החזרת החטופות הצפויה להתחיל מחר יום א’ 19/1/2025 היא חגיגה לעובדות הסוציאליות.  זו הזדמנות פז לפרזיטיות שלא עשות כלום, לא תורמות כלום, ובעצמן חוטפות ילדים מאבות גרושים, לצאת בקמפיין על “העשייה” שלהן, על הצורך שלהן ב”תקנים”, על “עבודת קודש”, ועל זה שלא משלמים לכוס העו”סי שלהן מספיק כסף.

הראשונה שנבחרה לקמפיין העו”סיות היא כלבה הנוחבה שמחה קמרי, גרה בדימונה, בעצמה חוטפת ילדים מדופלמת.  כלבת שטן.  זונה שאין לה שום בעיה לרשום תסקיר שהילד לא צריך קשר עם אבא שלו, שטובת הילד היא בלי האבא שלו, ושתמיד טוב לילד להריח את ניחוחות הכוס של האמא הגרושה.  אין לה שום בעיה לתת המלצות שיגרמו להתרוששותו של האבא הגרוש, להכנסתו למאסרים, ולניתוקו מילדיו.

העו”סיות מטפלות בחטופות כי הן בעצמן חופות ילדים ומכירות את המאטריה

בכלל כל עולם הפנימיות, אומנה ואימוץ הוא עולם של חטיפות ילדים שבהם נדרש לב קר וערל של עו”ס לחטוף את הילד מהוריו הביולוגיים, במקום לשקם את המשפחה, ולזרוק את הילד לחיים בלי אהבת הורים, חיים של שרידות שבהם כל ילדת פנימייה מחפשת חום ואהבה, כי אין לה אהבת אבא, ולכן כל ילדת פנימייה נהפכת שרמוטה קטנה….  למשל…. טאיסיה (טלי) זמולוצקי…

ואת הכלבות האלה, העו”סיות מצמידים לחטופות שחוזרות מהקייטנה של עזה?????  מה כבר היה רע לחטופות האלה בעזה?  לא הלבישו אותם במדים כתומים, לא הפעילו עליהם משמעת, לא כפו עליהם לעשות קניות בקנטינה, לא טלטלו אותם באזיקים ב 2 בלילה בפוסטות.  שמרו עליהן כמו צמר גפן כדי לקבל את הפרס הגדול, שחרור הרוצחים.

מה בדיוק יכולה עו”ס לתרום לחטופה?  כלום ושום דבר.  בזבוז כסף מוחלט.

עו”סיות שמטפלות בחטופות זה כמו אייכמן שמטפל באנה פרנק

שימו לב שבתי הכתבות שלפניכן העו”ס שמחה קמרי מתלוננת שאין מספיק מידע איך לטפל בנשים שחוזרות מהשבי…..  באמת????  כמה ילדות בישראל נחטפות ע”י עובדות סוציאליות כל שנה לפנימיות, אומנה ואימוץ?????  הרי זה בדיוק מהות המקצוע שלהן.  חטיפות.

ובתחום הגירושין המומחיות של העו”סיות היא חטיפת הילדים מהאבות שלהן כי מלמדים אותן אג’נדה פמיניסטית.  באסכולה הפמיניסטית שונאים את הגבר, בדיוק כפי שבאסכולת הנוחבה שנואים את הציונים..  מה הבדל?  אין הבדל?

ובכלל, כל הדימויים האלה של עו”סיות גיבורות שנחלצות לסייע לחוזרים מהשבי בלי שיש להם ידע איך לטפל, הרי זה הבל וכזב.  יש הרבה חפים מפשע בישראל שהשופטים משליכים אותם לכלא בלי ראיות, כי האג’נדה היא 99% הרשעה.  כשהם יוצאים מהכלא, זה לא אותו דבר כמו חזרה מעזה????

להלן כתבת יחץ של יובל בגנו במעריב פורסם 14/1/2025

איך נראה הליווי המקצועי של משפחות החטופים בימים מתוחים אלו? 

את משפחות החטופים עוטפת בימים אלה שכבה מקצועית המגוננת עליהן ככל הניתן מהעולם החיצון, ושירותי הרווחה לא ששים לדבר עם התקשורת. במגבלות החשיפה וצנעת הפרט של המשפחות עצמן, ביקשנו להבין בכל זאת איך מכינים את המשפחות ללא נודע בימים המתוחים האלה של דיווחים בלתי פוסקים על שחרור אפשרי קרוב של יקיריהם.

לכל משפחת חטוף מצוותים ארבעה אנשים: עובדת סוציאלית, קצין או קצינה מלווים מצה”ל, נציג מינהלת החטופים האזרחית, ועובד הביטוח הלאומי. הארבעה מהווים “קפסולה” ומתאמים ביניהם את הטיפול במשפחה לכל אורך 15 החודשים האחרונים וביתר שאת כעת.

עו”ס שמחה קמרי היא עובדת סוציאלית שצוותה לאחת ממשפחות החטופים ובשיחה עם מעריב היא מעניקה מבט מבפנים למערכת היחסים המיוחדת בין העובדות הסוציאליות לבין המשפחות בימים המתוחים האלה.

מה עובר על אדם שיוצא מתקופה ממושכת בשבי?

“ההבדל בין משוחררי השבי בעסקה הראשונה ששבו אחרי כ-50 ימים לאלה שעדיין בשבי אחרי כמעט פי עשרה הזמן הזה, הוא דרמטי. ובכל זאת הטיפול במי ששבו הוא נדבך מרכזי בידע שלנו כיצד להכין את המשפחות משום שלא מוכרת לנו מההיסטוריה תקופת שבי ממושכת כל כך של אזרחים רבים כל כך” סיפרה.

“עד שלא חזרו החטופים הראשונים היינו בערפל. מאז, למדנו מהם את חוויית השבי ורכשנו מעט יותר כלים. ובכל זאת, זה אחרת לגמרי ואנחנו מעשירים את בסיס הידע על סמך עדויות השבים מלפני שנה גם עם מומחי טראומה נפשית”.

איך אומרים למשפחה למה להתכונן?

“אנחנו לא עושים את זה. אנחנו מחזיקים את התקווה. לעולם לא נגיד שאולי החטוף יגיע במצב כזה או אחר, הם מכירים את היקירים שלהם טוב מאיתנו. אנחנו כן מכינים את המשפחה להוות בראש ובראשונה חוצץ בין החטוף לבין העולם ולגונן עליו מאחר שהחטופים הם לכאורה גם ‘של הקהילה’ ואפילו ‘של המדינה’, אז אנחנו מכינים אותם להתמודדות עם ההתנפלות הציבורית והתקשורתית”.

“כמובן שמדברים גם על האפשרות הסבירה שהחטופים יחזרו אחרים מתקופה כל כך ממושכת בשבי. ואז, דווקא בגלל שהמשפחה הקרובה מכירה הכי טוב את החטוף” הסבירה.

הוסיפה עי “עם המשפחות ביחד אני עושה מיפוי שלו, גם מבחינה בריאותית וגם מבחינה נפשית ואישיותית, כדי להבין מה היו החוזקות והחולשות שלו לפני תקופת השבי ומתוך זה לנסות ולשער איפה יכולה להיות הפגיעה וגם איך להשתמש בחוזקות שהיו לו כדי לסייע לו להשתקם”.

אז בעצם מכשירים את המשפחה להיות גם המגן וגם המטפל?

“למשפחה יש את התפקיד החשוב ביותר בשיקום יקיריה השבים מהשבי, אבל בוודאי שגם המשפחה עצמה זקוקה לטיפול וליווי ואנחנו מתכוננים גם לאפשרות של התפרקות כזאת או אחרת של התא המשפחתי. נפשית, בריאותית ואחרת”.

“אנחנו מכינים כמה רבדים של עבודה, גם לתרחישים של תגובת בני המשפחה למצבו של החטוף שהם עצמם לא יכולים לחזות. גם זה לא מעט על סמך הניסיון שלנו מהחטופים שכבר שבו”.

קמרי מדגישה כי הקשר של משפחת החטוף עם העו”ס המלווה משתנה מאד ממשפחה למשפחה אבל מעידה שהיא עצמה מעורה מאד גם בחיי היום יום של המשפחה אותה היא מלווה: “רק הערב הוצאתי את האמא לשתות קפה בחוץ כדי שתראה עולם קצת ולא תשב ליד החדשות כל הזמן”.

כשאין מספיק ידע למה לצפות, על מה מתבססים בליווי משפחות החטופים?

“משרד הרווחה העניק לנו, העו”סים המלווים את המשפחות, מאגר מאד מעמיק של הדרכות שרכש עבורנו המשרד, לצד הרצאות וחומרים שמהווים העשרה חיונית של בסיס הידע. לא מזמן עברנו הדרכה מקיפה על מה בעצם עובר מכל הבחינות שבוי שנמצא בחלל קטן וסגור מנותק מהעולם זמן רב. גם מבחינה נפשית וגם מבחינה פיזית”.

“נהלים שלמים נכתבו ונכתבים על בסיס הידע הזה אבל הם חסויים ושמורים רק לגורמי הטיפול מן הסתם. ביחס לנושא שכמעט ואין עליו ידע בעולם אנחנו מצליחים בעזרת ההדרכות של המנחים שלנו ליצור נהלים למספר מתווים אפשריים וכל עובד סוציאלי מלווה מתאים אותם למשאבים הרגשיים המסויימים שיש לכל משפחה”.

“כך, ברגע האמת יהיה ממשק ביני לבין העובדת הסוציאלית של בית החולים שיקלוט את החטוף. הנוהלים החסויים מפרטים בדיוק איך יתבצעו הממשקים בינינו, הצוות המלווה של המשפחה, לבין כל אנשי המקצוע שיבואו במגע עם המשפחה ברגע השחרור. משרד הרווחה עושה כאן עבודה מקצועית לעילא”.

אתם, הצוותים המלווים, מתפקדים בימים אלה?

“הקפסולה של רביעיית האנשים המלווה כל משפחה היא אינטימית ביותר. אנחנו מתואמים על כך דבר, מה כל אחד עושה. לא זזים אחד בלי השני ומהווים גם קבוצת תמיכה אחד לשני”.

“שיתופי הפעולה בינינו יומיומיים גם ככה ובימים המתוחים האלה אנחנו מדברים ללא הפסקה בינינו ועובדים בינינו כמו שעון. צריך להבין שאנחנו מטפלים בכל המשפחה המורחבת. גם בסבים וגם בדודים, ומכינים אותם להיות המעטפת של המשפחה הגרעינית של החטוף שתפקידה להיות המעטפת של החטוף עצמו”.

עד כמה מכינים את המשפחה גם לתרחיש לא טוב?
“אם הפחדים עולים מצידם אז בוודאי שמדברים על זה אבל לא  מתעכבים על זה. הדבר החשוב ביותר מבחינה יזומה שלי טיפולית הוא להחזיק את התקווה. כשאין סיבה אחרת ועל פי כל המידעים שיש לנו החטוף הוא בין החיים, אנחנו לא עובדים אחרת”.

“כי המשפחה היא המשאב הכי חשוב עבור החטוף וכל עוד יש תקווה חשוב להחזיק אותה. בקפסולה של הרביעייה המלווה את המשפחה אנחנו כמובן ערוכים בינינו לכל תרחיש. הטלטלה של מה שהם חווים כמשפחה קשה מספיק”.

https://www.maariv.co.il/news/israel/article-1164204

להלן כתבת יח”צ של טלי ליבמן פורסם ב 16/1/2025 באתר פרזטיות הרווחה “רגישות”

שימו לב עד כמה 2 הכתבות דומות, מה שמראה ששני העיתונאים העתיקו זבל בהאכלה בכפית מאותה הודעת דוברות של “ענבל חרמוני”, זונת איגוד העו”סיות.

“זה לא יהיה דומה לשום דבר אחר. יהיה קשה, קשה מאוד”