לפנינו עוד פסק דין מתחום חדלות הפירעון המראה כי בישראל קיימות 2 מערכות משפט נפרדות. דין אחד לנשים ודין אחר לגברים.
לפנינו רוסיה בשם אידה ראזו שגרה בקיסריה, חיה חיי פאר ולוקסוס ובזמנה החופשי משחקת גולף עם עשירי הארץ בקיסריה. בהליכי פשיטת הרגל העו”ד שלה שיקר שהיא חיה בדירת שיכון באור עקיבא. בלש פרטי מר קובי רווח ממשרד “מורטל חקירות” ניגש לאור עקיבא ואף אחד לא מכיר אותה. מה שכן קובי רווח ראה שם את החברה שלה אינה מסניאשין ששיקרה עבורה כאילו אידה ראזו היא שותפה שלה.
בעלה שון ראדו עזב לרוסיה ב 2018. הוא היה שולח לה 50,000 ש”ח בחודש, אבל הוא הפסיק. היא חייבת 1,171,106 ₪ כשמתוך זה עקצה את בנק המזרחי ב 135,000 ש”ח כשלקחה הלוואה לקנות וולבו בשווי 426,000 ש”ח. גם את בעל הבית שלה אלכסנדר סוחוטין היא עקצה ולא שילמה לו 350,000 ש”ח שכר דירה. תא”ק 57180-11-19 : אלכסנדר סוחוטין נ’ אידה ראזו. יש לה חובות גם לבנק הפועלים, בנק דיסקונט ולמר אריאל לייב וולגלטשטיין.
היא לא משלמת באופן חודשי לקופת פשיטת הרגל, לא מדווחת, וכל ההגשות שלה הן שקריות. התברר שהיא בעלת הכשרה כרופאה וטרינרית והחל משנת 2011 משמשת כבעלת עסק פרטי בתחום שירותי הניקיון עם הכנסה חודשית בשיעור של כ – 11,300 ₪.
העו”ד דניס גילר ניסה להטיל אחריות לחובות על הגרוש
העו”ד שלה דניס גילר הדריך אותה לטעון ש”קשייה הכלכליים נגרמו עקב הפסקת העברת הסיוע הכספי מבעלה, אשר התגורר ועבד באותה עת ברוסיה, לאחר שטענה כי ההלוואות נלקחו על מנת לסייע לתזרים הכספי של עסקיו, ומבלי שידעה להשיב לאילו מטרות ניטלו אותן הלוואות, באיזה אופן הועברו הכספים ובעבור אלו אנשים נשלחו ההלוואות”….
ידוע שבישראל כל אישה שנכנסת להליכי חדלות פירעון מחפשת גבר כלשהו כדי להטיל עליו את האשמה שהחובות הם של הגבר ולא שלה, ושהיא סך הכל חתמה תחת לחץ של הגבר…. עובדה שזה הצליח ולמרות חוסר תום הלב, השקרים והעובדה שלא שילמה לקופה כל חודש 1,500 ש”ח, השופט לא ביטל לה את ההליך.
אילו החייב היה גבר, היו מבטלים לו את ההליך, בלי למצמץ. אבל בגלל שזאת אישה השופט אפריים צ’יזיק סידר לה הזדמנות נוספת והשאיר אותה בהליך, מוגנת היטב מכל העיקולים של ההוצל”פ.
איזה כייף להיות אישה במדינת פמיניסטאן.
להלן כתבה באתר פסק דין פורסם 7/2/2023
חייבת מאות אלפי שקלים – ומפזרת הון על מסעדות ומשחקי גולף
החייבת “פיזרה מסך עשן” בנוגע למצבה הכלכלי ומקום מגוריה בניסיון לשוות לעצמה אורח חיים צנוע. השופט החליט שלא לבטל את ההליך, אך העניש אותה בתשלום חודשי שאינו קצוב בזמן
עולה מרוסיה שנקלעה לחובות עצומים הגישה בקשה למתן צו שיקום כלכלי. בתקופה שלאחר מתן הצו התברר לממונה על חדלות פירעון כי בניגוד להצהרתה, האישה חיה חיים ראוותניים ויש לה עסק בתחום הניקיון בקיסריה. בעקבות הממצאים הממונה ביקש לבטל את ההליך, אך השופט אפרים צ’יזיק מבית משפט השלום בחיפה קבע שלעת הזו ההליך ייוותר על כנו תוך הטלת סנקציה על החייבת בדמות תשלום חודשי בלתי מוגבל.
החייבת, שעלתה לארץ ב-2009, טענה כי הסתבכה כלכלית לאחר שבעלה עזב אותה והפסיק לשלם לה 50,000 שקל בחודש כפי שנהג לעשות. לטענתה, עקב ההידרדרות במצבה היא נאלצה לעבוד כמנקה של בתים פרטיים, ולעבור מביתה היוקרתי שבקיסריה לדירת שותפות בשכונת עוני באור עקיבא.
במסגרת הליכי חדלות הפירעון הוגשו בעניינה 14 תביעות חוב בסכום כולל של יותר ממיליון שקלים. בשלב מסוים נתן הממונה צו לפתיחת הליכים, במסגרתו הושת על החייבת תשלום חודשי בסך 1,500 שקל.
ואולם, בינואר 2021 הציע הממונה לבית המשפט לבטל את ההליך. לדבריו, מחקירה שבוצעה עולה כי החייבת שיקרה ביחס למקום מגוריה. ממצאי החקירה הראו כי בדירה מתגוררת חברתה של החייבת בלבד, בעוד שהחייבת עצמה לא אותרה שם והשכנים בבניין העידו כי מעולם לא ראו אותה.
עוד עלה מהחקירה כי בניגוד להצהרתה לפיה היא עובדת כמנקה בבתים פרטיים, בפועל החייבת משמשת כקבלנית כח אדם בתחום הניקיון ומעסיקה עובדים. מפרסומים של העסק באינטרנט עלה כי הוא מעניק שירותי ניקיון בין היתר לשגרירויות ובתי יוקרה.
בעקבות הממצאים, לצד החובות שהמשיכו להאמיר, ביקשה הנאמנת לבטל את הליך חדלות הפירעון ולחלופין להשית על החייבת תשלום שאינו מוגבל בזמן.
לא עושה ספונג’ה
השופט צ’יזיק הסביר שהתנהלות בחוסר תום לב מצד החייב עשויה לגרור את ביטול הליך חדלות הפירעון בעניינו. כמו כן, המטרה החשובה של שיקום החייבת לא תושג ללא התנהלות כלכלית נכונה ואחראית מצדה.
השופט נימק שמקרה בו החייבת חיה ברמת חיים גבוהה וראוותנית ובד בבד מדווחת על חיי צנע, נכלל בהתנהלות שאינה תמת לב. בנסיבות כאלו החוק מאפשר לבית המשפט לנקוט בסנקציה כלפי החייבת ולהאריך את תקופת התשלומים לכזו שאינה מוגבלת בזמן.
במקרה זה החייבת “עשתה כל שביכולתה על מנת להסתיר מהנאמנת ומהממונה את מצבה הכלכלי המשופר”, כתב השופט. הוא ציין כי חיפוש פשוט באינטרנט מראה שהחייבת לא שוטפת רצפות בעצמה, אלא מנהלת עסק עם עובדים לאספקת שירותי ניקיון לאליטות במרכז הארץ.
השופט הוסיף כי החייבת העלימה מידע קריטי נוסף ביחס להתמודדותה עם חובותיה. כך, לא ברור מדוע ויתרה לבעלה לשעבר על חלקה בדירתם. בנוסף, לא ברור מדוע לא תבעה מבעלה מזונות.
גם ביחס למקום מגוריה כתב השופט שהחייבת “פיזרה מסך עשן”. ממצאי החקירה בעניינה אף העלו שהיא מנהלת אורח חיים בלתי צנוע בעליל – הכולל בילוי במסעדות, בתי קפה ומשחקי גולף בקיסריה – שאינו הולם חייבת הנמצאת בהליכי חדלות פירעון.
לפיכך השופט הטיל עליה חובת תשלום חודשית ובלתי מוגבלת בסך 1,500 שקל. הוא ציין שבעוד 3 שנים היא תוכל לבקש לקבוע מועד תפוגה לצו השיקום.
ב”כ החייבת: עו”ד דניס גילר
הנאמנת מטעם הממונה: עו”ד ענת רום
להלן פסק הדין:
| חדל”פ בית משפט השלום חיפה |
41366-02-20
04/01/2023 |
| בפני השופט: אפרים צ’יזיק |
|
| – נגד – | |
|---|---|
| היחידה: אידה ראזו עו”ד דניס גילר |
משיבים: ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון עו”ד ענת רום – הנאמנת |
| פסק דין | |
- בפניי בקשה למתן צו שיקום כלכלי לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
רקע עובדתי :
- בתאריך 8.12.2019 הוגשה על ידי היחידה בקשת יחיד למתן צו לפתיחת הליכים שבה נטען כי הינה חבה ל – 9 נושים שונים סך של 943,853 ₪ וכי תלויים ועומדים בעניינה חמישה תיקי הוצל”פ שונים, לאחר שהליך חדלות פירעון שאותו פתחה בבית המשפט המחוזי בחיפה במהלך חודש פברואר 2019 בוטל בעקבות סירובם של הנושים לקבל את הצעתה לשלם דיבידנד בשיעור 30% מסך החובות אשר יאושרו בתום ההליך.
- במסגרת “תצהיר ההסתבכות” אשר צורף לבקשה נטען על ידי היחידה כי היא עלתה ארצה בשנת 2009, וכי הינה עובדת לפרנסתה בתחום התיירות, אולם בעקבות פרידתה מבעלה בין השנים 2017-2018 חלה התדרדרות משמעותית מאוד ברמת חייה, לאחר שבעלה, אשר התגורר ועבד באותה עת ברוסיה, חדל מלהעביר אליה מדי חודש סכום קבוע בשיעור של כ – 50,000 ₪ לחודש וכן גם דמי מזונות המיועדים לטובת בתם הקטינה.
- היחידה הוסיפה וציינה בתצהיר שבעקבות הליך הגירושין היא נקלעה לקשיים כלכליים וכי בשל כך היא החלה לעבוד באזור קיסריה כמנקה של בתים פרטיים. לדבריה, בשל הליך הגירושין היא נדרשה לשלם לבנק “מזרחי-טפחות” 135,000 ₪ בעקבות אי עמידתה בתשלום החזר הלוואת רכישת רכב מסוג “וולבו” אשר נרכש בסכום של 350,000 ₪ כאשר לסכום זה מתווספים סכומי כסף נוספים בשיעור של מאות אלפי שקלים לטובת נושים נוספים.
- בסופו של יום הוגשו כנגד היחידה 14 תביעות חוב בסכום כולל של 1,171,106 ₪ (35,722 ₪ בדין קדימה), שמתוכם נקבע על ידי הנאמנת כי סך תביעות החוב הינו 785,000 ₪ שמתוכם 15,668 ₪ בדין קדימה.
- בתאריך 31.3.2020 ניתן על ידי הממונה צו לפתיחת הליכים שבמסגרתו הושת עליה תשלום חודשי בסך של 400 ₪ לחודש החל מיום 10.4.2020 ואילך, אולם בתאריך 25.7.2021 הממונה שינה את גובה צו התשלומים והעמידו ע”ס של 1500 ₪ (באופן רטרואקטיבי) החל מחודש מרץ 2021, לאחר שבתאריכים 20.7.2020 ו – 1.7.2021 התיר ליחידה להפעיל את העסק מבלי להעסיק עובדים ובכפוף לחובת דיווח מוגברת.
- בתאריך 21.1.2021 הוגשה לבית המשפט הצעה מטעם הממונה לביטול ההליך, לאחר שבמסגרת הליך הבירור במשרד הנאמנת הוצהר על ידי היחידה שהינה מתגוררת בדירה שכורה באור עקיבא ביחד עם חברתה, גב’ אינה מסינשין.
- עוד צוין בהצעת הממונה כי טרם נקיטת ההליך החייבת התגוררה בדירת יוקרה בקיסריה, וכי בניגוד להצהרתה במשרד הנאמנת, הינה בעלת הכשרה כרופאה וטרינרית והחל משנת 2011 משמשת כבעלת עסק פרטי בתחום שירותי הניקיון עם הכנסה חודשית בשיעור של כ – 11,300 ₪.
- הנאמנת מציינת כי במהלך הבירור אשר התקיים במשרדה, עלה שהיחידה שינתה את טענתה שלפיה קשייה הכלכליים נגרמו עקב הפסקת העברת הסיוע הכספי מבעלה, אשר התגורר ועבד באותה עת ברוסיה, לאחר שטענה בפניה כי ההלוואות נלקחו על מנת לסייע לתזרים הכספי של עסקיו, ומבלי שידעה להשיב לאילו מטרות ניטלו אותן הלוואות, באיזה אופן הועברו הכספים ובעבור אלו אנשים נשלחו ההלוואות.
- בתאריך 19.1.2022 הגיש הממונה לבית המשפט דו”ח חקירה מיום 14.12.2021 מטעמו של החוקר הפרטי , מר קובי רווח ממשרד “מורטל חקירות”.
- מדו”ח החקירה עולה כי היחידה אמנם הצהירה על כך שהינה מתגוררת באור-עקיבא בבית משותף בן ארבע קומות אשר ממוקם ברחוב XXX ושבו מתגוררים תושבים ממדרג סוציאקונומי נמוך מאוד, אולם מהדו”ח עלה כי לא עלה בידו של החוקר הפרטי לאתרה במקום זה.
- כמו כן, עולה מהדו”ח כי מספר שכנים אשר תושאלו על ידי החוקר לא הכירו את היחידה ואף ציינו שמעולם גם לא ראו אותה לאחר שתמונתה הוצגה בפניהם.
- מהדו”ח גם עולה כי בעלי הדירה, אוהד עמור והילה מרידור, אשר רכשו אותה בתאריך 24.2.2020, מתגוררים במקסיקו וכי בדירה מתגוררת חברתה של היחידה, גב’ אינה מסניאשין.
- בהמשך הדו”ח מצוין כי הדירה מצויה בבעלות תושב מוסקבה ששמו אלכסנדר סוחוטין, אולם מבדיקה אשר בוצעה במקום עלה כי הדירה מושכרת לאנשים אחרים שאינם מכירים את החייבת, למעט ידיעתם כי התנהלו הליכים משפטיים כנגד הדיירת הקודמת.
- בסיפת הדו”ח מצוין כי היחידה מנהלת עסק פרטי בתחום הניקיון שמרכזו בקיסריה, כי הינה רשומה במרשמי רשות המיסים כעוסקת מורשית, וכי משיחה טלפונית עם היחידה וכן גם מפרסומים ברשת האינטרנט עלה שהעסק אשר נמצא בבעלותה נותן שירותי ניקיון לשגרירויות, לגופים עסקיים גדולים ולבעלי/שוכרי דירות יוקרה באזור מרכז הארץ.
- בתאריך 28.3.2022 קיבלה הנאמנת באופן חלקי את תביעת החוב שאותה הגיש מר אלכסנדר סוחוטין כנגד היחידה, אשר המיר את שמו לאריאל לייב וולגלטשטיין, וקבעה בהחלטתה כי על היחידה לפצות את מר סוחוטין/ וולגלטשטיין, בסכום של 250,526 ₪ לאחר שפינתה את הדירה באיחור של כחצי שנה (בתאריך 15.12.2019).
- לאחר שהיחידה נחקרה בבית המשפט בתאריך 20.1.2022 הודיעה הנאמנת לבית המשפט בתאריך 14.2.2022 כי היחידה פנתה אליה בבקשה לכנס אסיפת נושים לצורך אישור הצעת הסדר אשר עיקרה הוספת סכום של 90,000 ₪ לקופת הנשייה באמצעות ביצוע תשלומים בשיעור של 1500 ₪ לחודש למשך תקופה של 60 חודשים.
- בתאריך 24.5.2022 הוגשה לבית המשפט הודעת עדכון מטעם הנאמנת שלפיה הצעת ההסדר אשר הוגשה על ידי היחידה נדחתה במהלך אסיפת הנושים אשר התקיימה במשרדה בתאריך 15.5.2022 לאחר שלא הושג הרוב הנדרש.
- הנאמנת ציינה בהודעתה כי היחידה צברה עד לחודש מאי 2022 חוב פיגורים בסך של 10,500 ₪ וכי בנסיבות העניין יש מקום להורות על ביטול ההליך או לחילופין להשית עליה תשלום עיתי ממושך.
דיון והכרעה :
- במקרה דנן הנאמנת התייחסה בהודעתה מיום 23.5.2022 לשתי חלופות אפשריות – החלופה הראשונה, ביטול ההליך לאחר שהצעת ההסדר לא זכתה לרוב ערך ולרוב מניין במהלך ההצבעה, והחלופה השנייה קביעת תשלום ממושך עד לתשלום מלוא החובות אשר הצטברו לחובתה של היחידה.
- בהתאם להוראת סעיף 183 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי בית המשפט ייעתר לבקשה לביטול ההליך בהתקיים התנאים הבאים: ההליך נפתח לבקשת היחיד; ישנו פגם ערכי בהתנהלות היחיד בהליך, באופן שמתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) לחוק (נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון) ; היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי; התנהלות היחיד פוגעת מהותית בניהולם התקין של ההליכים (ראה : עודד מאור ואסף דגני, הפטר – חדלות פירעון (כרך א’), 2019, עמ’ 377).
- הפסיקה הגדירה חוסר תום לב בהליכי חדלות פירעון בשורה ארוכה של מקרים שבכללם אי עמידה בחובת התשלומים, אי תשלום מזונות שנקצבו, אי גילוי מלא של נכסים, מתן גרסאות סותרות בנוגע לנכסים ולהכנסות, יצירת חובות חדשים במהלך ההליכים, חוסר שיתוף פעולה עם הנאמן ו/או עם הממונה, הפרת הגבלות והפרת תנאי הצו לשיקום כלכלי שבכללם אי עמידה בצו התשלומים, אי גילוי מלוא נכסיו אי סיוע במימוש נכסים ואי קיום הוראות שניתנו בצו (ראה : עודד מאור ואסף דגני, הפטר (כרך א’), 2019, עמודים 286 – 299).
- חוסר שיתוף הפעולה מצד היחיד ויצירת המחדלים המפורטים מעלה מהווים ניצול לרעה של ההליך באופן חסר תום לב אשר מצדיק את ביטול צו פתיחת ההליכים בהתאם לאמות המידה אשר הותוו על ידי ביהמ”ש העליון בעניין ע”א 7375/18 יניב גל נגד עו”ד מוטי בן ארצי ואח’ מיום 2.10.19 כדלקמן :”…. אם היחיד אינו משתף פעולה עם ההליכים, מנסה לנצלם לרעה או לא מאפשר את ניהולם התקין הרי שאין הצדקה לסייע לו”. התנהלות החייב בחוסר תום לב במטרה לנצל לרעה את ההליכים גם נקבעה כאחת מהנסיבות המאפשרות הארכת פרק הזמן שנקבע ל”תקופת תשלומים”, אשר ברגיל עומדת על 3 שנים, עד למתן הפטר (סעיף 163(ג)(1), סעיף 174(א) וראו גם: סעיף 163(ד)) וכך גם כאשר החוב נוצר בחוסר תום לב בנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(2)(א) ו – (ב). אם היחיד אינו נוהג בתום לב ומשתף פעולה עם הנאמן, אזי גם קיימת הצדקה לבטל את ההפטר לאחר שניתן (סעיף 176(א)(2); וראו: דברי ההסבר, 692), ונראה כי במקרים המתאימים גם לבטל את ההליך כולו” (ראה גם: עודד מאור ואסף, שם, 373-372).
- ביצוע תשלומים באופן בלתי סדיר לקופת הכינוס ואי הגשת דו”חות כלכליים מפורטים ומגובים באסמכתאות פוגעים הן בנושים הממתינים לכספם והן ביחידה עצמה, אשר מונע את היכולת לברר את עניינה, ובמכלול המטרות שלשמן נועד ההליך, לצורך קידום התיק לקראת שלב ההפטר, ולכן המטרה החשובה של שיקום היחידה לא תושג ללא התנהלות כלכלית נכונה מצד היחידה באמצעות התנהלות אחראית מצדה, דהיינו, באמצעות ביצוע תשלומים סדירים והגשת דו”חות תקינים (ראה : עחדל”פ (מחוזי תל-אביב) 11856-05-21 יונתן סלומון נ’ עו”ד ארז חבר, נאמן ואח’ מיום 30.6.2021).
- מנגד, הנאמנת הציעה לקבוע במקרה זה תשלום ממושך בהתאם להוראת סעיף 163(ד) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אשר קובע כי ככל שבית המשפט מצא שמתקיים תנאי מהתנאים להארכת תקופת התשלומים (נהגה בחוסר תום במטרה לנצל לרעה את ההליכים; לא שיתפה פעולה עם הנאמן או הממונה; הפרה את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון) בשל מעשה של היחידה שנעשה בנסיבות חמורות או בחוסר תום לב, רשאי בית המשפט לקבוע תקופת תשלומים שאינה קצובה בזמן.
- במסגרת הוראת סעיף 163(ג) (1)-(3) לחוק נכללת התנהלות מסוג של חוסר תום לב בהליכי חדלות פירעון במטרה לנצל את ההליך דוגמת אי עמידה בחובת התשלומים המוטלת על היחידה, אי גילוי מלוא נכסיה בבקשותיה, מתן גרסאות סותרות בכל הנוגע לנכסיה והכנסותיה של היחידה בכדי להתחמק מתשלום חובותיה או מנקיטת הליכים כנגדה וכן גם מקרים שבהם היחידה חיה ברמת חיים גבוהה מהסביר באופן שיש בו כדי להטעות את הציבור או כדי להעיד על רמת חיים שונה מהמדווח.
- בנוסף לכך, נכללת במסגרת הוראות הסעיף התנהלות שיש בה משום חוסר שיתוף פעולה עם הממונה, אי התייצבות לחקירה, אי המצאת מסמכים רלוונטיים, העלמת/הסתרת נכסים ומניעה מהנאמן מלבצע את עבודתה וכן גם הפרת הגבלות אשר עלולות לפגוע בהתנהלות ההליך דוגמת בריחה לחו”ל או ניהול חברה באופן אשר עלול לגרום לריקון קופתה.
- אם בעבר תוצאת הפעולה הייתה ביטול ההליך הרי שלאור הוראת סעיף 183 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מתאפשרת סנקציה נוספת של הארכת תקופת התשלומים בכדי לתמרץ את היחידה לשתף פעולה במהלך ההליכים.
- מעבר לכך שהתקופה המוארכת מהווה סנקציה כלפי יחידה שאינה עומדת בתנאי ההליך הרי שיש לה גם משמעות לעניין התכלית השיקומית של החוק ושל ההליך, בכך שהינה מאפשרת בידי היחידה לתקן את דרכיה במסגרת ההליך ולהשתקם.
- בנוסף לכך, רשאי בית המשפט לקבוע כי בהתקיים אחת מהוראות סעיף 163(ג)(1) – (3) יש מקום להאריך את תקופת התשלומים לתקופת תשלומים בלתי מוגבלת בזמן גם מכח הוראת סעיף 163(ד) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי בשל מעשה של היחידה אשר נעשה בנסיבות חמורות או בחוסר תום לב. משמעות הדבר היא בפועל מניעת הפטר וקביעת תשלומים ומחויבות להליך, עד למתן החלטה אחרת.
- עם זאת, ככל שנקבעה תקופת תשלומים בלתי מוגבלת בזמן רשאי בית המשפט בחלוף שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי לקצר את תקופת התשלומים אם שוכנע כי היחידה שיתפה פעולה באופן מלא ועשה מאמץ משמעותי להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים בהתאם להוראת סעיף 171(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ולאחר ששקל את עמדת הנושים וכן גם את עמדת הנאמן והממונה בהתאם להוראת סעיף 171(ב) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (ראה : מאור ודגני, שם (כרך א’), עמ’ 325-334 ; 334-335).
- במקרה נשוא ענייננו עולה כי היחידה עשתה כל שביכולתה על מנת להסתיר מהנאמנת ומהממונה את מצבה הכלכלי המשופר לאחר שהצהירה במסגרת סעיף 9 לתצהיר ההסתבכות וכן גם בעדותה בבית המשפט כי הינה נאלצת לעבוד בניקיון בתים פרטיים באזור קיסריה (ראה : עמוד 5 שורות 24-36 לפרוטוקול), בעוד שמשיחה טלפונית ספונטאנית עם החוקר הפרטי וכן גם מפרסומים ברשת האינטרנט עלה כי הינה משמשת כקבלנית כח אדם/בעלת עסק עצמאי בקיסריה בתחום הניקיון שבו מועסקים חמישה עובדים וכי עובדי העסק מבצעים עבודות ניקיון עבור לקוחות מוסדיים גדולים וכן גם בדירות יוקרה בערים קיסריה, נתניה ותל-אביב (ראה : עמודים 8-9 לדוח החקירה).
- בנוסף לכך, היחידה טענה מספר טענות סותרות כאשר במסגרת תצהיר ההסתבכות צוין כי חובותיה כלפי הבנקים הצטברו בעקבות פרידתה מבעלה (ראה : סעיפים 12 ו – 13 לתצהיר ההסתבכות), בעוד שבמהלך הליך הבירור במשרד הנאמנת עלה כי היחידה צברה את החובות ונטלה הלוואות ממספר רב של גופים פיננסיים בכדי לסייע בידי הגרוש שלה אשר מתגורר ברוסיה, בעוד שבחקירתה במשרד הנאמנת שינתה את גרסתה וציינה כי היא נטלה הלוואות בנקאיות מגופים פיננסיים גדולים ובסכומים משמעותיים לצורך העברת סיוע כספי אשר מתגורר ברוסיה ומבלי שידעה מהי תכלית העברת הכספים ולאילו אנשים הועברו על ידי בעלה לשעבר (ראה : פרק ג’ לדו”ח הנאמנת מיום 25.1.2021).
- בנוסף לכך, היחידה סירבה לציין בחקירתה בבית המשפט מיהם אותם “חברים מחו”ל” אשר העבירו לה סיוע כספי בסך של 9000 ₪ באמצעות העברה בנקאית (ראה : עמוד 6 שורות 2-10 לפרוטוקול), סירבה לציין מדוע לא נקטה בצעדים המשפטיים המתחייבים לצורך גביית דמי המזונות מהגרוש שלה, ומדוע ויתרה במסגרת הליך הגירושין על זכויותיה הקנייניות בדירת מגורים במוסקבה, ובד בבד התעלמה מהחלטת הממונה שבמסגרתה נאסר עליה להמשיך ולהעסיק עובדים (ראה : סעיפים 29-32 לתסקיר להצעת הסדר הנושים) .
- היחידה אף “פיזרה מסך עשן” בכל הנוגע למקום מגוריה בפועל לאחר עזיבת הדירה בקיסריה בתאריך 15.12.2019 (ראה : עמוד 3 סעיף ד’ לדו”ח החקירה ; עמוד 6 שורות 29-34 לפרוטוקול ; סעיף 25 להכרעה בתביעת החוב מיום 28.3.2022), אשר לפי הערכת הנאמנת נמצא בקיסריה או בתל-אביב (ראה : סעיף 27 לתסקיר להצעת הסדר הנושים), דא עקא, שלמקרא דו”ח החקירה עולה גם כי לא נעשה ניסיון ממשי מצד החוקר הפרטי לבצע מעקב פיזי אחר היחידה לצורך איתור מקום מגוריה בפועל.
- יתירה מכך, מהחשבוניות שאותן צירפה היחידה לדו”חות החקירה עולה כי הינה מנהלת אורח חיים שאינו אורח החיים הצנוע המצופה ביחידה המצויה בהליכי חדלות פירעון, כאשר היא נוהגת לבלות במסעדות ובבתי קפה ואף להשתתף במשחקי גולף בבית הספר לגולף שבקיסריה (ראה : סעיף 30 לתסקיר הנאמנת להצעת הסדר הנושים).
- בנסיבות הקיימות, לא מצאתי כי מוצדק לבטל את צו פתיחת ההליכים חרף חוסר תום ליבה של היחידה, וניהול אורח חיים לא צנוע, וחרף ניסיונותיה להסתיר מידע אודות מצבת נכסיה, כספים אשר מועברים אליה מ”נדבנים” עלומים וכן גם בכל הנוגע למקום מגוריה בפועל.
- ודוק, מקום שהיחידה כשלה כלכלית, והתנהלותו הכוללת בעייתית ומכילה ניהול של עסק במקום עסק אחר באותו מקום ותחום תוך הישענות על זהותם של צדדי ג’, הרי שמן הראוי לקבוע כי מתקיימים יסודותיה של הוראת סעיף 163(ד) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
- צו התשלומים ייקבע בשלב ראשון לתקופה בלתי מוגבלת, שלאחריה ניתן יהיה לבחון שאלת מתן הפטר.
- בהתאם אני מורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן.
- חובת התשלומים –
- סכום התשלומים – היחידה תישא בתשלום חודשי בסך 1500 ₪ לחודש בהתאם להכרעתו העדכנית של הממונה מיום 25.7.2021.
- תקופת התשלומים – בשלב זה ניתן צו ללא תאריך תפוגה, כאמור בס’ 163 (ד) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
- בחלוף 72 חודשים החייבת תהא רשאית לפנות בבקשה לקבוע מועד תפוגה לצו השיקום.
- נכסים הנכללים בקופת הנשייה ואופן מימושם –מהצעת הממונה עולה כי ליחידה אין נכס למימוש. בעניין זה חל סעיף 164 לחוק באופן שנכס שיוקנה ליחידה במהלך תקופת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט נכסים על פי ההתניות הנקובות שם.
- תחולת ההגבלות – ההגבלות אשר הוטלו על היחידה במסגרת הליך זה ימשיכו לחול עד לסיום מילוי הוראות צו זה. במידת הצורך, ניתן לפנות לממונה לביטול הגבלות לפי סעיף 143 לחוק או להתלייתן לפי סעיף 169 לחוק.
- הנאמנת תפעל ליישום הצו לשיקום כלכלי ותפקח על עמידתה של היחידה בתנאיו.
- הנאמנת פתעל לחלוקת דיבידנד ביניים לנושים מדי 24 חודשים.
- הממונה יפנה לבית המשפט בכל בקשה נדרשת במקרה של הפרת הצו על ידי היחידה.ניתן היום, י”א טבת תשפ”ג, 04 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.
בעלה של אידה שון ראזו עזב את הארץ אחרי ששילם 75,000 ש”ח לביול עיכוב יציאה
תאק 56222-12/18 בנק הפועלים בע”מ נ’ שון ראזו
בית משפט השלום בטבריה 25 דצמבר 2018
בקשה מס’ 1
בפני כבוד השופט סאמר ח’טיב
מבקש 1. בנק הפועלים בע”מ חברות 520000118
נגד
משיב 1. שון ראזו ת.ז. 332346741
החלטה
1. בתוקף סמכותי לפי תקנות 362 (א) ו-384 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ”ד – 1984 (להלן: “התקנות”), ולאחר שעיינתי בבקשה ובתצהיר, נחה דעתי, לשלב הזה, כי קיים חשש סביר כי המשיב יעזוב את הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך, וכי קיים חשש סביר שההשהיה הכרוכה בקיום הדיון במעמד הצדדים, עלולה לסכל את מתן הצו ולגרום למבקש נזק חמור, הנני מחליט במסגרת סמכותי על פי תקנה 366(א) לתקנות ליתן צו עפ”י צד אחד, האוסר על המשיב לצאת מן הארץ.
2. לפי תקנה 384 (ד) לתקנות יפקע הצו בתום שנה מיום נתינתו. כן יפקע הצו אם יופקד בקופת ביהמ”ש או בקופת משטרת הגבולות הסך של 76,774 ₪ כערבון להבטחת ביצוע פסק הדין.
3. הצו יכנס לתוקפו לאחר שהמבקש ימציא התחייבות עצמית כאמור בתקנה 365 (ב) לתקנות להבטחת הוצאות המשיב בגין כל נזק שייגרם לו כתוצאה ממתן הצו אם תידחה התביעה או הצו יפקע מכל סיבה אחרת. היות והמבקש הינו מוסד בנקאי אני פוטר אותו מהפקדת ערובה נוספת.
4. דיון במעמד הצדדים יתקיים ביום 03.01.19 שעה 09:15.
5. המבקש ימסור במסירה אישית למשיב העתק מצו זה, הבקשה והמסמכים המצורפים אליה עד ליום 27.12.18.
6. המזכירות תמציא את הצו לרשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול – מרכז שירות ומידע ארצי.
ניתנה היום,
י”ז טבת תשע”ט, 25 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.
