוז הנחה מסוים אך בפועל גילתה שקיבלה אחוז הנחה מופחת ושילמה מחיר גבוה יותר.
3. באשר למבקש 2 הוא נחשף לסרטון באתר האינטרנט של המשיבה שהציג מבצע על חולצות שהמבצע הוא 25% + 10%. בבדיקתו בדיעבד התברר כי אחוז ההנחה שחשב שקיבל אינו תואם את אחוז ההנחה שניתן בפועל ולכן המחיר ששילם הוא גבוה ממה שהיה צריך לשלם. המחיר המקורי עמד על 299.9 ₪. 35% הנחה משקפים מחיר של 194 ₪ אולם בפועל שילם המבקש 202.41 ₪ מה שמשקף הנחה של 25%. גם המבקש 2 חש מרומה ומתוסכל מכך שהולך שולל.
4. באשר למבקש 3, הוא נחשף לפרסומיה של רשת אינטימה השייכת למשיבה בדבר מבצע מסוג 1+1 על מגוון פריטים. המבקש 3 שהיה מעוניין ביותר משני פריטים ערך את רכישתו כך שתכלול שני מוצרים במחיר של 39.9 (כל אחד) ושני במוצרים במחיר של 199.9 (כל אחד) מתוך מחשבה כי כל מוצר ברמת מחירים זהה יצוות לרעהו וכך תחושב הנחה. אולם בפועל מוצר זול צוות למוצר יקר. כך שבמקום לשלם סך של 239.8 ₪ אותו ציפה המבקש 3 לשלם הוא נדרש לשלם סך של 399.8 ₪, קרי הפרש של 160 ₪.
5. עניינה של בקשת האישור הוא בשני מבצעי הנחות אשר נטען כי ננקטים באופן תדיר על ידי המשיבה. הסוג הראשון הוא מבצע הנחות מסוג “הנחה על הנחה”. לעניין מבצע “הנחה על הנחה” טענו המבקשים כי הפרסומים ביחס למבצע האמור מטעה את הצרכנים לחשוב כי הם זכאים לשיעור ההנחה הכולל של שני שיעורי ההנחה ביחד, הנחה בסיסית + הנחת אקסטרה המוצעת לזמן מוגבל, כך שהם מתייחסים לסכום המתקבל כשיעור ההנחה לו הם יזכו מהמחיר הרגיל.
6. אולם בפועל, המשיבה מעניקה הנחה ממחירו הרגיל של המוצר, כאשר ההנחה הנוספת (המוגדרת בפרסומים כהנחה אקסטרה) מחושבת מהיתרה לאחר מתן ההנחה הראשונית. כך לדוגמא מוצר אשר עלותו 100 ₪ ומתפרסם בעניינו כי ההנחה היא 40% + 10% לזמן מוגבל, הרי שבמקום שמחיר המוצר לאחר ההנחה יהיה 50 ₪, הרי שניתנת הנחה של 40% על המחיר המלא, ועוד 10% על המחיר לאחר שהורדו ממנו 40%. כלומר המחיר הסופי במסגרת המבצע עומד על 54 ₪.
7. לטענת המבקשים, הפרסום האמור מטעה את הלקוחות לסבור שיהיו זכאים להנחה משולבת של אחוזי ההנחה המופיעים בפרסומת, אולם בפועל הם זכאים לאחוז הנחה נמוך משמעותית כאשר ההנחה האקסטרה מתכווצת בדרך כלל להנחה זעומה של אחוזים בודדים שהשפעתם על המחיר הסופי של המוצר היא אפסית.
8. לטענת המבקשים המדובר בפרסום המטעה את הלקוחות לסבור שיהיו זכאים להנחה משולבת של אחוזי ההנחה המופיעים בפרסומת. אולם בפועל הם זכאים לאחוז הנחה נמוך משמעותית כאשר הנחת האקסטרה מתכווצת בדרך כלל להנחה זעומה של אחוזים בודדים שהשפעתם על מחירו הסופי של המוצר היא אפסית.
9. שיטת השיווק האמורה שמונהגת על ידי המשיבה גורמת ללקוחות לסבור כי מדובר במבצעים אטרקטיביים במסגרתם מוצעות הנחות בשיעורים גבוהים למרות שבפועל זה לא המצב. המבקשים הפנו לבקשת האישור בעניין ת”צ 35545-05-16 אילנית משה נ’ ניו פארם דראגסטורס שם נקבע כי הצגת המחיר כהנחה על הנחה מהווה הפרה של חוק הגנת הצרכן.
10. המבקשים ציינו כי טרם הגשת בקשת האישור הם פנו למשיבה בפנייה מוקדמת. עוד נטען כי לאחר שנשלח מכתב הפנייה פרסומיה של המשיבה ביחס למבצע “הנחה על הנחה” תוקנו בפרסום של חודש מאי 2022 הופיעה שורה בכתב קטן שציינה מה גובה ההנחה המקסימלית המצטברת במבצע. לטענת המבקשים אין בכך כדי להבהיר ללקוח כיצד מחושבת הנחת האקסטרה וכי זו אינה מצורפת להנחה העיקרית.
11. לעניין סוג המבצע השני, מסוג מבצע הנחות כמותי, המדובר במקרה שבו לקוחות רכשו כמות מוצרים העולה על הכמות המינימלית הדרושה לשם החלת המבצע. לטענת המבקשים נקבע בעבר כי למבצע מסוג זה יש לפרש את תנאי המבצע כך שבמצבים בהם מספר המוצרים הנרכש עולה על הכמות המינימלית הדרושה לשם החלת המבצע, וקיימת שונות בין מחיריהם של המוצרים, עיקרון תום הלב מחייב לצרף לצורך החלת המבצע תחילה את המוצרים היקרים יותר, כך שההנחה המוצעת במבצע תהיה ההנחה המרבית האפשרית. אולם חרף האמור המשיבה מעניקה את ההנחה ביחס למוצרים שמחירם הוא נמוך ביותר מבין אלה שנרכשו.
12. אומנם המדובר בשני מבצעי הנחות שונים במהותם ובאופיים אולם שניהם הסבו נזק לחברי הקבוצה שכן בשני המקרים חברי הקבוצה אינם זוכים לקבל מהנתבעת את היקף ההנחה לה הם מצפים או זכאים בגין רכישותיהם.
13. המבקשים טענו לקיומו של נזק ממוני. המבקש 1 טען לקיומו של נזק ממוני בסך של 36 ₪. המבקש 2 טען לנזק ממוני בשיעור של 28 ₪. המבקשת 3 טענה לנזק ממוני בשיעור של 180 ₪. באשר לנזק לחברי הקבוצה נטען שהוא אינו ניתן להערכה אך מעל סך של 2.5 מיליון ₪.
14. בית המשפט התבקש להגדיר את הקבוצה אשר בשמה תנוהל בקשת האישור כדלהלן:קבוצה א’: “כלל לקוחות המשיבה אשר הוטעו באשר לאחוז ההנחה להם היו זכאים ו/או לא הוצג להם אחוז ההנחה האפקטיבי ו/או נגרם להם נזק אחר הקשור למבצעי הנחות שנערכו על ידי המשיבה מסוג “הנחה על הנחה”, שבהן ניתן שיעור הנחה נוסף על מוצרים שכבר נמכרו בשיעור הנחה מסוים, באופן מטעה שאינו מגלה מהו שיעור ההנחה האפקטיבי, במהלך 7 השני האחרונות ועד למועד אישור הבקשה כתובענה ייצוגית”.

    קבוצה ב’: “כלל לקוחות המשיבה אשר רכש מוצרים אשר נכללו במבצעי הנחות של המשיבה מסוג הנחה ביחס למוצר הזול מבין מספר מוצרים (“אחד פלוס אחד, הזול מביניהם” וכיו”ב), ולא קיבלו את ההנחה המקסימלית האפשרית בשל שיטת החישוב בה נקטה המשיבה, במהלך 7 השנים האחרונות ועד למועד אישור הבקשה כתובענה ייצוגית”.

15. עילות התביעה אשר בשמם התבקש בית המשפט לאשר את התובענה הייצוגית הם: סעיפים 8, 15(א) ו17ב לחוק הגנת הצרכן, התשמ”א-1981 (להלן: “חוק הגנת הצרכן”). עוד נטען לעניין סעיף 14(א)(3) לחוק הגנת הצרכן שעניינו אי גילוי מחיר השירות בעסקה מרחוק. עוד נטען להטעיה לפי סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן וכן להשפעה בלתי הוגנת. בנוסף נטען כי המשיבה הפרה את סעיף 4 לחוק הגנת הצרכן שעניינו חובת גילוי. בנוסף נטען כי המשיבה הפרה את הוראות חוק המכר, תשכ”ח-1968 (להלן: “חוק המכר”). כמו כן כי התנהלות המשיבה מהווה רשלנות לפי סעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: “פקודת הנזיקין”) ואף מהוה הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין. בנוסף נטען כי התנהלות המשיבה מהווה התעשרות שלא כדין בניגוד לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל”ט 1979. בנוסף נטען כי התנהלותה מהווה הפרת חובת תום הלב לפי סעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל”ג 1973 (להלן: “חוק החוזים”). כמו כן המשיבה בהתנהלותה הפרה את הוראות חוק המכר, תשכ”ח-1968 (להלן: “חוק המכר”). בנוסף נטען כי התנהלות המשיבה מהווה הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: “פקודת הנזיקין”) ואף מהווה רשלנות לפי סעיפים 35 ו36 לפקודת הנזיקין. כמו כן נטען כי המשיבה התעשרה שלא כדין וזאת בניגוד לחוק עשית עושר ולא במשפט, תשל”ט-1979 (להלן: “חוק עשיית עושר ולא במשפט”) וכי המשיבה בהתנהלותה הפרה את חובת תום הלב לפי סעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל”ג 1973 (להלן: “חוק החוזים”).
16. המשיבה טענה כי דין בקשת האישור להידחות. המשיבה היא חברה העוסקת במכירה קמעונאית של מוצרים בתחום הטקסטיל ועיצוב הבית. כחלק מהיעדים שהציבה לעצמה הקבוצה היא השקיעה ומשקיעה משאבים ניכרים באתרי האינטרנט תוך ביצוע שוטף ועקבי של פעולות פיתוח, שיפור ושדרוג האתרים והכול כדי להעניק לצרכן חווית קנייה.
17. על מנת להציע את המחירים הנוחים ביותר לצרכן, וכחלק ממגוון מבצעי המכירות הנוהגים אצל המשיבה היא מפעילה מעת לעת את המבצעים נשוא בקשת האישור. הראשון, מבצע מסוג “הנחה על הנחה” שבמסגרתו ניתנת הנחה נוספת על סל המוצרים שבחר הצרכן ועל מחיר הביניים שיתקבל לאחר ההפחתה הראשונה. ובאתר של רשת “אינטימה” “מבצע כמות” המקובל בתחום הקמעונאות בדמות “1+1 הזול מביניהם” במסגרת מבצע זה יכול צרכן לבחור שני מוצרים או יותר בהם הוא מעוניין מקבוצה סגורה של מוצרים. המשיבה אף מאפשרת לבטל את העסקה בהתאם להוראות הדין.
18. המשיבה פירטה לעניין אופן הליך הרכישה באתר, כאשר היא ציינה כי במסגרת ההליך הכול מוצג ללקוח באופן ברור ופשוט בטרם ביצוע התשלום והשלמת הרכישה. לעניין מבצע “הנחה על הנחה” המשיבה ציינה כי היא מאפשרת ללקוחותיה קבלת הנחה נוספת המוענקת להם באמצעות הזנת קוד ייעוד באתר. במקרה כזה מוצגת ללקוח בכל שלב בהליך הרכישה ההנחה הראשונית, הקיימת למוצרים שונים, ורק בסוך הליך הרכישה ולאחר שיזין את קוד הקופון תוצג לו ההנחה “הנוספת”.
19. כאשר המשיבה מפעילה מבצע מסוג זה היא מציגה כבר בפרסום המבצע בדף הראשי שבאתר באופן ברור את תנאי המבצע. כך למשל פרסמה המשיבה מבצע מסוג “הנחה על הנחה” 20% על החולצות המכופתרות מהקולקציה החדשה + 15% הנחה אקסטרה עם קוד קופון.
20. בעת בחירת המוצרים למימוש המבצע כאמור והוספתם לסל הקניות, המשיבה מציינת תחילה את מחיר המוצר לפני ואחרי מתן ההנחה הראשונה (פר מוצר) (ככל שלא יעשה שימוש בקוד קופון) כך שהצרכן רואה בזמן אמת באופן ברור את המחיר הרגיל של המוצר, שיעור ההנחה הראשונה ואת המחיר לאחר ההנחה מבלי שהוא נדרש לחישובים.
21. כלל המוצרים שנבחרו על ידי הצרכן מוצגים בסל הקניות. לאחר בחירת המוצרים ממשיך הלקוח באמצעות הקלקה למסך “קופה”, שם באפשרותו להזין את קוד הקופון הייעודי ולקבל הנחה נוספת “אקסטרה” שמעניקה המשיבה על הסכום הסופי לתשלום של סל הקניות.
22. כך רק לקוח שיודע את קוד הקופון, נחשף לפרסומו, ובוחר להזין אותו ברובריקה המיועדת לשם כך בעמוד הקופה יקבל הנחה נוספת “אקסטרה” על סך סל המוצרים, וזאת עוד לפני המעבר לקופה. לאחר הזנת הקופון יוכל הלקוח לראות בזמן אמת “אונליין” את אופן חישוב שיעור ההנחה הנוספת שהעניק לו קוד הקופון על כל סל המוצרים.
23. לאחר הזנת קוד הקופון המשיבה מציינת באופן ברור את אופן חישוב ההנחה הנוספת, אשר ניתנת ביחס לסל הקניות הסופי שבחר הצרכן ביחס למחיר הסופי שהוצג ללקוח לאחר ההנחה הראשונה ובד בבד מציינת מהו גובה ההנחה שניתנה.
24. מאופן הצגת הדברים אין ולא יכולה להיות כל מחלוקת שברור לכל לקוח שהנחת הקופון המודגשת ניתנת על סכום הביניים שמוצג ללקוח לאורך כל הליך המימוש והרכישה. לכל אורך הליך הרכישה, ובטרם הלקוח מאשר את העסקה הוא רואה לנגד עיניו בכל שלב ושלב, את אופן מתן ההנחות על כל פריט וכן את אופן מתן ההנחה הנוספת האקסטרה על סכום הביניים בסוף הליך ההזמנה ולאחר הזנת קוד הקופון.
25. בכל עת עומדת גם לצרכן הזכות לסגת ולבטל את בחירתו עוד לפני ביצוע התשלום בגין ההזמנה למשל ככל שהצרכן סבור כי המבצע המוצע אינו משתלם לו או כדאי עבורו. המשיבה אף ציינה כי כך היא פועלת בכל אתרי האינטרנט שלה.
26. באשר למבצע מסוג “הנחה על הנחה” ללא קופון ייעודי, בעוד מבצע מסוג זה אינו רלוונטי לעניינו ולמבקשים אין כל עילת תביעה ביחס אליו, הרי שמשום שבקשת האישור כוללת גם תיעוד מבצע מסוג זה, פירטה המשיבה את אופן ביצוע הרכישה.
27. ראשית המשיבה מציגה את מחיר המוצר לפני ואחרי ההנחה הראשונה, אשר שונה ביחס לכל מוצר. בהמשך המשיבה מציגה “סכום ביניים” ורק לאחר מכן בסוף ההזמנה, ניתנת ההנחה הנוספת על “סכום הביניים” שהוא כפי שהוצג ללקוח, סך מחירי המוצרים לאחר ההנחה הראשונה. ללקוח ברור כי האקסטרה הנחה ניתנת על “סכום הביניים”.
28. המשיבה צירפה צילום מאתר האינטרנט ממנו עולה כי היא תמיד מציגה באופן ברור את חישוב הנחת ה”אקסטרה” בשורה נפרדת וייעודית, והכול לאחר הפחתת שיעור ההנחה הראשונית.
29. לעניין מבצע מסוג “1+1 הזול מביניהם”, הרי שבמסגרתו המשיבה מציעה מוצר נוסף במחיר מוזל, כך שהצרכן מקבל הנחה על המוצרים הזולים מבין אלו שרכש. האמור מובהר ללקוח מראש בפרסום המבצע כמו גם לאורך כל הליך הרכישה. לאחר שהצרכן בוחר את כמות המוצרים המבוקשת, מציינת המשיבה ב”סל הקניות” מהו מחיר המוצר לפני ואחרי הנחה והלקוח רואה “אונליין” שהמשיבה מעניקה את ההנחה למוצרים הזולים ביותר מבין כלל המוצרים שבחר, כמו גם את אופן חישוב ההנחה. מן האמור עולה כי לא התקיימה בעניינו כל הטעיה.
30. באשר לטענות המבקשים במסגרת בקשת האישור נטען כי הם הסתירו מעיני בית המשפט את פרסומי המשיבה אליהם נחשפו, את שלבי הליך הרכישה באתרי האינטרנט ואת אישורי ההזמנה שקיבלו ביחס לרכישותיהם מהם עולה תמונה אחרת לחלוטין.
31. לעניין המבקשת 1, הרי שכל מה שצורף לתמיכה בטענותיה היא חשבונית הרכישה אולם היא לא צירפה את המבצע שהוצג באתר. המשיבה פירטה את הליך הרכישה שבוצע על ידי המבקשת 1 כאשר מהפירוט האמור עולה כי שהמשיבה בהחלט ציינה שההנחה הנוספת תינתן ממחיר המוצר לתשלום לאחר מימוש ההנחה הראשונה, הן בפרסום המבצע והן במסגרת שלבי הליך הרכישה וב”סל הקניות” והכול בטרם אישור ההזמנה וביצוע התשלום ע”י המבקשת 1. כך גם הם פני הדברים בעניינו של המבקש 2.
32. לעניין המבקש 3, כאן מדובר במבצע מסוג “מבצעי כמות”, כאשר הוא טען כי ציפה שהמשיבה תיתן לו את ההנחה על המוצר היקר מבין השניים. אולם אין כל בסיס לפרשנות המבקש 3 את תנאי המבצע ולציפייתו הסובייקטיבית שעה שהתוודע בזמן אמת לתנאי המבצע ולאופן חישוב מתן ההנחות למוצרים הזולים ביותר, הן במסגרת פרסום המבצע והן בעת בחירת המוצרים והוספתם לסל במחיר של “0” שקלים, והרבה לפני אישור ההזמנה וביצוע התשלום בגינה.
33. באשר לבקשות האישור הנוספות אשר צוינו במסגרת בקשת האישור, טענה המשיבה כי קיימים הבדלים משמעותיים בין אותן בקשות לבקשת האישור שכאן. שתי בקשות האישור עסקו בהתנהלות המשיבות באותן הליכים בסניפים הפיזיים. בעניינו, הרי שבקשת האישור עוסקת בהליך המכירה באינטרנט בלבד, ומכאן שאין כל בסיס לטענות המבקשים שעה שהתוודעו בזמן האמת לתנאי המבצעים ולאופן חישוב מתן ההנחות, עוד במסגרת בחירת המוצרים והרבה לפני אישור ההזמנה וביצוע התשלום בגינה.
34. במסגרת רכישה באינטרנט הלקוח נוקט בפעולות אקטיביות לאורך הליך הרכישה, הוא בוחר את מוצריו ומעביר אותם בקופה האינטרנטית, הוא מודע לאופן חישוב המבצעים עוד בטרם השלמת ההזמנה וביצוע הרכישה ובוחר בגמירות דעת מלאה לקבל החלטה עצמאית ומושכלת לאשר את הזמנתו ולרכוש מהמשיבה.
35. באשר לטענות המבקשים לעניין פנייה מוקדמת הרי שהמבקשים הסתירו מעיני בית המשפט את העובדה כי המשיבה השיבה לפנייתם ביום 13.6.22 באופן ענייני המייתר את הגשת הבקשה לאישור. כמו כן יש לדחות את הטענה כי המשיבה תיקנה את דרכיה והוסיפה שורה בפרסומי מבצע מסוג “הנחה על הנחה”. המשיבה הוסיפה את הכיתוב ללא קשר לפנייה המוקדמת ולבקשת האישור, ומבלי שמוטלת עליה חובה לעשות כן. אלא מטעמי זהירות בלבד ומשמדובר בעניין פעוט וקל עבורה שאינו כרוך במשאבים, וזאת לאחר המלצה מעת בא כוח המשיבה בשים לב לפסיקה בענף הקמעונאות.
36. גם ביחס ל”מבצע כמותי” תיקנה המשיבה את אופן חישוב ההנחה על שלושה מוצרים ויותר וגם מן הטעם הזה אין בהימשכות ההליך כל תועלת, וזאת בשים לב לסעיף 8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות.
37. המבקשים הגישו תגובה מטעמם לתשובת המשיבה. במסגרת התגובה טענו המבקשים כי בניגוד לנטען על ידי המשיבה, הרי שבקשת האישור עוסקת בנזק שנגרם ללקוחות המשיבה במסגרת מבצעי הנחות אשר נערכים על ידה, זאת ללא קשר לערוץ המכירה בו מתקיים המבצע. בעוד בקשת האישור מתבססת על רכישות שבוצעו באמצעות אתרי האינטרנט המופעלים על ידי המשיבה, הרי שבחלק מפרסומיה מציגה המשיבה את מבצעיה ככאלה שמתנהלים במקביל הן בחנויות הפיזיות והן בחנויות האינטרנט.
38. מכאן שטענת המבקשים בדבר פרסום מטעה בו נוקטת המשיבה ביחס לאחוז הנחה שניתן בפועל נכונה ותקפה גם ביחס לרכישה בחנויות הפיזיות שמפעילה המשיבה.
39. עוד נטען כי המשיבה נמנעה במסגרת התשובה ובמסגרת התצהיר מטעמה לנקוב במועד המדויק שבו תוקנו פרסומיה ביחס למבצעי “הנחה על הנחה” ו/או תוקן אופן חישובה של ההנחה הכמותית במסגרת מבצעי 1+1 שכן נקיבה במועד התיקון יוכיח כי הוא מאוחר לפנייה המוקדמת של המבקשים 

    המשך ההליכים

40. ביום 23.5.23 התקיים דיון קדם משפט במעמד הצדדים. בתום הדיון התבקשו הצדדים ליתן את עמדתם בדבר אפשרות קיום הליך גישור. ביום 18.6.23 הודיעו הצדדים כי הם מקיימים ביניהם הידברות. ביום 7.9.23 הגישו הצדדים בקשה לאישור הסדר הסתלקות. 

    בקשת הצדדים לאישור הסדר הסתלקות

41. במסגרת הבקשה ציינו הצדדים כי הם הגיעו ביניהם להסכמה על סיומו של ההליך במסגרת בקשת הסתלקות כך שבקשת האישור תימחק והתביעה האישית של המבקשים תידחה וכי המבקשים יוותרו ויתור סופי ומוחלט, על כל טענותיהם בקשר עם העניינים מושא בקשת האישור והתובענה כנגד המשיבה.
42. לאחר ששני הצדדים שקלו את הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול ההליך ומבלי שמי מהצדדים מודה בטענות משנהו, הצדדים הגיעו להסדר האמור:
    1. מיד ובסמוך להגשת בקשת האישור, ומבלי להודות בכל טענה או דרישה, המשיבה פעלה כדלקמן:
       1. באשר למבצעים כמותיים, המשיבה הנהיגה אצל עובדיה ובאתרי האינטרנט שהיא מפעילה נהלים המתייחסים למתן ההנחה המרבית במסגרת המבצעים (כהגדרתם לעיל). כך למשל, בתנאי מבצעים מסוג “1+1, על הזול מביניהם”, המשיבה מציינת ותמשיך לציין את המלל “הזול/ים ביותר” או כל ניסוח אחר אשר מפרט בצורה ברורה כיצד יבוצע הצירוף במימוש המבצע יותר מפעם אחת.
          1. ככל שהמשיבה לא תציין כיצד בוצע הצירוף, אזי המשיבה תבצע את הצירוף באופן בו ההנחה ללקוחותיה תהיה ההנחה המקסימלית.
          2. באשר למבצעי “הנחה על הנחה” המשיבה הוסיפה את הכיתוב “על היתרה” או כל כיתוב אחר המבהיר באופן שאינו עלול להטעות כי אחוז ההנחה הנוסף ניתן על הסכום לאחר הפחתת אחוז ההנחה הראשוני, וזאת בכל הפרסומים במסגרת מבצעי “הנחה על הנחה” (בין אם אלו עם סימן “+” בין מספר אחוזי ההנחה, ובין אם אלו המציינות עד X אחוזי הנחה ובין אם אלה הכוללת כיתוב של אחוז הנחה “נוסף”/Extra וכיו”ב)
          3. המשיבה תוסיף את אחוז ההנחה האפקטיבי במודעות הפרסום במבצעים שבהם מוצג חיבור בין מספר אחוזי ההנחה. לדוגמא: בפרסום מבצע הנחה של 50% הנחה -10% הנחה, יפורסם גם שאחוז ההנחה האפקטיבי הוא 55%.
       2. התחייבות המשיבה כאמור לעיל ולהלן הינם לפנים משורת הדין, ואין בהן כדי להוות הודאה ו/או הסכמה עם אילו מטענות המבקשים בבקשת האישור.
       3. לאור האמור לעיל, הגיעו הצדדים למסקנה כי הדרך היעילה וההוגנת לסיים את המחלוקות הינה בדרך של הגשת בקשת הסתלקות כנגד המשיבה הושגה ואין עוד צורך בבירורה, שכן מטרתה העיקרית של המבקשים בהגשת בקשת האישור הייתה להסדיר את דרך הצגת ופרסום המבצעים של המשיבה, ולהביא לכך שהמשיבה תבצע פעולות אשר יובילו לכך שהמבצעים יוצגו באופן שאין בו (לטענת המבקשים) כדי להטעות, ולאור הפעולות המפורטות לעיל, לרבות התרומה לציבור להעניק במסגרת הסכם זה, המבקשים סבורים שיש בכך כדי יישום מטרה זו באופן מלא.
       4. בכפוף לאישור בקשה זו, המבקשים מוותרים באופן מוחלט על כל תביעה, זכות, טענה, תלונה, דרישה מכל מין וסוג שהוא, הקשורים במישרין או בעקיפין בבקשה לאישור ו/או בתובענה.
       5. המבקשים ובאי כוחם, לא ינצלו לרעה את המידע וההבנות שהגיעו אליהם במסגרת ניהול המגעים שקדמו להודעת הסתלקות זו, ולפיכך יימנעו מלעודד הגשה או לסייע בהגשה או להיות מעורבים בהגשה בכל דרך, במישרין ו/או בעקיפין לטענות הנזכרות בבקשת האישור ובתובענה דנן, לרבות בידי גורם אחר.
43. לעניין שיעור הפיצוי לציבור, ציינו הצדדים כי לא עלה בידם להגיע לכדי הסכמות, ומשכך הסכימו הצדדים כי בית המשפט יקבע בהתאם לשיקול דעתו את שיעור הפיצוי לציבור, שיעשה באמצעות תרומת מוצרים בשווי לצרכן בסכום שלא יעלה על 80,000 ₪.
44. בנוסף הוסכם בין הצדדים, כי לאור טרחת המבקשים ובאי כוחם בקשר עם הגשת התביעה ובקשת האישור, בניהול במשא ומתן וההסכמות שהושגו במסגרת הסדר ההסתלקות, ולאור התועלת שהביאה עמה בקשת האישור, ובכפוף לאישור הסדר ההסתלקות, להמליץ לבית המשפט להורות כי המבקשים ובאי כוחם יהיו זכאים לגמול ושכר טרחה בסכומים שיפורטו להלן:
    44. 1. המשיבה תשלם לכל אחד משלושת המבקשים גמול בסך של 2,500 ₪, ויחדיו סך כולל של 7,500 ₪. כמו כן המשיבה תשלם למבקשים את האגרה ששולמה על ידם בסך כולל של 5,671 ₪.
        2. המשיבה תשלם לבאי כוח המבקשים, יחדיו, סך סופי ומוחלט של 55,000 בתוספת מע”מ כדין (סך הכל כולל מע”מ 64,530 ₪) כנגד חשבונית מס כדין.
45. כמו כן התבקש בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו ובשיקול דעתו בהתאם לסעיף 16(ד)(1) לחוק תובענות ייצוגיות ולתקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות ולהורות כי הסתלקות המבקשים לא תהא כרוכה במשלוח הודעה ליועצת המשפטית לממשלה ובפרסום, שכן בנסיבות אלו, יש בפרסום מודעה או משלוח הודעה ליועצת המשפטית לממשלה כדי להכביד שלא לצורך ולהביא להוצאות מיותרות ובזבוז זמן.
46. בית המשפט אף התבקש לפטור מתשלום חלקה השני של אגרת בית המשפט. לעניין זה טענו הצדדים כי המקרה דנן הוא מקרה מובהק שבו מתקיימים התנאים הקבועים בפסיקה למתן פטור מתשלום החלק השני של האגרה, ומשכך, ובהתאם לתקנה 7א לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס”ז-2007. הצדדים ציינו כי הם פעלו בצורה עניינית, בשלב מקדמי בהליך, כאשר התקיים דיון קדם משפט יחיד, ובהתאם להמלצתו של בית המשפט. התנהלות זו של הצדדים הביאה להסכמה לסיים את ההליכים המשפטיים באופן יעיל ובלא צורך בהשקעת משאבים נוספים מבית המשפט.
47. עוד הוסכם על ידי הצדדים כי ככל שבית המשפט יחליט שלא ליתן פטור מתשלום המחצית השנייה של האדרה היא תשולם על ידי המשיבה. 

    דיון והכרעה

    התשתית הנורמטיבית – הסדר הסתלקות

    48. לאחר שעיינתי בבקשת הצדדים, מצאתי את הסדר ההסתלקות אשר גובש במסגרת הליך הגישור שהתקיים כסביר והולם ומכאן שאני מאשר את בקשת ההסתלקות.
    49. בסעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות קבע המחוקק תנאים לאישור הסתלקות צדדים מתובענה ייצוגית או מבקשה לאישורה, כהאי לישנא:מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט; בהחלטתו אם לאשר טובת הנאה כאמור, ישקול בית המשפט את אלה:

        (1) אם הבקשה לאישור ההסתלקות הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה;

        (2) התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה.

         

    50. יוער, כי ס”ק 1 וס”ק 2 הוספו לחוק התובענות הייצוגיות במסגרת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס’ 10), התשע”ו -2016, במטרה למנוע תופעות של תביעות סרק “מתוגמלות”, שהן למעשה תביעות סרק של הגוף הנתבע מעדיף לסלקן תמורת תשלום שכר טרחה וגמול תובע בהיקפים נמוכים למדי, חלף לנהל הליך שלם, גם כאשר אין ממש בתובענה הייצוגית.
    51. כך נכתב בדברי ההסבר להצעת חוק זו (הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס’ 10) (הסדרי פשרה והסתלקות), התשע”ו–2016, פורסם ברשומות ביום 30.05.2016):סעיף 16 לחוק מתנה הסתלקות מתובענה ייצוגית או קבלת טובת הנאה בקשר להסתלקות כאמור באישור בית המשפט. במקרים רבים הנתבע מסכים לתת לתובע טובת הנאה כדי לחסוך מעצמו את ניהול ההליך; בקשות כאלה מטילות עומס על מערכת המשפט, כרוכות בעלויות מיותרות לנתבעים ואינן משרתות את עניינם של חברי הקבוצה המיוצגת ושל הציבור. לפיכך מוצע לקבוע כי בהחלטתו אם לאשר טובת הנאה לתובע המייצג או בא כוחו יידרש בית המשפט לשקול את התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה. עוד מוצע לקבוע כי אם בקשת ההסתלקות מוגשת לפני שהתובענה אושרה כייצוגית, יבחן בית המשפט, במסגרת שיקוליו אם לאשר טובת הנאה כאמור, גם אם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה.

         

    52. דומה, כי במסגרת תיקון זה ביקש המחוקק לאמץ את גישתם של בתי המשפט לעניין אי אישור בקשת הסתלקות “מתוגמלת” במצב בו התובענה אינה מגלה עילה ראויה, תוך התווית קריטריונים ברורים שעל בית המשפט לבחון בבקשות אלו. ראו לעניין זה דברי בית המשפט העליון במסגרת ע”א 4714/13 מרון דיאב נ’ חברת איי דיגיטל סטור בע”מ (פורסם בנבו, 2013):לעניין זה נפסק, כי “אף שהחוק מותיר פתח לפסוק גמול לתובע גם אם לא זכה בתובענה, בהתקיים הצדקה מיוחדת לכך, אין מקום לפסוק גמול לתובע מייצג או שכר טרחה לבא כוחו כאשר התביעה שהוגשה אינה ראויה, וכאשר אין לקבוצה או לציבור ענין לעודדה” (עע”ם 2395/07 אכדיה סופטוור סיסטמס בע”מ נ’ מדינת ישראל – מנהל המכס ומס בולים, [פורסם בנבו] פיסקה 20 (27.12.2010); וראו גם, ע”א 8430/99 אנליסט אי.אמ.אס. ניהול קרנות בנאמנות (1986) בע”מ נ’ ערד השקעות ופיתוח תעשיה בע”מ, פ”ד נו(2) 247, 259 (2001)). בהקשר זה הובעה הדעה בספרות המשפטית, כי אין מקום לפסוק גמול למבקש להסתלק מבקשה לאישור תובענה ייצוגית (או שכר טרחה לבא-כוחו), כשמדובר בהליך שסיכוייו היו קלושים (ראו, אלון קלמנט “פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית” משפטים מא 5, 89-87 (תשע”א) (להלן – קלמנט)); כן ראו, ע”א 1384/11 ז’טלני נ’ בנק הפועלים בע”מ [פורסם בנבו] (‏30.1.2013) (להלן – עניין ז’טלני)). זאת, על מנת שלא לתמרץ את הגשתן של בקשות לאישור תובענות ייצוגיות מסוג זה.

         

    53. למעשה, עניין התועלת המתקבלת במסגרת בקשת הסתלקות היוותה עוד קודם לכן אבן בוחן בעת אישור גמול ושכר טרחה בבקשות כגון דא, וראו דבריו של פרופ’ א. קלמנט במאמרו בעניין זה כי “כאשר הבקשה הביאה לשינוי בהתנהגות הנפגע ולפיצוי הנפגעים, התובע ועורך-הדין זכאים לגמול ושכר טרחה עבור זמנם, הוצאותיהם והיוזמה לפעולה כנגד הנתבע” (א. קלמנט “פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית” משפטים מא 5, 88 (תשע”א)). יחד עם זאת נקצב שיעור הגמול ושכר הטרחה בהתאם לשיקול דעת בית המשפט ובהתחשב בתועלת הספציפית המתקבלת בכל מקרה ומקרה (ר’ עוד: ת”צ 11784-12-11 דורפמן נ’ טיב טעם רשתות בע”מ (פורסם בנבו, 13.06.2012); ת”צ 39068-11-12‏ ‏ דרור אביטל נ’ זוגלובק שיווק בע”מ (פורסם בנבו, 24.03.2013); ת”צ 48191-11-13 בירגר נ’ מי עדן ייצור (2007) בע”מ ואח’ (פורסם בנבו, 17.08.2014); ת”צ 27043-06-14 ברוך חזן נ’ יעד חברה לדלק בע”מ (פורסם בנבו, 09.12.2014); ת”צ 15843-01-15 סנקוב נ’ ארד הרצל בע”מ (פורסם בנבו, 01.03.2015); ת”צ 13306-06-14 ציון נ’ יפאורה – תבורי בע”מ ואח’ (פורסם בנבו, 10.03.2015).
    54. בע”א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע”מ ואח’ נ’ סונול ישראל בע”מ ואח’ (פורסם בנבו, 5.8.18) (להלן: “פס”ד מרקיט”) דן בית המשפט העליון בהרחבה בסוגיית תוקפם של הסדרי הסתלקות מתוגמלת. בית המשפט התייחס לסכנות הגלומות בהסדרי הסתלקות מתוגמלת (ר’ סעיף 22 לפסק הדין), בחן את הסדרי ההסתלקות בראי החקיקה והפסיקה (ר’ סעיפים 23–25), קבע קווים מנחים לדיון בבקשה לאישור הסדר הסתלקות מתוגמלת (ר’ סעיפים 26–31). בית המשפט, כב’ השופטת ע’ ברון, סיכמה את הדברים בקובעה בין היתר כי:…שומה על בית המשפט הדן בבקשה לאישור הסתלקות מתוגמלת לעשות שימוש זהיר בכלי של פסיקת גמול ושכר טרחה; תוך מודעות לסכנות הגלומות בהסדרים מסוג זה לקבוצה, לציבור ולמוסד התובענה הייצוגית; ובמטרה מצד אחד לקדם הגשת תובענות ייצוגיות ראויות, ומצד שני למנוע הליכי סרק […] ואולם לא מדובר באריתמטיקה ואין “נוסחאות בית ספר” לעניין זה. בסופו של יום ההכרעה בנדון מסורה לערכאה הדיונית בהתאם לשיקול דעתה בנסיבות המקרה הקונקרטי…

         

    55. כב’ השופט נ’ סולברג בסיפת פסק הדין קבע, כי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות מציין שני שיקולים שעל פיהם יכריע בית המשפט בבקשת תובע מייצג או בא כוח מייצג אם לאשר קבלת טובת הנאה בקשר להסתלקות (הסתלקות מתוגמלת): א- קיומה של עילת תביעה לכאורה; ב- תועלת לחברי הקבוצה, כאשר שני השיקולים הללו יפים לא רק לצורך החלטת בית המשפט בגדרי סעיף 16 לחוק אם לאשר הסתלקות אלא גם לגבי החלטת בית המשפט להורות על תשלום גמול לתובע המייצג וקביעת שכר הטרחה של בא כוח המייצג (ר’ סעיפים 22 ו־23 לחוק תובענות ייצוגיות.
    56. בנסיבות העניין, ובשים לב להתחייבות המשיבה לערוך שינויים באופן הצגת הפרסומים באתר המשיבה ביחס למבצעים האמורים, הרי שטוב עשו הצדדים עת הגיעו להסכמה בדבר הסתלקות המבקשים מבקשת האישור.
    57. באשר לקיומה של עילת תביעה לכאורה, הרי שעל פניו קיים ספק בשאלה האם היה באופן הצגת המבצעים באתר המשיבה כדי לעמוד בהוראות חוק הגנת הצרכן בפרט לעניין הפרת חובת הגילוי. לאור המפורט לעיל, משאין בהסתלקות המבקשים משום מעשה בית דין, ובהיעדר נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, לא מצאתי כי יש צורך באיתור תובעים חילופיים או בפרסום הודעת הסתלקות.
    58. לעניין גובה שיעור הפיצוי לחברי הקבוצה, מצאתי כי בנסיבות המקרה יש להורות על פיצוי בסך של 80,000 ₪ בדמות מוצרים אשר יועבר, בשים לב לנסיבות השעה, לעמותות אשר עוסקות בחלוקת מוצרים לתושבי עוטף עזה. בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין, וככול שיתאפשר בשים לב לתקופת החירום, תעביר המשיבה לאישורו של בית המשפט רשימה של עמותות אשר עוסקות בימים אלה בחלוקת מוצרים לתושבי עוטף עזה. לרשימת העמותות יוצרפו אישורי ניהול תקין ואישורים מעת העמותות בדבר יכולתם לקבל את התרומה, זאת כאמור ככל שהדבר יתאפשר בשים לב לנסיבות התקופה.
    59. ככל שתיווכח המשיבה כי יש צורך בהארכת מועד לשם העברת הפיצוי לעמותות, תוגש בקשה מתאימה לבית המשפט.
    60. באשר להסכמת הצדדים לעניין גבוה הגמול למבקשים ושכר טרחה באות כוחו, מצאתי לאשר את הסכמת הצדדים לעניין הגמול למבקש ושכר הטרחה משהללו סבירים בעיני בנסיבות המקרה בשים לב לתועלת הציבורית שצמחה מן ההסתלקות בדמות הפיצוי שינתן לחברי הקבוצה.
    61. כמו כן אין להתעלם מן העובדה כי הצדדים השכילו לבוא בדין ובדברים ולסיים את ההליך במסגרת הידברות, מחוץ לכותלי בית המשפט, ובכך חסכו זמן שיפוטי יקר.
    62. לאור המפורט לעיל, משאין בהסתלקות המבקש משום מעשה בית דין ובהיעדר נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, לא מצאתי כי יש צורך באיתור תובעים חילופיים או בפרסום הודעת הסתלקות. להרחבה בעניין אי פרסומן של הסתלקויות בהתאם לשיקול דעת בית המשפט ר’ ת”צ (ת”א) 13675-03-09 דניאל מישורי נ’ דקלה חברה לביטוח בע”מ (פורסם בנבו, 2010); ת”צ (מרכז) 24356-04-10 בלהה הר-עוז נ’ כלל בריאות חברה לביטוח בע”מ (פורסם בנבו, 2010). 

        בקשת הצדדים למתן פטור מתשלום חלקה השני של האגרה

    63. באשר לבקשת הצדדים למתן מפטור מתשלום חלקה השני של האגרה, טענו הצדדים כי בהתאם לסמכות הקבועה בתקנה 7א(א)(4)(ב) לתקנות האגרות יש להורות על פטור מתשלום חלקה השני של האגרה, זאת נוכח נסיבות המקרה הייחודיות.
    64. הצדדים ציינו כי הם פעלו בצורה עניינית, בשלב מקדמי בהליך, כאשר התקיים דיון קדם משפט יחיד, ובהתאם להמלצתו של בית המשפט. התנהלות זו של הצדדים הביאה להסכמה לסיים את ההליכים המשפטיים באופן יעיל ובלא צורך בהשקעת משאבים נוספים מבית המשפט.
    65. לחילופין ציינו הצדדים כי ככל שבית המשפט לא יורה על מתן פטור מתשלום האגרה, תישא המשיבה בתשלום חלקה השני של האגרה.
    66. לאחר שדנתי בטענות הצדדים ובשים להוראות הדין וההלכה הפסוקה מצאתי כי דין בקשת המבקשים למתן פטור מתשלום חלקה השני של האגרה להידחות.
    67. תקנה 7א לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס”ז 2007 קובעת את חובת תשלום האגרה במסגרת תובענה ייצוגית שאינה נגד רשות. עת המדובר בתובענה ייצוגית אשר מסתיימת במסגרת הסדר הסתלקות רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של האגרה וזאת משיקולים מיוחדים שישקלו. וכך נקבע בסעיף 7א(4)(ב):(4) ניתן פסק דין המאשר הסדר הסתלקות לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות ישלם המבקש את חלקה השני של האגרה; על אף האמור רשאי בית המשפט –

        (א)להורות כי המשיב ישלם את חלקה השני של האגרה וישפה את המבקש על סכום האגרה ששילם בעד חלקה הראשון של האגרה בתוספת הפרשי הצמדה למדד;

        (ב)לפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של האגרה לפי פסקה זו, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

         

    68. במסגרת דברי ההסבר לתזכיר חוק תקנות בתי המשפט (אגרות) (תובענה יצוגית) התשע”ז- 2017 נאמר כי אחת מתכליות החוק היא כיסוי עלויות ההליך המשפטי:…הראשונה היא כיסוי חלק מעלויות ההליך המשפטי אותו יוזם בעל הדין. תובענה ייצוגית היא הליך מורכב וארוך אשר דורש, ככלל, משאבים שיפוטיים רבים. בהתאם, אין מקום להחרגת הליכי התובענות הייצוגיות מתשלום אגרה, בדומה לשאר ההליכים המתנהלים בבתי המשפט…

         

    69. הכלל הקבוע במסגרת תקנה 7א לתקנות בתי המשפט אגרות עניינו חיוב המבקש בתשלום אגרה, כאשר החריג לכלל הוא מתן פטור על ידי בית המשפט וזאת כאמור מטעמים מיוחדים שירשמו (לעניין זה ר’ ת”צ (ת”א) 66090-05-18 חיה שיר נ’ י.ד. אריאל השקעות בע”מ (פורסם בנבו, 21.11.2018) (להלן: “פס”ד אריאל”).
    70. בעניינו, אין לומר כי לא הושקעו משאבים שיפוטיים בניהול ההליך טרם הצדדים הגישו את הבקשה בדבר אישור הסדר הסתלקות. כך, לאחר שהוגשה תגובת המבקשים לתשובת המשיבה לבקשת האישור הגישה המשיבה בקשה דחופה למחיקת תגובת המבקשים, שהוגשה בסמוך למועד דיון קדם המשפט שנקבע בהליך. בעקבות בקשה זו של המשיבה נדחה דיון קדם המשפט אשר היה קבוע ליום 12.3.23 ליום 21.5.23.
    71. אם לא די בכך, הרי שביום 23.3.23 הגישה המשיבה בקשה למחיקת סעיפים מתגובת המבקשים לתשובת המשיבה לבקשת האישור. המבקשים הגישו את תגובתם לבקשה האמורה והיא נדונה במסגרת דיון קדם המשפט שהתקיים ביום 23.5.23.
    72. לאור האמור לעיל, הרי שאין לומר כי לא הושקעו משאבים שיפוטיים בניהול ההליך ומכאן שאין מקום לפטור מתשלום חלקה השני של האגרה. בשים לב להסכמת הצדדים, המשיבה תישא בחלקה השני של האגרה. 

        סוף דבר

    73. ההסתלקות מבקשת האישור שבכותרת מאושרת בזאת.
    74. תביעתם האישית של המבקשים כנגד המשיבה נדחית.
    75. המשיבה תישא בתשלום גמול בסך של 7,500 ₪ [2,500 ₪ לכל אחד מן המבקשים].
    76. כמו כן תישא המשיבה בתשלום שכר טרחה בא כוחם של המבקשים בסך של 55,000 ₪ בתוספת מע”מ כדין (סך הכל כולל מע”מ 64,530 ₪), כנגד חשבונית מס כדין.
    77. בשים לב להסכמת הצדדים, המשיבה תישא בתשלום חלקה השני של האגרה [ר’ גם סעיף 40 לבקשת הצדדים לאישור הסדר ההסתלקות].
    78. הגמול ושכה”ט ישולמו באופן הבא:
        • 30 ימים לאחר מועד מתן פסק הדין תשלמנה המשיבה מחצית מגובה הגמול למבקשים וכן 30% משכר הטרחה לבא כוח המבקשים.
        • 30 ימים לאחר מילוי התחייבות המשיבה, כאמור בסעיף 40 לפסק הדין, לעניין ביצוע התרומה לציבור תשלם המשיבה למבקשים את יתרת הגמול. במועד זה תשלמנה המשיבה 40% משכר הטרחה לבא כוח המבקשים.
        • יתרת שכר הטרחה תשולם לבא כוח המבקשים 30 ימים לאחר הגשת דיווח מטעם המשיבה בדבר השלמת כלל התחייבויותיה לפי ההסדר, לרבות התרומה לציבור. דיווח המשיבה ייתמך בתצהיר מטעמה, וזאת לעניין מילוי התחייבויותיה בהתאם להסדר ההסתלקות.
    79. בנסיבות העניין לא מצאתי מקום לאיתור מייצגים חילופיים כאמור בסעיף 16(ד)(1) לחוק. כפועל יוצא מכך נמחקת בקשת האישור.
    80. המזכירות תמציא את פסק הדין לב”כ הצדדים וכן למנהל מערכת בתי המשפט לצורך רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות. 

        ניתן היום, ט’ חשוון תשפ”ד, 24 אוקטובר 2023, בהעדר הצדדים.

         

דורון חסדאי