מה גורם לעובד סוציאלי בשירות בתי הסוהר להתקין מצלמות ולצפות בחברים שלו ובאסירים מתקלחים ועושים פיפי וקקי? את הסיבה לעולם לא נדע. כי הפרסומים הרשמיים של מדינת ישראל יסתירו את זה.
גם פסק הדין של בימ”ש מחוזי לא זמין (עפ”ג 76310-01-23 מדינת ישראל נ’ ריף אצל השופטים עדן, גדעון, כהן), וגם פסק הדין של השלום לא זמין (ת”פ 5984-07-21 מדינת ישראל נ’ ריף אצל השופט אמיר דורון). מי שייצג את המדינה במחוזי ובשלום הם עו”ד ארז פדן ועו”ד תהילה גלנטה.
סלביק ריף עובד סוציאלי התקין מצלמות בכלא וצפה באסירים ערומים
למה האסירים שהעו”ס צפה בהם לא מקבלים פיצוי?
בכתבה שהודלפה לעיתונאי דני בלר (מקומון ב”ש) נכתב שסלביק צפה רק בחברים שלו עובדי השב”ס עירומים. אבל בפייסבוק נכתב שהוא צפה גם באסירים עירומים ו”השפיל אותם”.
זה שהשופטים כותבים שסלביק השפיל את האסירים העירומים לא מקובל עלינו. אם הם לא ידעו שצופים בהם עירומים אז הם לא הושפלו. גם לא בטוח שכל מי שצופים בו עירום הוא מושפל. אולי מי שהוא צפה בו עושה קקי או משתין יכול להיות מושפל, אבל רק אם האיש יודע מזה.
בשביל מה השופטים מוסיפים “מטעמים” שלא לצורך, את אלמנט ההשפלה שלא קיים?
ואם כבר היתה השפלה אז למה האסירים לא מקבלים פיצוי כקורבנות עבירה מסלביק או מהמדינה אשר נכשלה בסינון עובדים מקצועיים ואפשרה לסוטה מין לעבוד בכלא?
שימו לב לטבעות הנישואין על האצבעות.
סלביק ריף העובד הסוציאלי שנכנס לכלא ל 15 חודש על מציצנות
משה פרידמן הסנגור שלו מכר אותו בזול לפרקליטות
ועוד דבר: הוא לא ניהל משפט. הוא הודה. העו”ד שלו משה פרידמן אמר לו לקחת עסקת טיעון ולא סגר לו את מרכיב העונש. השופט בבימ”ש השלום אמיר דורון שלח אותו ל 9 חודשי עבודות שירות (שזה עונש הוגן בהתחשב בכך שזו עבירה ראשונה, הוא לכאורה נורמטיבי ולא היו מתלוננים כי המצלמה התגלתה באקראי).
אבל הסנגור שלו הכניס אותו למלכודת כי הפרקליטות ערערה על חומרת העונש והצליחה לדפוק לו שנה וחצי בכלא. זה אומר שמשה פרידמן הגיש את הראש של העו”ס כרות לפרקליטות ללא תמורה, ואלה ניצלו את המתנה שקיבלו ודפקו את העו”ס עד העצם….
בית המשפט המחוזי בבאר שבע, קיבל את עמדת המדינה והחמיר ל 15 חודשי מאסר את עונשו של סלביק ריף, עובד סוציאלי שעבד בשירות בתי הסוהר וצילם את עובדי ועובדות המקום במקלחות ובשירותים.
מכתב האישום, שהוגש על ידי פרקליטות מחוז דרום (פלילי), עולה כי ריף הינו עובד סוציאלי אשר שירת בבית סוהר אלה. נוסף על תפקידו שימש כאחראי על צילום ותיעוד ולכן הורשה להכניס ציוד צילום לבית הסוהר.
במהלך שנת 2020 הכניס ריף מצלמה קטנה לבית הסוהר ובמועדים שונים הטמין אותה במקלחות ובשירותי הסגל. אחד האסירים שביצע עבודות אחזקה במקום הבחין במצלמה ודיווח על כך. לאור האמור, בית משפט השלום בבאר שבע הרשיע את ריף, בהתאם להודאתו, בעבירות של פגיעה בפרטיות ומעשה מגונה וגזר עליו 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.
סלביק ריף עובד סוציאלי באוהלי קידר הציץ לאסירים ערומים ונכנס לכלא ל 15 חודש
בגין החלטה זו הוגש ערעור על ידי עו”ד תהילה גלנטה בפרקליטות מחוז דרום (פלילי), במסגרתו נטען כי בית המשפט שגה בהשתת ענישה נמוכה ומקלה וענישה זו אינה משקפת את שיקולי ההלימה והרתעת היחיד והרבים. בנוסף נטען גם כי בגזר הדין לא ניתן משקל לניצול של ריף את תפקידו, נגישותו ולהכנסת מצלמה לבין כותלי בית הסוהר.
כמו כן לא ניתן משקל ראוי לתכנון, לחזרתיות ולתחכום ולכך שהמעשים נפסקו בזכות חשיפתם על ידי אחרים ולא בזכותו של ריף. מאידך טען בא כוחו של ריף כי גזר הדין מאוזן ואף מחמיר את הענישה הנוהגת במקרים דומים.
כאמור, בית המשפט המחוזי באר שבע (השופטים יואל עדן, גד גדעון ועמית כהן) קיבל את מרבית טענות הערעור וקבע כי הענישה שהטיל בית משפט השלום אינה נותנת מענה עונשי הולם לעבירות, חומרתן, חומרת נסיבות ביצוען, וריבוין.
במסגרת פסק הדין צוין כי:” לא רק בסגל בית הסוהר פגע המשיב פגיעה קשה. פגע הוא גם באסירים והשפילם, תוך שהמעשים מבוצעים כלפיהם במקום אשר לצד השלילה של חירותם, מחויב בשמירה על כבודם. כל זאת כאשר המשיב הינו משרת כבעל תפקיד בבית הסוהר, עו”ס בשירות בתי הסוהר”. עוד נקבע כי: “ריבוי המעשים החומרה של נסיבות ביצועם, וריבוי הקורבנות כל אלו צריכים לבוא לידי ביטוי בעת קביעת מתחם העונש ההולם, והמתחם צריך להלום שורת נסיבות לחומרה אלה.”
לאור האמור החמיר בית המשפט המחוזי את עונשו של ריף ל 15 חודשי מאסר בפועל.
