עו"ד גיא זומר עשה מהפכה בעולם המשפט לפני כמה שנים כשהקים את תולעת המשפט. פתאום אנשים היו יכולים לבדוק תביעות, לקרוא פסקי דין, לעשות מחקר על נוכלים, לבדוק איזה עובדות סוציאליות מתעללות בגברים. והכל היה בחינם. פתאום לפני כמה חודשים האתר נסגר לצפיה בחינם ועכשיו זומר רוצה שישלמו לו דמי מינוי. קשה להו להאמין שיש לו לקוחות, כי לעו"ד יש מינויים באתרים מקצועיים עם כלי חיפוש וטקסטים בוורד, ולציבור הרחב אין ממש ענין במינוי על אתר משפטי.
מה שמפליא זה למה הוא בגד בהבטחות הראשונות שלו להנגיש את עולם המשפט לציבור? למה הוא סגר את האתר למנויים בלבד? נראה שהנהלת בתי המשפט הפעילה עליו לחץ ואיימה עליו שיתבעו אותו.
גיא זומר חולה בנרקולפסיה (20% נכות), פוסט טראומה (10% נכות) והפרעת קשב של 5%, סה"כ משוקלל ל 32% נכות.
גיא זומר התקפל מבושה בפני החונטה
שימ לב שמדובר שבחור שחיפש להתמחות בפרקליטות בתקן של העדפה מתקנת למוגבלים ונכים. הוא הציג חוות דעת רפואית שיש לו פוסט טראומה צמיתה של 32%. ואנחנו שואלים איך הוא קיבל פוסט טראומה? או שאנסו אותו בתחת, או שהוא חייל שנפגע בפעילות מבצעית וראה את חבריו נשרפים למוות.
להלן אישור הביטוח הלאומי שגיא זומר בשיקום בשל "מוגבלות"
שימו לב שהמילה "מוגבלות", פירושה הפרעת פוסט טראומה.
נרקולפסיה (בעברית: נִרְדָּמוּת; באנגלית: Narcolepsy) היא הפרעה נוירולוגית כרונית, שמקורה אינו במחלות נפש או בעיות פסיכולוגיות, הנגרמת בדרך כלל בשל חוסר יכולת של המוח לווסת את מחזורי השינה והעירות. אנשים עם נרקולפסיה חווים לעיתים קרובות הפרעות בשנת הלילה, ודפוסי שינה לא נורמליים במהלך שעות היום.
גיא זומר אישור עוס רות מערבי שהוא בטיפול שיקומי בביטוח הלאומי 15-5-2017
להלן האישור שקיבל מביטוח לאומי על 32% נכות
גיא זומר הפרעות קשב ופוסט טראומה 20-6-2016
להלן מייל הכרה במוגבלות שלו במשרד המשפטים
From: Dror Yosef Sent: Sunday, August 13, 2017 7:58 PM To: Iris Bar; Hana Nadav Cc: Sama Safouri; Mary Youssef Subject: הכרה במוגבלותו של מועמד לעבודה והתמחות במשרד – גיא זומר
היי חנה ואיריס היקרות,
עכשיו סיימתי לדבר עם בחור בשם גיא זומר. בעבר הוא הגיש מסמכים לאיריס כדי שיכירו בו כאיש עם מוגבלות בקודקס כדי להתמודד על תקן התמחות ייעודי. לאחר תקופת זמן ממושכת הוא קיבל את האישור וסומן כאיש עם מוגבלות אך כל זאת לאחר "טרטרת בירוקרטית" (כלשונו). שארכה כחצי שנה. בנוסף למשרת ההתמחות, גיא הגיש מועמדות למכרז של משרה רגילה במשרד וגם כאן התבקש להגיש את אותם המסמכים שיאשרו את היותו איש עם מוגבלות. לפי הבנתי, גיא קיבל בימים האחרונים מכתב מחנה שגורס כי הוא לא זכאי להיות מסומן כאיש עם מוגבלות במכרזים למשרות מקצועיות במשרד.
לאחר ההאזנה לסיפורו של גיא עולות כמה שאלות:
האם אכן גיא זכאי להיות מוכר כאיש עם מוגבלות?
איך פועל הממשק בנושא המכרזים והמועמדות למשרות שונות?
מדוע הוא גיא היה צריך להגיש את אותם מסמכים פעמיים?
האם יש קושי
ברגע שבו גורם מהמשרד אישר לו להיות מוכר כאיש עם מוגבלות אני לא רואה הצדקה לחזרה מאותה הכרה.
בכל מקרה אשמח להתייחסות בנושא.
סמא, הייתי רוצה שנבדוק מהם הקשיים עבור אנשים עם מוגבלויות להיות מוכרים על כך בקודקס.
בשנים האחרונות עוסק פעיל חופש המידע גיא זומר בהנגשה של מידע ציבורי – כלומר חשיפתו של מידע שלתפישתו שייך לכולם. הזיקה לתחום נולדה מתחקיר שערך ב־2013 על רמי לוי, בעקבות עניין אישי בתיקי הולילנד. העיסוק בנושא חשף בפני זומר, בעל תואר ראשון במשפטים, את הפוטנציאל והערך של מידע ציבורי מונגש ועל כן בחר לעבוד ביחידה לחופש המידע במשרד המשפטים. ביחידה טיפל בתלונות של אזרחים שביקשו מידע ולא קיבלו אותו. לאחר כשנתיים בתפקיד עזב כדי לעשות את אותו הדבר – באופן עצמאי.
הפעילות הראשונה שלו התמקדה בשתי עתירות: האחת נגד לשכת הפרסום הממשלתית, בדרישה לחשוף את הוצאות הפרסום של מדינת ישראל. כך התגלה כי עשרות מיליוני שקלים מועברים לתאגידים בינלאומיים כמו גוגל ופייסבוק במקום לכלי תקשורת מקומיים; השנייה נגד לשכת עורכי הדין, בדרישה לחשוף את יומנו של ראש הלשכה לשעבר, אפי נוה, ואת הדו"חות הכספיים של הלשכה. מהיומן של נוה עלה כי היה מעורב במינוי שופטים בתקופה שלא היה חבר הוועדה למינוי שופטים, מה שבהמשך היה לחלק מהחשד ל"מין תמורת מינוי", לכאורה. במקביל לעתירות שהגיש באופן עצמאי, החל זומר לעבוד בתנועה לחופש המידע.
בהמשך הקים זומר עם אנדי וורמס את עמותת התמנון העוסקת בהנגשת מידע ציבורי. השניים יוזמים הליכים משפטיים להנגשת מידע ומפתחים כלים טכנולוגיים לאיסוף ותיוג מידע ציבורי. הפרויקט המרכזי של העמותה, "תולעת המשפט", פתח כ־6 מיליון תיקים משפטיים שהתנהלו בישראל מאז 2010. העמותה מפעילה גם את אתר "מידע לעם" יחד עם עמותת הצלחה, התנועה לחופש המידע ואחרים – פורטל שמנגיש מידע שהתקבל בארגונים.
בעקבות מאמציו נחשפו בעיות עומק בנושא שקיפות ופומביות ההליכים המשפטיים. תיקים רבים שהיו אמורים להיות גלויים לציבור אינם נגישים במנועי חיפוש משפטיים. בזכות פעילות משותפת עם הצלחה והתנועה לחופש המידע בתי המשפט החלו בימים אלה בפרסום היקף גדול של החלטות שעד כה לא פורסמו.
ככה אני לא יודע כמה זמר נתן סקירה אז אני אסקור בקצרה את עצמי ואז אתן לך קישורים לדברים רלוונטיים.
החלום שלי זה לפצח את מדיניות הענישה בישראל, מבחינה כמותית, בתקווה שזה יהיה בתוך יחידת המחקר שאני מקווה שתוקם במשרד המשפטים בהתאם להחלטת הממשלה. עד היום המחקרים האמפירים כולל בהנהלת בתי המשפט בוצעו בשיטות פרימיטיביות ברמה של פטיש ואזמל, ואני מכיר את זה לא רע מקריאה של חומרים של קרן וינשל, אורן גזל אייל וגם של ענבל שעברה אליכם. זה לשבת עם אקסלים קטנים, לעשות מדגמים מיניאטורים ולהסיק כל מיני מסקנות ברמת מחקרים של לימודי רוח וחברה. יש לי חיבה עזה לכל מה שקשור למשפט, מידע וטכנולוגיה, וככה הגעתי לעולם המשפטי של חופש המידע, בהתחלה באופן עצמאי, אז דרך היחידה לחופש המידע במשרד המשפטים, משם לתנועה לחופש המידע וכיום אני חופשי ומאושר. תוך כדי העיסוק המשפטי, התחלתי לחקור כמותית המון דברים שצצו, התגלגלתי לעבוד בתור אנליסט ולאחרונה פרשתי מהתחום הזה בתור ראש צוות דאטה ועכשיו חוזר לעולם המשפט. אז אני חי ונושם ממשק עם משפטנים ובאותה נשימה ממש גם עובד עם מפתחים ואנשים טכנולוגיים שזה משהו שלא קיים בשום גוף ציבורי. ברשימת הנמסיס שלי אפשר למצוא את אגף מערכות מידע במשרד המשפטים, רשות התקשוב ובמיוחד ממשל זמין, הנהלת בתי המשפט וכמובן הרשות להגנת הפרטיות. היו ויש לי עדיין ממשקים עם כולם, ולא רק שאני חושב שהמצב שם נורא ואיום הוא גם בלתי פתיר בהרכב האנושי הקיים. בזה סיימתי להרוס כל תקווה לשלום ואני יכול לעבור לדבר על מה תכלס אני עושה.
אז ייסדתי את עמותת התמנון שהיא כיום האכנסיה לפרויקט תולעת המשפט, יחד עם אנדי וורמס שהגה ופיתח את תולעת המשפט והוא החוליה הטכנית בפרויקט ואני החוליה השיווקית/משפטית של הפרויקט. תולעת המשפט נולדה וגדלה במשך תקופה ארוכה ככלי מחקרי בלבד, לא היה אתר אלא רק יכולת לעשות סקרייפינג לנט המשפט, וחוקרים במוסדות אקדמאיים ומכוני מחקר שמעו על התולעת, פנו וכך פעלה התולעת. בין השת"פים המוצלחים היה חיבור בין אנדי לבין קרן וינשל שהקימה וניהלה את מחלקת המחקר בהנהלת בתי המשפט סביב נתוני בית המשפט העליון. עם הזמן, כיוון שהצטבר המון המון מידע הוחלט להנגיש את מה שנצבר תחת אתר תולעת המשפט ועדיין לא הסתיים גירוד מלא של נט המשפט, אך זה צפוי לקרות בקרוב (יש כבר יותר מ-4 מיליון תיקים). כיום המשימה העיקרית של תולעת המשפט זו השלמת המאגר של נט המשפט, ומיד אחרי כן הטמעה של מערכת עדכון לתיקים הפתוחים. כמובן, גם כיום, חלק מרכזי מהתולעת נמצא מאחורי הכלים במערכת מאד מתקדמת לניתוח המידע שיושבת על DB שמתושאל בSQL ומאפשרת כמעט כל חתך שעולה על הדעת על בסיס המידע שנאסף. לצד העבודה הזאת, ישנם המון פיצ'רים שמפותחים בזמן אמת ותוך כדי תנועה.
אחד הכלים הוא צפיה בזמן אמת בנט המשפט על בסיס תולעת המשפט. זו בעצם צפייה שבכלל לא תלויה בשום גירוד ושום דבר, אתה תוכל להזין מספר תיק, ולצפות בכל תיק בנט המשפט, בלי לצאת מתולעת המשפט. התיק נפתח לפני דקה, הוא זמין, לפני 5 שניות ניתנה החלטה, היא זמינה בלי להגיע לנט המשפט ובטח בלי ללכת למנוע חיפוש משפטי בתשלום. כמובן, בגלל שזה יושב על תולעת המשפט, ולא מאחורי חומות של נט המשפט, אפשר להלביש על היכולת הזאת המון פיצ'רים וזה יכול להתפקד כמעט כמו API לנט המשפט עצמו.
אתה כמובן יכול לשנות את הכתובת לכל מספר תיק שיעלה בדעתך ולראות תוך כמה זמן אתה מקבל את כל המידע הרלוונטי מנט המשפט בלי לבקר באתר המאוס הזה. כמובן בהמשך הדבר הזה יוטמע לתוך האתר עצמו ולא בתוך איזה קישור אישי, והוא יהיה מיועד בין היתר למערכת ניטור שתאפשר לך להגדיר תחומי עניין (נניח תיקים בנפתחו בלשון הרע מעל 200 אלף שקל, ותוכל לקבל פוש מיד כשנפתח תיק חדש שכזה).
הפיצ'ר השני הוא העלאה של מסמכים. הסיפור הזה דרש חשיבה איך לאמת את מקור המסמך והפתרון היה לסמוך על נט המשפט. אתר צופה במסמך בנט המשפט, לוחץ על שתף, מזין כתובת ייחודית (לבנתיים רק אני מעלה דרכה) והמסמך מצטרף לתיק בתולעת המשפט. אין טפסים, אין אישורים אין כלום, מייל וגמרנו
עכשיו אפשר כמובן להגיד, בסדר, אין פה שום דבר חדש, יש לי הכל בנבו עם ממשק יפה ומעוצב והמדינה ממילא משלמת. אבל הרעיון מאחורי התולעת זה אפס בני אדם. יש פיתוח שנעשה בזמן הפנוי, יש שורה של מנגנוני בקרה שאנחנו מפעילים, אבל אין פה עלויות במונחים של מחשוב ופיתוח. הדבר השני, זה להכיר את נט המשפט ולייצר את הממשקים לנט המשפט בלי בקשות מידע ובלי בירוקרטיה (ר' בג"ץ חשבים). תולעת המשפט בנויה כל כך פשוט שאתה אפילו לא צריך דקומנטיציה של API מרוב שקל לכל אחד למשוך ממנה את המידע ולהתממשק אליה. היתרון הנוסף של התולעת זה שהיא מאגר תיקים להבדיל ממאגרי מסמכים שאתה מכיר תחת הכינוי מאגר משפטי/נבו/תקדין. תולעת המשפט מלווה את התיקים מהיום שנוצרו ועד עולם, והיא כוללת היקף אדיר של תיקים שאין להם שום מסמך פומבי (בשלב הזה או בכלל) ולכן נסתרים מהמאגרים שאתה מכיר. למעשה, על גבי תולעת המשפט אני חוקר את סוגיית פומביות המסמכים, סוגיה שאי אפשר היה לחקור עד כה בהסתמך על מאגרים כמו תקדין ונבו. לסיום, תולעת המשפט פועלת תחת עמותה, זה מבטיח ששום שימוש מסחרי לא יהיה בפרויקט ולמעשה, עמדתי המשפטית, שכל שימוש מסחרי במאגר הליך משפטיים הוא לא חוקי ולכן בכלל אין אפשרות להפעיל את תקדין ואח', אבל כידוע, עמדתי קיצונית ואין לה הרבה שותפים.
בסוף בטכנולוגיה פשטות היא מתכון מנצח, לא הכל אפשר פשוט אבל מה שאפשר פשוט ומסודר, זה כמעט תמיד עדיף. כשאתה אומר לי נשים טופס ויפתחו ככה ויפתחו ככה, אני אומר לך שזה יהיה לכם יקר, ייקח הרבה זמן ועמוס בתקלות. רשות התקשוב המציאה את הטפסים של עצמה והם לא מתממשקים כמעט לכלום, במיוחד לא למערכות מידע של רשות התקשוב עצמה (וזה כשלא דיברתי על הטרגדיה הפושעת של טפסים שמפתח במקביל אגף מערכות מידע במשרד המשפטים על בסיס איזה פורמט של PDF). כל מערכות הCRM המוכרות (מדינמיקס של מיקרוסופט ועד סיילספורס) כוללות אינטגרציה מובנת למיילים עם יכולת לזהות שיוך לישויות, אין פה מה להמציא את הגלגל ואין פה מה לפתח. זה הכל ברמת קונפיגורציה של שרת מיילים וCRM. תבדוק מה אחוז התקלות בג'ימייל או אווטלוק בקבלה והוצאה של מייל לעומת אחוז התקלות בטופס של רשות התקשוב (ואני אומר לך מראש שרוב התקלות לא מנוטרות ורוב התלונות לא מתוייקות וכל מדד שהם מציגים הוא מדד חסר להיקף הבעיות). כל השדות האלה שאתה רוצה להשית על הפונה פשוט מיותרים. אם יש לך מספר תיק רשום איפשהו בתוכן המייל, בטח אם זה בכותרת, אתה מסוגל להצמיד לו את כל המידע מנט המשפט בשניות. הסיפור של סוג המסמך והצד שמגיש אותו, מסתבר חסר משמעות ואני אומר מניסיון ממושך בנט המשפט. אם תראה את הכאוס שיש שם של סוגי המסמכים, ועד לא מזמן, כשלא הייתה יכולת לאמת זהות אז אפילו הצד שהגיש מסמך לא היה שווה הרבה בתחומים מגוונים. נניח בתביעות קטנות, חברות לא יכלו להיכנס לנט המשפטולכן נכנסו באופן שגרתי עם תעודת זהות של התובע. כך יצא שחלק ניכר מכתבי הטענות/בקשות בתביעות קטנות (נניח תביעות פח נגד חברות ביטוח) היו מוגשות על שם התובע. מה זה שינה, האמת כלום, בסוף לכולם היה אפכת מהמסמך ולא מהמטאדאטה שכל כך השקיעו בלבנות מערכת מסורבלת ומורכבת להזין אותו (מערכת שבהמשך הפכה לחרב פיפיות והיא אחראית לחלק מדליפות המידע בנט המשפט). ובכלל, הרוח הקונספט של וואן סטופ של רשות התקשוב, במקום שאתה תטריח את הבן אדם להמציא לך בטופס עם כל השדות ואז להמציא לנט המשפט עם כל השדות, תן לו להמציא לך הכי פשוט שיש, ואחרי זה תשלים אתה את השדות ישר מנט המשפט. ככה גם תדע כל הזמן שהמידע שאתה מקבל והמידע מנט המשפט אחידים.
בטח יעלו לי עוד הרבה רעיונות, אבל ה מה שקפץ לי לראש בהמשך ישיר לסיפור של המצאות ונט המשפט. בכל מקרה, אנחנו באמת עם יכולת מאד גבוה בכל מה שקשור לדאטה של נט המשפט והתממשקות עם נט המשפט, ואם יש משהו לעזור אז בשמחה. גם לענבל, מהניסיון שלי עם נתונים שמפיקה הנהלת בתי המשפט למחקר, כמעט תמיד אנחנו מסוגלים להפיק יותר מהר, יותר יעיל ועם היכרות יותר טובה עם הנתונים מהם (זה לא מקרי שקרן וינשל עשתה שת"פ איתנו אחרי כל כך הרבה זמן בתוך הנהלת בתי המשפט).
