כבר מזמן שאנו טוענים שמוסד האפוטרופוס לקטינים בתיקי גירושין הוא מיותר, עולה המון כסף ורק גורם נזק ועיכובים.  יש עורכות דין אפוטרופותיות שמרוויחות מהסיוע המשפטי מיליון ש”ח בשנה על התפקיד הזה, למשל שלומית ברנס בחיפה ולאה קליין אליאב בירושלים.

כולן פמיניסטיות רדיקליות, וכולן תמיד בעד האישה.  הן אפילו לא מדברות עם הילדים.  הן מגיעות 5 דקות פני הדיון, שואלות את ב”כ האישה מה היא רוצה וחוזרות על זה כמו תוכי.

נבלה ידועה בתחום היא עו”ד דפנה בן דוד.  לה יש שיטה.  כל גבר שיילך למרכז קשר.  ידוע על כמה אבות שכמעט התאבדו בגללה.

להלן החלטה של ארז שני – טעימה קלה.

כל מי שיש לו עוד סיפורים על הנבלה הזו מתבקש לשלוח פרטים למערכת.

נוכחים:

התובע ובא כוחו – עורך דין רן רייכמן

הנתבעת ובא כוחה – עורך דין תומר לבון

האפוטרופוס לדין לקטינים – עורכת דין דפנה בן דוד

עותק מהחלטה המותרת בפרסום

משהוגש תסקיר שירותי הרווחה הגיעה העת להתקדם, למצער, בשתי נקודות הצריכות להחלטה.

העניין האחד נוגע להוראותיי החל בסעיף 19 לפרוטוקול הדיון מיום 14.5.23.

קבעתי במפורש, לאור המלצות המומחית, הד”ר קיבנסון כי יש צורך בפעולה על פי חוק הנוער טיפול והשגחה בבחינת אין ברירה.

אחזור  ואומר, כי סברתי ועודני סבור שההורים שבפני הם הורים שאינם מיטיבים דיים וסדר העדיפות שלהם מכתיב להם לעסוק בטינתם ההדדית תחילה ובהתעלמות מן הנזק הנגרם לילדים לאחר מכן.

השאלה היא איפוא, האם רשאית היתה פקידת הסעד על פי חוק הנוער להתעלם מהחלטתי גם ללא הסבר. כך או אחרת, ביום 15.6.23 נסרק תסקיר שירותי הרווחה בפתח תקוה.

בסעיף 5 להמלצות נאמר כי לא נראה שיש צורך במעורבות עו”ס תחת צו ללא הסבר, ללא נימוק, משל שמה עצמה פקידת הסעד בבחינת גורם מחליט שרשאי ללא הנמקה לבטל את החלטותיי.

מבחינת פירמידת הנורמות אמורה פקידת הסעד לפעול כפי הוראות בית המשפט ולא ההיפך. מבחינת הנימוס, יכלה לפחות פקידת הסעד להסביר מדוע היא סוברת בשונה מבית המשפט, שלא לדבר על פניה לבית המשפט בבקשה לשינוי החלטתי.

במקום זאת בחרה פקידת הסעד פשיטא לומר לי, שלא נראה שיש צורך בהחלטתי. התנהלות כזו היא בלתי ראויה.

הואיל וכך, מורה אני לפקידת הסעד להסביר לי בתוך 7 ימים מה טעם התעלמה היא מהחלטותיי או בתוך הזמן כאמור לפתוח תנ”ז.

העניין השני נוגע לקשר ולזמני השהות של האב עם הילדים.

אומר כי הצעתה של האפוטרופא לדין להעביר את זמני השהות של כל הילדים עם האב למרכז הקשר אינה נראית לי.

קיים קשר בלתי מפוקח ובלתי מופרע בין האב לבת ולבן ואין שום טעם או צורך להסיג לאחור את הקשר, בוודאי שלא טעם כבד משקל, המצדיק פעולה שכזו.

קובע אני איפוא בשניים:

זמני השהות שבין הבן והבת הנזכרת בהמלצות של התסקיר כמי שאינה זקוקה למרכז קשר, יתקיימו במועדים הנוהגים היום וניתנות סמכויות לאפוטרופא לדין ולפקידת הסעד במקביל, כל אחת מהן, על פי סעיפים 19  ו – 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, גם לשנות ולהרחיב את זמני השהות.

אשר לבת שאינה בקשר עם אביה, אזי כפי המלצות התסקיר והסכמת הצדדים, אשר ניתנה גם לעניין ביקורי 2 הילדים האחרים, אני מורה כי יחלו מפגשים במרכז הקשר בינה לבין אביה, תוך שאני מזכיר כי ההתייצבות במרכז הקשר איננה נתונה לרצונה של הקטינה והיא בבחינת חובה משפטית ואחריות האם לדאוג לכך לבל תיחשב האם כמי שביזתה החלטותיי.

לבסוף, אוסר אני על כל אחד מיחידי הצדדים, לגלות לקטינים, במעשה או במחדל, פרט כלשהו מההליכים המשפטיים המתנהלים ביניהם בכל טריבונל שהוא.

המזכירות תקבע מועד למעקב בעוד 30 ימים מהיום.

ניתן היתר לפרסם החלטה זו ללא פרט מזהה כלשהו אודות הצדדים וילדיהם.

ניתנה והודעה היום ג’ תמוז תשפ”ג, 22/06/2023 במעמד הנוכחים.

PDF