בשנת 2014 פסיכיאטר בשם מיכאל סגל התחיל לטפל בנכי צה”ל הסובלים מפוסט טראומה בקנביס. הממסד ניהל נגדו מלחמת חורמה ואפילו פעלו לשלול לו את הרישיון לפסיכיאטריה. הנבלה שטירפדה את הטיפולים ומיררה את חייו של מיכאל סגל היא פזית תדהר, כיום סגנית יועמ”ש מערכת הביטחון.
מי שהובילה את הרדיפה הזו היא עו”ד פזית תדהר ששימשה “מנמ”ח משפטי בכיר לשיקום נכים”. לדבריה הקנביס הוא מסוכן כי הוא גורם לפסיכוזות אצל חולים פגועי נפש. מיכאל סגל הגיש עתירה להכרה בקנביס כטיפול מומלץ לנכי צה”ל הסובלים מ PTSD.
פזית תדהר החליטה לפנות למטופלים של מיכאל כדי לספר לבג”ץ שהטיפול לא יעיל והמטופלים של דר’ סגל בורחים ממנו: “הצגנו את הנתון לפיו מתוך 124 נכים שטופלו על ידי סגל 70 עברו לרופאים אחרים, 30 מסרבים לקבל טיפול והשאר הודיעו שאינם זקוקים לטיפול בשלב זה”.
המאבק של דר’ סגל למען הצמח
הפסיכיאטר מיכאל סגל אמר כל הזמן שאין שום תרופה פסיכיאטרית שיעילה ל PTSD, ודווקא הקנביס הוא כן יעיל, אם מתאימים את הזן הנכון והמינון הנכון למטופל הנכון, לפחות כקוו ראשון להגנה מהדרדרות. פזית תדהר התחלחלה. כלבה.
בכתבה במאקו מסופר שד”ר מיכאל סגל, פסיכיאטר מומחה, עוסק כבר 15 שנה בקנאביס והוא זה שהמליץ למשרד הבריאות להכניס את ההתוויה של פוסט טראומה לטיפול בקנאביס. הוא סבור שהמקרים שבהם צריכים להפסיק את הטיפול בקנאביס בגלל התקפי חרדה הם נדירים מאוד. “90% מהמטופלים שלי בקנאביס סובלים מפוסט טראומה”, הוא אומר, “ויש לי מטופלים נוספים בתחום האוטיסטי וכאלה הסובלים מתסמונת האלכוהול העוברית, שדומה מאוד להפרעות קשב וריכוז והפרעות התנהגות. חרדה והתקפי פניקה הם חלק בלתי נפרד ממה שנקרא פוסט טראומה. הקנאביס עצמו לא מרבה לגרום להתקפי חרדה למרות שזה יכול לקרות. רוב המטופלים מזהים מהר מאוד מה עושה להם טוב ומה לא, ומחליפים לסוג שמיטיב איתם. ההשפעה מאוד אינדיבידואלית, ושונה מאוד מאדם לאדם, אבל אפשר להשתלט על זה בשינוי סוג או שינוי מינון. יש מעט אנשים שלא מסוגלים להמשיך בגלל התקפי חרדה כתוצאה מהקנאביס”.
https://www.mako.co.il/cannabis-magazine/Article-85b15178fa7f881026.htm
הנבלה פזית תדהר התחלחלה שדר’ סגל השיג ראיות לטובתו ממשרד הבריאות ללא ידיעתה
ממש בערב הדיון בעתירה מישהו שלח לדר’ סגל ממצאים מדו”ח מתחילת 2010 שמתייחס ל 40 נכים שקיבלו קנאביס כטיפול חמלה (טיפול פרטני הניתן באישור מנכ”ל משרד הבריאות) “וזאת בהתאם לדיווח שמסר בזמנו ד”ר יהודה ברוך שריכז את נושא הקנביס מטעם משרד הבריאות”.
כפי הנראה הדו”ח של טיפולי החמלה היה מאוד חיובי וזו הסיבה שסגל ביקש להגישו לבית המפשט. פזית תדהר רתחה מזעם והורתה לפרקליט שהופיע בדיון לטעון ש”טיפול חמלה” בקנביס זה משהו אחר לגמרי ואינו מעורר חשש לפסיכוזות, ושה 40 מטופלים הם לא מטופלים של דר’ סגל. היא זעמה שהדו”ח בכלל הגיע לידיים של סגל.
לדבריה “בכוונת משרד הבריאות היה לבצע ניסוי רפואי בשיטה המדעית המקובלת ובהתאם לנהלי משרד הבריאות ואמנת הלסינקי על מנת לבדוק את בטיחות ויעילות הטיפול עם קנביס בחולי PTSD”, והמחקר טרם הסתיים.
פזית הובילה מהלכים נגד דר’ סגל לשלול לו את הרישיון, והתיק התנהל אצל השופט יצחק עמית בהחלטה בבקשה לצו מניעה זמני שהגיש הדוקטור נגד ההשעיה (ראו: ת”א (מחוזי חי’) 6474-01-09 סגל נ’ מדינת ישראל (22.1.2009)).
להלן שרשור המיילים עם עו”ד פזית תדהר
Date : 1/12/2014 12:34:55 PM
From : “David Gutman”<[email protected]></[email protected]>
To : “Pazit Tidhar” <[email protected]>, “Yael Cohen” <[email protected]>, “Ido Katz”<[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]>
Cc : “Ayelet Shalev” <[email protected]>, “Ariel Natan” <[email protected]>, “Carmit Ben Eliezer”<[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]>
Subject : RE: תגובה משלימה בעניינו של ד”ר סגל
פזית וד”ר כץ שלום,
תודה על המענה.
אני מבקש שתעבירו לנו עדכון באשר למספר העדכני של נכים שטופלו אצל סגל (עד להפסקת העבודה שלו) ועדיין מסרבים לטיפול או שנודיעו שאינם זקוקים לטיפול.
במסגרת הבקשה של סגל למתן פסק דין נטען כי מטופלים רבים ממתינים להחלטת בית המשפט.
אני מעוניין להראות לבית המשפט (ככל שיש בכך ממש) כי נכים נוספים עברו לקבל טיפול מרופאים חלופיים.
בתגובה שלנו שהוגשה בחודש ספטמבר הצגנו את הנתון לפיו מתוך 124 נכים שטופלו על ידי סגל 70 עברו לרופאים אחרים, 30 מסרבים לקבל טיפול והשאר הודיעו שאינם זקוקים לטיפול בשלב זה.
אנא העבירו נתון מעודכן.
תודה,
דוד
From: Pazit Tidhar [mailto:[email protected]]
Sent: Sunday, January 12, 2014 11:18 AM
To: Yael Cohen; David Gutman; Ido Katz
Cc: Ayelet Shalev; Ariel Natan; Carmit Ben Eliezer
Subject: RE: תגובה משלימה בעניינו של ד”ר סגל
שלום רב,
לאחר שיחה עם ד”ר עידו כץ, להלן עמדתנו:
- ראשית, בוודאי שיש להתנגד להגשת מסמך זה בשלב הנוכחי של ההליך. מדובר במסמך ישן. לא ברור לנו כיצד הגיע לידיו של ד”ר סגל (לא הגיע מאגף השיקום, כי יש חותמת של לשכת השר).
- לגופו של עניין –
א. המסמך מתאר את מצב הדברים כפי שהיה בתחילת 2010 והוא מתייחס לכ-40 נכים שקיבלו קנאביס כטיפול חמלה (טיפול פרטני הניתן באישור מנכ”ל משרד הבריאות) וזאת בהתאם לדיווח שמסר בזמנו ד”ר יהודה ברוך שריכז את נושא הקנביס מטעם משרד הבריאות.
ב. בכל מקרה, המסמך לא מתייחס לנכים שטופלו ע”י ד”ר סגל.
ג. כעולה מהמסמך בכוונת משרד הבריאות היה לבצע ניסוי רפואי בשיטה המדעית המקובלת ובהתאם לנהלי משרד הבריאות ואמנת הלסינקי על מנת לבדוק את בטיחות ויעילות הטיפול עם קנביס בחולי PTSD. למיטב ידיעתנו, ניסוי זה טרם הסתיים.
ד. מאז נכתב המסמך היו התפתחויות – מס’ המטופלים בארץ בקנביס עלה בצורה דרמטית, משרד הבריאות פרסם ביולי 2013 הנחיות חדשות לטיפול בקנביס. חולי PTSD אינם נכללים בגדר החולים הזכאים לטיפול זה.
ה. יובהר, כי האמור במכתב לעניין הסיכון כי הטיפול בקנביס יביא לפסיכוזות, בעינו עומד ולכן אין להקל ראש בטיפול זה, בעיקר בחולים פגועי נפש.
ו. אשר על כן, ד”ר כץ עומד מאחורי האמור במכתבו ואין בו כדי לסתור את העמדה שהציגה המדינה בעתירה של ד”ר סגל שלפיה לא מדובר בטיפול מקובל, כי הדבר נעשה ללא יידוע של אגף השיקום שהוא זה שנושא באחריות ובסמכות למתן הטיפול הרפואי לנכים.
נבקש לראות את טיוטת ההודעה לבימ”ש טרם הגשתה.
בברכה,
פזית תדהר, עו”ד
מנמ”ח משפטי בכיר לשיקום נכים
From: Yael Cohen [mailto:[email protected]]
Sent: Monday, January 06, 2014 3:56 PM
To: Pazit Tidhar; David Gutman; Ido Katz
Cc: Ayelet Shalev; Ariel Natan; Carmit Ben Eliezer
Subject: RE: תגובה משלימה בעניינו של ד”ר סגל
פזית וד”ר כץ שלום רב,
ביום 2.1.14 הגיש ד”ר סגל בקשה לצירוף מסמך ובקשה למתן פסק דין בעתירה, ראו מצ”ב.
מדובר במסמך מיום 2.5.10 שבו, התייחס ד”ר כץ לכאורה לטיפול בקנאביס רפואי בחולי PTSD אשר הניב תוצאות טובות.
הנ”ל הוסף באיחור רב, שכן לטענת העותר המסמך הגיע לידיו רק עתה – והכל בזמן שכבר הוגשו כל התגובות והתשובות בתיק הנדון וכל שנותר הוא להמתין למתן פסק הדין.
נודה לקבלת עמדתכם בהקדם האפשרי למסמך ולבקשה לצירופו, תוך מתן רקע להוצאת המכתב וזאת לצורך הגשת התנגדותנו לצירוף המסמך באיחור כה רב, שכן בכל יום
אמור להינתן פסק דין בעניין זה.
בתודה רבה מראש,
דוד ויעל.
יעל קרת, מתמחה (פרקליטת המחוז, עו”ד גלי בהרב-מיארה)
פרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי)
רחוב הנרייטה סולד 1 | תל אביב 64924
טלפון 03-6970124 | פקס 03-6918541 | [email protected]
From: Pazit Tidhar [mailto:[email protected]]
Sent: Wednesday, October 09, 2013 9:11 AM
To: David Gutman; Ido Katz
Cc: Ayelet Shalev; Ariel Natan; Carmit Ben Eliezer; Yael Cohen
Subject: RE: תגובה משלימה בעניינו של ד”ר סגל
Importance: High
שלום דוד וכולם,
ראו הערותינו (שלי ושל ד”ר כץ) ע”ג הקובץ המצ”ב.
אנא שלח לי עותק מתוקן.
בברכה,
פזית תדהר, עו”ד
מנמ”ח משפטי בכיר לשיקום נכים
מאת: David Gutman [mailto:[email protected]]
נשלח: ג 08/10/2013 19:12
אל: Pazit Tidhar; Ido Katz
עותק לידיעה: Ayelet Shalev; Ariel Natan; Carmit Ben Eliezer; YaelCohen
נושא: תגובה משלימה בעניינו של ד”ר סגל
שלום לכולם,
מצ”ב התגובה שבכוונתנו להגיש מחר.
בברכה,
__________________________________________
דוד גוטמן, עו”ד
סגן בכיר בפרקליטות מחוז ת”א (אזרחי)
טל: 03-6949344 נייד: 050-6217347 פקס: 02-6462534
להלן החלטה בעליון של השופט פוגלמן
| עע”מ בית המשפט העליון |
4368-14
02/07/2014 |
| בפני השופט: ע’ פוגלמן |
|
| – נגד – | |
|---|---|
| התובע: משרד הביטחון – האגף לשיקום נכים עו”ד דנה בריסקמן עו”ד יעל מורג יקו-אל |
הנתבע: ד”ר מיכאל סגל עו”ד חגית סימסולו-רוזן |
| החלטה | |
בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו (כב’ השופטת ש’ דותן) אשר הורה על ביטול החלטת המבקש להשעות את המשיב לצמיתות מרשימת הספקים המוכרים שעמם הוא מתקשר.
1. המשיב, רופא מומחה בתחום הפסיכיאטריה, מעניק לנכי אגף השיקום של המבקש (להלן גם: משרד הביטחון) שירותים רפואיים בתחום הפסיכיאטריה החל משנת 1997 ורשום כ”ספק מוכר” שלו משנה זו. התקשרות זו נעשתה על רקע סעיף 43(א) לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי”ט-1959 [נוסח משולב] (להלן: חוק הנכים) הקובע כי כל נכה זכאי למימון טיפול רפואי שלו הוא זקוק על ידי המדינה; ותקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי”ד-1954 (להלן: תקנות הנכים) המתוות את הכללים החלים על טיפול זה (ראו בעיקר תקנות 2, 3 ו-5 לתקנות הנכים). תקנה 10(א) לתקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הבטחון), התשנ”ג-1993 (להלן: תקנות חובת המכרזים) קובעת כי במשרד הביטחון ינוהלו רשימות של “ספקים מוכרים” שנמצאו מתאימים על ידי “הוועדה לאישור והשעיית ספקים” (להן: הוועדה), וזאת בהתאם לאמות המידה הקבועות בתקנה 10(ג) לתקנות חובת המכרזים. העסקת ספקים מוכרים לצורך הענקת שירותי בריאות לנכי אגף השיקום, דוגמת המשיב, אינה מחייבת עריכת מכרז (תקנה 3(23) לתקנות חובת המכרזים).
2. בשנת 2003 עלו יחסי המבקש והמשיב על שרטון בעקבות מחלוקות שהתגלעו ביניהם, עד כי בשנת 2008 החליטה הוועדה להשעות את המשיב לתקופה של חצי שנה (להלן: החלטת ההשעיה הראשונה). עיקרי המחלוקות פורטו על ידי השופט י’ עמית בהחלטה בבקשה לצו מניעה זמני שהגיש המשיב נגד ההשעיה (ראו: ת”א (מחוזי חי’) 6474-01-09 סגל נ’ מדינת ישראל (22.1.2009)). בחודש מאי 2009, לאחר סיום ההשעיה הראשונה, נחתם בין הצדדים חוזה לתקופה של שנה עם אופציה להארכה של עד ארבע שנים שחודש מעת לעת. הבקשה לצו מניעה זמני (שבינתיים הועברה לבית המשפט לעניינים מינהליים) הפכה אפוא תיאורטית ונמחקה ללא הכרעה, אולם בית המשפט (כב’ השופט ג’ גינת) העיר כי המבקש התחייב שלא ינקוט צעדים כלפי המשיב בעתיד על סמך החלטת ההשעיה הראשונה, כי אם על סמך החלטות שיתקבלו בעתיד בלבד (עת”ם (מחוזי חי’) 6474-01-09 סגל נ’ מדינת ישראל, פסקה 5 (29.6.2009) (להלן: עניין צו המניעה)). בהמשך שנת 2009 הגיש המשיב, בעודו מתפקד כספק מוכר, תביעת לשון הרע נגד מר יקותיאל מור, ששימש אותה עת כסמנכ”ל אגף שיקום נכים ונגד מספר נתבעים נוספים. אגף השיקום צורף גם הוא, לבקשתו, כמשיב לתביעה זו. בחודש אוקטובר 2012 שלח המבקש טיוטת הסכם לחידוש נוסף של ההתקשרות, אולם נוכח חילוקי דעות בין הצדדים על תוכן ההסכם ההתקשרות לא חודשה מיד, ושאלת השתכללות ההסכם עתידה להידון במסגרת הערעור. בעקבות מידע חדש על התנהלותו המקצועית השלילית של המשיב שהתגלה, לטענת המבקש, במהלך ניהול תביעת לשון הרע, הוא זומן להופיע לפני הוועדה.
3. ביום 13.6.2013, לאחר דיון בנוכחות הצדדים, החליטה הוועדה להשעות את המשיב לצמיתות (להלן: החלטת ההשעיה לצמיתות). בהתבסס על חוות דעת מומחים מנתה הוועדה נימוקים שונים להחלטתה, ובהם התנהלות לקויה של המשיב הן מהבחינה האתית הן מהבחינה הרפואית; התנהלות בעייתית של המשיב מול אגף השיקום וחוסר שיתוף פעולה עמו; חוסר אמון בין אגף השיקום לבין המשיב; העדר דיווח כדין על מצב מטופליו; סתירות במידע למטופלים; מחקר בניגוד לדין; והתבטאויות קשות כלפי מקצועיותם של גורמים מוסמכים באגף השיקום.
4. המשיב עתר נגד החלטה זו לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו. ביום 18.5.2014 קיבל בית המשפט (כב’ השופטת ש’ דותן) את העתירה. בית המשפט עמד על כך כי רובן המכריע של המחלוקות בין הצדדים מקורן בתקופה שקדמה להחלטת ההשעיה הראשונה (לבד מחילוקי דעות ביחס לשימוש בקנאביס רפואי), ועל כן המבקש מנוע מלהעלות טענות ביחס אליהן לנוכח התחייבותו האמורה בעניין צו המניעה. עוד נקבע כי לא הייתה טענה כי המשיב המשיך בהתנהגויותיו החריגות הנטענות לאחר חידוש ההסכם עמו משנסתיימה ההשעיה הראשונה; וכי טיוטת ההסכם מחודש אוקטובר 2012 מלמדת כי המבקש ניסה לשוב ולהתקשר עם המשיב, והוסיף להפנות אליו מטופלים, גם לאחר התרחשות מרבית האירועים מעוררי המחלוקת. לאור האמור, בחן בית המשפט האם המחלוקת שנתגלעה בין הצדדים לאחר חידוש ההסכם ביניהם, עם תום ההשעיה הראשונה, מצדיקה בחינה מחודשת של ההתקשרות. נקבע כי אין בסיס מוצק, הנסמך על אירועים חדשים, שיש בו כדי להצדיק את החלטת ההשעיה לצמיתות, וזאת ביתר שאת לאחר שהמבקש שלח למשיב טיוטה לחידוש ההסכם עמו. בית המשפט ביטל אפוא את החלטת הוועדה והורה על ביטול השעייתו של המבקש מתפקידו כספק מורשה של משרד הביטחון.
5. ביום 19.6.2014 הגיש המבקש ערעור על פסק הדין בטענה שהחלטת ההשעיה לצמיתות היא סבירה ולא מגלה עילה להתערבות. נטען כי בית המשפט לעניינים מינהליים שגה בכך שהתעלם מחוסר האמון שרוכש המבקש למשיב, שאינו מאפשר יחסי עבודה תקינים, לא כל שכן כאשר מדובר בנושא רגיש כטיפול בנכים; כי משמעותו של פסק הדין היא חיוב המבקש לחתום על הסכם התקשרות חדש עם ספק שההתקשרות עמו פגה; וכי בית המשפט התעלם מחוות דעת המומחים שעליהן התבססה הוועדה בהחלטתה, שלא היו לפניה עת התקבלה החלטת ההשעיה הראשונה.
6. בד בבד עם הגשת הערעור הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע. בו ביום הוריתי על עיכוב ביצוע ארעי של פסק הדין תוך שהבהרתי כי הצו יחול על הפניית מטופלים חדשים למשיב; וכי ככל שמוענק על ידו טיפול למטופלים קיימים יימשך הטיפול בשלב זה. כמו כן ביקשתי את תשובת המשיב לבקשה.
7. המשיב מתנגד לבקשה וסבור כי דינה להידחות. ראשית, נטען כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר ועל כן יש לדחותה על הסף. שנית, ולגופם של דברים, טוען המשיב כי הסיבה האמיתית להשעייתו היא תביעת הדיבה שהגיש; כי בניגוד לטענת המבקש לפיה ההתקשרות הופסקה קיים בין הצדדים חוזה תקף, שכן קיבל את הצעת המבקש שנשלחה אליו כאמור בחודש אוקטובר 2012, ועל כן אין בעיכוב הביצוע כדי לשמר “מצב קיים”; וכי נוכח טענות המבקש, שנדונו בעבר ונדחו לגופן, יש לדחות את הבקשה. עוד טוען המשיב כי מצבם הקשה של מטופליו ותלותם בו מטים את מאזן הנוחות לטובתו, שכן מניעת הטיפול בהם עלולה להביא לתוצאות קשות ובלתי הפיכות.
8. כידוע, הכלל הוא שאין בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצוע פסק הדין שעליו מערערים (תקנה 42 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס”א-2000; עע”ם 4992/10 אשר גרין מבנים בע”מ נ’ רשות העתיקות, פסקה 3 (22.7.2010)). סטייה מכלל זה תתאפשר רק כאשר סיכויי הערעור טובים ומאזן הנוחות נוטה לעבר עיכוב הביצוע. בין שני שיקולים אלה מתקיים כלל של “מקבילית כוחות”, היינו שככל שסיכויי הערעור גבוהים יותר כך ניתן למעט בדרישת מאזן הנוחות, ולהיפך (עע”ם 3894/08 ב.ר.ב. תעשיות (אשפרה וייצור) בע”מ נ’ מכבסת לבנון, פסקה 9 (16.10.2008); עע”ם 205/14 המועצה המקומית חורפיש נ’ קרינה בניה ופיתוח בע”מ, פסקה 8 (28.1.2014)). במקרה דנן, על פני הדברים ומבלי לקבוע מסמרות, ערעור המבקש מעורר שאלה הראויה לדיון – האם החלטת המשיב שלא להמשיך את התקשרותו עם המבקש נוכח חילוקי דעות מקצועיים עמוקים שהתגלו בין הצדדים היא בלתי-סבירה. שיקול זה מטה את הכף לעבר עיכוב ביצוע פסק הדין. אשר למאזן הנוחות, עיקר טיעונו של המשיב הוא, כאמור, כי עיכוב ביצוע פסק הדין ימנע ממטופליו את המשך הטיפול שלו הם זקוקים באופן שעלול להביא לתוצאות קשות ובלתי הפיכות כלפיהם. מטעם זה, אינני מורה על עיכוב ביצוע מלא של פסק הדין, ואני נעתר לבקשה באופן חלקי באופן שהצו הארעי שניתן ביום 19.6.2014 ימשיך לעמוד בתוקפו עד להכרעה בערעור. דהיינו ככל שהמשיב מעניק טיפול למטופלים קיימים – יימשך הטיפול בשלב זה, אולם לא יופנו אליו מטופלים חדשים. במצב דברים זה, ניתן מענה לטענת המשיב בדבר הפגיעה האפשרית במטופליו. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ד’ בתמוז התשע”ד (2.7.2014).
One Comment
עדנה היקרה, ביום שני או שלישי בתוכנית הפטריוטים, לקראת סוף התוכנית, כאשר מזמינים מישהו מהקהל לדבר, עלה אב שמנוכר מילדיו ומשך כמה דקות הסביר מה קורה במערכת שגורמים לאבות וגם אמהות לא לראות את הילדים משך שנים. הוא לא ראה את ילדיו שנתיים.
בזמן הקצר שנתנו לו, עשה עבודה יפה בהבאת הנושא לתודעה.