הקרע בין יו"ר לשכת עורכי הדין עמית בכר והיועצת הבכירה שלו עו"ד ורד זייטמן לבין מנכ"לית לשכת עורכי הדין עו"ד אושרת תגר, מתרחב.

לפי מספר גורמים בלשכה, אמש (28 ינואר), דקות לפני תחילת הטקס החגיגי להסמכת עורכי דין חדשים בבנייני האומה בירושלים, ביקשה עו"ד ורד זייטמן מעובדת של הלשכה להסיר שלט עם שמה של מנכ"לית הלשכה אושרת תגר מהמקום המיועד לה על הבמה, ליד שולחן הנשיאות, שבו יושבים בכירי הלשכה בטקס.

לאחרונה נוסף לתוארה של זייטמן כיועצת של בכר, הטייטל "ראש הסגל". ואולם, מי שהפיקה את אירוע טקס ההסמכה היא מנכ"לית הלשכה תגר.  עובדת של הלשכה סירבה להנחייה של זייטמן, "להזיז" את מנכ"לית הלשכה משולחן הנשיאות באירוע. בתגובה זייטמן נזפה בעובדת והזמינה אותה לשיחה.  בסופו של דבר, מנכ"לית הלשכה אושרת תגר עלתה על הבמה וישבה ליד חברי המועצה בשולחן הנשיאות.

עד כמה שההתרחשויות הללו נשמעות קטנוניות, גורמים בלשכה אומרים כי מהלך דומה אירע זמן קצר לפני התפטרותו של המנכ"ל הקודם עו"ד איתי שונשיין לפני שנה וחצי. זמן קצר לפני שהתפטר וכאשר הקרע בינו לבין בכר כבר היה גלוי, מנעו עוזריו הקרובים של בכר את עלייתו של שונשיין לבמה במהלך טקס הסמכת עורכי דין.

המהלך של אמש הוא ככל הנראה תגובה למכתב שכתבה המנכ"לית אושרת תגר לעמית בכר לפני מספר שבועות. במכתב זה העלתה מנכ"לית הלשכה טענות קשות המייחסות לבכר התעמרות בה, דחיקה אל השוליים ופגיעה במעמדה כמנכ"לית הלשכה – לאחר שרק לפני שנה מינה אותה לתפקיד.

לפני מספר ימים הקרע הפך פומבי בישיבת המועצה הארצית. כפי שפורסם ב"פוסטה", בכר נזף בתגר בפומבי ומנע ממנה זכות תגובה בדיון על קיצוץ סמכויותיה בניהול הלשכה והעברתן לוועדת מנגנון.

גורמים בלשכה אומרים, כי עו"ד זייטמן היא כיום בפועל מנהלת הלשכה ושולטת בהתנהלותה בכל דבר ועניין ומשמשת כזרועו הארוכה של בכר, אשר שדרג לאחרונה את הגדרת תפקידה כאמור לראש הסגל. תואר זה הוא יותר מתפקיד פוליטי ומקנה לכאורה לזייטמן סמכויות על עובדי לשכה, אף על פי שתפקיד ראש הסגל מעולם לא הוגדר ואושר במועצה הארצית.

ועדת האתיקה נגד ביקורת
ועוד חדשות מלשכת עורכי הדין: מבקר הפנים של הלשכה אמיר ויזל אמר, כי בעלי תפקידים בכירים בלשכה מסרבים לשתף פעולה בעריכת ביקורת ומונעים ממנו לבקר את עבודת הלשכה.

"הירידה במספר דו"חות הביקורת הינה תוצאה של היעדר שיתוף פעולה של חלק מעובדי הלשכה עם הביקורת, מה שמצריך השקעת משאבים בדמות רדיפה אחר מבוקרים אלו", אמר ויזל.

מבקר הלשכה ציין לשלילה, בין היתר, את התנהלותו של יו"ר ועדת האתיקה הארצית, עו"ד מנחם מושקוביץ, אשר אינו משתף פעולה עם מבקר הפנים ומונע עריכת ביקורת בוועדה שלו זה יותר משנה – זאת כאמור דוקא בוועדת האתיקה(!).

ב"פוסטה" פורסם כבר בספטמבר האחרון, כי מושקוביץ דוחה את פניותיו של מבקר הפנים לשתף פעולה, ומאז דבר לא השתנה.

לאור ההתנהלות ההזויה, יושבי ראש ועדת הביקורת בלשכה, עו"ד רועי ברזילי ועו"ד נור רסלאן פנו לראש הלשכה עמית בכר וכתבו לו: "נא לפעול להנחלת תרבות ארגונית מעודדת ביקורת בלשכה".

מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה לדברים: "לשכת עורכי הדין, ראש הלשכה עו"ד עמית בכר וראש הסגל עו"ד ורד זייטמן, פועלים לילות כימים במאבקים למען עורכי דין, בהגנה על לשכת עורכי הדין ובמאבק נחוש כנגד פירוק שלטון החוק ועצמאות מערכת המשפט, ולא בסידורי ישיבה ודרישות כיבודים. הדבר החשוב הוא שאתמול נוהל טקס הסמכה מרשים ומרגש, שעשה כבוד ללשכה, למוסמכים ולמשרתי המילואים.

"ראש הסגל עו"ד ורד זייטמן מובילה לצד ראש הלשכה את הפעולות החשובות במאבק להגנה על שלטון החוק והדמוקרטיה, לרבות הובלת מאמץ יומיומי בכנסת כנגד יוזמות החקיקה המאיימות לריסוק שלטון החוק ובראשם החוק לריסוק תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. היא זוכה בצדק להערכה חסרת תקדים בלשכה ומחוצה לה, ואין לה שום כוונה להתייחס לרכילות בלתי עניינית".

מבקר הפנים של לשכת עורכי הדין, אמיר ויזל, הציג את תוכנית הביקורת השנתית שלו במועצה הארצית של הלשכה וטען כי ועדת האתיקה הארצית בראשות עו"ד מנחם מושקוביץ מסרבת לשתף איתו פעולה ומסכלת את הביקורת שהוא מבקש לערוך על התנהלותה.
"ועדת האתיקה הארצית התנגדה לביצוע ביקורת, זו התנגדות שאף פעם לא נתקלתי בה", אמר ויזל, "לטענתם אין להם מספיק כוח אדם כדי לאפשר ביקורת".

הלשכה בראשות עמית בכר הגדילה את תקציב ועדת האתיקה הארצית מ-1.6 מיליון שקל בשנים 2023-2024 ל-1.8 מיליון שקל בתקציב 2025. לרשות הוועדה עומדת פרקליטה ועוד שישה תקנים לעובדים וקובלים. חרף זאת, הוועדה בראשות עו"ד מושקוביץ טוענת כי אין לה משאבים פנויים ומבקשת לדחות ביקורת ש"תפגע בתפקודה השוטף".

יש לציין כי בוועדות האתיקה במחוזות, בשונה מהוועדה הארצית, המבקר ערך ביקורות, כולל בוועדת האתיקה במחוז תל אביב אשר מנהלת את מספר התיקים הגדול ביותר בבתי הדין המשמעתיים.

המבקר מבקש לבדוק בוועדת האתיקה הארצית את נאותות רישום הפרוטוקולים ושמירת תיעוד, מעקב אחר ביצוע החלטות, עמידה בלוחות זמנים, מעקב ובקרה, העסקת נותני שירות ונהלים.

מלבד ועדת האתיקה, תוכנית העבודה שהציג המבקר כוללת גם פיקוח על אמצעי תשלום, תהליך אישור וביצוע תשלומים בלשכה, בקרות בתהליך, ניהול מזומנים וצ'קים, ממשק עם תהליכי הרכש, רישום בהנהלת חשבונות.
ביקורת מיוחדת תיערך גם על שיפוץ בניין מחוז ירושלים – המכרז, התכנון, התקשרויות מול ספקים ובקרת חשבונות.

יו"ר ועדת האתיקה הארצית, מושקוביץ, מקורב לראש הלשכה בכר.

לפני שנה בכר התערב במיוחד למענו ופעל לתיקון חוק לשכת עורכי הדין בכנסת, על מנת לאפשר את בחירתו של עו"ד מושקוביץ לקדנציה שלישית (!) כיו"ר הוועדה.

עד לתיקון החוק לפני שנה, החוק הגביל כהונת חברי ועדת אתיקה ויו"ר לשתי קדנציות בלבד וסך הכל שמונה שנים.
אחרי תיקון החוק בהתערבותו של בכר, הוארכה כהונת מושקוביץ שהחל את תפקידו בוועדה עוד בימי עו"ד אפי נוה, כך שיכהן 12 שנים רצופות בתפקיד.

מושקוביץ תמך בעמית בכר בבחירות האחרונות (מול נוה), ומלבד הארכת המינוי לוועדה היוקרתית, הוא מהווה גם מעין איש קשר של ראש הלשכה מול גורמי ימין.
מושקוביץ מוכר גם מתפקידו כיועץ משפטי של סיעת יהדות התורה בכנסת.

עו"ד ערן גולן, לשעבר יו"ר ועדת האתיקה במחוז תל אביב, פנה ליועמ"שית הלשכה מירית שלו בנושא סירוב ועדת האתיקה הארצית לביקורת המתבקשת.

גם חבר ועדת הביקורת של הלשכה, עו"ד ערן בן ארי, ביקש הבהרות. בן ארי המזוהה עם הימין העמוק בלשכה (בעבר הוא היה יועמ"ש תנועת "אם תרצו") מכנה את ערן גולן כ"איש שמאל קיצוני", אבל לדבריו – "בענייני טוהר המידות אנחנו משתפים פעולה".

יועמ"שית לשכת עורכי הדין מירית שלו פנתה למושקוביץ, והשיבה לגולן: "הובהר לנו שוועדת האתיקה הארצית אינה מסרבת לשתף פעולה אלא נמצאת בעומס עבודה. בנוסף עובדת מרכזית בוועדה נמצאת בחופשה ארוכה. בכל מקרה, הובהר שהביקורת תתבצע, לכל היותר היא תידחה למועד קצוב ומוסכם".

יש לציין כי יו"ר ועדת האתיקה עו"ד מושקוביץ מתעלם בהפגנתיות משאילתות עיתונאיות שמופנות אליו מעת לעת מאתר "פוסטה".
כך הוא נהג גם הפעם, ותגובה נמסרה רק לאחר שנעשתה פנייה לראש הלשכה עמית בכר ובעקבות התערבותו.

בתגובה נמסר: "לשכת עורכי הדין עורכת בקביעות מנגנוני ביקורת ובקרה פנימיים ומקפידה על בדיקות תקינות בכלל אגפיה ויחידותיה. יו"ר ועדת האתיקה הארצית משתף פעולה עם גורמי הביקורת באופן שוטף וגם במקרה הנוכחי, וכל אמירה נקודתית בהקשר זה אינה משקפת את אופן הפעילות בפועל. ועדת האתיקה הארצית פועלת במסירות ובמקצועיות, תוך מענה לאתגרים מורכבים ושמירה על סטנדרטים גבוהים של אתיקה מקצועית. לפיכך, אין מקום להיתפס לציטוט כזה או אחר כדי להתנגח בוועדה או בעבודתה".

ליקויים בעבודה

לאחרונה מתח בית הדין המשמעתי ביקורת חריגה על ועדת האתיקה הארצית והעלה חשש כי "מאן דהוא ניסה להגניב ראיות שלא כדין" לתיק של קובלנה מתנהלת.

הוועדה ערערה בתיק על זיכוי של עורך דין שהואשם בעבירות אתיקה, לאחר שהשתתף במפגש זום של "מתנגדי חיסונים" בתקופת הקורונה.
בקובלנה נטען בין היתר, כי הוא התבטא ואמר שפקודה שתחייב חיילים להתחסן היא "פקודה בלתי חוקית".
בית הדין המחוזי זיכה את העורך דין המדובר מעבירות של התנהגות לא הולמת, פגיעה בכבוד המקצוע ושידול להשגת עבודה.

הזיכוי נקבע בין היתר מאחר שוועדת האתיקה הארצית התרשלה ולא הגישה לבית הדין את הראיה העיקרית – תיעוד מפגש הזום.
בנוסף, ועדת האתיקה לא הציגה לבית הדין את פקודת צה"ל בנדון, ולא הוברר האם פקודה כזו (חובה להתחסן) שלטענת אותו עורך דין אינה חוקית – אכן ניתנה.

בית הדין המשמעתי הארצי דן בערעור של ועדת האתיקה על הזיכוי ודחה אותו פה אחד.
אב בית הדין, עו"ד רוני גולן, כתב כי כאשר עיין בתיק בית הדין המחוזי, הוא מצא לפתע בתוך ניילונית החסן נייד (דיסק-און-קי) ועליו לוגו של לשכת עורכי הדין. יתכן שהתיעוד החסר נמצא שם, אבל ההחסן הנייד לא נרשם בתיק המוצגים, ואין תיעוד בפרוטוקול בית הדין לכך שהוגש. לא ברור פשר הימצאו בתיק.

"מדובר בליקוי חמור", כתב אב בית הדין הארצי והוסיף: "אם מאן דהוא ניסה להגניב ראיות שלא כדין, יש לעמוד על המשמר ואין לאפשר את הדבר".

לשכת עורכי הדין משלמת מאות אלפי שקלים בריטיינר קבוע ובתקציבים מיוחדים למשרד הפרסום "גיתם".

ל"פוסטה" נודע, כי מנכ"ל המשרד ואחד מבעליו, עדו הר-טוב, היה יועצו של עמית בכר בקמפיין הבחירות ללשכה ביוני 2023.

חרף ההיכרות המוקדמת, ההתקשרות של הלשכה עם משרד "גיתם" למתן שירותי פרסום ומדיה בקדנציה של עמית בכר נעשתה ללא מכרז.

בקדנציות הקודמות ב-2016 ו-2020 – תחת יושבי הראש אפי נוה ואבי חימי – הלשכה ביצעה על בסיס קבוע מכרזים לבחירת משרד הפרסום.

דווקא תחת היו"ר עמית בכר, בוגר הפרקליטות ובעל התווית של ה"לוחם בשחיתות ואיש המינהל התקין", ההתקשרות עם גיתם בוצעה תוך מעקף של חובת מכרזים, ובמצב של ניגוד עניינים לכאורה, שכן מדובר כאמור באותו משרד פרסום שסיפק לבכר שירותי קמפיין אישי בבחירות.

משרד הפרסום הקודם של הלשכה, לפני גיתם, קיבל הודעה רשמית ממנכ"ל הלשכה על סיום ההתקשרות איתו כבר ב-29 במרץ 2023 – שבועיים בלבד אחרי שבכר נבחר כיו"ר זמני לאחר התפטרותו של אבי חימי, ועוד בטרם בכר ניצח בבחירות ונבחר כיושב ראש קבוע.

מנכ"ל גיתם, עדו הר-טוב, שימש כיועץ האסטרטגי של בכר בבחירות והיה מאנשי הכוורת המרכזיים שלו, משרד גיתם תחת ניהולו גם הפיק פרסומים לקמפיין של בכר.

מיד אחרי נצחונו של בכר ביוני 2023 – משרד גיתם כבר החל לתת שירותי פרסום ללשכת עורכי הדין מתקציב דמי החבר. זאת, ללא מכרז, אבל גם ללא הסדרה של פטור ממכרז.

ועדת המכרזים של הלשכה התכנסה לאשר פטור ממכרז להתקשרות עם גיתם רק במרס 2024.

פרוטוקול הפטור ממכרז

הלשכה בראשות בכר מסרבת להציג בפומבי את ההחלטה על מתן הפטור ממכרז, ואת נימוקי ההחלטה.
באופן תמוה ההחלטה של ועדת המכרזים המאשרת את ההתקשרות עם גיתם ללא מכרז גם אינה מופיעה באתר לשכת עורכי הדין.
מנגד, יתר ההחלטות של ועדת המכרזים על התקשרויות עם ספקים אחרים כן עלו לאתר הלשכה.

כאשר כתב "פוסטה" ביקש את מסמכי הוועדה בנושא הפטור ממכרז לגיתם – הלשכה סירבה להציגם ושלחה את הפונה להגיש בקשת "חופש מידע" (שמענה לה יינתן, אם בכלל, בעוד כמה שבועות), זאת למרות שכל אישורי הוועדה על התקשרויות הלשכה מפורסמות באופן פומבי, ורק האישורים להתקשרות זו אינם מופיעים.

יתרה מכך: לאתר "פוסטה" נודע כי הלשכה שילמה מספר חשבוניות שמשרד גיתם הוציא לה כבר בחודשים הראשונים אחרי נצחונו של בכר בבחירות – אך אישור ההתקשרות בפטור ממכרז ניתן רק חודשים רבים אחר כך.

אישור הפטור ממכרז ניתן על ידי ועדת המכרזים שבה יושבים כמה ממקורביו של בכר, ובגיבוי היועצת המשפטית של הלשכה עו"ד מירית שלו – רק במרס 2024, אחרי שמשרד גיתם כבר ביצע מספר עבודות עבור הלשכה, לרבות פרסום כנסים וארועים.
כאמור הלשכה מסרבת לחשוף את פרטוקול הפטור ממכרז

נוכח האופי החריג של ההתקשרות, חברי מועצה בלשכה מעלים את השאלות הבאות:

-האם שולם למשרד הפרסום על ידי בכר תשלום מלא עבור קמפיין הבחירות שלו?
-האם חלק מהתשלום עבור הקמפיין של בכר לא בוצע באמצעות כספי ציבור?
-האם נשמרה הפרדה בין הכספים שבכר שילם לגיתם על שירותי הקמפיין שניתנו לו – לבין הכספים שלשכת עורכי הדין משלמת לגיתם עבור קמפיינים ציבוריים?

אנשי בכר טוענים כי לתהיות האלה אין בסיס – כי בכר שילם תשלום מלא לגיתם עבור השירותים שקיבל בבחירות על הקמפיין שלו.

כך או כך, הלשכה משלמת לגיתם ריטיינר חודשי בסך 30 אלף שקל מידי חודש. מאחר שההתקשרות אושרה כ"פטור ממכרז", בכר פטר עצמו מלהביא אותה לידיעת ואישור נבחרי הציבור של הלשכה, חברי המועצה הארצית של הלשכה – ואישר אותה בוועדת המכרזים אותה אייש בקומץ ממקורביו.

אנשי בכר טוענים להגנתם כי גם היועצת המשפטית של הלשכה, מירית שלו, המכהנת בתפקיד מימי אפי נוה, אישרה את ההתקשרות ללא מכרז – למרות ההיקף הכספי הגבוה המגיע למאות אלפי שקלים בשנה ואף למעלה מכך.

השאלות על ההתקשרות עם גיתם הציפו ממש בשבועות האחרונים מתיחות בין בכר לבין מנכ"לית לשכת עורכי הדין, אושרת תגר.
לאתר "פוסטה" נודע כי מעבר לריטיינר החודשי על סך 30 אלף שקל – גיתם הוציאה ללשכה שתי חשבוניות על-סך 150 אלף שקל כל אחת, עבור מודעות קמפיין גדולות שפורסמו על ידי הלשכה בעיתונות היומית לפני מספר חודשים. מדובר במודעות נגד שר המשפטים יריב לוין, על רקע העימות סביב מינויו של יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון, והסירוב של לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים.

לאתר "פוסטה" נודע עוד, כי מנכ"לית הלשכה תגר מסרבת לשלם לגיתם את החשבוניות בסך 300 אלף שקל בגין מודעות הקמפיין, היא עצרה את התשלום מאחר ומדובר בהוצאה שלא אושרה כדין על ידי מוסדות הלשכה.
עצירת התשלומים לגיתם גררה עימות בין המנכ"לית לעוזרת הפוליטית של בכר בלשכה, ורד זייטמן.

מנתונים עדכניים שהגיעו לידי אתר "פוסטה" עולה, כי תקציב הפרסום שהוציאה הלשכה בשנת 2025 עד חודש נובמבר, ואשר שולם למשרד הפרסום גיתם, הגיע ל-576 אלף שקל – פי שניים מהתקציב שאושר על ידי המועצה הארצית בתחילת השנה.

גורמים בכירים בלשכה טוענים כי בכר מקבל את כל ההחלטות על דעת עצמו ומספר מקורבים, ללא התייעצות עם המועצה.
כך, בכירים בלשכה הופתעו לגלות את המודעות נגד לוין, מבלי שאישרו את התקציב קודם ומבלי שידעו מראש על פרסומן.

בלשכה טוענים כי זו התנהלות אופיינית בעידן בכר.
גם התקשרות הלשכה עם היועצת הילה קניסטר בר דוד, אשתו של יו"ר ההסתדרות, שנעשתה ללא מכרז – הוסתרה מחברי המועצה במשך חודשים.
ההסכם עם היועצת הילה בר דוד נחשף לראשונה על ידי אתר "פוסטה" – ביום מעצרם של ארנון והילה בר דוד בפרשת השחיתות בהסתדרות.
לאחר מכן, כל כלי התקשורת חזרו ודיווחו על הפרסום הזה בהקשרים שונים.

גם בתגובה לשאלות על הסיפור הזה בכר ניסה להטיל את האחריות לפטור ממכרז על המנכ"לית תגר, רק שתחקיר "פוסטה" חשף כי בפרוטוקול הפטור נאמר שההעסקה עקב יחסי אמון מיוחדים עם ראש הלשכה.

מלשכת עורכי הדין נמסר בעניין ההתקשרות ללא מכרז עם גיתם:

"לצורך קבלת מסמכים – יש לפנות באמצעות הגשת בקשה מתאימה לפי חוק חופש המידע אשר תיענה בהתאם לדין.
"ההתקשרות של הלשכה עם חברת גיתם התבצעה בשל צרכי הלשכה הדחופים לטיפול בפרסום כנסים והשתלמויות, שהטיפול בהם הוקפא בזמן המלחמה ובמאבק שנוהל נגד ניסיונות חידוש ההפיכה המשטרית בתחילת 2024 תוך כוונה לפגוע בציבור עורכי הדין. במרס 2024, ועדת המכרזים נתנה אישור להתקשרות זו בפטור ממכרז לפי תקנה 5(א)(2) לתקנות המכרזים.
"בהתאם לדין ניתנה גם חוות דעת משפטית שהוגשה לוועדת המכרזים, וזאת בהתאם לתקנות 5(א)1 ו-5(א)2 לתקנות חובת המכרזים".

עוד נמסר מהלשכה כי "ההתקשרות עם גיתם נעשתה על בסיס מקצועי בלבד, על פי שיקול הדעת והצרכים המקצועיים בלשכה וכך היה במקרה דנן. משרד גיתם מקבל ריטיינר חודשי של 30,000 בתוספת מע"מ. בהתאם להסכם גיתם מספק שירותי פרסום שוטפים שכוללים שירותי ניהול הלקוח עם נציג אשר נמצא בקשר רציף עם הלשכה, בניית אסטרטגיה פרסומית, העלאות קונספטים רלוונטיים, כתיבת בריפים לסרטונים פרסומיים, שירותי קריאטייב ופיתוח קונספטים, שירותי הפקה והוצאה לפועל של האסטרטגיה התקשורתית.

"כידוע, גיתם היא קבוצת תקשורת גדולה בישראל אשר נותנת שירותים ללקוחות רבים ומובילים במשק. לגיתם נסיון רב שנים בהובלה ובהגנה על זכויות עובדים ונציגויות כמו נציגות השופטים, ההסתדרות הרפואית, התאחדות התעשיינים ועוד".

בסביבת בכר חוזרים ומציינים כי כל הפעולות בענין ההתקשרות אושרו על ידי יועמ"שית הלשכה מירית שלו, וכי ניתן היה לבצע תשלומים למשרד הפרסום גם לפני שאושר הפטור ממכרז – כל עוד הם לא עברו תקרה מסוימת.

לגבי אישור מודעות הקמפיין נגד שר המשפטים בתקציב של מאות אלפי שקלים טוענים בסביבת בכר, כי האג'נדה הזו היתה ידועה כאשר בכר התמודד וזכה לאמון בבחירות, לפיכך הוא אינו מחוייב להביא כל "מהלך טקטי" לאישור המועצה הארצית.

ממשרד גיתם לא התקבלה כל תגובה.

יועמ"שית הלשכה: הקשר הוסתר

בעקבות תחקיר "פוסטה" מתחוללת סערה בלשכה, ומתפתחת סערה גם בעיתונות הכלכלית.  יועמ"שית לשכת עורכי הדין, עו"ד מירית שלו ממשרד קסוטו ושות' הגיבה תוך זמן קצר לאחר הפרסום ב"פוסטה", וחשפה עובדות חמורות אף יותר:

1. לדברי היועצת המשפטית, משרד גיתם עשה קמפיין ראשון עבור הלשכה כבר בחודשים אפריל עד יוני 23' כאשר בכר היה עדיין יו"ר זמני.

בזמן שהתנהלה מערכת הבחירות משרד גיתם קיבל עבודה מהלשכה, באותו הזמן ממש מנכ"ל גיתם שימש יועץ אסטרטגי בקמפיין הבחירות של בכר.

לנוכח הגילוי הזה מתעצם החשש לניגוד עניינים לכאורה וגוברים הקולות בלשכה הדורשים לחקור האם תמורה על עבודת גיתם עבור קמפיין בכר התקבלה באמצעות כספי הלשכה.

2.בניגוד לתגובת בכר ל"פוסטה", יועמ"שית הלשכה מוסרת בהודעה המיוחדת שלה, כי בכר מעולם לא הביא לידיעתה את הקשר האישי שלו עם מנכ"ל גיתם על כך שהוא ייעץ לו בבחירות.

לפי היועמ"שית שלו, בכר לא גילה את העובדה הזו גם לא לחברי ועדת המכרזים שאישרו פטור ממכרז לגיתם, שנה לאחר מכן, רק במרץ 2024 .

לטענתה במכתב, הדבר התגלה לה רק באמצעות פרסום תחקיר "פוסטה" הערב.

3. יועמ"שית הלשכה מוסיפה ומגלה כי גיתם עשתה עבודות נוספות עבור הלשכה, לפני אישור ההתקשרות עימה.
לדברי עו"ד שלו, רק חצי שנה אחרי אישור הפטור ממכרז נודע לה שהתבצעה עבודה על ידי חברת גיתם עוד לפני שנחתם עימם הסכם, וגם עובדה זו הוסתרה לכאורה ממנה בזמן אמת.

תגובת היועמ"שית לתחקיר "פוסטה" גוררת תגובות נסערות של חברי מועצה בלשכת עורכי הדין, וזמן קצר לאחר הפרסומים חברים רבים כבר קוראים לבדוק היבטים פליליים של הממצאים בתחקיר, על רקע התצהיר שמסרה למעשה היועצת המשפטית של הלשכה.

תגובת בכר: טענות היועמ"שית אינן נכונות

תשובתו של יו"ר הלשכה עמית בכר למכתב יועמ"שית הלשכה מירית שלו, הגיעה אחרי שלושה ימים.

בכר טוען כי אמירות היועמ"שית שגויות: "גיתם לא נתנה שום שירות ללשכת עורכי הדין בין החודשים אפריל-יולי 2023… ולא קיבלה שום תשלום מהלשכה עד דצמבר 2023".

הוא מאשר כי "עם היבחרי לראש הלשכה הזמני באמצע מרץ 2023, אכן נבחנה האפשרות שהלשכה תתקשר עם גיתם לצורך ליווי קמפיין חשוב שהוחלט עליו במועצה הארצית, כנגד הוצאתם של נציגי הלשכה מהוועדה לבחירת שופטים, ואף כונסה לצורך כך ועדת המכרזים".

אולם לדבריו "בסופו של דבר, ההתקשרות האמורה לא יצאה אל הפועל… זאת משום שהחלטתי לשכור את שירותיה של גיתם לצורך ליווי קמפיין הבחירות שלי לראשות הלשכה – בתמורה מכובדת ומלאה ששולמה כולה מכספי הקמפיין, והכל בכדי ליצור הפרדה ברורה וקפדנית בין קמפיין הבחירות האישי שלי לבין כספי הלשכה… כל קמפיין הבחירות, ובכלל זה שירותי גיתם, מומן אך ורק מכספי הקמפיין האישי שלי".

מכתב יו"ר הלשכה מאשר כי ההתקשרות הראשונה עם גיתם בוצעה חודשים לפני שכונסה ועדת המכרזים לאישור פטור ממכרז.
כמו כן הוא אינו משיב על טענת היועמ"שית כי לא גילה לוועדת המכרזים את הקשר האישי שלו עם גיתם כמי שניהלה עבורו את הקמפיין.