מירב תירם, עו"ס פרזיטית מחריש גנבה מ 13 מטופליה תלושי מזון, בשווי אלפי שקלים והועמדה לדין. השופטת ליזי פרוינד שהיא בד"כ שופטת נוער, סידרה לה קומבינה של מאסר על תנאי וקנס של 2,000 ש"ח, כך שלא יהיה לה קלון והיא תוכל להמשיך להתעלל במטופלים, כי לא יפטרו אותה.
כל בן אדם אחר שחוטף הרשעה על גניבה מפטרים אותו, ובטח שלא מחזירים אותו לאותו תפקיד, אבל כשמדובר בעובדות סוציאליות, אז מרחמים עליהן, והוא יוצאות בלי כלום.
השופטת ליזי פרוינד מצאה שיש לרחם על עובדות סוציאליות גנבות, אם יצאו להן עוברים מהכוס. "הענקתי משקל לעובדה שהנאשמת, אמא לשני ילדים קטינים". ואם העו"ס שלא היתה משריצה ילדים, אז לא צריך לרחם עליה?
שימו לב שבידיעות אחרונות אפילו לא מפרסמים את השם של הגנבת, כדי שהציבור ייזהר ממנה.
להלן כתבה בידיעות אחרונות של ישראל מושביץ פורסם 24/12/2025
עובדת סוציאלית גנבה תלושי מזון לנזקקים בשווי אלפי שקלים – וקנתה איתם בסופר
לפי הודאתה, העובדת מחריש תכננה את הגניבה ממשרד מנהלת הלשכה והגיעה לפניה לעבודה. היא לקחה 13 תווים ובמשך חודשיים בעלה רכש איתם מוצרים בסופר. על כך נידונה לחודשיים מאסר שירוצו בעבודות שירות, השופטת: "הסכום נגרע משולחן משפחות מעוטות יכולת. לא שוכנעתי כי חרטתה כנה"
עובדת סוציאלית מחריש, שהודתה והורשעה בגניבת 13 כרטיסים לרכישת מזון בשווי כולל של 2,400 שקלים, ואישרה לבעלה לבצע איתם רכישות בסופרמרקט במשך חודשיים, נידונה לחודשיים מאסר שירוצו בעבודות שירות. השופטת ליזי פרוינד, סגנית נשיא בית משפט השלום בחדרה, גזרה עליה חמישה חודשי מאסר על תנאי וקנס בגובה 2,000 שקלים.
מכתב האישום המתוקן עולה כי בחודש מאי 2023 העובדת הקדימה להגיע למקום העבודה ונכנסה ללא רשות לחדרה של מנהלת הלשכה. משם היא לקחה את 13 הכרטיסים ושמרה אותם בביתה, ובהמשך אישרה לבעלה להשתמש בהם לקניית מצרכים במשך חודשיים.
הסנגורית של העובדת טענה כי "מדובר באירוע יחיד, שאינו מאפיין את אורחות חייה", והוסיפה שגם כיום היא מועסקת כעובדת סוציאלית במחלקת רווחה אחרת. היא ביקשה להעניק משקל למה שהוגדר כ"תרומתה המשמעותית למדינה", בהיותה עובדת רווחה המסייעת לאוכלוסיות חלשות זה שנים.
השופטת פרוינד ציינה בגזר הדין כי שירות המבחן התרשם שהנאשמת "מצליחה לבחון באופן ביקורתי את התנהלותה, מכירה בחומרת מעשיה ולוקחת אחריות מלאה על התנהלותה". היא תוארה כאישה "יציבה, ללא מעורבות בפלילים, המנהלת אורח חיים נורמטיבי, שפעלה באופן אימפולסיבי וללא חשיבה על מעשיה".
"הערך החברתי המוגן שנפגע בעבירת גניבת עובד ממעביד, הינו זכות הקניין של המעביד, ויחסי האמון בין עובד למעביד שהינם בבחינת אבן יסוד ביחסי תעסוקה, בתפקוד חברתי ובחיי מסחר תקינים", כתבה בגזר הדין. "יש לתת את הדעת לתכנון שקדם לביצוע העבירה, הנלמד מכך שהנאשמת הגיעה למקום עבודתה בשעות הבוקר המוקדמות, בידיעה שמנהלת הלשכה טרם הגיעה".
השופטת הדגישה: "חלקה של הנאשמת במעשה הגניבה הינו בלעדי, זאת לצד השימוש המשותף בכרטיסים עצמם, הנזק שנגרם הינו ברור, ואף אם ערך הגניבה אינו רב, בהכרח נגרע סכום זה משולחן משפחות מעוטות יכולת, אשר לעתים ההבדל בין מזון בסיסי ביותר לתוספת מזינה או מנחמת, טמונים בקבלת כרטיס זה. אמנם הנאשמת השיבה את הכספים שניטלו, אך אין בכך כדי להמעיט מחומרת מעשיה שיצרו לכל הפחות, סיכון ממשי לפגיעה באוכלוסיות מוחלשות".
לסיכום, כתבה כי "הנאשמת אמנם השתלבה בטיפול והתייצבה בפני שירות המבחן, שנתן המלצתו לטובתה, אך לא שוכנעתי כי חרטתה כנה ותובנותיה מלאות. הענקתי משקל לעובדה שהנאשמת, אמא לשני ילדים קטינים, נעדרת עבר פלילי, שהודתה בהזדמנות הראשונה, כמו גם למאמציה מול מקום עבודתה לתיקון תוצאות העבירה עת השיבה את הסכום שנגנב. בשל כל אלה ימוקם עניינה בתחתית המתחם העונשי"
Views: 0