לפנינו אחד המכתבים הכי חצופים שאי פעם ראינו שכתב עו"ד, ואנו מדברים על העו"ד סלב יוסי בנקל ממשרד שיבולת. בזמן שהתפרסמו החשדות נגד ביבי, ולפני כתב האישום, יוסי בנקל שלח מכתב לפרקליטות שהוא מייצג את חיים סבן מקליפורניה הבעלים של פרטנר תקשורת, ושהוא רוצה פיצוי של $400,000,000 ממדינת ישראל בגלל חיזוק כוח המונופול של בזק, אישור המיזוג בין בזק ל YES, ואי אכיפה נגד גולן סלולר שמציעה מחירים נמוכים מידי לציבור.
במכתבו מתאריך 12/12/2018 יוסי בנקל דורש שמדינת ישראל תסכים לבוררות בינלאומית, ומאיים שאם המדינה לא תסכים לבוררות בינלאומית, הוא וחיים סבן יפיצו דיבת ישראל רעה כמדינת עולם שלישי שפוגעת במי שמוכן להשקיע בה.
לדבריו של יוסי בנקל, חיים סבן הוא נדבן ידוע (למוסדות קפלן), תרם כסף לצה"ל וסורוקה, והואיל בטובו להשקיע בחברת שידורי קשת, ערוץ 12, וקנה את פרטנר תקשורת סלולרית. כעת סבן חש שיורקים לו בפרצוף בגלל מחדלים של הרגולטור הישראלי.
לטענתו ההשקעה בפרטנר התבססה על הציפיה שהשוק הרגולטורי ישראל יהיה "שוויוני הוגן ותחרותי", ושיקודמו רפורמות שלא קרו בשל הטבות לטובת בזק. הוא רומז כמובן שאלה הטבות שביבי סידר לאלוביץ, ובגלל זה פרטנר הפסידה כסף.
לדבריו של יוסי בנקל ניהול הליכים שכאלה על פיצויים בשל הכשל הרגולטורי שלא בבוררות דיסקרטית, יגרום נזק בלתי מבוטל לשמה הטוב של המדינה, בקרב ציבור המשקיעים מחו"ל, וחיים סבן ממש לא רוצה לפגוע בתדמית המדינה, אשר לאחר שחיים סבן ייתבע את מדינת ישראל, המדינה תיראה כעולם שלישי.
לדבריו ניהול בוררות בינלאומית ימנע את הנזק הצפוי למדינת ישראל מחיים סבן והרס המוניטין של מדינת ישראל כאטרקטיבית למשקיעים זרים.
הנה פה פסקה 11 מהמכתב הראשון של בנקל שהוא אשכרה מאיים בגרימת נזק למוניטין של מדינת ישראל. "מרשתנו" זו החברה האמריקאית של חיים סבן שקנתה את פרטנר תקשורת.
שימו לב שבנקל בכלל לא מסביר מהו הוא הזנק ואיך הנזק נוצר, אבל אם גם היה נזק של שקל אחד, הנזק הוא לפרטנר תקשורת שהיא חברה ישראלית, ולא לחברה האמריקאית שמחזיקה את המניות של פרטנר. לכן אין בכלל שחר לטענות של בנקל שהחברה האמריקאית זכאית להנות מכל מיני אמנות בינלאומיות כגון ICSID, כי זה לא סכסוך בינלאומי. הסכסוך הוא פנים מדינתי. ישראלי לגמרי. בכל ישיבות הפרקליטות, והיו הרבה, אפילו לא עלו האבחנה הזו.
יוסי בנקל מייצג את קטאר בישראל. בשירות המילואים ניהל מו"מ עם החמאס, והגן על הבן של מיארה שגנב אפוד וציוד צבאי של חייל מתנדב מבלגיה. הוא גם מייצג את נדב ארגמן בעתירה למנוע את חקירת הרוגלות.
חיים סבן המציא את הפאוור ריינג'יירס. הוא תרם לקלינטון, לברק אובמה, לביידן, קמלה האריס ויאיר לפיד. הוא תורם קבוע לקרנות ופדרציות שמממנות את המחאה בישראל. הוא מצהיר בגלוי על שנאתו לביבי.
והפרקליטות לקחה ממש ברצינות את יוסי בנקל
נודה ולא נבוש שטענות סרק ברמה כזו של חוצפה מזמן לא ראינו… בנקל יודע שאין שום הסכם, חתימה או אמנה שמחייבת את מדינת ישראל לעשות בוררות מול חיים סבן, ולכן הוא מאיים בגרימת נזק למוניטין של מדינת ישראל….
ולוקחים אותו ברצינות, עושים מחקר, עושים ישיבות רבות משתתפים….. כי זה יוסי בנקל. עו"ד רגיל שאינו מקורב לחונטה לעולם לא היה זוכה לכזו תשומת לב.
שימו לב שהמכתב עצמו מטורלל לחלוטין. הוא טוען שהרגולטור לא ניהל את שוק הסלולר בהוגנות ושוויוניות, ומצד שני הוא מתלונן שגולן סללולר מכרה חבילות סללולר בזול, והרגולטור לא מנע מגולן למכור בזול.
איזה טענות אידיוטיות. הרי אף אחד לא פיתה את סבן להשקיע בישראל בפרטנר, וגם לא בערוץ 12, ואם העסקה לא מוצלחת זה לא באשמת הרגולטור….. זה באשמת פרטנר שהתעקשה על מודל תמחור יקר, ובגלל זה ברחו לה לקוחות.
המכתב הראשון לדנה נויפלד נשלח אחרי פגישה ב 4 עיניים איתה
איכשהו העובדה שהמכתב נשלח לדנה נויפלד שהייתה יועמ"ש משרד התקשורת נראית לנו לא תמימה בכלל, ונראה לנו שהיא היתה בסוד הבישול של שליחת המכתב הזה מחיים סבן (דרך יוסי בנקל) אליה. כלומר היא הזמינה שהמכתב יישלח אליה. היא זממה משהו.
כאשר הוחלט בפרקליטות לענות לבנקל שהמדינה לא מסכימה לבוררות במשפט אחד בלבד, היא מאוד כעסה שהמכתב אינו מנומק.
בנקל שלח עוד מכתב ובו חירטט וקשקש על התחייבויות של ישראל לפי אמנות שונות, אולם אף אחת מהן לא מייצרת חובה להשתתף בבוררות. עדיין זה גרר את הפרקליטות ל"סאגה לא נגמרת של ישיבות ודיונים".
בתאריך 11/15/2018 יזמה דנה נויפלד פגישה עם יוסי בנקל, ועו"ד עופר לריש, כאשר ממשרד המשפטים הגיעו יערה למברגר, הילה אקרמן, דנה דאייבוג, וממשרד התקשורת הגיעו דנה נויפלד, ברוריה מנדלסון, תמר בנתורה.
בתאריך 5/3/2019 רועי שיינדורף קבע ישיבה בראשותו עם הגורמים הבאים: ממשרד התקשורת: דנה נויפלד ומי מטעמה, ממשרד האוצר: אסתי פלדמן, ממשרד החוץ: רחל אוברמן, ומיעוץ וחקיקה בינלאומי, הילה אקרמן ודנה ניר.
כעבור זמן, גלי בהרב מיארה שהיא חברה של יוסי בנקל והוא מייצג את בניה, נבחרה יועמ"שית על כל הפרקליטות.
או אז החליט יוסי בנקל שאת המכתב השלישי שדורש בוררות עבור חיים סבן ישלח חבר שלו ממשרד אחר, ראובן בכר ממשרד פישר בכר, וימען את המכתב השלישי לגלי בהרב מיארה עצמה.
מי ששלח את המכתב השלישי הוא ראובן בכר ממשרד פישר בכר. המכתב היה מיחזור של אותם סיפורי עלי בבה שסבן הפסיד כסף בפרטנר, מאות מיליוני דולרים בגלל הרגולטור של משרד התקשורת.
רובי פישר מסביר שהוא פונה שוב כי נודע לו מתיקי סוד שהמדינה מוכנה לשקול מחדש את הסירוב לבוררות. כמו כן הוא מתלונן על הפליית החברה האמריקאית של סבן שמסרבים ללכת איתה לבוררות, לעומת חברות ישראליות שאיתן כן הולכים לבוררות.
מהמילים "לאחרונה נודע לקבוצת סבן שמדינת ישראל מוכנה לבחון מחדש את עמדתה", אפשר להסיק שיוסי בנקל דיבר עם גלי בהרב מיארה בשושו, והיא אמרה לו לקחת עו"ד אחר ולנסות עוד פעם להפעיל לחץ. הרי מאיפה "נודע לקבוצת סבן שהמדינה מוכנה לשקול"? הרמז פה ברור.
ואנחנו לא מבינים. למה מי שיש לו תלונות ותביעות כספיות ממען מכתבים ישירות ליועמ"שית של הממשלה. אין לפרקליטות כתובת מסודרת שאליה כל עורכי הדין שולחים את הטענות ומענות שלהם…. מחלקת הנזיקין?
ולמה אחרי שדנה נויפלד סירובה פעמיים לבוררות, יוסי בנקל העביר את השרביט לחברו ראובן בכר כדי שהוא יכתוב את אותם דברים ישרות לגלי בהרב מיארה?
האם יוסי בנקל באמת חשב שלחיים סבן יש איזה סיכוי להצליח בתביעה כזו? הרי כל מה שהוא מתאר זה עסקה כושלת לקניית פרטנר, והכישלון העסקי נעוץ במודל עסקי של תימחור יקר. אין לזה שום קשר לרגולטור. עובדה שגולן טלקום כן הצליחה למשוך מאות אלפי לקוחות…. שזה בדיוק מה שבנקל מדבר עליו…. "העדר רפורמה לשוק תחרותי"..
האם זה היה ניסיון להפחיד את הפרקליטות להגיש אישומים נגד בזק ואלוביץ, כדי להחליש את התחרות מבזק, להפיל את בזק, ואז חיים סבן קוטף את הבכורה בשוק?
או שאולי הכוונה היתה להפעיל לחץ עקיף לזרז את כתב האישום נגד ביבי עצמו?
או שיוסי בנקל כבר הכין למדינת ישראל עו"ד שייצג אותה בבוררות ה"דיסקרטית" הזו, שיעשה הרבה כסף, ואז הם בשושו מתחלקים בשכר טרחה????
מה היה קורה אם דנה נויפלד כן היתה מסכימה לבוררות?
קודם כל היה צריך לשלם לבוררים ממדינות זרות מאות אלפי דולרים כשכר בוררות כל שנה. המדינה היתה צריכה למנות עו"ד פרטיים בעלות של מאות אלפי דולרים (כמו שאביגדור קלגסבלד מקבל בבוררות על צינור הנפט של איראן קצ"א), והיה צריך לתרגם את גל החומרים על עבודת הרגולטור מול בזק, יס וגולן, לאנגלית, והיו מוציאים זימונים לעדים, כולל לביבי עצמו.
הקומבינה שמתגלה פה מסריחה מאוד. המכתבים של בנקל וחברו ראובן בכר לא תמימים. מישהו ניסה לעשות פה משהו מאוד מסריח.
להלן מכתבו הראשון של יוסי בנקל 12/12/2018
מכתב יוסי בנקל בשם חיים סבן אחרי פגישה עם דנה נויפלד 12-12-2018
להלן מכתב התשובה הראשון ליוסי בנקל מדנה נויפלד 24/1/2019
מכתב תשובה דנה נויפלד ליוסי בנקל על חיים סבן 24-1-2019
להלן מכתבו השני של יוסי בנקל לדנה נויפלד 26/2/2019
הפעם הוא כותב שיש לא בסדר שלא קיבל נימוקים לסירוב ללכת לבוררות. שתהיה לסירוב השפעה על יחסי החוץ של מדינת ישראל, שמשקיעים שישמעו על זה לא ירצו להשקיע, ויש להתחשב בסבן כי הוא תרם תרומות פילנטרופיות. לדבריו, הוא מייצג בהרבה בוררויות כאלה ולא מבין למה המדינה מסרבת.
מכתב 2 יוסי בנקל בשם חיים סבן על הפסדי פרטנר 26-2-2019
להלן תשובה של נויפלד שהענין בטיפול 18/3/2019
מכתב תשובה 2 דנה נויפלד ליוסי בנקל על חיים סבן נעדכן 18-3-2019
להלן מכתב תשובה למכתב השני של יוסי בנקל 1/7/2020
שימו לב שלקח להם שנה ו 4 חודשים לענות.
מכתב תשובה 3 דנה נויפלד ליוסי בנקל על חיים סבן 1-7-2020
להלן המכתב של ראובן בכר לגלי בהרב מיארה 24/3/2022
שימו לב שלקח לבנקל שנתיים עד שהעביר ייצוג לראובן בכר.
מכתב ראובן בכר בשם חיים סבן על הפסדי פרטנר תקשורת לגלי בהרב מיארה 24-3-2022
להלן סיכום פגישה עם יוסי בנקל כתבה דנה דאיבוג 24/1/2019
From: Dana Daybog
Sent: Thursday, January 24, 2019 12:04 AM
To: Roy Schondorf
Cc: Hila Echerman
Subject: FW: סיכום פגישה עם מנכ"ל משרד התקשורת- פניית עו"ד בנקל בשם סבן גרופ
Importance: High
רועי שלום,
נבקש לעדכנך בקצרה באשר לישיבה שהתקיימה ביום רביעי ה-16.1.2019 בראשותו של מאיר לוין עם מנכ"ל משרד התקשורת – נתי כהן ויועמ"שית משרד התקשורת- דנה נויפלד, בנושא פנייתו של עו"ד בנקל המייצג את חברת SCG Communication Ventures LLC. (להלן: קבוצת סבן). כמו כן, נבקש להביא לאישורך את טיוטת מכתב התשובה לבנקל.
בפתח הישיבה אשר התקיימה בשבוע שעבר סקר נתי כהן חלק מהטענות המשפטיות שהעלה במכתבו עו"ד בנקל בשם קבוצת סבן (המכתב מצ"ב) והתייחס לעמדות משרדו בשאלה האם יש ממש בטענות אלה, אם לאו.
לאחר סקירה זו ביקש מאיר לדון בנושא המרכזי בפנייתו של עו"ד בנקל- שאלת הפורום לדיון בטענות הנ"ל, ובפרט בקשתו כי מדינת ישראל תסכים לפניה לפורום בוררות בין-לאומי, או שתאלץ את SCG לפתוח נגדה בהליכים משפטיים, בין היתר בפני פורומים משפטיים בין-לאומיים. לשם כך נתנו אנו סקירה קצרה עבור מר כהן בנוגע לבוררויות בין-לאומיות בתחום ההשקעות; בנוגע לדרישת ההסכמה להתדיין העומדת בבסיסן; ובנוגע להסכמי ההגנה על השקעות שבאמצעותם נותנת ישראל הסכמה מראש להתדיין בהליכים מסוג זה.
ציינו כי מן הישיבה עם עו"ד בנקל, כמו גם ממכתבו, לא עולה כי יש תימוכין לטענתו כי SCG תוכל להביא את ישראל להתדיינות בפני פורום בין-לאומי לישוב סכסוכי השקעות. בעיקר, משום שבהצגתו ציין עו"ד בנקל כי מרשתו הינה חברה המאוגדת בארה"ב וכך גם חברות אחרות בקבוצה המחזיקות בפרטנר. אף בדיקות ראשוניות שאנו ביצענו לא העלו גורם הרשום במדינה אשר לה הסכם הגנה על השקעות עם ישראל. עם זאת, סייגנו דברים אלה בכך שקשה לדעת בוודאות אם בנקודה כלשהי בשרשור החברות של SCG לא מצוי גורם (חברה או פרט) בעלי אזרחות ממדינה החוסה תחת הסכם השקעות עם ישראל ויתכן כי בהמשך יציג עו"ד בנקל גורם כזה. חזרנו על המלצתך מהפגישה הקודמת כי משרד התקשורת יבצע בדיקה מעמיקה לעניין זה, אולי באמצעות פנייה לחברה המספקת שירותי מודיעין עסקי.
לאור האמור, סוכם כי בשלב זה משרד התקשורת ישלח מענה קצר לעו"ד בנקל ולפיו מבלי לגרוע מטענות המדינה, אין אנו רואים לנכון להיעתר לבקשתו לגשת בהסכמה לבוררות בפורום בין-לאומי. משרד התקשורת גיבשו טיוטת מכתב ברוח זו והעבירו להערותינו. המכתב ועליו הערותינו (אשר אושרו על ידי יערה ממחלקתו של מאיר לוין) מצ"ב. נודה לאישורך או הערותיך לנוסח המכתב ולהערותינו עליו, בטרם נעבירו למשרד התקשורת. יצוין כי במשרד התקשורת מבקשים להוציא את המכתב לבנקל מחר, יום חמישי ה-24.1.2019 ועל כן עלינו להעביר את הערותינו בהקדם האפשרי.
בשולי הדיון, העלה מאיר לוין שוב את עמדתו כי יש לקיים בחינה דחופה של השאלה העקרונית, האם ישראל צריכה להוסיף לחתום על הסכמי הגנה על השקעות הכוללים פרקי ISDS אשר חושפים את המדינה באופן בלתי סביר לטעמו לסיכונים משפטיים בגין התנהלות רגולטורית. הוא הציע כי כעת, עם כניסתה לתפקיד של הכלכלנית הראשית החדשה, הגב' שירה גרינברג, ישנה הזדמנות טובה לקיים דיון בנושא זה ולכן ביקש כי תיקבע פגישה דחופה עמה בהשתתפותו ובהשתתפותך לדיון בנושא. הדאיגה אותו העובדה כי בשבוע הבא יתקיים בירושלים סבב נוסף של המו"מ על הסכם האס"ח עם סין, הכולל דיונים על פרק השקעות חדש שיחליף את הסכם ההשקעות הקיים עם סין (אשר תחולת הליכי ה-ISDS במסגרתו הייתה מצומצמת ביותר).
נשמח להנחייתך באשר לקביעת פגישה כאמור.
בברכה, דנה
דנה דאיבוג, ממונה אשכול משפט בין-לאומי כלכלי במחלקה למשפט בין-לאומי
ייעוץ וחקיקה משרד המשפטים משרד: 03 6899807 | נייד: 050 6217968 פקס: 02 6467632
שרשור תגובות בפרקליטות
מייל 1 הילה אקרמן
From: Hila Echerman <[email protected]>
Sent: Monday, August 19, 2019 1:54 PM
To: דנה נויפלד <[email protected]>
Cc: תמר בנתורה <[email protected]>; Dana Daybog <[email protected]>; Nir Deutsch <[email protected]>; Yaara Lemberger <[email protected]>; Noa Bar shalev <[email protected]>; Roy Schondorf <[email protected]>; Meir Levin <[email protected]>
Subject: מענה לעו"ד בנקל
דנה שלום,
ראי בבקשה טיוטת מענה לעו"ד בנקל. מענה זה גובש באישורם של המשנים ד"ר רועי שיינדורף ומר מאיר לוין ואף אושר על ידי היועץ. היועץ ביקש שככל שתהיי מעוניינת לשנות או להוסיף על האמור באופן מהותי, יש להעביר את הנוסח לאישורו פעם נוספת.
בברכה, הילה
הילה אקרמן, עו"ד ממונה בכירה (משפט בין-לאומי) מחלקה למשפט בין-לאומי ייעוץ וחקיקה משרד המשפטים
משרד: 036899810 | נייד: 050 6217195 פקס: 02 646 2590 [email protected]
מייל 2 דנה נויפלד
From: דנה נויפלד
Sent: Sunday, September 1, 2019 12:10 PM
To: 'Hila Echerman' <[email protected]>
Cc: תמר בנתורה <[email protected]>; ברוריה מנדלסון <[email protected]>; Dana Daybog <[email protected]>
Subject: RE: מענה לעו"ד בנקל
הילה שלום
כמו שאמרתי לך בשיחתנו הטלפונית, זו פעם ראשונה שאני נתקלת במצב שבו מגובש מכתב תשובה מטעמי, ואולם כלל לא הייתי מעורבת בתהליך. כמו שאמרתי לך, יצאתי מהישיבה אצל רועי בהבנה שאתם מכינים חוות דעת ולא מענה בן פסקה אחת. דומה כי רשות מינהלית מחוייבת ליתן מענה מנומק יותר מזה המשתקף בטיוטת המכתב שהעברת אליי. לא כל שכן בחלוף חודשים רבים מאז הועברה הפנייה לראשונה. מכל מקום הבנתי שכך החלטתם (כאמור מבלי לשמוע את עמדתי בעניין, טרם סיום גיבוש העמדה עבורי). אני מצרפת עם הערות מינימאליות. אודה להתייחסות על מנת שאוכל בשבוע הבא להעביר את המענה לעו"ד בנקל.
דנה
From: דנה נויפלד [mailto:[email protected]]
Sent: Tuesday, September 10, 2019 1:49 PM
To: Hila Echerman
Subject: FW: מענה לעו"ד בנקל
הי, יש חדש?
מייל 3 הילה אקרמן
rom: Hila Echerman
Sent: Thursday, September 12, 2019 11:23 AM
To: Roy Schondorf
Cc: Noa Bar shalev
Subject: FW: מענה לעו"ד בנקל
הי רועי, יש לך הערכה מתי תוכל לגבש עמדה על מנת שנוכל להעביר ליועץ ולשחרר לדנה? דנה נויפלד פונה אלי כל הזמן בעניין זה ובצדק. תודה. הילה
מייל 4 הילה אקרמן
From: Hila Echerman
Sent: Thursday, September 12, 2019 11:25 AM
To: Dana Daybog; Nir Deutsch
Subject: FW: מענה לעו"ד בנקל
לידיעתכם…סאגה שלא נגמרת
שרשור תגובות בפרקליטות למכתב השלישי
מייל של יחיאל מרצ'ק
From: Yehiel Marchak <[email protected]>
Sent: Tuesday, March 22, 2022 6:12 PM
To: Roy Schondorf <[email protected]>
Cc: Tal Ben-Dayan <[email protected]>; Hagai Harush <[email protected]>; Jonathan Kremer <[email protected]>
Subject: בקשת קבוצת סבן לבוררות בינ"ל
רועי שלום,
ראה בקובץ המצ"ב מסמך שהועבר לידי היועצת בעניין בקשת קבוצת סבן לבוררות בינ"ל ביחס למצג מטעה שלטענתם הוצג ביחס לשוק התקשורת בישראל.
נודה להתייחסותכם ביחס לטענות בדבר המשמעויות של הליך בוררות כמתואר במכתב (האם מקובל ביחס לחברות כגון אלה או טענות דומות? האם יש דוגמאות אחרות שידועות לנו?).
אנא תשומת לבכם לכותרת המסמך – private and confidential באשר להיקף התפוצה הנדרשת לצורך ההתייחסות.
בברכה,
חיליק מרצ'ק, עו"ד, עוזר ליועצת המשפטית לממשלה, ( 073392-5080 / פקס- 02-6467001
מייל 2 טל בן דיין
From: Tal Ben-Dayan <[email protected]>
Sent: Wednesday, March 23, 2022 4:37 PM
To: Hila Echerman <[email protected]>
Cc: Tamir Gur <[email protected]>
Subject: FW: בקשת קבוצת סבן לבוררות בינ"ל
הילה שלום,
ראי בקשתו של חיליק באשר לפנייה של חברת "סבן קפיטל גרופ" שהגיעה אל לשכת היועצת. הפנייה כוללת טענה ליחס לא שוויוני של המדינה לחיים סבן בהיבטים של דיני השקעות. בתמצית, החברה מבקשת להביא את המחלוקת בין המדינה לחברה בפני הרכב בוררים. מנוסח המכתב נראה שהוא לא יועד במקור אל לשכת היועצת. מהותית, הטיעון של סבן מתייחס לפגיעה עקרון ה-MFN.
חיליק ביקש לקבל מאיתנו התייחסות בדבר הטענות העולות מן המסמך באשר למשמעויות של הליך בוררות כמתואר במכתב (האם הדבר מקובל ביחס לחברות כגון אלה והאם ישנן דוגמאות אחרות שידועות לנו) – ראי מטה בקשתו בעניין זה. אנא גבשו התייחסות והעבירו לעיונו של רועי, בטרם היא מועברת ללשכת היועצת.
בהמשך למייל של חיליק, מסבה את תשומת לבך לרגישות העניין – ננסה לשמור על תפוצה מצומצמת. ככל שבכוונתך להסתייע בגורמים מחוץ לאשכול, אנא עדכני אותי לפני כן.
בברכה,
טל בן-דיין, עו"ד
עוזרת למשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט בין-לאומי) | ייעוץ וחקיקה
( 073-3928785 / 054-2321544 [email protected]
מייל 3 הילה אקרמן
From: Hila Echerman <[email protected]>
Sent: Wednesday, March 23, 2022 5:25 PM
To: Tal Ben-Dayan <[email protected]>
Cc: Dana Daybog <[email protected]>; Tamir Gur <[email protected]>; Nir Deutsch <[email protected]>
Subject: RE: בקשת קבוצת סבן לבוררות בינ"ל
הי טל,
כותבת באופן ראשוני: הטענות של סבן מוכרות לנו. לפני כמה שנים כבר פנה למשרד התקשורת באמצעות עו"ד בנקל אשר צירף חוו"ד של עוה"ד אמריקאים בעניין הגנה על השקעות.
בגדול בזמנו לא מצאנו שיש לו זכות לתבוע במסגרת הגנה על השקעות (הסכם FCN בין ישראל לארה"ב משנת 1951 אינו כולל מנגנון יישוב סכסוכים משקיע מדינה ולמרות רצונו של סבן לא ניתן להשתמש בסעיפי MFN מהסכמים אחרים על מנת לייבא מנגנון יישוב סכסוכים בין משקיע למדינה). התשובה של המדינה הועברה אליו ע"י דנה נויפלד (מצ"ב). כעת נראה שמבקש שוב שהמדינה תסכים, ללא מחויבות לעשות זאת, לבוררות בינ"ל.
רואה שהתאריך הוא מלפני חודשיים, כיצד ניתן לבדוק למי הגיע המכתב ומה נעשה מולו עד כה. זה חשוב שהעבודה תהיה מתואמת! בזמנו דנה נויפלד ערבה אותנו ברגע שהנושא צץ אצלם. שימי לב שהפניה היא לא מטעם עו"ד אלא שהיא מגיעה מהנשיא וה- COO של Saban Capital Groop, גם זה מראה לנו את חזק הטענות המשפטיות שהחברה חושבת שיש לה.
נכתוב לחיליק באופן מסודר תשובה עם מה שביקש. מכתבת את דנה דאיבוג וניר דויטש שעסקו בנושא עימי לפני כמה שנים.
הילה
מייל ניר דוייטש
From: Nir Deutsch
Sent: Friday, March 25, 2022 6:44 PM
To: Hila Echerman <[email protected]>
Cc: Dana Daybog <[email protected]>
Subject: RE: בקשת קבוצת סבן לבוררות בינ"ל
הי, ראו בבקשה הצעה למענה. בברכה, ניר
חיליק שלום,
להלן התייחסות ראשונית מטעמנו לעניי הטענות המועלות במכתב המצורף:
עיקרו של המכתב המצורף אשר הובא לעיוננו בבקשת קבוצת סבן (Saban Capital Group LLC ולהלן: סבן), חברה אמריקאית בבעלות איש העסקים חיים סבן ומשפחתו (כולם אזרחים אמריקאים על פי המכתב), לקבל את הסכמת מדינת ישראל לקיום הליך בוררות בין-לאומית בינה לבין סבן. הליך בוררות זה מתבקש על ידי סבן לצורך בירור טענות לכאורה בדבר גרימת נזקים כלכליים לקבוצה על ידי גורמים שונים בממשלת ישראל.
נזקים אלה, על פי הנטען, נגרמו עקב הטעיית סבן מצד גורמים בממשלה, ובעיקר במשרד התקשורת, בדבר צעדים רגולטריים שונים שיינקטו על ידי הממשלה באופן שייטיב כלכלית עם חברת פרטנר בה השקיעה הקבוצה.
על פי הנטען במכתב, פעולות הגורמים הרלוונטיים במדינת ישראל שהביאו לגרימת הנזקים הכלכליים לכאורה (אשר חלקן מהוות היום נושא לדיון משפטי במסגרת הליכים פליליים כאלה ואחרים), מהווה, בין היתר, הפרה של המחויבות להענקת יחס הוגן וצודק (Fair and Equitable Treatment – FET), אך סבן אינה מפרטת היכן מחויבות זו מעוגנת.
בטרם נפנה לתיאור הטענות הנוספות המופיעות במכתב נבקש להעיר כי בשורה התחתונה, לא מצאנו בו כמגלה חשיפה משפטית משמעותית מבחינת מדינת ישראל להליכי בוררות בין-לאומיים.
זאת, בין היתר, בשל היעדר בסיס משפטי של ממש בכתוב, להסכמת מדינת ישראל לקיום הליכים מעין אלה מול סבן. נדגיש בהקשר זה כי הסכמה מעין זו מהווה יסוד נדרש לקיומם של הליכי הבוררות הנזכרים במכתב.
עוד נעיר כי לטעמנו המכתב מהווה גלגול של פניות קודמות ודומות שהועברו מטעם סבן לגורמים שונים בממשלה לקיום אותם הליכי בוררות.
אנו מצרפים בהקשר זה את מכתבה של עו"ד דנה נויפלד, היועצת המשפטית של משרד התקשורת לשעבר, שהוכן בהתייעצות עימנו ונשלח ביום 24 בינואר 2019 לעו"ד בנקל אשר ייצג את סבן. במכתב זה נמסר לעו"ד בנקל על דחיית טענות דומות לאלה המצויות במכתב דנן.
לשם השלמת התמונה נציין כי משתמע מהמכתב הנוכחי כי סבן טוענת לכך שעומדת לה זכות לקיום הליך בוררות על בסיס מחויבות ישראל לארה"ב להעניק יחס למשקיעים אמריקאים על פי העיקרון המכונה "המדינה המועדפת ביותר" (Most Favored Nation – MFN), המעוגן לטענתה בהקשר זה באמנה הבין-לאומית בין ישראל לארה"ב בדבר ידידות, סחר וניווט משנת (1951) (FREINDSHIP, COMMERCE AND NAVIGATION Treaty, between the UNITED STATES OF AMERICA and ISRAEL Signed at Washington August 23, 1951 ולהלן: הסכם ה-FCN) והסכם הסחר בין ישראל משנת 1985 (Agreement on the Establishment of a Free Trade Area between the Government of Israel and the Government of the United States of America ולהלן: הסכם ה-FTA).
בהקשר זה סבן טוענת שאי הסכמה של מדינת ישראל להליך בוררות, אשר מתאפשר לטענתה למשקיעים זרים אחרים, מהווה הפרה של מחויבויות ה-MFN שלה כלפי ארה"ב. סבן אף מבקשת במסגרת המכתב ממשלת ארה"ב לנקוט עמדה בנושא זה עקב ההפלייה לכאורה של משקיעים אמריקאים ביחס למשקיעים זרים ממדינות אחרות. מהניתוח הראשוני שלנו בנושא עולה כי אין בטענות אלה ממש.
זאת, בין היתר מכיוון שלאור היכרותנו עם תחום הבוררות הבין-לאומית, הסיכוי לביסוס הסכמה לקיום הליך בוררות על בסיס המחויבויות הנטענות (ללא פירוט), הינו קלוש ביותר.
לבסוף, סבן פונה בצורה כללית לנושאי התפקידים הרלוונטיים בממשל הישראלי – ומזהה אגב כך כגורם מפתח בתהליך קבלת ההחלטות בנושא את היועצת המשפטית לממשלה – לסיוע בהבאת הסכסוך הנובע מהנזקים הנטענים להליך בוררות בין-לאומית חסוי כמבוקש על ידה, וזאת, בין היתר במטרה לאותת למשקיעים זרים אחרים, ובפרט למשקיעים אמריקאים על התנהלות הוגנת כלפיהם בנסיבות הייחודיות שתוארו על ידי סבן.
על רקע הדברים הללו נחזור על עמדתנו לפיה המכתב אינו מגלה לטעמנו בשלב זה בסיס משפטי של ממש המחייב את מדינת ישראל להסכים להליך בוררות מול קבוצת סבן לבירור טענותיה המפורטות במכתב.
בהקשר זה נציין כי בעיננו, בניגוד לפניות קודמות, על מכתב זה לא חתום עו"ד בעל שם העומד מאחורי הטענות המתמיהות המועלות במכתב. יחד עם זאת, לצד האמור, נמליץ לקיים ישיבה בנושא עם המשרדים הרלוונטיים וביניהם משרד התקשורת ומשרד החוץ (זאת, בין היתר, לאור אזכור הפניות לגורמים בממשל האמריקאי בנושא והבקשה מהממשל להתערב לטובת סבן מול ישראל כמפורט במכתב), בכדי ליישר קו בין כל הגורמים הנוגעים לדבר וקבלת החלטה על גיבוש מענה בנושא.
אנו לשירותך בנושא ובכלל.
בברכה,