לפני השופט עוזי פוגלמן הגיעה בקשה להעביר תיק מבימ”ש מחוזי ירושלים לעיר אחרת, כי הנתבעים מיוצגים ע”י אופיר בר עם שאבא שלו הוא השופט בר עם מהמחוזי ירושלים שגם יושב בתיק של ביבי. התיק היה אצל שירלי רנר שכתבה שהיא מודה שיש טענות על טעמים לפגם בהתנהלותה, והסכימה להעברה. פוגלמן קבע שהתיק יישאר אצלה.
העיתוי להגשת הבקשה היה גילוי שאופיר בר עם התייעץ עם אבא שלו על תיק ועל שירלי רנר (מה החולשות שלה…..). אבל לא נאמר אם משה בר עם פנה לשופטת שבתיק, שירלי, או לא. סביר להניח שכן פנה אליה כדי לקדם את הבן שלו.
מדובר בתיק בעליון 5546/24 החלטה מ 15/8/2024 בעניין העברת תיק שמייצג בו הבן של השופט משה בר-עם ממחוזי ירושלים.
המבקשים הם חברת הלוואות בשוק האפור ועוה”ד שמייצג אותם ששמו רונן קגן . עוה”ד התמים שהגיש את הבקשה הוא שוקי אליוביץ’. הוא עוסק בתביעות רשלנות מקצועית. לפי פוגלמן נשיא בית המשפט העליון אליוביץ פעל בעצמו ברשלנות בזה שהגיש את הבקשה הזאת באיחור ושבכלל הגיש אותה….. זאת למרות שעד שהיה קדם משפט בו השופטת הודתה שהיו פגמים בהתנהלותה, לא נולדה עדיין עילת החשש למשוא פנים.
אבל שימו לב: פוגלמן אומר שאין בכלל שום בעיה שבן של שופט יופיע בבית משפט בפני שופטים שמכהנים יחד עם ההורים שלהם, וגם אין בעיה שבן של שופט יתייעץ על התיק עם אבא שלו השופט. פוגלמן קבע שהתיק יישאר אצל השופטת שירלי רנר.
אבל ראו מה אמרה שירלי רנר. היא אמרה שהטעמים להעברת מחוז קשורים גם בהתנהלותה:
ובהחלטה השניה נתנה הסכמתה להעביר מחוז:
השופטת שירלי רנר אמרה במפורש שהטעמים להעברת המחוז קשורים גם להתנהלותה, אבל לכך אין כל זכר בהחלטה של פוגלמן, שהחליט להשאיר את התיק אצלה, למרות שהיא עצמה אמרה שיש טעמים הקורים בהתנהלותה.
להלן ההחלטה של השופט סיפורי פוגי עוזי פוגלמן
| בבית המשפט העליון |
בש”א 5546/24
| לפני: | כבוד ממלא מקום הנשיא עוזי פוגלמן
|
|
| המבקשים: | 1. די.או.איי קפיטל בע”מ
2. עו”ד רונן קגן |
|
|
נגד
|
||
| המשיבים: | 1. בועז ידיד
2. אסתר ידיד 3. ציפורה ידיד 4. ברוך ידיד 5. אמנון ידיד 6. עו”ד יוסי זלמנוביץ’ |
|
|
בקשה להעברת מקום דיון
|
||
| בשם המבקשים:
|
עו”ד שוקי אליוביץ | |
| בשם המשיבים: | עו”ד אופיר בר-עם | |
| החלטה
|
- לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ”ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט) להעברת מקום הדיון בת”א (מחוזי י-ם) 45560-06-23 (להלן: ההליך) – אשר הוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים – לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, ולחלופין לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד. המבקשים מציינים כי בא כוח המשיבים 3-1 הוא בנו של שופט מכהן בבית המשפט המחוזי בירושלים (להלן: השופט). המבקשים מוסיפים כי למדו על הקשר האמור בדיון שהתקיים ביום 17.7.2023, אך לטענתם “הפגיעה במראית פני הצדק הפכה למהותית וקשה” רק בחודש יוני 2024, כאשר התברר להם כי בא כוח המשיבים 3-1 שוחח עם אביו על ההליך (סעיף 4 לבקשה). לטענת המבקשים, בנסיבות העניין נוצרת פגיעה במראית פני הצדק עקב השיחה האמורה, וכן עקב “שיח אפשרי” בנוגע להליך בין השופט לבין המותב שדן בהליך (סעיף 39 לבקשה).
- המשיבים 3-1 – שהגישו את תגובתם יחד עם המשיב 5 – סבורים כי דין הבקשה להידחות, ולשיטתם הקשר המשפחתי בין בא כוחם לבין השופט אינו מקים כשלעצמו הצדקה להעברת ההליך למחוז אחר. לטענתם, היעתרות לבקשה אף עלולה ליצור השלכות רוחב בנוגע להליכים שבהם מייצג בן של שופט מכהן. מטעם יתר המשיבים לא הוגשה התייחסות. לשלמות התמונה יצוין כי ביום 6.8.2024 נתן המותב שדן בהליך החלטה שממנה עולה כי הוא מסכים להעברת ההליך לבית משפט אחר.
- לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי לידי מסקנה כי אין מקום להורות על העברת ההליך לבית משפט אחר. בעבר נפסק כי קרבה משפחתית בין בא כוח של צד להליך לבין שופט שמכהן בבית משפט שבו נדון ההליך, אינה מקימה כשלעצמה עילת פסלות כלפי כלל השופטים באותו בית משפט – וכי יש לבחון בהקשר זה כל מקרה לגופו ועל פי נסיבותיו (ראו למשל: בש”א 4954/24 פלוני נ’ פלוני, פסקאות 4-3 (14.8.2024) (להלן: עניין פלוני); בש”א 5473/19 לחמג’ון דונר מסעדות בע”מ נ’ רובינשטיין, פסקה 3 (1.9.2019)). עוד נפסק כי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט “יש להגיש בהקדם וללא כל שיהוי” (בש”א 11460/05 פסו (רוגוזינסקי) נ’ עוז, פסקה 4 (2.2.2006)), וכי שיהוי משמעותי בהגשת בקשה להעברת מקום דיון עלול להוביל לדחייתה מטעם זה בלבד (עניין פלוני, פסקה 4; בש”א 6844/14 מנורה חברה לביטוח בע”מ נ’ עזבון מלחם, פסקה 5 (14.11.2014)).
- בענייננו, לא שוכנעתי כי עלה בידי המבקשים להצדיק שינוי מנקודת המוצא שצוינה לעיל, שלפיה קשר משפחתי בין בא כוח לבין שופט שמכהן באותו בית משפט שבו נדון ההליך לא יקים כשלעצמו עילת פסלות כלפי כל השופטים באותו בית משפט (השוו: בש”פ 3363/19 מדינת ישראל נ’ דוקס (10.6.2019); בש”א 972/18 קריספין נ’ שטרנברג, פסקה 2 (8.2.2018)). זאת, בפרט בשים לב למועד המאוחר שבו הוגשה הבקשה שלפניי: כאמור, המבקשים ידעו כבר בחודש יולי 2023 על הקשר בין בא כוח המשיבים 3-1 ו-5 לבין השופט, אך נמנעו מלהעלות בזמן אמת את סוגיית מקום הדיון בהליך (השוו: בש”א 4468/21 גרשוני נ’ לנדאו, פסקה 9 (11.8.2021)). השגותיהם של המבקשים על התנהלותו של בא כוח המשיבים 3-1 ו-5 – ובפרט טענתם כי האחרון שוחח על ההליך עם אביו, שאינו המותב שדן בהליך – אף הן אינן מקימות עילת פסלות כללית כאמור. הוא הדין בנוגע לטענה הספקולטיבית כי המותב שדן בהליך עשוי לשוחח עם השופט על ההליך. למותר לציין כי ככל שהמותב שדן בהליך ימצא שקיימת לגביו עילת פסלות פרטנית, חזקה כי יפעל בהקשר זה בהתאם להוראות הדין (בש”א 2172/24 אי.איי.ג’י חברה לביטוח בע”מ נ’ עפאנה, פסקה 3 (7.5.2024)).
ההליך ת”א (מחוזי י-ם) 45560-06-23 יוסיף, אפוא, להתברר בבית המשפט המחוזי בירושלים.
ניתנה היום, י”א אב תשפ”ד (15 אוגוסט 2024).
|
